הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2078925 הכנסת העשרים ואחת יוזמת: חברת הכנסת מיכל רוזין ______________________________________________ פ/447/21 הצעת חוק חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר, התשע"ט–2019 דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו להסדיר את סוגיית אובדן מזון (food wastage) המהווה בעיה ישראלית וכלל-עולמית בעלת השלכות סביבתיות, כלכליות וחברתיות רחבות היקף. מבקר המדינה התייחס לנושא במספר דוחות ביקורת בשנים האחרונות מהם עולה כי יש מקום לשקול לחייב מוסדות ציבוריים ופרטיים המספקים ומגישים מזון בכמויות גדולות לערוך הסכמים עם עמותות מזון לחלוקת עודפי מזון ראוי למאכל אדם העתיד להיזרק מסיבות מגוונות. הצורך לחייב ספקי מזון ועמותות מזון בהסכמים כאלה נובע מן ההכרה כי אין די בתרומה לקהילה, רחבה ונאה ככל שתהיה, מצד ספקי ועמותות מזון ומצד המדינה, אלא כי תעשיית המזון תיקח אחריות ותכלול בפעילותיה התגייסות לטובת מטרות חברתיות וסביבתיות. על פי נתונים של המשרד להגנת הסביבה, כ-30% מהפסולת הנזרקת היא של מזון. על זאת יש להוסיף את נתוני המוסד לביטוח לאומי (ע"פ דו"ח "צמצום ממדי העוני והאי שוויון, 2014"), לפיהם חיים בישראל כ- 1,755,000 ישראלים עניים נכון לשנת 2014, כאשר מתוכם 817,000 ילדים החיים בעוני (כל ילד שלישי בישראל הוא ילד עני) ומספר המשפחות העובדות החיות בעוני הוא 246,000 (כשני שליש מהמשפחות החיות בעוני בגיל העבודה הן משפחות עובדות). בנוסף לכך, כ-550,000 ישראלים נמצאים בסיכון לעוני. בשנת 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא "פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי" וציין כי בשנת 2011 חיו בישראל כ-308,000 משפחות (894,000 נפשות), ובהן 360,000 ילדים, שדיווחו כי בשל מחסור בכסף לא אכלו לפעמים יום שלם, או צמצמו את הארוחות במשך כמה חודשים בשנה. מציאות זו, ציין המבקר, אינה מתיישבת עם אחריות המדינה וכפיפותה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולאמנה הבין לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966 הקובעת כי "מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון". השרשרת המבנית של בזבוז המזון הישראלית תוארה בדו"ח מבקר אחר שהתפרסם בנושא "אובדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות", 2015, שהעיר כי ישראל מדורגת במקום השני בעולם במדינות ה-OECD בבזבוז מזון וכי הנושא לא זכה עד כה להתייחסות ממשלתית כוללת. נתונים מדאיגים אלה מעידים כי החברה הישראלית נכשלה להתמודד התמודדות ראויה עם בעיות המצוקה הכלכלית והעוני וכן חוסר ביטחון תזונתי ואובדן המזון הנובעים מהם. לפיכך, מוצע כי המדינה מצדה תירתם למאמץ להפחית אובדן מזון, הן בתחום הממוני – בקביעה כי תינתן הקלה בהטבות מס שרשמו ספקים כחלק מהוצאותיהם העסקיות, והן בתחום המשפטי – בקביעה כי תינתן הגנה משפטית לספקי ועמותות מזון, בלי שיחששו שפעולתם כרוכה בעבירה על הוראות החוק או שמא הם יהיו חשופים לתביעות. עוד מוצע כי ההגנה האמורה תחול על מזון הראוי למאכל אדם אשר לא נמכר, וגם מזון שלא שווק בשל טעמים שונים, ובכללם טעמי אסתטיקה, וכל עוד אינו מסכן את בריאות הצרכנים. בנוסף, מוצע לקבוע כי הגנה זו תחול גם על עמותות מזון, ובלבד שהן פעלו על פי הכללים הנדרשים לעניין הובלת, אחסנת ואספקת מזון (הגנה שאומצה גם בארצות הברית ב- Bill Emerson Good Samaritan Food Donation Act, 42 U.S.C 1791). בנוסף, לא אחת קורה כי עמותות מזון נעזרות במתנדבים לשם איסוף וחלוקת המזון. כדי לעודד מתנדבים אלה וכדי להגן על העמותה מתביעות הנובעות מפעולת מתנדבים מוצע לחייב אותה לבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת תרומות מזון. עוד מוצע לאפשר לשר, לאחר התייעצות, לקבוע בתקנות כללים ואמות מידה לניצול מזון במקרים שאינו ראוי למאכל אדם והוא עתיד להיזרק. כך למשל, מזון כזה יכול לשמש להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה ולייצור דשן באמצעות קומפוסטציה. הצעת חוק ברוח דומה הוגשה לאחרונה בפרלמנט הצרפתי ומנסה לתקן את החוק לניצול האנרגיה לצמיחה ירוקה לאור המלצות דו"ח גארו שעסק בבזבוז המזון בצרפת (Projet de loi relatif à la transition énergétique pour la croissance verte). הדוח כלל בין היתר, המלצות חיוב רשתות מזון לתרום את המזון שלא נמכר ושעדיין ראוי למאכל אדם לנזקקים. בדומה למהלך של הצעת החוק הצרפתית שהיא חלק ממאמציו של האיחוד האירופי לקצץ את פסולת המזון בחצי עד שנת 2025, מבקשת הצעת חוק זו לאמץ מדיניות ישראלית דומה בשיתוף עם גורמי השוק הפרטי והציבורי לטיפול קולקטיבי בבעיות המצוקה והרעב בחברה הישראלית. הצעת החוק נכתבה בסיוע ארגון "לקט ישראל" וארגון "לתת". הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2847/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "ספק מזון" – כל אחד מאלו: "ספק מזון" – כל אחד מאלו: "ספק מזון" – כל אחד מאלו: "ספק מזון" – כל אחד מאלו: "ספק מזון" – כל אחד מאלו: (1) רשת המפעילה לפחות 2 חנויות לממכר מזון, בין כסניפים עצמאיים ובין כזכיינים, ששטחן עולה על 400 מ"ר; (1) רשת המפעילה לפחות 2 חנויות לממכר מזון, בין כסניפים עצמאיים ובין כזכיינים, ששטחן עולה על 400 מ"ר; (1) רשת המפעילה לפחות 2 חנויות לממכר מזון, בין כסניפים עצמאיים ובין כזכיינים, ששטחן עולה על 400 מ"ר; (1) רשת המפעילה לפחות 2 חנויות לממכר מזון, בין כסניפים עצמאיים ובין כזכיינים, ששטחן עולה על 400 מ"ר; (2) חנות לממכר מזון ששטחה עולה על 400 מ"ר; (2) חנות לממכר מזון ששטחה עולה על 400 מ"ר; (2) חנות לממכר מזון ששטחה עולה על 400 מ"ר; (2) חנות לממכר מזון ששטחה עולה על 400 מ"ר; (3) בתי אוכל – כהגדרתם בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח–1997; (3) בתי אוכל – כהגדרתם בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח–1997; (3) בתי אוכל – כהגדרתם בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח–1997; (3) בתי אוכל – כהגדרתם בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח–1997; (4) מתקן הסעדה המשרת את כוחות הבטחון כהגדרתם בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998; (4) מתקן הסעדה המשרת את כוחות הבטחון כהגדרתם בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998; (4) מתקן הסעדה המשרת את כוחות הבטחון כהגדרתם בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998; (4) מתקן הסעדה המשרת את כוחות הבטחון כהגדרתם בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998; (5) בית מלון- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1976. (5) בית מלון- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1976. (5) בית מלון- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1976. (5) בית מלון- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1976. "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – כמשמעותה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – כמשמעותה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – כמשמעותה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – כמשמעותה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – כמשמעותה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011; "מזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; "מזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; "מזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; "מזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; "מזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; "עמותה לחלוקת מזון" – מוסד ללא כוונת רווח או מלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אשר פועל, במסגרת מטרותיו, לחלוקת תרומות מזון והוא בעל אישורים הנדרשים לצורך הובלה, אחסון או חלוקה של מזון; "עמותה לחלוקת מזון" – מוסד ללא כוונת רווח או מלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אשר פועל, במסגרת מטרותיו, לחלוקת תרומות מזון והוא בעל אישורים הנדרשים לצורך הובלה, אחסון או חלוקה של מזון; "עמותה לחלוקת מזון" – מוסד ללא כוונת רווח או מלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אשר פועל, במסגרת מטרותיו, לחלוקת תרומות מזון והוא בעל אישורים הנדרשים לצורך הובלה, אחסון או חלוקה של מזון; "עמותה לחלוקת מזון" – מוסד ללא כוונת רווח או מלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אשר פועל, במסגרת מטרותיו, לחלוקת תרומות מזון והוא בעל אישורים הנדרשים לצורך הובלה, אחסון או חלוקה של מזון; "עמותה לחלוקת מזון" – מוסד ללא כוונת רווח או מלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אשר פועל, במסגרת מטרותיו, לחלוקת תרומות מזון והוא בעל אישורים הנדרשים לצורך הובלה, אחסון או חלוקה של מזון; "השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות. חובת עריכת הסכם או התחייבות לחלוקת עודפי מזון שלא נמכר 2. ספק מזון יתקשר עם עמותה לחלוקת מזון בהסכם חלוקת עודפי מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם באופן המסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם. ספק מזון יתקשר עם עמותה לחלוקת מזון בהסכם חלוקת עודפי מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם באופן המסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם. ספק מזון יתקשר עם עמותה לחלוקת מזון בהסכם חלוקת עודפי מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם באופן המסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם. ספק מזון יתקשר עם עמותה לחלוקת מזון בהסכם חלוקת עודפי מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם באופן המסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם. ספק מזון יתקשר עם עמותה לחלוקת מזון בהסכם חלוקת עודפי מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם באופן המסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם. פטור מאחריות לתורם מזון 3. על אף האמור בכל דין, אדם המעביר עודפי מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב העברת העודפים. על אף האמור בכל דין, אדם המעביר עודפי מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב העברת העודפים. על אף האמור בכל דין, אדם המעביר עודפי מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב העברת העודפים. על אף האמור בכל דין, אדם המעביר עודפי מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב העברת העודפים. על אף האמור בכל דין, אדם המעביר עודפי מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב העברת העודפים. מזון שאינו ניתן לשיווק 4. הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו אף על חלוקת עודפי מזון שקיימת מניעה לעשות בהם שימוש מסחרי, ובלבד שמניעה זו אינה מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון. הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו אף על חלוקת עודפי מזון שקיימת מניעה לעשות בהם שימוש מסחרי, ובלבד שמניעה זו אינה מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון. הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו אף על חלוקת עודפי מזון שקיימת מניעה לעשות בהם שימוש מסחרי, ובלבד שמניעה זו אינה מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון. הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו אף על חלוקת עודפי מזון שקיימת מניעה לעשות בהם שימוש מסחרי, ובלבד שמניעה זו אינה מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון. הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו אף על חלוקת עודפי מזון שקיימת מניעה לעשות בהם שימוש מסחרי, ובלבד שמניעה זו אינה מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון. שמירה על איכות ובטיחות המזון ופטור מאחריות 5. עמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת מזון, בהתאם לחוקים, לתקנות ולכללים החלים על פעולות אלה, לא תישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון. עמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת מזון, בהתאם לחוקים, לתקנות ולכללים החלים על פעולות אלה, לא תישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון. עמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת מזון, בהתאם לחוקים, לתקנות ולכללים החלים על פעולות אלה, לא תישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון. עמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת מזון, בהתאם לחוקים, לתקנות ולכללים החלים על פעולות אלה, לא תישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון. עמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת מזון, בהתאם לחוקים, לתקנות ולכללים החלים על פעולות אלה, לא תישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון. חובת ביטוח 6. עמותה לחלוקת מזון תבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. עמותה לחלוקת מזון תבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. עמותה לחלוקת מזון תבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. עמותה לחלוקת מזון תבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. עמותה לחלוקת מזון תבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. ביצוע ותקנות 7. (א) השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות בעניינים אלה: (א) השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות בעניינים אלה: (א) השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות בעניינים אלה: (א) השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות בעניינים אלה: (א) השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות בעניינים אלה: (1) קביעת יעדים להפחתת אובדן מזון; (1) קביעת יעדים להפחתת אובדן מזון; (1) קביעת יעדים להפחתת אובדן מזון; (1) קביעת יעדים להפחתת אובדן מזון; (2) קביעת אמות מידה לזכאות לקבלת עודפי מזון ואופן הנגישות לנקודות החלוקה; (2) קביעת אמות מידה לזכאות לקבלת עודפי מזון ואופן הנגישות לנקודות החלוקה; (2) קביעת אמות מידה לזכאות לקבלת עודפי מזון ואופן הנגישות לנקודות החלוקה; (2) קביעת אמות מידה לזכאות לקבלת עודפי מזון ואופן הנגישות לנקודות החלוקה; (3) סדרי העדיפויות לטיפול בעודפי מזון שראוי ושאינו ראוי למאכל אדם; (3) סדרי העדיפויות לטיפול בעודפי מזון שראוי ושאינו ראוי למאכל אדם; (3) סדרי העדיפויות לטיפול בעודפי מזון שראוי ושאינו ראוי למאכל אדם; (3) סדרי העדיפויות לטיפול בעודפי מזון שראוי ושאינו ראוי למאכל אדם; (4) אופן ההליך בו יועבר מזון מספק מזון לעמותת מזון. (4) אופן ההליך בו יועבר מזון מספק מזון לעמותת מזון. (4) אופן ההליך בו יועבר מזון מספק מזון לעמותת מזון. (4) אופן ההליך בו יועבר מזון מספק מזון לעמותת מזון. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה לביטחון תזונתי, יקבע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה לביטחון תזונתי, יקבע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה לביטחון תזונתי, יקבע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה לביטחון תזונתי, יקבע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם המועצה לביטחון תזונתי, יקבע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. תיקון חוק האחריות למוצרים פגומים 8. בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) חוק זה לא יחול על מזון שנתרם בתום לב לעמותה לחלוקת מזון." "(ג) חוק זה לא יחול על מזון שנתרם בתום לב לעמותה לחלוקת מזון." "(ג) חוק זה לא יחול על מזון שנתרם בתום לב לעמותה לחלוקת מזון." "(ג) חוק זה לא יחול על מזון שנתרם בתום לב לעמותה לחלוקת מזון." "(ג) חוק זה לא יחול על מזון שנתרם בתום לב לעמותה לחלוקת מזון." תיקון פקודת מס הכנסה 9. בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46א יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46א יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46א יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46א יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46א יבוא: "זיכוי בשל תרומת עודפי מזון "זיכוי בשל תרומת עודפי מזון "זיכוי בשל תרומת עודפי מזון 46א1. (א) ספק מזון כהגדרתו בחוק חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר, התשע"ו–2015, שהעביר עודפי מזון לעמותת מזון בשנת מס פלונית כאמור בחוק האמור יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור ובתנאים האמורים בסעיף 46 ויחולו לגביו הוראות סעיף זה. (ב) השר רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים ליישומו של סעיף זה."