הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079279 הכנסת העשרים ואחת יוזם: חבר הכנסת רועי פולקמן ______________________________________________ פ/298/21 הצעת חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי (תיקון – קרן לשמירה על ביטחון תזונתי), התשע"ט–2019 דברי הסבר השמנת יתר ותזונה לא בריאה הן בעיות ששכיחותן הולכת וגוברת בחלק ניכר ממדינות העולם, לרבות ישראל. כך, על פי דו"ח משנת 2009 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (להלן – דו"ח מרכז המידע והמחקר), יותר מ-30% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל, וכ-15% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר. כמו כן, כ-7.5% מכלל הילדים בישראל בגילאים 6 עד 14 סובלים מהשמנת יתר. להשמנת יתר השלכות רבות על איכות החיים ועל בריאות האוכלוסייה. השמנת יתר היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה מוקדמת ולמחלות כרוניות, ביניהן: מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת וסוגים שונים של סרטן. בנוסף למחלות כרוניות אלו, השמנת יתר גורמת לירידה באיכות החיים ולבעיות בריאות נוספות לרבות מוגבלות תפקודית, כאבי גב ורגליים וקשיי נשימה (דו"ח מרכז המידע והמחקר, עמ' 7). לטיפול בהשמנת יתר ובמחלות הנלוות לה, השלכות כלכליות על תקציב המדינה. כך, הטיפול במחלות הקשורות לתזונה לקויה והשמנת יתר עולה למדינת ישראל מיליארדי שקלים חדשים בכל שנה. על פי הערכה של משרד הבריאות, נכון לשנת 2006, עלות הטיפול בהשמנת יתר ובמחלות הנלוות לה והנזק הכספי העקיף הסתכם ב-10 מיליארד שקלים חדשים, שהם כ-20% מכלל ההוצאות הלאומיות לבריאות. שתיית משקאות ממותקים היא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בכמות הסובלים מעודף משקל והשמנת היתר ולבעיות בריאותיות הקשורות בתזונה לא בריאה, והיא גם מהווה גורם עצמאי (ללא קשר להשמנת יתר) לבעיות בריאותיות שונות. כך, לפי דוח משנת 2012 של מרכז ראד למדיניות מזון והשמנת יתר באוניברסיטת ייל (להלן – דוח ראד) שתיית משקאות קלים ממותקים תורמת לתזונה לקויה, ומעלה את הסיכון להשמנת יתר, סכרת ובעיות בריאותיות חמורות נוספות הכרוכות בהשמנת יתר, יותר מכל קטגוריה אחרת של מזון. בעולם קיימת מגמה של עלייה מתמדת בצריכת משקאות ממותקים, וכך גם בישראל. מחקר של ארגון הבריאות העולמי קבע כי בני הנוער הישראלים נמצאים במקום הראשון בעולם בצריכת משקאות מוגזים וממותקים. עוד פורסם במחקר כי 42% מבני הנוער הישראלים שותקים משקאות ממותקים לפחות פעם ביום. על פי האגודה לבריאות הציבור, הישראלים קונים כ-780 מיליון ליטר משקאות קלים בשנה. באמצעות צמצום צריכת משקאות ממותקים ניתן להפחית את תופעת השמנת היתר, ובכך לשפר את איכות החיים ואת משך החיים של הציבור בישראל, תוך צמצום ההוצאות שמשקיעה המדינה לטיפול בנזקי התופעה. מיסוי מוצרים הוכח כאמצעי להפחתת צריכתם, שכן, מגמות הצריכה מושפעות מעליית מחירים (כך מיסוי סיגריות ואלכוהול הוכח כאמצעי יעיל להפחתת הצריכה – דו"ח ראד). כך, מיסוי משקאות מתוקים הוא אחד האמצעים להפחתת צריכתם, תוך הפחתת עלויות והוצאות על בריאות, ולהנבת הכנסות נוספות שיוכלו לשמש לקידום תכניות בנושאים הקשורים לקידום בריאות הציבור. לפי דוח ראד, מדיניות מיסוי משקאות ממותקים קיימת במספר מדינות כגון: נורבגיה, דנמרק, צרפת ומקסיקו. כמו כן, קיימת מדיניות של מיסוי בכ-34 מדינות ברחבי ארה"ב, כאשר בכל מדינה אופי המיסוי וגובה המס קצת שונה. מחקר שנערך בשנת 2013 מראה כי קיימת עלייה במספר המדינות המשתמשות במיסוי כדי להפחית צריכה של מוצרי מזון ומשקאות לא מזינים וכי שיעור התמיכה של האוכלוסייה במדינות אלה הוא בדרך כלל רחב. על פי מחקרים שנערכו בעולם, הצלחה של מדיניות מיסוי כאמור תלויה בין היתר בגובה המס, כך שככל שהמס גבוה יותר, השפעתו על הציבור ועל הצריכה גדולה יותר. הצלחה של מדיניות מיסוי כזו תלויה גם בעמדת הציבור, כאשר לפי מחקרים שנערכו בעניין זה, מיסוי צפוי לזכות בתמיכה ציבורית כאשר ההכנסות ממנו ינותבו לקידום שמירה על בריאות הציבור, ובפרט של ילדים ואוכלוסיות מוחלשות. יצוין כי בקרב הציבור בישראל קיימת מוכנות מסוימת למס שיהווה תמריץ שלילי לצריכת מזון ומשקאות לא מזינים בעלי ערך קלורי גבוה. לציבור חשוב לראות תמורה מהמס, ועל כן מוצע לכוון את ההכנסות ממנו לקידום בריאות הציבור. בקרב אנשים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות וסובלים ממצוקה כלכלית, השכיחות של תזונה לקויה היא גבוהה יותר וכוללת גם שיעורים גבוהים של העדר ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות אלו במדינת ישראל. לפי סקר שערך המוסד לביטוח לאומי (המוסד לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון, סקר ביטחון תזונתי 2012, פורסם במרץ 2014), כ-19% מאוכלוסיית מדינת ישראל סובלת מאי ביטחון תזונתי, מתוכם 9.6% נמצאים באי ביטחון תזונתי ניכר. יתרה מכך, ממצאי הסקר מעלים כי למעלה ממחצית המשפחות מקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, סובלות מאי ביטחון תזונתי. ממצאים אלו מלמדים שלרוב אין בסיוע שניתן כדי למגר את התופעה החמורה של העדר ביטחון תזונתי. מן הראוי שמדינת ישראל תיתן מענה לאוכלוסיות המוחלשות ולמשפחות הרבות המצויות במצב בלתי נסבל של היעדר ביטחון תזונתי, על ידי הקמת קרן ייחודית לטיפול בנושא זה ועל ידי הקצאת תקציב נוסף ייחודי וקבוע על מנת לקדם את מטרותיה. באמצעות מיסוי, ניתן לא רק להקטין רכישת משקאות ממותקים, אלא גם לייצר הכנסות ולייחד תקציב קבוע לצורך מיגור היעדר הביטחון התזונתי ולצורך קידום תזונה בריאה בקרב הציבור בכללותו ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3348/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 (ד) קבע הדירקטוריון בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לאחר שנתן לדירקטור חיצוני הזדמנות סבירה להביא את עמדתו, כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו או כי הפר את חובת האמונים לחברה, יודיע על החלטתו ונימוקיה לגורם המוסמך למנות את הדירקטורים החיצוניים בחברה. תיקון סעיף 2 1. בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: ""משקאות ממותקים" – משקאות ממותקים עם סוכר, סירופ תירס, או ממתיקים אחרים, לרבות משקאות מוגזים, משקאות ספורט ומשקאות אנרגיה;". ""משקאות ממותקים" – משקאות ממותקים עם סוכר, סירופ תירס, או ממתיקים אחרים, לרבות משקאות מוגזים, משקאות ספורט ומשקאות אנרגיה;". ""משקאות ממותקים" – משקאות ממותקים עם סוכר, סירופ תירס, או ממתיקים אחרים, לרבות משקאות מוגזים, משקאות ספורט ומשקאות אנרגיה;". ""משקאות ממותקים" – משקאות ממותקים עם סוכר, סירופ תירס, או ממתיקים אחרים, לרבות משקאות מוגזים, משקאות ספורט ומשקאות אנרגיה;". ""משקאות ממותקים" – משקאות ממותקים עם סוכר, סירופ תירס, או ממתיקים אחרים, לרבות משקאות מוגזים, משקאות ספורט ומשקאות אנרגיה;". הוספת סעיף 18א 2. אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: "מיסוי משקאות ממותקים "מיסוי משקאות ממותקים "מיסוי משקאות ממותקים 18א. (א) על כל משקה ממותק שנמכר ישולם מס. (ב) שר האוצר בהתייעצות עם השר ועם שר הבריאות, יקבע את שיעור המס שיוטל על משקאות ממותקים. (ג) ההכנסות ממס שיתקבלו לפי סעיף זה יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 18ב וינוהלו בחשבון נפרד . (ד) הכספים שהתקבלו לפי סעיף זה ינוהלו בחשבון נפרד, וישמשו להוראות הקרן הקבועות בסעיף 3(ב) לחוק זה, הכל כפי שיקבע השר, בהמלצת הקרן. קרן לשמירה על ביטחון תזונתי קרן לשמירה על ביטחון תזונתי קרן לשמירה על ביטחון תזונתי 18ב. (א) מוקמת בזה במסגרת המועצה קרן לשמירה על ביטחון תזונתי שמטרתה הפחתת צריכת משקאות ממותקים כחלק מהמאבק בהשמנת יתר בישראל ועידוד תזונה בריאה, ומאבק בתופעה של אי ביטחון תזונתי בישראל באמצעות הגדלת הכנסות המיועדות למיגור התופעה של אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות במדינת ישראל וליוזמות ותוכניות נוספות בתחום. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלת הקרן. (ג) כספי הקרן ייעודו למטרות המנויות בסעיף קטן (א) בלבד ויוצאו לפי הוראות השר. (ד) השר ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב על פעולות הקרן הכנסותיה והוצאותיה. תקנות ראשונות 3. שיעור המס לפי סעיף 18א לחוק העיקרי ותקנות ראשונות לפי סעיף 18ב לחוק האמור, כנוסחם בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. שיעור המס לפי סעיף 18א לחוק העיקרי ותקנות ראשונות לפי סעיף 18ב לחוק האמור, כנוסחם בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. שיעור המס לפי סעיף 18א לחוק העיקרי ותקנות ראשונות לפי סעיף 18ב לחוק האמור, כנוסחם בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. שיעור המס לפי סעיף 18א לחוק העיקרי ותקנות ראשונות לפי סעיף 18ב לחוק האמור, כנוסחם בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. שיעור המס לפי סעיף 18א לחוק העיקרי ותקנות ראשונות לפי סעיף 18ב לחוק האמור, כנוסחם בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.