הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079084
הכנסת העשרים ואחת
יוזמת: חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
______________________________________________
פ/152/21
הצעת חוק מס עיזבון, התשע"ט–2019
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא הטלת מס עזבון על ירושות בשווי מעל 10 מיליון שקלים חדשים. על פי המלצות הוועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה בראשות פרופ' אבי בן בסט משנת 2000, נכללה המלצה להטיל מס בגובה של 10% על עזבונות בשווי של 2 מיליון שקלים חדשים ויותר. על פי חישוביה של ועדת בן-בסט, ההכנסה הצפויה מהטלת מס זה לאוצר המדינה תסתכם במיליארד שקלים חדשים בשנה הראשונה להפעלתו וב-1.6 מיליארד שקלים חדשים מהשנה השנייה להפעלתו ואילך.
הנימוקים בעד הטלת מס עזבונות שהוצגו על ידי ועדת בן-בסט: עזבון הוא הכנסה כמו כל הכנסה אחרת ולכן אין סיבה לפתור הכנסה זאת ממס והטלת מס עזבון יקטין את אי השוויון בחברה הישראלית.
נימוקים אלה נראים היום צודקים ונכונים יותר מאשר בעבר. בתנאים של משבר כלכלי עולמי, אין שום הצדקה למדיניות הממשלה המנסה להטיל את מלוא עלות המשבר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, בזמן שהיא מקטינה מיסוי ישיר על השכבות המבוססות, כפי שזה נעשה בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009. מדיניות זאת לא רק מגדילה את הפערים ואת אי שוויון בחברה הישראלית, אלא גם פוגעת בסיכויים ליציאה מהירה מהמשבר: הקטנת ההכנסה הפנויה של חלק גדול מהאזרחים מקטינה ביקוש למוצרים ולשירותים וגורמת להצטמצמות נוספת של השווקים.
המדיניות צריכה להיות הפוכה – ניצול רב יותר של מקורות ההכנסות שלא נוצלו עד היום במקביל לעידוד התרחבות הביקוש למוצרים ולשירותים מצד השכבות החלשות ומעמד הביניים. יצוין בהקשר זה, שמס העזבון כבר הוטל בישראל בין השנים 1949-1981. מס זה הוטל בראשית דרכה של המדינה, כשמצבה הכלכלי של ישראל היה קשה ביותר והממשלה הזדקקה למקורות רבים לצורך פיתוח המשק הלאומי וגם לצורך קליטת עלייה המונית.
המס בוטל בשנת 1981 באמתלה של הגדלת הכנסות המדינה ממסים והקטנת שיעור הכנסות המתקבלות ממס זה בכלל הכנסות המדינה. היום ברור למדי שההחלטה על ביטול מס העזבון היתה החלטה שגויה, כיוון שביטול זה יצר עיוות קשה מאוד במדיניות הפיסקלית של ישראל. נוסף על כך, היעדר מס על עזבונות גדולים מבדיל את ישראל מרוב המדינות המפותחות כגון: ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, בהן הוטל מס העזבון לפני 100 שנה ויותר.
לאור כל זאת, ניתן לומר שהטלת מס העזבון על עזבונות גדולים הוא צעד הכרחי ונכון הן מבחינה כלכלית והן מטעמי צדק חברתי.
אישור הצעת חוק זו על ידי הכנסת יאפשר לתקן את העיוותים הקיימים היום במדיניות המסים, יגדיל את המקורות הנמצאים בידי הממשלה לצורך יציאת המשק הלאומי ממשבר ויביא להגדלת השוויון בחברה הישראלית.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/2028/20; פ/2024/20).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/2043/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ט - 20.5.19
פרק א': פרשנות פרק א': פרשנות
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"המנהל" – מי שאחראי על נכסי העזבון, מנהל העזבון, נאמן, מוציא לפועל של צוואתו של הנפטר וכל אדם הנוהג בנכסי העזבון מנהג המנהל; "המנהל" – מי שאחראי על נכסי העזבון, מנהל העזבון, נאמן, מוציא לפועל של צוואתו של הנפטר וכל אדם הנוהג בנכסי העזבון מנהג המנהל;
"יורש" – מי שזכאי לקבל את נכסי העיזבון כולם או חלקם, על פי דין או על פי צוואה; "יורש" – מי שזכאי לקבל את נכסי העיזבון כולם או חלקם, על פי דין או על פי צוואה;
"מנהל מס עזבון" – עובד רשות המסים שהתמנה לעניין חוק זה על ידי מנהל רשות המסים; "מנהל מס עזבון" – עובד רשות המסים שהתמנה לעניין חוק זה על ידי מנהל רשות המסים;
"נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל;
"נפטר" – תושב ישראל שנפטר ביום התחילה של חוק זה, או אחריו; "נפטר" – תושב ישראל שנפטר ביום התחילה של חוק זה, או אחריו;
"עזבון" – נכסים שהיו בבעלותו של הנפטר בשעת פטירתו לרבות – "עזבון" – נכסים שהיו בבעלותו של הנפטר בשעת פטירתו לרבות –
(1) נכסים שנרכשו מתוך נכסי הנפטר, והיו בשעת פטירתו בבעלותם המשותפת של הנפטר ושל אדם אחר על מנת שעם פטירתו יהיו הנכסים מוקנים בשלמות לאותו אדם – ולא ניתנה תמורה מצד אדם אחר;
(2) נכסים שהעביר או שמסר הנפטר, מתוך נכסיו, בלי תמורה, לאדם אחר, על מנת שהבעלות עליהם תהיה מוקנית לאותו אדם עם פטירתו של הנפטר;
(3) נכסים שהועברו או שנמסרו כאמור לידי נאמן לטובת אדם אחר – יראו אותם כנכסים שהועברו או שנמסרו לאדם האחר;
(4) סכום שמשתלם בפטירתו של הנפטר, או במהלך השנתיים הראשונות שלאחריו, על פי פוליסת ביטוח, או על פי חוזה עבודה, או על פי חברות בקופת פנסיה, או תמלוגים, אם דמי הפרמיה או התמורה, הכל לפי העניין, ששולמו מנכסי הנפטר;
"צוואה" – כמשמעותה בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה);
"שטח המדינה" – השטח שעליו חל משפט מדינת ישראל; "שטח המדינה" – השטח שעליו חל משפט מדינת ישראל;
"תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, לרבות אזרח ישראלי שהוא תושב יהודה והשומרון ולרבות מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי תושב יהודה והשומרון לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו לפטירתו. "תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, לרבות אזרח ישראלי שהוא תושב יהודה והשומרון ולרבות מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי תושב יהודה והשומרון לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו לפטירתו.
פרק ב': הטלת מס עזבון פרק ב': הטלת מס עזבון
הטלת מס עזבון 2. (א) על עזבונו של נפטר יוטל מס בשיעור הקבוע בתוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. (א) על עזבונו של נפטר יוטל מס בשיעור הקבוע בתוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.
(ב) מס העזבון ישולם מתוך העזבון; אם חולק העזבון ישולם המס על ידי היורשים בהתאם לחלקיהם בנכסי העזבון. (ב) מס העזבון ישולם מתוך העזבון; אם חולק העזבון ישולם המס על ידי היורשים בהתאם לחלקיהם בנכסי העזבון.
פרק ג': שווי העזבון פרק ג': שווי העזבון
הנושא לשומת השווי 3. (א) שוויו של עזבון יהיה שווים של כל הנכסים שבעזבון בניכוי סכומים אלה: (א) שוויו של עזבון יהיה שווים של כל הנכסים שבעזבון בניכוי סכומים אלה:
(1) הוצאות שהוצאו בקשר עם הלוויתו של הנפטר, קבורתו והקמת מצבה על קברו, לרבות כספי צדקה שהוצאו בקשר עם ההלוויה ובמשך ימי השבעה;
(2) חובות והתחייבויות שהיו על הנפטר בשעת פטירתו – לרבות הכתובה לאלמנתו של הנפטר;
(3) הוצאות לצורך ניהולו של העזבון שהוצאו בתוך שנה אחת מיום מינוי המנהל, לאחר שינוכה מהן סכום הכנסותיו של העזבון בתוך התקופה האמורה.
(ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א) שהיה חייב הנפטר כלפי בני אדם שאינם תושבי ישראל ינוכו מנכסי הנפטר שמחוץ לשטח המדינה; הוכיח המנהל כי הנכסים כאמור אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון שבשטח המדינה בשיעור הדרוש לסילוק היתרה. (ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א) שהיה חייב הנפטר כלפי בני אדם שאינם תושבי ישראל ינוכו מנכסי הנפטר שמחוץ לשטח המדינה; הוכיח המנהל כי הנכסים כאמור אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון שבשטח המדינה בשיעור הדרוש לסילוק היתרה.
(ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ויש אסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם מהארץ שבה הם נמצאים לשטח המדינה – ידחה מנהל מס עזבון, לזמן שייקבע על ידיו, את צירופם של נכסים אלה בקביעת שוויו של העזבון. (ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ויש אסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם מהארץ שבה הם נמצאים לשטח המדינה – ידחה מנהל מס עזבון, לזמן שייקבע על ידיו, את צירופם של נכסים אלה בקביעת שוויו של העזבון.
(ד) אין באמור בסעיף זה לגרוע מהוראות הפרק השביעי לחוק הירושה. (ד) אין באמור בסעיף זה לגרוע מהוראות הפרק השביעי לחוק הירושה.
שווי העזבון 4. (א) שווי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מנכסי העזבון אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון. (א) שווי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מנכסי העזבון אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון.
(ב) שומת העזבון תיקבע על ידי שמאי שנכלל ברשימה שפרסם השמאי הממשלתי לעניין חוק זה. (ב) שומת העזבון תיקבע על ידי שמאי שנכלל ברשימה שפרסם השמאי הממשלתי לעניין חוק זה.
פרק ד': פטור וניכויים ממס העזבון פרק ד': פטור וניכויים ממס העזבון
פטור 5. הנכסים המפורטים להלן לא יכללו בשווי העזבון לפי סעיפים 3 ו-4: הנכסים המפורטים להלן לא יכללו בשווי העזבון לפי סעיפים 3 ו-4:
(1) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למדינת ישראל, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד; (1) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למדינת ישראל, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד;
(2) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שקיבל אישור על דוח כספי בהתאם להוראות חוק העמותות, התש"ם–1980, ובלבד שהשיעור המוצא מכלל שווי העזבון כאמור לא יעלה על 10% משווי העזבון; (2) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שקיבל אישור על דוח כספי בהתאם להוראות חוק העמותות, התש"ם–1980, ובלבד שהשיעור המוצא מכלל שווי העזבון כאמור לא יעלה על 10% משווי העזבון;
(3) נכסים שהוקנו לנפטר בדרך הורשה לימי חייו בלבד ושולם עליהם מס עזבון בשעת פטירתו של המוריש. (3) נכסים שהוקנו לנפטר בדרך הורשה לימי חייו בלבד ושולם עליהם מס עזבון בשעת פטירתו של המוריש.
ניכויים 6. ממס העזבון המשתלם על עזבון לפי סעיף 2 ינוכו – ממס העזבון המשתלם על עזבון לפי סעיף 2 ינוכו –
(1) אגרה ששולמה לפי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט–1999, או לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח–1998; (1) אגרה ששולמה לפי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט–1999, או לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח–1998;
(2) אגרות רישום ירושה ששולמו לפי פרט 3 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה–1974. (2) אגרות רישום ירושה ששולמו לפי פרט 3 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה–1974.
פרק ה': חיוב מס פרק ה': חיוב מס
חיוב מס 7. החייבים במס עזבון יהיו כל אחד מאלה (להלן – החייב במס): החייבים במס עזבון יהיו כל אחד מאלה (להלן – החייב במס):
(1) המנהל לגבי כל נכסי העזבון שבידיו;
(2) מי שקיבל מתנות מן הנפטר, ובלבד שיתרת העזבון אינה מאפשרת את תשלום המס עקב המתנות, יהיה אחראי לתשלום המס העודף שבידיו.
חוב מס עזבון 8. מס עזבון יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון.
עיכוב הפעולה בנכסי עזבון 9. החייב במס וכן המחזיק בנכסי העזבון לא יחלק את נכסי העזבון, ולא יעביר ולא ישעבד כל נכס ממנו, בלי היתר מאת מנהל מס עזבון; אישור על תשלום מס עזבון מהווה אישור מאת מנהל מס עזבון לענייו זה.
מסירת דין וחשבון 10. החייב במס ימסור למנהל מס עזבון בתוך 60 ימים מיום פטירת הנפטר, כל עוד לא שולם מס העזבון דין וחשבון מלא על ענייני העזבון, בטופס שיקבע מנהל מס עזבון, וכן יעדכן בכתב על כל טעות שנפלה בדין וחשבון ועל כל שינוי שחל בפרטיו; הניח הנפטר צוואה יצורף העתק מאושר ממנה לדין וחשבון כאמור.
שומת מס ושומה עצמית 11. (א) מנהל מס עזבון רשאי, בין שנמסר לו דין וחשבון לפי סעיף 10, ובין שלא נמסר לו, לקבוע שומה זמנית; כן רשאי מנהל מס עזבון לקבוע שומה סופית על אותם נכסי העזבון הכלולים בדין וחשבון או המפורטים בהודעת השומה.
(ב) יחיד רשאי למסור דוח בדבר שווי העזבון בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, והוראות אלו יחולו עליו בשינויים המחייבים (להלן – שומה עצמית לעזבון).
(ג) מסר יחיד דוח לפי סעיף קטן (ב) יהיה מנהל מס עזבון בעל סמכות לפי סעיפים 145 ו-191 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחייבים.
פרק ו': התנגדות לשומת המס
התנגדות לשומה 12. אדם המתנגד לשומה סופית של מס עזבון, רשאי להגיש למנהל התנגדות מנומקת לשומה, בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת השומה.
ערעור על החלטת מנהל מס עזבון 13. על החלטת מנהל מס עזבון בהתנגדות לשומה כאמור בסעיף 12 ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו היה מקום מגורי הנפטר או שבתחום שיפוטו של נמצאים נכסי העזבון, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בהתנגדות.
פרק ז': תשלום מס
מועד התשלום 14. (א) מס העזבון ישולם בהתאם לקבוע בהודעת השומה של המנהל שהוצאה לפי סעיף 11.
(ב) הוגשו התנגדות או ערעור על החלטת מנהל מס העזבון – יידחה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת עד הכרעה בהתנגדות או בערעור.
הוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפיגור 15. לא שולם מס העזבון במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, עד לתשלומו.
גביית מס לפי פקודת המיסים (גבייה) 16. מס עזבון ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
החזרת תשלום 17. הוגשה למנהל בתוך עשר שנים ממסירת הודעת השומה דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס עזבון, והוכח לו כי, מכל סיבה שהיא, שולם סכום מס שלא הגיע, יחזיר המנהל כל סכום כזה ששולם.
תשלום בשיעורים 18. ראה מנהל מס העזבון שנכסי העזבון אינם מאפשרים לסלק את מס העזבון, רשאי הוא להתיר שמס ישולם בשיעורים ובמועדים שיקבע, ובלבד שכל סכום המס ישולם בתוך חמש שנים מפטירת הנפטר.
עונשין 19. (א) אדם שלא מסר דין וחשבון, הודעה או ידיעה, או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס עד 50 אלף שקלים חדשים.
(ב) אדם שמסר ביודעין דין וחשבון לא נכון, או הודעה לא נכונה או ידיעה לא נכונה, דינו – קנס 125 אלף שקלים חדשים או מאסר שנה, או שני העונשים ביחד.
(ג) נוסף על העונשים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי בית המשפט להטיל על נאשם קנס בסכום כפול מסכום המס שלא נישום או שלא נגבה בשל אותה עבירה.
שמירת אחריות 20. אין בהגשת כתב אישום או בהרשעתו של אדם לפי חוק זה כדי לגרוע מאחריותו של אדם לשלם את מס העזבון.
פרק ח': תקנות, הוראות מעבר ותחילה
ביצוע ותקנות 21. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת דרכי השומה של נכסי עזבון וחישובה ודרכי גביית המס.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לדרכי התנגדות וערעור על שומה, לרבות קביעת שכר השמאים ואחראים לתשלומו.
תחילה (ג) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; רשימה כאמור בסעיף 4 תפורסם בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה.
תוספת
(סעיף 2)
שיעור המס על העזבון החייב במס –
(1) עזבון עד 10 מיליון שקלים חדשים – פטור;
(2) על כל שקל חדש נוסף מעל 10,000,000 שקלים חדשים – 10%.
(3) הוכר הנפטר כקורבן של פעולת איבה נגד ישראל על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, או כחייל שנספה במערכה על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 – פטור ממס עזבון עד שווי עזבון בסך 12 מיליון שקלים חדשים.