הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2224019 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת ניסים ואטורי אלי דלל ______________________________________________ פ/5226/25 הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד), התשפ"ה–2024 דברי הסבר יוד הוא מינרל הכרחי להבטחת בריאות תקינה של אדם בכל שלבי החיים. הוא חיוני לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס, ומחסור בו הוא הגורם השכיח ביותר לליקויים בהתפתחות הקוגניטיבית ולעיכוב בהתפתחות הגופנית. ברובן המוחלט של מדינות העולם, מלח הוא הכלי היעיל ביותר להפצת יוד בקרב הציבור, עם מעל ל-100 שנות ניסיון מוכח של שימוש בו. מעבר להתאמתו הביו-כימית לקליטת היוד, מלח הוא מוצר נפוץ, זול, שאינו מתקלקל, הנצרך על ידי כלל האוכלוסייה. לפיכך, גופים רבים בעולם ממליצים על העשרת המלח ביוד כתחליף למלח רגיל, כדי להבטיח רמת תזונה בסיסית, כשעלות ההעשרה של המלח ביוד הנה זניחה. מדיניות של העשרת מלח ביוד (באופן מנדטורי) נתמכת ומומלצת על ידי גופים רבים כגון ארגון הבריאות העולמי (WHO), משרד הבריאות בישראל ואיגוד רופאי בריאות הציבור. כיום, ב-124 מדינות יש חוקים המחייבים העשרת מלח למאכל וב-21 מדינות נוספות יש חוקים המעודדים שימוש במלח מיודד באופן וולונטרי. כתוצאה מכך, כ-88% מהאוכלוסייה העולמית משתמשת במלח מיודד. יש כיום רק 19 מדינות בעולם עם אוכלוסייה שיש בה מחסור ביוד (לעומת 113 מדינות בשנת 1990).  למרבה התדהמה, ישראל היא אחת מ-19 המדינות הללו. באתר האינטרנט של משרד הבריאות נכתב כך: "בישראל, בניגוד לרובן המוחלט של מדינות העולם, הבעיה של מחסור ביוד היא משמעותית. זאת בשל העובדה כי עד כה אין חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד, כפי שיש במדינות אחרות. לכן, רק אחוזים בודדים מהמלח המשווק בישראל הינו מיודד (במדינות אחרות: 80% – 90%)." סקרים רבים בישראל מצביעים בעקביות לאורך השנים על חוסר ביוד בקרב ילדים ונשים בהריון. שלוש ועדות שמינה משרד הבריאות משנת 1996 ואילך, כמו גם ועדת המחירים הבין-משרדית של משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה משנת 2018, המליצו על התערבות באמצעות אסדרה, על מנת לעודד את העשרת המלח ביוד. למרות כל אלו, מהלכי חקיקה לא יצאו אל הפועל, בעוד שמאמצי פרסום לשם העלאת המודעות לחשיבות צריכת המלח המיודד, לא נשאו פרי והשימוש במלח מיודד נותר זניח. לפי נתוני חברת המחקר הבין-לאומית נילסן, בישראל בשנת 2016, המלח המיודד מהווה כ-1% מסך המכר הכספי וכ-0.2% מסך המכר הכמותי של המלח למאכל. בסקר שנערך על ידי משרד הבריאות בין השנים 2011-2015 עלה נתון דומה, כך שרק 1.1% מהאוכלוסייה משתמשת במלח מועשר ביוד. סקר אחר של משרד הבריאות משנת 2022 מצא שרק 5.3% מהילדים ו5.4% מהמבוגרים צורכים מלח מיודד. שוק המלח בישראל נשלט על ידי חברה אחת ששולטת בכ-85% מהשוק, כאשר סוגי המלח הרגיל (שאינו מיודד) הם מוצרים מפוקחים מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. מלח מיודד נמכר כיום לצרכן הישראלי בעלות יקרה פי 5 מהמלח הרגיל. מלח מיודד נמכר במיכל פלסטיק כמוצר יוקרה בעלות של כ-8.90 שקלים חדשים ל-1 קילוגרם לעומת שקיות מלח רגיל שנמכרות במחיר של 1.80 שקלים חדשים ל-1 קילוגרם (מתחת למחיר המפוקח שעומד על 2.07 שקלים חדשים). יתר על כן, מלח מיודד אינו נמכר בשקית כמו מלח רגיל, אלא רק במיכל פלסטיק, היקר יותר.  הצעת חוק זו, העולה בקנה אחד עם המלצות גורמי המקצוע הממשלתיים, מבקשת לעודד שימוש במלח מיודד בקרב הציבור הרחב, כנהוג ברובן המוחלט של מדינות העולם, בדרך של פיקוח על מחירו, תוך קביעה כי מחירו של מלח מיודד לא יעלה על מחירם של מוצרי המלח המפוקחים כיום מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בכסלו התשפ"ה (23.12.2024) הוספת סעיף 17א 1. בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 17 יבוא : בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 17 יבוא : בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 17 יבוא : "פיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד 17א. מחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחירו של מוצר מלח שנקבעה לגביו בצו לפי סעיף 6 רמת פיקוח לפי פרק זה; בסעיף זה, "מוצר מלח" – כל אחד מאלה: מלח שולחן מעולה, מלח שולחן גס, מלח מטבח מעולה ומלח מטבח רגיל." תחילה 2. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.