הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2079841 הכנסת העשרים ואחת יוזם: חבר הכנסת רועי פולקמן ______________________________________________ פ/493/21 הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשע"ט–2019 דברי הסבר חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק), נועד בעיקרו להבטיח תשלום מזונות לילדים, כאשר נפסק לזכותם של הילדים פסק דין למזונות שאינו מבוצע על ידי החייב בתשלום. לפי הוראות החוק, במקרים אלה המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת מזונות חודשית, ופועל במקביל לגבות את פסק הדין מן החייב. זאת על מנת להבטיח כי תשלום מזונות הילדים לא יהיה תלוי ביכולתו של ההורה המשמורן לגבות את תשלום המזונות מן ההורה השני, ועל מנת לחסוך מההורה המשמורן את הצורך לנהל הליכים מתישים ומייגעים במערכת ההוצאה לפועל. יצוין כי גם לפי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, מוטלת חובה על המדינות החברות לנקוט צעדים נאותים להבטיח גביית מזונות עבור הילד מאת הוריו או מאת אנשים אחרים הנושאים באחריות כספית לגביו. החוק קובע בסעיף 3 כי שיעורי המזונות הם כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות או בתקנות, הכול לפי השיעור הנמוך יותר. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג–1972, קובעות כי התשלום לזוכה בפסק דין למזונות שיש לו הכנסה יהיה בסכום השווה להפרש שבין שיעור התשלום שחל עליו לפי הקבוע בתקנות, לבין ההכנסה. ההכנסה מחושבת בהתאם להוראות סעיפים 9, 10, ו-12 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980. כלומר, להורה שיש לו הכנסה מעבר לרף הקבוע לפי החוק, יופחתו תשלומי המזונות שלהם זכאים ילדיו והמשולמים לו לפי החוק. במצב זה יש משום פגיעה חמורה בזכותם של הקטינים הזכאים למזונות, שנקבעה בפסק דין. למעשה, משום שההורה המשמורן הוא בעל הכנסה, נגרעים מן הילדים תשלומי המזונות. התניה זו מהווה מחסום תעסוקתי להורה המשמורן ומעודדת הישארות בבית ואי יציאה לעבודה, בפרט כשיכולת ההשתכרות נמוכה וההוצאות לטיפול בילדים גבוהות. לאי היציאה לשוק העבודה מחירים פסיכולוגיים, חברתיים, חינוכיים וכלכליים כבדים ביותר. כמו כן, וכדי להימנע ממצב של עוני מחפיר, נאלצות אימהות חד הוריות רבות לבחור בעבודה ללא דיווח לרשויות המדינה וללא תלוש שכר, שכן בצורה זו לא ייגרע מהן תשלום המזונות. ראוי לציין כי הנפגעים העיקריים מן המצב הם כל אותם ילדים שנמנעת מהם ההגנה והזכאות שקבע המחוקק עקב קיומו של מבחן ההכנסה הקבוע בתקנות. לפיכך, על מנת שלא לפגוע בילדים וכדי לעודד את ההורה המשמורן להצטרף למעגל העבודה מוצע בזאת לקבוע כי בחישוב שיעור התשלום שישולם לזכאי לא תובא בחשבון הכנסתו של ההורה שאינה עולה על סכום השווה לשכר המינימום. כמו כן, לגבי חלק ההכנסה העולה על שכר המינימום יהיה ניכוי מופחת בהשוואה למצב כיום, וזאת בהתאם לשיעורים המפורטים בהצעת החוק. כך, מי שישתכר סכום של עד גובה שכר המינימום - 5300 שקלים חדשים, יקבל לפי הצעת החוק את מלוא תשלום המזונות שהוא זכאי להם על פי הקבוע בתקנות. מי שישתכר סכום של 6300 שקלים חדשים (הכנסה עודפת העולה על שכר המינימום ב- 1000 שקלים חדשים), וזכאי לגמלה של 2000 שקלים חדשים, יופחתו 200 שקלים חדשים מהתשלום שהוא זכאי לו, והוא יקבל תשלום מזונות בסכום של 1800 שקלים חדשים. מי שישתכר סכום של 9300 שקלים חדשים (הכנסה עודפת העולה על שכר המינימום ב-4000 שקלים חדשים), וזכאי לתשלום מזונות בסכום של 2000 שקלים חדשים, יופחתו 1400 שקלים חדשים מהתשלום שהוא זכאי לו, והוא יקבל תשלום בסכום של 600 שקלים חדשים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2281/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט - 27.5.19 תיקון סעיף 3 1. בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) בחישוב התשלום של זוכה לפי חוק זה לא תובא בחשבון הכנסה בסכום השווה לשכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום; לגבי חלק ההכנסה של הזוכה העולה על שכר המינימום (להלן – ההכנסה העודפת) יחולו ההוראות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד). "(ב) בחישוב התשלום של זוכה לפי חוק זה לא תובא בחשבון הכנסה בסכום השווה לשכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום; לגבי חלק ההכנסה של הזוכה העולה על שכר המינימום (להלן – ההכנסה העודפת) יחולו ההוראות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד). (ג) הכנסתו תחושב כצירוף כל הסכומים המתקבלים ממכפלת הסכומים כמפורט בטור א' בשיעורים המפורטים בטור ב', בפרטים (1) עד (6) שלהלן: (ג) הכנסתו תחושב כצירוף כל הסכומים המתקבלים ממכפלת הסכומים כמפורט בטור א' בשיעורים המפורטים בטור ב', בפרטים (1) עד (6) שלהלן: טור א' טור ב' (1) חלק ההכנסה העודפת שעד 1000 20% (2) חלק ההכנסה העודפת שבין 1000 ל-2000 30% (3) חלק ההכנסה העודפת שבין 2000 ל-3000 40% (4) חלק ההכנסה העודפת שבין 3000 ל-4000 50% (5) חלק ההכנסה העודפת שבין 4000 ל-5000 60% (6) חלק ההכנסה העודפת שמעל 5000 70% (ד) התשלום לזוכה יהיה בסכום השווה להפרש שבין שיעור התשלום החל לגביו לולא ההכנסה, לבין ההכנסה." (ד) התשלום לזוכה יהיה בסכום השווה להפרש שבין שיעור התשלום החל לגביו לולא ההכנסה, לבין ההכנסה."