חומר רקע
1
6 ינואר 5
202
ל
כבוד
חה"כ שמחה
,רוטמן יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
חברי
ועדת חוקה חוק ומשפט
,.א.ג.נ,שלום רב
הנדון: התייחסות איגוד בתי השקעות
להצעת חוק החברות(
'תיקון מס37
)
(
ממשל תאגידי
בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-
2023
על רקע הדיונים המתקיימים בימים אלו בו
ו עדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" "(להלן
הוועדה )"
והסוגיות השונות שעלו
בדיונים אלו
להן השפעה, בין היתר, על הגופים המוסדיים ועל יכולתם לפעול בשם ולטובת העמיתים ולמען השאת התשואה
בגין חסכונותיהם–
" :נבקש להעביר את התייחסות איגוד בתי ההשקעות (להלן
האיגוד )"ל הצעת חוק החברות(
'תיקון מס
37
()
ממשל תאגידי בחברות
ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-
2023
"(הצעת החוק)", הנידונה בימים אלו ב
ו ועדת
" :חוקה, חוק ומשפט (להלן
ועדת חוקה:)"
1.
רקע
1.1
.
ראשית נציין כי
בתי ההשקעות הם מחולל התחרות הראשי במגזר הפיננסי;
בכל תחום בו החלו להתחרות בתי
ההשקעות– הביאה כניסתם לירידה בדמי הניהול, הגברת התחרות ושיפור השירות ל
לקוח הקצה
(האזרח), כמו גם
לכניסת טכנולוגיות חדשות ותהליכי דיגיטציה וכמובן לשיפור בתשואות ל
כלל
.ציבור החוסכים
כך לדוגמא כניסת
בתי ההשקעות לתחום הפנסיה בשנים
האחרונות–
.הביאה להגברת התחרות ולירידת דמי הניהול עבור העמיתים
,באופן זהה
פעילות בתי ההשקעות בתחום הברוקראז' מביאה לירידה עקבית בעלויות המסחר בניירות ערך עבור
הציבור
.והגברת התחרות בתחום
1.2
.
בתי ההשקעות, כמו יתר הגופים המוסדיים, נמנים על הגופים הפיננסיים אשר
,מנהלים את השקעות הציבור
עבור
הציבור (
OPM
), בין היתר באמצעות השקעות במניות של חברות ציבוריות , לרבות
בחבר
ו ת ציבוריות ללא גרעין
.שליטה
1.3
.
" לנוכח
בעיית הנציג
" הקיימת בחברות ללא גרעין שליטה (כמפורט בהרחבה ב פתח)דברי ההסבר להצעת החוק ,
עלול להתקיים מצב בו מצטבר
,כוח רב מדי בידי ההנהלה והדירקטוריון
בין היתר מאחר ו
התנהלותם נעשית , בחלק
,מהמקרים
ללא פיקוח מספק בהעדר גרעין שליטה . במצב דברים זה גוברת חשיבות הגופים המוסדיים כגורם מאזן
ומפקח הפועל למען אינטרס הציבור הרחב המחזיק
במניות
בחברה. במצב זה האינטרסים של הציבור ושל הגופים
המוסדיים
משתלבים ו
מאוחד
ים.
לפיכך אנו רואים חשיבות רבה
בקידום הצעת החוק
, ש עשויה
לסי
י
ע בריסון
כוח
עודף של הנהלת החברה והדירקטוריון
,בחברות ללא גרעין שליטה ולהגביר את הפיקוח עליהם לטובת בעלי המניות
של
החברה.
2
2.
הערות האיגוד להצעת החוק
כאמור, על רקע סוגיות שונות שעלו בדיוני ה
ו ועדה והערות הציבור שהושמעו סביב דיונים אלו, נבקש להעביר את
התייחסותנו למספר סוגיות עיקריות
ולבקש כי הנוסח הנידון אף
ישונה בהתאם להערותינו.
להלן נפרט את התייחסותנו
:במספר נושאים עיקריים
3.
מניעת שריון בתקנון החברה של מנגנון
ד
ירקטוריון מדורג
3.1
.
"השתלטות עוינת"
,על חברה אינה מתייחסת להשתלטות העוינת את החברה עצמה, אלא מתייחסת לרכישת מניות
של חברה ציבורית בבורסה, עד להשגת שליטה בחברה, וזאת ללא הסכמת בעל השליטה ובחברה ללא גרעין שליטה
.ללא הסכמת הנהלת החברה גנ מנ
ון של דירקטוריון מדורג, נקבע בתקנון החברה, וקובע
כי בכל שנה ממונים רק
)חלק מחברי הדירקטוריון (לדוגמא שליש, או רבע, מחברי הדירקטוריון בלבד. כך,
מנגנון של דירקטוריון מדורג
עלול לעכב את ,האפשרות להחליף את דירקטוריון החברה
מפני ש ידרשו מספר שנים לצבירת רוב בדירקטוריון
(בדוגמא של שליש מהדירקטוריון, ידרשו שנתי ים להשיג רוב בדירקטוריון, בדוגמא של רבע ידרשו שלוש שנים
להשיג רוב וכו') ורק לאחר מספר השנים כאמור, יוכל המשתלט לבצע את ההשתלטות העוינת ולנהל את החברה
.באמצעות הדירקטורים מטעמו
3.2
.
,עיכוב הליך ההשתלטות העוינת במספר שנים, מייקר את עלות המהלך
ועלול לגרום הלכה למ עשה לעיתים קרובות
לסיכולו, גם במקרים בהם מבחינה כלכלית ולרווחת בעלי מניות החברה, עדיף היה שיבוצע בחברה הליך של
.השתלטות עוינת תוך העברת השליטה בחברה לגורם אחר
כך, קיום דירקטוריון מדורג עלול להרתיע את מי
שמעוניין להש
ת לט על החברה
ו
להש
יא
את
רווחיה –
וזאת בניגוד לטובת ציבור מחזיקי המניות(ו בכללם הגופים
המוסדיים
)כמנהלי ההשקעות של כספי הציבור .
3.3
.
בשנים האחרונות ראינו במספר דוגמאות במשק הישראלי–
תהליכים של השתלטות גורם חיצוני על חברות ללא
גרעין שליטה אשר הביאה לשיפור ביצועי החברות וכתוצאה מכך להשאת תשואה
עבור בעלי המניות. פעמים רבות
פעולות אלו של הגורמים המשתלטים אף התבצעו בברכת הגופים המוסדיים מתוך מטרה לסייע בהשבחת החברה
על רקע מה שנתפס על ידי מנהלי השקעות של הגופים המוסדיים כביצועי חסר של החברה. אנו סבורים כי מדובר
בתהליכים חשובים אשר עשויים לסייע בשיפ ור ביצועי החברה. לחילופין, עצם האפשרות לביצוע השתלטות על
חברות ללא גרעין שליטה– עשויה אף היא להביא לתמריץ לשיפור ביצועי החברה
.על ידי מנהליה
3.4
.
לפיכך אנו סבורים כי קיימת
חשיבות
(במסגרת סעיף222
לחוק החברות) לכך
שהצעת החוק תמנע אפשרות לקבוע
כי שינוי הוראות
תק
נון של חברה ללא גרעין שליטה הנוגעות להיותו של
הדירקטוריון
מדורג , כמו גם הוראות
אחרות הנוגעות למינוי דירקטורים, למשך כהונתם ולסיומה- ידרוש רוב מיוחד.
כך, התקנון יוכל לאפשר הוראות
שונות, לרבות קביעה של דירוג הדירקטוריון–
אך משתלט על החברה, במידה שיגייס את רוב בעלי המניות של
החברה, יוכל לבטל או לשנות הוראות אלו, ובהתאם יוכל לקבוע את הרכב הדירקטוריון ולממש את כוחו כבעל
,השליטה בחברה. הגופים המוסדיים)(כגופים שמנהלים את כספי הציבור המושקע בין היתר במניות החברה
יוכלו
לתמוך או
להתנגד לשינוי התקנון אם יוצע ע"י המשתלט, ככל שלדעתם ההשתלטות תקדם את האינטרסים של
בעלי המניות.
3
3.5
.
לפיכך מוצע כי לסעיף222
לחוק החברות יתווס
ף תת הסעי
ף
:שלהלן
"חברה ללא גרעין שליטה
אינה רשאית לקבוע הוראות בתקנון לפיה דרוש רוב מיוחד לשינוי הוראה בתקנון
העוסקת
במינוי או כ
ה.ונה של דירקטורים"
4.
התנגדות ל
הצעה למנוע מגופים מוסדיים למנות דירקטורים בלתי תלויים
4.1
.
סעיף13
להצעת החוק מבקש לתקן את סעיף240
)(ב לחוק החברות, ה
קובע את דרישות אי-התלו ,ת ,או העצמאות
של דירקטור חיצוני ובלתי תלוי לגבי חברה שאין בה בעל שליטה.
הסעיף קובע דרישה של העדר זיקה ,"למי שהוא
במועד המינוי, יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום
"הכספים, על מנת
להבטיח עצמאות של הדירקטורים הבלתי תלויים, מוצע להוסיף דרישה של היעדר זיקה לכל
דירקטור, ולא רק ליושב ראש הדיר
קטוריון . בהתאם לאמור הוצעו סעיפים2,3,5
ו-
12
להצעת החוק, כך שבחברה
,ללא גרעין שליטה רוב
ה
דירקטורים יהיו
בלתי תלויים ,)(ומנגד לבטל את חובת מינוי הדירקטורים החיצוניים
ול
התאים את הרכבי ועדת הביקורת וועדת התגמול לאמור, דהיינו שרוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלו .יים
4.2
.
יוצא אפוא, כי בעל מניות מהותי (דהיינו מי שמחזיק5%
או יותר מהון המניות) לא יכול להציע דירקטור בלתי
תלוי שיש לו זיקה אליו
. מ כיוון שפעמים רבות גוף מוסדי מחזיק שיעור שכזה
מהון ה
מניות של החברה , ממילא
נמנע
ממנו להציע דירקטור בלתי תלוי ככל שקיי
מת לו זיקה אליו,
ובמיוחד זיקה
שאינה מהותית
וזאת בשונה
מחברה שיש בה גרעין שליטה אזי לא חלות מגבלות אלו
על
הגוף המוסדי כ בעל מניות מהותי (אלא רק על בעל
)השליטה וקרובו . בהתאם לתיקונים המוצעים, הדבר בעצם
מונע
מהגופים המוסדיים
להציע
דירקטורים בלתי
תלויים (במידה שיש ביניהם זיקה)
, שמהווים את רוב הדירקטורים בחברה ללא גרעין שליטה, ואת רוב החברים
בו
ועדת הביקורת ו ובו
עדת התגמול. וזאת כמפורט לעיל, בחברות ללא גרעין שליטה, שדווקא בה
ן
נדרש לתת מקום
רחב ומשמעותי יותר
להשפעת
.הגופים המוסדיים בבחירת דירקטורים ובמיוחד דירקטורים בלתי תלויים נצ יין כי
גישה דומה אף הציג יו"ר הוועדה בדיוני הוועדה בנושא זה ומרבית טיעוניו בדבר הצורך בהגדרת דירקטור שהציע
גוף מוסדי כ"בלתי תלוי" במצבים בהם דנו בדיוני הוועדה–
.נתמכים אף על ידנו
4.3
.
,לכן אנו סבורים כי
הנוסח המוצע
של הסעיף
עלול לפגוע
ביכולת הגופים המוסדיים
לפעול בשם ולטובת
ציבור
המחזיקים על מנת לפקח
על המתרחש בחברה, לרבות ביכולת דירקטורים כאמור להתמנות לו
ו ,עדת ביקורת
תגמול, מינויים וכיו"ב.
4.4
.
אי לכך– ולטובת האינטרס הציבורי לאפשר לגופים המוסדיים להציע מועמדים כדירקטורים בלתי תלויים
(גם
)אם יש ביניהם זיקה ,נבקש לתקן את נוסח החוק המוצע
, כך ש"זיקה"
לעניין בעלי מניות מהותיים שהינם גופים
מוסדיים יכללו
רק קיו
מם של יחסי עבודה ,ולא זיקה אחרת; דהיינו
לעניין בעלי מניות מהותיים שהם גופים
,מוסדיים
,בחברות ללא גרעין שליטה
בהגדרת "זיקה" שבסעיף240
,)(ב
ימחקו המילים "
קיום קשרים עסקיים או
"מקצועיים דרך כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא משרה
כך שקשרים כאמור
לא יחשבו כזיקה
לגבי גופים מוסדיים
4
שהינם בעלי מניות מהותיים, מכיוון שמטבע הדברים גופים מוסדיים הינם בעלי קשרים נרחבים במשק הישראלי
ופעילות נרחבת של הגוף המוסדי עצמו מול גורמים.רבים וגם של חברות הקשורות אליו
השארת הגדרת זיקה בנוסח
ה
כיום גם ,ביחס לגופים מוסדיים
עלולה להביא בפועל
לאחר אישור התיקון המוצע–
לפגיעה ביכולת הגופים המוסדיים להציע דירקטורים בלתי תלויים לחברה ציבורית ללא גרעין שליטה , בה הם
מחזיקים מעל5%
מהון המניות וזאת בניגוד לאינטרס הציבורי ולאינטרס המשקיעים.
5.
האיזונים הנדרשים להפחתת בעיית הנציג בחברות ללא גרעין שליטה
5.1
.
מוצע שהאס
י פה
הכללית בחברה ללא גרעין שליטה תהיה זו שתבחר את יו"ר דירקטוריון
מבין חברי הדירקטוריון
שיציעו את מועמדותם.
,להבנתנו
מצב בו הדירקטוריון ממנה את היו"ר שלו
בחברה ללא גרעין שליטה עלול להוביל
למספר בעיות:
5.1.1
.
,כשיש מספר מועמדים בדירקטוריון המעוניינים בתפקיד היו"ר
עלולה להיווצר
מתיחות בין המועמדים
;השונים
אשר עלולה לפגוע בפעילות
.הדירקטוריון
5.1.2
.
קיימת חשיבות בכך שגורם נוסף בעל החזקות בחברה יאשר מינוי לתפקיד כה חשוב כמו יו"ר ד ,ירקטוריון
בחברה
ללא גרעין שליטה.
זאת מאחר ובמצב זה
עלולה לבוא לידי ביטוי ביתר שא
ת "בעיית הנציג"
גם
.ביחס לדירקטוריון
5.2
.
כמו כן
נבקש
להעיר ולהדגיש בפני הועדה כי דרך המלך להצעת מועמדים לדירקטוריון על ידי הגופים המוסדיים
היא באמצעות הצעה ישירה של מועמדים על ידי מי
שמחזיק מעל1%
,מהון המניות המונפק של החברה. על כן
חשוב כי
הקמת ועדת המינויים כפי שמוצע בהצעת החוק ,
לא תביא לפרקטיקה של חיזוק נתיב הצעת המועמדים
על ידי ועדת המינויים והדירקטוריון על חשבון דרך המלך כאמור, שהיא הצעה ישירה על ידי בעלי המניות.
5.3
.
לדעתנו
ועדת המינויים
בנוסח המוצע, תוסיף כוח לדירקטוריון
ועלולה להגדיל
את "בעיית הנציג", שכן בסופו של
"יום ועדת המינויים מורכבת מדירקטורים. לפיכך, נדרשים מספר איזונים על מנת לצמצם את "בעיית הנציג הזו
:ולהגביר את כוח הפיקוח של האסיפה הכללית, כדלקמן
5.3.1
.
מוצע לחייב את ועדת המ
ינויים והדירקטוריון להציע לאס
י פה הכללית יותר מועמדים ממספר המקומות
שנדרש לאייש:. זאת מהטעמים הבאים
5.3.1.1
.
מינוי דירקטורים הינו הפררוגטיבה העיקרית של בעלי המניות. העלאה לאס
י פה הכללית כמות
מועמדים ככמות המקומות שנדרש לאייש בדירקטוריון, שוללת, דה-פקטו, את זכות הבחירה
.של בעלי המניות, והופכת את האסיפה הכללית ל"חותמת גומי" של הדירקטוריון
5
5.3.1.2
.
לפיכך כשמובאים יותר מועמדים ממספר המקומות שצריך לאייש, מוחזרת (חלקית) לבעלי
.המניות זכות הבחירה
5.3.1.3
.
כאשר מתבצע הליך בחירה ביחס ל יותר מועמדים מאשר מקומות, נדרשים המועמדים להשיג
את תמיכת בעלי
המניות (בעיקר הגופים המוסדיים) ולשם כך ייזמו פעולות להצגת מועמדותם
(פגישות, מכתבים וכד'), כפי שנעשה כיום לגבי המועמדים לדירקטוריוני הבנקים ללא גרעין
שליטה (פועלים, לאומי ודיסקונט.)
פעולות אלו יחזקו את הקשר בין המועמדים (שיבחרו
לבסוף) לבין בעלי המניות, תוך הפנמ ה בקרב הדירקטורים שיבחרו, כי מי שמינה אותם ולו הם
."חייבים דין וחשבון", אלו בעלי המניות ולא ועדת המינויים או הדירקטוריון
5.4
.
סעיף118
א קובע כי חברה ציבורית נדרשת להקים
ועדת תגמול , שתפקידה בין היתר להמליץ לדירקטוריון החברה
,על מדיניות התגמול לנושאי משרה להחליט אם לאשר עסקאות באשר לתנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה
הטעונות אישור של ועדת התגמול ועוד .
,כאמור הצעת החוק מבקשת להוסיף סעיף118
ג ולפיו דירקטוריון חברה
ציבורית שאין בה בעל שליטה, ימנה מקרב חבריו
ועדת מינוי
ים , שבין תפקידיה בהתאם לסעיף118
ד להמליץ
לדירקטוריון
על מדיניות המינויי
ם
ועל
המועמדים שיוצעו מטעמו לאסיפה הכללי
ת
(ואם הוסמכה על ידי
)הדירקטוריון אף לקבוע האמור. כ לפי ך עמדת
האיגוד היא ש יש
לבחון את שילוב השינויים הבאים
ביחס לוועדת
:המינויים
5.4.1
.
יש להוסיף את הדרישה הקבועה ב סעיף116א לחוק החברות,, ביחס לוועדת ביקורת ולפיה "
המניין החוקי
לדיון ולקבלת החלטות בוועדה הביקורת יהי ה רוב חברי הוועדה, ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים
בלתי תלויים ואחד מהם לפחות דירקטור חיצו
ינ." - כ דרישה שתחול גם לגבי ועדת תגמול וגם לגבי ועדת
מינויים.
זאת על מנת להבטיח שקבלת ההחלטות בוועדת התגמול ובוועדת המינויים, תיעשה בדומה
.לקבלת ההחלטות של וועדת הביקורת, על ידי רוב דירקטורים בלתי תלויים
5.4.2
.
יו "ר
דירקטוריון לא
.יוכל להיות חבר בוועדת המינויים כאמור
זאת מכיוון שהדירקטוריון בוחר את יו"ר
;הדירקטוריון לכן נראה שנכון יותר כי יו"ר הדירקטוריון לא
יה יה מעורב במינוי הדירקטורים שעתידים
.לדון ולבחור בו בהמשך כיו"ר הדירקטוריון
5.4.3
.
,כאמור לעיל.מינוי דירקטורים הינו הפררוגטיבה העיקרית של בעלי המניות
בהעדר בעל שליטה מחד
וקיום וועדת מינויים מאידך, יש חשש שפררוגטיבה זו תי
פגע
, לפיכך קיימת חשיבות שלפחות את מדיניות
המינויים
לפיה תפעל וועדת המינויים , תאשר
האסיפה הכללית , וזאת.בדומה למדיניות התגמול בכך
תגדל
.המעורבות של האסיפה הכללית בהליך מינוי הדירקטורים, גם אם לא באופן ישיר
5.5
.
נבקש ל ציין כי
בקשתנו ב תת סעיף5.4.1
לעיל (
לעניין הרכב
הנוכחים ב
ו
ועדת תגמול ו
בו)ועדת מינויים תלויה ,קשורה
ומשולבת עם בקשתנו בסעיף הקודם
(סעיף4
)לעיל
כי הגופים המוסדיים יהיו רשאים להציע
דירקטור בלתי תלוי
)(אף בעת קיום זיקה
. ב
מתן האפשרות ל
גופים המוסדיים ל הציע ,דירקטורים בלתי תלויים הדירקטורים הבלתי
תלויים
הללו
יהיו גם חברים
בו
ועדת התגמול בו ו
ועדת המינויים
(בנוסף
כמובן לוועדת הביקורת )ובכך
יקל עליהם
6
לפקח על החלטות שעלול להיות בה
ן ניגוד עניינים בין ההנהלה לבין טובת החברה (במקום בעל שליטה)
וזאת
לטובת יתר ב
עלי המניות.
6.
פרסום הודעה מקדימה טרם זימון אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם
6.1
.
במסגרת תקנה5
ג לתקנות החברות(
הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא
לסדר היום
), תש"ס-
2000
,
חברה
רשאית
לפרסם הודעה מקדימה
לפחות
21
יום
לפני פרסום ההודעה על זימון
אסיפה כללית
. במסגר ת ההודעה המקדימה
יתוארו הנושאים הצפויים לע מוד על סדר היום של האסיפה הכללית
וכן יצוין כי בעל מניה
שלו אחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול
נושא בסדר היום של
ה אסיפה
ה
כללית.
6.2
.
לנוכח ההיענות הדלילה לשימוש
בכלי ההודעה המקדימה
, ו
על מנת ל אפשר ביתר פשטות את מעורבותם של בעלי
מניות
בכלל וגופים מוסדיים בפרט להציע
מועמד
ים ל
דירקטורי
ןו ,מוצע ל
קבוע ש במקרים שעל סדר יומה של
האסיפה הכללית מינוי דירקטורים ,תחויב חברה ללא גרעין שליטה, לפרסם הודעה מקדימה .
,באופן שכזה
,יתאפשר ביתר פשטות לבעלי מניות בכלל ולגופים מוסדיים בפרט להציע
מועמ
ד
ים לדירקטוריון ,
כך שהם יוכלו
לשלוח לחברה את הצעותיהם
,עוד לפני פרסום הזימון לאסיפה הכללית
והחברה תוכל לצרפם ל רשימת המועדים
לדירקטוריון שכהונתם
תובא לאישור האסיפה הכללית.
6.3
.
לצורך
הסדרת
עניין חשוב זה, נ
ראה שניתן
יהיה אף להסתפק בתיקון תקנות החברות(הודעה ומוד עה על אסיפה
כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום
), תש"ס-
2000
.
אנו מעריכים כי
ביצוע התיקון אותו אנו מציעים י קל על מעורבות הגופים המוסדיים בתהליכים אלו–
באופן
.הנדרש במיוחד בחברות ללא גרעין שליטה
אי לכך נבקש קידום הנושא במסגרת דיוני הועדה כהשלמה ליתר
.הוראות החוק המוצעות
7.
תוספת להצעת החוק-
עסקה חריגה עם
המנכ"ל תעשה בכפוף לאישור האסיפה הכללית
7.1
.
אנו סבורים כי
, ב חברה ציבורית ללא גרעין שליטה, אין זה מספיק שעסקה חריגה עם המנכ"ל תאושר על ידי ועדת
הביקורת והדירקטוריון בהתאם לסעיף272(א) לחוק החברות. אישור שכזה מאפשר ל חברה בה קשרים
ש הדוקים
בין המנכ"ל והדירקטוריון, ובמיוחד בהעדר פיקוח של
,בעל שליטה לקבל החלטה על עסקה חריגה ללא קיומו של
גורם מאזן נוסף, הרואה לנגד עיניו את טובת החברה וטובת בעלי המניות באופן מוח .לט
7.2
.
לפיכך מוצע שאישור עסקה חריגה עם המנכ"ל בחברה ציבורית ללא גרעין שליטה, יתבצע (בנוסף לוועדת הביקורת
ולדירקטוריון) גם על ידי האסיפה הכללית. כך, לבעלי המניות ובמיוחד לגופים המוסדיים,
תהיה האפשרות לבקר
ולפקח על החלטות שכאלו. מנגנון זה יוביל לכך שעסקאות לא ר אויות לא יגיעו כלל לאסיפה הכללית מחשש שלא
7
יאושרו ע"י
בעלי המניות . עם זאת ועל מנת שלא להקשות על התנהלותה השוטפת של החברה, ניתן לסייג דרישה זו
בתנאים מיוחדים שיקבעו בחקיקה ביחס לרף מהותיות.
1
8.
התנגדות ל
בקשה ל
בטל את דרישת הרוב המיוחד באישור אסיפה כללית למדיניות התגמול ולשכר המנכ
"ל
בשולי הדברים ובהתייחס לישיבה מיום5
לנובמבר2024
,בה עלתה בקש
ה
לנצל הצעת חוק ,זו על מנת לערוך
שינויים
בתיקון20
לחוק החברות, דהיינו לבטל את דרישת הרוב המיוחד באישור אסיפה כללית למדיניות התגמול ולשכר
.המנכ"ל
איגוד בתי השקעות, תו מך בעמדת משרד המשפטים הן בהיבט הפרוצדרואלי, לפיו אין מקום לשנות את
תיקון20
במסגרת הצעת חוק שעוסקת בממשל תאגידי בקשר לחברות ללא גרעין שליטה, והן בהיבט המהותי שכן
תיקון20
,מהווה תיקון חשוב המאפשר לבעלי מניות מיעוט
שהם
לעיתים קרובות הגופים המוסדיים, להיות
מ
עורבים ולהשפיע על מ
די
ניות התגמול ושכר המנכ"ל של חברות ציבוריות
בהן הגופים המוסדיים משקיעים את
כספי הציבור עבור ולטובת הציבור.
יתרה מכך, תיקון20
חוקק בעקבות המלצותיה של
ועדה מקצועית , שמצאה כי לבעלי המניות אין מספיק כלים כדי
לפקח על התגמול לנושאי משרה. זאת, גם בחברות עם בעל שליטה, ובניגוד להנחה כי בחברות אלו
לא יכול להיות
לבעל השליטה תמריץ לשלם תגמול מופרז למנכ"ל. לכן למשל התגמול למנכ"ל אף נדרש לאישור ברוב שאינו כולל את
.בעל השליטה
אשר על כן
, לדע ת האיגוד אין מקום לבטל או לצמצם את תיקון20
.בעניין זה, בוודאי ללא בדיקה מקצועית מעמיקה
9.
חובת השתתפות המוסדיים בהצבעות אסיפה כללית
9.1
.
איגוד
,בתי השקעות
מייצג
את
בתי ההשקעות, העוסקים במגוון מוצרים פיננסיים2
שרלוונטיים לדיון זה, ובעיקר-
קופות גמל (הכוללות גם קרנות פנסיה) וקרנות נאמנות, כך בתי ההשקעות פועלים
תחת שני רגולטורים שונים ,
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך, שהסדירו החובות בעניין באופן שונה, כמפורט להלן
בתמציתיות
ובקליפת אגוז בלבד :
9.1.1
.
לעניין
קופות גמל (הכוללות כאמור גם קרנות
פנסיה ) חלות
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות
גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית), תשס"ט-
2009
ה
קובעות כללים לגבי השתתפות
משקיעים מוסדיים ,ולפיהן משקיע מוסדי
(מבטחים
וחברות מנהלות עבור קופות הגמל שבניהולן)
ישתתף
ויצביע
)(בעד או נגד באסיפה כללית של תאגיד שהוא ב ,על זכות הצבעה בו
למעט בשלושת המקרים
1 לדוגמא – ניתן ל
קבוע שנדרש
אישור
האסיפה הכללית לעסק אות שכאלו, רק כאשר
מדובר
( :בעסקה ששוויה המצטבר עולה על הגבוה מבין1
)
%
0.1
מההון העצמי של החברה(נכון לסוף שנת המס ה)אחרונה ,
או- (2
)
2 מיליון ש"ח.
2 לעניין זה נבהיר שניהול תיקים אינו מוצר פיננסי לעניין זה ,כיוון שמנהל התיקים אינו מחזיק בעצמו במניות ,אלא רק נותן שירותי קניה ומכירה של
מניות עבור לקוח
תוך הרשאה לבצע פעולות אלו מחשבון הלקוח. כמו כן
נבקש
לציין כי האמור לעיל
פחות
רלוונטי כאשר קופת הגמל אינה משקיעה
במניות עצמן ,אלא
משקיעה באופן פאסיבי
במוצרים פיננסיים מחקי מדד ולכן יש לבחון החרגה גם בהיבט זה.
8
שלהלן:
)(א כאשר
על פי דין או על פי הוראה אחרת
נדרש רוב שאינו רגיל
(למעט
במקרים של שינוי תקנון
הפוגע בבעלי המניות ,מינוי
ים ופיטורים של
דירקטורים, התקשרות בעסקה שיש בה עניין אישי לדירקטור
ו
אישור מיזוג –
בהן קיימת כן חובת
השתתפות ,)או
)(ב כאשר ל בעל השליטה
יש
זכויות הצבעה בשיעור
,)שיקנה לו את הרוב הנדרש (בלי שאר מחזיקי המניות
או
)(ג כאשר מדובר
על השקעה בנייר ערך חוץ
והאסיפה הכללית התקיימה מחוץ לישראל. כמו כן נבקש לציין כי
בהתאם
,לתקנות כאמור משקיע מוסדי
רשאי לקבוע סוגי הצעות
החלטה שלגביהן יתקשר עם
גורם מקצועי
לצורך גיבוש המלצות הצבעה ובלבד
.)שוועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי אישרה את ההתקשרות (בכפוף לתנאים המפורטים בתקנות
9.1.2
.
לעניין קרנות נאמנות
9.1.2.1
.
סעיף77
(א) לחוק
השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-
1994
:קובע"
שר האוצר יקבע הוראות
לעניין
השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים
וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך
רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו
בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי סעיף182
לחוק החברות או לבעלות בת עודת
התחייבות לפי סעיף35יב24
"לחוק ניירות ערך, לפי העניין; בסעיף זה, "אסיפת מחזיקים–
אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית
כהגדרתה בחוק החברות." 3
9.1.2.2
.
בהתאם הותקנו תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת
מחזי
קים), תשע"ו-
2015
,, ולפיהן מנהל קרן
נאמנות
( ישתתף ויצביע באסיפת מחזיקים אסיפה
של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד, לרבות אסיפה כללית ) בעד או נגד הצעת החלטה המובאת
לאישור למעט באחד משלושת המקרים המפורטים לעיל
בתקנות
קופות הגמל. כמו כן
מנהל
קרן רשאי לקבוע סוגי הצעות החלטה שלגביהן יתקשר עם גורמים מקצועיים לצורך גיבוש
המלצות הצבעה ובלבד שדירקטוריון מנהל הקרן אישר את ההתקשרות לאחר שהתקיימו
התנאים המפורטים בתקנו
ת כאמור .להשלמת התמונה נציין כי קיימים הבדלים בין התקנות ,
שלא כאן המקום לפרטם.
4
9.1.2.3
.
,יחד עם זאת לגבי קרנות
מחקות , נקבע בתקנה14
ל תקנות השקעות משותפות בנאמנות
(קרנות מחקות), תשע"ח-
2018
, כי
"מנהל
קרן ישתתף ויצביע באסיפות מחזיקים כאמור
בסעיף77
,לחוק, לגבי ניירות ערך המוחזקים בקרנות מחקות שבניהולו ובלבד שניירות ערך
אלה מוחזקים במועד הקובע גם בקרנות שאינן קרנות מחקות שבניהולו."
9.2
.
כפי
,שניתן לראות
עמידה בדרישות התקנות כאמור ,טמ
ילות
נטל כלכלי כבד על הגופים המוסדיים וקרנות
הנאמנות, יחד עם זאת מדובר על דרישה לגיטימ
י ת וחשובה שבאה להגן על השקעות
הציבור וקידום המשק כולו.
3
יצויין שסעיף77(ב2
()
1
" ) קובע לענין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי
הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן."
4 לדוגמא בגוף מוסדי המחזיק ניירות ערך של תאגיד, שבעל השליטה ב
גוף המוסדי
מחזיק בתאגיד לפחות5%
מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ישתתף
ויצביע באסיפה הכללית של התאגיד באופן שיאושר בידי רוב הנציגי
ם החיצוניים בוועדת ההשקעות של ה
גוף המוסדי.
9
9.3
.
לפיכך
לדעת האיגוד
ומשיקולי
,עלות תועלת
יש
מקום לגדר
את חובת ההשת
ת
פות כפי שקבועה בדין כיום , כך
שחובת ההשת
ת פות
כמפורט
לעיל תחול רק בתנאי שהגוף המוסדי / קרן הנאמנות מחזיקים בשיעור
מהותי
במניות
החברה , בשונה מהחזקה שולית בה יש
הצדקה
לפתור זאת. בהתאם מציע האיגוד, כי
בחברה
ציבורית
עם בעל
שליטה, חובת ההשתפות של גוף מוסדי/קרן נאמנות
באסיפה כללית תחול
רק במידה שקופת הגמל/
קרן
נאמנות
מחזיקה ב
שיעור הנמוך
)מבין: (א
מעל
2%
ממניות החברה), (ב או
מעל50
מיליון ש "ח. ואילו בחברה ציבורית
ללא
גרעין שליטה :, מחצית מהשיעורים המפורטים לעיל, דהיינו
חובת
ההשתפות באסיפה כללית תחול רק במידה
שקופת הגמל/
קרן
הנאמנות מחזיקה בשיעור הנמוך
:מבין (א) מעל1%
ממניות החברה), (ב או
מעל25
.מיליון ש"ח
9.4
.
האמור לעיל נובע מתוך
רצון להשפיע על ההחלטות הרלוונטיות בהן החזקת הגופים המוסדיים הינה מהותית מחד
ומתוך
מחשבה להקל בסרבול ובעלויות הנלוות
.להשתתפות בהחלטות אלה (כפי שאף עלה בדיוני הועדה) מאידך
לדעת
האיגוד חשוב שהגופים המוסדיים יפעלו לטובת
ציבור המחזיקים והעמדות המוצעות לעיל
הינן פרי חשיבה
בסיסי
ת של הגופים החברים באיגוד
, ונתונות לדיון,
.ככל שהוועדה מעוניינת להרחיב בנושא
10
. נושא נוסף לדיוני הוועדה
דיני תחרות -
החרגת שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים כבעלי מניות של חברות ציבוריות מאיסור הסדר כובל
10.1
.
שיתופי פעולה בין גורמים מתחרים עלולים לעלות לכדי"הסדר כובל"
לפי סעיף2
,לחוק התחרות הכלכלית
התשמ"ח-
1988. לפיכך שיתו
ף
פעולה בין גופים מוסדיים המחזיקים במניותיו של תאגיד מסוים, בכל הנוגע לקבלת
.החלטות באסיפה הכללית של אותו תאגיד, עלול להוות הסדר כובל אסור
10.2
.
במטרה לאפשר שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים המחזיקים במניותיו
של תאגיד מסוים, בכל הנוגע לקבלת
החלטות באסיפה הכללית של אותו תאגיד, פרסמה רשות התחרות ביום17.6.20219
גילוי
דעת19
\1
שיתופי פעולה
בין משקיעים מוסדיים שלא בתחום התחרות.
5
יחד עם זאת, גילוי הדעת אינו גורף וחל באופן מצומצם ומוגבל רק
על שיתוף פעולה
נקודתי המתמקד בתאגיד קונקרטי ובעניין קונקרטי
שעל הפרק–
ולכן שיתוף פעולה
מתמשך
הינו
.בעייתי, וכפוף לאישור פרטני מטעם רשות התחרות
10.3
.
,לנוכח האמור לעיל אנו סבורים כי קיימת חשיבות רבה שהצעת החוק ת
חריג מ סעיף2
,לחוק התחרות הכלכלית
התשמ"ח-
1988
, שיתופי פעולה של
גופים מוס
דיים
, במסגרת היותם
מחזיקי מניות של חברות ציבוריות ללא גרעין
שליטה ,
וזאת באופן רחב יותר ולא רק שיתופי פעולה ספציפיים, ובפרט ביחס להחלטות ספציפיות המתקבלות
בחברות אלו-
.כך שלא יראו בשיתופי פעולה מתמשכים שכאלו הסדר כובל
5
19
-
https://www.gov.il/he/pages/opinion1
10
10.4
.
אי לכך, נשמח אם תיבחן רשימה מוגדרת ש ל נושאים בהם ניתן יהיה להחריג שיתופי פעולה כאמור ביחס להצבעות
באסיפה כללית של חברות ללא גרעין שליטה. אין המדובר בפטור גורף בעניין אלא בהקלת המגבלות בכל הקשור
להצבעה באסיפות כלליות של.חברות ללא גרעין שליטה, ומתוך התכלית שעלתה בדיוני ועדת חוקה בנושא עד כה
10.5
.
כ אמור, ובהמשך להערות שהאיגוד העביר בעבר, ועל רקע הדרישה להגברת האקטיביזם המוסדי–
אנו סבורים כי
יש להרחיב את האפשרות לבצע שיתופי פעולה כאמור בכלל החברות הציבוריות–
ובפרט בחברות ללא גרעין
.שליטה
11
. לשאלות והבהרות אשמח לעמוד לרשות
כם.
,בכבוד רב ובברכה
נמרוד ספיר
, עו"ד
)מנכ"ל איגוד בתי השקעות (ע"ר