הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079410 הכנסת העשרים ואחת יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי ______________________________________________ פ/421/21 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשע"ט–2019 דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו, היא לגשר על הפער הקיים בזכויות הסוציאליות בין עובדים שכירים לעובדים עצמאים לדמי מחלה, על אף היותם מבוטחים על ידי המוסד לביטוח לאומי. חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976 (להלן – חוק דמי מחלה), מקנה לעובדים שכירים זכאות לדמי מחלה ממעסיקיהם עבור ימים שבהם נעדרו מעבודתם עקב מחלתם. לעומתם, לעובדים עצמאים, אשר נאלצים להיעדר מעבודה עקב מחלה, אין מנגנון דומה אשר מפצה אותם על אובדן ההכנסות בתקופת המחלה, דבר אשר גורם להם לקושי משמעותי. עובדים עצמאים מהווים חלק ניכר משוק העבודה ומנוע צמיחה משמעותי של כלכלת ישראל. מעל 40,000 עסקים קטנים ובינוניים נסגרים מדי שנה, והיעדר הזכויות הסוציאליות הוא אחת הסיבות לכך. לפיכך, מוצע להעניק לעובדים עצמאים, בדומה לעובדים שכירים, מנגנון פיצוי במקרה של מחלה. מוצע להקים ענף ביטוח נפרד בביטוח לאומי, במסגרתו תוקם קרן מחלה ייעודית דרכה יהיו זכאים העובדים להחזרים בעד ימי מחלה, בכפוף להוראות החוק. כמו כן, מוצע לחייב את העובדים העצמאים בתקופת אכשרה של שנה של תשלום דמי ביטוח לאומי, כדי להבטיח הכנסה יציבה לקופת קרן המחלה. הפניית דמי הביטוח הלאומי של עובדים עצמאים לענף ביטוח נפרד, והקמת קרן מחלה מיועדת, יתאפשרו לאור התשלומים הגבוהים יחסית המשולמים על ידי עובדים עצמאים. כך למשל, בעוד ששכיר משלם כ-7% ממשכורתו כדמי ביטוח לאומי, עובד עצמאי משלם עד 12.83% (נכון לשנת 2017) ממשכורתו כדמי ביטוח לאומי. על אף השיעור הגבוה של דמי הביטוח שמשלמים עצמאים, לאור השוני המובנה במתכונת העסקתם, הם אינם זכאים לכלל ההטבות להם זכאים שכירים. מחד גיסא, מוטלות על העובדים העצמאים חובות הן כמועסקים והן כמעסיקים, ומאידך גיסא – הם אינם נהנים מביטחון תעסוקתי מספק. כמו כן, הצעת החוק קובעת מספר מנגנונים שתכליתם למנוע ניצול לרעה של המנגנון. כשם שעובדים שכירים מחויבים להציג אישור מחלה בפני מעסיקיהם, מוצע כי גם עובדים עצמאים יחויבו להציג אישור זה בפני המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את דמי המחלה. נוסף על כך, מוצע כי קבלת דמי המחלה תהיה מותנית באובדן כושר עבודה למשך שלושה ימים לפחות, כדי להבטיח כי דמי המחלה יינתנו רק במקרים שבהם תיפגע הכנסתם של העובדים העצמאים בצורה משמעותית. כמו כן, מאחר והכנסתו של עובד עצמאי עשויה להשתנות במהלך הזמן, מוצע לחשב את שכר עבודתו של העובד העצמאי על בסיס רבעוני, כפי שמחושב לעניין דמי לידה לעובדת עצמאית, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2102/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת זהבה גלאון ואילן גילאון (פ/1311/20), על ידי חברת הכנסת עליזה לביא (פ/4474/20), ועל ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4845/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/370/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 הוספת פרק ו'1 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 157 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 157 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 157 יבוא: "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי זכאות לגמלת דמי מחלה לעובד עצמאי 157א. (א) מבוטח לעניין פרק זה הוא תושב ישראל, שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה, והוא עובד עצמאי, שהשלים תקופת אכשרה. (ב) הזכות לגמלת דמי מחלה לפי פרק זה מותנית בכך שהעובד העצמאי לא עסק בעסקו או במשלח ידו עקב המחלה (להלן – ההיעדרות) במשך שלושה ימים לפחות ושהמבוטח הציג למוסד אישור רפואי תקף על מחלתו באותם ימים, ואולם לא תשולם גמלה כאמור בעד יום ההיעדרות הראשון; לעניין פרק זה, "מחלה" – אי כושר זמני או קבוע של אדם לעסוק בעסקו או במשלח ידו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי. גובה גמלת דמי המחלה 157ב. גמלת דמי המחלה ליום תהיה הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה ששימשה לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה שקדם לתחילת ההיעדרות, בתשעים, ואולם בעד הימים השני והשלישי להיעדרות יהיה המבוטח זכאי למחצית מהסכום האמור; תקופת האכשרה 157ג. (א) תקופת האכשרה לעניין זכאות לגמלת דמי מחלה לפי פרק זה היא 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח כעובד עצמאי, מתוך 22 החודשים שקדמו לתחילת ההיעדרות. (ב) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך 12 החודשים שלאחר התאריך שבו החלה ההיעדרות שלגביה השלים את תקופת האכשרה. תקופת הזכאות המרבית לדמי מחלה 157ד. תקופת הזכאות לגמלת דמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש שבעדו שילם העובד העצמאי דמי ביטוח כעובד עצמאי החל מהיום שבו חל עליו פרק זה, ולא יותר מ-90 ימים בשנה, בניכוי התקופה שבעדה קיבל עובד עצמאי גמלת דמי מחלה לפי פרק זה."