הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2078957
הכנסת העשרים ואחת
יוזמים: חברי הכנסת מאיר כהן
יעל גרמן
______________________________________________
פ/322/21
הצעת חוק החינוך המוסיקלי בישראל, התשע"ט–2019
דברי הסבר
מטרתו של חוק זה להסדיר ולמסד את ההכרה בחינוך מוסיקלי, באמצעות קונסרבטוריונים ובתי ספר מקצועיים למוסיקה ולהבטיח את קיומם, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית, לצד הבטחת מקורות המימון למימוש מטרה זו.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר מעמיק בנושא הקונסרבטוריונים ומקומם בחינוך המוסיקלי במערכת החינוך (להלן – הדוח).
לפי הדוח, במחקר שנערך בבריטניה אודות חשיבות שילוב המוסיקה בחינוך, כחלק מתכנית לאומית ללימוד מוסיקה, נמצא כי לימודי המוסיקה יכולים לתרום תרומה חיובית משמעותית לחינוך ולהתפתחות של ילדים ויש להם מגוון רחב של יתרונות החל מהשפעה חיובית על הישגי תלמידים, דרך שיפור יכולות חברתיות ותרומה כללית להתפתחות. כמו כן, יש קשר ישיר בין מוסיקה לשיפור מיומנויות קריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים. ישנן עדויות על השפעה משמעותית על מיומנויות קריאה של תלמידים מתקשים. נוסף על כך, המחקר הצביע על קשר בין מתמטיקה למוסיקה ונמצא כי חלק מסוגי הוראת המוסיקה עשויים לתרום להישגים במתמטיקה. עוד הראו מחקרים קשר בין מוסיקה ליצירתיות וכן כי ללימודי המוסיקה ישנה השפעה חיובית על ההתפתחות האישית והחברתית של הלומדים, לרבות שיפור בעצמאות, בטחון ודימוי עצמי, בתחושת הישג וביכולת התקשורת עם אחרים. מחקרים אחרים הראו יתרונות שונים להשתתפות בהרכבים מוסיקליים הפועלים ביחד להשגת יעד משותף לרבות בשיתוף פעולה, יכולת עבודה בקבוצות, אחריות ומיומנויות חברתיות. יצוין, כי ההשפעה החיובית של החינוך המוסיקלי על התלמיד תלויה במספר גורמים, ביניהם, איכות ההוראה, סוג הכלי והמוסיקה הנלמדת. על פי נתוני משרד החינוך, העיסוק במוסיקה בגישה בין תחומית עשוי להעשיר את חווית הלימוד כמעט בכל תחום: מתמטיקה, היסטוריה, גיאוגרפיה, שפות זרות וכדומה ולהפוך אותה למהנה ולמעמיקה.
נוכח האמור ועל רקע המחקרים שנערכו בתחום, החינוך המוסיקלי מהווה דיסציפלינה חשובה הן כמקצוע והן כתחביב.
כמו כן, רבים מבוגרי החינוך המוסיקלי המקצועי בישראל, הקונסרבטוריונים, מהווים את עתודת האמנים והיוצרים המוסיקליים המשפיעים על התרבות הישראלית ואף מייצגים את ישראל בכבוד ברחבי העולם בתחרויות והופעות שונות.
ועדה ציבורית שמונתה על ידי המזכירות הפדגוגית על מנת לבחון את החינוך האמנותי במערכת החינוך בישראל (להלן – הוועדה הציבורית) הדגישה כי החסר העיקרי במערך החינוך המוסיקלי של משרד החינוך נעוץ בעובדה שהוראת הנגינה בכלים מקצועיים המחייבים אימון ולימוד רציף אינה מתממשת במסגרת ההוראה בבית הספר וכי העלות הכספית של לימודים אלה גבוהה.
עוד עלה מממצאי הוועדה הציבורית כי ישנה חשיבות לשיתוף הפעולה בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמלי בתחום המוסיקה. על פי דוח הוועדה הציבורית, נודעת חשיבות מיוחדת לקיים במערכת החינוך קשר מודע, מתוכנן וממוסד בין בית הספר לבין המוסדות הבלתי פורמליים לחינוך לאמנות. בכל הנוגע לחינוך המוסיקלי ציינה הוועדה הציבורית כי לימוד הנגינה בכלי הוא חלק אינטגרלי של כל חינוך מוסיקלי ראוי לשמו וכי שיעורים אלה חייבים להיחשב כחלק מחינוכו המוסיקלי של הילד הניתן לו על ידי המדינה. בהתאם לכך, הציעה הוועדה כי הלימוד בקונסרבטוריונים המוכרים יהיה ללא תשלום ויהווה חלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי של המדינה.
בישראל, חלק משמעותי מהחינוך המוסיקלי מתרחש מחוץ למערכת החינוך בבתי הספר. קיימות מסגרות רבות המעניקות הוראה מוסיקלית אולם על רובו הגדול אין פיקוח של משרד החינוך ואין כל מידע לגבי איכות ההוראה בו ורמת ההסמכה של המורים.
על פי הנחיות משרד החינוך, תלמידים הלומדים במגמת מוסיקה בחינוך העל-יסודי מחויבים ללמוד נגינה או שירה גם מחוץ לכותלי בית הספר באופן פרטני באמצעות הקונסרבטוריונים או מורים פרטיים שעלותם רבה. הנחיות משרד החינוך מדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה והתיאום בין מגמת המוסיקה לקונסרבטוריונים.
מבדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי קיים מתאם בין שיעור הלומדים בקונסרבטוריונים לבין המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בהתאם לכך, ברשויות חזקות לומדים יותר תלמידים בקונסרבטוריונים המוכרים של משרד החינוך. נתון זה מחזק את הצורך במתן תמיכה רחבה יותר מצד המדינה לרשויות מקומיות חלשות כלכלית.
מוצע להסדיר בהצעת חוק זו את נושא החינוך המוסיקלי המקצועי במוסדות לחינוך מוסיקלי מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית. סעיף 3 עוסק בתנאי ההכרה במוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי. מוצע כי שר החינוך יקבע הוראות לעניין זה, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט, לרבות לעניין התנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו של המוסד לחינוך מוסיקלי, תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממורים במוסד ופיתוחם המקצועי, אופן ותנאי העסקתם. במסגרת זו מוצע לאפשר למנהל הכללי של משרד החינוך להכיר במוסד לחינוך מוסיקלי באופן זמני, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, מתוך הכרה כי קיימים מוסדות לחינוך מוסיקלי מקצועי הראויים להכרה ולתקצוב למרות שאינם עומדים בכל הקריטריונים הנדרשים כפי שנקבע בחוק זה. במהלך ההכרה הזמנית יפעלו המוסדות לתיקון הליקויים הנדרשים כדי לעמוד בדרישות החוק באופן מלא.
בפרק ד' להצעת החוק מוצע לקבוע הוראות בעניין תמיכה במוסדות לחינוך מוסיקלי ואילו פרק ה' להצעת החוק קובע כי משרד החינוך יעניק מלגות לתלמידים הלומדים במוסד לחינוך מוסיקלי אשר עומדים בקריטריונים אחידים וברורים לקבלת המלגה. זאת מתוך כוונה כי כל ילד הרוצה ללמוד במוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי יוכל לעשות כן, גם אם ידו אינה משגת. מוצע כי מבין הקריטריונים לחלוקת המלגות יתייחס השר לנושא מצבו הכלכלי של התלמיד, כלי הנגינה הנלמדים וכן סדרי קדימות לחלוקת המלגות. מוצע כי תלמיד המבקש מלגה יגיש בקשה מתאימה כפי שיקבע שר החינוך. בקשה לקבלת מלגה תוגש בכל שנת לימוד וכספי המלגה יועברו ישירות למוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי. שר החינוך יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של המשרד הודעה על הגשת בקשות למלגות לפי חוק זה שבה יפורט אופן הגשת הבקשה. בתוך כך, מוצע לאפשר למי שרואה עצמו נפגע מההחלטה בעניין המלגה לערער בפני ועדת ערר בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על ההחלטה.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יעקב פרי (פ/4521/20), ועל ידי חבר הכנסת מאיר כהן (פ/5191/20).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יעקב פרי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3326/20), ועל ידי חבר הכנסת יעקב מרגי (פ/5170/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19
פרק א': מטרת החוק פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להסדיר ולמסד את ההכרה בחינוך מוסיקלי באמצעות בתי ספר מקצועיים למוסיקה, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית. מטרתו של חוק זה להסדיר ולמסד את ההכרה בחינוך מוסיקלי באמצעות בתי ספר מקצועיים למוסיקה, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית.
פרק ב': הגדרות פרק ב': הגדרות
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"חינוך מוסיקלי" – חינוך בתחומי הנגינה, השירה ותורת המוסיקה וטיפוח אוכלוסיית התלמידים במטרה להבטיח עתודה של יוצרים, מבצעים, מורים למוסיקה וקהל שוחרים; "חינוך מוסיקלי" – חינוך בתחומי הנגינה, השירה ותורת המוסיקה וטיפוח אוכלוסיית התלמידים במטרה להבטיח עתודה של יוצרים, מבצעים, מורים למוסיקה וקהל שוחרים;
"מוסד לחינוך מוסיקלי" – מוסד לחינוך מוסיקלי לתלמידים שהוכר לפי הוראות חוק זה; "מוסד לחינוך מוסיקלי" – מוסד לחינוך מוסיקלי לתלמידים שהוכר לפי הוראות חוק זה;
"המשרד" – משרד החינוך; "המשרד" – משרד החינוך;
"תלמיד" – ילד או נער עד גיל 18 שלומד במוסד לחינוך מוסיקלי; "תלמיד" – ילד או נער עד גיל 18 שלומד במוסד לחינוך מוסיקלי;
"השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך.
פרק ג': הכרה במוסד לחינוך מוסיקלי פרק ג': הכרה במוסד לחינוך מוסיקלי
הכרה במוסד לחינוך מוסיקלי 3. (א) המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה (להלן – המנהל הכללי), יכיר במוסד לחינוך מוסיקלי לפי הוראות שקבע שר החינוך, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לעניין דרך ההכרה במוסד לחינוך מוסיקלי ולעניין התנאים להכרה כאמור. (א) המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה (להלן – המנהל הכללי), יכיר במוסד לחינוך מוסיקלי לפי הוראות שקבע שר החינוך, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לעניין דרך ההכרה במוסד לחינוך מוסיקלי ולעניין התנאים להכרה כאמור.
(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין היתר, ליכולתו הכספית והארגונית של מוסד לחינוך מוסיקלי ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו, לתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממורים במוסד ופיתוחם המקצועי, ולאופן ותנאי העסקתם; ההוראות ייקבעו תוך הבטחת עצמאותו הרעיונית והחינוכית של מוסד לחינוך מוסיקלי, ובלבד שמטרות ותכני הפעילות בו עולים בקנה אחד עם מטרות החינוך הממלכתי כמפורט בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953. (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין היתר, ליכולתו הכספית והארגונית של מוסד לחינוך מוסיקלי ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו, לתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממורים במוסד ופיתוחם המקצועי, ולאופן ותנאי העסקתם; ההוראות ייקבעו תוך הבטחת עצמאותו הרעיונית והחינוכית של מוסד לחינוך מוסיקלי, ובלבד שמטרות ותכני הפעילות בו עולים בקנה אחד עם מטרות החינוך הממלכתי כמפורט בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להכיר במוסד לחינוך מוסיקלי הכרה זמנית, אף אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה; תוקפה של הכרה זמנית יהיה לתקופה של עד שלוש שנים או עד לקבלת הכרה לפי סעיף קטן (א), לפי המוקדם. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להכיר במוסד לחינוך מוסיקלי הכרה זמנית, אף אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה; תוקפה של הכרה זמנית יהיה לתקופה של עד שלוש שנים או עד לקבלת הכרה לפי סעיף קטן (א), לפי המוקדם.
פרק ד': תמיכות פרק ד': תמיכות
תמיכות במוסדות שהוכרו 4. השר יקבע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לשם תמיכה במוסד לחינוך מוסיקלי שהוכר בהתאם לסעיף 3. השר יקבע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לשם תמיכה במוסד לחינוך מוסיקלי שהוכר בהתאם לסעיף 3.
תמיכות במוסדות שלא הוכרו 5. השר רשאי לקבוע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם תמיכה במוסדות לחינוך מוסיקלי שלא מתקיימים בהם התנאים להכרה לפי סעיף 3. השר רשאי לקבוע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם תמיכה במוסדות לחינוך מוסיקלי שלא מתקיימים בהם התנאים להכרה לפי סעיף 3.
פרק ה': מלגות פרק ה': מלגות
מלגות 6. משרד החינוך יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד, לתלמידים במוסדות לחינוך מוסיקלי; השר יקבע בכללים אמות מידה לחלוקת המלגות, בין היתר, לפי מצבו הכלכלי-חברתי של התלמיד, כלי הנגינה הנלמדים וכן סדרי קדימות לחלוקת המלגות כאמור. משרד החינוך יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד, לתלמידים במוסדות לחינוך מוסיקלי; השר יקבע בכללים אמות מידה לחלוקת המלגות, בין היתר, לפי מצבו הכלכלי-חברתי של התלמיד, כלי הנגינה הנלמדים וכן סדרי קדימות לחלוקת המלגות כאמור.
בקשה למלגה 7. תלמיד המבקש מלגה (להלן – המבקש) יגיש בקשה למי שהשר הסמיכו לעניין זה מבין עובדי משרדו על גבי טופס ובצירוף מסמכים כפי שקבע השר בתקנות; בקשה למלגה יכול שתועבר באמצעות דואר אלקטרוני, שדר פקסימיליה או בדואר רשום. תלמיד המבקש מלגה (להלן – המבקש) יגיש בקשה למי שהשר הסמיכו לעניין זה מבין עובדי משרדו על גבי טופס ובצירוף מסמכים כפי שקבע השר בתקנות; בקשה למלגה יכול שתועבר באמצעות דואר אלקטרוני, שדר פקסימיליה או בדואר רשום.
תקופת הזכאות 8. תקופת הזכאות למלגה לפי חוק זה, תהיה למשך תקופת הלימודים במוסד לחינוך מוסיקלי. תקופת הזכאות למלגה לפי חוק זה, תהיה למשך תקופת הלימודים במוסד לחינוך מוסיקלי.
ערר 9. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה בעניין מלגה לפי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה בעניין מלגה לפי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה.
(ב) ועדת הערר לפי סעיף זה תהיה בת שלושה חברים שימנה השר, ואלה חבריה: (ב) ועדת הערר לפי סעיף זה תהיה בת שלושה חברים שימנה השר, ואלה חבריה:
(1) שני חברים שימנה השר מבין עובדי משרדו;
(2) חבר לפי המלצת שר האוצר מבין עובדי משרדו.
פרק ו': הוראות שונות פרק ו': הוראות שונות
שמירת דינים 10. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לתלמידים לפי כל הסדר או דין אחר. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לתלמידים לפי כל הסדר או דין אחר.
פרסום 11. השר יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של המשרד הודעה על הגשת בקשות למלגות לפי חוק זה שבה יפורט אופן הגשת הבקשה כאמור. השר יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של המשרד הודעה על הגשת בקשות למלגות לפי חוק זה שבה יפורט אופן הגשת הבקשה כאמור.
תחילה ותקנות ראשונות 12. (א) תקנות לפי סעיפים 6 עד 13 יותקנו בתוך 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (א) תקנות לפי סעיפים 6 עד 13 יותקנו בתוך 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) תחילתו של חוק זה ביום_________. (ב) תחילתו של חוק זה ביום_________.