הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2078686 הכנסת העשרים ואחת יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר ______________________________________________ פ/279/21 הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשע"ט–2019 דברי הסבר חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק או חוק המזונות) נועד להיטיב ולסייע לאוכלוסייה, אשר ברובה המוחלט מורכבת מנשים וילדים, כאשר נפסק לזכותם של הילדים פסק דין למזונות שאינו מבוצע על ידי החייב בתשלום. לפי הוראות החוק, במקרים אלה המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת מזונות חודשית, בעוד שהוא פועל לגבות את פסק הדין מן האב החייב. בפועל, לעתים האב מתנער ממחויבותו הכלכלית כלפי ילדיו וצובר חוב במוסד לביטוח הלאומי. במצב שכזה עלותה של קצבת המזונות מוטלת על המוסד לביטוח לאומי, לפחות זמנית. יש לציין כי הגובה של קצבת המזונות אינו מתחשב במספר הילדים מעבר לשניים, ואינו ריאלי ביחס לצורכי הילדים. האם החד הורית שאב ילדיה מתנער ממחויבויותיו הכלכליות כלפי ילדיו, נכונה לשאת לבדה באחריות ובעול ולעשות את המיטב כדי לשקם את המשפחה ולא לפזר את ילדיה למשפחות אומנה או מוסדות ציבוריים (שעלותם על קופת המדינה כבדה לאין ערוך מקצבת המזונות), בנוסף היא נאלצת להתמודד עם מצב קשה של הורה אחד ומשכורת אחת כדי לכלכל ולגדל משפחה. נוסף על כך, במרבית המקרים שבהם האב מסרב, מתחמק או אינו מסוגל לשאת באחריותו הכלכלית כלפי ילדיו, הגירושין היו כרוכים במלחמה ארוכת טווח ותוצר של אלימות ביתית או הפרעה נפשית. רבות מהאימהות המבקשות להיעזר בחוק המזונות, הפסידו לפחות מחצית מהרכוש המשפחתי תמורת הגט, צברו חובות עקב תהליך הגירושין ואף לעתים מחויבות בחובות שהותיר הבעל. גירושים מהווים משבר חמור תמיד, ובמקרים אלה נוצר משבר על גבי משבר, ועל כן בני המשפחה זקוקים לשיקום ולטיפולים פסיכולוגיים שעלותם רובצת על האם. ואולם, במתכונתו הנוכחית של החוק ולפי תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג–1972, שהותקנו מכוחו של החוק האמור, זכותו של הזכאי לתשלום לפי החוק, תלויה במבחן הכנסה מחמיר של ההורה המשמורן. בהתניה זו יש משום פגיעה חמורה בזכותם של הקטינים הזכאים למזונות שנקבעו בפסק דין. למעשה, משום שההורה המשמורן משתכר מעט, נגרעים מן הילדים תשלומי המזונות. בהתניה זו יש גם פגיעה ביכולת ההורה היחידני להשתכר כדי לכלכל את עצמו ואת בני ביתו. יתר על כן, קיזוז המזונות תמורת ההשתכרות מהווה מחסום תעסוקתי להורה המשמורן ומעודד הישארות בבית ואי יציאה לעבודה, בפרט כשיכולת ההשתכרות נמוכה וההוצאות לשמירה על הילדים גבוהות. לאי היציאה לשוק העבודה מחירים פסיכולוגיים, חברתיים, חינוכיים וכלכליים כבדים ביותר. כמו כן, וכדי להימנע ממצב של עוני מחפיר, נאלצות אימהות חד הוריות רבות לבחור בערוץ של "שוק שחור", שכן בצורה זו לא ייגרע מהן תשלום המזונות. כאשר מקור הכנסה נוסף מגיע על חשבון קצבת המזונות, אין המשפחות החד הוריות מצליחות לספק לילדיהם את התנאים הבסיסיים ביותר לחיים. משמעות הדבר היא שההתניה מחריפה את המשברים הקיימים ומוסיפה עליהם. ראוי לציין כי הנפגעים העיקריים מן המצב הם כל אותם ילדים שנמנעת מהם ההגנה והזכאות שקבע המחוקק, עקב קיומו של מבחן ההכנסה המחמיר כאמור. לפיכך, כדי שלא לאמלל ילדים, וכדי לעודד את ההורה המשמורן לצאת אל מעגל העבודה וכן כדי למנוע תופעה של עבודה ב"שוק שחור", מוצע בזאת לקבוע כי בחישוב שיעור התשלום שישולם לזכאי, לא תובא בחשבון הכנסתו של הזוכה שאינה עולה על סכום השכר הממוצע במשק. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4047/18), ועל ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/4613/18), על שולחן הכנסת התשע עשרה על ידי חברת הכנסת רינה פרנקל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1971/19), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/724/19) ועל ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/657/19). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/835/19), על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ (פ/1545/19) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/2446/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/434/20), על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/1087/20) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1291/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 תיקון סעיף 3 1. בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) בחישוב ההכנסה של זוכה לפי חוק זה לא תובא בחשבון הכנסה בסכום השווה לשכר הממוצע כמשמעותו בסעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי."