הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079377
הכנסת העשרים ואחת
יוזמת: חברת הכנסת מיכל רוזין
___________________________________________
פ/379/21
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשע"ט–2019
דברי הסבר
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, הקנה לאישה חופשת לידה שמכונה כיום– תקופת לידה והורות, בת שנים עשר שבועות, מהם שישה שבועות או פחות לפני הלידה. בעקבות שורת הצעות חוק שהונחו בכנסת השבע-עשרה ואישורן באופן חלקי הוארכה תקופת הלידה וההורות לארבעה עשר שבועות ובכנסת השמונה-עשרה הוארכה לעשרים ושישה שבועות. תנאים אלו חלים לגבי עובדת שלפני יציאתה לחופשת לידה עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. אולם הזכאות המלאה לתשלום דמי לידה נותרה לגבי תקופה בת ארבעה עשר שבועות בלבד, שהוארכה בכנסת העשרים ל-15 שבועות. עובדת כאמור זכאית לוותר על יתרת תקופת הלידה וההורות שמעבר לחמישה עשר שבועות אלה. לגבי עובדת שלא השלימה תקופת עבודה כאמור, תקופת הלידה וההורות היא בת חמישה עשר שבועות.
מטרת התיקון המוצע היא לצעוד צעד נוסף לקראת התאמת תקופת הלידה וההורות שבעדה ישולמו דמי לידה לתקופת הלידה וההורות שנקבעה על ידי המחוקק. לפיכך מוצע להאריך את תקופת מתן דמי הלידה מחמישה עשר שבועות לשישה עשר שבועות, וכן להאריך בשבוע נוסף את התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה למי שילדה יותר מילד אחד. שינוי תקופת הלידה וההורות שבעדה ישולמו דמי לידה ושלא ניתן יהיה לוותר עליה הוא הכרחי, מסיבות אלו:
ראשית, הכנסת נתנה דעתה לגבי אורך התקופה שבה חיוני כי ההורים או מי מהם יבלו עם תינוקם, אולם לא גיבתה זאת בתמיכה כספית לכל אורך התקופה. כך, הנטל הכלכלי של מימון תקופת הורות חיונית זאת נופל על שכמם של ההורים. מן הראוי כי המדינה תיתן להורים את היכולת לממש את זכאותם על ידי מתן תמיכה כספית בתקופה זאת. כל תקופה נוספת מהווה שיפור.
שנית, הורים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית להאריך את תקופת הלידה וההורות בלי שיקבלו דמי לידה. קיום החופשה הארוכה יותר רק למי שיכולים לממן זאת, מגדיל את הפערים החברתיים. מוצע לפיכך לצמצם את הפער על ידי הוספת שבוע נוסף בו ישולמו דמי הלידה.
שלישית, חשיבות תקופת ההורות בשנה הראשונה לחייו של התינוק מבוססת על מחקרים רבים.
רביעית, משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית של תינוקות עד גיל חצי שנה ולהמלצה זאת יש להעניק ביטוי כלכלי.
חמישית, לפי מחקר ה-OECD, מדינות רבות בעולם ובעיקר באירופה מאפשרות תקופת לידה והורות שאורכה שבעה עשר שבועות ולמעלה מזה, ראוי כי מדינה מערבית ומתקדמת כמו ישראל תציב עצמה בשורה הראשונה בעניין זה.
לבסוף, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים במימוש הזכות להורות לפני ההיריון, בין היתר על ידי מימון טיפולי הפרייה. מן הראוי שיוקדשו יותר משאבים גם למימוש הזכות להורות לאחר שהילד נולד, כלומר הזכות לגדלו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/241/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1135/20), על ידי חברת הכנסת רחל עזריה (פ/3359/20; פ/3781/20), ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3986/20; פ/3987/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19
תיקון סעיף 6 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –
(1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקה (2), במקום "מחמישה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות";
(ב) בפסקה (5), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות ";
(2) בסעיף קטן (ג) – (2) בסעיף קטן (ג) –
(א) בפסקה (1), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שלושת השבועות" יבוא "ארבעת השבועות";
(3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –
(1) בסעיף 50(א)(1), במקום "15 שבועות" יבוא "16 שבועות"; (1) בסעיף 50(א)(1), במקום "15 שבועות" יבוא "16 שבועות";
(2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) –
(א) בפסקה (1), במקום "שלושה שבועות" יבוא "ארבעה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שבועיים" יבוא "שלושה שבועות".
תחילה ותחולה 4. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך.