הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2078982
הכנסת העשרים ואחת
יוזמים: חברי הכנסת עיסאווי פריג'
אילן גילאון
מיכל רוזין
תמר זנדברג
______________________________________________
פ/226/21
הצעת חוק החזרתם של תושבי איקרית ובירעם לכפריהם, התשע"ט–2019
דברי הסבר
בהצעת חוק זו אין מדובר בשיבה של פליטים שברחו או גורשו אל מחוץ לגבולות המדינה, אלא של אזרחי המדינה היושבים בה. תושבי איקרית ובירעם התפנו מכפריהם בסוף 1948 וזאת על-פי בקשת צה"ל – תוך הבטחה לחזור בתוך זמן קצר לבתיהם.
הכפרים נהרסו (איקרית ב-1951 ובירעם ב-1958), תוך הפרה של פסיקת בג"ץ – שפסק לטובתם בהכירו בזכותם לשוב לאדמתם, (בג"ץ 64/51 דאוד ואח' נ' שר הבטחון ואח', פ"ד ה 1117, שניתן ביום כ"ז בתמוז התשי"א (31 ביולי 1951)). תושבי הכפרים מנהלים למעלה משישים שנה מאבק פוליטי, משפטי ומוסרי כדי לשוב לכפריהם.
אין בשאלת בירעם ואיקרית כל סיכוי לתקדים על-פיו ייפתח סכר שיוביל לשיטפון של תביעות תושבי כפרים ערביים שנהרסו ב-1948 לשוב לביתם, משום שאין מקרה אחר דומה. תושבי איקרית ובירעם תובעים מימוש הבטחות צה"ל תוך גיבוי מבית המשפט העליון.
השאלה העומדת על הפרק אינה הכרה בזכות השיבה ופגיעה באתוס הציוני, אלא החלטה נכונה, מוסרית וצודקת שתוכיח שישראל מכבדת ומקיימת הבטחותיה, מקיימת החלטות משפטיות, ומכבדת מאבק דמוקרטי ולגיטימי.
שובם של עקורי איקרית ובירעם יהיה על בסיס שני עקרונות:
א. החזרה לכפר תהיה על בסיס הסטאטוס-קוו שנוצר באיזור ולא תילקח אדמה מעובדת או בנויה מתושבי האזור ומקיבוציו.
ב. החזרת התושבים לכפריהם תתחשב בהתפתחות הכלכלית העתידית של כל תושבי האזור.
סעיפי הצעת חוק זו מבוססים על מסקנות ועדת השרים לעניין איקרית ובירעם שדנה בנושא זה בין השנים 1995-1993.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה, על שולחן הכנסת השמונה-עשרה, על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1030/17; פ/3984/18; פ/148/19; פ/240/20).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה, על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/450/17; פ/312/18; פ/1636/18; פ/3908/18; פ/149/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ט - 27.5.19
הקניית מקרקעין ליישובים קהילתיים איקרית ובירעם 1. (א) המקרקעין המפורטים בתוספת הראשונה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם, יוקצו להקמת איקרית. (א) המקרקעין המפורטים בתוספת הראשונה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם, יוקצו להקמת איקרית.
הקניית מקרקעין ליישובים קהילתיים איקרית ובירעם (ב) המקרקעין המפורטים בתוספת השנייה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם, יוקצו להקמת בירעם. (ב) המקרקעין המפורטים בתוספת השנייה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם, יוקצו להקמת בירעם.
מעמד היישובים 2. (א) איקרית יהיה יישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במועצה האזורית מעלה יוסף. (א) איקרית יהיה יישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במועצה האזורית מעלה יוסף.
(ב) בירעם יהיה יישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במועצה האזורית מרום הגליל. (ב) בירעם יהיה יישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במועצה האזורית מרום הגליל.
מעמד הכנסיה באיקרית 3. השטח המסומן "א" בתוספת הראשונה, הכולל את הכנסיה באיקרית, ינוהל במשותף על ידי הוועד המקומי של איקרית, המועצה האזורית מעלה יוסף, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים כפרויקט תיירותי, בהתאם לנהלים ולאישורים של מוסדות התכנון הנוגעים בדבר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – מוסדות התכנון) ולא תותר בו בניה שאינה תואמת יעוד של אזור עתיקות. השטח המסומן "א" בתוספת הראשונה, הכולל את הכנסיה באיקרית, ינוהל במשותף על ידי הוועד המקומי של איקרית, המועצה האזורית מעלה יוסף, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים כפרויקט תיירותי, בהתאם לנהלים ולאישורים של מוסדות התכנון הנוגעים בדבר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – מוסדות התכנון) ולא תותר בו בניה שאינה תואמת יעוד של אזור עתיקות.
תכנון היישובים הקהילתיים 4. (א) תכנון היישובים הקהילתיים איקרית ובירעם, ייערך על ידי מוסדות התכנון בתוך שנה מיום קבלת החוק; הקצאת שטחי מגורים ומבני ציבור תעשה בהתחשב במספר הזכאים למגורים ביישובים אלה. (א) תכנון היישובים הקהילתיים איקרית ובירעם, ייערך על ידי מוסדות התכנון בתוך שנה מיום קבלת החוק; הקצאת שטחי מגורים ומבני ציבור תעשה בהתחשב במספר הזכאים למגורים ביישובים אלה.
(ב) הטיפול בהכנת התכנון הכללי והמפורט ייעשה על ידי מי שייקבע שר האוצר בהליך על-פי הוראות תכנית מיתאר ארצית 31; הטיפול יובא לאישור המועצה הארצית לתכנון ובניה. (ב) הטיפול בהכנת התכנון הכללי והמפורט ייעשה על ידי מי שייקבע שר האוצר בהליך על-פי הוראות תכנית מיתאר ארצית 31; הטיפול יובא לאישור המועצה הארצית לתכנון ובניה.
ביטול צווי סגירה 5. צווי הסגירה לשטח הכפרים בירעם ואיקרית – בטלים. צווי הסגירה לשטח הכפרים בירעם ואיקרית – בטלים.
מימון תשתיות 6. (א) מימון התשתיות ביישובים הקהילתיים איקרית ובירעם ייעשה מתקציב המדינה באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר. (א) מימון התשתיות ביישובים הקהילתיים איקרית ובירעם ייעשה מתקציב המדינה באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר.
(ב) לצרכי תכנון היישובים יקצה שר האוצר את הסכום הנדרש. (ב) לצרכי תכנון היישובים יקצה שר האוצר את הסכום הנדרש.
(ג) להוצאות הפיתוח של היישובים, יקצה שר האוצר 110,000 שקלים חדשים למגרש. (ג) להוצאות הפיתוח של היישובים, יקצה שר האוצר 110,000 שקלים חדשים למגרש.
(ד) לפיצוי היישובים הגובלים במתחמים, במידה שנפגעו כתוצאה מההקצאה ליישובים הקהילתיים, יקצה האוצר את הכספים הנדרשים על-פי החלטת ועדת הפיצויים ליד רשות מקרקעי ישראל שמונתה על ידי מועצת מקרקעי ישראל. (ד) לפיצוי היישובים הגובלים במתחמים, במידה שנפגעו כתוצאה מההקצאה ליישובים הקהילתיים, יקצה האוצר את הכספים הנדרשים על-פי החלטת ועדת הפיצויים ליד רשות מקרקעי ישראל שמונתה על ידי מועצת מקרקעי ישראל.
הזכאות למגורים 7. (א) תושב ישראל שביום ד' בחשון התש"ט (6 בנובמבר 1948) היה ראש בית אב, תושב הכפר איקרית או בירעם (להלן – הכפרים) ובאותו מועד היה ראש בית האב בכפר ובעל מבנה מגורים בשטח הבנוי בכפר, יהיה זכאי לזכות מגורים שתוקנה לו ולצאצאיו ביישוב הקהילתי איקרית או בירעם, לפי העניין; לעניין החלטה זו "צאצא" – בן, בת, נכד או נכדה. (א) תושב ישראל שביום ד' בחשון התש"ט (6 בנובמבר 1948) היה ראש בית אב, תושב הכפר איקרית או בירעם (להלן – הכפרים) ובאותו מועד היה ראש בית האב בכפר ובעל מבנה מגורים בשטח הבנוי בכפר, יהיה זכאי לזכות מגורים שתוקנה לו ולצאצאיו ביישוב הקהילתי איקרית או בירעם, לפי העניין; לעניין החלטה זו "צאצא" – בן, בת, נכד או נכדה.
(ב) לא תינתן זכות למגורים למי שקיבל קרקע או מגרש חלופי לבנייה תמורת קרקע בכפרים. (ב) לא תינתן זכות למגורים למי שקיבל קרקע או מגרש חלופי לבנייה תמורת קרקע בכפרים.
(ג) הזכות למגורים תוקנה בכפוף לחתימה על כתב ויתור סופי ומוחלט והיא תעשה על ידי הקצאת מגרש בחכירה לדורות, לבניה עצמית, שעליו ניתן לבנות על-פי הוראות התכנון. (ג) הזכות למגורים תוקנה בכפוף לחתימה על כתב ויתור סופי ומוחלט והיא תעשה על ידי הקצאת מגרש בחכירה לדורות, לבניה עצמית, שעליו ניתן לבנות על-פי הוראות התכנון.
(ד) מי שהיה בעל מקרקעין שאינם למגורים באחד הכפרים, זכאי לפיצויים על-פי טבלת המחירים הנהוגה ברשות מקרקעי ישראל, לגבי כפרים אלה, ותביעה בעניין זה תוגש לרשות מקרקעי ישראל. (ד) מי שהיה בעל מקרקעין שאינם למגורים באחד הכפרים, זכאי לפיצויים על-פי טבלת המחירים הנהוגה ברשות מקרקעי ישראל, לגבי כפרים אלה, ותביעה בעניין זה תוגש לרשות מקרקעי ישראל.
ועדת תביעות 8. (א) הממשלה תמנה ועדה בת שלושה חברים, בראשות שופט בדימוס (להלן – ועדת התביעות). (א) הממשלה תמנה ועדה בת שלושה חברים, בראשות שופט בדימוס (להלן – ועדת התביעות).
(ב) תביעות לזכות מגורים יוגשו לוועדת התביעות, והיא תקבע זכאות לפי החלטה זו. (ב) תביעות לזכות מגורים יוגשו לוועדת התביעות, והיא תקבע זכאות לפי החלטה זו.
(ג) התובע יהיה זכאי לקבל לפי בקשתו פיצוי על-פי הקריטריונים המקובלים ברשות מקרקעי ישראל, במקום זכות למגורים ביישוב הקהילתי איקרית או בירעם. (ג) התובע יהיה זכאי לקבל לפי בקשתו פיצוי על-פי הקריטריונים המקובלים ברשות מקרקעי ישראל, במקום זכות למגורים ביישוב הקהילתי איקרית או בירעם.
ועדת ערר 9. (א) שר המשפטים ימנה ועדת ערר בת שלושה חברים כלהלן: (א) שר המשפטים ימנה ועדת ערר בת שלושה חברים כלהלן:
(1) שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני משפטנים.
(ב) כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת התביעות רשאי להגיש ערר בפני ועדת הערר. (ב) כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת התביעות רשאי להגיש ערר בפני ועדת הערר.
(ג) ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, והיא רשאית להיעזר בחוות דעת של מומחים. (ג) ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, והיא רשאית להיעזר בחוות דעת של מומחים.
זכאי שקיבל פיצויים 10. תושב איקרית או בירעם הזכאי לפי החלטה זו להגיש תביעה לזכות מגורים, אשר קיבל פיצוי או מענק לפי קבלת החלטה זו תמורת קרקע בכפרים, יהיה רשאי להגיש תביעה לזכות מגורים ולוועדת התביעות רק לאחר שיחזיר למדינה את הפיצוי או המענק כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה, מיום קבלת הפיצוי או המענק בפועל. תושב איקרית או בירעם הזכאי לפי החלטה זו להגיש תביעה לזכות מגורים, אשר קיבל פיצוי או מענק לפי קבלת החלטה זו תמורת קרקע בכפרים, יהיה רשאי להגיש תביעה לזכות מגורים ולוועדת התביעות רק לאחר שיחזיר למדינה את הפיצוי או המענק כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה, מיום קבלת הפיצוי או המענק בפועל.
מינהלת איקרית ובירעם 11. (א) מוקמת בזה מינהלת ליישום חוק זה, ואלה חבריה: (א) מוקמת בזה מינהלת ליישום חוק זה, ואלה חבריה:
(1) נציג משרד הבינוי והשיכון;
(2) נציג רשות מקרקעי ישראל;
(3) נציג משרד האוצר;
(4) נציג משרד הפנים;
(5) נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(6) נציג המועצה האזורית מעלה יוסף;
(7) נציג מטעם תושבי איקרית;
(8) נציג מטעם תושבי בירעם;
(9) נציג רשות העתיקות.
(ב) יושב ראש המינהלת ייקבע על ידי הממשלה מבין חבריה. (ב) יושב ראש המינהלת ייקבע על ידי הממשלה מבין חבריה.
תוספת ראשונה* תוספת ראשונה*
(סעיף 1(א)) (סעיף 1(א))
תוספת שנייה** תוספת שנייה**
(סעיף 1(ב)) (סעיף 1(ב))