חומר רקע
1
9
בינואר
2025
'ט
בטבת
התשפ"ה
אל
: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה
ל הצעת חוק הנוטריונים (תיקון– השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד–
2024
/(פ4753/25
)
של
'חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר ואח -
הכנה לקריאה ראשונה
ב
הצעת החוק שבנדון מ וצע להוסיף לנוטריון את האפשרות להשהות את רישיון הנוטריון שלו .באופן יזום לפי
,ההצעה
נוטריון שהשהה את רישיונו לא יוכל לבצע פעולות אשר רק נוטריון מוסמך לעשותם, ו הוא יהיה פטור
.מתשלום האגרות המוטלות על נוטריונים
:רקע
חוק הנוטריונים
, תשל"ו–
1976
(להלן– ה ,)חוק .הוא החוק המסדיר את פעולתם של נוטריונים בישראל נוטריון
הוא עורך דין שהוסמך על ידי ועדת הרשיונות לבצע פעולות משפטיות מסוימות, המיועדות להעניק תוקף משפטי
,למסמכים והסכמים
ובפרט
הצהרות, חתימות או אימותים שדורשים אישור
מיוחד.
החוק מגדיר את התנאים
.למתן רישיון נוטריון, סמכויותיו, אופן פעולתו והמגבלות החלות עליו
סעיף2
לחוק קובע כי חברות בלשכת עורכי הדין היא תנאי לקבלת
רישיון י לע סוק כנוטריון. סעיף44
לחוק קובע
כי נוטריון שהגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין לפי סעיף52ב לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–
1961
(להלן
–
,)חוק לשכת עורכי הדין.יחדל מלשמש כעורך דין כל עוד הגבלת החברות בלשכת עורכי הדין עומדת בעינה
עם
,זאת ,נכון להיום
לא ניתן להשהות את רישיון הנוטריון ללא הגבלת החברות בלשכת עורכי הדין .
יצוין כי
לפי תקנות הנוטריונים (אגרות נוטריון), תשל"ז –
1977
,
אגרה שנתית לרישיון נוטריון נכון לשנת2025
צפויה להיות1,191
. בלבד₪
:הצעת החוק
מוצע להוסיף ב סעיף43
א
המוצע אפשרות ל
השהיית רישיון יזומה
, בנוסח שלהלן :
"
43א.
נוטריון שאינו עוסק במקצוע רשאי להודיע על כך לוועדה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו
:עליו הוראות חוק זה בשינויים אלה
(1)
לא יעשה פעולות שנתייחדו
לפי חוק זה לנוטריונים, ואם עשה פעולה כזאת, יהיה כפוף
לדין לפי סעיף37
;
(2)
".לא יהיה חייב באגרות המוטלות על נוטריונים
לפי ההצעה, השהיית חברות יזומה תתבצע על ידי הודעה בכתב לוועדת הרשיונות .
אדם אשר השהה את רשיון
הנוטריון שלו, לא יוכל לבצע פעולות לפי חוק הנוטריונים
ואם יעשה כאמור יהיה כפוף לדין המשמעתי בדומה
לדין המשמעתי
המנוי ב .חוק לשכת עורכי הדין
בזמן השהיית הרישיון ינתן פטור מתשלום אגרות המוטלות על
.נוטריונים
2
:נושאים לדיון
1.
האם אי תשלום אגרת נוטריון למשך תקופה רצופה של מספר שנים צריכה
להביא לפקיעת הר
י
שיון ?
סעיף
6
)(ב
לחוק הנוטריונים קובע כי אי תשלום האגרה השנתית במשך חמש שנים מביא לפקיעת רישיון הנוטריון ,
ואולם זהו מקרה בו אדם "ניתק קשר" עם הלשכה .
בהקשר זה חשוב
ל
ציין
כי למיטב
בחינתנו,
שיטת
המשפטי הישראלית אינה תומכת בהכרח בביטול רשיון
בעקבות
השהייה , בפרט כאשר אין דרישות כשירות
נוספות
כמו
השתלמות, בחינת ידע או הוכחת פעילות מעבר ל
תשלום האגרה השנתית . כך לדוגמא בחוק
.לשכת עורכי הדין למשל, לא קיימת הוראה דומה על הפסקת החברות בלשכה
2.
האם נכון להפנות,, לעניין פעולות שביצע נוטריון בתגובת ההשהיה
לדין משמעתי לפי סעיף37
, כבהצעת
( החוק סעיף )שעניינו סמכויות בית הדין וסדרי הדין
או ל סעיף49
שעניינו עשיית פעולה שיוחדה
לנוטריון ?
"
37
.תחולת חוק הלשכה
(א) הסמכויות של בית הדין וסדרי הדין בדיון לפי פרק זה יהיו כסמכויות וסדרי הדין בדיון לפי הפרק הששי
לחוק הלשכה, זולת אם נקבע אחרת בחוק זה או על פיו; כן יחולו סעיפים64
ו-
80
לחוק הלשכה בשינויים
המחוייבים.
"(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין מיוחדים בהליכים לפי פרק זה
"
49. עשיית פעולה שיוחדה לנוטריון
(א) מי שעושה פעולה מן הפעולות שנתייחדו לפי סעיף8
לנוטריון בלי להיות מוסמך לכך על פי
דין–
(1
) דינו–
קנס10000
לירות;
(2
) אינו זכאי לשכר בעד הפעולה, ואם שולם שכר – יחזיר אותו למי ששילמו.
(ב) הטוען שהוא מוסמך לעשיית הפעולה, עליו הראיה."
יצוין כי סעיף52
(ב1 )
1
לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי מי שהשהה את חברותו בלשכת עורכי הדין ועשה פעולות
שנתייחדו לעורך דין, דינו כאמור בסעיף96
לחוק לשכת עורכי הדין שעניינו הס גת גבול המקצוע2
, המקביל לסעיף
49
לחוק
הנוטריונים .
3.
האם
יש מקום לאפשר השהייה או התליה
לחלקה של שנה קלנדרית ?
,כלומר האם נוטריון שהשהה את
הרישיון באמצע השנה ישופה בעבור החודשים ש
ב הם רישיונו מושהה (לדוגמא נוטריונית שיצאה לחופשת
)לידה או נוטריון שיצא לשנת שבתון שאינה חופפת את השנה הקלנדרית ולחלופין האם נוטריון שהפסיק
את ההשהייה באמצע השנה יצטרך לשלם רק את החלק היחסי של אותה שנה
או שמא יהיה חייב בתשלום
מלא של אותה שנה ?
1
52
.ב
חברות מוגבלת
חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין–
אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה–
,רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב
ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף60
:בשינויים אלה
(1)
לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף96
; "
2
96
.
הסגת גבול המקצוע
מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה
לפי חוק זה לעורכי דין, דינו–
קנס כאמור בסעיף61
()(א2
.) לחוק העונשין
3
4.
?האם יש צורך בהודעה מראש על הפסקת הרישיון האם ניתן להודיע על
השהיית הרישיון בדיעבד ,
בנסיבות מיוחדות שעולה מהן על פניו כי הנוטריון לא השתמש ברשיונו– לדוגמא בעקבות פציעה, מחלה
או שירות מילואים ?
5.
האם יש צורך להבהיר את
דינן של עבירות משמעת שנעשו טרם השהיית הרישיון?
,כלומר
להבהיר
,במסגרת הסעיף כי ניתן יהיה להעמיד נוטריון לדין בגין עבירות משמעת אשר נקט בטרם השהיית הרישיון
ולהבהיר
שהשהיית הרישיון לא תהווה חסינות מפני העמדה לדין בגין עבירות משמעת שנעשו בתקופה בה
שימש האדם כנוטריון ?
:הצעת נוסח
•
בהצעת החוק נכתב כי "נוטריון שאינו עוסק במקצוע רשאי להודיע על כך לוועדה "בכתב בחוק
הנוטריונים לא מצויה הגדרה של "ועדה", לפיכך ההמלצה היא להבהיר כי הוועדה האמורה הינה ועדת
:הרשיונות ולנסח את החוק כך
"
43א. נוטריון שאינו עוסק במקצוע רשאי להודיע על כך לוועד
ה
][ועדת הרשיונות
,בכתב ומשהודיע וכל
:עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה בשינויים אלה
(1)
לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לנוטריונים, ואם עשה פעולה כזאת, יהיה כפוף
לדין לפי סעיף37
;
(2)
".לא יהיה חייב באגרות המוטלות על נוטריונים