חומר רקע

5 לינואר2025 הוספת עבירת "מעשה מגונה בנסיבות מחמירות" לתיקון הנידון תיקון מספר19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות אשר חוקק בשנת2020 בעקבות המקרה הקשה של ,שירה איסקוב איפשר שלילת אפוטרופוסות מהורה שביצע עבירה פלילית חמורה, מתוך מטרה להגן על שלומם הנפשי והפיזי של הקטינים /ות .מלבד עבירת האינוס , נכלל ו בדיונים על הצעת החוק המקורית גם עבירת "מעשה ,"מגונה מתוך הרציונל שההבחנה בין העבירות היא פעמים רבות מטושטשת, וברוב הפעמים נאלצת התביעה להגיש כתב אישום בעבירה פחותה— ""מעשה מגונה— ולא בעבירה המקורית "אינוס", בשל הקושי .האינהרנטי להוכיח את יסודות העבירה ,עם זאת ובשל דוחק הזמן לקראת סיום הדיונים בהצעה המקורית הושמטה עבירה המעשה מגונה בנסיבות מחמירות וכן עבירת חבלה בכוונה מחמירה . בעוד שהתיקון הנוכחי ,עוסק בהוספת עבירת החבלה קיימת חשיבות עליונה להוסיף גם את עבירת המעשה המגונה בנסיבות מחמירות, שכן ההשפעה של עבירה זו על הקטינים/ות חמורה לא פחות מעבירות מין אחרות אשר נכללות בתיקון המקורי. ,במקרים רבים ההבחנה המשפטית בין אינוס או מעשה סדום לבין מעשה מגונה נובעת מהגדרות טכניות גרידא הקשורות ל אקט ה ,חדירה אך ההשפעה על נפשו של הילד אינה תלויה בכך ה . ה בחנות באיזה אופן בוצ ע האקט על ידי הפוגע , הן בעיקר משפטיות ומציצניות, אך מבחינה נפשית וקלינית .אין להן כל ערך הורה המשתמש בגופו של ילדו לסיפוק צרכיו הוא הורה פוגעני– ולא משנה באיזו צורה או באיזה אופן בוצעה הפגיעה, שכן המעשה עצמו החריב את נפשו וגופו של הילד . הפרמטרים המשפיעים על עוצמת הפגיעה הם הקרבה של הפוגע לקורבן, יחסי האמון ביניהם, גיל הקורבן ומשך הפגיעה– ולא ה אופן הפיסי בו ב וצע האקט. ,כמו כן במקרים רבים, בשל קשיים ראייתיים, הסדרי טיעון מובילים ל הגשת כתב אישום ול הרשעה בעבירת מעשה מגונה בנסיבות מחמירות במקום בעבירות חמורות יותר כמו אינוס או מעשה סדום. ודוק, פעמים רבות דווקא במקרים של פגיעות מיניות בתוך המשפחה, בכדי לנסות ולשמור על הנ פגע/ת מהצורך להגיע לדיוני הוכחות בו ת/יאלץ לעמוד מול בן המשפחה שפגע בו/ה , יפעלו המערכות להג עה להסדר טיעון, שכחלק ממנו .תופחת עבירת האינוס לעבירת מעשה מגונה המשמעות היא שעבירה שיתכן שלאחר ניהול משפט מלא הייתה מסתיימת באינוס או מעשה סדום, בהסדר טיעון עשויה להסתיים בהרשעה במעשה מגונה , על אף שהפגיעה בילד חמורה באותה מידה. וכן שכ כ לל תיק שנפתח בגין עבירת אינוס או מעשה סדום יומר לעיתים קרובות לאישום במעשה מגונה . בהקשר זה חשוב לציין כי אחוז התיקים שנפתחו בשנ ת2023 בעילת עבירת האינוס עומד על18% , בעוד אחוז הגשת כתבי האישום בעבירה זו עומד על13% .לע ומת זאת אחו ז התיקים הנפתחים בעי לת עביר ת מעשה מגו נה עומד על36% , זמן שאלו מהווים51% מבין כלל כתבי האישום. מ נתונים אלו ניתן ללמוד כי תיקי אינוס אכן מומרים פעמים רבות ל .תיקי מעשה מגונה ידוע לנו כי בעת דיוני הוועדה שנגעו לתיקון מספר19, הביע משרד המשפטים התנגדות להוס פת עבירת המעשה המגונה בשל ה טענה כי מדובר בעבירה רחבה, ולכן לא כל מקרה מתאים לשלילת אפוטרופוסות. עם זאת, יש לציין כי גם עבירת חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות מחמירות נחשבת לעבירה רחבה הכוללת מגוון רחב של מעשים, ובכל זאת היא נכלל ת בתיקון המוצע. ,בנוסף ניתן לפתור את הקושי האמור על ידי ה בחנה בחוק שתסווג את המקרים החמורים ביותר של מעשה מגונה, על סמך קריטריונים כגון מעשים הבוצעו תוך ,מגע משך הפגיעה, גילו/ה של הקטין /ה ועוד. כך ניתן להבטיח שהתיקון י יתן מענה ל מקרים ה מצריכים שלילת אפוטרופוסות, מבלי להותיר מקום לטעויות בפרשנות החוק. לאור חומרת עבירת המעשה המגונה בנסיבות מחמירות והשלכותיה הקשות על ילדים/ ות נפגעים/ות , אנו קו ראות/ים לחבר ות וחבר י הכנסת לתמוך בתיקון החקיקה המוצע כך שיכלול גם את שלילת האפוטרופוסות מהורה שהורשע במעשה מגונה בנסיבות מחמירות . צעד זה נחוץ כדי להבטיח את ההגנה המרבית על קטינים/ות ולמנוע מצב בו פוגע ימשיך להחזיק בסמכויות הוריות, על אף ההרס האדיר שגרם לילדיו. ,בברכה עו"ד מיה אוברבאום עו ,"ד עו "ס נטע גורי יועצת משפטית מקדמת מדיניות וקשרי ממשל