הצעת חוק לדיון מוקדם
2224134 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתיצחק פינדרוס
יוזם:
______________________________________________
5284/25/פ
2024–הצעת חוק האפוטרופוס הכללי )תיקון – ניהול נכסי מקרקעין(, התשפ"ה
(, אחרי סעיף קטן )ב15 , בסעיף11978–בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח
יבוא:
.1
15 תיקון סעיף
שנים, יפרסם15 נמשך ניהולו של נכס מקרקעין לפי חוק זה
(1)
האפוטרופוס הכללי הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד
המשפטים, בה יוזמנו בעלי הזכויות בנכס להגיש בקשות בקשר אליו;
ההודעה תכלול גם את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון
ימים מיום90 בנכס; הוגשה בקשה כאמור, האפוטרופוס יחליט בה תוך
הגשת הבקשה.
(1")ב
השר יקבע בתקנות את המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור
(2)
".(1) בפסקה
ד ב ר י ה ס ב ר
האפוטרופוס הכללי מנהל נכסים רבים השייכים למשפחות שנטשו את נכסיהם1978 החל משנת
בעקבות מלחמת השחרור. לפי החוק, נכסים אלו מנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי עד להגשת בקשה
של הבעלים לשחרורם. אולם, במקרים רבים בעלי הנכס אינם פועלים לשחרורם מסיבות שונות, כגון –
ידיעתם על קיומו של הנכס, מיקום הנכס, שוויו הנמוך של הנכס, ריבוי היורשים וכיו"ב. המצב בו -אי
נכסים אלו נשארים בניהול האפוטרופוס הכללי במשך עשרות שנים גורם הן לבזבוז כספי הציבור והן
למניעה של מימוש הנכסים.
שנה, ושוכנע בית15 לפי החוק הקיים, במקרה בו נמשך ניהולו של נכס על ידי האפוטרופוס הכללי
המשפט, בהתבסס על דוח מהאפוטרופוס, שאין הצדקה להמשך ניהול הנכס על ידו – בית המשפט רשאי
לצוות על האפוטרופוס להעביר את הנכס לקניין המדינה. אולם המציאות הוכיחה כי האפוטרופוס מנהל
2005 נכסים במשך עשרות שנים, כאמור בדברי ההסבר להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
(. 446 ', בעמ143 – )הצעות חוק הממשלה2004–)תיקוני חקיקה(, התשס"ה
.61 ' ס"ח התשל"ח, עמ1
2
סלע נ' האפוטרופוס הכללי2717-07 (בית המשפט היטיב לתאר את המצב בפסק הדין בת"א )ת"א
(: "על מנת לסבר את האוזן, בהתייחס להיקף הנכסים העזובים המנוהלים על ידי 30.01.2013)
, הועברו לקניין המדינה כספים2008 האפוטרופוס ואשר מועברים לקניין המדינה, אציין כי עד לשנת
מיליון שקלים. הסכום האמור אשר הועבר לקניין המדינה מהווה רק 'טיפה בים', 17.5-בסכום של כ
מהסכום הכולל שהעריך אפוטרופוס הכללי כי יועבר לקניין המדינה, עובר לתיקון החוק והוא: "נכסים
מיליון שקלים חדשים".600-700-)בעיקר מזומנים( בהיקף של כ
תוקן החוק, ונקבע הסדר לפיו במקרה בו נמשך ניהולו של נכס על ידי האפוטרופוס2005 לפיכך, בשנת
שנה – האפוטרופוס יעביר את הנכס לקניין המדינה, בלא צורך בקבלת אישור מבית המשפט, 15 הכללי
וזאת – לאחר שביצע את הפעולות המנויות בחוק על מנת לאתר את בעלי הזכויות בנכס. אולם, באותו
תיקון נקבע גם כי ההסדר האמור לא יחול על נכסי מקרקעין או נכסים של נספי השואה, שלגביהם המצב
החוקי נותר על כנו, לפיו העברת נכסים לקניין המדינה מותנית ביוזמה של האפוטרופוס ובקבלת אישור
מבית המשפט.
החרגת נכסיהם של ניצולי השואה נועדה למנוע מצב בו ניצול שואה או מי מכוחו ינושל מנכסיו. באשר
לחריג של נכסי מקרקעין ניתן לשער כי ההחרגה נבעה מהזהירות הרבה הדרושה בנכסים אלה, בדומה
.1969– לחוק המקרקעין, התשכ"ט8 לדרישת הכתב הקבועה בסעיף
במקביל לתיקון האמור נחקק חוק מיוחד לעניין נכסים של ניצולי שואה – חוק נכסים של נספי
, הקובע הסדרים מיוחדים 2006–השואה )השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה(, התשס"ו
לעניין איתור בעלי זכויות ויורשיהם, ובמקרה בו לא ניתן לאתר אותם – להביא לכך שהנכסים ישמשו על
מנת לסייע לניצולי שואה ולמטרות הנצחה.
מן האמור עולה כי ביחס לנכסי מקרקעין נותר המצב שהיה לפני התיקון, כך שנכסים רבים מנוהלים
בידי האפוטרופוס במשך עשרות שנים, תוך בזבוז משאבים וללא כל יכולת לממש את הנכסים. לעניין
בקשות המוגשות על ידי הטוענים לזכויות בנכס – לא נקבע בחוק מה בקשה כאמור אמורה להכיל.
כתוצאה מכך ההליך של בירור הזכויות אורך זמן רב.
לפיכך, ועל מנת להסדיר ולייעל את תהליך איתור הבעלים של נכס מקרקעין, מוצע לקבוע כי במידה
שנים, יפרסם האפוטרופוס הודעה לציבור באתר 15 והנכס נוהל על ידי האפוטרופוס הכללי במשך
האינטרנט של משרד המשפטים הכוללת פרטים על הכנס לצורך הזמנת הבעלים להגשת בקשה למימושו.
מוצע כי השר יקבע בתקנות אילו מסמכים יש לצרף לבקשה כאמור, ובמקרה בו הבקשה מכילה את כל
הדרוש – לקצוב את המועד למתן מענה לבקשה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(30.12.2024) כ"ט בכסלו התשפ"ה