הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079180
הכנסת העשרים ואחת
יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי
______________________________________________
פ/179/21
הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תיקון – החברה החדשה – גוף מבוקר), התשע"ט–2019
דברי הסבר
הקרן הקיימת לישראל הוקמה כחברה פרטית בתחום המשפט הפרטי. עם זאת, מעמדה של הקרן הקיימת לישראל מיוחד נוכח הקמתה מחדש בשנת 1953 בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953 (להלן – חוק קרן קיימת לישראל) ונוכח העובדה שביסוד יעדיה ותפקידיה, מאז כינונה, מצויות משימות לאומיות כלליות.
לפי פקודת היערות, אנשי הקרן הקיימת לישראל הם חלק מוועדה המייעצת לשר החקלאות ופיתוח הכפר, העוסקת בפעולות תכנון סטטוטורי, ביצוע, ותפקידי פיקוח ואכיפה מכוח הפקודה, ובהם מתן רישיון לכריתת עצים, העתקתם, דילול ועקירת עצים.
הקרן הקיימת לישראל ממלאת תפקיד ציבורי מובהק גם בנוגע לתחום פיתוח המרחב החקלאי בפריפריה. במסגרת תחום זה הקרן הקיימת לישראל שותפה במימון פרויקטים של פיתוח ובחלק מהמקרים מהווה זרוע ביצועית של הממשלה לצורך ביצועם, באמצעות מינהל פיתוח הקרקע בקרן הקיימת לישראל.
נוסף על התפקידים האמורים, מעורבת הקרן הקיימת לישראל בפיתוח ובהקמת יישובים ותשתיות.
עוד יצוין בהקשר זה כי בהתאם לאמנה שבין המדינה ובין הקרן הקיימת לישראל, מנוהלות הקרקעות שבבעלות הקרן הקיימת לישראל בידי רשות מקרקעי ישראל.
מעמדה הציבורי המיוחד של הקרן הקיימת לישראל מקבל ביטוי בדברי חקיקה שונים. כך, בסעיף 6 לחוק קרן קיימת לישראל, ניתן לקרן הקיימת לישראל מעמד של רשות מקומית לעניין פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור). חוקים שונים ממנים נציגים של הקרן הקיימת לישראל כחברים במועצות ציבוריות, לרבות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, חוק גנים בוטניים, התשס"ו–2006, ועוד. כמו כן לקרן הקיימת לישראל נציגות במועצת מקרקעי ישראל בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960.
בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–1977, נקבע כי עובדי הקרן הקיימת לישראל הם עובדי ציבור. גם בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997, נקבעה הקרן הקיימת כגוף ציבורי שהחוק חל עליו.
מכלול מאפייניה של הקרן הקיימת לישראל, יעדיה, התפקידים הציבוריים שהיא ממלאת והזיקה בינה ובין המדינה ורשויותיה מצדיקים הכפפת גוף זה למבקר המדינה בדומה ליתר הרשויות והגופים הכפופים לביקורת מצד גוף חשוב זה.
לפיכך, מוצע לקבוע כי הקרן הקיימת לישראל תהא גוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה התשי"ח–1958.
הצעות חוק זהות הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/3807/20; הוסרה מסדר היום ביום י"א בכסלו התשע"ח (29 בנובמבר 2017); פ/4837/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ט – 20.5.19
הוספת סעיף 4א 1. בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953, אחרי סעיף 4 יבוא:
"החברה החדשה – גוף מבוקר 4א. על אף האמור בכל דין, החברה החדשה תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח– 1958 [נוסח משולב]."