הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079127
הכנסת העשרים ואחת
יוזם: חבר הכנסת עפר שלח
______________________________________________
פ/467/21
הצעת חוק הוועדה להשקעות זרות, התשע"ט–2019
דברי הסבר
כמדינה צומחת שכלכלתה מוטת יצוא וסחר בינלאומי, ישראל מקדמת בברכה השקעות זרות במשק ושותפות בינלאומית בפרויקטים חשובים של תשתיות. בשנים האחרונות גדל מספרן של עסקאות ממין זה באופן משמעותי, וכיום חברות זרות בונות ומפעילות תשתיות מדינה חשובות (נמלים, הרכבת הקלה בגוש דן וכו'), ומבקשות להשקיע בחברות ישראליות גדולות ובעלות חשיבות.
מגמה זו היא כאמור ברוכה, ויש לעודד אותה. ואולם במקביל, עולות שאלות משמעותיות הנוגעות לביטחון הלאומי בהגדרתו הרחבה: שמירה על מידע חיוני הנוגע לאוכלוסיית ישראל, יכולת הגנה בסייבר על אינטרסים ביטחוניים וכלכליים והבטחת רציפות תפקודית של תשתיות חיוניות בעת חירום. שאלות אלה מעסיקות מדינות רבות בעולם, קל וחומר ישראל, מדינה קטנה העומדת תחת איום מתמיד של אויבים בחוץ.
עם זאת, לא קם עד היום בישראל גוף שתפקידו לפקח על עסקאות משמעותיות בהיבטי הביטחון הלאומי, כדוגמת CFIUS (הוועדה לבחינת השקעות זרות בארה"ב) האמריקנית או גופים דומים במדינות המערב. החלטות נקודתיות לאישור או דחייה של פרוייקטים גדולים בתשתיות (כגון הרכבת הקלה) או השקעות זרות שנדחו (קנייה של חברות ביטוח על ידי גורמים זרים) התקבלו לא אחת על ידי הפקיד הממונה בלבד, ללא חובת התייעצות ובחינה על ידי גורמי ביטחון, יחסי חוץ וכלכלה בכירים. ברור שהחלטות מעין אלה מתקבלות כיום בדרך לא ראויה.
הצעת החוק באה לתקן ליקוי זה, וזאת מבלי להעניק לגורם כלשהו זכות וטו לא רצויה על עסקה ותוך הימנעות מסיבוך ביורוקרטי מיותר. על פי הצעת החוק, תוקם ועדה בהובלת ראש המטה לביטחון לאומי, שבה יהיו חברים נציגי משרד החוץ והאוצר, המועצה הלאומית לכלכלה וגורמי הביטחון הרלוונטיים. ועדה זו תבחן עסקאות עם גורמים זרים, שגודלן או משמעותן יש בהן משום נגיעה לביטחון הלאומי – קנייה של חברות המחזיקות במידע על או בנכסים של יותר ממיליון ישראלים, או פרויקט תשתית בהיקף של יותר ממיליארד שקלים. לוועדה לא תהיה זכות וטו על עסקה, והיא תגיש חוות דעתה לשר או הפקיד הממונה בתוך זמן קצר. בכך, תובטח התחשבות בשיקולי הביטחון הלאומי בעסקאות מעין אלה, תוך הימנעות ממתן כוח לא רצוי לעכב או לבטל אותן.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/5858/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"גורם זר" – כהגדרתו בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח–2018; "גורם זר" – כהגדרתו בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח–2018;
"הוועדה" – הוועדה להשקעות זרות שהוקמה לפי סעיף 3; "הוועדה" – הוועדה להשקעות זרות שהוקמה לפי סעיף 3;
"עסקה" – מיזוג, רכישה, העברת שליטה, העברת מידע; "עסקה" – מיזוג, רכישה, העברת שליטה, העברת מידע;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק נירות ערך, התשכ"ח–1968. "שליטה" – כהגדרתה בחוק נירות ערך, התשכ"ח–1968.
מטרה 2. מטרתו של חוק זה לפקח על עסקאות שמהותן השקעות של גורם זר בישראל והן בעלות השפעה על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. מטרתו של חוק זה לפקח על עסקאות שמהותן השקעות של גורם זר בישראל והן בעלות השפעה על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.
ועדה להשקעות זרות 3. (א) מוקמת בזה, במטה לביטחון לאומי, ועדה להשקעות זרות, שאלה חבריה: (א) מוקמת בזה, במטה לביטחון לאומי, ועדה להשקעות זרות, שאלה חבריה:
(1) ראש המטה לביטחון לאומי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד בכיר במשרד החוץ שימנה שר החוץ;
(3) עובד בכיר במשרד האוצר שימנה שר האוצר;
(4) ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה;
(5) עובד שירות הביטחון הכללי שימנה ראש שירות הביטחון הכללי;
(6) נציג הממונה על הביטחון במערכת הביטחון מקרב עובדי משרד הביטחון;
(7) נציג ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר מקרב עובדי הרשות.
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב חבריה. (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב חבריה.
בחינת השקעות זרות 4. עסקה שבה אחד הצדדים הינו גורם זר והצד השני הינו גורם בישראל תובא לבחינת הוועדה במקרים הבאים: עסקה שבה אחד הצדדים הינו גורם זר והצד השני הינו גורם בישראל תובא לבחינת הוועדה במקרים הבאים:
(1) העסקה מתבצעת עם חברה בישראל המחזיקה מידע פיננסי או מידע רפואי על מיליון אזרחי מדינת ישראל ומעלה; (1) העסקה מתבצעת עם חברה בישראל המחזיקה מידע פיננסי או מידע רפואי על מיליון אזרחי מדינת ישראל ומעלה;
(2) עסקה בישראל שעלותה מיליארד שקלים ומעלה בין חברה זרה לבין חברה המנויה באחת התוספות לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998 או עם גוף המנוי בצו לפי סעיף 20 לחוק זה; (2) עסקה בישראל שעלותה מיליארד שקלים ומעלה בין חברה זרה לבין חברה המנויה באחת התוספות לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998 או עם גוף המנוי בצו לפי סעיף 20 לחוק זה;
(3) עסקה שראש המטה לביטחון לאומי, באישור ראש הממשלה, קבע כי יש להביאה לבחינת הוועדה. (3) עסקה שראש המטה לביטחון לאומי, באישור ראש הממשלה, קבע כי יש להביאה לבחינת הוועדה.
חוות דעתה של הוועדה 5. בחנה הוועדה את היבטי הביטחון הלאומי שבעסקה שהובאה לבחינתה, תמסור הוועדה את חוות דעתה לגורם הממונה על אישור העסקה, לפי כל דין. בחנה הוועדה את היבטי הביטחון הלאומי שבעסקה שהובאה לבחינתה, תמסור הוועדה את חוות דעתה לגורם הממונה על אישור העסקה, לפי כל דין.