הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079132
הכנסת העשרים ואחת
יוזם: חבר הכנסת מאיר כהן
______________________________________________
פ/160/21
הצעת חוק הרשות לוועדות ערר רפואיות, התשע"ט–2019
דברי הסבר
מזה שנים רבות אנו עדים לטענות קשות בנוגע לניגוד עניינים מובנה באופן פעילותן של הוועדות הרפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון ועוד. במצב הקיים היום פועלות ועדות הערר הרפואיות, האמורות להכריע בחילוקי דעות בין הנכים לרשויות, בתוך המסגרות הפעילות של הרשויות, הרופאים בוועדות מתמנים על ידי הרשויות ואף מקבלים את שכרם מהן. בתי המשפט מתחו, לא אחת, ביקורת חריפה על המצב הקיים ודרבנו את המחוקק לתקנו. אולם מלבד הקמתן של ועדות רבות בנושא, ולמרות המלצותיהם הברורות והחד משמעיות – דבר לא השתנה.
בשנת 2001 הוקמה ועדת גולדברג (בראשות כב' השופט בדימוס מנחם גולדברג) על ידי ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת אשר המליצה, בין היתר, להוציא את הוועדות הרפואיות מתחום אחריותו של המוסד לביטוח לאומי, למנות רשות מרכזית של ועדות רפואיות, להעביר את הסמכות למנות את רופאי הוועדות משר הרווחה והשירותים החברתיים לשר הבריאות, למנות רופא רשות ועוד.
בעקבות המלצות ועדת גולדברג הוקמה, בהוראת ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ועדת היגוי בראשות הפרופסור אשר אור-נוי כדי להמליץ על הדרכים ליישום מסקנות ועדת גולדברג. ההמלצות העיקריות של ועדת אור-נוי היו להוציא את ועדות הערר מידי המוסד לביטוח לאומי (כצעד ביניים לפני הוצאת כל הוועדות הרפואיות) ולהקים רשות נפרדת לניהול הוועדות הרפואיות אשר תהיה כפופה לשר הבריאות.
נוכח כל האמור לעיל ובשל תלונות רבות של הציבור ביחס לפעילותן של הוועדות הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, יזמה הועדה לפניות הציבור של הכנסת דיון בנושא (ביום 12.12.2006). לצורך הדיון הוכן מסמך מסכם בנושא שריכז את הפעילות שנעשתה עד אותו יום לצורך שינוי החוק, כולל סקירה של המלצות הוועדות השונות.
מאז ועד היום נתקיימו דיונים בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת שמטרתם הוצאת הוועדות הרפואיות מן הביטוח הלאומי, ואף הוגשו הצעות חוק בנושא. למרבה הצער, ההצעות הללו לא השתכללו לכדי דבר חקיקה. הגיעה העת שהמחוקק יאמר את דברו בנושא.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/862/17) ועל ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/103/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת (פ/88/18), על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/748/18) ועל ידי חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2998/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/1603/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי (פ/1096/20), על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2647/20) ועל ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/3901/20).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברות הכנסת עדי קול, קארין אלהרר ואורלי לוי אבקסיס (פ/1965/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1985/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ט – 20.5.19
פרק א': מטרת החוק והגדרות
מטרת החוק 1. מטרת חוק זה היא הקמת רשות עצמאית אשר תפעיל, תנהל ותפקח על כלל ועדות הערר הרפואיות הפועלות מכוח חוקים שונים במדינת ישראל.
הגדרות 2. בחוק זה –
"בית הדין לעבודה" – בית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969;
"הרשות" – הרשות לוועדות ערר רפואיות המוקמת לפי חוק זה;
"ראש הרשות" – ראש הרשות הממונה לפי סעיף 10;
"רופא הרשות" – רופא הרשות הממונה לפי סעיף 13;
"השר" – שר הבריאות.
פרק ב': הרשות
כינון הרשות 3. מוקמת בזה רשות לוועדות ערר רפואיות.
הרשות – תאגיד 4. הרשות היא תאגיד כשר לכל פעולה משפטית.
פיקוח 5. הרשות כפופה לפיקוחו של השר.
הרשות – גוף מבוקר 6. הרשות תהיה גוף מבוקר לפי סעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].
תפקידי הרשות 7. תפקידי הרשות הם הפעלת כלל ועדות הערר הרפואיות ופיקוח עליהן בכל תחום ומקום בו פועלות ועדות ערר רפואיות, מכוח החוקים המפורטים בתוספת.
פעולות הרשות 8. הרשות תפעיל ועדות ערר רפואיות ותפקח עליהם, כאמור בסעיף 7, בכל מקום בו פועלות ועדות ערר רפואיות מכוח החוקים המנויים בתוספת; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, חוקים נוספים לרשימת החוקים שבתוספת.
פרק ג': מוסדות הרשות ועובדיה
מוסדות הרשות 9. הרשות תורכב מראש הרשות, רופא הרשות, עובדי הרשות ומועצת הרשות.
מינוי ראש הרשות 10. הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, את ראש הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
כישורי ראש הרשות 11. ראש הרשות יהיה אזרח ותושב ישראל, בעל ניסיון בתחומי פעילותה של הרשות.
מינוי רופא הרשות 12. השר ימנה את רופא הרשות, אשר יהיה אזרח ותושב ישראל, רופא בעל ותק של 10 שנים לפחות, מומחה בעל רקע רפואי מתאים הכולל ניסיון בטיפול בנכים.
תקופת כהונה 13. תקופת כהונתם של ראש הרשות ורופא הרשות תהיה 5 שנים; השר רשאי להאריך תקופה זו, פעם אחת, ל-5 שנים נוספות, באישור הממשלה.
מינוי רופאים 14. הרשות תמנה רופאים שייבחרו במכרז לצורך איוש ועדות הערר שיתנהלו במסגרת הרשות; השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע תנאים וכללים למינוי רופאים לוועדות הערר.
הכשרת הרופאים הממונים 15. הרופאים שימונו יעברו הכשרה מקצועית מתאימה לתחום בו יעסקו במסגרת הרשות, לרבות בדבר הלקויות והנכויות ובדבר אחוזי נכות; הרופאים יעברו השתלמויות תקופתיות כפי שיקבע השר.
שכר חברי ועדת הערר 16. שכר חברי ועדות הערר ישולם על ידי הרשות.
התקשרויות עם יועצים 17. לצורך מילוי תפקידן, יוכלו ועדות הערר להתייעץ עם גורמים חיצוניים, לרבות עם משרדי הממשלה ועם יועצים חיצוניים; השר רשאי לקבוע את דרכי ההתקשרות, אופן קבלת המידע ואופן שמירתו.
מקום הרשות 18. מקום מושבה של הרשות ומוסדותיה יהיה ירושלים; ועדות הערר הרפואיות של הרשות יפעלו בפריסה ארצית כפי שיקבע השר בצו (להלן – ועדות ערר מקומיות).
מושב הוועדות המקומיות 19. ועדות הערר המקומיות לא יפעלו בתוך משרדי המוסד לביטוח לאומי, משרדי ממשלה השונים, או מוסד אחר שבערר על פעולותיו הן מוסמכות לדון.
עובדי הרשות 20. עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויכללו, בין היתר, יועץ משפטי, מבקר פנים, מזכיר ראשי לוועדות, חשב ועובד סוציאלי.
פעולת הוועדות 21. עובדי הרשות, כמו גם ועדות הערר הרפואיות, יפעלו לפי ההוראות הקבועות בחוקים המפורטים בתוספת, לפי העניין, לרבות לעניין קביעת אחוזי הנכות.
משקיף בוועדה 22. הנבדק רשאי לבקש נוכחות של נציג ארגוני הנכים בוועדה, אשר ישמש כמשקיף.
ערעור 23. החלטותיהן של ועדות הערר הרפואיות יהיו ניתנות לערעור בפני בית הדין לעבודה; פסק דינו של בית הדין לעבודה יהיה ניתן לערעור ברשות מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט אחר של בית הדין הארצי לעבודה שהנשיא מינה לכך.
הרכב 24. בערעור על החלטת ועדת ערר רפואית, כאמור בסעיף 23, יהיו בין נציגי הציבור רופא ונציג נכים.
ביצוע ותקנות 25. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
(1) אופן מינוי ועדות הערר, הרכבן וסדרי עבודתן, לרבות בדבר משך הזמן המינימאלי שיוקדש לכל דיון;
(2) סדרי הדין להגשת עררים;
(3) הנחיות להעברת התיק הרפואי מהגוף שעל החלטתו מוגש הערר, אל הרשות;
(4) הנחיות ומועדים להעברת חומר רלוונטי לצדדים לערר טרם הדיון;
(5) סדרי משלוח הודעות והחלטות לצדדים לערר;
(6) סדרי ייצוג וליווי בפני ועדות הערר;
(7) שכר הרופאים והיועצים המתמנים לוועדות הערר;
(8) תקופת עבודתם של רופאי ועדות הערר והשתלמויות והדרכות שיעברו;
(9) אופן הגשת תלונות על התנהלות הוועדות ובדיקתן;
(10) דרכי ההתקשרות עם יועצים, אופן קבלת המידע ואופן שמירתו.
תקציב הרשות 26. משרד הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים ישאו שווה בשווה בהוצאות המינהליות הדרושות לקיום הרשות ופעילותה במסגרת סעיף תקציב נפרד, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, בהתאם לסכומים וכללים שיקבעו השר, שר המשפטים, שר האוצר ושר הרווחה והשירותים החברתיים.
תחילה 27. תחילתו של חוק זה ביום _______.
הוראת מעבר 28. העברת ועדות הערר הרפואיות הפועלות ערב תחילתו של חוק זה מכוח החוקים המנויים בתוספת, לניהולה של הרשות, תושלם בתוך 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
תוספת
1. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
2. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב].