חומר רקע

התנועה למען איכות השלטון בישראל דצמבר2024 ,כסלו תשפ"ה נייר עמדה על הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון– )הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 2 נוכח דיוני ועדת הכנסת לקראת קריאה ראשונה ע ל הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון– הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירו )ת " :(להלן הצעת החוק) ,אנו מתכבדים להעביר אליכם את עמדתה של התנוע ה " :למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן התנועה)" בנושא. ב נייר ה עמדה נבקש לעמוד על התנגדותנו ל הצעת החוק ,ה פוגעת פגיעה אנושה בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית, ומהווה צעד נוסף בניסיונותי ה הבלתי פוסקים של הקואליציה לשנות את כללי המשחק כחלק מתוכניתה לבצע הפיכה משפטית ולשמר את כוחה השלטוני, והכל כפי שיפורט להלן . פתח דבר 1. בראשית2023 , הניח חה״כ אופיר כץ על שולחן הכנסת את הצעת החוק כחלק מצעד י הקואליציה לקידום המהפכה המשפטית ,באמצעות שורה של הצעות חוק ש נועדו לפגוע בעיקרון הפרדת הרשויות ולהחליש את כוח ה של הרשות השופטת על חשבון חיזוק כוחה של הקואליציה והימשכות שלטונה . 2. עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ה- 25 , ובחלוף שנה לניהולה של המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, הצעת החוק ,כמו רבות אחרות ,חזרה לעמוד במרכז סדר היום של הכנסת. 3. ,הצעת החוק מבקשת לשנות בזמן אמת את כללי המשחק הדמוקרטיים לטובת סיעות הקואליציה באמצעות הרחבת ההסדר החוקתי הקבוע בסעיף7 א לחוק יסוד: הכנסת" :(להלן חוק היסוד )" בו סעיף 63 א לחוק הבחירות [נוסח משולב], תשכ"ט - 1969 :(להלן "ה חוק ״), הנוגע לפסילת רשימות ומועמדים לכנסת– ,תוך נטילת מעורבותה הישירה של הרשות השופטת מהליך קבלת ההחלטות והעברת ה להכרעתה הבלעדית של ,ועדת הבחירות המרכזית גוף פוליטי ובלתי-מקצועי, המורכב ,מרוב מובנה לקואליציה שיוכל מעתה ואילך ,לפסול מועמדים בבחירות לכנסת מבלי שהעניין יועבר עוד לאישורו של בית המשפט העליון. כאשר, החלטות פסילה יעמדו לביקורת שיפוטית אך ורק אם 'יוגש ערעור ספציפי כנגד החלטה שנתקבלה בוועדה (סע7א(ב) ו- 63 .)א להצעה 4. לצד זאת, הצעת החוק מבקשת להרחיב באופן נקודתי את עילת הפסילה הנוגעת לתמיכה במאבק ,מזוין נגד מדינת ישראל ,תוך הנמכת הרף הראייתי הנדרש שכ כעת מספיק להוכיח תמיכה או גילוי אהדה במפגע בודד ,לרבות תמיכה או גילוי אהדה ש עש נ ה באופן חד-פעמי ולא מתמשך – עילה אשר משמשת ככלל לפסילת מפלגות או מועמדים מהמגזר הערבי (סע' 7 (א1)-(2 )להצעה) . כן, נוספה 'אפשרות של פסילת רשימת מועמדים מתוך רשימת מפלגות משותפת (סע7א(א3 .)) להצעה 5. תיקונים אלה, נוטלים כוח רב וכמעט בלתי מרוסן לידי ה של ועדת הבחירות – גוף פוליטי מובהק – ובכך פוגעים אנושות ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ובעיקרון הפרדת הרשויות , לרבות פגיעה ,ביכולתן של מפלגות האופוזיציה בכלל ומהמגזר הערבי בפרט להיבחר ולייצג את מגזרן תוך הפרת האיזון העדין שננקט בחוק היסוד בין עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת לבין הגנה על הזכות החוקתית של כל אזרח לבחור ולהיבחר .בבחירות דמוקרטיות חופשיות ושוות 6. ,זאת ועוד ,בהיעדר סעיף תחולה הצעת החוק צפויה להיכנס לתוקף החל מהכנסת הנוכחית, כך שהקואליציה המכהנת תהנה מהתיקונים המעוגנים בה כבר מהבחירות הבאות. הצעת החוק מהווה אם כן צעד נוסף בניסיונות הקואליציה לשינוי כללי המשחק תוך כדי משחק לצורך שימור כוחה השלטוני ומניעת חילופי השלטון , אף במחיר פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישר אלית. על,כן לעמדת התנועה יש להתנגד ל הצעת ה חוק ולהסירה מסדר היום . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 3 התכליות העומדות בבסיס ההסדר המעוגן ב סעיף7א לחוק היסוד 7. ,פסילה של מפלגות ומועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת, נתפסת בדמוקרטיה כצעד חריג ביותר החורג מעקרונות היסוד הדמוקרטיים המחייבים .קיום בחירות חופשיות ושוות הפתוחות לכל 8. במבט השוואתי, קיומו של הסדר חקיקתי המאפשר פסילת ,מפלגות שמור למצבים חריגים וקיצוניים בהם נדרש למנוע ממפלגות המאיימות על עצם קיום המדינה או על עצם אופיי ה הדמוקרטי לפגוע במדינה מבפנים, כאשר הסדר המאפשר פסילת מועמד יחיד אינו מקובל כלל .ונתפס כחריג ביותר 9. בשנת1985 , החליטה כנסת ישראל לעגן לראשונה בחקיקה את העילות בגינן ניתן למנוע מ רשימות להתמודד בבחירות לכנסת. בהמשך, בשנת2002 , הוחלט להרחיב את האפשרות גם לפסילת מועמדים יחידים , כאשר נקבע שפסילה חריגה כזו תותנה במתן אישור של בית המשפט העליון . 10 . במסגרת חקיקה זו, תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע סעיף7א שכותרתו ״מניעת השתתפות בבחירות״ , שעיגן את האיזון העדין בין הגנה על הזכות החוקתית של כל אזרח לבחור ולהיבחר, לבין מתן ביטוי ,לעיקרון הדמוקרטיה המתגוננת באותם מקרים קיצוניים בהם נדרש להגן על הדמוקרטיה ועל עצם קיומה של מדינת ישראל מפני מי שמבקש לערער .אותם מבפנים 11 . ,כלומר התכליות העומדות בבסיס סעיף7 א נועדו לבסס בחוק יסוד את יכולתה וזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית במקרים קיצוניים וחריגים בלבד , תוך הגנה על זכותו הדמוקרטית הבסיסית של כל אזרח לבחור ולהיבחר בבחירות חופשיות ושוות. 1 12 . המחוקק עיגן בסעיף7א שלוש עילות למניעת השתתפות בבחירות: שלילת מדינת ישראל כמדינה .יהודית או דמוקרטית, הסתה לגזענות ובהמשך גם תמיכה במאבק מזוין כנגד מדינת ישראל שלוש העילות למניעת השתתפות בבחירות שוות בחומרתן ובעלות מעמד נורמטיבי זהה, כך שמספיקה .הפרה של עילה יחידה על מנת לפסול מועמד או רשימה 13 . לצורך גיבוש של כל אחת מעילות הפסילה הקבועות בסעיף7 א לחוק היסוד, נקבע בפסיקה רף הוכחה ,גבוה ביותר ובית המשפט העליון דרש מוועדת הבחירות להציג קיומן של ראיות "ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" להתנהגויות או התבטאויות ממושכות , ולא נקודתיות או חד -פעמיות , לצורך פסילה של רשימה או מועמד יחיד . 2 14 . ,כך כ שלנגד עיניהם של חברי ועדת הבחירות והשופטים ,עומדות תכליות אלה והאיזון העדין ביניהן נפסלו במהלך השנים מספר מצומצם מאוד של רשימות ומועמדים תחת העילות המנויות בסעיף7 ,א כאשר פחות משליש מהחלטות הפסילה של ועדת הבחירות אושרו או נתקבלו על ידי בית המשפט העליון - דבר המעיד על ההכרה במגוון דעות ופלורליזם בחברה הישראלית, תוך שימת קווים אדומים ברורים במקרים חריגים בלבד .בהם נדרשת הדמוקרטיה שלא לכלות סובלנות3 1 א"ב11280/02 ועדת הבחירות המרכזית נ' טיבי (נז4 ) 1 , בפסקה5 לפסק דינו של כב' ה( נשיא בדימוס השופט ברק2003 .) 2 א"ב852/20 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 23 נ' ח"כ היבא יזבק (נבו9.2.2020 ;) א"ב852/20 ח"כ אופיר כץ נ' ח"כ היבא יזבק (נבו3.2.2020 ) 3 בין השנים1965 ל- 2019 פסלה ועדת הבחירות המרכזית16 מפלגות או מועמדים, מתוכן5 החלטות בלבד אושרו על ידי בית המשפט העליון עד היום: שתי רשימות (רשימת כ״ך בשנים1988 ו- 1992 ורשימת ״כהנא חי״ בשנת1992 ); ושלושה מועמדים (בן-ציון גופשטיין, מיכאל בן-ארי וברוך מרזל :). להרחבה, ראוhttps://www.idi.org.il/articles/26030 . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 4 15 . איזון עדין זה בין התכליות העומדות בבסיס סעיף7 א הינו אחד מחוזקותיה של החברה הדמוקרטיה .ומערכת המשפט הישראלית, והצעת החוק דנן מבקשת לערערו מן היסוד ועל כן יש לדחותה הצעת החוק מפר ה את תכליות סעיף7 א ופוגע ת בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר 16 . סעיף7 א לחוק היסוד, נוסח ותוקן בלשון זהירה ומדויקת לאורך השנים, כשלנגד עיני המחוקק עומדים תכליותיו הברורות של החוק– מחד, לאפשר למדינה להגן על עצמה כמדינה דמוקרטית ויהודית, ומאידך, למנוע פגיעה בזכותם של מועמדים ורשימות לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל באופן שוויוני . ,כאמור הצעת החוק דנן מבקשת להפר באופן בוטה את האיזון העדין שעוגן . 17 . הצעת החוק מבקשת לשנות את האיזון הפנימי שנקבע בחקיקה, ולייחד את עילת התמיכה במאבק ,מזוין משאר עילות הפסילה בחוק כך שבעוד ש על עילות הפסילה של הסתה לגזענות ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ימשי ך לחול רף ההוכחה ,המחמיר הנהוג כיום רף ההוכחה לפסילה בגין תמיכה במאבק מזוין הונמך באופן משמעות י ו סלקטיבי, והוא כולל כעת כל הבעת גילוי תמיכה או ""אהדה במאבק מזוין של מפגע בודד , להבדיל מארגון טרור ממוסד או מדינת אויב, לרבות במקרים בהם מדובר בהתבטאות או התנהגות חד- .פעמית ולא מתמשכת 18 . .הסדר זה פסול ממספר טעמים,ראשית הצעת החוק מפרה באופן בוטה את האיזון העדין הנקבע בין תכליותיו של החוק, תוך חריגה גסה מהתפיסה העומדת בבסיס עיקרון"הדמוקרטיה המתגוננת" , הגורסת כי ניתן להגביל את הזכות לבחור ולהיבחר רק במצבים חריגים ומסוכנים ביותר לעצם קיומה של מדינת ישראל או לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי הישראלי . 19 . כנגזרת מכך , הצעת החוק אף עומדת בניגוד מוחלט להלכה פסוקה ומושרשת, המחייבת להציג ראיות ברורות ו חד משמעיות ל קיומה של התנהגות מתמשכת , לצורך הוכחה של כל אחת מעילות הפסילה שנקבעו בסעיף7 .א לחוק היסוד ,זאת על מנת להבטיח שלא יעשה שימוש יתר בהסדר שנקבע לפסילת מועמדים או רשימות שאינם מסכנים או מאיימים באופן ממשי על המדינה, בפרט במקרים נקודתיים וחד-פעמיים או במקרי ם ישנם, שאינם משקפים עוד את עמדת המפלגה או המועמד . 20 . יתר על כן, ,שינוי רף ההוכחה האחיד שנקבע לכל עילות הפסילה נעדר היגיון פנימי ומוסיף לחשש כי שיקולים בלתי עניינים עומדים בבסיס ההצעה. הנמכת רף ההוכחה באופן סלקטיבי אך ורק ביחס ,לעילת התמיכה במאבק מזוין ,ששימש עד כה לפסילת מועמדים ורשימות מהמגזר הערבי ללא החלה דומה ביחס ל ,עילות ההסתה לגזענות ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ששימשו בעבר לפסילת מועמדים ורשימות מהמגזר היהודי ,ש"ימשיכו "ליהנות לפי הצעת החוק מרף הוכחה ,גבוה דבר ש יקשה על פסילתם .וייצור משוואה לא מאוזנת בין המפלגות הישראליות זאת, תוך פגיעה אנושה ובלתי מאוזנת בזכות לבחור ולהיבחר ו בחובה לקיים בחירות חופשיות ושוות .במדינת ישראל 21 . ויודגש, כי ההנחה שהתיקון המוצע צפוי להקשות ולפגוע באופן בלעדי במפלגות ומועמדים מהמגזר ,הערבי וממפלגות האופוזיציה, אינה מרחיקה לכת ומתבססת על החלטות עבר של וועדת הבחירות אשר לא אושרו או נפסלו .לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון4 4 להרחבה בעניין ראו ה"ש3 . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 5 22 . ,על כן לעמדת התנועה יש לדחות את התיקונים הללו בהצעת החוק , ולהשאיר את רף ההוכחה הגבוה והשוויוני שנקבע ביחס לכל עילות הפסילה על כנו – תוך הגנה על האיזון העדין והמחויב שנקבע בחוק היסוד בין עיקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" לבין זכותו הדמוקרטית הבסיסית של כל אזרח לבחור ולהיבחר בבחירות חופשיות ושוות . הגבלת הביקורת השיפוטית ו פוליטיזציה של ההליך לפסילת מועמד 23 . החוק במדינת ישראל קובע כאמור, כי בכוחה של ועדה פוליטית ולא מקצועית , המכילה רוב מובנה לסיעות הקואליציה, למנוע מ.רשימות להשתתף בבחירות לכנסת5 מדובר בהסדר רגיש במיוחד , בו הכנסת קובעת למעשה את גבולות המערכת הפוליטית ,בישראל בקבעה מי יכול– וחמור מזה, מי לא יכול– לייצג ולהיות מיוצג בכנסת ישראל . 24 . על מנת למנוע את ריכוז הכוח הרב בידי ,ועדה פוליטית ועל מנת להגן זכותם של אזרחים לבחור ולהיבחר, 'בעת שנחקק תיקון מס35 ,לחוק היסוד ש הרחיב את ההסדר החוקתי לפסילת רשימות כך שיחול גם על מועמדים יחידים, נקבע כי החלטת הוועדה תהא טעונה אישור .של בית המשפט העליון 25 . במהלך הדיונים במליאת הכנסת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של התיקון לחוק היסוד , המחוקק הבהיר כי בית המשפט העליון נדרש לקחת חלק פעיל בהליך החלטת הפסילה , להבדיל מלהיות גורם המבקר את החלטת הוועדה .בשלב הערעור זאת, בשל החשש שייעשה שימוש פוליטי ובלתי ענייני בהסדר החדש לפסילת מועמדים בידי ועדת הבחירות – שהינה ועדה פוליטית מובהקת . וראו לכך את דבריו של חה״כ אופיר פינס- ,רז ,יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט במליאת הכנסת ה משקפים היטב את ה רעיון המארגן בבסיס סעיף7 :)א(ב ״ על זה הוספנו את הסעיף החשוב ביותר: אם ועדת הבחירות המרכזית בכל זאת מחליטה לפסול, אזי הפסילה חייבת לקבל אישור של בית - .המשפט העליון כך אנחנו יכולים להיות בטוחים שההכרעה לא תהיה ,הכרעה פוליטית של חברי הכנסת, אלא ההכרעה תהיה הכרעה משפטית ,מובהקת חד-משמעית. בית- המשפט העליון, לא כערכאת ערעור, אלא בהחלטה, יצטרך לקבל החלטה . ,אני חושב, שיצרנו כאן מנגנון נכון מאוד ,מאוזן מאוד, אחראי מאוד שייתן תוצאה נכונה ״ (ד"כ )(תשס"ב5990 , הישיבה305 של הכנסת ה - 15 ( , ד' בסיוון תשס"ב15 במאי2002 ).) 26 . ,כן חשש נוסף שעולה, הוא כי ל מועמד יחיד שיפסל,, בניגוד למפלגה לא יהא הידע המשפטי והתקציב המתאים להגשת ערעור בפני בית המשפט העליון. במצב עניינים זה, ייתכן כי מועמדים לגיטימיים .אשר נפסלו על ידי הוועדה, ייוותרו מחוץ לרשימות בשל שיקולים פוליטיים גרידא 27 . הצעת החוק דנן מבקשת לשנות את ההסדר החוקתי הקיים, המעוגן בסעיף7 א(ב) לחוק היסוד ובסעיף 63 ,א לחוק הבחירות לכנסת תוך נטילת מעורבותה הישירה של הרשות השופטת מהליך קבלת ,ההחלטות והעברת ה להכרעתה הבלעדית של ועדה פוליטית, המורכב ת מרוב מובנה לקואליציה , שתוכל ,לפסול מועמדים בבחירות לכנסת .מבלי שהעניין יועבר עוד לאישורו של בית המשפט העליון כאשר, החלטות אלו של הוועדה יוכלו לעמוד לביקורת שיפוטית ככל שיוגש .ערעור בלבד 5 סעיף7 א' לחוק היסוד וסעיפים16 ו- 17 .לחוק הבחירות לכנסת Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 6 28 . תכלית זו של הצעת החוק הובהרה בדברי ההסבר, שם נכתב באופן שלא משתמע לשתי פנים כי הצעת החוק מקודמת במטרה להתגבר על מעורבותו של בית המשפט בהליך קבלת ההחלטה. 6 29 . ,כלומר אין ספק כי הצעת החוק מבקשת לערוך פוליטיזציה בהליך לפסילת מועמד, תוך ניתוק הרשות השופטת מהליך קבלת ההחלטות – כך ש בעוד שבהליך "אישור" בית המשפט העליון לוקח חלק בלתי נפרד מהליך קבלת ההחלטה והחלטה לפסילת מועמד לא משתכללת עד לבחינת המועמדות על ידו; הליך ערעור הוא הליך מינהלי חיצוני לשלב קבלת ההחלטה, בו נערכת ביקורת שיפוטית בהתאם לעילות המשפט המינהלי הרגילות. וראו לעניין זה את דבריה של כב' הנשיאה בדימוס חיות ב א"ב1806/19 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 נ' ד"ר עופר כסיף , בפסקה18 ( נבו18.7.2019 ): "היקף הסמכות הנתונה לבית המשפט בהליך אישור אינו זהה לזו הנתונה לו בהליך ערעור. בהקשר זה נפסק כי על בית המשפט להימנע מביטול ,החלטה הנתונה לערעור גם אם הוא עצמו לא היה מקבל החלטה דומה ככל שזו חוקית ואינה חורגת ממתחם הסבירות. לעומת זאת בהליך אישור נתונה לבית המשפט הסמכות לבחון אם הוא עצמו מאשר את פסילת המועמד מהשתתפות בבחירות אם לאו '(עניין טיבי, בעמ31-28 ; עניין זועבי הראשון, בפסקה15 ; עניין זועבי השני, בפסקה13-12 )." 30 . בהצעת החוק הנוכחית , הקואליציה מבקשת לנטול לעצמה ,את הכוח להכריע בדבר מועמדות לכנסת תוך ניתוק חלקו של בית המשפט העליון בהליך אישורם או פסילתם של מועמדים , ובכך היא מבקשת ע לה ניק לעצמה כוח רב וכמעט בלתי מוגבל לפסיל ה ואישור מועמדים, תוך פגיעה אנושה בעיקרון הפרדת הרשויות, ובאיזון ( שהמחוקק קבע בין סמכויות הרשות המחוקקת והמבצעת הבאים לידי ביטוי באמצעות ועדת הבחירות המהווה כנסת- זוטא) לבין סמכויותיה של הרשות השופטת. 31 . לעמדת התנועה , יש לבצע שינוי חוקתי בהליך בחינת מועמדותם של יחידים ו ,רשימות כך שמבראשית תיבחן מועמדותם על ידי גוף מקצועי טהור ללא נציגות או השפעה פוליטית .ה תיקון המוצע כאמור, מטרתו ההפך המוחלט– נטילת כוח לגוף פוליטי טהור והערמת קשיים על האפשרות לבחון את החלטת הוועדה על ידי גוף מקצועי ואובייקטיבי ., ועל כן יש להסירו מסדר היום שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק במטרה להבטיח את חיזוק כוחה של הקואליציה והימשכות שלטונה 32 . כאמור, הצעת החוק מבקשת לשנות בזמן אמת את כללי המשחק הדמוקרטיים לטובת הקואליציה המכהנת ,באמצעות הענקת כוח רב וכמעט בלתי מוגבל לקואליציה, שלה רוב מובנה בוועדת הבחירות , לפסילת מועמדים לבחירות לכנסת ;וכך גם מעניקה לה בהתאמה, כוח רב ו כמעט בלתי מוגבל לאשר בוועדה מועמדים מטעם הקואליציה .או כאלה שהקואליציה חפצה ביקרם 33 . ,כאשר ,בהיעדר סעיף תחולה ככל שהצעת החוק תעבור היא תחול בתחולה ישירה החל מהבחירות הקרובות. 34 . ,למעשה הצעת החוק הנוכחית מהווה חלק מהמגמה שפשטה בכנסת המכהנת בו היא "בוחרת שלא ,להתמודד על פי כללי המשחק החוקתיים הקיימים אלא לשנותם במהלך המשחק על מנת להתאימם 6 ,לפי דברי ההסבר" הבעיה בהסדר החוקתי הנוכחי הינה כי ועדת הבחירות המרכזית אינה יכולה להחליט באופן עצמאי ותוקף החלטותיה באשר לפסילת מועמדים לבחירות בכנסת ישראל תלוי באישור חיצוני . כוח רב זה שניתן לבית המשפט "...העליון מעקר את כוחה של הוועדה Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 7 לרצונותיה– ולכך לא ניתן להסכים. " (דבריו של כב' השופט ע' גרוסקופף בפסקה22 לפסק דינו בבג"ץ 2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (אר"ש3.1.2024 .)) 35 . היעדרה של הוראת מעבר בהצעת החוק מעוררת ,קושי משמעותי ומובילה לחריגה מהכלל המחייב לקדם חקיקה "מאחורי מסך בערות", שתכלית ו להבטיח שהחקיקה אינה מונעת מ אינטרסים צרים ופרטיים של המחוקק, אלא שהיא "תוצר של בחינת ההסדר הראוי "והרצוי לאור שיקולים כלליים המבטיחים את אמו ן הציבור ברשויות השלטון ובחקיקה , ו.קיומו של מנהל תקין 7 36 . הצעת החוק מעניקה בעניינו לוועד ת הבחירות, ,גוף פוליטי שנשלט על ידי הקואליציה כוח לקבל החלטות מכריעות בעניין מועמדויות המאיימות על סיכוייהן של סיעות הקואליציה לשמר את כוחן בבחירות הבאות . ,כלומר יש בהצעת החוק לשמר את יחסי הכוחות הקיימים ,לאורך זמן בלתי מוגבל ,ואף להטותם לטובת הקואליציה הנוכחית כך שהחל מהבחירות הקרובות תעוצב מחדש המפה הפוליטית בישראל ומגזרים רבים בישראל יישארו ללא ייצוג הולם בכנסת . 37 . תרחיש שכזה מנוגד באופן מוחלט ליסודות העומדים בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית ויש בו לסכן .את אופייה של מדינת ישראל ככזאת 38 . ,למעשה כל תכליתו של התיקון הנוכחי, המקודם על ידי הקואליציה בתחולה ישירה הוא להעניק לקואליציה המכהנת מוטת שליטה נוספת – שתאפשר לה להחליט לבד ה וללא איזונים ובלמים מתבקשים על סוגיית אישור ופסילת מועמדים לכנסת .כלומר, התיקון מקודם על ידי חברי הקואליציה במטרה להעניק לעצמם כוח שלטוני עודף ולמנוע את חילופי השלטון. 39 . מכאן, ש לעמדת התנועה, גם במידה והצעת החוק תעבור כמו שהיא ללא כל שינוי– דבר שאנו כמובן מתנגדים לו בכל תוקף – נדרש לקבוע כי תחול ב תחולה נדחית .כך שתחול רק מהכנסת הבאה סיכום 40 . ,הנה כי כן הבאנו בפניכם התנגדות חריפה להצעת החוק, אשר תביא לפגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות בישראל; תפגע במפלגות המייצגות מגזרים שלמים בחברה הישראלית ובהתאם בזכותם של אותם מגזרים להשתתף בפוליטיקה הישראלית ולייצוגם בכנסת, ומהווה הפרה בוטה של האיזון הקיים בסעיף7 א בין זכותה של דמוקרטיה להגן על עצמה לבין הזכות של כל אזרח לבחור ולהיבחר בבחירות חופשיות ושוויוניות. 41 . הצעת חוק ז ו מהווה דוגמה נוספת לשימוש הציני שעושות סיעות הקואליציה במנגנונים הדמוקרטיים הקיימים בישראל , ב ניסיונן לעצב ולשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים כך שייטיבו איתן ויפגעו .במפלגות האופוזיציה צעד זה מהווה שלב נוסף בהפיכה המשפטית אשר החלה בינואר2023 ומעולם ,לא נגנזה וכעת מקודמת שוב במלוא המרץ לצד ניהולה של המלחמה . 42 . חוזקתה של דמוקרטיה אינה מתבטא במגבלות הרבות אשר היא עוטה על עצמה, אלא ביכולתה להכיל חברה פלורליסטית בעלת מגוון דעות רחב, תוך הוקעה של הקיצוניים ביותר במקרים חריגים במיוחד. הצעת החוק מבקשת להמשיך ולחזק מגזרים מסוימים בחברה הישראלית, לפגוע בייצוגם 7 בבג"ץ2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, 'פס35 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן (נבו3.1.2024 ;) ברק מדינה, "גבולות סמכותה של הכנסת לקבוע הוראות שריון" משפט וממשל ו (תשס"א- .)תשס"ב Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 8 .של מגזרים אחרים ולהפוך את המציאות הפוליטית על פניה 43 . ,על כן נבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק ולהסירה מסדר היום. ,בכבוד רב ________________________ ________________________ סתיו לבנה להב, עו"ד אמיר סביר מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכז מחלקת מדיניות וחקיקה