הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2078919
הכנסת העשרים ואחת
יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר
______________________________________________
פ/102/21
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חובת יידוע מבוטחים), התשע"ט–2019
דברי הסבר
הצעת חוק זו מבקשת לקדם את שיעור מיצוי הזכויות של המבוטחים בביטוח לאומי על ידי מתן מידע למבוטחים בדבר זכויותיהם.
על פי הדין הקיים, המוסד לביטוח לאומי אינו מחויב ליידע את המבוטחים אודות המידע הקיים לגביהם במוסד דבר המקשה על המבוטחים למצות את כלל הזכויות המגיעות להם. בחינה מצומצמת וחלקית שנערכה בידי מבקר המדינה לעניין אי-מיצוי זכויות בארבעה תחומים העלתה כי זכויות כספיות בשווי של כ-300 מיליון שקלים חדשים לא הועברו כנדרש לזכאים לכאורה. חומרת הממצאים מחייבת את המוסד לביטוח לאומי לשלב בתכניות העבודה שלו פתרונות להסרת חסמים ודרכים להגדלה של שיעורי מיצוי הזכויות באופן יזום.
בדוח מבקר המדינה 65ג משנת 2015, נכתב: "בחברה צודקת, המושתתת על ערכי צדק ושוויון, יש לצפות כי הדרך למיצוי הזכויות תהיה פתוחה ומונגשת לציבור רחב ככל האפשר... לפיכך ראוי כי כל רשות ציבורית שמוסמכת ליתן זכות או שיש בידיה מידע על זכות שנוצרה לזכאי ברשות ציבורית אחרת תפעל למיצוין של הזכויות ולהנגשת המידע עליהן לאזרחים".
קשיים נוספים עשויים להתעורר במקרים שבהם אין התאמה בין רישומי המוסד לבין הנתונים בפועל. למשל כאשר המבוטח רשום בטעות כעצמאי בעוד שהוא עובד שכיר הוא עלול להידרש לשלם סכומים גבוהים כדמי ביטוח, שאם לא ישלמם עלול להיווצר לו חוב. כך גם אם מבוטח רשום כמקבל קצבה אך הוא אינה מקבלה בפועל. בנסיבות אלה, אם לא תינתן למבוטח הודעה באמצעותה ידע על הפער בין המצב הקיים לבין רישומי המוסד הפער עלול להתגלות על ידי המבוטח רק שנים רבות לאחר מכן כשיזדקק לפתע לתמיכת המוסד ודווקא אז במצב פגיע זה יגלה כי יש לו חוב גדול למוסד.
כמו כן, היעדר מידע בדבר זכאות לקצבאות ביטוח לאומי עלול להוביל לאי-מיצוי זכויות. הזכאות לגמלאות רבות תלויה בנתונים הנגישים למוסד בהיותו מחובר למערכות המידע של רשויות המדינה כגון מערכת משרד הפנים. דוגמא לכך ניתן לראות בדוח המבקר בו נמצא כי בכל אחת מן השנים 2009-2012, כ-13,000 שכירים בממוצע שקיבלו קצבת זקנה לא מיצו את זכותם לפטור מתשלום דמי ביטוח. לפיכך, מוצע לחייב את המוסד לביטוח לאומי לצרף להודעה השנתית בדבר מצבו של המבוטח ברישומי המוסד גם את הגמלאות להן עשוי המבוטח להיות זכאי בהתאם למידע הנגיש באופן סביר למוסד מצדדים שלישיים כגון מרשם האוכלוסין וכדומה. ברי, כי אין מדובר בהבטחת זכאות אלא אך בהעברת מידע שתאפשר למבוטחים לפנות למוסד ולמצות את זכויותיהם בהתאם לנתונים שלהם.
הצעת החוק מפרטת את המידע שאותו יקבלו המבוטחים מדי שנה: סוג הגמלאות אותן מקבל המבוטח והשווי הכספי שלהן; סיווג המבוטח על פי ביטוח לאומי; קיום דבר חוב למבוטח, גובה החוב והריביות, הסיבות להיווצרותו ואפשרויות לסיוע משפטי בנושא; זכאות לגמלה נוספת ואמצעים למימושה ופרטי יצירת קשר עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת (פ/660/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ט – 20.5.19
הוספת סעיף 383ב 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 383א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 383א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 383א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 383א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 383א יבוא:
"חובת יידוע מבוטחים "חובת יידוע מבוטחים "חובת יידוע מבוטחים 383ב. המוסד ישלח לכל מבוטח פעם בשנה הודעה ובה המידע שלהלן:
(1) פירוט הגמלאות אותן מקבל המבוטח מהמוסד במועד שליחת ההודעה, לרבות סכומי הגמלאות;
(2) סיווג המבוטח במוסד כעובד, כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי;
(3) מידע על כל חוב הקיים למבוטח על פי רישומי המוסד, לרבות גובה החוב ותוספת הפיגורים ככל שישנה, העילה שבגינה נוצר החוב והאפשרות לקבלת סיוע משפטי בכל הנוגע לחוב;
(4) מידע בדבר זכאות אפשרית לגמלה על פי הנתונים שבידי המוסד או על פי נתונים שלמוסד יש גישה אליהם;
(5) מידע בדבר האופן שבו ניתן לפעול לשם קבלת גמלה כאמור בפסקה (4);
(6) דרכים ליצירת קשר לשם קבלת מידע נוסף והתייעצות."