הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2079564
הכנסת העשרים ואחת
יוזמים: חברי הכנסת מיכל רוזין
תמר זנדברג
אילן גילאון
עיסאווי פריג'
______________________________________________
פ/504/21
הצעת חוק אמנות ג'נבה, התשע"ט–2019
דברי הסבר
ארבע אמנות ג'נבה להגנה על קורבנות המלחמה מיום י"ז באב התש"ט (12 באוגוסט 1949) מהוות את התשתית למשפט הבין-לאומי ההומניטרי, המעניק הגנה אלמנטרית לקורבנות המלחמה, הן לכוחות המזוינים והן לאזרחים בימי מלחמה לרבות אזרחים בשטח המוחזק (להלן – האמנה הרביעית).
מדינת ישראל הצטרפה לאמנות ג'נבה ביום י' בחשוון התשי"א (21 באוקטובר 1950) ובכך מחייבת האמנה את המדינה במישור הבין-לאומי. מדינת ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה את הוראות אמנות ג'נבה, אך עד היום לא נקבע תוקף של חוק לאמנות אלה.
בית המשפט העליון חזר ופסק, כי כל עוד האמנות הן יצירת משפט בין-לאומי הסכמי ולא מנהגי אין לאמנות אכיפה בבית המשפט הישראלי והעותר בבית המשפט הגבוה לצדק אינו יכול להתבסס על האמנה, (בג"ץ 606/78 איוב ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד ל"ג(2) 113, ורבים נוספים).
מדינת ישראל פתחה את שערי בית המשפט הגבוה לצדק בפני עותרים תושבי אזור יהודה, שומרון ועזה, אך בהיעדר חוק הקולט את האמנה הרביעית במשפט הישראלי הפנימי נמנעת מהעותרים האפשרות לממש את הזכויות ההומניטריות האלמנטריות המוענקות על פי האמנה הרביעית. בעצם כך, נפגע באופן משמעותי היקף התשובות שבית משפט מוסמך לתת לעותרים אלה. כך אמר השופט ויתקון: "טעות היא לחשוב... כי אמנת ג'נבה אינה חלה על יהודה והשומרון. היא חלה, אף כי... אין היא "שפיטה" בבית משפט זה" (בג"ץ 390/79 דויקאת ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד לד(1) 1, 29).
אי אכיפתה של האמנה הרביעית גוררת ביקורת מבית ומחוץ ועומדת בניגוד מפורש להצהרות הממשלה.
מטרתה של הצעה זו היא להביא לקליטתן של אמנות ג'נבה במשפט הישראלי הפנימי, ובכך לתת מעמד משפטי אכיף בחוק הישראלי להוראות הומניטריות בסיסיות ומקובלות שאומצו על-ידי למעלה מ-140 מדינות בעולם. כמו כן, מוצע לקבוע, כמו במדינות נאורות אחרות שאימצו את האמנות, על עונשים שיוטלו על המפרים הפרה חמורה. הניסיון מוכיח שאין סתירה בין קיום האמנות לבין צרכי הביטחון, ניהול מלחמה והשלטת חוק וסדר בשטחים המוחזקים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1131), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/265/17), ועל ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/633/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/682/18; פ/233/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/954/20) ועל ידי חברי הכנסת מיכל רוזין ומוסי רז (פ/4966/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19
הגדרות 1. בחוק זה, "אמנות ג'נבה" –
(1) האמנה להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב;
(2) האמנה להטבת מצבם של פצועים חולים ונטרפי אוניות מבין אנשי הכוחות המזוינים בים;
(3) האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה;
(4) האמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה.
תוקף 2. לאמנות ג'נבה יהיה תוקף של חוק.
עונשין 3. המפר את אחד הסעיפים באמנות ג'נבה המפורטים בתוספת, בין בישראל בין מחוץ לישראל, תהיה אזרחותו אשר תהיה, דינו –
(1) במקרה של הפרה חמורה הגורמת להריגת אדם מוגן בכוונה תחילה – מאסר עולם;
(2) בכל מקרה של הפרה חמורה אחרת – מאסר חמש עשרה שנים.
הסכמת היועץ המשפטי לממשלה 4. לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
ביצוע ותקנות 5. שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תוספת
(סעיף 3)
1. סעיף 50 לאמנה להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב מ-12 באוגוסט 1949.
2. סעיף 51 לאמנה להטבת מצבם של פצועים, חולים ונטרפי אוניות מבין אנשי הכוחות המזוינים בים מ-12 באוגוסט 1949.
3. סעיף 130 לאמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה מ-12 באוגוסט 1949.
4. סעיף 147 לאמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה מ-12 באוגוסט 1949.