הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079244 הכנסת העשרים ואחת יוזם: חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר ______________________________________________ פ/259/21 הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – קביעת שכר לימוד במוסדות מוכרים שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם), התשע"ט–2019 דברי הסבר הצעת חוק זו נועדה לתת מענה לכשל השוק הקיים בלימודי ההשכלה הגבוהה – קרי, שכר הלימוד הגבוה במכללות האקדמיות הפרטיות. לשם כך, מוצע לתקן את חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 (להלן – חוק ההשכלה הגבוהה), ולקבוע בו את סמכותה של המועצה להשכלה גבוהה או ועדה מוועדותיה שהוסמכה לכך, לקבוע את שכר הלימוד או את שכר הלימוד המרבי גם במוסדות להשכלה גבוהה מוכרים פרטיים, שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם. לפני כעשרים שנה תוקן חוק ההשכלה הגבוהה באופן שאיפשר הכרה של המועצה להשכלה גבוהה גם במכללות אקדמיות לצרכי מתן תארים אקדמיים; זאת, כדי להרחיב את נגישות האוכלוסייה להשכלה גבוהה מעבר למסגרת האוניברסיטאית, שמספר הסטודנטים בה מוגבל. כפי שעולה מנתונים שהובאו במסמך "תיאור וניתוח תקציב ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות", שהוכן על ידי המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, והוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום 20 באוקטובר 2013, בעקבות התיקון האמור לחוק, הנגישות להשכלה גבוהה התרחבה ואפשרה גידול של 8.1% בממוצע לשנה במספרי הסטודנטים בישראל בשנות ה-90 וגידול של 3.3% בממוצע בשנה בשנות האלפיים. עוד עולה מהמסמך האמור כי במקביל גדל גם שיעור הסטודנטים הלומדים במכללות, כך שבשנת הלימודים התשע"ג, מתוך 190,810 סטודנטים לתואר ראשון (למעט סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה), כ-15% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך. לצד ההכרה במכללות הציבוריות, שהמדינה משתתפת בתקציביהם, התפתחו בישראל גם מכללות פרטיות. עוד עולים מהניתוח האמור נתונים אלה: בשנת הלימודים התשע"ג פעלו בישראל 16 מכללות אקדמיות פרטיות. בשנה זו למדו במוסדות אלה 38,730 סטודנטים לתואר ראשון, שהם כ-41% מהסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות וכ-20% מסך הסטודנטים לתואר ראשון (למעט סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה); שיעורי הקבלה לתואר ראשון במכללות האקדמיות הפרטיות גבוהים משיעורי הקבלה למוסדות הציבוריים – כך, באוניברסיטאות שיעור הקבלה בשנת הלימודים התשס"ט היה 64.2%, במכללות המתוקצבות – 78.0% ובמכללות הפרטיות – 89.8%; ובנוסף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים באשכולות סוציו-אקונומיים מבוססים, 26.1% מכלל הנרשמים לתואר ראשון נרשמו למכללות פרטיות, לעומת 11% מכלל הנרשמים ביישובים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. במוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים, שכר הלימוד השנתי עומד על כ-11,000 שקלים חדשים אך קיימת מגבלה לעניין מספר הסטודנטים המתקבלים ללימודים במוסדות מתוקצבים כאמור. כך, למועמדים שלא מתקבלים ללימודים באוניברסיטאות או במכללות הציבוריות, עומדת רק האפשרות להירשם ללימודים אקדמיים באחת מהמכללות הפרטיות, תמורת שכר לימוד שנתי שעשוי להגיע ל-37,000 שקלים חדשים. נוכח האמור, הצעת חוק זו צפויה להגדיל באופן משמעותי את מספר הסטודנטים הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה, להנגיש את ההשכלה הגבוהה לפלחי אוכלוסייה נוספים ולצמצם את פערי ההכנסות בין חלקים שונים באוכלוסייה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת (פ/3095/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 הוספת סעיף 17ג 1. בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 17ג יבוא: בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 17ג יבוא: בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 17ג יבוא: "קביעת שכר לימוד במוסדות מוכרים שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם 17ג. קבעה המועצה, בין במסגרת תקצוב כאמור בסעיפים 17 ו-17א ובין בדרך אחרת, שכר לימוד לעניין מוסדות להשכלה גבוהה ומכללות אקדמיות, שהמדינה משתתפת בתקציביהם, תקבע המועצה בכללים אף את שכר הלימוד או את שכר הלימוד המרבי במוסדות מוכרים שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם, בהתאם לאמות מידה שוויוניות שתקבע המועצה ושתפרסם באתר האינטרנט שלה; בסעיף זה, "המועצה" – לרבות ועדה מוועדותיה שהוסמכה לכך."