הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2078983
הכנסת העשרים ואחת
יוזם: חבר הכנסת מאיר כהן
______________________________________________
פ/124/21
הצעת חוק הודעה מוקדמת לפני סגירת עסק באזורים מוכי אבטלה, התשע"ט–2019
דברי הסבר
סגירת מפעל או עסק היא תמיד אירוע קשה, בפרט בפריפריה ובאזורים המכונים "אזורים מוכי אבטלה". על אף שלעתים מדובר בצעד בלתי נמנע וכחלק מזכויותיו של הבעלים, לא אחת נעשה הדבר באופן פתאומי, דבר הגורר את העובדים, ארגוני העובדים וארגוני התעשייה להתמודדות פתאומית עם המצב הקשה. מציאות זו של סגירה פתאומית מקטינה באופן משמעותי את האפשרות למציאת פתרונות שהיו יכולים להציל את המפעל ומביאה לתופעות קשות כמו הצבת שומרים תוך כדי מניעת כניסה של עובדים למפעל.
המדינה השקיעה ברבות השנים לא מעט משאבים באזורים שבהם אחוזי האבטלה גבוהים במטרה לעודד צמיחה ותעסוקה, אך לא יצרה מנגנון להתמודדות עם אירועים כגון סגירת מפעלים באותם האזורים. במציאות זו, הצעד המינימלי המתבקש הוא יצירת מנגנון פשוט שבו יודיע היזם על כוונתו לסגור את המפעל.
הצעת חוק זו נועדה ליצור מנגנון כאמור, שבו יודיע היזם על כוונתו לסגור את המפעל, למדינה (משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים), להסתדרות, לאיגוד המקצועי שתחתיו פועל המפעל וכמובן לעובדים, 30 ימים לפני הסגירה בפועל. יובהר כי הצעת החוק לא נועדה לפגוע בעצמאות הבעלים ובחופש ההחלטה שלו, אלא כל כוונתה היא ליצור מנגנון שיאפשר לכלל הגורמים הרלוונטיים ובראשם המדינה, לדעת על הכוונה ולהיערך לה, אם באמצעות מציאת פתרון כלכלי ואם בתכנון כלכלי לטווח ארוך יותר לאזור הרלוונטי. במצב הנוכחי כל הגורמים שצוינו מתערבים, אך הדבר נעשה בדיעבד ובאווירת משבר שאינה מוסיפה ואינה תורמת לאף אחד מהצדדים. כמו כן, הצעה זו נועדה ליצור שקיפות ומגבירה את שיתוף הפעולה בין היזם למדינה וכמובן לנפגעים הגדולים בכל סגירת מפעל – העובדים.
פרק ג' להצעת חוק זו קובע כי שר הכלכלה והתעשייה יסמיך ממונה שיוכל להטיל על בעל עסק עיצום כספי בשל הפרת הוראות הקבועות בהצעת החוק. העיצום הכספי הוא מדורג, ותלוי במספר העובדים המועסקים בעסק. כמו כן קבועות בהצעה אפשרויות ערעור על החלטתו של הממונה.
הצעה זו אינה כרוכה בעלות תקציבית.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מאיר כהן (פ/5142/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ט – 20.5.19
פרק א': פרשנות פרק א': פרשנות
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לאפשר לממשלה, לתעשייה, לארגוני עובדים ולארגוני מעבידים להיערך מראש לסגירת עסקים באזורים מוכי אבטלה, לרבות לשם בחינת פתרונות וחלופות לסיוע. מטרתו של חוק זה לאפשר לממשלה, לתעשייה, לארגוני עובדים ולארגוני מעבידים להיערך מראש לסגירת עסקים באזורים מוכי אבטלה, לרבות לשם בחינת פתרונות וחלופות לסיוע.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אזורים מוכי אבטלה" – יישובים שבהם אחוז הבלתי מועסקים גבוה ב-2% לפחות מהממוצע הארצי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "אזורים מוכי אבטלה" – יישובים שבהם אחוז הבלתי מועסקים גבוה ב-2% לפחות מהממוצע הארצי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"ארגון עובדים יציג" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957; "ארגון עובדים יציג" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957;
"בעל עסק" – אדם, לרבות תאגיד, או קבוצת בני אדם אשר ביחד או לחוד מוסמכים לקבל החלטה על הפסקת פעילותו של עסק; "בעל עסק" – אדם, לרבות תאגיד, או קבוצת בני אדם אשר ביחד או לחוד מוסמכים לקבל החלטה על הפסקת פעילותו של עסק;
"ממונה" – מי שהשר הסמיכו לעניין פרק ג'; "ממונה" – מי שהשר הסמיכו לעניין פרק ג';
"עסק" – מקום עבודה שמועסקים בו 40 עובדים לפחות ומרבית העובדים בו מתגוררים באזורים מוכי אבטלה; "עסק" – מקום עבודה שמועסקים בו 40 עובדים לפחות ומרבית העובדים בו מתגוררים באזורים מוכי אבטלה;
"השר" – שר הכלכלה והתעשייה. "השר" – שר הכלכלה והתעשייה.
פרק ב': הודעה על הפסקת פעילות פרק ב': הודעה על הפסקת פעילות
הודעה על הפסקת פעילות 3. (א) בעל עסק שבכוונתו להפסיק את פעילות העסק לצמיתות או לתקופה רצופה העולה על 60 ימים, ימסור הודעה מוקדמת בדבר כוונתו להפסיק את פעילות העסק לגורמים המפורטים להלן: (א) בעל עסק שבכוונתו להפסיק את פעילות העסק לצמיתות או לתקופה רצופה העולה על 60 ימים, ימסור הודעה מוקדמת בדבר כוונתו להפסיק את פעילות העסק לגורמים המפורטים להלן:
(1) משרד הכלכלה והתעשייה;
(2) משרד האוצר;
(3) משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;
(4) ארגון העובדים היציג, ואם אין ארגון עובדים יציג – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(5) ארגון המעבידים הנוגע בדבר;
(6) כל העובדים המועסקים בעסק.
(ב) הודעה על הפסקת פעילות תהיה בכתב ותימסר 30 ימים לפחות קודם המועד שבו מתוכננת הפסקת הפעילות של העסק. (ב) הודעה על הפסקת פעילות תהיה בכתב ותימסר 30 ימים לפחות קודם המועד שבו מתוכננת הפסקת הפעילות של העסק.
פרק ג': עיצום כספי פרק ג': עיצום כספי
עיצום כספי 4. הפר בעל עסק חובה החלה עליו לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן: הפר בעל עסק חובה החלה עליו לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:
(1) לגבי בעל עסק המעסיק בין 40 ל-100 עובדים – עד 100,000 שקלים חדשים; (1) לגבי בעל עסק המעסיק בין 40 ל-100 עובדים – עד 100,000 שקלים חדשים;
(2) לגבי בעל עסק המעסיק בין 101 ל-200 עובדים – עד 200,000 שקלים חדשים; (2) לגבי בעל עסק המעסיק בין 101 ל-200 עובדים – עד 200,000 שקלים חדשים;
(3) לגבי בעל עסק המעסיק יותר מ-200 עובדים – עד 400,000 שקלים חדשים. (3) לגבי בעל עסק המעסיק יותר מ-200 עובדים – עד 400,000 שקלים חדשים.
הודעה על כוונת חיוב 5. (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל עסק הפר הוראות חוק זה, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 4, ימסור לבעל העסק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל עסק הפר הוראות חוק זה, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 4, ימסור לבעל העסק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה המהווה את ההפרה ומועדו;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המעסיק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 6.
זכות טיעון 6. בעל עסק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 5 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. בעל עסק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 5 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת הממונה ודרישת תשלום 7. (א) טען בעל עסק את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 6, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על בעל העסק עיצום כספי. (א) טען בעל עסק את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 6, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על בעל העסק עיצום כספי.
(ב) (1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.
(2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג) לא הגיש בעל העסק את טענותיו לפי הוראות סעיף 6, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה לבעל העסק במועד האמור. (ג) לא הגיש בעל העסק את טענותיו לפי הוראות סעיף 6, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה לבעל העסק במועד האמור.
סכום מעודכן של העיצום הכספי 8. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי בעל עסק שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 7(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לפי סעיף 12, ובית המשפט השלום הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי בעל עסק שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 7(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לפי סעיף 12, ובית המשפט השלום הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 4 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 4 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המועד לתשלום העיצום הכספי 9. העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 7. העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 7.
הפרשי הצמדה וריבית 10. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
גבייה 11. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
ערעור 12. על דרישת תשלום ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום. על דרישת תשלום ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.
עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערעור 13. (א) אין בהגשת ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. (א) אין בהגשת ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
(ב) התקבל ערעור לפי פרק זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. (ב) התקבל ערעור לפי פרק זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
ביצוע ותקנות 14. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.