דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ט
ישיבה ר"ז
הישיבה המאתיים-ושבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ו' באדר א' התשס"ח (12 בפברואר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 5
טלב אלסאנע (רע"מ-תע"ל): 5
משה שרוני (גיל): 5
משה גפני (יהדות התורה): 6
אבישי ברוורמן (העבודה): 6
יוסף ביילין (מרצ): 7
דוד אזולאי (ש"ס): 7
מאיר פרוש (יהדות התורה): 8
יעקב כהן (יהדות התורה): 8
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 9
אברהם מיכאלי (ש"ס): 9
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 10
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 10
יעקב מרגי (ש"ס): 11
יצחק זיו (גיל): 11
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 12
דב חנין (חד"ש): 12
מוחמד ברכה (חד"ש): 13
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 13
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 13
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008 14
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 14
מוחמד ברכה (חד"ש): 17
הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007 18
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 18
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 20
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 20
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשס"ח–2008 21
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 21
דוד רותם (ישראל ביתנו): 22
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23), התשס"ח–2008 26
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 26
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43), התשס"ח–2008 30
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 30
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41), התשס"ח–2008 32
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 32
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 34
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008 35
השר לשירותי דת יצחק כהן: 35
נסים זאב (ש"ס): 38
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 39
דב חנין (חד"ש): 41
אברהם רביץ (יהדות התורה): 43
יעקב כהן (יהדות התורה): 45
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008 47
יעקב מרגי (ש"ס): 47
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 49
אברהם רביץ (יהדות התורה): 51
דוד אזולאי (ש"ס): 52
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008 54
גלעד ארדן (הליכוד): 54
אברהם רביץ (יהדות התורה): 55
נסים זאב (ש"ס): 56
הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב ולקידום נשים בעבודה, התשס"ח–2008 57
עמירה דותן (קדימה): 58
הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעה של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4) (אחריות המוכר והבנק ומינוי ממונה), התשס"ח–2008 61
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 61
ראובן ריבלין (הליכוד): 62
נסים זאב (ש"ס): 64
אברהם רביץ (יהדות התורה): 65
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 67
שר הבינוי והשיכון זאב בוים: 68
הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח–2008 73
משה כחלון (הליכוד): 73
נסים זאב (ש"ס): 74
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2008 76
גדעון סער (הליכוד): 76
נסים זאב (ש"ס): 78
ראובן ריבלין (הליכוד): 78
נאומים בני דקה
היו"ר קולט אביטל:
הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ו' באדר א' התשס"ח, 12 בפברואר 2008.
חברי הכנסת, הסעיף הראשון בסדר-היום הוא נאומים בני דקה. נא להצביע. ראשון הדוברים – חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה, אם תפסיק עם הטלפון.
משה גפני (יהדות התורה):
אם אפשר רק להגיד – – –
טלב אלסאנע (רע"מ-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, היום היה דיון מעניין בוועדת חוקה, חוק ומשפט. חבר הכנסת ישראל כץ יוזם הצעת חוק שמאפשרת לכל אדם שכביכול מתפרצים או מנסים להסיג את גבולו או להיכנס לביתו – לא רק נכנסים אלא אפילו מי שמנסה – מותר לו לירות, והוא לא נושא בשום אחריות פלילית בגין אותו מעשה. לדעתי, זה דבר שאין לו מקום בשום מדינה מתוקנת שיש בה משטרה ומערכת משפט. אם רוצים להילחם בתופעה, אפשר להחמיר את הענישה, אפשר להגדיל את מספר השוטרים ואפשר לפעול לאכיפת החוק. אבל אי-אפשר להפוך כל אזרח לשופט ולתליין, ואי-אפשר להפוך את המדינה למערב פרוע. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת שרוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גפני.
משה שרוני (גיל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה התבשרנו שחמומי מוח מכל מיני כפרים מיידים אבנים על מכוניות שעוברות קרוב לכפרים שלהם. לא יכול להיות שבמדינה ריבונית, במדינת חוק, יהיו אנשים שייקחו את החוק לידיהם ויעשו מה שהם רוצים, ואז הפתרון הכי קל: סוגרים את האוטוסטרדה. לא יכול להיות שאנשים תמימים, שנוסעים באותו כביש, צריך להעניש אותם ולהעביר אותם לכביש אחר. אני חושב שהמשטרה צריכה לקחת את הנושא הזה בצורה רצינית ביותר ולהביא את האנשים לדין, והשופטים צריכים להחמיר. לא יכול להיות שכל אחד בא להפריע לתושבי ישראל לטייל במדינת ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ברוורמן.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, מבחינת הדיור, ביישובים החרדיים הגיעו לרוויה, ואין כמעט אפשרויות, לא בעיר אלעד, להרחיב את גבולות העיר, ולא במודיעין-עילית וגם לא בביתר-עילית. בכל היישובים הללו אין כמעט אפשרות לבנייה, ומצוקת הדיור בציבור החרדי הולכת וגדלה. לא נראה פתרון באופק. בכלל, מדינת ישראל, למיטב ידיעתי, לא בנתה עיר עבור הציבור החרדי. בני-ברק הוקמה הרבה לפני הקמת המדינה, שלא לדבר על ירושלים. כל היישובים האלה לא נבנו עבור הציבור החרדי, וניתנו לציבור החרדי לאחר מכן. אין תכנון בעניין הזה. המצוקה הולכת וגוברת. כשהיו פתרונות, היו פתרונות. היום אין פתרונות, וזו פצצת זמן. חייבים לתת את הדעת, לפתור את הבעיה הזאת, שהיא בעיה שהולכת וגדלה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ברוורמן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוסי ביילין.
אבישי ברוורמן (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה ימים קרא לי ראש עיריית באר-שבע, יעקב טרנר, בדחיפות לכנס חירום של ראשי הרשויות בבאר-שבע, וגם חבר הכנסת מרגי הצטרף לקריאה. אני זוכר, מ-16 השנה שהייתי בבאר-שבע, מאוקטובר 1990, כנשיא אוניברסיטה – והשנתיים האלה – כשהשתתפתי ב-30–40 כינוסים; בנגב מושיטים כל הזמן את הידיים לעבר ירושלים, שומעים על חזונות של מיליארדים ועשרות מיליארדים, כפושטי יד, והייאוש שהיה שם – מצד אחד, במערב הנגב ובשדרות, אנחנו רואים מה שקורה, והעיניים אינן מאמינות; ומצד שני, הגבולות פרוצים הן מחברון והן מסיני. אבל בסוף, בזמן שלממשלת ישראל יש עודפי תקציב אדירים – אין כספים, ולבאר-שבע מקצצים את ההטבות שלה ואין כספים לבאר-שבע, ואותו דבר קורה גם בגליל. אני שואל, ובזה אני מסיים: הבית הזה והמלים האלה – בן-גוריון מתהפך בקברו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אזולאי.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שלשום ביקרתי בסילואן בירושלים המזרחית. במקום פועלת עמותה קיצונית בשם אלע"ד, שמטרתה לייהד את מזרח-ירושלים בחסות גורמים ממשלתיים. ממשלת ישראל, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הפקידו בידי אלע"ד את השליטה המלאה בכל הקשור באתרים הארכיאולוגיים והתיירותיים במזרח-ירושלים, והעמותה מנצלת זאת יפה למטרותיה להשתלטות על שטחים, לנישול פלסטינים מנכסיהם ולהבאת יהודים להתגורר בלב השכונה הפלסטינית.
שלשום הייתי עד להתגייסות מדאיגה של המשטרה לטובת אלע"ד: תושבי סילואן החליטו למחות נגד פלישה בלתי חוקית לכאורה של חפירה ארכיאולוגית אל שטח פרטי שלהם והגישו בג"ץ בנדון. במהלך מחאה נגד החפירה התפתחה כפי הנראה מהומה, שכללה קללות ודחיפות בין המתנחלים לפלסטינים. שני פלסטינים ופעיל יהודי שהיה אתם הוזמנו על-ידי השוטרים לתחנה כדי להגיש תלונה על הפלישה. כשהגיעו לתחנה, הודיעו להם שהם עצורים בחשד לתקיפה. כעבור כמה שעות השתנה החשד מתקיפה להפרעה לסדר, בטענה שנוכחותם במקום גרמה להפרת הסדר, ולבסוף הם הואשמו בגרימת נזק לרכוש של אלע"ד – ככל הנראה פגיעה בספסלים כלשהם. הם שוחררו רק כעבור 36 שעות ובהפקדת סכום נכבד.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
יוסף ביילין (מרצ):
אלה פעולות מדאיגות מאוד, שעולה מהן ריח רע מאוד של ניסיון של המשטרה להפחיד את תושבי סילואן שמנסים להביע מחאה ולהתנגד לפעולות של אלע"ד. אני מקווה מאוד שהמשטרה תטפל בתלונות הפלסטינים במלוא הרצינות ולא תיתן חסות לעוברי עבירה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להביע את מחאתי על דברי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי, שאמר שמחאת אנשי שדרות, עומדים מאחוריה אנשים פוליטיים הרוצים לפגוע בראש הממשלה. מותר לצחי הנגבי להגן על ראש הממשלה, אבל מכאן ועד להפיכת מחאה כואבת למחאה פוליטית, הדרך ארוכה. אני מציע לחבר הכנסת הנגבי לחזור בו מהדברים האומללים, שפגעו קשות בתושבי שדרות הסובלים, ואין צורך להוסיף סבל על סבלם. אני מציע לו במקום זאת לכנס את הוועדה בשדרות ולראות כיצד אפשר לעזור לתושבי שדרות כדי שייפסקו ה"קסאמים". תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה לך. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כהן.
(יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, נשיאת בית-המשפט העליון, הגברת בייניש, נשאה אתמול נאום בכנס לזכויות הילדים, והיא אמרה משפט חמור: "בתחום הטיפול בעבריינות של הנוער כשלנו כחברה". היא הסבירה כי לדעתה בלא אמצעי ענישה מתאימים לא ניתן יהיה למגר את העבריינות והאלימות של הנוער. בין היתר, היא דורשת להגדיל את מספר מתקני החקירה המותאמים לנוער.
מוזר מאוד בעיני שהיא, וככלל כולם, מקדישים אצלנו מעט מאוד זמן לשאלה מדוע מלכתחילה גואה האלימות בקרב הנוער, ובמקום זה מחפשים יותר אמצעי ענישה. חכמינו אומרים: תורה משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקווה בזיקנתו. חינוך יהודי, כאשר הדגש הוא בשניהם – גם חינוך וגם יהודי – חינוך למידות ולערכי היהדות, חינוך לתורה, חינוך ברמת הפרט – זה מה שאנחנו צריכים, ולא אמצעי ענישה מורחבים לנוער, כמו שהציעה נשיאת בית-המשפט העליון. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת כהן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת הלפרט.
יעקב כהן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה להתייחס לדוח מבקר המדינה האחרון, העוסק בהתנהלות השלטון המקומי. עולה ממנו מצב קודר ומביש על התנאים הירודים שבהם לומדים ילדי החינוך החרדי. בביקורת שנערכה בשלוש ערים – בני-ברק, אלעד ומודיעין-עילית, מתוך 186 בתי-ספר, ב-125 בתי-ספר לומדים בקרוונים, במבנים שאינם הולמים, מבנים יבילים, למעלה מ-15 שנה. חלקם עשויים מחומרים דליקים ומסוכנים.
מחריד ביותר שבשני בתי-ספר בבני-ברק מוקמו כיתות של החינוך המיוחד בתוך שלד של אוטובוס ישן, ללא חלונות וללא מיזוג אוויר. ארבע כיתות גן בבית-ספר יסודי אחר מוקמו בתוך מכולות עץ של רכבת משא, ללא חלונות ראויים וללא פתחי מילוט.
חברי כנסת נכבדים, אתם שומעים על מה מדובר. אצלנו הדוח הוא לא חידוש, אנחנו מתריעים על זה מעל במת הכנסת חדשות לבקרים. אני קורא ואומר – שמעתי את שרת החינוך שאומרת שאותו דבר קיים גם במגזר הערבי – אני קורא לשרת החינוך שתיתן העדפה מתקנת, שיצאו לשטח ויראו את התנאים וייתנו העדפה מתקנת, ולהוריד מעלינו את הנגע הזה והקלון הזה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת הלפרט, ואחריו – חבר הכנסת מיכאלי.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון פורסם בעיתון "ג'רוזלם פוסט", שפקיד בכיר ברשות הפלסטינית מסר כי במשא-ומתן סודי בין אבו עלא לשרת החוץ הושגה התקדמות משמעותית, ואני מצטט: "היום אנו יכולים לומר שישראל מוכנה לסגת כמעט מכל השכונות והכפרים הערביים בירושלים. ישראל מוכנה לחלק את ירושלים וזאת התפתחות חיובית, אמר הפקיד". אני מאוד מקווה שהדבר לא נכון, אבל הציבור בישראל מוטרד מאוד מהשמועות הבלתי-פוסקות לאחרונה, שהממשלה הסכימה לחלק את ירושלים. אני פונה לראש הממשלה לבוא לכנסת ולומר דברים ברורים, ואם הדברים לא נכונים להכחיש אותם, כדי לפזר את הערפל הכבד סביב ירושלים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתייחס להפגנה שתושבי שדרות החלו לקיים ברחבי הארץ בימים האחרונים, בירושלים ובתל-אביב. אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שהגיעו מים עד נפש. התושבים האלה לא יכולים לשבת שם בבית שלהם ולהרגיש שהם שייכים למדינה אחרת. המלחמה מתנהלת שם על גבם – ונאחל רפואה שלמה לאושר, הילד שנפצע, ולאחיו הגדול, ששניהם יבריאו ויצאו מזה. לא יכול להיות שהם ימשיכו לחטוף "קסאמים" ומדינת ישראל תתנהל כאילו שום דבר לא קורה. אנחנו חייבים לשים את נושא שדרות על סדר-יומנו ולהתעסק בזה, שהממשלה תתעשת ותעשה הכול, לא בדיבורים אלא במעשים, כדי שמעשי הטרור האלה ייפסקו שם. אי-אפשר לנחם את התושבים וכל הזמן לעודד אותם במלים, ובפועל הם יסבלו ויחיו בתנאים בלתי רגילים. אנחנו חייבים – ככנסת ישראל, כאנשי ציבור – לעודד אותם, לחזק אותם לא רק בדיבורים אלא גם במעשים.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חברת הכנסת לנדבר, ואחריה – חבר הכנסת זחאלקה.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר על שכונת הארגזים. לפני כמה דקות הסתיימה ישיבה שאני ניהלתי, ואתם כנראה לא מכירים את שכונת הארגזים. לפני 16 שנים, כאשר החלה העלייה, אריק שרון הגיע אז עם המלצה לתת קרוונים לאנשים שהגיעו למדינת ישראל, כי לא היו פתרונות אחרים. לפני שבע שנים הוציא מינהל מקרקעי ישראל ואישר מכרז על השטח שבו נמצאים הקרוונים. עד היום האנשים האלה נמצאים בין חיים כאלה לחיים רגילים. הם לא מפונים משם, כי אין להם חוזה ארוך טווח, זה חוזה זמני. קרה היום בישיבה שנציגי ממשלת ישראל היו במבוכה בוועדה לפניות הציבור, כי לא ייתכן שבמדינת ישראל – סליחה על הביטוי הלא-פרלמנטרי – שמים פס על אנשים, ולא חושבים שהם בני-אדם שמגיע להם דיור, שמגיע להם להיות על הקרקע. וכאשר מאשרים את המכרזים צריכים לחשוב איך מפנים את האנשים האלה. מדינה מכובדת צריכה לכבד את בני-האדם ואת אזרחי מדינת ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת מרגי.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, דוח מבקר המדינה האחרון הצביע על מצב עגום של החינוך הערבי בארץ. לא שהנתונים לא היו ידועים לנו, אבל בדוח המבקר יש קובץ של נתונים רבים בתחומים שונים, וכמעט כל דבר שנבדק נמצא במצב חמור ביותר. ההקצאה, למשל, בשעות שילוב במגזר היהודי מגיעה ל-100%. במגזר הערבי היא רק 25%. הצורך בחינוך מיוחד – רק 14% מהתקציב מופנה לציבור הערבי בזמן ששיעור התלמידים הוא 22% ומשרד החינוך עצמו אומר שהצרכים של המגזר הערבי גדולים יותר. חניונים בתוך בתי-ספר, זה אסור. חצרות – פחות ממה שמותר בחוק ולפי התקנות. גני טרום-חובה, 90% מהם, במיוחד במגזר הפרטי, לא עומדים בקריטריונים.
אין תחום אחד שניתן להצביע עליו שהושג בו השוויון, אף-על-פי שזה ניתן וזה לא דבר שבשמים. צריך לשנות את המדיניות ולהקצות תקציבים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, ואחריו – חבר הכנסת זיו.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני חוזר מאוהל המחאה של תושבי שדרות. התחושה היא שהחיבוק שהם קיבלו מתושבי ירושלים ותל-אביב, להראות להם שאין מדינת תל-אביב ומדינת שדרות בנפרד – החיבוק הזה מחזק אותם. אני קורא לממשלה לא להתנכר ולא לראות בזה מאבק פוליטי, כפי שהזכירו כאן, אלא לחבק ולהיכנס. הם לא מבקשים שום דבר. הם מבקשים לאפשר לצה"ל לעשות את העבודה.
אני רוצה לסיים בנושא אחר, שאתמול עלה לכותרות: חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא אימוץ ילדים. אני חושב שהוא חצה קווים בתחום המקצועי. צריך הפרדת רשויות. אימוץ ילדים היה תחום מקצועי נטו. אל ליועץ המשפטי לממשלה להיכנס לסוגיה הזאת בכלל, אם באמת טובת הילד בלבד לנגד עיניו. זה היה תמיד לנגד עיניהם של אנשי המקצוע, וחוות הדעת שלו הזמינה מעורבות בלתי רצויה בחוות דעתם המקצועית. הייתי ממליץ לו לנסות לשמש דוגמה אישית ולפסול את האימוץ מרצון לזוג כזה, כמו שהוא המליץ.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת זיו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת פינס.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושבת-ראש, ראשית, אני רוצה לחזק את ידיהם של כל אנשי שדרות. הם הגיבורים האמיתיים – לא להתעלם מהנוכחות הזאת ולתמוך.
אני רוצה לדבר על נמל אשדוד. נמל אשדוד הוא השער של המדינה. אם אנחנו לא נתייחס לנמל הזה כאל מקור שיכול לפתוח דלתות לכל העולם, לכל הצד המזרחי – זה אחד המקומות שאם נזניח אותו, אנחנו מאבדים את המקור הכי חשוב שיש לנו. אני מבקש מחברי הכנסת שכל הצעה, כל נושא שנדון, לתמוך בו, כי הדבר הזה בנפשנו להמשך הדרך. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת פינס, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, תודה. השבוע פרסם הממונה על השכר את דוח השכר בגופים ציבוריים. אני זוכר ימים שהדוח הזה זעזע את אמות הספים. והנה, בשנים האחרונות – ולא נודע כי בא אל קרבו. כלום.
אני חושב שאנחנו צריכים לעשות שני דברים. דבר אחד, בוועדת הכספים תקועה הצעת חוק של שכר מקסימום כבר שנים. אני מציע לחברינו בוועדת הכספים להעלות אותה לסדר-היום ולהתמודד אתה. אנחנו במקום הראשון בעולם בפערי שכר. דבר שני, בדוח הזה מפורטות המשכורות הגבוהות, אבל המשכורות הנמוכות של עובדי הציבור ברמות הנמוכות – זה לא כתוב בדוח – הן משכורות רעב, משכורות מינימום ומתחת למינימום. הייתי מאוד שמח אם הממונה על השכר היה מוסיף לצד המשכורות הבכירות, הגבוהות, גם את המשכורות הנמוכות ביותר בכל ארגון ציבורי. אני חושב שאז נקבל פרופורציה נכונה יותר על מה שקורה היום במדינת ישראל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת ברכה.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. כמה מלים על הפרשה הנוראה בכפר סילואן. אנשים שגרים בבתיהם, והבתים כנראה מיועדים, לטעמם של גורמים שונים בארצנו, לשימוש אחר, להפקעה ולנישול. אותם פלסטינים שגרים בכפר הזה מקבלים הודעות שצריך לבצע חפירות הצלה ארכיאולוגית מתחת ליסודות בתיהם. באופן טבעי, הם רוצים לשמור על הבית ורוצים לשמור על נכסיהם, והנכסים, אגב, הם לא רק הבתים, אלא גם מה שנמצא – לפי החוק – מתחת לבתים האלה. הם מנסים להגן על בתיהם ועל היכולת שלהם לחיות בהם. אז מגיעה המשטרה ועוצרת אותם, כדי שלא יוכלו להפריע לאותן חפירות הצלה ארכיאולוגיות שחייבות להיעשות כדי שאחר כך יוכלו לפנות את האנשים מבתיהם ולהקים במקום הבתים האלה פרויקטים התנחלותיים.
גברתי היושבת-ראש, הדברים האלה הם פסולים, לא מוסריים, לא חוקיים, לא צודקים, ובסופו של דבר הם רק יבעירו תבערה גדולה בירושלים.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת ברכה, אחריו – חבר הכנסת צבי הנדל, וחותם את הרשימה חבר הכנסת אלדד.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, פרופסור דרור, חבר ועדת-וינוגרד, אמר שלפי דעתו קידום השלום צריך להיות אחד השיקולים בעבודת הוועדה. אני לא חושב שוועדות צריכות לקבוע את השלטון ומי יהיה בשלטון. אבל ההתקוממות שקמה, גם בפוליטיקה וגם בכלי התקשורת, על האמירה הזאת, כאילו השלום, השאיפה לשלום וקידום השלום הפכו לקללה; כאילו לדבר על השלום הפך לדבר שצריך להתנער ממנו. מה הגיוני יותר לאחר מלחמה מלהפיק ולהסיק שהתחליף למלחמה הוא שלום? או שמא המחשבה שהשתרשה עמוק-עמוק בציבור הישראלי היא שהתחליף למלחמה הוא מלחמה אחרת. אני חושב שהמהומה שקמה סביב הדברים האלה בחברה הישראלית מצביעה על כשל מוסרי חמור של כלל החברה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת הנדל, בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אני לא יודע עד איפה הממשלה מגיעה. כולנו חוזים במה שקורה בשדרות. עכשיו התבשרתי על סוגיה נוספת, בתחום אחר לגמרי. כשסגרו את משרד הדתות כל תקציבי הישיבות והחינוך הדתי עברו למשרד החינוך. היה תקציב מיועד ללימוד תורה והגברת לימודי יהדות. שימשתי אז סגן שר, עשינו תקנונים כדי שגם בתי-ספר לא דתיים ייכנסו לשם – כל מי שמקבל על עצמו תוכנית לימודים מסוימת. התבשרנו שהיום – למרות התחייבות גם של היועץ המשפטי לממשלה וגם של ראש הממשלה שסגירת המשרד לא תסגור תוכניות לימודים, התבשרנו שהתקציב הזה נמוג, ומשנת הכספים הנוכחית אין אגורה אחת מהכסף הזה שמיועדת לחינוך יהודי תורני. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אלדד. בבקשה. לאחר מכן נעבור להצעות חוק.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, שמחתי לקרוא הבוקר שב"גלי צה"ל" החליטו להפסיק את שידורי המוזיקה בכל פעם שיש התרעת "צבע אדום" בשדרות ולהודיע למאזינים שהיתה התרעה ושיש נפילה בדרום הארץ. אני מבקש לברך את "גלי צה"ל" על ההחלטה הזאת ולקרוא לתחנות שידור ציבוריות ופרטיות נוספות לנהוג כך – ל"קול ישראל" ולתחנות הרדיו האזוריות. סולידריות היא לא מלה גסה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008
[מס' כ/182; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 13213; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, סעיף חקיקה: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז. בבקשה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי, תודה. אני רוצה, ברשותך, להעיר שאין שר במליאה – לא היה שר גם בנאומים בני דקה. אני רוצה להציע לחברי – אם מחר יקרה מה שקרה בכל ימי רביעי האחרונים, ששר אחד בא ועונה בשם כל השרים – אני רוצה להציע להחרים את ההצעות הדחופות לסדר-היום.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
צריך להחרים את הצעות החוק שהשר הזה מביא.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
זאת פשוט שערורייה מה שקורה פה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת פינס, אתה צודק.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני כבר הרבה שנים בבית הזה, ואני לא זוכר יחס כזה של שרי הממשלה כלפי הכנסת.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך ) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008. הצעת חוק זו, שיזמו חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין, נועדה למנוע מצב שבו, בשל חוב של רשות חינוך מקומית, יהיו נושים זכאים לפתוח בהליכי עיקול של נכסים המשמשים מוסדות חינוך ברשות זו למטרות חינוכיות ותיפגע יציבותה של מערכת החינוך ברשות.
חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) נועד במקורו להבטיח כי ההקצבות מטעם המדינה המועברות לרשויות המקומיות למטרות חינוך ישמשו למטרות אלה ולהן בלבד. חוק ההקצבות קובע כי גם כספים אלה יהיו פטורים מעיקול. מוצע להרחיב את ייעודו של חוק ההקצבות כך שנוסף על ההגנה הניתנת לכספי ההקצבות מטעם המדינה תינתן הגנה מעיקול גם לנכסים המשמשים מוסדות חינוך, בכמה מגבלות, וכן לתשלומי הורים – גם תשלומי הורים יהיו פטורים מעיקול, והדבר הזה לא היה קיים עד היום, למרות כוונת המחוקק.
ועדת הפנים והגנת הסביבה מצאה כי יש לאזן באופן ראוי בין הצורך בהגנה על נכסים כאמור לבין האינטרסים של נושי הרשות המקומית, כך שהפגיעה ביכולתם של הנושים לעקל נכסים תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. לשם כך מוצע כי הפטור מעיקול יינתן רק למיטלטלין של רשות חינוך מקומית המשמשים בפועל את מוסד החינוך וכאלה הנמצאים בתחומו ונחוצים לפעילותו התקינה כמוסד חינוך.
הפטור מעיקול לא יחול אם הנושה הוא מי שהרשות המקומית התקשרה עמו בהסכם לרכישת הנכס וגם לא יחול על עיקול שהוטל מכוחה של התקשרות שנעשתה לפני מועד פרסום החוק. לא מדובר בחקיקה רטרואקטיבית.
הגבלות אלה נועדו למנוע אפשרות של הברחת נכסים על-ידי הרשות המקומית למוסדות החינוך שבתחומה – הברחת נכסים, מי שירצה במירכאות ומי שירצה בלי מירכאות.
נוסף על כך, כפי שאמרתי, מוצע לתקן את חוק חינוך לימוד חובה כך שהפטור מעיקול יחול גם על תשלומי ההורים המועברים למוסדות החינוך, כך שיובטח שימושם למטרה זו בלבד.
להצעת חוק זו הוגשה הסתייגות.
היו"ר קולט אביטל:
המגיש לא נמצא פה, לכן לא נצביע עליה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
לפיכך אני מבקש מחברי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על-פי נוסח הוועדה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אנחנו נעבור ישר להצבעה, כיוון שחבר הכנסת דוד אזולאי, שהגיש את ההסתייגות, אינו נמצא כאן.
נצביע עכשיו על הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–6 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–6 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים עכשיו לקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2),
התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, עברה בקריאה שלישית, והחוק יירשם בספר החוקים.
מי רוצה להודות? יושב-ראש הוועדה, ואחר כך גם חבר הכנסת ברכה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
ברשותך, גברתי, יש לי עוד הצעת חוק בנושא הבא, אז אני מציע שאודה למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי ולחברים המציעים – – –
היו"ר קולט אביטל:
כבר על הכול.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
ברשותכם, כבר אציע לכנסת את הנושא הבא, אם רק תקריאי אותו.
היו"ר קולט אביטל:
אני חושבת שגם חבר הכנסת ברכה רוצה להודות. חבר הכנסת ברכה, אולי תוכל להודות מהמקום? בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס, על כך שהוא קידם את החוק הזה, שהוא לדעתי חוק חשוב ליציבות מערכת החינוך ושמירת הנכסים של בתי-הספר. אני רוצה להודות גם למנהלת הוועדה, הגברת יפה שפירא, להודות ליועץ המשפטי של הוועדה תומר רוזנר, ולצוות הוועדה, ולכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק, גם בוועדה וגם במליאה. אני מקווה שחוקים כאלה ירבו.
הצעת החוק האמורה היא תיקון של חוק שיזם בזמנו חבר הכנסת אורלב בעניין ייעוד כספי חינוך ברשות מקומית.
היו"ר קולט אביטל:
נכון. למשכורות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
דרך אגב, גם תמר גוז'נסקי. מה שהוגן הוגן, אני נותן לך את הקרדיט, אבל הוא גם של תמר גוז'נסקי ושל סיעת חד"ש בזמנה. בכל אופן, אני חושב שהלוואי שירבו חוקים כאלה שיקדמו את החינוך וישמרו על יציבות המערכת. תודה רבה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
נראה שלהבא נצטרך לחוקק חוקים כאלה גם בנושא התרבות. למשל, בירושלים.
הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007
היו"ר קולט אביטל:
הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008). חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, תודה. אני מציע לכם הצעה שהיא לא שגרתית, אבל אני בטוח שתקפצו עליה כמוצאי שלל רב. אני מציע להסיר סעיף מחוק ההסדרים. ועדת הפנים והגנת הסביבה החליטה להמליץ למליאת הכנסת להסיר סעיף מחוק ההסדרים שהיה בטיפולה. דרך אגב, ששר האוצר לא יחשוש: כל יתר הסעיפים, טיפלנו בהם וקידמנו אותם. הנושא הזה – הגענו למסקנה שלא נכון להמשיך לקדם אותו, ואני רוצה לנמק.
מדובר בסעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008). נוסח ההחלטה: "הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2008) (להלן – חוק ההסדרים) נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ב-17 באוקטובר 2007 והועברה לוועדת הכנסת לקביעת הוועדות שיטפלו בהכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. ביום ד', 14 בנובמבר 2007, החליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לוועדת הכנסת להביא בנפרד, בין היתר, את סעיף 112 מהצעת חוק ההסדרים לשנת 2008 לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ועדת הכנסת קבעה כי ועדת הפנים והגנת הסביבה היא הוועדה שתדון בסעיף 112 האמור" – אחד מתוך סעיפים רבים שוועדת הכנסת החליטה שוועדת הפנים תטפל בהם – "בהתאם לסעיף 123(א) לתקנון הכנסת, מציעה ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים 2008".
אני רוצה לנמק בפניכם את הסיפור. מדובר בהצעת חוק שעוסקת במבני דרך. הציע חוק ההסדרים שבתהליך קבלת ההחלטה על מבני דרך – שזה קשור למחלפים, לרכבת תחתית, לגשרים וכדומה – הציעה הממשלה שמהנדס ועדה מקומית, שעד היום היה שותף להחלטה עם מתכנן המחוז, לא יהיה יותר בתהליך. הוא יישמט מהתהליך, וההחלטה כולה תהיה בידי מתכנן המחוז.
שמענו את מתכנני המחוזות, שמענו את משרד הפנים, שאומר שזו הצעה גרועה ביותר, שמשרד האוצר קידם אותה בניגוד מפורש לעמדתו המקצועית. הבנו שאם נקדם את הסעיף הזה לקריאה שנייה ושלישית התוצאה תהיה אנרכיה, משום שמתכנן המחוז לא יכול לקבל החלטה מהסוג הזה לבדו: הוא זקוק לעמדה המקצועית של מהנדס הוועדה המקומית, אחרת ידיו כבולות. הדברים נאמרו לנו בצורה המפורשת ביותר.
לכן, השתכנענו שההסדר שהממשלה מציעה לא יעבוד, לא ייעל את התהליך. נהפוך הוא. הוא ייצר דבר חקיקה, סוג של גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, ובמקום לייעל ולקצר תהליכים הוא יגרום להיפך – להארכת התהליכים ולבוקה ומבולקה, שלא תוביל אותנו אלא למבוי סתום.
לכן, נאלצנו להציע למליאת הכנסת להסיר את הסעיף הספציפי הזה מסדר-היום ולהוריד את דבר החקיקה הזה מסדר-יומה של הכנסת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר הסרה מסדר-היום של סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים. נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2008, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 18, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת בזאת שהצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה התקבלה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
אני מזמינה עכשיו את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, להודיע הודעות. בבקשה, אדוני.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-בראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק מועמדות ובחירת עובד מדינה לכנסת ולגוף בוחר (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
גברתי, אם תרשי לי אז אני אמשיך גם בהצעות חוק של ועדת הכנסת.
היו"ר קולט אביטל:
רגע, הצעות חוק של ועדת הכנסת, או יש הודעה שעליה צריך להצביע.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אין הודעות.
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשס"ח–2008
[מס' מ/360; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 14546; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות של חבר הכנסת דוד רותם. כיוון שהוא לא נמצא – אם הוא לא יהיה, אנחנו נעבור ישר להצבעה. בבקשה, אדוני.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-ראש, תודה, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפניכם, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק הרבנות לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשס"ח–2008, שהגישה הממשלה.
חוק הרבנות הראשית לישראל, 1980, קובע שחברי מועצת הרבנות הראשית, שיש לבחור בבחירות, יכהנו חמש שנים. הבחירות האחרונות למועצה התקיימו ביום כ' בטבת, 25 בדצמבר 2002, וכהונתם של חברי המועצה שנבחרו בהן נסתיימה כבר בחודש שעבר, מבלי שנערכו בחירות חדשות. על מנת שמועצת הרבנות הראשית תוכל להמשיך ולפעול עד לקיום הבחירות לחבריה החדשים, מוצע כי כהונתם של חברים שנבחרו בבחירות הקודמות, או מי שהחליפו אותם לפי החוק, תוארך עד שייבחרו מחליפיהם או עד ליום א' בתמוז תשס"ח, 4 ביולי 2008, לפי המוקדם.
אני אבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ולאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. בינתיים אני רואה שחבר הכנסת דוד רותם הגיע, ויש לו הסתייגות לסעיף 1 ולסעיף 2. אשר על כן, אני קוראת לחבר הכנסת רותם לעלות לבמה ולנמק את הסתייגויותיו. אני מציעה שתנמק את שתיהן בבת אחת, במסגרת חמש דקות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת רותם לא החמיץ אף הסתייגות שהוא הגיש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק באה להקים מחדש גוף שפג תוקפו, משום שבעצם תוקפה של מועצת הרבנות הראשית הסתיים. בהצעת החוק המקורית נתבקש להאריך את תוקפה של כהונת המועצה למשך חודש וחצי או חודשיים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
עד הבחירות.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא, לחודש וחצי או חודשיים, וצוין שם שבעצם כבר התחילו ונעשו פעולות קדחתניות לצורך קיום הבחירות. כשאני שאלתי בוועדה מה נעשה, נתברר שמה שכתוב בדברי ההסבר הוא לא נכון ולא נעשה דבר. אמרו: תראו, ראש הממשלה היה אחראי לנושא והוא היה עסוק מאוד, ובוא תסמוך על השר כהן שהוא יעשה את הפעולות כשר הדתות, ואכן יהיו בחירות במועד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הוא לא הספיק לשנות את הכללים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מאחר שאני מעריך את השר כהן ואין לי ספק שהשר כהן, בתפקידו כשר הדתות, יפעל לעריכת הבחירות במועד, הצעתי להשאיר את המועד שהיה קבוע במקור בהצעת החוק, דהיינו א' בניסן או א' באייר, כמועד אחרון. אמרתי: בואו נראה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
א' בניסן, עם אפשרות ל-30 יום.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
נכון. ואמרתי: בואו ונראה. יבואו אלינו בא' באייר, או שבוע לפני א' באייר, ויגידו לנו: תראו, עשינו פעולות א', ב', ג', ד', טרם הספקנו לגמור, תאריכו לנו בעוד 30 יום. אלא שלצערי הרב, יושב-ראש ועדת הכנסת אמר להם: רבותי, תדעו לכם שאם תבואו בא' בניסן או בא' באייר, לא אתן לכם עוד שלושה חודשים, כי אני אתן לכם עכשיו מועד אחרון. ולכן ביקשו: בואו נאריך, אם כך, מייד מהתחלה, בעוד שלושה או ארבעה חודשים, והבטיחו ליושב-ראש ועדת הכנסת שתוך 30 יום יגידו לו מה עשו ומה לא עשו.
לכן באתי ואמרתי: רבותי, אני רוצה להשאיר את התאריך המוקדם יותר. אני מבטיח לך, השר כהן, שאם בא' באייר אתה תבוא, או נציגיך יבואו, ויגידו: רבותי, עשינו כבר חלק גדול מהפעולות אבל לא הספקנו, אנחנו ניתן ארכה נוספת. אבל אי-אפשר, מראש, לקחת חמישה חודשים, כדי שבעוד חמישה חודשים תבוא לבקש את הארכה.
ההסתייגות השנייה שלי נוגעת למועד.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
זה לא חמישה חודשים, זה חודשיים נוספים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
חודשיים נוספים. כמה זה בסך הכול?
היו"ר קולט אביטל:
חמישה חודשים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בסך הכול זה חמישה חודשים. עכשיו, אני באתי ואמרתי דבר נוסף: תחילתו של חוק במדינת ישראל היא ביום פרסומו ברשומות. אין שום סיבה שבמקרה הזה יקבעו שהחוק הוא רטרואקטיבי ל-1 בינואר, משום שנתברר בוועדה שמועצת הרבנות הראשית לא החליטה, מאז פג תוקפה ממילא, החלטות שהן חשובות. אז למה שנלך רטרואקטיבית? נקבע שהחוק חל מיום חקיקתו.
אני מבקש מהכנסת שלא לשנות את הנהגים המקובלים בה ולקבל את ההסתייגויות.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך מאוד, אדוני.
אנחנו עוברים להצבעה. קודם כול נצביע על שם החוק כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 5
בעד שם החוק – 18
נגד – אין
נמנעים – 1
שם החוק נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 18, אין מתנגדים. אני קובעת כי שם החוק, כהצעת הוועדה, התקבל בקריאה שנייה.
לסעיף 1, כאמור, יש הסתייגות של חבר הכנסת רותם. אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגות לסעיף 1.
הצבעה מס' 6
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 16
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת דוד רותם לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו שלושה, 16 התנגדו, אחד נמנע. אני קובעת שנוסח ההסתייגות לא התקבל.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 21
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 21, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובעת שסעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים עכשיו להצביע על ההסתייגות לסעיף 2 של חבר הכנסת רותם. נא להצביע על ההסתייגות.
הצבעה מס' 8
בעד ההסתייגות – 2
נגד – 19
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דוד רותם לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו שניים, התנגדו 19, אין נמנעים. אני קובעת שההסתייגות נדחתה.
אנחנו עוברים להצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 20
נגד – 2
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 20, נגד הצביעו שניים, אין נמנעים. אני קובעת שסעיף 2, כהצעת הוועדה, התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה שלישית על כל נוסח החוק.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 20
נגד – 2
נמנעים – אין
חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 20, שניים התנגדו, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23), התשס"ח–2008
[מס' כ/194; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 14016; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנו עוברים לדיון על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23), התשס"ח–2008. אני מזמינה את חבר הכנסת דוד טל להציג את ההצעה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת צבי הנדל – – –
היו"ר קולט אביטל:
אדוני השר, אני מבקשת. חבר הכנסת ריבלין, אני מאוד מבקשת. חברת הכנסת תירוש, חבר הכנסת מרגי – נא לשבת.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי, אני מבקש לשמור על זכותי לאחר מכן להודות לכל העושים במלאכה, ואני אעשה את זה אחרי הצעת החוק הזאת.
גברתי, אני מבקש להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23), התשס"ח–2008, שיזמו חברי הכנסת מיכאל איתן, יעקב מרגי, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, אלכס מילר וגם אביגדור יצחקי לפני התפטרותו.
ההצעה באה להבטיח כי דברה של הכנסת יישמע בבית-המשפט אשר דן בתוקפם של חוקים שחוקקה הכנסת.
בעבר אירע שבהליכים שהתקיימו בבית-משפט, ונדון בהם תוקפו של חוק, לא צורפה הכנסת להליך, בין בשל החלטתו של יוזם ההליך ובין בשל החלטתו של בית-המשפט. כך, למשל, הכנסת כלל לא היתה מיוצגת בבג"ץ שבו קבע בית-המשפט שסעיף מתוך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7), התשס"ה–2005, שלפיו המדינה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון, אינו חוקתי.
היותה של הכנסת צד בהליך משפטי שבו נטענות טענות נגד תוקפו של חוק יכולה להשפיע על מהלך ההליך המשפטי, ולהציג פרשנות נוספת לחוק, שיכולה אף להכריע את הכף. לכן, מוצע לקבוע במפורש, שאם ראה בית-המשפט כי הוא נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב בהליך, והיא תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו של החוק.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
האם בכל מקרה הכנסת תגן על החקיקה, או שזה שיקול דעת שלנו?
היו"ר קולט אביטל:
שיקול דעתה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אני סבור שהיועצת המשפטית תגן על החקיקה, שכן היא לא יועצת משפטית של יושבת-ראש הכנסת או של חבר כנסת זה או אחר. ברגע שמליאת הכנסת קיבלה את החוק, הוא נכנס לתוקף ואז היא מייצגת את הכנסת כולה.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, האם אפשר להעיר הערה?
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אם היושבת-ראש תסכים.
היו"ר קולט אביטל:
היושבת-ראש תסכים. רק תיתן לו לסיים. גם אתה וגם חבר הכנסת ריבלין.
גדעון סער (הליכוד):
אני רוצה לענות לחבר הכנסת הנדל. בנוסח שסוכם בוועדה נאמר שהכנסת תוכל לטעון להוכחת תוקפו של חוק. מכאן שהיא לא תוכל להתנגד, כיוון שההסמכה כפי שנקבעה בנוסח הזה מחייבת את היועצת המשפטית להגן על החקיקה.
היו"ר קולט אביטל:
זאת אומרת, שזו חובה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
להצעה, גברתי, לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם, חברי חברי הכנסת, במיוחד ממך, חבר הכנסת הנדל, לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת ריבלין, רצית להעיר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא.
היו"ר קולט אביטל:
לא. אני מודה לכם.
כיוון שלהצעת החוק הכנסת (תיקון מס' 23) אין הסתייגויות, אנו עוברים ישר להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 11
בעד סעיף 1– 22
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23) התקבלה בקריאה שנייה.
אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הכנסת (תיקון מס' 23), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו 22, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23) התקבלה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת טל רוצה להודות.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח להודות לצוות הנפלא שיש לנו בוועדה: היועצת המשפטית המסורה, הגברת ארבל, לצדה דין הסטאז'ר, שיהפוך בזמן הקרוב ליועץ משפטי, לממלאת-מקום מנהלת הוועדה נועה בירן, ולכל מי שעסק, טרח, עמל ותרם את חלקו בהכנת שני החוקים הללו.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43), התשס"ח–2008
[מס' כ/198; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 14540; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) – קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער, להציג את החוק. בבקשה.
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני המליאה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במניין ימי ההודעה המוקדמת על פיטורים שחייב מעביד לתת לעובדו, לא יבואו התקופות של חופשה ללא תשלום של עובדת או של עובד לאחר חופשת הלידה, או של עובדת לאחר חופשת לידה שעבודתה אסורה כל עוד היא מיניקה, ו-60 הימים שלאחריהם, שבהם יש הגנה מפני פיטורים מכוח החוק.
בתקופות האמורות חל כבר היום איסור על פיטורים ללא היתר, אך לפי החוק הקיים אין מניעה למנות במהלכן – או לפחות אין קביעה מפורשת ששוללת את היכולת לתת הודעה מוקדמת בתוך תקופת 60 הימים ועל-ידי זה לרוקן מתוכן את ההוראה המגינה מפני פיטורים בתקופה זו. בכך עלולה להתאפשר חפיפה בין תקופת החופשה ללא תשלום ו-60 הימים שלאחריה ובין תקופת ההודעה המוקדמת על פיטורים, דבר שמקהה את העוקץ של איסור הפיטורים שחל באותה תקופה.
הצעת החוק תשווה לעניין זה את התקופות של חופשה ללא תשלום ו-60 הימים שלאחריהן לתקופות אחרות שבהן על-פי החוק אסורים הפיטורים וגם בהם אין מונים את ימי ההודעה המוקדמת, במהלכם – כגון חופשת הלידה עצמה ותקופת 60 הימים שלאחריה.
לפי המוצע, תקופת ההודעה המוקדמת על פיטורים תתחיל או תתחדש רק בתום תקופת הגבלת הפיטורים, ובכך תחוזק ההגנה על עובדת או עובד שנטלו חופשה ללא תשלום בקשר עם הטיפול בילד במהלך שנת חייו הראשונה, אך זכאים ומעוניינים לשוב למקום עבודתם. אלה אותם חוקים רבים שאנו מקדמים בקדנציה הזאת ומטרתם להגביר את הסיכויים להשתלבות ולחזרה לעבודה לאחר תקופת חופשת הלידה. אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אציין שהצעת החוק במקור היא הצעת חוק של חברת הכנסת לימור לבנת ושלי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות. נחכה שחבר הכנסת סער ישב.
נא להצביע על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 13
בעד סעיף 1 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עבודת נשים (תיקון 43) עברה בקריאה שנייה.
נא לשבת ולהצביע בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) עברה בקריאה השלישית.
בבקשה, אדוני.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, גברתי.
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41), התשס"ח–2008
[מס' כ/194; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' 14173; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הסעיף הבא – הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41), התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית; הצעת חוק שיזם יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת עתניאל שנלר.
חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] – להלן: החוק – מאפשר לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת לקבוע, בהתייעצות עם מבקר המדינה, כי דוחות המבקר או חוות דעת של המבקר או חלקים מהם לא יפורסמו בפומבי, לא יונחו על שולחן הכנסת, לא יתקיימו בהם דיונים במליאת הוועדה – אם הדבר דרוש לדעתה של הוועדה לשם שמירה על ביטחון המדינה או לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי המסחר הבין-לאומיים של מדינת ישראל. במקרים האלה הוועדה מקיימת את דיוניה במסגרת ועדת משנה לביטחון, כאמור בחוק מבקר המדינה. כאמור, הדיונים בוועדת המשנה הם דיונים סודיים, וכך נשמרים העניינים הסודיים והאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
הצעת חוק זו, אשר יזם, כאמור, יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת עתניאל שנלר, נועדה לעגן את הנוהג שלפיו ועדת המשנה של הוועדה היא שדנה בעניין אי-פרסומם של דוחות מסוימים, של חוות דעת או של חלקים מהם, זאת שלא כמו המצב החוקי היום, שבו יושב-ראש הוועדה רשאי לקבוע כי העניין נדון בוועדת המשנה, אך אין חובה חוקית לעשות זאת.
עוד אציין כי לפי סעיף 18(א1) לחוק, ממילא ועדת המשנה היא שדנה בעניינים שהוחלט על אי-פרסומם כאמור, ולכן מוצע כי גם ההחלטה בדבר אי-פרסום תהיה מסורה רק לה.
הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות. לכן אני מבקש שהכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. כאמור, להצעת החוק אין הסתייגויות.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, ואנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה, משום שאין הסתייגויות. נמתין שחבר הכנסת אורלב ישב ושחבר הכנסת גפני יהיה פנוי להצבעה.
הצבעה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–2 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41) עברה בקריאה השנייה.
אנחנו נעבור לקריאה השלישית. אנחנו עוברים להצבעה, חברים. הצבעה. בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41), התשס"ח–2008, נתקבל.
שי חרמש (קדימה):
אני מבקש לצרף את קולי.
היו"ר עתניאל שנלר:
16 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אבקש לצרף את קולו של חבר הכנסת שי חרמש. אני קובע כי הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41), התשס"ח–2008, עברה גם בקריאה השלישית.
אני לא רוצה לברך, משום שאני יושב כאן, ואני אשמח אם יושב-ראש הוועדה יעשה זאת.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
בדרך כלל נהוג שיוזם החוק הוא זה שעולה לברך לאחר שהחוק עובר בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, אבל במקרה דנן יוזם החוק, חבר הכנסת עתניאל שנלר, הוא יושב-ראש הישיבה, ושאלתי את חבר הכנסת רובי ריבלין, הסבא של הכנסת, האבא של הכנסת ומפרש התקנון, מה נהוג, והוא אמר שאין נהוג שהיושב-ראש מברך, לכן אני עושה זאת, כשליח מצווה במקומו של חבר הכנסת עתניאל שנלר.
בראש ובראשונה אני רוצה להודות לצוות הוועדה בשמו של חבר הכנסת שנלר – גם למנהלת הוועדה חנה פריידין, גם למזכירה ריקי אליה, גם למזכירה הנוספת חנה יוסף, גם ליועץ המשפטי של הוועדה תומר רוזנר, ולעוזרו גלעד קרן, על העבודה המקצועית; גם להודות למבקר המדינה ולמשרדו, שתמכו בהצעת החוק לאורך כל הדרך. זה עוד ציון דרך חשוב וראוי של חבר הכנסת עתניאל שנלר בעבודה המסורה, המתמידה והתורמת שהוא עושה בוועדה לביקורת המדינה, ונאחל לך עוד חוקים רבים.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, שיותר מאשר אני מלמד אותו, הוא מלמד אותי. תודה על כל הדרך ועל הליווי כיושב-ראש ועדה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עתניאל שנלר:
בטרם נעבור להצעה הבאה, הודעה לסגן מזכיר הכנסת. בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הלוואות לשכר לימוד (תיקון מס' 3), (הלוואות לסטודנטים לתואר שני), התשס"ח–2008; הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5) (שילוט חוצות), התשס"ח–2008; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח–2008; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון מס' 5) (הגבלת גביית דמי כניסה), התשס"ח–2008; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2008. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/363).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו נעבור לסעיף הבא: הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את השר יצחק כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא לקריאה הראשונה הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר היא תולדה של הסכמה ושיתוף פעולה היסטוריים של הממשלה עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המייצגת כ-11 ארגוני מעסיקים, ועם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול של עובדים במדינה.
ביום 6 באפריל 2006 מינה המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מר רענן דינור, ועדת היגוי לנושא אכיפת חוקי עבודה, בשל הפרות חוזרות ונשנות של הוראות חוקי עבודה ומתוך תפיסה הדדית כי "אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות היא דרך ראויה להילחם בממדי העוני, שרק גדלים עם השנים, ולטפל בתופעה הקשה שעליה מצביע דוח העוני ולפיה עובדים מצויים מתחת לקו העוני". הוועדה מונתה בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר וראשי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות העובדים הכללית החדשה.
ההמלצות העיקריות של ועדת ההיגוי בדבר תיקוני חקיקה באות לידי יישום בחוק המוצע, אשר נועד להגביר את האכיפה של חוקי עבודה על-ידי שני מהלכים עיקריים: ראשית, הנהגת הליך מינהלי של הטלת עיצום כספי בשל הפרות חוקי העבודה, בצד האחריות האזרחית והפלילית הקיימת כיום; שנית, הטלת אחריות אזרחית, מינהלית ופלילית על מזמיני שירות, לשם הבטחת תנאי העבודה של עובדי הקבלנים המועסקים אצלם, לרבות בדרך של קביעה בחוק של תנאים מחייבים בחוזה בין מזמין השירות לבין הקבלן המעביד. התערבות בחוזה בין מזמין השירות לבין הקבלן – בעיקר למניעת חוזה הפסד, שבעצם מאלץ את הקבלן להפר את חוקי העבודה.
יצוין כי תיחום האחריות של מזמיני שירות, גם כשלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין מזמין השירות לבין עובד הקבלן, ייעשה בשלב ראשון בענפי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה, ענפים שבהם – כמוסבר בפסיקת בית-הדין לעבודה – אין לחברות הנותנות שירותים מפעל משלהן, אלא הן פועלות בחצרים של מפעלים בבעלות אחרים, ועובדים המועסקים בענפים אלה נמנים עם קבוצות העובדים החלשים במשק. כמו כן, ועל-פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלק גדול מהם מועסקים במשרות חלקיות – כ-37% בשירותי אירוח ואוכל וכ-35% בשמירה, באבטחה ובניקיון. לא זו בלבד, אלא שתחלופת העובדים בענפים אלה גבוהה במיוחד.
היו"ר עתניאל שנלר:
סליחה, יש משבר קואליציוני? כל הזמן יש רחש-בחש. אני יודע שהכול דברי תורה. חבר הכנסת גפני, למדתי מרבותי שדברי חכמים בנחת נשמעים, ומשום שכאן תלמיד חכם ואתם תלמידי חכמים, יהי כבוד חברך.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, היתה החלטה של המזכירות שיהדות התורה תשב ליד ש"ס, זה המחיר.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה. אדוני ימשיך בניחותא.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
זו הצעת חוק מאוד חשובה, חבל שאתם לא מאזינים.
על-פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלק גדול מהם מועסקים במשרות חלקיות – כ-37% בשירותי אירוח ואוכל וכ-35% בשמירה, באבטחה ובניקיון. לא זו בלבד, אלא שתחלופת העובדים בענפים אלה גבוהה במיוחד. כך, לדוגמה, בענף השמירה נמצא שיעור כמעט כפול של תחלופה בהשוואה להיקף התחלופה של כלל העובדים, ורוב העובדים משתכרים שכר נמוך. עם זאת, מודגש כי על-פי החלטת הממשלה 3077, מיום 3 בפברואר 2007, תיבחן האפשרות להחיל את החוק לעניין אחריות מזמין השירות גם על ענפים נוספים על אלה שבהצעה הנוכחית.
כאמור בדוח הוועדה, "ההסכמה ביטאה גישה חדשנית בתפיסה משותפת, המבטאת סולידריות חברתית, שבמרכזה זכויות העובד בהתאם לחוקי המגן ולצווי הרחבה, בהתאמה לנורמות כלכליות וחברתיות מתוקנות. זאת, כאשר הצדדים הישירים ליחסי העבודה הקיבוציים במשק – ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים – ביחד עם הממשלה, קובעים את הנורמות הראויות בשוק העבודה הישראלי".
אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה, וכן להסתדרות הכללית ולעומד בראשה, מר עופר עיני, שעושים עבודת קודש; כמובן, גם למשרד התמ"ת ולעומד בראשו, הרב אלי ישי. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לשר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חברי הכנסת וזבולון אורלב – אינם נוכחים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אברהם רביץ.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
השר קרא את דברי ההסבר יותר מדי מהר, אני לא מכיר – – – ולכן אני מוותר על הדיבור.
היו"ר עתניאל שנלר:
האם השר יכול להביא את מה שקרא לחבר הכנסת רביץ? אולי כך אני אעזור לכם.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת, אין מקומה בחברה שלנו. הרב רביץ, אתה תכיר את החוק אחרי שאני אסביר למה אני חושב שהוא הרה-אסון.
יעקב כהן (יהדות התורה):
מי הציע את החוק הזה?
נסים זאב (ש"ס):
זה לא משנה. לא משנה איזה פקיד שם את זה והשחיל את זה, כאילו הוא בא להיטיב עם עם ישראל, עם העובדים. הוא כל כך רוצה בטובת העובדים, חס עליהם.
כשאומרים שהתופעה הולכת ומתרחבת, האם באמת מישהו בדק את הנתונים? מישהו ראה את העובדות? אני יודע שיש הרבה פחות מעסיקים, ובכלל יש הרבה פחות עובדים זרים. יש הרבה יותר ביקוש מאשר היצע. מדוע רק 11 ארגונים? בהסכמת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשמם של 11 ארגוני מעבידים – למה 11? מישהו יודע כמה ארגונים היו עד היום? למה רוצים לבטל את שאר הארגונים? צריך לדעת מה מסתתר מאחורי זה. עומדים אנשים מסוימים שרוצים לבלוע את כל הקופה. אני אומר את זה ברחל בתך הקטנה. זה נושא שמצריך בדיקה. זה לא משהו שבא בתום לב להגן כביכול על עובדים. אני לא מקבל את זה כך. אני אומר את זה קצת בכעס – סליחה שאני אומר את זה כך – כי אומרים שזה לייעל את האכיפה. איזה יופי, איזה רוחב לב יש, להגן כל כך.
אני רוצה שתדעו את העובדות בשטח: מי שלא העסיק עובדים זרים ואין לו מוסדות ואף פעם לא דרש להביא עובד זר, לא מבין את המשמעויות. אומרים שהחובה הפלילית של המעסיק שווה לאותה חברה שאולי מועלת בתפקידה ובחוק. הרב גפני, בבתי-ספר של החינוך העצמאי יש חברות ניקיון. זה קיים בכל בית-ספר. לפעמים אותה חברה מחליפה פעמיים בשבוע את העובדים. תגיד לי, מישהו מההנהלה יודע אם הביאו היום את אחמד או את מוחמד ומי מאושר ומי לא מאושר? אני לא יכול לפקח כל יום ולדעת איזה עובדים הביאו למוסד שלי, כשאני סומך על אותה חברה שאני משלם לה ונותן לה את כל הדרישות הכספיות, כולל ביטוח.
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת נסים זאב, למה להשתמש בשמות של אזרחים בישראל – – –
נסים זאב (ש"ס):
אלה שמות מכובדים ביותר. אולי אתה לא יודע, אבל אלה השמות הכי מכובדים. מספר השמות האלה במדינת ישראל הוא הגדול ביותר. תבדוק את זה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אין לי ספק, אבל שלא יתפרש – – –
נסים זאב (ש"ס):
אם השם לא היה כל כך יוקרתי, לא היו מתחרים עליו.
אני חושב שאין מקום להעניש את אותו מעסיק, בפרט את הפרטי. לפעמים אנשים מבקשים עובד לכמה שעות ביום, עזרה אחר הצהריים לקשיש שאצלם בבית. אתה יכול להטיל עליו קנס של 20,000–30,000 שקל? אני אומר לכם שהיום יש תביעות כאלה נגד אנשים תמימים, שבקושי יכולים להביא את פת לחמם בכבוד. מוטלים עליהם קנסות, כי הם רצו לעזור לאותו קשיש שנמצא בבית.
אני חושב שיש מקום לתיקון החוק הזה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
צריך להטיל את האחריות על אותן חברות ולא על הבודדים, ולא על האנשים שמבקשים עובד בתום לב. אני מבקש שכולם יתמכו בהצעה שלי.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, נדמה לי שאתה רשום לכל הצעות החוק. אם בכל הצעה תדבר שש דקות במקום שלוש, זה יכביד עלי. חבר הכנסת רביץ רוצה בכל זאת לדבר? חבר הכנסת זבוון אורלב, בבקשה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, שמענו אותך קשב רב, אמות הספים שמעו.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני מודה לך על שאפשרת לי בכל זאת לעלות ולדבר. חבר הכנסת נסים זאב, חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו אמונים על מה שכתוב בפרשת משפטים: "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו – – –", לא תוכל להתעלם, "עזב תעזב עמו". קל וחומר בן בנו של קל וחומר בכל הקשור בסבלם של בני-אדם. לומר שהואיל ואנחנו הנהלה, לכן אנחנו נתעלם ואנחנו לא יודעים מה נעשה באחריותנו כשמדובר בזכויות בסיסיות של עובדים – מה זה זכויות בסיסיות של עובדים? שכר מינימום, שעות עבודה, קיום הוראות בטיחות בעבודה, ימי החופשה שמגיעים לעובד. הדברים הבסיסיים. אנחנו, היהודים שומרי תורה ומצוות – והתורה הנחילה לכל העולם את הזכויות המלאות שיש לעובד, ושיש לשלם לו שכר בזמנו ולא להלין שכר שכיר. אנחנו הראשונים, כשומרי תורה ומצוות, שהיינו צריכים להוביל חוק כזה. לכן אני חושב שלא היה ראוי שתעלה ותאמר את הדברים האלה. אני שמח שחברי מהסיעות הדתיות והחרדיות, אני רואה לפי תנועות הראש, גם הם סבורים כך.
חבר הכנסת כהן, אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב, וכל חוק שבא להגביר את האכיפה – מערכת החקיקה הרחבה מאוד במדינת ישראל, אחת המובילות בעולם בחקיקה להגנה על עובדים; אלא מה? אנחנו אחת המדינות הרשלניות בעולם בכל מה שקשור באכיפה. אלפי ועשרות אלפי עובדים שזכאים לשכר מינימום לא מקבלים את שכר המינימום, עובדים הרבה מעל ומעבר לשעות שהם צריכים לעבוד, אינם מקבלים את השכר, מורידים להם שכר, מנכים מהם כל מיני דברים שאסור לנכות מהשכר, לא נותנים להם את ימי החופשה.
לכן אני חושב שהחוק הזה ראוי, ואני, כאופוזיציה לוחמת נגד הממשלה, אתמוך ברצון ולכתחילה בחוק הזה של הממשלה.
אני רק מבקש דבר אחד, אדוני היושב-ראש: שלא יהיה שוב חוק שחוץ מהאותיות הכתובות בו על הנייר לא קורה שום דבר, שלא יצטרכו עכשיו לעשות חוק של אכיפה על האכיפה. כי למעשה החוק הזה מיותר: יש לנו מערכת חוקים, וצריך לאכוף אותם. אז עכשיו עושים חוק שמגבירים את האכיפה. מה יקרה הלאה? לכן אני אומר לממשלה – ולצערי, אף אחד כרגע לא נמצא באולם – אני אומר את זה לשר אלי ישי, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, שהחוק הזה הוא מטעם משרדו, שאנחנו מצפים בקריאה השנייה והשלישית – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
זה יגיע לזה, אין ספק.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני חושב ששכנעתי את חבר הכנסת זאב לתמוך בחוק.
נסים זאב (ש"ס):
בטח.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני חושב שאנחנו מצפים שכשהחוק יובא לקריאה שנייה ושלישית ייאמרו גם דברים קצת יותר מפורטים באשר לתקנים, באשר לדברים הקונקרטיים שיגבירו את האכיפה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. חבר הכנסת נסים זאב, המליאה גם כך לא בדיוק גדושה בכל כך הרבה אנשים, וחבל שהיא תהיה חסרה בעוד אחד מהמעט שיש כאן. בבקשה, דב חנין. אני רוצה להפנות את תשומת הלב שאין כאן נוכחות של נציג הממשלה בחוק שהממשלה מגישה, וזה לא ראוי וכדאי שיהיה נציג ממשלה.
קריאה:
תעכב את ההצבעה.
היו"ר עתניאל שנלר:
יכול להיות שנעכב את ההצבעה יותר ממה שיידרש. בבקשה, אדוני.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הממשלה היא ממשלה גרועה.
היו"ר עתניאל שנלר:
לא קיבלת רשות דיבור. בבקשה, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, כיוון שיש לי הרבה מה לומר על החוק הזה, אני מציע שתפעיל את הנוהל שמקובל אצלנו בכנסת ותיתן לי לדבר עד שיגיע נציג הממשלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
נציג הממשלה הגיע, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא לכאורה הצעה ראויה וטובה. אני אומר "לכאורה". חבר הכנסת אורלב, אני רוצה לשכנע אותך דווקא להתלבט בתמיכה שלך בהצעת החוק. אלוהים והשטן נמצאים בפרטים הקטנים. הפרטים הקטנים של הצעת החוק הזאת, שבסך הכול מדברת על נושא ראוי וחשוב, נמצאים ברשימת הפטורים שניתנים למזמיני השירות ובעצם מקשה על עובדי קבלן לתבוע את מזמיני השירות בגין הפרת זכויותיהם לפי דיני העבודה.
הצעת החוק הזאת, למשל, פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הוכיח, אני מצטט, ש"הוא הסתמך על בדיקות תקופתיות" של גורם מקצועי. הצעת החוק הזאת פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הוכיח שההפרה איננה מקרה שכיח בקרב העובדים נשואי ההתקשרות עם הקבלן. הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הוכיח כי ביטל את חוזה ההתקשרות עם הקבלן. מה קל מזה? ברגע שיש תביעה של עובד קבלן הוא יבטל את חוזה ההתקשרות ואז הוא פטור מכל אחריות. הדבר הכי קצר, הכי פשוט והכי קל.
הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הראה שההפרה תוקנה. הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן שההתקשרות עמם נמשכה פחות משישה חודשים. חבר הכנסת אורלב, אלה בדיוק המצבים השכיחים. העובדים שמועסקים שלושה וארבעה וחמישה חודשים, ואלה הם המצבים שבהם המזמין פטור מכל אחריות. הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן המועסקים במשרות חלקיות ובמשרות משתנות. רוב עובדי הקבלן עובדים במשרות חלקיות ומשרות משתנות.
זאת אומרת, הצעת החוק הזאת היא הצעה של פטור למזמין מאחריות לזכויות עובדי הקבלן.
יותר מזה, הצעת החוק הזאת מצמצת בצורה מאוד משמעותית את מספרם של עובדי הקבלן שיוכלו ליהנות מההצעה. היא לא חלה, למשל, על תחומי הניקיון, תחומי השמירה, אבטחה, סדרנות, שליחויות, הסעדה, סיעוד, תחזוקה, גינון, מזכירנות, קלדנות, הוראה, הדרכה, שייאות, עבודה סוציאלית.
כל הדברים האלה, עמיתי חברי הכנסת, נמצאים בהצעת חוק פרטית, שכבר סוכמה בוועדת העבודה והרווחה, ורק ממתינה להבאה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
במקום הצעת חוק מלאה, שנותנת תשובה על הבעיה החברתית הנוראה הזאת של עובדי קבלן, או עבדי קבלן, באה הממשלה עם מין מנגנוני אכיפה, שבחלקם הם טובים וראויים, אבל יש בהם חורים עצומים, בעייתיים וקשים ביותר.
נקודה אחרונה: הצעת החוק הממשלתית מצמצמת משמעותית את היקף הזכויות שלגביהן עובדי הקבלן יוכלו להטיל אחריות על המזמין.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני אומר לכל חברי הכנסת, צריכה להיות פה לכל אחד ואחד מאתנו התלבטות אמיתית אם בכלל לתמוך בהצעת חוק כזו, למרות המטרה הראויה ולמרות הערכים הראויים שנמצאים מאחוריה. כי אם הצעת החוק הזאת לא תתוקן באופן יסודי ומהפכני – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אז בקריאה שנייה ושלישית אצביע נגד.
דב חנין (חד"ש):
– – אני מקווה שבקריאה השנייה והשלישית כל חברי הכנסת יצביעו נגדה. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. אנחנו מודים לחבר הכנסת דב חנין. יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהם רביץ. בבקשה, אדוני.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מוכרח להתנצל לפני השר על כך שהגבתי כפי שהגבתי לאחר הקראת החוק, אבל חשבתי שאני לא מודע בכלל לחוק הזה. אבל אכן חבר הכנסת דב חנין הזכיר לי שבוועדת העבודה והרווחה דנו רבות בהצעת חוק פרטית שעוסקת בדיוק באותו נושא.
אני מוכרח לומר לך, ידידי חבר הכנסת נסים זאב, לדידי יש כאן שאלות הלכתיות אמיתיות שיש לברר אותן, ואסביר בכמה משפטים קצרים את הבעיה שבה היתה לי התלבטות גם שם וגם כאן, ולכן אני חושב שכן צריך להעביר זאת לדיון בוועדה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואומר מדוע.
באמת יש מציאות מאוד מוזרה כאן, בחברה הישראלית. המציאות הזאת מגיעה מאחד השיבושים בחיינו הציבוריים שנעשו על-ידי הממשלה. הממשלה משחקת בכאילו. זאת אומרת, יש הוראה שאין להוסיף כוח-אדם במשק, אין להוסיף כוח-אדם במשק הציבורי. אבל מה לעשות? מדינה הרי צריכה להתנהל. מצאו פתרון לבעיה הזאת.
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דוד רותם. השר כהן. חבר הכנסת טל.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
ממש קשה. זה נשמע כמו בית-מרזח. היו צריכים להביא כמה מכוח-אדם.
היו"ר עתניאל שנלר:
אתה צודק, ואני בשם הכנסת מתנצל על שלא מאפשרים לך לדבר. תודה רבה. בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
נוצרה מציאות חדשה שהמדינה כל כולה – ויש משרדים ממשלתיים שאני מכיר ששם עובדי כוח-אדם רבים יותר מהעובדים הקבועים של המשרד. באמת האוצר בשעתו – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת חנין, אני באמת באמת – – –
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אפשר לדבר.
היו"ר עתניאל שנלר:
לא, זה מפריע. אני אומר פעם – זה מפריע לנואם. כשעמדת כאן, שלוש פעמים אתה הפסקת את דבריך כי הפריעו לך. זה היה לפני חמש דקות. מה שהיה חשוב לך, חשוב גם לאחרים. תודה רבה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אתה הרי בעד שוויוניות בתפיסת עולמך.
אדוני היושב-ראש, נוצרה מציאות חדשה שהיא מציאות של כאילו. המציאות הזאת הולידה את אחד הפגמים הקשים במדינה, ובאמת יש לי לבטים הלכתיים, ואני אסביר מה הם.
במשחק הזה של כאילו תקעו טריז בין העובד לבין המעביד, ומשחקים כאילו לא לוקחים עובדים חדשים. היו לוקחים לעבודות מזדמנות ולכל זה. אני אומר לכם שבמשק המדינה יש עובדים קבועים שנים רבות – אומנם התקבלה תקנה שמי שעובד יותר מעשר שנים הופך להיות אוטומטית קבוע, אבל שנים רבות עדיין יש אנשים שעובדים והם לא עובדים.
ועכשיו נשאלת השאלה באמת, מיהו המעביד האמיתי? זה שאני צריך לשלם לאיזהmiddleman , למתווך, דמי לא יחרץ כדי שאני אוכל לעבור על החוק שאני חוקקתי שלא להוסיף עובדים חדשים, האם זה באמת עושה אותי איזה מין חיצוני, אני אאוטסיידר, אני לא בעניין? אני נותן כסף פה, הוא לוקח את הכסף שם, ובאמצע הוא מקבל גם כן. האם כל החובות שיש לנו מבחינה הלכתית, החובות ההלכתיות באמת, כפי שהזכיר זאת חבר הכנסת אורלב בחלק מדבריו, האם זה לא מחייב אותי באמת? בקשר להלנת שכר שכיר, מה יקרה? כל העובדים האלה ילכו להלין, מכיוון שאם השולח זה משרד כוח-האדם, אני לא עברתי כלפיו עבירה – אולי גזלה, אבל לא "בל תלין" – העובד הוא בכלל לא העובד שלי, מה הוא רוצה ממני? זה נכון על-פי ההלכה, על-פי הפסיקה? לעניות דעתי, הוא פשוט העובד שלי. כל שאר הדברים זה משחק, כדי לכסות את המערכת בהחלטה הזויה שלה, כאילו שאפשר לנהל מדינה עם מחצית מעובדי המדינה.
לכן אני חושב שצריך להעביר את החוק הזה לדיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית. יש לתקן. חבר הכנסת נסים זאב, הדברים שאתה העלית הם דברים מאוד חשובים, ובאמת יש לתת עליהם את הדעת. כיצד זה יפעל, כיצד המזמין הקטן – לא הגדול – יוכל לעמוד במטלה הזאת שמטילים עליו קנסות אשר לא ידעום אבותיו? ולכן אני, עם כל הסימפתיה שיש לי למיוחדות שלך, אני אצביע בעד החוק. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת רביץ. אחרון הדוברים בדיון הזה – חבר הכנסת יעקב כהן. בבקשה, גם לרשותך שלוש דקות. חבר הכנסת גפני, אתה כל הזמן ברשות דיבור. אתה לא רשום, הרשימה נסגרה. בוודאי יהיה לך מה לומר בחוקים הבאים. חבר הכנסת כהן, בבקשה. אנחנו מחכים לך.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, השר כהן ידידי, חברי כנסת נכבדים, בקשר להצעת החוק שהוגשה כאן להגברת האכיפה של דיני העבודה, ברור שאנחנו, בתור עם ישראל, האמונים על שמירת התורה והמצוות, אחד התפקידים שלנו זה לשמור על זכויותיו של השכיר ושל העובד. לכן, כל הצעה הבאה להגביר את האכיפה של דיני העבודה ראויה לשבח.
עם זאת, אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת לא להגזים. יש דברים שהם יותר ממוגזמים, ואני אסביר. אני מכיר, והיו אלי פניות של מבני ציבור, של מוסדות ציבור. הוא לוקח קבלן ניקיון, קבלן הניקיון עשה חוזה עם חברת קבלן ניקיון. אחרי זה החברה שולחת, או יכולה לשלוח לו, יום אחד או יומיים בשעה שש בבוקר – הוא שלח לו בין השאר גם עובדים שאינם כשרים, עובדים זרים. באה משטרת ההגירה ועצרה אותם, והענישה את המוסד ב-20,000 שקל. צועק המזמין, בעל המוסד, בעל העסק: מה אתה רוצה ממני? שאני אקום בשש בבוקר לראות את מי הוא הביא לכאן? עוד יותר, אני מכיר מקרה שבחוזה של המזמין עם הקבלן הופיע סעיף שהוא רשאי וחייב לתת לו רק עובדים חוקיים. עם זאת, משטרת ההגירה עצרה אותם וחייבה את המוסד בתשלום. אני חושב שאין בזה שום היגיון, ואי-אפשר להסביר את זה. מה צריך עוד לעשות בעל המוסד כדי שהוא לא יחויב? הוא הכניס בחוזה סעיף שחייב להיות רק עובד כשיר, שיקבל את כל התנאים שחייבים לתת לו. אני חושב שאם הוא הביא לו בשש בבוקר עובד אחר, זה לא תפקידו לראות מי עובד היום. האם כל יום הוא ילך לבדוק את התעודות ומי הגיע היום לעבודה? זה דבר אבסורדי.
לכן, עם כל הכבוד להצעת החוק, אני חושב שצריך לתת את הדעת ולא צריך להגזים. במקרה שיש תום לב של המזמין, אני חושב שזה מובן שהוא לא התכוון, ואין לו שום אחריות כאן, אז האחריות נופלת על הקבלן. לא מדברים בפיקציה, מדברים בדבר שמצוי יום-יום, שמוסד או מזמין שלוקח חברה הן לשירותי שמירה, הן לשירותי ניקיון הן לשיפוצים – אין זה מתפקידו לקום בבוקר ולראות אילו עובדים הביא הקבלן. לכן, על זה צריך לתת את הדעת, ואני מקווה שכך יהיה בהמשך חקיקת החוק.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת כהן. ובכן, תם הדיון בסעיף הזה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. אני מדבר לאט כדי לאפשר לכל מי שמבקש להצביע – להצביע.
אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 16, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע בזאת שהצעת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה. היא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/200).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת יעקב מרגי, זבולון אורלב וסטס מיסז'ניקוב – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת מרגי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, בטרם אתחיל לנמק את החוק, זה המקום להודות ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שבאמת לקח את החוק לידיים וקידם אותו. כל מי שמחוקק פה בבית הזה יודע שהזמן הוא סביר, והוא מתחת לממוצע של החוקים המהירים. זה המקום להודות לו על כך.
לגופו של חוק, הרשויות המקומיות מספקות לציבור שירותים רבים ומגוונים שבשלהם נוצר קשר בין חוגים נרחבים בציבור לבין מוסדות הרשות המקומית ועובדיה. פעולותיה של הרשות המקומית משפיעות במידה ניכרת על התושבים ועל באיה האחרים. מטבע הדברים, לעתים מתעוררות תלונות של תושבי הרשות המקומית ושל אחרים הנזקקים לשירותיה בנוגע לטיב השירות או ליחס שהרשות המקומית מעניקה לתושביה. כיום, אין כתובת ברורה להפניית תלונות מעין אלה, וברשויות מקומיות שונות אומצו הסדרים שונים לטיפול בפניות הציבור. בשל היעדרו של גורם מוסמך לטיפול בתלונות, נותרות חלק מהתלונות כאמור ללא מענה או התייחסות עניינית מצד הרשות המקומית.
הצעת החוק המתפרסמת היום מחייבת כל רשות מקומית למנות ממונה על תלונות הציבור וקובעת הסדרים למינויו ולפעולתו.
הוראות החוק המוצע דומות בחלקן להוראות שקבועות בחוקים אחרים. אנחנו לא המצאנו את הגלגל. אני לא רוצה לקרוא לזה תופעה, אך זה נוהג מכובד, שהחל בחוק מבקר המדינה, חוק הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, חוק נציב תלונות הציבור על שופטים.
אני באמת רוצה להודות לממשלה, שאכן תמכה בחוק ונתנה הסכמה לקידומו, לשר הפנים, שלא מנע את קידום החוק, וכמובן לרשויות המקומיות, שבעזרת השם ירימו את הכפפה ואכן ייתנו כתובת, מענה, לפניות הציבור.
רבותי, פניות הציבור זה לאו דווקא תלונות או ביקורת. זו טעות מושרשת לפעמים. זה חזר על עצמו בוועדה. כשדיברנו על פניות ציבור, מייד אמרו: יש מבקר העירייה. פניות הציבור יכולות להיות בכל נושא. זה יכול להיות הצעות ייעול או פנייה לגבי בעיות ולאו דווקא תלונה, אלא בעיה אישית של תושב. כשיש כתובת, אני חושב שזה ערך מוסף קודם כול לראש הרשות.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
כל רשות מקומית או רשות גדולה?
יעקב מרגי (ש"ס):
כל רשות מקומית, אבל – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ברשות מקומית קטנה המשרה תהיה קטנה.
יעקב מרגי (ש"ס):
המשרה תהיה קטנה, או מאן דהוא מתוך עובדי הרשות. זה גמיש. החוק גמיש. התגמשנו. זה לא עלויות. אין בו עלויות רבות. זה מתוך עובדי הרשות. אני אומר לכם, כמי שהיה ראש מועצה – אומנם ראש מועצה דתית – גדולה, שלפעמים גם גדולה מחלק מהרשויות שמופיעות, שכשיש ממונה על פניות הציבור, זה ערך מוסף קודם כול לראש הרשות. אני החכמתי מזה הרבה. אני פעלתי הרבה. אם היתה לי הצלחה, זה הרבה הרבה בזכות זה שהיתה לי אוזן קשבת לאותם רחשי לב של הציבור.
אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שגם מגישים – ותשמעו אותם בהמשך – חבר הכנסת זבולון אורלב וחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, ושוב לכל מי שידו היתה במעש.
אני אודה לחברי הכנסת שיתמכו היום בהצעת החוק. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. על מנת להסיר ספק, אחריו – חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב, , אברהם רביץ, נסים זאב ודוד אזולאי. הרשימה סגורה ונעולה. אדוני, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הניסיון של נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מלמד, בניתוח רב-שנתי של הממצאים, שבערך כשליש מהתלונות האישיות שמוגשות לנציב תלונות הציבור כנגד גופים מבוקרים – שביניהם, אגב, גם רשויות מקומיות – נמצאות מוצדקות. שני-שלישים אינן מוצדקות, ושליש מוצדקות. דרך אגב, יש מקרים שמייד אחרי הגשת התלונה, העניין מסתדר בעצם הגשת התלונה. פירושו של דבר שיש אזרחים לא מעטים שזקוקים לעזרת ממונה על תלונות הציבור כדי למצות את הזכויות שלהם וכדי שהם יוכלו לקבל את המגיע להם.
חבר הכנסת רביץ, אני חושב שאין ויכוח שהרשויות המקומיות הן אלה שעומדות בדרך כלל בחזית מול האזרח. המגעים שיש למשרדי ממשלה עם האזרח פחותים. קח אפילו את משרד החינוך. מערכת החינוך ענקית, אבל מי שעומד מול האזרח זו הרשות המקומית. שם רושמים את הילדים, שם צריכים לבצע את השיפוצים בבתי-הספר, שם גובים את תשלומי ההורים וכדומה. לכן, יש חשיבות רבה לכך שהגוף הגדול ביותר במדינה שנמצא במגע עם האזרחים, אלה הרשויות המקומיות – יתמנה שם ממונה.
ברור שאין מדובר כאן באישור תקנים, ובזה תהיה סמכותו של שר הפנים – באישור, כמובן, ועדת הפנים – לקבוע, כמו בכל המקצועות האחרים, למשל יועץ משפטי, מבקר פנימי וחשב של הרשות המקומית, את היקף המשרה שדרוש בכל מקום ומקום. דרך אגב, יכול להיות ממונה על פניות הציבור שעובד במשרה מלאה בארבע או בחמש רשויות מקומיות: יום אחד פה ויום אחד שם – מחלק את השבוע שלו בין רשויות מקומיות קטנות. אבל עצם הרעיון הוא רעיון נכון.
מה שעוד חשוב מאוד, והניסיון מלמד זאת, הוא שעצם העובדה שיש ממונה על תלונות הציבור, ועובד ציבור יודע שיום אחד הוא עלול, או עשוי, תלוי בנקודת ההשקפה, לקבל פנייה מהממונה על פניות הציבור שפנה אליו אזרח – זה כשלעצמו משפר את השירות לאזרח. עובד עירייה, עובד רשות, שיודע שלעולם לא תהיה תלונה עליו, מעשיו לא ייבדקו, אזי בדרך הטבע הוא עלול להיכשל. לכן אני מקווה שעצם המינוי יביא לשיפור גדול מאוד.
אני שמח על האופטימיות של חברי, חבר הכנסת מָרגי – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
מֶרגי.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – ששר הפנים ילווה אותנו עד הסוף. בוא ונביע תקווה – – –
יעקב מרגי (ש"ס):
הודיתי לו.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הודית לו כבר. טוב. אתה אומר שהוא לא ירצה לקלקל את ההודאה.
יעקב מרגי (ש"ס):
הודיתי לו כמנהגנו ביום הכיפורים – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גם אני רוצה לברך את חבר הכנסת מרגי ואת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. כל אחד מאתנו התכוון להגיש את אותו חוק והגיש את אותו חוק, והסכמנו לשלב את זה להצעת חוק אחת שמונחת לפני המליאה, ואנחנו מבקשים לאשרה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. על זה נאמר: "ועשו כולם אגודה אחת". יעלה ויבוא – – –
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
הכול נאמר. אני מוריד את עצמי.
היו"ר עתניאל שנלר:
אתה מוריד את עצמך. חבר הכנסת – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ יעלה יבוא. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
ויתרתי כי – – – שש דקות – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
לא שמעתי.
נסים זאב (ש"ס):
ויתרתי כי – – – שש דקות – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
אז אחרי הוויתור אנחנו נעבור לחבר הכנסת דוד אזולאי. אדוני חבר הכנסת רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לומר אמירה כללית בעקבות הערת האגב שלי בקריאת ביניים, כאשר שאלתי את השאלה אם זה גם לרשויות קטנות. ענה לי חבר הכנסת אורלב שכמובן לגבי חלקי המשרה יוחלט לפי גודל היישוב – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – או שאחד מעובדי הרשות ימונה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
או שאחד מעובדי הרשות. אבל יש גם כאן בעיה. אני חושב שביישובים קטנים שבהם הכול די אינטימי, החוק הזה בעצם עלול גם לגרום לכך שראש העיר ינתק את עצמו מרחשי לב הציבור. כל אחד שירצה לפנות, תהיה שם כתובת שאליה פונים, והוא כבר לא יצטרך לפנות לראש העיר או לאחד מהנציגים. חבל לנתק את ראש העיר. רצוי מאוד שהאזרחים ירגישו – אני לא מדבר על עיר גדולה ששם זה בלתי אפשרי, אלא על מקומות קטנים. וצריך להחליט מהו מקום קטן, שבו יוכלו לגשת באופן ישיר אל ראש העיר. לכן, שם הדבר הזה מיותר. זו הערה כללית.
מה שכן חשוב, ואנחנו יודעים איך נעשים דברים: הרי זה נכון ששר הפנים יצטרך לאשר את המינוי. מי ימנה? ראש העיר ימנה. ראש העיר גם יוכל לפטר. אני לא יודע אם נתתם דעתכם, ולא קראתי את גוף החוק, לשאלה למי הוא ת"פ.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מועצת הרשות.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
המועצה. הרי הוא פועל גם כאילו נגד המועצה או נגד חברי המועצה. יש תפקידים בכל מועצה שלא נמצאים תחת הפיקוד של ראש המועצה או אפילו המועצה, למשל החשב והיועץ המשפטי. הם נשלחים על-ידי משרדי הממשלה. אנחנו הולכים וקובעים בחוק, וגם משלמים תקציב מדינה על החוק הזה, והוא יצטרך מאוד מאוד להתחשב גם בראש העיר וגם בחברי המועצה. ראוי – ואם זה יתקבל אפשר לעשות זאת בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית – לעשות את התיקון שלא יוכלו לפטר אדם במשך הקדנציה, עד תום הקדנציה, אלא במקרים מיוחדים שיובאו לפני השר, או שהוא יהיה באמת איש של המשרד, של משרד הפנים במקרה זה.
אבל ימנה ראש העיר את הדובר הזה, ימנה את נציג תלונות הציבור – יש לנו מספיק טענות גם במצב הנוכחי על כמה נציגים של תלונות הציבור לגבי הלויאליות שלהם, למקום העבודה או לאזרחים. לכן, אם אנחנו עושים משהו שהוא חשוב מאוד, צריך הדבר להיעשות כך שתהיה לו עצמאות מלאה לפחות לקדנציה שהוא משרת בה. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת רביץ. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את יוזמי החוק, חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת זבולון אורלב וחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. אני חושב שזו הצעה ראויה וטובה, אבל יש לי הרושם שלא נעשתה מלאכה מלאה, ואסביר למה אני מתכוון.
אין ספק שמינוי ממונה על תלונות ציבור הוא דבר מאוד חשוב ומשפר את השירות. איך אומרים? סוף כל סוף יש כתובת ברשות המקומית, חוץ ממבקר העירייה, שלצערי הרב לא תמיד ממלא תפקידו נאמנה, אבל סוף סוף יש לאזרח הקטן כתובת טובה להגיש את תלונותיו לאותו איש. אבל אני רוצה להסב את תשומת החברים לחוק, וכאן השאלה מי ממנה את האיש ומי האיש הממונה. מי שממנה את האיש זה מועצת רשות מקומית, היא שתמנה את מבקר הרשות המקומית לממונה על תלונות הציבור. כלומר, מה שאומרים כאן, לוקחים אחד מתוך המערכת והוא אמור למלא את הפונקציה, בתנאי שזה לא יפריע לו לתפקידו הקודם ולתפקידו הנוכחי. אנחנו בעצם מטילים עליו שתי משימות. אחר כך, בהמשך לזה הוא אומר: ואולם היא רשאית למנות עובד זה לתפקיד בכיר. והדבר שהכי מפחיד אותי זה שמבקר הרשות המקומית הוא אשר ימלא את הפונקציה של מה שנקרא "הממונה על תלונות הציבור". אני חושב שלא לזה התכוונו המחוקק, וחברי היוזמים, לא לכך התכוונתם. אני חושב שעל העניין הזה נצטרך לעמוד בוועדת הפנים, כי בזה אנחנו סותרים את החוק שאותו רצינו.
עם זאת, כל עוד לא יהיה מכרז עם תקן של משרה כזאת, אני מצטער להגיד שזה יכול לפתור אי-אלו בעיות בתוך הרשות המקומית, לקחת עובד ולהגיד לו: תהיה ממונה על תלונות הציבור – ואז הוא יהיה כפוף למועצת העיר, לראש הרשות. אני חושב שיהיה קשה למלא תפקיד כזה, אבל מצד שני, צריך לראות גם את המצב הקשה של השלטון המקומי. אי-אפשר לדרוש היום למנות פקיד במשרה, כי אנחנו יודעים את העלויות של הדבר הזה. יכול להיות שבשביל התחלה זה טוב, אבל בשלב השני נצטרך לשפר הרבה הרבה את החוק הזה, על מנת שאכן נציב תלונות הציבור יהיה כמו שאנחנו רוצים, שהוא ימלא את הפונקציה כנאה וכיאה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. תם הדיון.
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור),
התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/202).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ודוד טל – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ארדן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה לך, כנסת נכבדה, הצעת החוק שיזמתי יחד עם יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, נועדה להבהיר בחקיקה ראשית הוראות הנוגעות להגבלת זמן ההמתנה של צרכן לביקור טכנאי במעונו וכן ליצור מנגנון אכיפה חדש לשם כך. הסדר חלקי קבוע כבר היום בתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו–2006. מנגנון האכיפה המוצע יסייע לשיפור השירות לצרכנים וימנע עיכוב צרכנים במענם בהמתנה ממושכת לטכנאי.
סעיף 18 לחוק הגנת הצרכן מסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בעניין מתן שירות לצרכן לאחר מכירה של טובין או שירותים, לרבות בעניין מתן השירות אצל הצרכן, הדרכים והמועדים לביצוע השירות וקיום תחנות שירות במקומות ובאזורים מסוימים.
הצעת החוק מציעה להסמיך את השר לקבוע הוראות בעניינים אלה לא רק לגבי מוצרים שיש לגביהם אחריות בשנה הראשונה, כמו שהחוק קובע היום, אלא גם לגבי חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין שלא לאחר מכירה, לגבי תקופת אחריות ארוכה יותר מזו שנקבעה לפי סעיף 18 כנוסחו היום ולגבי חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
אבל, חברות וחברי הכנסת, עיקר החוק הוא בקביעת הוראות לעניין זמן ההמתנה המרבי ולעניין הפיצוי לצרכן שיחול עקב איחור טכנאי בתקופת האחריות ועקב איחור טכנאי לפי חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן וכן עקב איחור טכנאי לפי חוזה למתן שירות מסוג שיקבע השר, ככל שיקבע.
מי מאתנו לא נתקל פעם בתופעה שכשמגיעה לו אחריות מטעם יצרן שהוא רכש ממנו מוצר, או כשמישהו שמספק לו שירות כמו הכבלים והלוויין, ואנחנו מבקשים לקבל תיקון שמגיע לנו על-פי דין ואומרים לנו להמתין בביתנו ארבע או חמש שעות, וכך הצרכן שהמוצר שמכרו לו התקלקל בתקופת האחריות – במקום שמי שיישא בעלויות של התיקון ובהמתנה תהיה החברה, האדם צריך לקחת חצי יום חופש ולעתים יום חופש. הצעת החוק הזאת אמורה לשים קץ לתופעה הזאת, כיוון שמוצע בה להגביל את זמן ההמתנה המקסימלי לטכנאי לשעתיים מעבר לשעה המדויקת שתואמה, כלומר, מקסימום שעתיים ניתן יהיה לבקש מהלקוח להמתין. נותן שירות יהיה רשאי אומנם להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום מועד, אולם רק אם תחליף זה יסייע ויקל על הצרכן, ובכל מקרה הצרכן לא יידרש להמתין מעבר לשעתיים.
בנוסף, מוצע כי הצרכן יהיה זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל איחור של הטכנאי. איחור העולה על שעה מעבר לשעתיים שנקבעו יזכה את הצרכן בפיצוי מהחברה בסכום של 300 שקלים חדשים, ואיחור העולה על שעתיים מעבר לשעתיים שנקבעו – בפיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים. הפרת האיסור בנוגע להמתנה לקריאה טלפונית תזכה את הצרכן בפיצוי בסכום של 500 שקלים חדשים. מוצע כי הוראות סעיף 18 יחולו גם על עוסק שמכר לצרכן טובין במחיר העולה על 400 שקלים כאשר אין אפשרות לאתר את היצרן או את היבואן.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הצרכנית והחשובה הזאת ולהחזירה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דוד טל – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, יפה אמר חבר הכנסת ארדן: מי מאתנו לא נתקל בתופעה זו אישית לוחצת. החוק הזה ראוי אם נוכל על-ידי חקיקה לתקן את אחד מפגעי החברה. זה פשוט פגע רע בחברה. אנחנו מראש מביאים בחשבון שמלה זו לא מלה, הם לא באים, וזה משבש לנו ימי עבודה ואורחות חיים.
אני פונה לחבר הכנסת ארדן, אני חושב שיש תופעה קרובה מאוד לתופעה זו, אם תוכל במסגרת הדיונים בוועדה להוסיף רעה חולה נוספת: יש סיפור יפה של קישון, אם מותר לצטט, על הסייד, שהסייד בא ושם את הפח והביא למחרת את המברשת ובינתיים קנה עוד כמה פחים ושם בעוד כמה דירות, בא מרח, ברח, חזר והלך, והוא מסייד כ-70 בתים בו-זמנית. התופעה הזאת קיימת גם היום, ברציו שלה זו אותה תופעה. אומנם לא קניתי ממנו מכשיר, אבל נקשרתי אליו, הוא הכניס את הסולם לביתי, הוא הבטיח לי ואני לא מתקשר למישהו אחר. מבחינתו, כמובן, זו פרנסה, והוא רץ ממקום למקום, מבטיח לעשרות אנשים. המשפחה שמחכה לסייד, מחכה.
לכן אני חושב שבמסגרת הצעת החוק – הרי מותר להרחיב במסגרת דיוני הוועדה, יש פה בעיה איך תטיל קנס על אותו סייד, אבל כדאי להרחיב את זה לאחת התופעות הדומות והנלוות להצעת החוק שלך שהצגת, שהיא הצעה ראויה. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה לחבר הכנסת רביץ. תם הדיון. חבר הכנסת נסים זאב, אני מתנצל על שלא קראתי בשמך. בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הגנת הצרכן – כששומעים "הגנת הצרכן", מי לא רוצה להגן על הצרכנים? כולם רוצים להגן עליהם, זה טבעם של דברים. השאלה איך אני מגן. אני מגן כל כך עד שאנחנו נכנסים לבעיה שגובה הקנסות הוא ללא הוכחה שהיה נזק לצרכן. אני בעצם אומר: כל שעה של עיכוב אני קונס אותו בעוד 300 ש"ח, ואחר כך להכפיל ל-600 – כאשר הטובין זה רק 400 ש"ח. זאת אומרת שאני יכול לעשות אחלה ביזנס לפי זה. אני יכול לקנות מוצר ששווה 400 ש"ח ואני אקבל עליו פיצוי של 600 ש"ח, כי אולי לא קיבלתי את השירות בזמן או שהשירות התעכב בגלל אחריות שיש לאותו מוצר.
צריך לקחת בחשבון את העניין שלפעמים בעלי חנויות שקשורות לחברות כאלה ואחרות – מי שבעצם עשה את החוזה זה אותו בעל חנות, ובדרך כלל הצרכנים רצים לבעל החנות ואומרים לו שהוא מכר להם משהו שלא עובד טוב. בעל החנות פונה לאותה חברה, והוא פונה בעצם למקור הבעיה. השאלה היא, התביעה היא כנגד מי? כמו לגבי החוק הקודם, שאמרנו ששניהם חייבים, גם בעל החברה וגם המעסיק הבודד, גם כאן יכול להיות ששניהם יתחייבו.
אולי לא צריך להגזים בחומרת הדברים? לפעמים אנחנו הולכים יותר מדי רחוק ומענישים יותר מדי, עד שאנחנו מאבדים את האפקט האמיתי של הענישה. כי כשענישה היא מוגזמת ובלתי סבירה, היא מאבדת את האפקטיביות. לקחת את זה בחשבון.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. אם כך, סיימנו את הדיון בחוק זה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני מודיע בזאת שאין מתנגדים ואין נמנעים, ועל כן הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. נעבור לסעיף הבא.
הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב ולקידום נשים בעבודה, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/201).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים להצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב ולקידום נשים בעבודה, התשס"ח–2008, של חברת הכנסת עמירה דותן. אני מזמין את חברת הכנסת דותן להציג את הצעת החוק. בבקשה.
עמירה דותן (קדימה):
היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברת הכנסת וחברי הכנסת, הוועדה לקידום מעמד האשה קיימה דיונים רבים מאוד בין הקריאה הטרומית לקריאה הזאת בנושא המעניין הזה, שהגיע, כפי שאתם זוכרים, גם מהכנסת הקודמת, אחרי עבודת מחקר שעשה ארגון "נעמת".
הרקע הוא שהיום נשים הן 47% מכוח העבודה. עם זאת, גם היום, עדיין הן רחוקות מלהגשים את הפוטנציאל שלהן, גם בענפים שנחשבים עד היום גבריים, גם בגובה השכר ותנאי ההעסקה, גם בקידום לתפקידים בכירים וכמובן לעמדות ניהול.
נשים רבות מועסקות במשרות חלקיות, ויש הרבה מאוד קושי לנשים, אפילו אחרי גיל 45, למצוא מקום עבודה, שלא לדבר על הבעיות שיש לנשים לחזור לאחר חופשת לידה, לאמהות לילדים קטנים ולנשים מאוכלוסיות בעלות מאפיינים מסורתיים.
על הרקע הזה באה הצעת החוק הזאת, שהמטרה שלה היא להגביר את המודעות הציבורית, לקדם שינוי של התרבות העסקית בחברה הישראלית – באמצעות תמריצים למעסיקים, כדי שיתאימו את מקומות העבודה ואת נוהלי העבודה, שעות העבודה, ההכשרה המקצועית וההדרכה, כל אחד לפי הנהוג אצלו, כדי לאפשר לנשים ולהורים ולעודד נשים והורים להגיע ולעשות מעשה בנושא של שוק העבודה.
הרעיון הוא להקים במשרד התמ"ת – וזה בהחלט ביחד עם משרד התמ"ת – גוף שיהיה מינהלת שתעסוק בנושא הזה. המינהלת תהיה בת 11 חברים, שיהיו בה נציגים של משרדי ממשלה הנוגעים בדבר, נציגים של ארגוני נשים, ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, נציגי אקדמיה העוסקים בתחום המגדרי ובקידום נשים, ובראשו תעמוד שופטת מבית-הדין הארצי לעבודה.
תפקיד המינהלת יהיה לקבוע אמות מידה ולייעץ לשר התמ"ת בכל הנוגע להענקת אותות ההכרה והמענקים למעסיקים אשר פעלו למען ההתאמה של מקום העבודה לנשים ולמען קידומן בעבודה.
התלבטנו הרבה בנושא של אמות המידה והחלטנו בוועדה שאנחנו מותירים את קביעת אמות המידה למינהלת, כדי לאפשר דינמיות ולא לחוקק היום בחוק מה שמתאים לתקופה הזאת, ולאפשר להם לעשות את מה שנכון כל פעם על-פי התקופה ועל-פי הדברים הדינמיים שיקרו אז.
עם זאת, הוועדה התייחסה ארוכות לחשיבות שיש בקביעת אמות מידה – שיקדמו העסקת נשים על-ידי עסקים קטנים ובינוניים, שהיום זו התופעה הכי רווחת; מתן ייצוג הולם לנשים בכלל ולנשים בעמדות בכירות ובעמדות ניהול; השתתפות מעסיקים בהוצאות בטיפול בילדים קטנים; הכרה בשעות עבודה גמישות; עבודה מהבית; קיום ישיבות בשעות עבודה רשמיות והעסקת נשים מקבוצות שמתקשות בדרך כלל להשתלב בשוק העבודה, כפי שאמרנו קודם.
איך אנחנו מציעים שזה יעבוד? מוצע כי משרד התמ"ת יעניק אחת לשנה אותות הכרה ומענקים כספיים למעסיקים שהוכיחו שעשו משהו מעבר ליום-יום והתאימו את מקום העבודה לנשים ואת הפעולה שלהם לשילוב ולקידום של נשים במקום העבודה הספציפי. אותות ההכרה והמענקים יוענקו לאחר בחינה ובדיקה של הנעשה במהלך שנת העבודה במקום העבודה הספציפי, ואומנם יוודאו שהנהלים הם לא רק מהפה ולחוץ, אלא אכן יש שינוי בהיקף ובתנאים של העסקת נשים.
אותות ההכרה למעסיקים הם גם למגזר הפרטי וגם למגזר הציבורי, ויש לזה חשיבות חברתית רבה לדידנו, בייחוד כשמדובר בכך שהגופים האלה יהוו תמריץ משמעותי. הענקת אות ההכרה תקנה לפועלם של מעסיקים ראויים הכרה והערכה חברתית, תפרסם את פועלם, והם ישמשו – כך אנחנו מקווים – דוגמה להתנהלות ראויה של מעסיקים.
אשר לתמריצים הכספיים, דנו בזה ארוכות והחלטנו שאף שהצעת החוק באה לעודד שינוי של תרבות עסקית בכלל מקומות העבודה, בחרנו לייחד את המענקים הכספיים למעסיקים במגזר הפרטי, בין היתר משום שעל המגזר הציבורי חלות חובות מן הדין לשילוב ולקידום של נשים. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית נבחן בוועדה שנית את גדרי המעסיקים במגזר הפרטי בכלל ואת שיוכן של חברות ממשלתיות בפרט.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יש לזה עלות תקציבית? לא חוק תקציבי.
עמירה דותן (קדימה):
יש לזה עלות תקציבית, אבל מתחת לזו שדורשת – החוק גם מאוד מחובק על-ידי משרד התמ"ת, שמבין מתוך השטח שיש בזה צורך.
כמו כן, הוצע כי לצד הסמכות להעניק אות הכרה ניתן יהיה לשלול אותו, אם יתברר שלא היתה הצדקה לנתינתו.
אנחנו מבקשים שהתקציב יהיה צבוע, שלא ילך לדברים נוספים. בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית הספציפית, אבל זה ייקבע בין הקריאה הזאת לקריאה השנייה והשלישית. נביא את הדברים מסודרים לפני הקריאה השנייה והשלישית.
סיכמנו שיהיה דיווח שנתי לשר התמ"ת ולוועדות הכנסת הנוגעות בדבר על ביצוע ההוראות, כמוצע בהצעת חוק זאת, ויינתן פומבי לפעולות שיינקטו, כחלק משינוי התרבות והמודעות הציבורית, כדי לקיים דיון ציבורי נרחב בנושא של תרבות עסקית בישראל.
אני מבקשת מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה הראשונה, ולאפשר לנו להמשיך לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני מודה לחברת הכנסת דותן. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אורי אריאל – איננו נוכח. חבר הכנסת – איננו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ?
אברהם רביץ (יהדות התורה):
החוק הוא טוב.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
גם אני מוותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, תם הדיון.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב ולקידום נשים בעבודה, התשס"ח–2008, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 10, כמניין, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת כי הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב ולקידום נשים בעבודה, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעה של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4) (אחריות המוכר והבנק ומינוי ממונה), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/205).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום, הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעה של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4) (אחריות המוכר והבנק ומינוי ממונה), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וראובן ריבלין – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב להציג בשלוש דקות את הצעת החוק, ואחר כך ישלים שבע דקות נוספות חבר הכנסת ראובן ריבלין. בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, כולנו זוכרים – לא לטובה אלא לרעה – את משבר "חפציבה" שפקד אותנו בחודשי הקיץ, אוגוסט–ספטמבר, ועד כמה סבלו אותם רוכשים של הדירות, שהבינו שכל כספם היה על קרן הצבי.
יעקב מרגי (ש"ס):
ועדיין סובלים.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
ועדיין סובלים. מאז נעשו כמה פתרונות, גם על-ידי הבנקים, גם על-ידי הגופים האחרים, אבל כמו שאמר חבר הכנסת מרגי, עדיין יש רבים שסובלים.
מצאנו לנכון לתקן את חוק המכר. כשאני מדבר על "אנחנו" אני מתכוון לשותפי-חברי, חבר הכנסת ריבלין, אנוכי וכל חברי ועדת הכספים, התגייסנו לסתום כמה פרצות בחוק המכר. ירחיב על כך שותפי לחקיקה חבר הכנסת ריבלין. אציין רק שמצאנו לנכון לטפל בחוק הזה במשולש שמורכב גם מבנקים, גם מחברות בנייה או קבלנים וגם ממשרד השיכון. לטעמנו, הבנקים צריכים להיות הרבה יותר זהירים כשהם מעניקים ערבות ובכלל מלווים פרויקט בנייה. דהיינו, הם צריכים להיות ערבים על כל הסכום, מהשקל הראשון שמפקיד הלקוח שקונה את הדירות מחברות בנייה או מקבלן. קבענו בחוק לא רק את האחריות הזאת להיות ערבים מהשקל הראשון, אלא גם אחריות פלילית כלפי אותם פקידי בנק שמועלים בתפקידם, והבנק כמובן אחראי לפקידים שלו.
אנחנו חושבים שגם חברות הבנייה וגם הקבלנים צריכים להיות הרבה יותר זהירים. הם צריכים לדווח על הפרויקט שלהם, והם צריכים לדווח לאותו ממונה – שאנחנו חושבים שהוא צריך להיות במשרד השיכון. אותו ממונה צריך לאסוף נתונים על אודות פרויקט הבנייה, אותו ממונה צריך למנוע מאותן חברות בנייה או מהקבלנים שחטאו ומעלו בתפקידם ועשו מעשים שלא ייעשו ללקוחות שלהם, להשתתף במכרזים ציבוריים. לדעתי, זה עונש מרתיע. יש דברים אחרים, שגם משרד השיכון וגם חברות הבנייה צריכים להיות אחראים להם כלפי הלקוחות.
לפני שאני מעביר את השרביט לשותפי חבר הכנסת ריבלין, אני מבקש מכולכם לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, כפי שהיטיב לומר יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, פרשת "חפציבה" חשפה פרצות משמעותיות בחוקי המכר לסוגיהם, דבר שבא לידי ביטוי גם בתגובותיו של השר הנמצא אתנו כאן, שר השיכון, שגם הוא שוקד על סתימת פרצות. התברר לנו, גם בוועדת הכספים, גם בוועדת הכלכלה וגם בוועדה משותפת לכספים ולכלכלה, כי אין במעטפת החוק הגנה חקיקתית אשר יכולה למנוע הונאות ענק.
יזמנו אותו חברי, יושב-ראש ועדת הכספים, אנוכי, וכמובן עוזרינו הנאמנים, יחד עם כל חברי ועדת הכספים: חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת אורון, חברת הכנסת יחימוביץ, חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת יצחק וקנין וכן חברי הכנסת האחרים, אשר אני לא מציין את שמותיהם כאן אבל מגיע להם אותו יישר כוח, שכן הם ראו את הצורך שניתן מענה לציבור. לא היה אפשר להשאיר זאת בלי מענה לציבור.
אני גם ער לכך שיש קשיים שאנחנו מטילים על הממונה במשרד השיכון, ואנחנו מתחייבים, אדוני השר, שבהמשך החקיקה ניקח בחשבון את הרצון שלך לראות את מערכת הפיקוח במשרדך, בין על-ידי ממונה, כפי שאנחנו הצענו, בין על-ידי רשם הקבלנים, בדרך שתיראה לך נכונה. אבל יש לנו כאן בעיה לא פשוטה, ואנחנו מציעים חשבון ליווי סגור, ערבות בנקאית, חובת יידוע. בורותם של רוכשי דירות ואי-מודעותם לאמצעים העומדים לרשותם בהבטחת כספם תרמו תרומה מכרעת למצב העגום.
אחריות הבנקים – אי-אפשר לומר שהבנקים יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם. אכן, בהכנה לקריאה ראשונה היה לחברי חבר הכנסת מיסז'ניקוב ולי ויכוח קשה עם הבנקים, שביקשו לומר: אנחנו יכולים להרוויח, אבל אנחנו לא רוצים להיות אחראים. הבנקים, בכל נושא המשכנתאות חלקם רב להם גם בעשיית טובה, גם במחדלים, גם, כמובן, בעשיית רווחים. הם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם, משום שפעמים רבות, אדוני השר, התברר לנו בוועדה, כוועדה חוקרת, שאכן היה מצב שבו הבנקים ידעו וראו ולא הזהירו. יותר מכך, הם נתנו את ידם לאותה שערורייה אשר מתרגשת עלינו. בדרך הטבע, כאשר אתה נקלעת באותו שבוע למשרד השיכון ועברת למשרד העלייה והקליטה, עמדת בפני אותם מים אדירים אשר פשטו בחברה כולה, והיינו המומים מגודל השערורייה, שהיתה מנת חלקו של הציבור כולו בישראל, ושלא ידענו כמותה לפני כן. אז אנחנו מבקשים, כמובן, גם לקבוע סנקציות פליליות מלבד הסנקציות האזרחיות שאנחנו מבקשים להטיל על הבנקים.
אודה ולא אבוש, יש לנו ויכוח, ועדיין הוויכוח קיים. יושב-ראש הוועדה, בשם כולנו, אמר שתם ולא נשלם. אנחנו הזמנו את הבנקים להביא בפנינו את כל אותם דברים שלהם צריך על מנת להחליט ולהכריע. אבל חבר הכנסת ליצמן אמר זאת בצורה מפורשת גם בוועדה: הבנקים הרי לא מתנדבים באלטרואיזם בלתי ניתן להבנה כאשר הם משרתים את הציבור במתן משכנתאות; חלק גדול מהרווח של הבנקים נובע מהעיסוק שלהם בנושא זה, ואנחנו לא מדברים כאן על מפעל צדקה. הבנקים מחויבים כלפי הציבור וכלפי כולנו שלא להפקיר את אותם אזרחים, אשר משליכים יהבם על הבנקים ואשר חושבים שכאשר הם נותנים את אותם כספים לבנקים הם גם מבטיחים את כספם.
הרי בסופו של דבר אזרחי המדינה הם אזרחים תמימים. בשבילם אותן מעות שחסכו, בצירוף אותה משכנתה, שחלקה המדינה מעמידה לזכותם וחלקה הם בעצמם ביגיע כפיהם מבקשים לקבל על מנת לרכוש את אותו בית, שכן כולנו בעלי בתים – יש מדינות שבהן רוב האזרחים הם שוכרים והמדינה גם מקימה בתים להשכרה; אצלנו המסורת כזאת שטוב להיות בעל בית. אכן, אנחנו מעמידים לרשות הצעירים ואזרחי ישראל את כל האמצעים להביא לידי מצב שבו הם יוכלו לרכוש את ביתם. במקום שישלמו שכר דירה, שישלמו כל חייהם את המשכנתאות. אבל הדברים האלה לא יכולים לבוא כאשר אתה שם את כספך ומתברר לך ששמת אותו על קרן הצבי.
אנחנו מחויבים לחייב את הבנקים ולהזהירם באזהרת יתר שאם הם לא ייתנו את דעתם ולא יזהירו כל אזרח תמים כאשר הוא בא ומתייצב בפניהם על מנת לבצע את אותה רכישת חיים, שהיא הבסיס המרכזי לחיי המשפחה בישראל, הם יהיו עתידים לתת את הדין. לתת את הדין גם במישור הפלילי, בפני הממלכה, וגם בפני האזרחים. לכן אני חושב שאנחנו נעשה טוב אם נאשר את הצעת החוק.
אדוני השר, אני יודע שהממשלה עדיין עומדת בסירובה, לא מפני שהיא מתנגדת לחוק, אלא משום שהיא רוצה להגיש הצעת חוק דומה. אני חושב שאנחנו משרתים את הממשלה בהצעת חוק זאת. אין זאת הצעת חוק תקציבית, אבל בהחלט אנחנו נתנו לבנו, מבחינת שלמות הקואליציה ושמירת כבודו של שר השיכון כלפי הממשלה, שסירבה – אנחנו בהחלט נתאם עם הממשלה, בכל הקשור והכרוך בתפקידה של הממשלה במערכת הפיקוח באמצעות משרד השיכון, בנוגע להחלת החוק בין באמצעות ממונה על מכר דירות ובין באמצעות מרכז הקבלנים.
היו"ר עתניאל שנלר:
שר השיכון, היתה כאן הצהרה חשובה של חבר הכנסת ריבלין.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא באנו להתחרות עם הממשלה, באנו לעשות יד אחת עם הממשלה – אתה, כמובן, יכול להתערב בכל רגע – משום שמדובר בדבר שהוא באמת מטרה משותפת של השר כשר וכחבר הכנסת תקופה ארוכה כבר בכנסת ישראל. אנחנו מחויבים להראות לציבור שאיננו רק זועקים ואיננו רק מדברים ומצהירים הצהרות כאשר ההתרגשות אוחזת בציבור כולו, אלא גם נאה דורשים ונאה מקיימים.
קידום החוק הזה הוא בהחלט אחת התוצאות שתעלה את קרנה של הכנסת והממשלה בהתייחסות למצב שאליו נקלענו ושאנחנו צריכים להסיק ולהפיק ממנו את כל הלקחים.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. אחריו – חבר הכנסת אברהם רביץ, ונדמה לי ששר השיכון ביקש בסוף הדיון. אני מניח שהשר יבקש לדבר לפני ההצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק באה בעקבות קריסת חברת "חפציבה", קריסה שאולי היו בה גם שחיתויות. בדרך כלל מדובר בקונים תמימים, שאינם בעלי הון. לא אנשים שבאו להשקיע כדי לעשות ביזנס, להשכיר דירות. אנשים שיש להם זכאות, קיבלו ממשרד השיכון את הסכום שמגיע להם כהלוואה וחלק כמענק והלכו והשקיעו בתום לב, כאשר סומכים כולם על הבנקים. אומרים, יש ערבות בנקאית. הבנק ערב שאכן הפרויקט הזה, בסופו של דבר, יקום, והבנק, מבחינת הקונה הוא אחראי, וכולם סומכים על הבנקים. אני אגיד לכם את כל ההוכחה שאנשים את כל כספם שמים בבנקים. אז כשבא מוכר, חברה גדולה כמו "חפציבה", ואומר: אני אחראי ואני כחברה גדולה ידועה ומוכרת ואמינה – והיא היתה אמינה כל הזמן; אי-אפשר לומר שלא היו להם פרויקטים ואולי גם רבבות של דירות שמכרו והיתה הגינות. בסופו של דבר החברה הזאת קרסה מסיבות כאלה ואחרות.
אבל אותם אנשים, כמעט 1,000 משפחות, נשארו ללא מענה. אי-אפשר שהבנק פתאום יתנער ויאמר: אני לא שותף למחדל הזה. כאשר הוכח שהבנקים, ביודעין, ידעו ואולי אפילו היו שותפים למהלך הזה. אבל מתוך רצון, אולי, בסופו של דבר להתנער ולהשאיר את הקליינט, אולי להתמודד עם הצד של העיקולים שבאים מצד הצרכן, מצד אותם ספקים – אז בעצם הקונה נשאר בשוליים. גם הוא אחד הנושים, גם הוא אחד התובעים. אבל יש חברות גדולות מסביב שגם תובעות ובעצם הקונה לא מוצא את עצמו, וכך נגרם נזק עצום לאותן משפחות.
אני רוצה לומר עוד דבר, שלפעמים הבנקים, הם גם מתנערים מאחריות. לפעמים הבנקים לוקחים שיקים דחויים, ויודעים שלשיקים האלה אין כיסוי. מדובר, למשל, בחשבונות חדשים של נערים בני 18 ו-19, שמשאירים שיקים בסכומי עתק של מאות אלפים. אני אומר לכם מתוך ידיעה: אותה חברה שגלגלה ולקחה את השיקים מאותם הנערים, בתום לב, עשתה אתם עסקה כזאת או אחרת, היא העבירה את זה לבנקים כשהבנקים מודיעים שאין כיסוי, כשאותם נערים ידעו שעשו שימוש באותם שיקים ונתנו הודעה לבנקים, קודם לכן, שהשיקים האלה נלקחו במרמה. הבנקים התנערו מאחריות ותבעו את אותם הנערים. זאת אומרת, הבנק כשהוא יכול להתנער הוא מתנער מאחריות, וטוב לו להשאיר את האחריות בצד השני ולהמשיך כתובע מרכזי. לכן, אי-אפשר פה להשאיר אותם בצד.
לכן המחוקקים והחברים שיזמו את החקיקה הזאת, יבורכו על כך.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת זאב. יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב ליצמן.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, יש לי ארבע הערות. הערה ראשונה: החוק הוא טוב וראוי, אבל אני רוצה להזהיר את עצמנו. יכול לקרות דבר כזה, ועל זה ייפול דבר, שתחל ביורוקרטיה מכוונת על-ידי הבנקים, שיטרטרו את הקבלנים כאשר מגיע לתת להם את הכסף. אז הבנקים, בתום לב, לא יהיו מוכנים, מבחינת הפיקוח, לבדוק אם הוא אכן עשה את השלב שתורם לו, ויכול להיות שזה יהיה מושפע גם משיקולים אחרים. צריך בהתקדמות בהצעת החוק לתת תשומת לב לבעיה הזאת, שבהחלט יכולה להיות לרועץ לחוק הזה.
יש לי הערה לך, אדוני השר. אני שמחתי לשמוע שפתחת ערוץ שאנחנו מדברים עליו כל הזמן, שיאפשר לזוגות צעירים ונצרכים אחרים לקבל קורת גג, כך שאתה במקביל מקדם את הנושא של דירות להשכרה. אסור שהמסלול הזה לא יהיה קיים בכלל. יש כאלה שזהו הפתרון היחיד עבורם. לכן צריך לעודד את זה לצד עידוד דברים אחרים.
אני רוצה להזכיר נשכחות. אחת ההצלחות הגדולות שהיו בשעתו, כאשר אני שימשתי סגן שר השיכון ואריק, שיהיה בריא, היה השר אז, היתה בנייה על-ידי עמותות. קרה מה שקרה, היו כמה עמותות שפישלו בדרך והיו שם כמה דברים פליליים, ואז הפקידים במשרדך, שהיו במשרדי אז, אמרו: אנחנו נפסיק עם זה. הם חששו ממה שקרה, שמא זה יחזור על עצמו. אני רוצה לומר לך שהניסיון של בנייה על-ידי עמותות ברמת-שלמה כאן בירושלים, הוא אחד הניסיונות המוצלחים ביותר. אנשים עניים קיבלו דירות שאפשר לגור בהן במחירים סבירים, כיוון שקיצצו לכל קבלן שתי הוצאות מאוד כבדות: השיווק והמימון. בנייה על-ידי עמותות חוסכת את הדברים האלה. אני חושב שכדאי שהמשרד ייתן דעתו גם לנישה כזאת, על מנת לחדש את הדבר הזה. זה היה ניסיון מוצלח.
את הדבר האחרון אני רוצה לומר במלים של תקווה. כאשר יחזור ראש הממשלה לארצנו, אני מקווה שהוא יפתח את הפתח לבנייה בירושלים ובסביבותיה, שגם שם, בין השאר, יש מענה לאלפי יהודים שלא יכולים להגיע לדיור במצב היום של ירושלים רבתי. אנחנו לא נוכל להשלים עם מציאות כזאת, שהבנייה בביתר, בגבעת-זאב ובכל היישובים, שנותנת את הפתרון החשוב, היחיד והזמין שיש היום, תבוטל בגלל חשבונות שלא עומדים מבחינה לאומית, מבחינת העם והמדינה, ולא עומדים מבחינה אנושית אל מול החברה בישראל.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, חבר הכנסת רביץ. חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אל תבנה על הממשלה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אני בונה על קרקע, לא על הממשלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
צריך לבנות עם הממשלה. זה מה שהתכוונת ודאי לומר, חבר הכנסת רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הבעיה עם הממשלה הזאת – הרי אתה יודע את זה יותר טוב מכולם.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, היושב-ראש התכוון להגיד "אם הממשלה" – באל"ף.
היו"ר עתניאל שנלר:
עם הממשלה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
הוא התכוון להגיד "אם הממשלה" – באל"ף ולא בעי"ן. אין ממשלה. אני מודה לאדוני שנתן לי אפשרות להתבטא. אני רוצה לדבר על הנושא של "חפציבה". אני מודה לסטס, לרובי וליושב-ראש, ולעוד חברי כנסת שיצטרפו, כי אני חושב שהחוק נורא חשוב בעקבות מה שקרה – אף שבדיונים בוועדת הכספים ראינו עוד כל מיני פרצות, וגם היה איום מסווה על-ידי הבנקים ועל-ידי קבלנים, שלא ייתנו ערבות או כן ייתנו ערבות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הקבלנים התרצו.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לכן ברור שצריך את החוק הזה, וחבל שהוא לא היה קודם.
אני גם חייב לברך את בנק ישראל, שהודיע אתמול על הסדר התשלומים, שדרך המגנט, דרך הכרטיס, כל הכסף ייכנס לחשבון. אני חושב שגם זה צעד לשיפור הביטחון של האנשים והתשלומים. זה, לצערי, בעקבות מה שהיה.
אני חייב לצאת בקריאה, אדוני היושב-ראש, לכונס הנכסים, האפוטרופוס הכללי. לדעתי, הסיפור של הדירות שנשארו נסחב הרבה זמן. אנשים פלשו לדירות שלהם. הם לא פלשו – נכנסו אף שלא קיבלו את המפתח. זו לא, חלילה, פלישה אפילו. הם נכנסו לדירות והכול במצב זמני עד שיקבלו את הדירות. לצערי, הכונס ומי שמטפל מטעמו בבית-המשפט משכו זאת הרבה זמן, לטעמי. צריך לגמור את העניין, ואני לא מבין למה ההסכם שהגיעו אליו חלק מהבנקים עם ועד הדיירים מפריע. הוא טוען שזה לא טוב ומתנגד לזה בבית-המשפט. אני חושב שטוב היה עושה אם הוא היה מצטרף לדברים. אני חושב שנעשה גם מצד התושבים צעד גדול.
אדוני השר, מה שפורסם היום בעיתון "הארץ" מפי יאיר מעיין, מנכ"ל עיריית ירושלים – ושמעתי אותו היום ברדיו, ב"קול ישראל", ושמעתי אותך מגיב על זה – והדברים לא מסתדרים לי. הוא טוען חד-משמעית את אותו דבר שהוא טען בוועדה, והוא חזר על זה ברדיו. שמעתי מבכירי משרדך, אוף-דה-רקורד ואון-דה-רקורד, שיש הקפאה עד אחרי בוש. זה היה בהתחלה. כדי שש"ס לא יפרשו מהקואליציה, לא נותנים את זה בכתב אלא מפה לאוזן. מאז בוש חזר, וכמעט עוד פעם בא. הוא בדרך עוד פעם. לדעתי, עד אז גם ההקפאה תישאר.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת, השר, שר השיכון זאב בוים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי הכנסת סטס ורובי על החוק שהם גיבשו כלקח בעקבות משבר "חפציבה". היתה לנו מחלוקת בקריאה הטרומית לגבי העיתוי – הזמנים. הצבעתי היתה אז על רקע המחלוקת הזאת. בסופו של דבר בכוונתי להביא בשבוע הבא לקריאה ראשונה את הצעת החוק הממשלתית. בסך הכול המטרה היא החשובה בעניין הזה, היא מטרה משותפת לנו: לתקן את אשר נדרש כלקח מהמשבר הזה, לסגור פרצות שנוצרו, אף-על-פי שאמרנו, וגם עכשיו אנחנו חושבים, שהחוק הוא חוק טוב ביסודו, ואם היו נוהגים על-פי החוק הזה, יש להניח שהמשבר לא היה כה חמור, אם לא בלתי נמנע לגמרי.
מכיוון שזה הניסיון, נכון עשו חברי הכנסת, ואני מעריך שמכאן ואילך, בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, נעשה במסגרת הוועדה מאמץ להוציא מתחת ידינו משתי הצעות החוק את המיטב, לרווחתם של הרוכשים. זה עניין אחד.
העניין השני. אני רוצה להתייחס במהירות, ברשותך, אדוני היושב-ראש. קודם כול, חבר הכנסת רביץ, לעניין העמותות. אני לא מכיר אותו לפרטים, אבל אני בהחלט ארים את הכפפה, לפחות ברמה של בדיקה, וגם אבקש ממנכ"ל משרדי הוותיק, ד"ר פיאלקוב, לבוא אתך בדברים ולראות אם יש כאן אולי הזדמנות לחדש. אולי גם צריך ללמוד מלקחים לגבי עמותות שלא צלחו, אבל אלה שלא צלחו, אני מקבל ברמה העקרונית שעדיין אין פירוש הדבר שדווקא מהן צריך היה ללמוד ולהסיק מסקנות. אני כך אעשה, ואעמוד אתך בקשר.
אשר לבנייה בירושלים, אני רוצה לחזור ולהצהיר את מה שכבר אמרתי: בונים בירושלים בגבולותיה המוניציפליים, אין הגבלה בבנייה. אני רוצה לחזור על העניין הזה, ואני אומר לך, חבר הכנסת – – –
קריאות:
– – –
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא שומע כשמדברים ביחד, זה סטריאופוני.
היו"ר עתניאל שנלר:
אתה רוצה לשאול את השר משהו, חבר הכנסת רותם?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן.
היו"ר עתניאל שנלר:
עוד מעט.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
שאלתי אם גם לגבי מכרזים חדשים משרד השיכון מוציא לדירות בירושלים – – –
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני אענה לך בדיוק על שני הדברים גם יחד. יש עכשיו לפרסום שלושה מכרזים בחומת-שמואל, אחרי שלפני חודשיים פרסמנו את המכרז על 307 יחידות הדיור: 120 יחידות דיור במחיר למשתכן; 120 יחידות דיור להשכרה – וכבר דובר לפני על החשיבות דווקא של הדיור להשכרה וגם על מחיר למשתכן להורדת המחיר; עוד 130 יחידות דיור במקבץ דיור לקשישים – כל אלה בחומת-שמואל. ואני מעריך שממש בטווח קצר של ימים, שבועות, לא יותר, יצאו כל שלושת המכרזים האלה. זה דבר אחד.
דבר שני, לגבי הוויכוח עם מנכ"ל עיריית ירושלים יאיר מעיין. פשוט לא היתה מונחת אינפורמציה אצלו כשהוא התראיין. מייד אחרי הריאיון גברת צביה צרפתי, שהיא מנהלת אגף הפרוגרמות, התקשרה אליו ואמרה לו: תבדוק אצלך, במחלקת ההנדסה בעירייה, עם האיש הזה והזה, והוא יעדכן אותך שיש פה רק עניין של בירור הנדסי בין מחלקת ההנדסה ובין משרד הבינוי והשיכון לגבי סוגיית עלויות, תשתיות, מי לוקח מה. שום דבר אחר לא מעכב 750 יחידות דיור בפסגת-זאב. אכן הוא חזר אליה, אחרי שהוא דיבר עם אותו איש שאליו היא הפנתה. היא אתו בקשר, ואכן הוא אמר שכך הם פני הדברים.
אשר לעניין שאתה משרבב, עניין ש"ס וכן הלאה. את הפוליטיקה הזאת אנחנו מבינים, אבל תרשה לי בצד המקצועי של משרד הבינוי והשיכון לא לערב את העניין של הפוליטיקה, כי היא לא קיימת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני השר, אנחנו סומכים עליך במאה אחוז, השאלה אם אין עליך מרות אחרת.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני אגיד על המרות האחרת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת ריבלין, השר הבין את השאלה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אם זו שאלה רטורית, אני לא עונה. אם זו שאלה באמת, כבר אמרתי את הדברים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא, זאת שאלה מורכבת.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
בירושלים, בגבולותיה המוניציפליים, אין שום מגבלה של בנייה. יש מגבלות אם יש מספיק שטח, אם יש מספיק תוכניות מפורטות לבנייה, זו סוגיה אחרת. אני לא רוצה להיכנס לזה.
גלעד ארדן (הליכוד):
בהר-חומה אין שום מניעה לשיווק?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אנחנו בוחנים עכשיו, בגלל מצוקה של קרקעות במזרח העיר. צריך לחשוב אם לא צריך לחזור חזרה ולהתבונן 360 מעלות, ולראות גם במערב העיר חידוש של בנייה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אדוני השר, לפני שאתה יורד, חבר הכנסת רותם רצה לשאול שאלה והבטחתי לו. אין יותר שאלות לשר.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רציתי לדעת, כשאתה אומר ימים ושבועות, האם זה 18 שבועות, 28 שבועות או 39 שבועות, אולי תגדיר את זה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
האוזן שלי מוזיקלית מאוד. בעצם השאלה שלך, לא בטוח שאני צריך לענות עליה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
ודאי לא צריך לענות כשאתה אומר ימים או שבועות.
היו"ר עתניאל שנלר:
השאלה הובנה מצוין.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני מתכוון לסדר גודל של חודש. אני מעריך שעד אז יצאו כל המכרזים שציינתי.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
כולל בביתר?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
על זה אני לא יכול להתחייב, אבל אני כן יכול לומר ולאשש את מה שכבר אמר חבר הכנסת רביץ, שהנושא הזה של עוטף-ירושלים, שזה לא בגבולות המוניציפליים של ירושלים, מונח אצל ראש הממשלה להחלטה, ויש לי סיבות טובות להניח שההחלטה הזאת תהיה החלטה טובה. אם כן, אלה הדברים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, אדוני השר. תם הדיון.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4) (אחריות המוכר והבנק ומינוי ממונה), התשס"ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אם כן, בעד – 18, כמניין ח"י, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע בזאת שהצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4) (אחריות המוכר והבנק ומינוי ממונה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה הראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הכספים, לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4)
(איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/206).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לעוד שני נושאים בסדר-היום, כפי שאמר סגן המזכיר. הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת משה כחלון – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת משה כחלון להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
משה כחלון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי הכנסת, מדובר על הצעת חוק שתמנע תיקוני כלי רכב ישראליים בשטחי הרשות.
תיקון כלי רכב בשטחי הרשות גורם לפגיעה קשה בכלל הציבור בישראל, החל בבטיחות, דרך נזקים כלכליים, גנבות רכב, סחר בחלקי חילוף גנובים, מכירת כלי רכב לא בטיחותיים שתוקנו במוסכים ללא פיקוח, ללא השגחה, ללא שום מבחן טכני. הם מתוקנים שם, מגיעים לכאן, לארץ, נוסעים על הכבישים, מסכנים חיי אדם, וכמובן זה יוצר אובדן הכנסות למדינה, כל העסקים נעשים שם בשחור, לא דרך קבלות, לא דרך חשבוניות. זה עובר מעת לעת גם לשיתוף פעולה בין פושעים. זה מגיע עד לשיתוף פעולה בנושא פח"ע – העברות נשק, חומרי חבלה.
המשטרה מעריכה שהחוק הזה יגרום לירידה משמעותית של גנבת אלפי מכוניות בשנה.
אני חושב שהצעת החוק הזאת, שאני שמח שיש לה גם תמיכת ממשלה, והיא עברה בוועדת שרים לחקיקה – נחסוך בזה גם חיי אדם, נגרום להכנסות נוספות למדינה, כלי הרכב יהיו הרבה יותר בטיחותיים, ואני מאמין שנמנע גם פגיעה בחפים מפשע באמצעות כלי נשק שהועברו בכלי הרכב הגנובים. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת כחלון. נרשמו הרבה חברי כנסת לדיון. חבר הכנסת נסים זאב – בבקשה, אדוני. אחריו – אין עדיין נרשמים. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?
יעקב מרגי (ש"ס):
– – – זו תהיה חריגה מהתקנון.
היו"ר עתניאל שנלר:
הפעם אנחנו נחרוג אם מישהו ירצה לחרוג מאחרון הדוברים. אם אין – נסגור את הרשימה לדיון הסוער הזה. בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים – זה חוק חשוב. צריך להבין באיזה היקף ובאיזו שיטה של העולם התחתון, של המאפיה, זה נעשה. מדובר ב-50 כלי רכב, זה המינימום, שעוברים לרשות הפלסטינית כמעט כל יום, 15,000 כלי רכב בשנה.
איך זה עובד? בדרך כלל החוק אומר שאם מעבירים רכב לתחום האזרחי הפלסטיני ומתקנים שם, אז אם הוא עוסק מורשה, הוא קצת אמין. אבל תלכו לוואדי-ג'וז, לא צריך ללכת לשכם ולא לג'נין. אם אתה בא לשם עם הרכב ואין לו החלק שצריך, הוא אומר: תבוא מחר בשעה 12:00 ויהיה לי משהו משומש. הוא רושם את הפריט שאתה צריך, והוא כבר מודיע לגנבים שהוא צריך את החלק דחוף-דחוף. הוא קונה את זה עוד לפני המשחטה, עוד לפני שזה נשחט. כך זה עובד במשך שנים רבות. המשטרה יודעת – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
הכי גרוע שזה משחטות בלי משגיחי כשרות.
נסים זאב (ש"ס):
נכון. לכן ההשגחה במקרה הזה היא על כנסת ישראל. היא נותנת את ההכשר והיא צריכה גם לדעת מתי לקחת את ההכשר הזה. עכשיו הגיע הזמן שניקח את ההכשר מאותן משחטות, ששוחטות בלי רחמים כל כך הרבה כלי רכב.
דרך אגב, אתה עצמך, חבר הכנסת כחלון, דיברת לא מזמן בוועדה על חברות הביטוח, על כך שאף אחד לא רוצה לבטח. המגפה היא פראית ובלתי נשלטת והמשטרה לא יכולה למנוע את זה. לפני כמה שנים גנבו לי מול עיני את הרכב שלי, "פז'ו 504". התקשרתי למשטרה ואמרתי שאני נמצא ברחוב בר-אילן והרכב נוסע לכיוון רמאללה ושיעצרו אותו. אמרו לי: אדוני, תבוא, תגיש תלונה למשטרה, תבוא בצורה מסודרת. אני אומר להם: אבל עד שאני אגיע הרכב יגיע לרמאללה. אכן, ה"פז'ו 504" נגנב והגיע לרמאללה. מעבר לזה, נגנבו שני מיניבוסים של המוסד שאני ממונה עליו, שני מיניבוסים חדשים של "מרצדס". משום שעקבתי וביקשתי מחברה פרטית לגלות היכן הם, ידעתי שאחד מהם בכפר דורא, ליד חברון.
הגיע הזמן לחוקק את החוק הזה. חבר הכנסת כחלון, צריך לשים לב שזה לא יהיה רק בג'נין, אלא גם בעיר העתיקה.
משה כחלון (הליכוד):
אנחנו נרחיב את זה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. דרך אגב, 50 ביום כפול 360 יום בשנה זה 18,250 ולא 15,000.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית),
התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/206).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת סער להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
זה כולל גם אבות?
גדעון סער (הליכוד):
כן, בוודאי, כל מי שהילד הוא בחזקתו הבלעדית, לא קשור אם הוא אב חד-הורי או אם חד-הורית.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההיגיון של החוק הוא כדלקמן: סעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) קובע כי עובד שעמו ילד שטרם מלאו לו 16 שנים זכאי לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו שמונה ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדו, בתנאי שבן-זוגו עבד באותם ימים כשכיר או כעצמאי. עובד שהוא הורה יחיד של הילד או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית – להלן: הורה יחיד, וכפי שאמרתי לחבר הכנסת רביץ, זה יכול להיות גבר וזה יכול להיות אשה – זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו כאמור 12 ימי היעדרות בשנה.
לפי השנתון הסטטיסטי של 2007 יש היום בישראל 145,000 משפחות חד-הוריות – אומדן של שנת 2006 – שבהן הורה יחיד מתמודד עם גידול הילדים. אנחנו מציעים להגדיל את מספר הימים בשנה שהורה יחיד זכאי יהיה לזקוף על חשבון תקופת ימי המחלה הצבורה מ-12 ל-16 ימים, ובכך לקבוע שמספר הימים שהורה יחיד זכאי לזקוף לפי החוק יהיה כפול ממספר הימים שהורה שיש לו בן-זוג זכאי לו. דרך אגב, זאת בדומה ליחס שקבוע בסעיף אחר בחוק, שנוגע להיעדרות, לא עלינו, בשל מחלה ממארת של ילד. גם שם יש ההסדר הזה של כפל.
מיכאל איתן (הליכוד):
לכמה ימים הוא זכאי בזכות עצמו?
גדעון סער (הליכוד):
אני לא יודע מה מספר ימי המחלה הצבורים.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
18 ימים – יום וחצי לחודש – – –
גדעון סער (הליכוד):
בכל אופן, זה על חשבון אותה תקופה.
אדוני היושב-ראש, הוועדה קבעה כי אין עלות תקציבית להצעת החוק כמשמעה בחוק-יסוד: משק המדינה. מאחר שבדיון בקריאה הטרומית עלה הנושא התקציבי, שאלתי על כך את נציגי הממשלה שנכחו בדיון בוועדה. גם הם לא טענו שמדובר בהצעת חוק תקציבית כמשמעה בחוק-יסוד: משק המדינה. לכן אין צורך ברוב מיוחס על מנת להעבירה בקריאה ראשונה.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת סער. נרשמו לדיון: חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
החוק יהיה חסר – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת מרגי ועליזה, אנחנו נמשיך את הדיון בצורה מסודרת עד תומו.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומרים שאין בית-מדרש ללא חידוש ולכן לפעמים קורים דברים כל כך פשוטים, מה יש בכלל לדבר. בסך הכול משמונה ימי מחלה שהיה עד היום, להורה יחיד – מה זה יחיד? הקדוש-ברוך-הוא יחיד בעולמו; מה זה יחיד? אלמן זה יחיד, אלמנה זה יחידה. נכון? גרוש וגרושה. אני רוצה להבין, גרושים זה הורה יחיד? יש לו אבא ואין לו אמא? יש לו אמא ואין לו אבא? אני רוצה לומר לכם שכל ההגדרה הזאת היא מוטעית וצריך לשנות אותה בחוק, ואני מתכוון לשנות בחקיקה. הורה יחיד זה רק אם מדובר באלמן או אלמנה או במקרים שאנחנו מכירים שמביאים ילדים בצורה כלשהי.
דבר נוסף שאני רוצה להעיר: מה קורה בעקבות הצעת היועץ המשפטי לממשלה לגבי בני-זוג מאותו מין? זה נקרא הורה יחיד? הלוא שניהם זכרים. אני מבקש שבחוק יאפשרו להכיר בהם כהורה יחיד, כי באמת אותם ילדים נחשבים כיתומים ובוודאי בעניין הזה אני אתמוך.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת זאב. חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואם עוד מישהו רוצה לדבר, הוא יכול להירשם, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני יודע שאני פה מפר את אחד מהכללים היותר מקובלים בכנסת, שחבר הכנסת נסים זאב נועל כל דיון, ובלבד שאחריו, כמובן, השר יכול. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת נסים זאב: שער בנפשך שזוג מתגרש, ואחד ההורים רוצה לבקר את בנו אחת לשבוע, אחת לשבועיים, אחת לחודש. אבל כל המעמסה של חינוך הילד וליוויו בימים טובים ובימים פחות טובים, בימי מחלה ובימי גשם ובימי שלג – היא מוטלת על אחד ההורים. יכול להיות מקרה שבו האם נטשה את הילד למעשה, לא להלכה חלילה. ויכול להיות מקרה שבו האב נטש את הילד. מקימים משפחה אחרת, ויוצא מצב שבו יש הורה שבפועל הוא הורה יחיד.
זכית ותתברך, וכך לעולמי עד, שאתה חי במשפחה ובמסורת כזו שהדברים שאתה מעלה כאן מעל במת הכנסת הם בעיניך נראים כבלתי אפשריים, אבל החיים לצערנו הרב חזקים יותר מכל אותה מערכת שאתה סובב אותה וחי בתוכה וגם זכית לה.
אבל בהחלט, חבר הכנסת סער, עד לתופעה שבה יש יותר מ-100,000 משפחות – – –
גדעון סער (הליכוד):
145,000 משפחות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
145,000 משפחות שהן חד-הוריות למעשה. אני לא אומר – אדם הוא לא יתום, יש לו אב ואם, וגם האב והאם כל אחד אוהבים אותו אהבה גדולה, אבל מי שמגדל אותו הוא האב, והאם יש לה עניינים אחרים, או להיפך. אבל המעמסה העיקרית ברוב ימות השבוע וימות השנה היא על אחד ההורים.
נסים זאב (ש"ס):
זה כשמדובר במגדל יחיד, כשמדובר בגרושים יש לו הורים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אין על זה ויכוח, אבל מי שהיה שומע אותך היה חושב – בלשון הבריות, "הורה יחיד", אתה צודק: אדם שהוא לא יתום מאב או יתום מאם, יש לו שני הורים ולעולם יהיו לו שני הורים. אבל אנחנו בלשון החוק משתמשים במובן הורה יחיד.
ובאמת יש דבר שבו אני מברך את חבר הכנסת סער: מאז שהיה ליושב-ראש הוועדה שהיא הוועדה למעמד האשה – אני לא חושב שהיתה איזו אשה בכנסת ישראל, כן ירבו, שעשתה כל כך למען אותו מגזר כמו חבר הכנסת סער כיושב-ראש הוועדה, וזה לא כי הנשים לא רצו. הנשים רצו מאוד, ועשו ובאמת פעלו ללא לאות, אבל גדעון סער הוכיח שהגברים בעניין זה יותר נשים מהנשים. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת זאב, רצית להגיד משהו?
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לומר שגם המצרים השתמשו בשוטרי בני ישראל כדי להריץ אותם בעבודה – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2008, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע בזאת שהצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ז' באדר א' התשס"ח, 13 בפברואר 2008, בשעה 11:00. ישיבה זאת נעולה. נסיעה טובה, סעו בזהירות.
הישיבה ננעלה בשעה 19:05.