הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079063
הכנסת העשרים ואחת
יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר
______________________________________________
פ/145/21
הצעת חוק זכויות למשפחות של אנשים עם מוגבלות, התשע"ט–2019
דברי הסבר
בישראל חיים כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. חקיקה מתקדמת מגנה על זכויותיהם, אך משפחותיהם של אנשים אלה – "המשפחות המיוחדות" – נותרו שקופות, ללא הכרה בחשיבותן לאדם עם המוגבלות, ללא עיגון לזכויותיהן וללא מענה לצורכיהן.
בעולם המערבי אנשים עם מוגבלות הם חלק בלתי נפרד מהקהילה. הממסד מכיר בחשיבות המשפחה כמי שתומכת באדם עם המוגבלות ואחראית למיצוי זכויותיו, לאיכות חייו, לבריאותו, לחינוכו ולשיתופו בחיי הקהילה. לפיכך, למשפחות שאחד מבניהן הוא אדם עם צרכים מיוחדים, ניתנים כלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן.
בישראל אין הכרה מספקת בחשיבות המשפחה של האדם עם המוגבלות. המשפחה המיוחדת אינה מהווה לרוב נושא להתייחסות מצד גורמי הממסד השונים; וכאשר ישנה התייחסות, היא ניתנת בחסד ולא בזכות, וללא תפיסת המשפחה כגורם מרכזי ומוביל בטיפול באדם עם המוגבלות. לצד התעלמות ממסדית זו מהמשפחה המיוחדת ומצרכיה, השירותים השונים שניתנים לאנשים עם מוגבלות מפוצלים ובלתי מתואמים והמידע על הזכויות אינו זמין ואינו שקוף, ועקב כך המשפחות אינן יכולות למצות את זכויותיהן וזכויות ילדיהן. תוצאת הדברים היא פגיעה קשה באיכות חייהם של האדם עם המוגבלות ושל בני משפחתו. לאמור לעיל השלכות רבות על המשפחה המיוחדת, וביניהן:
שיעור גבוה של משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג אינו עובד. הדבר פוגע הן בהתפתחות המקצועית והן בהתפתחות האישית של בן הזוג שאינו עובד, וכן ביציבות הכלכלית של המשפחה כולה.
האחים נזקקים לרוב לתמיכה רגשית מיוחדת.
שיעור גירושין גבוה יותר לעומת שיעור הגירושין באוכלוסייה הכללית.
לכידות התא המשפחתי הגרעיני מתערערת ומצבה החברתי של המשפחה נפגע.
מטרתה של הצעת חוק זו לעגן את זכויות המשפחות של ילדים ובוגרים עם מוגבלות, מתוך הכרה במרכזיותן, במומחיותן ובכוחן לטפל באדם עם המוגבלות, לתמוך בו ולהעצימו, כמו גם מתוך שאיפה לתת מענה לצורכיהן המיוחדים.
מאות משפחות לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות וכ-50 ארגונים חברו יחד לקואליציה, שמטרתה לעגן לראשונה זכויות בסיסיות למשפחות מיוחדות, באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות האמנה הבין לאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שמדינת ישראל אשררה.
פרק א' מטרתו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של בני המשפחה למידע מעודכן ונגיש על זכויות ועל שירותים, ולקבלת שירות באופן שמותאם לצורכי המשפחה ולייחוד שלה. עוד קובע הפרק את החובה להתחשב באורח החיים של המשפחה בקביעת הזכאות, וזאת על מנת לצמצם את הבירוקרטיה הרבה הכרוכה במיצוי זכויות. הפרק מכיר במומחיותה של המשפחה, בקבעו את זכות המשפחה לקבל החלטות הנוגעות לילד, ואת החובה לשתף משפחות בהליכים לקביעת מדיניות, זכאויות ושירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.
פרק ב' מחייב להקים מרכזי משפחות בפריסה ארצית, שבהם יפעלו צוותים רב מקצועיים המתמחים בצורכיהן של המשפחות. המרכזים ישמשו כתחנה אחת (one stop center), שבה המשפחה תקבל מענה לרוב צרכיה: לתמיכה, לליווי ולהדרכה בנוגע לטיפול באדם עם המוגבלות; לתמיכה נפשית, אם על ידי טיפול נפשי ואם על ידי הקמת קבוצות תמיכה והעצמה; לסיוע משפטי במיצוי זכויות; למידע נגיש על זכויות ושירותים; לפעילות חברתית ועוד. מרכזי המשפחות יעניקו סיוע גם לקהילה, בהכשרות לאנשי מקצוע העובדים עם המשפחות, הדרכות למעסיקים גדולים על צורכי המשפחות, פעילות חברתית להפחתת הסטיגמה ועוד. בהתאם לתפיסה, שאין כמו המשפחה יודעת מה טוב עבורה, המשפחות יהיו שותפות פעילות בניהול המרכזים.
פרק ג' מעגן את הזכות לחיי משפחה ולפנאי. הפרק מעניק סיוע למשפחות בשעות שבהן האדם עם המוגבלות נמצא בבית, בפרט בשעות אחר הצהריים ובחגים. בנוסף, הפרק מקנה זכאות לנופש לאנשים עם מוגבלות ולמשפחותיהם, וזאת במגוון דרכים, שהאדם עם המוגבלות ובני משפחתו יוכלו לבחור מתוכן.
פרק ד' מטרתו לאפשר לבני המשפחה להשתלב בשוק העבודה, על ידי התאמתו לצורכיהם המיוחדים, לרבות תמרוץ מעסיקים להעסיק בני משפחה.
פרק ה' בא למגר תפיסות פטרנליסטיות, ולהכיר במומחיות ההורים בכל הנוגע לקבלת החלטות לגבי ילדיהם עם מוגבלות. הפרק קובע את החובה לתת להורים מידע מלא, והסבר מפורט, טרם קבלת ההחלטה, מקנה להם זכויות דיוניות בהליך קבלת ההחלטות, ומעניק לעמדתם משקל מיוחד בקבלת ההחלטה. פרק זה חל על משפחות לילדים בלבד, מתוך הכרה בזכותם של אנשים בגירים עם מוגבלות לאוטונומיה אישית, ובהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998.
פרק ו' מכיר בעדיפות הוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שעולה בקנה אחד עם מטרתה של הצעת החוק – להעצים אנשים עם מוגבלות ולאפשר להם מיצוי זכויותיהם, על ידי העצמת המשפחה המיוחדת.
הצעת החוק נוסחה בסיוע הקליניקה לשינוי חברתי, במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2348/19; פ/649/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ט - 20.5.19
פרק א': מטרה, הגדרות ועקרונות יסוד פרק א': מטרה, הגדרות ועקרונות יסוד
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לתת מענה לצורכיהן של משפחות של אנשים עם מוגבלות, ולאפשר להן למצות זכויותיהן לחיים תקינים ועצמאיים, תוך שמירה על כבודן ופרטיותן, והכל מתוך הכרה במרכזיותן לגבי האדם עם המוגבלות, ובמומחיותן וכוחן לטפל באדם עם המוגבלות, לתמוך בו ולהעצימו. מטרתו של חוק זה לתת מענה לצורכיהן של משפחות של אנשים עם מוגבלות, ולאפשר להן למצות זכויותיהן לחיים תקינים ועצמאיים, תוך שמירה על כבודן ופרטיותן, והכל מתוך הכרה במרכזיותן לגבי האדם עם המוגבלות, ובמומחיותן וכוחן לטפל באדם עם המוגבלות, לתמוך בו ולהעצימו.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אדם עם מוגבלות", "גוף ציבורי" ו"נציבות" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; "אדם עם מוגבלות", "גוף ציבורי" ו"נציבות" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
"בן משפחה" – כל אחד מאלה: "בן משפחה" – כל אחד מאלה:
(1) הורה, סב, סבתא, אח או אחות, לרבות במשפחה מאמצת או במשפחת אומנה;
(2) בן זוג או ילד;
(3) אפוטרופוס;
(4) אדם אחר שהוא המטפל העיקרי באדם עם מוגבלות ואינו עושה זאת עבור תשלום או כחלק מהכשרה;
"הורה" – לרבות הורה מאמץ, הורה במשפחת אומנה ואפוטרופוס, ולמעט אם בית המשפט הורה על הוצאת ילד ממשמורת הוריו או על הגבלת האפוטרופסות עליו לפי כל דין; "הורה" – לרבות הורה מאמץ, הורה במשפחת אומנה ואפוטרופוס, ולמעט אם בית המשפט הורה על הוצאת ילד ממשמורת הוריו או על הגבלת האפוטרופסות עליו לפי כל דין;
"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998;
"ילד עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות, שטרם מלאו לו 18 שנים; "ילד עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות, שטרם מלאו לו 18 שנים;
"משפחת אומנה" –משפחה שאושרה לשמש כמשפחת אומנה, בידי מי שהשר הסמיכו לכך ולעניין ילד עם מוגבלות – משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016; "משפחת אומנה" –משפחה שאושרה לשמש כמשפחת אומנה, בידי מי שהשר הסמיכו לכך ולעניין ילד עם מוגבלות – משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;
"מתאם טיפול" – אדם שהוכשר לעסוק בתיאום טיפול בהתאם להוראת סעיף 11; "מתאם טיפול" – אדם שהוכשר לעסוק בתיאום טיפול בהתאם להוראת סעיף 11;
"נגישות" – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; "נגישות" – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
"נופשון" – מסגרת מגורים מיוחדת, המיועדת לשהייה קצרת מועד של אנשים עם מוגבלות שחיים בדרך כלל עם בני משפחותיהם, או של בני משפחותיהם; "נופשון" – מסגרת מגורים מיוחדת, המיועדת לשהייה קצרת מועד של אנשים עם מוגבלות שחיים בדרך כלל עם בני משפחותיהם, או של בני משפחותיהם;
"עובד מקצועי" – עובד סוציאלי, פסיכולוג, יועץ חינוכי, מנחה קבוצות שהוא בעל ניסיון בעבודה עם אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, או בעל מקצוע שהמנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו בהודעה ברשומות כעובד מקצועי לעניין חוק זה; "עובד מקצועי" – עובד סוציאלי, פסיכולוג, יועץ חינוכי, מנחה קבוצות שהוא בעל ניסיון בעבודה עם אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, או בעל מקצוע שהמנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו בהודעה ברשומות כעובד מקצועי לעניין חוק זה;
"תיאום טיפול" – סיוע ביישום ובתיאום השירותים והזכאויות הניתנים לאדם עם מוגבלות ולבני משפחתו; "תיאום טיפול" – סיוע ביישום ובתיאום השירותים והזכאויות הניתנים לאדם עם מוגבלות ולבני משפחתו;
"השר" – שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. "השר" – שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
התאמה תרבותית ושפתית 3. (א) שירות או זכאות הניתנים לבני משפחה של אדם עם מוגבלות, יינתנו להם בהתאם לבחירתם, ותוך התאמה מרבית לייחוד, לשפה ולתרבות של בני המשפחה. (א) שירות או זכאות הניתנים לבני משפחה של אדם עם מוגבלות, יינתנו להם בהתאם לבחירתם, ותוך התאמה מרבית לייחוד, לשפה ולתרבות של בני המשפחה.
(ב) שירות או זכאות יינתנו לאדם עם מוגבלות בהתאם לבחירתו ותוך התאמה מרבית לייחוד, לשפה ולתרבות של האדם, ואם האדם מטופל על ידי בני משפחתו – גם של בני המשפחה. (ב) שירות או זכאות יינתנו לאדם עם מוגבלות בהתאם לבחירתו ותוך התאמה מרבית לייחוד, לשפה ולתרבות של האדם, ואם האדם מטופל על ידי בני משפחתו – גם של בני המשפחה.
קביעת זכאות 4. בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאות לזכויות או לשירותים לאדם עם מוגבלות או לבני משפחתו לפי כל דין, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך החיים התקין של האדם עם המוגבלות ושל בני המשפחה, והכל בלי לגרוע מהוראות סעיף 7 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאות לזכויות או לשירותים לאדם עם מוגבלות או לבני משפחתו לפי כל דין, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך החיים התקין של האדם עם המוגבלות ושל בני המשפחה, והכל בלי לגרוע מהוראות סעיף 7 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הזכות לקבל החלטות 5. (א) הוריו של ילד עם מוגבלות זכאים לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונם והעדפותיהם, ולפעול בענייניו של ילדם למימוש זכויותיו ולייצוג בהתאם לטובתו, והכל בהתאם להוראות כל דין. (א) הוריו של ילד עם מוגבלות זכאים לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונם והעדפותיהם, ולפעול בענייניו של ילדם למימוש זכויותיו ולייצוג בהתאם לטובתו, והכל בהתאם להוראות כל דין.
(ב) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עם מוגבלות, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה; הורה יבטיח לילדו עם מוגבלות, המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו, ליכולתו ולמידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין, בהתאם לגילו, ליכולתו ולמידת בגרותו. (ב) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עם מוגבלות, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה; הורה יבטיח לילדו עם מוגבלות, המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו, ליכולתו ולמידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין, בהתאם לגילו, ליכולתו ולמידת בגרותו.
הזכות לקבל מידע 6. בני משפחה של אדם עם מוגבלות זכאים לקבל מידע נגיש, במגוון שפות, על זכויות ושירותים שהם או האדם עם המוגבלות זכאים להם, ועל הדרכים למימוש הזכאות. בני משפחה של אדם עם מוגבלות זכאים לקבל מידע נגיש, במגוון שפות, על זכויות ושירותים שהם או האדם עם המוגבלות זכאים להם, ועל הדרכים למימוש הזכאות.
ייצוג בוועדות ציבוריות 7. (א) בוועדה ציבורית הדנה בקביעת מדיניות הנוגעת לזכויות של אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם, או בפיתוח שירותים עבורם, יהיו שותפים נציגים של אנשים עם מוגבלות ונציגים של בני משפחותיהם, בהתחשב בסוג המוגבלות ובהתאם לנושא הנדון; הנציגים ימונו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים המקדמים זכויות של אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם. (א) בוועדה ציבורית הדנה בקביעת מדיניות הנוגעת לזכויות של אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם, או בפיתוח שירותים עבורם, יהיו שותפים נציגים של אנשים עם מוגבלות ונציגים של בני משפחותיהם, בהתחשב בסוג המוגבלות ובהתאם לנושא הנדון; הנציגים ימונו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים המקדמים זכויות של אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם.
(ב) בסעיף זה, "ועדה ציבורית" – ועדה שמונתה על ידי הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי או של יחידת סמך או של המוסד לביטוח לאומי. (ב) בסעיף זה, "ועדה ציבורית" – ועדה שמונתה על ידי הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי או של יחידת סמך או של המוסד לביטוח לאומי.
פרק ב': מרכזי משפחות פרק ב': מרכזי משפחות
זכות לליווי, ייעוץ, תמיכה והדרכה 8. בני משפחה של אדם עם מוגבלות זכאים לקבל שירותי ליווי, ייעוץ, תמיכה והדרכה, בכל הנוגע לאדם עם המוגבלות ולצרכים הנובעים מטיפול בו, לפי בחירתם, באופן נגיש ומותאם לשפתם, לצורכיהם ולתרבותם, הכל כמפורט בפרק זה. בני משפחה של אדם עם מוגבלות זכאים לקבל שירותי ליווי, ייעוץ, תמיכה והדרכה, בכל הנוגע לאדם עם המוגבלות ולצרכים הנובעים מטיפול בו, לפי בחירתם, באופן נגיש ומותאם לשפתם, לצורכיהם ולתרבותם, הכל כמפורט בפרק זה.
9. (א) השר יקים מרכזים אזוריים בקהילה, המתמחים במתן שירות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות (להלן – מרכזי משפחות), בפריסה ארצית, תוך שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה. (א) השר יקים מרכזים אזוריים בקהילה, המתמחים במתן שירות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות (להלן – מרכזי משפחות), בפריסה ארצית, תוך שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) מרכזי המשפחות יפעלו במטרה להעצים את בני המשפחה של אנשים עם מוגבלות, ויכירו במעמדם כשותפים להקמה ולהפעלה של המרכזים. (ב) מרכזי המשפחות יפעלו במטרה להעצים את בני המשפחה של אנשים עם מוגבלות, ויכירו במעמדם כשותפים להקמה ולהפעלה של המרכזים.
(ג) מרכזי המשפחות יעסיקו עובדים מקצועיים, עורכי דין ומתאמי טיפול, המתמחים בזכויות אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם ובטיפול בהם; על אף הוראות כל דין, יתנו מרכזי המשפחות עדיפות בהעסקה לעובדים שהם אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם. (ג) מרכזי המשפחות יעסיקו עובדים מקצועיים, עורכי דין ומתאמי טיפול, המתמחים בזכויות אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם ובטיפול בהם; על אף הוראות כל דין, יתנו מרכזי המשפחות עדיפות בהעסקה לעובדים שהם אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם.
ועדת היגוי 10. (א) מרכז משפחות יקים ועדת היגוי, שבה יהיו חברים כל אלה: (א) מרכז משפחות יקים ועדת היגוי, שבה יהיו חברים כל אלה:
(1) נציג הנהלת מרכז המשפחות;
(2) נציג השר, מבין עובדי מחלקת הרווחה או החינוך באזור פעילותו של המרכז;
(3) נציג שר החינוך;
(4) נציג שר הבריאות;
(5) נציג השר, העוסק בתחום התעסוקה;
(6) נציגים מקרב בני משפחות של אנשים עם מוגבלות המקבלים שירות במרכז, שיהיו הרוב בוועדה.
(ב) מדיניותו של מרכז המשפחות ודרכי פעולתו יותוו על ידי ועדת ההיגוי והעובדים המקצועיים במרכז המשפחות, מתוך התחשבות ברצון בני המשפחות, בצורכיהם הייחודים ובתרבותם. (ב) מדיניותו של מרכז המשפחות ודרכי פעולתו יותוו על ידי ועדת ההיגוי והעובדים המקצועיים במרכז המשפחות, מתוך התחשבות ברצון בני המשפחות, בצורכיהם הייחודים ובתרבותם.
תפקידי מרכז משפחות 11. (א) מרכזי המשפחות יעניקו לבני משפחות של אנשים עם מוגבלות, הזקוקים לכך מחמת מוגבלותו של בן משפחתם – (א) מרכזי המשפחות יעניקו לבני משפחות של אנשים עם מוגבלות, הזקוקים לכך מחמת מוגבלותו של בן משפחתם –
(1) ליווי, הדרכה ותמיכה בהליכי האבחון של אדם עם מוגבלות ולגבי הטיפול בו, לרבות בחירת שירותים ומסגרות לחינוך, לטיפול ולשיקום;
(2) טיפול נפשי וייעוץ זוגי ומשפחתי;
(3) קבוצות העצמה, סנגור, מנהיגות ותמיכה;
(4) תיאום טיפול, לרבות תיווך ולרבות מפגשים רב-מקצועיים של נותני השירותים עם בני המשפחה;
(5) ייעוץ וסיוע משפטיים למימוש זכויות האדם עם המוגבלות ובני משפחתו;
(6) שירותי סיוע, חונכות וסמך לבני המשפחות לפי פרק ג';
(7) ייעוץ תעסוקתי לפי פרק ד';
(8) ייעוץ וליווי בקבלת החלטות לפי פרק ה';
(9) כל שירות נוסף שיקבע השר, בהתייעצות עם מרכזי המשפחות, עם הנציבות ועם ארגונים הפועלים לקידום זכיותיהם של אנשים עם מוגבלות ושל בני משפחותיהם.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מרכזי המשפחות – (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מרכזי המשפחות –
(1) יגייסו, יכשירו ויפעילו מתנדבים, שיסייעו לבני משפחות של אנשים עם מוגבלות;
(2) יעניקו ייעוץ למעסיקים של בני משפחות של אנשים עם מוגבלות;
(3) ייזמו פעילות חברתית וקהילתית משותפת לאנשים עם מוגבלות, לבני משפחותיהם ולאנשים ללא מוגבלות;
(4) יקיימו פעילויות, לרבות הרצאות וימי עיון, לבני משפחות של אנשים עם מוגבלות, למעסיקים של אנשים עם מוגבלות ושל בני משפחותיהם, לאנשי מקצוע ולציבור הרחב, לשם העלאת מודעות ולשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בקרב הציבור הרחב;
(5) יעניקו למשפחות של אנשים עם מוגבלות ולאנשי מקצוע מידע נגיש ומעודכן, במגוון שפות, על זכויות ועל מסגרות ושירותים לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם.
(ג) השר יסמיך מרכז משפחות אחד או יותר לבצע פעולות אלה: (ג) השר יסמיך מרכז משפחות אחד או יותר לבצע פעולות אלה:
(1) פרסום עלונים תקופתיים, הכוללים מידע כאמור בסעיף (ב)(4), לשם הנחתם בכל מרכזי המשפחות ובמקומות מרכזיים שאליהם מגיעים אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, ושליחתם למשפחות של אנשים עם מוגבלות שביקשו זאת;
(2) הקמת אתר אינטרנט אינטראקטיבי, הכולל מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וכן מידע מקצועי מהארץ ומהעולם בנושא אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם;
(3) הפעלת קו טלפוני למתן מידע, ייעוץ ותמיכה למשפחות של אנשים עם מוגבלות.
(ד) השירות במרכזי המשפחות אינו מותנה באבחון לאדם עם המוגבלות, ויינתן גם במהלך הליכי האבחון של האדם עם המוגבלות. (ד) השירות במרכזי המשפחות אינו מותנה באבחון לאדם עם המוגבלות, ויינתן גם במהלך הליכי האבחון של האדם עם המוגבלות.
יידוע הציבור על מרכזי המשפחות 12. (א) מרכזי המשפחות יפרסמו לציבור את דבר קיומם, את דרכי יצירת הקשר עמם ואת פעילותם, לרבות באמצעי התקשורת האלקטרוניים, בדרכים שיקבע השר. (א) מרכזי המשפחות יפרסמו לציבור את דבר קיומם, את דרכי יצירת הקשר עמם ואת פעילותם, לרבות באמצעי התקשורת האלקטרוניים, בדרכים שיקבע השר.
(ב) גופים ציבוריים, המעניקים שירות לאנשים עם מוגבלות ולמשפחותיהם, לרבות המוסד לביטוח לאומי, מוסדות אבחון, חינוך ושיקום, וכן בתי חולים, קופות חולים ונותני שירותים כמשמעם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, יידעו את הציבור על קיומם של מרכזי המשפחות ועל דרכי יצירת הקשר עמם, ויפיצו את העלונים האמורים בסעיף 11(ג)(1), הכל בהתאם להוראות שיקבע השר. (ב) גופים ציבוריים, המעניקים שירות לאנשים עם מוגבלות ולמשפחותיהם, לרבות המוסד לביטוח לאומי, מוסדות אבחון, חינוך ושיקום, וכן בתי חולים, קופות חולים ונותני שירותים כמשמעם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, יידעו את הציבור על קיומם של מרכזי המשפחות ועל דרכי יצירת הקשר עמם, ויפיצו את העלונים האמורים בסעיף 11(ג)(1), הכל בהתאם להוראות שיקבע השר.
מידע על זכויות 13. (א) גוף ציבורי ימסור לשר עד 31 באוגוסט בכל שנה, מידע על כל זכות או הטבה לפי דין או הסכם, שנותן אותו גוף ציבורי לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם, והתנאים לקבלת הזכות או ההטבה; המידע שיימסר לשר יהיה מידע כללי, המתייחס לכלל ציבור הזכאים, ויכלול גם פרטים בדבר האפשרות של הציבור לקבל מידע נוסף לגבי הזכות או ההטבה. (א) גוף ציבורי ימסור לשר עד 31 באוגוסט בכל שנה, מידע על כל זכות או הטבה לפי דין או הסכם, שנותן אותו גוף ציבורי לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם, והתנאים לקבלת הזכות או ההטבה; המידע שיימסר לשר יהיה מידע כללי, המתייחס לכלל ציבור הזכאים, ויכלול גם פרטים בדבר האפשרות של הציבור לקבל מידע נוסף לגבי הזכות או ההטבה.
(ב) השר יעביר את המידע למרכזי המשפחות האמורים בסעיף11(ג), ויקבע הוראות בדבר פרסומו. (ב) השר יעביר את המידע למרכזי המשפחות האמורים בסעיף11(ג), ויקבע הוראות בדבר פרסומו.
הכשרה 14. השר יקבע את דרכי הכשרתם של מנהלי מרכזי המשפחות, העובדים המקצועיים ומתאמי הטיפול. השר יקבע את דרכי הכשרתם של מנהלי מרכזי המשפחות, העובדים המקצועיים ומתאמי הטיפול.
דיווח לשר 15. מרכז משפחות ימסור לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילותו ועל מספר המשפחות ובני המשפחה שבהם טיפל, וכן דיווח על צרכים מיוחדים ועל מחסור במענים ובשירותים לאדם עם מוגבלות ולמשפחתו באזור פעילותו של המרכז. מרכז משפחות ימסור לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילותו ועל מספר המשפחות ובני המשפחה שבהם טיפל, וכן דיווח על צרכים מיוחדים ועל מחסור במענים ובשירותים לאדם עם מוגבלות ולמשפחתו באזור פעילותו של המרכז.
מימוש זכויות 16. השר יקבע – השר יקבע –
(1) את הזכאות לשירותים לפי פרק זה ואת היקפה; (1) את הזכאות לשירותים לפי פרק זה ואת היקפה;
(2) דרכים ותנאים למימוש זכויות ושירותים לפי פרק זה, שיקבע השר, שלא במסגרת מרכז המשפחות, לפי בחירת המשפחה. (2) דרכים ותנאים למימוש זכויות ושירותים לפי פרק זה, שיקבע השר, שלא במסגרת מרכז המשפחות, לפי בחירת המשפחה.
פרק ג': הזכות לחיי משפחה ולפנאי פרק ג': הזכות לחיי משפחה ולפנאי
הזכות לחיי משפחה 17. בני משפחה של אדם עם מוגבלות זכאים לקיים חיי משפחה ופנאי, ולקבל לשם כך את הסיוע שהם זקוקים לו, כמפורט בפרק זה. בני משפחה של אדם עם מוגבלות זכאים לקיים חיי משפחה ופנאי, ולקבל לשם כך את הסיוע שהם זקוקים לו, כמפורט בפרק זה.
סיוע בשעות הפנאי 18. (א) בני משפחה שאדם עם מוגבלות גר עמם, זכאים לסיוע בשעות שבהן אדם עם מוגבלות נמצא בבית, לרבות בשעות אחר הצהריים, בחגים ובחופשות, כולל שעות חונכות וסמך לאדם עם מוגבלות ולאחיו הקטינים, באופן המותאם לרצונם של האדם עם המוגבלות ובני משפחתו ולצורכיהם. (א) בני משפחה שאדם עם מוגבלות גר עמם, זכאים לסיוע בשעות שבהן אדם עם מוגבלות נמצא בבית, לרבות בשעות אחר הצהריים, בחגים ובחופשות, כולל שעות חונכות וסמך לאדם עם מוגבלות ולאחיו הקטינים, באופן המותאם לרצונם של האדם עם המוגבלות ובני משפחתו ולצורכיהם.
(ב) השר יקבע את היקף הזכאות לסיוע לפי סעיף זה ואת הדרכים לקבלתו, ואת דרכי הכשרתם של מגישי הסיוע. (ב) השר יקבע את היקף הזכאות לסיוע לפי סעיף זה ואת הדרכים לקבלתו, ואת דרכי הכשרתם של מגישי הסיוע.
נופש 19. (א) אדם עם מוגבלות ובני המשפחה שעמם הוא גר, זכאים לנופש קצר מועד בהתאם לבחירתם. (א) אדם עם מוגבלות ובני המשפחה שעמם הוא גר, זכאים לנופש קצר מועד בהתאם לבחירתם.
(ב) בתוך חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה, השר ייזום, יפתח ויקים מערכים המאפשרים את מימוש הזכות לפי סעיף קטן (א), לרבות – (ב) בתוך חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה, השר ייזום, יפתח ויקים מערכים המאפשרים את מימוש הזכות לפי סעיף קטן (א), לרבות –
(1) מערך של נופשונים בפריסה ארצית, הכולל נופשונים המיועדים לאנשים עם מוגבלות הגרים עם בני משפחותיהם, ונופשונים המיועדים גם לבני המשפחה; הנופשונים יהיו נגישים, ויופעלו בהם תכניות המותאמות לצורכי אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בהתאמה לתרבויות ולשפות שונות;
(2) מערך של משפחות מארחות, שיארחו אדם עם מוגבלות בביתן;
(3) מערך של מסייעים, שישהו עם אדם עם מוגבלות בביתו, בעת שבני משפחתו יוצאים לנופש.
(ג) השר יקבע – (ג) השר יקבע –
(1) את זכאותם של אדם עם מוגבלות ושל משפחתו לנופש ואת היקפה, לרבות זכאות לתקופת נופש נוספת בעתות חירום;
(2) אפשרויות נוספות למימוש הזכאות לנופש, לרבות בבתי הארחה, וכן אמות מידה למימוש זכאות זו;
(3) דרכים לתמרוץ הכשרתם של מרכזים המיועדים לטיפול באנשים עם מוגבלות, לפעילות כנופשונים;
(4) דרכי ההכשרה של העובדים בנופשון;
(5) הגמול שישלם משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים למשפחות מארחות ולמסייעים לפי סעיף קטן (ב)(2) ו-(3), ולחונכים ולעובדי סמך לפי סעיף 18(א), וכן תנאים וכללים לפעילותם.
פרק ד': עבודה פרק ד': עבודה
תכניות 20. (א) השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם, ייזום יפתח ויכין תכניות בדבר – (א) השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות או בני משפחותיהם, ייזום יפתח ויכין תכניות בדבר –
(1) מתן ייעוץ תעסוקתי וסיוע בשילוב בעולם העבודה לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות;
(2) תמרוץ מעסיקים המעסיקים בני משפחה של אנשים עם מוגבלות;
(3) מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעסיקים המעסיקים מעל 25 עובדים, על הצרכים המיוחדים של בני משפחה של אנשים עם מוגבלות;
(4) מתן ייעוץ למעסיקים המעסיקים בני משפחה של אנשים עם מוגבלות.
(ב) בסעיף זה, "בן משפחה" – בן המשפחה שהוא המטפל העיקרי באדם עם המוגבלות. (ב) בסעיף זה, "בן משפחה" – בן המשפחה שהוא המטפל העיקרי באדם עם המוגבלות.
פרק ה': קבלת החלטות פרק ה': קבלת החלטות
הליך קבלת החלטות 21. (א) בהתאם לאמור בסעיף 5, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעניין החלטה בעניינו של ילד עם מוגבלות שגוף הוסמך לפי דין לקבלה (להלן – הגוף המוסמך), יחולו הוראות אלה: (א) בהתאם לאמור בסעיף 5, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעניין החלטה בעניינו של ילד עם מוגבלות שגוף הוסמך לפי דין לקבלה (להלן – הגוף המוסמך), יחולו הוראות אלה:
(1) הוריו של ילד עם מוגבלות יקבלו, בטרם קבלת ההחלטה, מידע נגיש ומעודכן בנוגע לאפשרויות הפתוחות בפניהם, והסבר על משמעות כל אחת מהן;
(2) הורים של ילד עם מוגבלות יוזמנו לכל הליך של קבלת החלטות בנוגע לילד, לרבות כל ועדה, אלא אם כן ויתרו במפורש על זכותם; במקרים דחופים תתקיים עמם התייעצות טלפונית;
(3) הליך קבלת ההחלטה יתקיים במקום נגיש להורים ובשפה ברורה ונגישה להם;
(4) הורים זכאים להציג בפני הגוף המוסמך כל חומר, בעת הדיון או לפניו;
(5) הורים זכאים להיות מלווים או מיוצגים בהליך על ידי מי מטעמם;
(6) הילד עם המוגבלות זכאי להשמיע דברו בפני הגוף המוסמך, בהתאם להוראות סעיף 5;
(7) הורים יקבלו את פרוטוקול הדיון, גם אם לא נכחו בו, בתכוף לאחר מועד הדיון; להורים זכות להגיב על הכתוב בפרוטוקול.
(ב) סעיף זה יחול על כל החלטה, למעט החלטות שוטפות שדרכו של הגוף המוסמך לקבלן כדבר שבשגרה. (ב) סעיף זה יחול על כל החלטה, למעט החלטות שוטפות שדרכו של הגוף המוסמך לקבלן כדבר שבשגרה.
פרק ו': שונות פרק ו': שונות
שמירת זכויות 22. חוק זה בא להוסיף על כל זכות הקבועה על פי דין ואינו בא למעט ממנה. חוק זה בא להוסיף על כל זכות הקבועה על פי דין ואינו בא למעט ממנה.
שמירת דינים 23. חוק זה בא להוסיף על הוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולא לגרוע מהן; במקרה של סתירה בין הוראות החוקים, יגברו ההוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק זה בא להוסיף על הוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולא לגרוע מהן; במקרה של סתירה בין הוראות החוקים, יגברו ההוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
דיווח 24. השר יגיש לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על התקדמות יישומו של חוק זה, ועל הדיווחים שהעבירו לו מרכזי המשפחות; הדוחות יפורסמו באתר האינטרנט של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. השר יגיש לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על התקדמות יישומו של חוק זה, ועל הדיווחים שהעבירו לו מרכזי המשפחות; הדוחות יפורסמו באתר האינטרנט של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
ביצוע ותקנות 25. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכיותיהם של אנשים עם מוגבלות או של בני משפחותיהם. (ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכיותיהם של אנשים עם מוגבלות או של בני משפחותיהם.
(ג) תקנות ראשונות לפי חוק זה יוגשו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ג) תקנות ראשונות לפי חוק זה יוגשו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ד) תכניות ראשונות לפי סעיף 20 יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך ששה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ד) תכניות ראשונות לפי סעיף 20 יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך ששה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי 26. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 23(ג), בסופו יבוא "וכן עובד מקצועי כהגדרתו בחוק זכויות למשפחות של אנשים עם מוגבלות, התשע"ט–2019, המעניק טיפול נפשי וייעוץ כמשמעותם בסעיף 11(א)(2) לחוק האמור, בהתאם לאמות מידה שקבעה קופת החולים". בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 23(ג), בסופו יבוא "וכן עובד מקצועי כהגדרתו בחוק זכויות למשפחות של אנשים עם מוגבלות, התשע"ט–2019, המעניק טיפול נפשי וייעוץ כמשמעותם בסעיף 11(א)(2) לחוק האמור, בהתאם לאמות מידה שקבעה קופת החולים".