הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079408
הכנסת העשרים ואחת
יוזמת: חברת הכנסת מיכל שיר
______________________________________________
פ/387/21
הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל על אזור יהודה והשומרון, התשע"ט–2019
דברי הסבר
ביהודה, השומרון ובקעת הירדן חיים כיום קרוב לחצי מיליון אזרחי מדינת ישראל, שהדין הישראלי אינו חל עליהם במלואו ובכלל זה על הישובים שבהם הם חיים. כמו-כן, היות שבאזורים אלו לא חל החוק הישראלי האזרחי, גם מערכות המשפט שפועלות בהם, הינן בתי-דין צבאיים. דבר זה, יוצר קושי ומורכבות בתחומי חיים שונים, הן בצד הזכויות שנגרעות מהם והן בצד החובות שהם לא חייבים בהן. מדובר במציאות בלתי קבילה, הפוגעת בכבודם של תושבי "האזור" הישראלים, ומפלה אותם אל מול שאר אזרחי המדינה.
במהלך השנים נוצרה הפלייה בין אזרחי ישראל החיים ב"אזור" לבין אלה החיים בשאר הארץ. ב"אזור" מונהגת שיטת חקיקה פסיבית ונגררת, כך שנראה כי ממתינים מחכים למחדל הבא כדי להחיל את החוק שכבר קים בישראל, גם על ה"אזור". כך למשל, אישה אחרי לידה, שהינה תושבת "האזור", אזרחית ישראל ועובדת בתוך "האזור", נאלצה לחכות לצו אלוף בכדי להיות מוגנת מפני פיטורין בחצי השנה שלאחר הלידה וזאת בשונה מאישה שהיא אזרחית ישראל, אך אינה תושבת "האזור". כך נוצרת אפליה ברורה לפיה האזרח הישראלי תושב ה"אזור" שונה בצרכיו האזרחיים מאזרח ישראלי שאינו תושב ה"אזור". העדר ביטחון כלכלי זה ואי השוויון החוקי באים לידי ביטוי בעוד מספר לא מבוטל של חוקי מדינת ישראל שאינם חלים ב"אזור", משום שלא תורגמו לתקנות הצבאיות הנדרשות. כגון: תשלומי ארנונה שונים, חוקי בנייה חלקיים, זכויות עובדים ואפילו חוקי תעבורה שונים. עוד חשוב לציין כי חוקי חובה כמו פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 חלים במלואם על אזרחי ישראל תושבי האזור מכוח החוק הישראלי ומתפרסמים ברשומות. לעומתם כאמור הזכויות האזרחיות שקיימות במערכת המשפט הישראליות מוחלות לעיתים בצווי אלוף.
פער נוסף בא לידי ביטוי בעצם הכרת החוק. כך, בעוד שאזרח ישראלי שאינו תושב "האזור" הרוצה לדעת את זכויותיו וחובותיו, יכול לקבל את המידע הרלוונטי מן הכתוב ב"רשומות", אזרח ישראלי תושב "האזור", לעומתו, שייך למערכת המעורפלת של צווים ותקנות צבאיים, שברובם אינם נהירים לו ואינם נגישים עבורו.
החוק המוצע, מחיל את החוק הישראלי על אזרחי ישראל ב"אזור", שהינם בעלי אזרחות וזכות בחירה ועל כן, הצעת החוק אינה משנה את המבנה הדמוגרפי של החברה הישראלית, אלא רק מייצרת שוויון בין אזרחיה. כמו-כן, מערכת הביטחון אינה מתבקשת לנקוט מאמצים כלשהם ליישום חוק זה, מאחר והחוק מציע להחיל את הריבונות רק על ישובים יהודיים מוכרים. ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו דיבר על זה בעצמו במערכת הבחירות ותמך במהלך מול עם ישראל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש (פ/5104/20), ועל ידי חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת (פ/5105/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה היא להחיל את המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות באופן שווה על אזרחי ישראל.
הגדרות 2. בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967;
"אזרח ישראלי" – כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
"ישובים ישראליים באזור" – היישובים המפורטים בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א–1981, וכן יישובים הנמנים על התוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (מס' 783), התשל"ט–1979.
החלת המשפט, המינהל, חוקי המדינה וריבונותה 3. המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על שטחי היישובים הישראליים באזור, לרבות אזורי התעשייה המשרתים אותם וכבישי הגישה לשטחים אלה, כמפורט בתוספת.
ביצוע ותקנות 4. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תוספת*