חומר רקע
1
"י ג
בטבת
התשפ"ה
13
בינואר2025
אל
: חברי הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק
'תובענות ייצוגיות (תיקון מס16), התשפ"ד–
2024
/(מ1785
)
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
'הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס16), התשפ"ד–
2024
(מ/
1785
)
מסמך הכנה שלישי מעודכן–
1
.
,חסימת האפשרות להגשת תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים
והגבלת
האפשרות
לקבלת סעד כספי בעילות שבתוספת הרביעית [סעיפים2(2) ,
18
,
22
ו-
26
להצעת
]החוק הממשלתית ;
2
.חסימת תובע שהגיש יותר מ-
5
[ בקשות לאישור מהגשת תובענות ייצוגיות סעיף4
]להצעת החוק הממשלתית
כפי שפורסם, בדיון הקרוב
תמשיך
הוועדה לדון בתיקונים המוצעים
בסעיף שעניינו
"הגשת תובענה
"ייצוגית
'(ס3 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–
2006
(להלן–
)החוק)
, ובפרט בשני תיקונים שהצעת
:החוק מבקשת לכלול בו חסימת האפשרות להגשת תובענה
ייצוגית נגד עסקים זעירים
, ו חסימת
האפשרות לקבלת סעד כספי ביחס לעילות שבחלק א' לתוספת הרביעית.
תיקונים משלימים לתיקונים המוצעים
ל 'ס3 שהוועדה תידרש לדון בהם הם אלה ': התיקון המוצע לס
24
לחוק שעוסק בשאלה האם ייווצר
מעשה בית דין בתובענות ייצוגית שבהן לא התבקש ס 'עד כספי (ס
18
'להצעת החוק); התיקון המוצע לס30
לחוק שכולל הוראה לעניין
שינוי התוספת הרביעית
'(ס22
'להצעת החוק); וס26
להצעת החוק ש
מוסיף לחוק את חלק א' לתוספת הרביעית
שכוללת עילות שלא
.ניתן לבקש לגביהן סעד כספי יצוין, כי נעשו מספר תיקוני ניסוח בחלק א' לתו ספת הרביעית, ביחס
.לנוסח שעמד בפני הוועדה בדיון האחרון, על ידי משרד המשפטים. התיקונים יוצגו להלן
'ככל שהוועדה תסיים נושאים אלה, היא תעבור לדון בתיקון המוצע לס4
לחוק שעניינו "מי רשאי להגיש
תובענה ייצוגיות ובשם מי", ובפרט בהצעה
לחסום תובע שהגיש יותר מ-
5
בקשות לאישור מהגשת
תובענות ייצוגיות.
יצוין, כי במסמך ההכנה השני שפורסם לקראת הדין שהתקיים ב-3
בדצמבר2024
, עמדנו בהרחבה על
'תיקון מוצע נוסף לס3
בעניין
הודעת צד שלישי נגד רשות., ועל כן לא נתייחס במסמך זה לתיקון האמור
,מסמך ההכנה המצורף בזה מציג תיקונים אלה
ומעלה נקודות לדיון. במקביל, מונח על שולחן הוועדה
.נוסח מעודכן של הצעת החוק עם התיקונים שנעשו עד כה בהצעה, שממנו גם מתבצעת ההקראה בדיון
סעיף2
להצעת החוק–
תיקון סעיף3
" שעניינו
הגשת תובענה ייצוגית"
)(א
לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת
חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית
לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד
שלישי
אחר ,, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח
2
הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד
שלישי
אחר וכן לא תוגש נגד רשות הודעת צד שלישי
בעניין שבו לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגדה ; בסעיף קטן זה ובסעיפים5
()(ב2
,)
9 ו-
21
", "רשות–
כהגדרתה בסעיף2
לחוק בתי משפט
לענינים מינהליים.
(א1
)
על
)אף האמור בסעיף קטן (א–
(
1
)
לא וגש ת תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר;
(
2
)
תובענה ייצוגית שאחת מעילותיה
הפרה של הוראה המנויה בחלק א' לתוספת
:הרביעית תכלול סעדים אלה בלבד
צו עשה ,צו מניעה או סעד הצהרתי.
)(ב הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט ,ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי
חוק זה.
התיקון המוצע לס' 3
:לחוק כולל בתוכו שלושה נושאים .א איסור על 'הגשת הודעת צד ג נגד רשות
,ציבורית
בעניין שלא ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית נגדה;
.ב חסימת האפשרות להגיש תובענה ייצוגית
נגד עסק זעיר.; ג הגבלת האפשרות ל בקש
סעד של פיצויים ב
תובענות ייצוגיות ב.עילות מסוימות
,כאמור
הנושא של הגשת הודעת צד ג' נגד רשות נדון על ידינו במסמך ההכנה השני שפורסם לקראת הדיון
שהתקיים ב-3
בדצמבר2024
., ועל כן לא נדון בו שנית במסמך זה, אלא נתמקד בשני התיקונים האחרים
א
. חסימת האפשרות להגשת תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר
מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה
ל ,הגיש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר, כהגדרתו בחוק חובת המכרזים
כלומר, עסק המעסיק עד5
עובדים
או
שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על2
מיליון .₪
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי כאשר מדובר בעסק זעיר החסרונות בכלי התובענה הייצוגית עולים
על היתרונות, וכי השימ וש בכלי התובענה הייצוגית כלפי עסק מסוג זה אינו מתאים, בשל היקף הפעילות
המצומצם של עסקים זעירים וההשלכות הכלכליות הכבדות בהגשה וניהול תובענות ייצוגיות כנגד עסק
,בהיקף פעילות זה, בין השאר
בשל ההנחה ש
בשל גודלם והיקפם ,
אין לעסקים אלה ייעוץ משפטי שוטף
או ייעוץ.משפטי פנימי
נקודות לדיון
(1
)נתונים והגדרות
האם גם
עמותה
זעירה או
חברה לתועלת הציבור
(חל"צ) זעירה אמורים לקבל הגנה דומה לזו אותה
מוצע להעניק ל"עסק" זעיר? אם כן–
אין לכך ביטוי בלשון הצעת החוק;
אם לא–
מדוע
, ו מה פשר
ההבדל ביניהם ?
בנוסף, מוצע לוועדה לבקש מהממשלה נתונים הנוגעים להיקף הבעיה עמה ההצעה נועדה להתמודד , ככל
שישנם ,. כך למשל
מוצע לבקש נתונים באשר להיקף הת
נ בע ו ות הייצוגיות שהוגשו
ב-5 ה שנים האחרונות
"נגד "עסקים זעירים , נגד עמותות זעירות או נגד
חברות לתועלת הציבור זעירות ,ומה אחוז ה תובענות
ה אלה ביחס
ל.כלל התובענות הייצוגיות
כן מוצע לבקש מידע ביחס לאחוז התובענות הייצוגיות נגד
עסקים כאמור שהסתיימו בהסתלקות, ונתונים בדבר סכומי הפשרה או התגמול
)(בהסתלקות מתוגמלת
הממוצעים בתיקים כאמור, ביחס לסכו
מי
ם שנתבע
ו
.מלכתחילה
3
(2) כיצד אמור תובע לדעת את היקף המחזור ה
עסקי של העס
ק או של מספר העובדים שלו?
מכיוון ש ,ככלל אדם שנפגע מעסק
נו אי
חשוף להיקף המחזור העסקי של
ה
עסק
שממנו נפגע או לכמות
העובדים שבעסק –
כיצד אותו אדם יכול לדעת האם המחזור העסקי של העסק הוא1.8
מיליון ₪
ולכן
הוא אינו
רשאי
להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד אותו
עסק , או שהמחזור שלו
הוא2.2
מיליון ₪והוא רשאי להגיש נגדו בקשה לאישור תובענה ייצוגית?
גם מספר העובדים של העסק
אינו מידע ש במקרה הטיפוסי .יש לאדם חיצוני לעסק אפשרות לבסס
יצירת מחסום מהגשת תובענות על בסיס אמת מידה שאינה שקופה לציבור אלא רק לנתבע, עלולה לפגוע
בציבור . כך, יכול תובע פוטנציאלי להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים באיסוף חומרים ובהכנת תובענה
ייצוגית, לשלם אגרה, ואולי אף להוציא כספים על חוות דעת מומחה, ולהגיש בקשה לבית המשפט, ורק
לאחר כל ההשקעה הזאת להיחשף, לראשונה, לטענת הנתבע כי הוא "עסק זעיר" ועל כן לא ניתן להגיש
.נגדו את התובענה
,יתירה מזאת גם אם לפני השקעת משאבים בהכנת התובענה אותו אדם
יפנה ב פנייה
מוקדמת לעסק
)(פנייה שלמעט ביחס לעילות מסוימות שאותן מוצע לקבוע הוא כלל אינו מחויב בה ,
,מכיוון שהעסק אינו מחויב להציג לו את היקף פעילותו העסקית
המשמעות היא ש התובע יידרש לסמוך
על דברי בעל העסק
במקרה ש הלה יטען כי הוא""עסק זעיר
, ואין ל
תובע
כל דרך לדעת האם יש ממש
בטענה זו או שמדובר בניסיון התחמקות מצד בעל העסק.
,נוסף על הקושי המובנה בצורך של תובע פוטנציאלי להסתמך על דברי בעל העסק הנתבע ההוראה
המוצעת עלולה להוביל ליצירת שלב דיוני חדש, שבו יתקיימו התדיינויות משפטיות בשאלה האם מדובר
ב"עסק זעיר" או ל"א וכיצד יש לפרש את התנאים להגדרת עסק כ"זעיר,. כך
למשל: כיצד יש למדוד את
היקף המחזור הכספי של העסק, האם לפי המבחנים של דיני המס או לפי מבחנים אחרים?
האם היקף
?המחזור הרלוונטי הוא בעת ביצוע העוולה או בעת הגשת התביעה מה קורה אם היקף המחזור של העסק
עלה על2
מיליון ₪בעת הגשת התביעה ובמהלכה ירד מ-2 מיליון או
שעובד אחד מבין5
פוטר או
התפטר
–
?האם התביעה תופסק האם מספר העובדים מתייחס רק למי שיש לגביו יחסי עבודה מלאים או גם
?מי למי שעובד כפרילנסר בעסק
נוכח האמור ,מוצע לוועדה לבחון האם וכיצד ניתן
,יהיה להפעיל את ההסדר המוצע
בהינתן שהציבור
אינו יכול לדעת האם תנאי ההגנה מתקיימים בעסק מסוים .כך , למשל, ניתן לשקול
את
האפשרות
שלפיה
עסק
"שמבקש ליהנות מהגנת "עסק זעיר
יהיה
חייב לצרף אישור של רואה חשבון שיתמוך
בטענתו זו, וכן
יידרש
להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה האפשרית
ולא יוכל להעלותה לאחר מכן .
יודגש, כי הצעות מעין אלה עשויות לרכך חלק מהקשיים שהוצגו לעיל, אך ספק אם יש בהם כדי לתת
.מענה שלם לקושי הבסיסי בכך שמדובר בהגנה שהציבור אינו יכול לדעת האם היא מתקיימת
(3
)גודלו של העסק,
הנזק הפוטנציאלי
והתמריץ השלילי
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי כלי התובענה הייצוגית אינו מ תאים לשימוש כלפי עסק זעיר, בשל
היקף הפעילות המצומצם שיש לעסק זעיר ובשל ההשלכות הכלכליות הכבדות שיש להגשה וניהול של
.תובענה ייצוגית נגד עסק בהיקף פעילות כזה
,אל מול קשיים מובנים אלה מוצע לוועדה לתת את דעתה
על כך, שגם עסק בעל היקף פעילות כלכלית מצומצמת עלול לגרום לנזק מיצרפי
גדול לציבור,
לעשרות
אלפי לקוחות ואף למעלה מכך . למשל, נניח שלעסק זעיר (עד5
עובדים או מחזור של2
מיליון )₪
שפועל
4
ברשת האינטרנט יש5,000
,לקוחות ובמסגרת פעילותו הוא גרם לנזק של5
₪
.לכל אחד מלקוחותיו מהו
ה מענה שניתן יהיה לתת לציבור
ה
לקוחות שנפגעו מפעילותו של העסק,
בהעדר האפשרות להגשת תובענה
ייצוגית נגדו בגין
הנזק שגרם ,
שעה שברור כי אף לקוח לא ישקיע זמן ומאמץ בשביל להגיש תביעה אישית
על חמישה
שקלים? האם חסימה מוחלטת של האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות לא עלולה
לייצר
תמריץ שלילי לעסקים זעירים שלא להקפיד על הוראות החוק ושלא לנקוט במשנה זהירות מפני גרימת
נזקים קטנים ללקוחותי,הם
נוכח הרווח המשמעותי שעשוי להצטבר להם מהפרת הוראות החוק
ו
הידיעה שלא ניתן יהיה להגיש נגדם תביעה על כך?
בנוסף, ספק אם מבחן של היקף המחזור של העסק הוא מבחן שבהכרח משקף את היקף פעילותו האמיתי
של העסק. כך, יכול להיות עסק שבעיקרו נותן שירותים ועל כן מחזורו עשוי להיות יחסית קטן חרף
העובדה שהיקף פעילותו הוא גדול
)(והוא יזכה להגנה המוצעת , ומנגד עשוי להיות עסק
שבעיק רו רוכש
ומוכר מוצרים ועל כן ה מחזור שלו עשוי להיות גדול
חרף העובדה ש היקף פעילותו היא יחסית מצומצמת
)(והוא לא יזכה להגנה המוצעת.
נוכח
האמור, מוצע לוועדה לשקול
את התועלת שבהגנה על עסקים זעירים שתושג באמצעות חסימה
מוחלטת מהגשת תובענות ייצוגית ,אל מול הנזק האפשרי שעלול להיגרם כתוצאה מתמרוץ שלילי של
עסקים זעירים. במקרה
שהוועדה תחליט לאמץ את ההגנה המוצעת, מוצע לוועדה לשקול כיצד ניתן
יהיה לתת
מענה
לציבור הלקוחות
באותם
המקרים שבהם העסק הזעיר יפר ""הפרה יעילה
את
הוראות החוק
ו
ירוויח
מכך סכומי כסף משמעותיים תוך גרימת
נזק מצרפי משמעותי לציבור.
כן מוצע
.לוועדה לשקול האם מבחן "מחזור העסקים" הוא המבחן הרלוונטי לעניין זה
להלן, נציע לוועדה לשקול
חלופות שונות לחסימה הקטגורית
שיאפשרו התמודדות עם תביעות סרק, מחד גיסא, וירככו את החשש
.ליצירת תמריץ שלילי לשמירת החוק, מאידך גיסא
(4
)חלופות אפשריות
בהתחשב בקשיים שהשימוש בכלי התובענה הייצוגית נגד עסקים זעירים מייצר, מצד אחד, ובקשיים
שחסימה מוחלטת מהגשת תובענה ייצוגית מייצרת, מצד שנ י, מוצע לוועדה לשקול חלופות שיש בהן
:איזונים אחרים בין השיקולים השונים
.א מעטפת חקיקתית חלופית שתאזן
חלק מ
הקשיים הקיימים: להלן הסדרים שונים,
חלקם קיימים
בהצעת החוק וחלקם לא, ששילובם עשוי ליצור מעטפת חקיקתית שתמתן חלק מהקשיים הקיימים כיום
בשימוש בכלי התובענ ה הייצוגית ביחס לעסקים זעירים, מבלי לחסום באופן גורף את אפשרות הגשת
התובענה הייצוגית נגד עסקים זעירים:
1
)סילוק על הסף –
ס' 3
ג המוצע מבקש לקבוע עילות למחיקה על הסף של בקשה לאישור
תובענה ייצוגית( . מעבר לעילות המנויות בהצעת החוק ,הבקשה לאישור אינה מגלה עילת תביעה
התובענה הייצוגית היא טרדנית או קנטרנית או הפגיעה בכל
אחד מחברי הקבוצה היא מזערית ,)
ניתן להציע להוסיף עילת סף נוספת, ולפיה בית המשפט יהיה רשאי למחוק בקשה לאישור על
הסף, אם הגיע למסקנה כי בשל היות הנתבע עסק זעיר, תובענה ייצ וגית אינה הכלי המתאים
לניהול הסכסוך או שהנזק שבניהול
ה תובענה
כ.ייצוגית נגד העסק הזעיר עולה על התועלת
5
2
)הטלת הוצאות על עורך הדין המייצג –
'ס23א המוצ ע מבקש לאפשר לבית המשפט להטיל
.הוצאות גם על עורך הדין המייצג ככל שבקשה לאישור נגד עסק זעיר היא בקשת סרק, ני תן
.יהיה להטיל הוצאות על עורך הדין המייצג, דבר שעשוי למתן את התמריץ להגיש תובענות סרק
3
)החמרת התנאים לאישור תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר –
ניתן להציע להחמיר את התנאים
'הקבועים בס8 לחוק,
,לאישור תובענה ייצוגית ביחס לעסקים זעירים, ובכלל זה ניתן לקבוע כי
הן 'בחינת השאלה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת (ס
8
()(א2
')), והן בחינת שאלת הנזק שבניהול ההליך לעומת התועלת שבניהולו (ס8
()(ב2
)), ייבחנו
."בהתחשב, בין היתר, בגודלו של העסק, ובכלל זה שמדובר ב"עסק זעיר
.ב
דרישה לפנייה מוקדמת כתנאי להג
שת תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר : חלופה אפשרית נוספת בהקשר
,זה, היא שבמקום חסימה מוחלטת של האפשרות להגשת תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר
ת חול חובת
פנייה מוקדמת כתנאי להגשת תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר. זאת, נוכח העובדה שבלא מעט מהמקרים
הפרות שנגרמות על ידי עסקים זעירים נעשות בתום לב ושלא ביודעין, והטלת חובה על פנייה מוקדמת
כלפיהם תוביל ככל הנראה במרבית המקרים לתיקון ההפרה1.
נוכח
האמור, מוצע לוועדה לשקול, האם
המעטפת
החקיקתית שהוצגה לעיל, ובעיקר החלופה
של
,דרישה לפנייה מוקדמת כתנאי להגשת תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר
לא עשוי
םי לשמש כ
מענה מאוזן
יותר
לחששות מהפגיעה בעסקים זעירים מהגשת תובענה ייצוגית נגדם ,מצד אחד ,ו
לצורך
באכיפת
.הדין ביחס לעסקים זעירים, מצד שני
(5) הוראת שעה
נוכח התקדימיות שיש בהצעה בדבר
חסימה מוחלטת
,של האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות מוצע כי
ה וועדה
ת שקול ,את האפשרות לקבוע את הדבר כהוראת שעה למספר שנים. זאת
בהתאם ל
עמדה
הממשלתית ביחס ל
הצעות תקדימי
ות אחר
ות בהצעת החוק (דוגמת דרישת הפנייה המוקדמת), ו כדי
שניתן יהיה לראות לאורך מספר שנים מהן.ההשלכות של ההסדר המוצע וכיצד הוא מיושם
ב . חסימת האפשרות לקבל סעד כספי
ביחס לעילות שבתוספת הרביעית
תיקון מוצע נוסף ב
ס' 2 להצעת החוק
, הוא
לקבוע כי לא ניתן יהיה לבקש סעד של פיצוי כספי
ב תובענה
,ייצוגית שאחת מעילותיה היא הפרה של הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הרביעית המוצעת
ו ות בענה
ייצוגית כזו תכלול רק סעדים לצו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי. מדובר בעילות שעניינן הוא סימון
פרטים שעוסק נדרש לסמן על טובין או מוצרי מזון (אזהרות, הוראות שימוש, רכיב
ים , ערך תזונתי ,)'וכו
,הפחתת משקל האריזות ושליחת פרסומת ("ספאם") (ראו פירוט להלן בהסבר .)לתוספת הרביעית
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי,, כיום תובענות ייצוגיות ב עילות אלה
בד
רך כלל
מסתיימות בלא
פיצוי לקבוצה ובהסתלקויות (כלומר, הפסקת ניהול ההליך נגד הנתבע ומ חיקתו, ללא הגעה להסדר
פשרה או להכרעה שיפוטית
לגבי
מהות התובענה.) עוד נטען כי מדובר ב עילות שניתנות לתיקון באופן
,פשוט ומיידי או עילות שהתועלת העיקרית בהן היא בהסדרת הסוגיה כלפי העתיד. ביחס לעילות אלה
1 ראו
, למשל ): תצ (ת"א23
-
07
-
52621
ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ (
2024
.)
6
כך נטען, המנגנון
הקל
סי א
של תובענה ייצוגית אינו מתאים לבירור התביעה. לצד זאת, קיימת תועלת
בהפסקת הפעילות המפירה ובאכיפת הדין גם במקרים אלה. לכן, מוצע לקבוע כי הסעדים שניתן יהיה
לקבל בתובענות ייצוגיות בעילות כאמור יהיו רק צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי.
בהקשר זה יצוין, כי סעיף30
להצעת החוק מבקש לקבוע הוראת שעה שבמסגרתה תיקבע חובת פנייה
מוקדמת בעניין עילות תביעה אלה
, נוסף על הגבל ה ת
סעדים המוצעת
, בה נדון במסמך זה.
נקודות לדיון
(1
)חשש ל
פגיעה ביכולת להרתיע מפני הפרת הדין ולתת סעד הולם לנפגעים מההפרה
שתיים ממטרות החוק
הן
אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, וכן מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין
'(ס1(2) ו-(3
.)) לחוק חסימה מוחלטת של האפשרות לקבל
ת
סעד כספי במסגרת תובענה ייצוגית בעילות
שבתוספת הרביעית ,
עלולה לפגוע באופן משמעותי ביכולת להרתיע גופים חזקים מהפרת הדין
ו לתת סעד
הולם לנפגעים מההפרה.
י תירה מזאת, העדר חשש
מהצורך לפצות כספית את ה
נפגעים מה
ה פר ה
עלול ליצור תמריץ שלילי
ל
עסקים להפר את הוראות החוק ,. ללא קיומה של סנקציה כספית אפקטיבית יכול עסק להגיע למסקנה
שההפרה
היא "יעילה" ו
משתלמת לו מבחינה כלכלית. שכן,
אם לקוחות ייפגעו מההפרה ויפתחו נגדו
,בהליך ייצוגי
התוצאה הכי גרועה מבחינתו היא ש בית המשפט
יוציא צו מניעה ו יקבע שאסור לו להפר
את הוראות החוק או
צו עשה שיורה לו לקיים את הוראות החוק
. כשזו התוצאה
הכי
גרועה , אין לעסק
כל סיכון להפסד בבחירה להפר את החוק, אלא רק סיכוי לרווח.
כך, למשל, תאגיד גדול
בת חום המזון
יכול להגיע למסקנה ששווה לו שלא להפחית את משקל האריזה ממוצר המזון שהוא מייצר, ובכך
להרוויח אגורות בודדות על כל מוצר, ובמצטבר מאות אלפי שקלים ואולי אף יותר מכך.
ככל שיוגש נגדו
הליך ייצוגי ,
לכל היותר יינתן נגדו צו מניעה שאוסר עליו לעשות זאת או צו עשה שמחייב אותו להפחית
את משקל האריזה ממוצר המזון,
ועד אז הוא צפוי להרוויח סכומי כסף גדולים מההפרה על חשבון
ציבור הלקוחות.
תהליך מחשבתי דומה יכול לקרות גם ביחס להפצת פרסומות ספאם, או ביחס להפרת
.האסדרה הנוגעת לחובות בתחום סימון מוצרים
במידה רבה
, חסימת האפ שרות לקבל סעד כספי
פוגע
ת ב רציונאל מאוד בסיסי של מנגנון התובענות
הייצוגיות, שכן החסימה
מאפשר
ת
לגורמים חזקים לגרום לנזק קטן להרבה מאוד אנשים
ו להרוויח מכך
סכומי כסף מצטברים גדולים, ללא כל חשש
מסעד כספי אפקטיבי שייפסק כנגד
ם
כתוצאה מהפרת
.הוראות הדין
נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם חסימה מוחלטת של האפשרות לקבלת פיצוי כספי היא פתרון
שעולה בקנה אחד עם מטרות התובענה הייצוגית ,
וכיצד ניתן לתת מענה לחשש שהעדר האפשרות לסעד
כספי אפקטיבי, ייצר תמריץ שלילי לעסקים ל"הפרה יעילה" של.הוראות החוק כן מוצע לוועדה לב חון
את הנושא באופן "הוליסטי", בהתחשב בכך שהצעת החוק מציעה הצעות נוספות להתמודדות עם הליכי
סרק ועם תובענות קנטרניות, וכן לפתרון שייקבע במטרה לשפר את ההגנות על עסקים זעירים ,(בין היתר
.)כמפורט לעיל להלן, נציע לוועדה לשקול
חלופות שונות לחסימה הקטגורית שיאפשרו
התמודדות עם
תביעות סרק, מחד גיסא, וירככו את החשש לפגיעה ביכולת להרתיע מפני הפרת החוק ולתת סעד הולם
.לנפגעים מההפרה, מאידך גיסא
7
(2
)טיבן של ה עילות
שבתוספת הרביעית
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען שהמנגנון
הקל
סי א
של תובענות ייצוגיות אינו מתאים לעילות
שבתוספת הרביעית, שכן עילות אלה מסתיימות בעיקר בהסתלקויות ובלא פיצוי לקבוצה,
הן עילות
שניתנות לתיקון באופן פשוט ומיידי,
או עילות שהתועלת העיקרית בהן היא בהסדרת הסוגיה כלפי
העתיד .מנגד, מכיוון שקיימת תועלת בהפסקת הפעילו ת המפירה ובאכיפת הדין גם במקרים כאלה, מוצע
.להותיר את מנגנון התובענה הייצוגית אך ללא אפשרות לקבלת סעד כספי
,ואולם ,מעבר לקשיים עליהם עמדנו בחסימת האפשרות לקבלת סעד כספי נראה כי תמונת המציאות
ביחס לעילות שבתוספת הרביעית.מורכבת יותר מזו שצוירה בדברי ההסבר
ראשית ,, אם ניקח, כדוגמה, את נושא הפחתת משקל האריזה ממשקל המוצר ניתן לזהות מקרים שבהם
תיקים בעילות כאלה נגמרים בהסדרי פשרה עם פיצוי משמעותי
לקבוצה2
, ואף באישור של
ה תובענה
ה
ייצוגית3
.
כך ,שבניגוד לנטען
נוסף על תיקון ההפרות כלפי העתיד בחלק מהמקרים
יש גם פיצוי של
הציבור
ע ל נזקי
ה
עבר ש יימנע
א ם
יאו
מץ התיקון המוצע .
שנית ,
אמנם בחלק מהמקרים הפרת
עילה מ העילות שבתוספת הרביעית כלל לא תגרום נזק או שתגרום
ל נזק"קל ערך"
, אך יתכנו גם מקרים שבהם הפרה
יכול
ה ו לגר ם נזק לציבור ואפילו נזק משמעותי. הבעיה
היא שקשה מאוד .להפריד בין המקרים הללו
כך, למשל, בדו"ח הצוות הבין-
משרדי ניתנה הדוגמה של
הפרת חובת סימון מזון
, שזו עילה
שבהרבה מהמקרים הפרתה
לא תגרום נזק של ממש , אך במקרה של
סימון
אלרגנים
)(עניין שקיבל מענה בנוסח המעודכן של הצעת החוק ,
או במקרים אחרים (שלא ניתנו
כדוגמה בדו ,"ח האמור) כגון סימון כשרות המוצר או היותו צמחוני/טבעוני הנזק לציבור הרלוונטי עלול
להיות משמעותי ביותר4.
בניירות העמדה שהוגשו לוועדה, נטען באשר לעוצמת הפגיעה
ב ציבור הטמונה בחלק
מה עילות
ה נוספות
המנויות בתוספת הרביעית. הדבר ממחיש את הקושי להבחין
בחקיקה באופן גורף–
ביחס לאותן העילות
–
.בין המקרים שבהם הנזק הוא "קל ערך" למקרים שבהם תיגרם פגיעה משמעותית בציבור
נוכח
,האמור
מוצע
לוועדה לשקול
מהו ה
מענה שיינתן למקרים
שבהם
הפרת העילות שבתוספת
הרביעית גורמת נזק ל מצרפי גדול
או משמעותי לציבור, והאם לא נכון יותר
להותיר את האפשרות
לקבלת סעד כספי גם ביחס לעילות שבתוספת הרביעית ,תוך התאמת המנגנונים שבחוק
לעובדה
שבמרבית המקרים
לא נגרם נזק של ממש או שנגרם נזק קל ערך
)(ראו להלן הצעה לחלופות אפשריות.
(3
)חלופות אפשריות
בהתחשב בקשיים שהסעד הכספי מעורר ביחס לעילות שבתוספת הרביעית, מצד אחד, ובצורך בהרתעה
מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעי ההפרה, מצד שני, מוצע לוועדה לשקול חלופות שיש בהן איזונים
אחרים בין השיקולים השונים ,. כך, למשל
חלופה שניתן להציע היא להקנות לבית המשפט סמ כויות
2
:ראו, למשל )תצ (מרכז15
-
10
-
10982
ישי גורש נ' ק.ה.מאפיות בע"מ (
2017
) (פיצוי של176
אלף ₪לקבוצה); תצ (י-
)ם
32086-03-20
יעקב דביר נ' מאפית האחים חבה בע"מ (
2022
) (פיצוי של600
אלף ₪
)לקבוצה); תצ (מרכז6659-08-16
החץ
( הבונה בע"מ נ' נירלט צבעים בע"מ2018
) (פיצוי של2.5
מיליון ₪
)'לקבוצה); תצ (רח23206-08-21
גלית גלזר נ' אנגוס
דבאח בע"מ (
2023
) (פיצוי של621
אלף ₪
.)לקבוצה
3
:ראו, למשל
)תצ (ב"ש16
-
08
-
44898
רותם צור נ' אולמי השלום (שי) בע"מ (
2019
)); תצ (ב"ש16
-
08
-
44841
'רותם צור נ
א.מ. יוסף תבל מרכז אירו( עים בע"מ2020
.)
4 דו"ח הצוות הבין-
'משרדי, עמ62
.
8
.שונות בניהול ההליך, שיוכלו לתת מענה לקשיים האמורים ביחס לסעד הפיצוי הכספי בהקשר זה, מוצע
לוועדה לשקול את התיקונים הבאים, חלף מניעה מוחלטת של האפשרות לבקשת סעד כספי:
.א
סמכות להורות על מחיקת הסעד הכספי –
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות להעניק לביהמ"ש
סמכות להורות על מחיקת הבקשה לסעד כספי במסגרת הבקשה לאישור
שעילותיה הן העילות המנויות
בחלק א' לתוספת הרביעית
, במקרים שבהם ביהמ"ש סבר שבו הסעד הכספי אינו מתאים לבקשה
או כי
לא נגרם נזק או כי
נגרם נזק "קל ערך" בלבד . כך, מצד אחד לא תהיה חסימה גורפת של האפשרות
ל קבלת סעד כספי–
דבר שיותיר את ההרתעה מפני הפרת הדין, ומצד שני, ביהמ"ש יהיה מוסמך, בתיק
מסוים ובהתאם לנסיבות המקרה, להגיע למסקנה כי סעד כספי אינו מתאים בנסיבות העניין, ועל כן יש
למחוק אותו מהבקשה לאישור התובענה.
.ב אי מתן גמול ושכר טרחה כשאין פיצוי כספי לקב
וצה – על בסיס הצעתו של פרופ' קלמנט לצוות הבין-
משרדי5 ,
סעיף23(ט) המוצע
'(בס16
)להצעת החוק
קובע כי ככל
ש בית המשפט יגיע למסקנה
ש
לא ה
י יתה
הצדקה לכלול בבקשה לאישור או בתובענה הייצוגית סעד של פיצויים, או שבהליך שהתבקש בו סעד של
פיצוי בית המשפט אישר הסדר פשרה ללא פיצוי, בית המשפט לא יפסוק גמול ושכר טרחה לתובע ולבא
.כוחו
כלל מעין זה עשוי לעצב את מערך התמריצים באופן שיביא לכך שתביעות שכל עניי נן הוא הסדרת
.הדין לעתיד יוגשו ללא בקשה לסעד כספי, בשל החשש של התובע ובא כוחו שלא יקבלו כלל תגמול נוכח
ההצעה להוסיף כלל זה
במסגרת הצעת החוק, מוצע לוועדה לשקול האם לא די ביצירת מערך תמריצים
מתאים )(כהצעתו של פרופ' קלמנט
במקום חסימה מוחלטת של האפשרות לבקש סע.ד כספי
.ג
פנייה מוקדמת –
'מוצע לוועדה לשקול האם לא די בהוראת השעה המוצעת בס30
,להצעת החוק
שלפיה תקבע חובת פנייה מוקדמת–
בשלב זה כהוראת שעה–
ביחס לעילות שבחלק א' לתוספת
הרביעית. פנייה מוקדמת בהקשר זה עשויה להוביל לכך
ש
הפר ת הוראות החוק תתוקן ביחס לעתיד
.בחלק גדול של המקרים, ללא יצירת תמריץ שלילי שחסימה מוחלטת עלולה לייצר
נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם אין מקום לאמץ את החלופות השונות שהוצגו לעיל, שמבקשות
ליצור איזון שונה מזה שהוצע בהצעת החוק הממשלתית. וזאת, במטרה לתת מענה לקשיים השונים
שהוצגו בדברי ההס בר להצעת החוק, מצד אחד, ולקשיים שהצגנו לעיל במסגרת מסמך זה
ב יחס להסדר
.שבהצעת החוק, מצד שני
סעיף18
להצעת החוק–
תיקון סעיף24
"לחוק שעניינו "מעשה בית דין
)(א פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה
הייצוגית ,אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
)(ב על
,)אף האמור בסעיף קטן (א
פסק
דין בתובענה ייצוגית
שהסעד
ים המבוקש
ים
בה
םה צו עשה ,
צו מניעה או סעד הצהרתי ,בלבד , לא יהווה מעשה בית דין לגבי תביעה לסעד
של פיצויים
.באותה עילה
,מוצע לקבוע כי פסק דין בתובענה ייצוגית שהסעד המבוקש בה הוא צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי
לא יהווה מעשה בית דין לגבי תביעה לסעד כספי באותה עילה. זאת, כדי לאפשר הגשת תביעות לפיצויים
5 דו"ח הצוות הבין-
'משרדי, עמ63
-
59
.
9
אישיים במקרים המתאימים, גם לאחר שנוהלה תובענה ייצוגית לצו עשה, וכדי שהאינטר ס של חברי
.הקבוצה בקבלת סעד של פיצויים לא ייפגע
נקודות לדיון
העדר קיומו של מעשה בי"ד ידרוש ניהול משפטי של הליכים רבים שלא לצורך –
משמעות העובדה
שפסק דין אינו
מ הווה מעשה בית דין, היא שהממצאים
שנקבע
ו בו
אינם
מחייב
ים
את הצדדים
ל תביעת
פיצויים אישית באותה.עילה
,משכך האופן שבו מנוסח הסעיף המוצע אמנם מאפשר לכל אחד מחברי
הקבוצה להגיש תביעת פיצויים אישית, אך דורש מהם להוכיח מחדש את הממצאים שנקבעו בהליך
.הייצוגי באשר להפרת הוראות החוק על ידי הנתבע דבר
הז ככל הנראה י וביל לניהול מיותר של הליכים
משפטיים ביחס לשאלה
.שבית המשפט כבר קבע ממצאים לגביה
,כדי להשיג את המטרה המבוקשת מבלי לגרום לניהול הליכים משפטיים מיותרים
נציע
לוועדה לשקול
לנסח את ההוראה באופן שאינו מוותר על קיומו של מעשה בית דין ביחס לממצאים העובדתיים
והמשפטיים שנקבע בהליך הייצוגי, אלא רק מבהיר שאין בקיו מו של מעשה בית דין בהליך הייצוגי כדי
:למנוע בקשת סעד כספי אישי. כך, למשל, ניתן להציע את הניסוח הבא
"
)(ב על
,)אף האמור בסעיף קטן (א
אין ב
פסק
דין בתובענה ייצוגית
שהסעדים
המבוקש
ים
בה
הם צו עשה ,צו מניעה או סעד הצהרתי ,בלבד ,
כדי למנוע הגשת
לא יהווה מעשה בית דין לגבי תביעה אישית לסעד
של פיצויים
.באותה עילה"
סעיף22
להצעת החוק–
תיקון סעיף30
"לחוק שעניינו "שינוי התוספות
)(א השר ,באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,רשאי ,בצו –
(
1
) לשנות את התוספת הראשונה;
(
2
)
להוסיף על התוספת השניה, לאחר התייעצות עם שר האוצר, וכן לשנות, לאחר התייעצות
;עם שר האוצר, פרטים בתוספת השנייה שהוספו בצו
(
3
) להוסיף על התוספת השלישית.
)(ב שר ה רשאי ,בצו ,לשנות את התוספת הרביעית.
מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי, בצו, לשנות את התוספת
הרביעית, התוספת הקובעת (בין היתר) את
העילות שלגביהן לא ניתן לבקש סעד של פיצוי
כספי . בדברי ההסבר להצעת החוק נטען שהדבר נועד
לאפשר גמישות בשינוי התוספת הרביעית לצורך התאמ
ת
ה לשינויי הרגולציה ובשל החשש כי
יהיה צורך
בהוספת פרטים לתוספת – אם תובעים ייצוגי
י ם יגישו תובענות ייצוגיות בעילות העונות על הקריטריונים
העומדים ביסוד העילות שבתוספת הרביעית, אך טרם נכללו
בה
בעת
חקיקת החוק דנן.
יש לשים לב
ש המנגנון המוצע לאופן תיקון התוספת הרביעית, רלוונטי גם להסדר שמוצע לקבוע כהוראת שעה, בסעיף
30
להצעת החוק. מדובר בהסדר שעניינו במקרים בהם יש לבצע פנייה מוקדמת בטרם הגשת תובענה
ייצוגית, ונפרט עליו בהרחבה במסמך הכנה נפרד .
10
נקודות לדיון
שינוי התוספת הרביעית – בין אם מדובר בחלק א' של התוספת הרביעית
(עילות שלגביהן לא ניתן להגיש
בקשה לסעד כספי בהליך ייצוגי) ובין אם מדובר בחלק ב' של התוספת הרביעית (עילות שלגביהן חלה
חובת פנייה מוקדמת), כל שינוי של התוספת הרביעית עשוי לטמון בחובו השלכות משמעויות על השימוש
במנגנון התובענה הייצוגית בתחומי משפט שונים , ועל
היקף התפרסותו של חוק תובענות ייצוגיות .
,נוכח האמור ספק אם נכון להותיר
את שינוי התוספת הרביעית להחלטה מינהלית של שר המשפטים
בלבד ,
ומוצע לוועדה לשקול:לנקוט באחת מהחלופות הבאות
.א
דרישה לתיקון חקיקה מלא
: מחיקת האפשרות של שינוי התוספת הרביעית על ידי השר, דבר
שיצריך
.תיקון חקיקה מלא בשלוש קריאות בכנסת
.ב
מחיקת עילות ולא תוספ
ת עילות : בדומה לתוספת השנייה שלגביה השר יכול רק
להוסיף
עילות
לתוספת השנייה, כלומר
להרחיב
את העילות לתובענה ייצוגית, אך
לא לגרוע
ממנה (למעט ביחס לעילות
שהשר עצמו הוסיף), ניתן לקבוע כי השר יה יה רשאי
למחוק
,עילות מהתוספת הרביעית, כלומר
להרחיב
את האפשרות לשימוש במנגנון התובענה הייצוגית, אך
לא להוסיף
.עליהן
.ג
פיקוח פרלמנטרי : בין אם מאפשרים לשר רק למחוק עילות מהתוספת הרביעית (כמוצע בחלופה
הקודמת) ובין אם מאפשרים לשר לשנות את התוספת הרביעית (כמוצע
בהצעת החוק), נוכח ההשלכות
רחבות ההיקף שעשויות להיות ל
שינוי התוספת הרביעית, נראה כי,, לכל הפחות
יש לדרוש פיקוח
פרלמנטרי על החלטת השר ,
כך שכל שינוי של תוספת יהיה טעון את אישורה של ועדת החוקה, חוק
ומשפט של הכנסת .זאת,
'בדומה לקבוע בס30
,הקיים ביחס לכל שינוי של התוספות שכבר קיימות
בחוק.
סעיף26
להצעת החוק– הוספת התוספת הרביעית לחוק
תוספת רביעית
(סעיף3
)א
חלק א'
(
1
)סעיף
20
)(ב
לחוק המכר ,תשכ
"ח-
1968, לעניין אי קיזוז משקל אריזות;
(
2
) סעיף
17
)(ג
לחוק הגנת הצרכן ,תשמ
"א-
1981
, למעט ביחס לחובה לפי סעיף17(ב3) לאותו החוק;
(
3
) סעיף
30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-
1982
;
(
4
) צו הגנת הצרכן (סימון טובין ,)תשמ"ג-
1983
,למעט סעיף 2
(ו )לעניין אזהרה ,סעיף 3
(
4
,)סעיף
3
(
4א )לעניין חובת הסימון שבסעיפים 3
(
4
)ו-
3
(
4א ,)וסעיף 7;
(
5
) סעיפים 2
)(ב
ו-
)(ג
ו-
4 צו ל הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון ,)תשנ"ט-
1998
;
(
6
) תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה ,)תשס"ח-
2008
;
(
7
)
תקנות5
,
6
,
9 ו-
11
)(ג
ל תקנות ,)הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי
תשע
"ח-
2017
מוצע להוסיף לחוק את התוספת הרביעית, שבחלק א' שבה ייקבעו עילות, שלגביהן לא ניתן יהיה להגיש
בקשה לסעד כספי במסגרת הליך ייצוגי
, כמפורט לעיל .
:מדובר בעילות הבאות
11
1
. תביעה לפי סעיף20(ב) לחוק המכר
, התשכ"ח–
1968
–
,הסעיף קובע כי אם נקבע המחיר לפי משקל
יחושב המחיר
לפי המשקל הנקי , דהיינו: ללא חישוב משקל האריזה וללא חישוב משקל של דברים
)'נוספים (כמו נוזלים שמשמרים את המזון וכו . מוצע לקבוע את עילת
ה תביעה של
אי קיזוז משקל אריזה
ממחיר המוצר.
יצוין, כי ההבהרה לפיה מדובר רק ביחס לאי קיזוז משקל האריזה עודכנה על ידי משרד
המשפטים לקראת הדיון.
2
. סעיף17(ג) לחוק הגנת הצרכן
, הת
שמ"א–
1981
–
סעיף17
קובע הוראות שונות לעניין החובה של עוסק
,לסמן על גבי טובין שהוא מוכר פרטים שונים כאשר סעיף קטן (ג) קובע כי סימון זה יהיה בעברית, זולת
.אם נקבע אחרת
מוצע לקבוע את עילת
ה תביעה של
אי-סימון של פרטים שונים בעברית בטובין , למעט
ביחס לחובה לסמן בעברית פרטים בדבר קרינה בלתי מייננת לפי סעיף17(ב3
) לאותו החוק. יצוין, כי
ההחרגה של סימון קרינה בלתי מייננת עודכנה על ידי משרד המשפטים לקראת הדיון.
3
. סעיף30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–
1982
– הסעיף מכונה "חוק הספאם", ועני ינו
.איסור על משלוח דברי פרסומות ללא הסכמה כלומר, מדובר בעילת תביעה על
משלוח ספאם.
4. צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג–
1983
–
,הצו קובע הוראות מפורטות באשר לאופן הסימון
פרטי הסימון ושפת הסימון, בכל הנוגע לסימון טובין. לעניין זה, מוצע להחריג את הסעיפים ה באים
'באותו צו: את החובה לפי ס2
(ו) לצו לתרגם לעברית אזהרה בלועזית המופיעה על טובין מיובאים; את
החובה לפי סעיף3(4
) לצו לסמן את היות המוצר סוג ב' או פגום; את החובה לפי סעיף3(4
א) לסמן את
'היות המוצר "מוחדש"; את החובה לפי ס4 לצו ששפת הסימון תהיה בעברית, אך
רק ביחס לסימון
'היות המוצר סוג ב' או פגום או היות המוצר "מוחדש", כאמור; וכן את החובה לפי ס7
לצו שלמוצר
.יהיו הוראות שימוש בעברית כלומר, מדובר בעילת תביעה על
אי-
,עמידה בהוראות בדבר אופן סימון
פרטי סימון ושפת סימון של
טובין כדין.
5
.
סעיפים2(ב) ו-
)(ג
הנוגעים לתוספת ו-4 ל
צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט–
1999
–
.הצו קובע הוראות מפורטות באשר לאופן הסימון והאריזה של מוצרי מזון כלומר, מדובר בעילת
תביעה על
אי-סימון מוצרי מזון כדין.
יצוין, כי הסעיפים שנמנו ביחס לצו זה עודכנו על ידי משרד
המשפ
טים לקראת הדיון.
6. תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח–
2008
– התקנות קובעות הוראות לעניי
ן
החובה
לציין את המחיר ליחידת מידה. לעניין זה, מוצע להחריג את תקנה3
(ג) לעניין המחיר ליחידת מידה של
.הכמות הנקייה ("נטו") של טובין
כלומר, מדובר בעילת תביעה על
אי-ציון המחיר ליחידת מידה.
7
. תקנות5
,
6
,
9 ו-
11
(ג) לתקנות
הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח–
2017
–
,התקנות קובעות חובה על סימון סמלים המיידעים את הציבור על מזון המכיל כמות גבוהה של נתרן
.סוכרים או שומן רווי
כלומר, מדובר בעילת תביעה על
אי-
סימון של ערכי הנתרן, סוכר או שומן רווי
ב
מוצרי מזון.
יצוין, כי
גם כאן עודכנו הסעיפים שנמנו ביחס לתעל ידי משרד המשפטים לקראת הדיון.
לפי המוצע ,לא ניתן יהיה לבקש סעד כספי ב
תובענה
ייצוגית שעילתה
כל
אחד
מהדינים הללו
(למעט
החריגים שצו
ינו )אלא רק צו עשה ,צו מניעה או סעד הצהרתי. מעבר ל
קשיים השונים שהצעה זו
מעוררת
, עליהם עמדנו לעיל, נציע לוועדה לבחון
,כל אחד מהפרטים האמורים ואת התאמתו, בעיניה
להסדר שייקבע.
12
סעיף4
להצעת החוק–
תיקון סעיף4
שעניינו "מי רשאי להגיש בקשה לאישור
"תובענה ייצוגית ובשם מי
(א) אלה רשאים:להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן
(
1
)
אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף3
(א), המעוררת שאלות מהותיות
של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם–
בשם אותה
קבוצה ובלבד שלא הגיש יותר מחמש בקשות לאישור באותה שנה;
(
2
)
רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף3
(א), שבתחום אחת המטרות
הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית–
בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו
ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות ל;כלל החברים הנמנים עמה
(
3
)
ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף3
(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן
עוסק הארגון–
בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות
מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט
שוכ( נע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה1
,); ואולם
המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-
2008
, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש
את הבקשה בידי אדם כאמור( בפסקה1
.)
(ב) לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק–
(
1
)
()בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א1
)
–
די בכך שהמבקש
;יראה כי לכאורה נגרם לו נזק
(
2
)
()בבקשה לאישור שהוגשה בידי רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (א2
) או בידי ארגון
כאמור בסעי()ף קטן (א3
)
–
די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי
.קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה
דברי ההסבר להצעת החוק מפנים לדו"ח הצוות הבין-
משרדי שעמד על קיומה של תופעה של "תובעים
סדרתיים". לפי הנטען בדברי ההסבר, אף אם הגשת מספר רב של תובענות על ידי אותו תובע אינה
מלמדת באופן אוטומטי כי מדובר בבקשת סרק וייתכן כי יש ממש בבקשה, לא ניתן "להתעלם מתופעה
זו שקשורה באופן ישיר לאיכותן של הבקשות לאישור שמוגשות ולתופעה של ניצול לרעה של כלי
התובענה הייצוגית" באמצעות יצירת עילת תביעה "באופן מלאכותי". לאור האמור, מוצע להגביל את
מספר התובענות הייצוגיות שכל תובע ייצוגי יכול להגיש בכל שנה, ולקבוע כי תובע ייצוגי שעומד בתנאים
יהיה רשאי להגיש תובענה ייצוגיות ובלבד שלא הגיש יותר מחמש בקשות לאישור באות.ה שנה קלנדרית
נקודות לדיון
חסימת תובע שהגיש יותר מ-
5 בקשות לאישור מעורר
ת קשיים ניכרים
()(סעיף קטן (א1
)))
:התיקון המוצע מעורר קשיים ניכרים
.א
מסקנות הצוות הבין-משרדי הן הפוכות
: דברי ההסבר מפנים לדו"ח של הצוות הבין-
משרדי שעמד
,על התופעה של תובעים סדרתיים
אך מסקנת הדו"ח היתה הפוכה מהצעת החוק הממשלתית. הצוות
סבר שיש
לדחות
את המלצה להגביל את מספר התובענות הייצוגיות המוגשות בשנה על ידי תובע
"ייצוגי, "שכן אפשרות זו חוסמת הגשת תובענות ייצוגיות ראויות בידי תובעים '(עמ70
לדו"ח). לכך
נוסיף כי לעיתים התובע שהגיש י
ותר מ-5
,בקשות לאישור הוא דווקא התובע הרציני, המומחה בתחום
13
שבשל מומחיותו והבנתו מגיש כמה וכמה תובענות ייצוגיות ראויות וטובות באותו נושא, וחסימתו עלולה
,דווקא למנוע את הגשתן של תובענות ראויות וטובות. מכל מקום, במקום חסימה מהגשת תובענות
המליץ הדו"ח על הטלת ח ובת שקיפות על התובע כך שיידרש לציין את מספר התובענות שהגיש, באופן
שיאפשר לביהמ"ש לבחון את התנהלותו ביתר התובענות ולהכריע האם ראוי שהוא ייצג את הקבוצה
באופן הולם ותם לב, כדרישת החוק6 .
.ב
פגיעה בזכות הגישה לערכאות
: מעבר לנימוק המעשי שצוין בדו"ח, התיקון המוצ ע מהווה פגיעה קשה
בזכות הגישה לערכאות , והוא עלול להוות תקדים מסוכן בעניין זה, במיוחד כאשר החסימה המוצעת
אינה מתבססת כלל על תוכנה של הבקשה אלא אך ורק על מספר הבקשות שהוגשו ,. כך, לפי המוצע
גם בקשה לאישור שמגלה עילת תביעה ברורה ומבוססת כדבעי תיחסם אוטומטית , אם התובע עבר את
מספר הבקשות המותר, וזאת, אף אם כל5
התובענות הייצוגיות שהגיש קודם לכן היו כולן תובענות
רציניות וראיות והסתיימו עם פיצוי משמעותי ואמיתי לטובת הציבור . בהקשר זה, ראוי לציין כי גם
רעיונות חקיקתיים שהועלו בעבר להתמודדות עם תובעים טרדניים בהליכ ים משפטיים באופן כללי (אך
לא הבשילו לכדי חקיקה), היו מרוככים משמעותית לעומת ההסדר המוצע. כך, למשל, בתזכיר הצעת
חוק ממשלתית שפורסמה בשנת2018
בעניין תובע טרדן7
, לא הוצעה חסימה אוטומטית של תובעים לפי
מספר תביעות, אלא הענקת סמכות לבית המשפט להוציא צו חוסם כלפ י תובע טרדן אחרי הפעלת שיקול
דעת ובחינת הנתונים, וניתנה אפשרות למי שהוצא נגדו צו חוסם להגיש תביעה אם בית המשפט נתן לו
.רשות לכך, לאחר ששוכנע כי התביעה מגלה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט
טענה לפיה לא מדובר בפגיעה בזכות הגישה לערכאות כי אין זכות קנויה להגיש תובענה ייצוגית והתובע
יכול להגיש תביעה אישית–
,אינה משכנעת. שכן חסימת התובע מהיכולת להגיש תובענה ייצוגית על
נזק של שקלים בודדים שנגרם לו מגבייה שלא כדין על ידי חברת ביטוח או חברת סלולר, משמעותה
היא, הלכה למעשה, פגיעה בזכות הגישה שלו לערכאות
. ז את, נוכח העובדה שבמקרים שבהם מדובר
הפגיעה האישית היא כה קטנה עד שאין תמריץ להגישה כתביעה אישית, ואף אם התובע יחליט להגיש
תביעה אישית על אותם שקלים בודדים היא ."ככל הנראה תימחק בעילה של "זוטי דברים
.ג
האמצעי שפגיעתו פחותה
: בחינת חלופות אפשריות מלמדת כי ישנ ן אמצעים פוגעניים פחות להשגת
:התכלית של מניעת תובענות סרק1) ניתן להציע את ההמלצה שהתקבלה בדו"ח הצוות הבין-
,משרדי
ולפיה תובע יחויב
לציין את מספר התובענות הייצוגיות שהגיש , על מנת שבית המשפט והצדדים יהיו
מודעים לכך. לדברי מחברי הדו"ח, ההיכרות עם תובענות אחרו ת שהוגשו עשויה לסייע לבתי המשפט
בבחינת התאמתו של אותו תובע לשמש כתובע ראוי שייצג את הקבוצה באופן הולם לתם לב, כדרישת
'ס8
.לחוק2
) ברור כי גם
האפשרות להטיל הוצאות
על המבקש, על התובע המייצג ועל בא כוחם (סעיף
23
א המוצע), במקרה שהגישו או ניהלו את ההליך בחוסר תום לב, עשויה לשמש כלי משמעותי
להתמודדות עם תובעים סדרתיים, ואכן, חלק מהגורמים שהופיעו בפני הצוות הבין-
משרדי סברו שזו
'הדרך הנכונה להתמודד עם הקשיים שמתעוררים מתביעות סרק (עמ68
.)לדו"ח3
) אפילו המנגנון
שהוצע בעבר ל
הסמכת בית המשפט להוצאת צו חוסם (עם כל הקש יים שהוא מעורר), פוגעני פחות
.מחסימה אוטומטית וגורפת
6
'עמ70
.לדו"ח
7 ראו :, למשל תזכיר'חוק בתי המשפט (תיקון מס__
) (תובע טרדן), התשע"ח-
2018
.
14
כך או כך, קיומן של חלופות משמעותיות, שאחת מהן אף
הוצעה על ידי הצוות הבין-
משרדי לאחר בחינה
מעמיקה של הנושא, מעמידה בסימן שאלה את ההצדקה לפגיעה כה קשה בזכות הגישה לערכאות
.ומעוררת את השאלה האם זהו האמצעי שפגיעתו פחותה לצורך השגת תכלית החקיקה
.ד
ההשוואה לתובענות קטנות אינה ממין העניין : דברי ההסבר להצעת החוק משווים את התיקון המוצע
להוראה שבסעיף60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–
1984
, שלפיו, כך נטען, "בבית
המשפט לתביעות קטנות ניתן להגיש עד5
תביעות בשנה", דבר המרמז על כך שלכאורה יש תקדים
לתיקון המוצע. ואולם, אין הנדון דומה לראיה. סעיף60
(ב) לחוק בתי המשפט
אינו מו
נע
מתובע מלהגיש
תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות גם אם הגיש יותר מ-5
,תביעות באותה שנה לאותו בית המשפט
אלא מקנה
לבית המשפט
לתביעות קטנות שיקול דעת שלא לדון בעצמו בתביעה שהוגשה בידי תובע
שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות, אלא להעבירן לבית מש פט השלום או
,לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה. כלומר
הסעיף אינו עוסק
בחסימת תובע מהגשת תביעה בהתחשב
במספר התביעות שהגיש, אלא במתן שיקול דעת של בית המשפט לקבוע את הערכאה המשפטית
המתאימה
.שבה תנוהל התביעה, בהתחשב במספר התביעות שהגיש התובע
.ה
ההצעה אינה עולה בקנ
ה אחד עם הסדרים שונים בהצעת החוק : ההצעה אף אינה עולה בקנה אחד–
או למצער מצויה במתח ממשי–
עם הסדרים שונים שבהצעת החוק. כך, למשל, בעוד שיד אחת של הצעת
החוק מבקשת לעודד ארגונים להגיש תובענות ייצוגיות ראויות ומנסה להקל עליהם לעשות זאת8
, היד
השנייה של הצעת ה חוק חוסמת את אותם הארגונים מלהגיש את התובענות הראויות והטובות שעודדו
אותם להגיש, אם הגישו יותר מ-5
בקשות לאישור. דוגמה נוספת נוגעת למתח שבין ההסדר בהצעת
החוק שמאפשר להטיל הוצאות משפט גם על עורך הדין מתוך תפיסה שעורך הדין הוא שותף להגשת
התביעה והרבה פעמים א
ף היוזם שלה9, לבין ההסדר שמבקש לחסום תובע שהגיש יותר מ-5
בקשות
.לאישור, תוך התעלמות מתפקידו של עורך הדין בהגשת התביעות ויחסי הכוחות שבינו ובין התובע
נוכח הפגיעה בזכות הגישה לערכאות ,החלופות המידתיות
יותר להתמודדות עם
תופעת תובענות הסרק
והקשיים ש
עולים מההסדר המוצע , מוצע לוועדה לשקול
להימנע
מלאמץ את
התיקון המוצע.
8
באמצעות מחיקת "דרישת הקושי"; הסדר אותו מוצע לקבוע כהוראת שעה במסגרת סעיף29
.להצעת החוק
9
סעיף23
א שאותו מוצע להוסיף לחוק במסגרת סעיף17
.להצעת החוק