הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079378 הכנסת העשרים ואחת יוזמת: חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ______________________________________________ פ/443/21 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותי הבריאות לתלמיד בידי משרד הבריאות בלבד), התשע"ט–2019 דברי הסבר מוצע לקבוע כי שירותי הבריאות לתלמיד יינתנו על ידי אחות שתועסק ישירות על ידי משרד הבריאות או על ידי הרשות המקומית. מטרת הצעת החוק היא להפסיק את מיקור החוץ של השירות, אשר הונהג בעשור וחצי האחרונים והוכח ככישלון חרוץ, עד כדי פגיעה בבריאותם של התלמידים בישראל וברפואה המונעת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), קובע בסעיף 1(7) לתוספת השלישית את השירותים שיינתנו על ידי המדינה בתחום בריאות התלמיד: "בדיקות שיגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות לתלמידים בבתי ספר." סעיף 21א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי שירותי הבריאות לתלמיד המנויים בסעיף 1(7) לתוספת השלישית, יינתנו בידי משרד הבריאות. בית המשפט העליון קבע בבג"ץ 5012/97 מתן שירותי בריאות סיעוד ורווחה בע"מ נ' משרד הבריאות, פ"ד, נב(1), 49, כי "יוזמי התיקון לא נתכוונו כלל כי עובדי משרד הבריאות – הם ורק הם – ייתנו אותם שירותים, ובלבד שמשרד הבריאות יהיה אחראי לנתינתם של השירותים... אין להסיק מכן כי נותני השירותים בפועל חייבים שיהיו עובדי משרד הבריאות דווקא.". בנובמבר 2009 על רקע הפסקת הפעילות של אחיות בתי הספר והקביעה כי עד 50% מהחובשים אשר יחליפו את אחיות בתי הספר יוכלו להיות חסרי ניסיון, כתב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית: "המטרה של מתן עזרה ראשונה לתלמידים היתה מושגת באופן מיטבי לו היתה נמשכת נוכחותן הקבועה של האחיות בכל בתי הספר. כל אדם בוגר שהתחנך במדינת ישראל זוכר את אחות בית הספר ואת המעמד שהיה לאחות במוסדות החינוך הן לעניין מתן עזרה ראשונה והן לעניין רפואה מונעת. אחות בית הספר במדים ירוקים, כשלצוארונה הלבן סיכה שהיתה סמל מזהה, היתה מוסד חיוני בכל בית ספר. כל תלמיד ותלמידה מצאו אוזן קשבת אצל האחות, בגיל הרך ובגיל ההתבגרות. ילד או ילדה אשר חשו בכאב ראש או בכאב בטן או במצוקה כלשהי, חדר האחות היה להם למקלט. חצר בית הספר, המדרגות והמסדרונות טומנים לא פעם סכנות קלות או רציניות, שבעקבותיהן נדרש מתן עזרה ראשונה. אחות בית הספר היתה הכתובת לכל אלה, החל ממתן שירותי רפואה מונעת – חיסונים ובדיקות שגרתיות – ועד לעזרה ראשונה. כל אלה נעלמו מהנוף עקב קיצוצים תקציביים, שינויים במערך הרפואה בארץ, ואף עקב שינוי בגישת ממשלות ישראל לאופן מתן שירותי רווחה ובריאות." (עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, ניתן ביום 24 בנובמבר 2009). הנשיאה ביניש אף הוסיפה בפסק הדין: "ספק בעיני אם ההכרעה העקרונית שנעשתה ביחס למתן שירותי עזרה ראשונה לבתי הספר כפי שנחשפה בפנינו, אכן הביאה בחשבון את החישוב הכללי של העלות אל מול התועלת והאינטרס של הציבור לטווח ארוך. לפיכך, יש להניח ולקוות כי אכן תתקיים בחינה עתית מחודשת ומעמיקה ביחס לפתרון העקרוני המועדף". בפברואר 2011 אחרי קרוב לעשור וחצי שבהם ניתן השירות בידי גורמים פרטיים, כתב שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בפסק דין שעסק בהכשרה הלקויה של האחות הראשית של החברה הפרטית המפעילה את שירותי הבריאות לתלמיד כי : "ישנו ספק אם שירות מעין זה צריך להיות מופרט מטבעו" (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, ניתן ביום 28 בפברואר 2011). ריבוי העתירות לאורך השנים ועיון בתוכנן, מלמד על הכשרה לקויה של העוסקים, היעדר יכולת פיקוח אפקטיבית של המדינה, אי מתן שירות הולם לתלמידי ישראל, היקף הולך ופוחת של מתן חיסונים חיוניים, ירידה ניכרת ומתמשכת באיכות הטיפולים הרפואיים, ותקצוב הולך ופוחת לחברות הפרטיות המפעילות את השירות. כל אלה הובילו את בית המשפט העליון לשנות את עמדתו בעניין התועלת מול הנזק שגרמה ההפרטה של שירותי בריאות התלמיד. מרכז המידע והמידע של הכנסת בשורה של דוחות במשך 6 שנים עומד על הקשר שבין הפרטת השירותים הללו ואי הקצאת המשאבים ובין פגיעה בבריאות תלמידי בית הספר. בדוחות נמצא כי בריאותם של ילדי ישראל נפגעה כתוצאה מהעברת הפעילות לחברות פרטיות, הכשרת האחיות נפגמה, מספר החיסונים, הבדיקות, הטיפולים והמעקבים פחתו, ורמת הסיכון עלתה. הפרטת השירותים האמורים לא נעשתה מתוך ראייה לטווח ארוך, ולא בוצעה בה כל בדיקה בדבר השלכות המהלך על בריאותם של התלמידים בפרט ועל הרפואה המונעת בישראל בכלל. כמו כן, ניכר כי לא נבחנו ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של המהלך, אשר הניב חיסכון מסוים, אך בפועל העמיס על המערכת טיפול בתחלואה אשר היתה נמנעת אם היו שירותים מפותחים של רפואה מונעת. במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיולי 2008 בפרק 14 הדן בחיסכון הכספי למדינה בשל ההשקעה בחיסונים, הודגש, על סמך חומר מחקרי מן העולם, כי על כל דולר המושקע בחיסונים לילדים – חוסכת המדינה 5 דולר בעלויות ישירות ו-11 דולר בעלויות עקיפות. בתום עשור וחצי של הפרטה, אפשר לקבוע בוודאות כי שינוי מבנה ההעסקה של האחיות ובצדו הקיצוצים השיטתיים, התבססו על תחשיב כלכלי מעוות, שטחי וקצר טווח. לקיצוץ האמור היתה בסופו של דבר עלות גדולה, והוא מביא להרס שיטתי של הרפואה המונעת, שבעבר נחשבה גאוותה של מדינת ישראל ובזכותה זכתה בעבר שוב ושוב בפרסים של ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 69(א2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שקובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים בתוספת השלישית בסעיף 1(7), יינתנו כאמור בסעיף 21א בידי משרד הבריאות." מוצע לקבוע, בהתאמה לתיקון המוצע בסעיף 1, כי שירותים אלו יינתנו רק בידי משרד הבריאות כאמור בסעיף 21א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, קרי בידי מי שמועסקים ישירות על ידי משרד הבריאות או בידי השלטון המקומי. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/3343/18), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1522/18; פ/3894/18), על ידי חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחיים כץ (פ/3156/18) ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/3294/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/221/19) ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/829/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/292/20), על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/295/20) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/300/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/652/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ (פ/1622/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 תיקון סעיף 21א 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21א, בסופו יבוא "משרד הבריאות ייתן שירותים אלו בעצמו או באמצעות רשויות מקומיות, אך לא באמצעות נותני שירותים; בסעיף זה, "נותן שירותים" – לרבות נותן שירותים שאינו מוסד רפואי כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940." תיקון סעיף 69 2. בסעיף 69(א2) לחוק העיקרי, המילים "בידי משרד הבריאות" – יימחקו.