הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2078981 הכנסת העשרים ואחת יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר אלי אבידר יוליה מלינובסקי יבגני סובה ______________________________________________ פ/224/21 הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים (תיקון – מועדי תשלום שיחולו על מזמינים שונים והחלה על מוסדות בריאות), התשע"ט–2019 דברי הסבר חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז–2017 (להלן – החוק), היווה הישג משמעותי בעבור הספקים במדינת ישראל ונדרש מכורח המציאות. יחד עם זאת, ועל אף השיפור הניכר שחל בהתנהלות מול ספקים רבים במדינת ישראל, נוסח החוק מעלה קשיים בנוגע להתקשרויות עם מוסד להשכלה גבוהה, תאגיד, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית ומאפשר להם לחמוק מעמידה בהוראותיו ולעשות דין לעצמם. ואכן, במספר מקרים נוצלו הוראות החוק נגד הספקים. כך למשל במקרה של חברת תע"ש, שאמנם הופרטה, אולם עד הפרטתה הייתה חברה ביטחונית אשר בחרה להחיל תנאים ייחודיים על הספקים העובדים עמה ולא עמדה בהם על אף שהיא עצמה המציאה ודרשה אותם. וביתר פירוט: סעיף 3(ה)(1) לחוק קובע שמזמין שהוא מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב, גוף מתוקצב או גוף אחר שהוקם לפי דין, למעט רשות מדינה, רשות מקומית והמועצה להסדר הימורים בספורט, שהתקשר עם ספק בחוזה לביצוע עסקה, ישלם לספק את התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא לו החשבון, אלא אם כן קבעו הצדדים באופן מפורש בחוזה, באישור המנהל הכללי של המזמין, מועד אחר לתשלום; ואולם לא ייקבע מועד אחר לתשלום כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות או שהוא אינו מועד בלתי הוגן באופן חריג. סעיף 3(ה)(3) לחוק קובע שאם נקבע בחוזה מועד אחר לתשלום כמשמעותו בפסקה (1) המוזכרת לעיל, אזי ידווח המזמין על העסקה ועל המועד האמור לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. סעיף זה בחוק משאיר לצדדים החותמים על החוזה את החופש להחליט על מועדי תשלום שונים מאלו אשר החוק מגדיר. בין השאר הוא מאפשר לגוף מתוקצב, לרבות חברה ממשלתית, להתנות על מועד התשלום של 45 ימים ולקבוע מועדים של 90 ימים, 150 ימים ויותר. המציאות מלמדת שאם העסק הקטן הוא ספק של לקוח גדול אשר דורש ממנו להתאים את עצמו לתנאי התשלום שלו (למשל שוטף פלוס 90), אזי בהיעדר כוח מיקוח אין ברירה לעסק הקטן אלא להתאים את עצמו ולקבל את תנאי המזמין. לפי הסעיף, רק אם המועד הוא בלתי הוגן באופן חריג, לא ניתן יהיה להתנות על מועד התשלום כאמור. מכאן, עולה השאלה מהו מועד בלתי הוגן באופן חריג. לפיכך, מוצע לקבוע כי בהתניה על המועד הקבוע בסעיף 3(ה)(1) לא יידחה התשלום ביותר מ-30 ימים מהמועד הקבוע בסעיף. כך, תצומצם הדרך לעקיפת החוק ולהתניה על תנאיו, העלולה להוביל לניצול העסק הקטן. בנוסף, מוצע להחיל את החוק על מערכת הבריאות. סעיף 12(ג) לחוק מחריג את מערכת הבריאות מתחולתו. על פי ההערכות, קופות החולים ובתי החולים עובדים מול כ-1500 ספקים, מרביתם חברות קטנות ובינוניות הפועלות בתחומי הפארמה, הציוד הרפואי והדנטלי. חלק מספקים אלה נאלצים להתמודד עם תנאי תשלום של שוטף פלוס 150 ימים ויותר. החרגת מערכת הבריאות מהחוק יוצרת למעשה הפליה בין כל הספקים במדינה לבין אלה הפועלים מול מערכת הבריאות. המשמעות היא שעסקים קטנים העובדים מול מערכת הבריאות חשופים לסיכון שרידות גבוה יותר, עקב חוסר ודאות ביחס לקבלת התקבולים ומניעת האפשרות לתכנון נכון של ניהול תזרים המזומנים, הפוגעים בצמיחת העסק והעלולים להביא אף לקריסתו. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5593/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 תיקון סעיף 3 1. בחוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז–2017 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3(ה)(1), במקום הסיפה החל במילים "או שהוא אינו" יבוא "ובלבד שהמועד האחר לא ידחה את התשלום ביותר מ-30 ימים מעבר לקבוע ברישה של סעיף זה". תיקון סעיף 12 2. בסעיף 12 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל.