הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079322 הכנסת העשרים ואחת יוזמת: חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ______________________________________________ פ/469/21 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (התאגדות שוטרים), התשע"ט–2019 דברי הסבר הזכות להתאגד באיגוד מקצועי, נחשבת לזכות יסוד במדינת ישראל, והזכות להתאגד זכתה להכרה בינלאומית באמנות שישראל חתומה עליהן. האיסור הגורף על שוטרים להתאגד באיגוד מקצועי, עומד בסתירה לעיקרון זה. בספרו "פרשנות במשפט" כותב נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, על זכות ההתאגדות: "...מאז חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שונה מעמדה הנורמטיבי של זכות זו. לדעתי, חופש ההתאגדות היא עתה בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי על חוקי..." [אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי (1994), עמ' 431]. בסעיף 22 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, 1966, שמדינת ישראל אשררה בשנת 1991, נאמר: "לכל אדם הזכות לחופש ההתאגדות עם אחרים, ובכלל זה הזכות להקים ולהצטרף לאיגודים מקצועיים להגנה על האינטרסים שלו". האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 1966, אשר אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991 קובעת בסעיף 8 לאמנה: "המדינות שהן צד לאמנה מתחייבות להבטיח זכותו של כל אדם להתאגד עם אחרים לאיגודים מקצועיים ולהצטרף לאיגוד מקצועי לפי בחירתו, בכפוף לכללי הארגון הנוגע בדבר בלבד, לשם קידום ענייניו הכלכליים והחברתיים ושמירתם. שום הגבלות לא יוטלו על שימוש בזכות זו למעט אלו שנקבעו בחוק, והנדרשות בחברה דמוקרטית למען הביטחון הלאומי או תקנת הציבור, או לשם שמירת זכויותיו וחירויותיו של הזולת". בנוסף, חתמה מדינת ישראל על שתי אמנות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) המעגנות את זכות ההתאגדות. סימן י"א של אמנה זו קובע כי: "כל חבר בארגון העבודה הבינלאומי שלגביו עומדת אמנה זו בתקפה, מתחייב לנקוט את כל האמצעים הדרושים והנאותים כדי להבטיח שעובדים ומעבידים יהיו רשאים להשתמש באין מפריע בזכות להתארגן". כאמור, זכות ההתארגנות באיגוד מקצועי היא זכות בסיסית. ככזאת, אין למנוע אותה מן השוטרים. הצעת חוק זאת באה ליצור תשתית חוקית אשר תאפשר לשוטרים להתאגד אם ירצו בכך. מפאת חשיבות הארגון המשטרתי מובהר בזאת, כי אין כוונה לפגוע במשטרה, בניהולה או במשטר המשמעתי שבה. סמכויות אלה יישארו בידי מפכ"ל המשטרה ושדרת הפיקוד שלה. מטרת התארגנות השוטרים – ליצור במשטרה יחסי עבודה הוגנים, ולהביא לייצוג טוב של השוטר בשאלות הנוגעות לתנאי השירות – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה. הרעיון להקים איגוד מקצועי לשוטרים אינו רעיון מהפכני, וברוב המכריע של מדינות העולם החופשי, השוטרים מאוגדים. איגודי שוטרים קיימים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, בלגיה, צרפת, הולנד, דנמרק, פינלנד, נורווגיה, שבדיה, שוויץ, קפריסין, רוסיה, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד. בנוסף לביטול איסור ההתארגנות, מוצע לבטל את סעיף 93א לפקודת המשטרה, הקובע נושאים שונים בעניינם של שוטרים שלא יחשבו כיחסי עובד-מעביד, ולא יידונו בבתי הדין לעבודה. המציעים סבורים כי מצב משפטי זה הוא בלתי נסבל. לשוטר אשר נתקל בשרירות לב או בפעולה לא חוקית של מפקדיו בכל הנוגע לזכויותיו כעובד – אין סעד משפטי, למעט פניה בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. הדיון בבג"ץ מתנהל על פי תצהירי העותר והמשיבים, בלי לשמוע את עדות הצדדים. יוצא אפוא כי לשוטר אשר נגרם לו עוול מצד המערכת, אין זכות לבוא בפני ערכאה שיפוטית שתבחן לעומק את עניינו, שעה שכל עובד אחר בישראל זכאי לכך באופן טבעי. בעתירות רבות שהגישו שוטרים, קבע בית הדין הגבוה לצדק, כי על המחוקק לפתור את הלקונה – העדר ערכאת שיפוט שבה יוכלו שוטרים לנהל משפט כהלכתו, כדי שיהיה אפשר להכריע אם פיטוריו של שוטר או צעדים אחרים שננקטו נגדו, לרבות זכויות שהופרו, בדין ננקטו. חקיקה זו תיעשה תוך יצירת איזונים נדרשים ובהידברות בין המחוקקים, השוטרים, ההסתדרות והמשטרה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה, על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/2226/18; פ/1240/19; פ/20/1817). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת נאוה בוקר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2196/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 ביטול סעיפים 93א ו-93ב בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, סעיפים 93א ו-93ב – בטלים.