הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079183 הכנסת העשרים ואחת יוזמים: חברי הכנסת אילן גילאון תמר זנדברג מיכל רוזין עיסאווי פריג' ______________________________________________ פ/252/21 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס חברות דיפרנציאלי), התשע"ט–2019 דברי הסבר בישראל מוטל מס חברות בשיעור אחיד של 23%. מס זה נגבה על ההכנסות החייבות של כל חברה ללא קשר להיקף ההכנסות של החברה. מחקר כלכלי עדכני מלמד כי לשיעורי מס ישירים, כמו מס חברות, קיימת בדרך כלל השפעה חיובית על צמצום הפערים החברתיים והקטנת אי-השוויון (מס פרוגרסיבי). לעומת זאת, למסים עקיפים, כמו מס ערך מוסף, קיימת בדרך כלל השפעה שלילית על צמצום פערים חברתיים (מס רגרסיבי). במקביל, המחקר קובע כי אין קשר סיבתי בין שיעורי המס במדינה, ובפרט לא בין שיעור המס הישיר, לבין קצב הצמיחה הכלכלית. לעומת זאת, השפעתו היחסית של מס חברות על התפתחותם של עסקים קטנים משמעותית יותר מאשר השפעתו על חברות גדולות, מסיבות הקשורות ביכולתן של חברות גדולות להפחית את שיעור המס האפקטיבי שהן משלמות באמצעות תכנוני מס, שימוש בפטורים הניתנים מהטבות, ושאר דרכים. על פי מינהל הכנסות המדינה, שיעור המס האפקטיבי שמשלמות חברות גדולות בישראל נמוך משמעותית מזה המשלמים עסקים קטנים. על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה, שיעור מס החברות האפקטיבי הממוצע עומד על 23% (3.5% פחות מהשיעור הרשמי), אך נתון זה מייצג רגרסיביות חריפה לפיה חברות גדולות משלמות מס נמוך בהרבה, ואילו חברות בינוניות וקטנות משלמות מס הקרוב יותר לשיעור האמיתי שהוא 26.5%. על פי מינהל הכנסות המדינה, לשיעור המס האפקטיבי הנמוך שמשלמות החברות הגדולות אחראים במידה רבה פטורים הניתנים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959. למעשה, בשנת 2008 נהנו ארבע חברות בלבד מ-75% מהיקפו הכספי של הפטור הניתן מכוח חוק זה, ומדובר בחברות ענק (טבע, כי"ל, ישקר, אינטל). כתוצאה מכך, ארבעת החברות הללו שילמו שיעור מס חברות אפקטיבי בגובה 7.2% בלבד באותה שנה. למרות שינויים בחקיקה, כיום 80% מהיקפו הכספי של הפטור ניתן לשלוש חברות בלבד (טבע, אינטל, ישקר). נתוני מנהל הכנסות המדינה אף מלמדים על פערי ההכנסות האדירים בין חברות בישראל. מתוך 120,000 חברות המאוגדות בישראל, כ-50,000 חייבות בתשלום מס חברות על הכנסותיהן. בעשירון החמישי של החברות, ההכנסה הממוצעת החייבת במס עומדת על 180,000 שקלים חדשים בשנה. בעשירון התשיעי ממוצע ההכנסה הוא 1.2 מיליון שקלים חדשים בשנה ובעשירי – 12 מיליון שקלים חדשים בשנה. המאיון העליון של החברות, כולל כ-500 חברות שמייצרות כל אחת בממוצע הכנסה חייבת במס של 80 מיליון שקלים חדשים בשנה. כתוצאה מהתפלגות קיצונית זו, 80% מגביית מס החברות בישראל מקורם בעשירון העליון של החברות (כ-5,000 חברות במספר) ו-56% מהגבייה מקורם במאיון העליון של החברות. על רקע מציאות זו, אין להתפלא כי המדינות המפותחות מנסות לצמצם את אי-השוויון הכלכלי באמצעות קביעת מיסוי חברות דיפרנציאלי, שמשמעותו שיעור מס חברות גבוה על חברות גדולות (במונחי מכירות או רווח) ושיעור נמוך על חברות קטנות. מדיניות זו נהוגה בין השאר בצרפת, ארה"ב, קנדה, בלגיה, הולנד, בריטניה, יפן, קוריאה ועוד. כך למשל, בבריטניה מונהג שיעור מס נמוך ב-5% מהמס הקבוע בחוק לחברות שהרווח השנתי שלהן לא עולה על 300 אלף לירות שטרלינג (כ-1.8 מיליון שקלים חדשים). לאור זאת, הצעה זו מבקשת ליישם לראשונה מודל של מס חברות דיפרנציאלי בישראל, שייתן מענה להבדלים החריפים בשיעור המס האפקטיבי בין עסקים קטנים לבין חברות גדולות, יסייע לחברות קטנות באמצעות הקלה בנטל המס שהן נושאות בו, ויגבה שיעור מס גבוה, כמקובל במדינות מערביות, מהשכבה העליונה של החברות הגדולות בישראל, שממילא משלמות שיעור מס אפקטיבי נמוך משמעותית מזה הקבוע כיום בחוק. לפיכך, מוצע לקבוע שיעור מס חברות בגובה 20% על הכנסות שנתיות של עד 1,200,000 שקלים חדשים בשנה, ושיעור מס בגובה 30% על ההכנסות השנתיות שמעל סכום זה. משמעות ההצעה היא הפחתה של 5% בגובה מס החברות המשולם על ידי 90% מהחברות בישראל, שהיקף הכנסותיהן קטן מ- 1.2 מיליון שקלים חדשים בשנה. במקביל, 5,000 החברות הנוספות, שמהן נגבה 80% ממס החברות בישראל, ישלמו שיעור מס בגובה 30%-10% מעל לשיעור הקיים כיום, ודומה לשיעור שהיה קיים בישראל בעשור האחרון. על פי סימולציה שנעשתה לפי נתוני גביית מס החברות לשנת 2008, אז הסתכמה גביית המס ב-25 מיליארד שקלים חדשים, עולה כי השינוי המוצע, על אף ההפחתה בגובה 10% בנטל המס לתשעים אחוז מהחברות בישראל, היה מוביל לגידול בגבייה בגובה 3 מיליארד שקלים חדשים באותה שנה ולהיקף הכנסות של לפחות 28 מיליארד שקלים חדשים. על פי הערכות יש לצפות לגידול הכנסות בסדר גודל דומה עם החלת השינוי. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין (פ/4378/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/124/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/6/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 תיקון סעיף 126 1. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 126(א), במקום "בשיעור של 23%" יבוא "בשיעורים אלה: (1) על כל שקל חדש מ-1,200,000 השקלים החדשים הראשונים – 20%; (2) על כל שקל חדש נוסף – 30%."