הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 17,128 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2079959 הכנסת העשרים ואחת יוזם: חבר הכנסת יעקב מרגי ______________________________________________ פ/514/21 הצעת חוק הקמת האקדמיה הלאומית לשפת הסימנים, התשע"ט–2019 דברי הסבר שפת הסימנים היא שפה ראשונית, עשירה וייחודית המאפשרת לכל אדם חרש לממש את הפוטנציאל המלא הגלום בו, בשפה הטבעית לו. שפת הסימנים הישראלית חולקת היסטוריה ארוכה עם מדינת ישראל. בין אם הם עולים חדשים או ילידי הארץ, דוברי שפת הסימנים פיתחו את שפת הסימנים הישראלית בד בבד עם בניית הארץ וקיבוץ הגלויות בה. שפת הסימנים הישראלית מחברת בין כלל החרשים בישראל מכל הלאומים והמגזרים. מכיוון שהחרשים נולדים למשפחות ולחברה של שומעים הם חייבים לשלוט גם בשפת הסימנים. שפת הסימנים הישראלית בשילוב עם השפה העברית מהוות את המשלב שבאמצעותו האדם החרש יכול להשתלב בחברה הישראלית בכבוד, שוויון, חירות וצדק. מדינת ישראל מחויבת להכיר בשפת הסימנים על פי אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, והצעת חוק זו היא נדבך נוסף המשלים את עיגון הזכויות של החרשים בישראל בנושא זה. מטרת הצעת החוק היא להגן, לשמר ולפתח את שפת הסימנים הישראלית כדי להסדיר את הזכויות הלשוניות של דוברי שפת הסימנים בישראל. אשר על כן, מוצע להקים את האקדמיה לשפת הסימנים הישראלית כתאגיד לפי חוק, אשר תפקידיו הם, בין היתר, חקר שפת הסימנים הישראלית, עיסוק בתחומי הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים והביטוי של שפת הסימנים הישראלית, עריכת מילונים כלליים ומיוחדים, חקר שפת הסימנים הישראלית, קיום קשרים וחילופי מידע עם האקדמיה ללשון העברית והערבית ועם מוסדות לחקר שפות הסימנים בארץ ובעולם, פרסום כתבים ומחקרים ועריכת כנסים בתחומי פעילות האקדמיה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4996/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19 הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – "שפת הסימנים הישראלית" – שפת הסימנים שבה משתמשים חרשים בישראל; "שפת הסימנים הישראלית" – שפת הסימנים שבה משתמשים חרשים בישראל; "חרש" – אדם עם מוגבלות בשמיעה; "חרש" – אדם עם מוגבלות בשמיעה; "חבר חוץ" – חבר המוסד שאינו תושב ישראל במועד מינויו; "חבר חוץ" – חבר המוסד שאינו תושב ישראל במועד מינויו; "חבר יועץ" – כמשמעותו בסעיף 10; "חבר יועץ" – כמשמעותו בסעיף 10; "חבר כבוד" – כמשמעותו בסעיף 9(א); "חבר כבוד" – כמשמעותו בסעיף 9(א); "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "מינהלה" – כמשמעותה בסעיף 13; "מינהלה" – כמשמעותה בסעיף 13; "מליאת המוסד" – כמשמעותה בסעיף 5; "מליאת המוסד" – כמשמעותה בסעיף 5; "מנהל כללי" – המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 17; "מנהל כללי" – המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 17; "נשיא המוסד" – נשיא המוסד שמונה לפי סעיף 11; "נשיא המוסד" – נשיא המוסד שמונה לפי סעיף 11; "השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך. הקמת האקדמיה 2. מוקמת בזה האקדמיה לשפת הסימנים הישראלית (בחוק זה – האקדמיה). מוקמת בזה האקדמיה לשפת הסימנים הישראלית (בחוק זה – האקדמיה). תפקידי האקדמיה 3. תפקידי האקדמיה – תפקידי האקדמיה – (1) חקר שפת הסימנים הישראלית לענפיה; (1) חקר שפת הסימנים הישראלית לענפיה; (2) עיסוק בתחומי הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, והביטוי של שפת הסימנים הישראלית, לרבות חידושי לשון והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם; (2) עיסוק בתחומי הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, והביטוי של שפת הסימנים הישראלית, לרבות חידושי לשון והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם; (3) עריכת מילונים כלליים ומיוחדים; (3) עריכת מילונים כלליים ומיוחדים; (4) חקר שפת הסימנים בתרבות הישראלית; (4) חקר שפת הסימנים בתרבות הישראלית; (5) קיום קשרים וחילופי מידע עם האקדמיה ללשון העברית כמשמעותה בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג–1953, ועם המוסד העליון ללשון הערבית כמשמעותו בחוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007, וכן עם מוסדות לחקר שפות הסימנים בארץ ובעולם; (5) קיום קשרים וחילופי מידע עם האקדמיה ללשון העברית כמשמעותה בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג–1953, ועם המוסד העליון ללשון הערבית כמשמעותו בחוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007, וכן עם מוסדות לחקר שפות הסימנים בארץ ובעולם; (6) שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם מוסדות להשכלה גבוהה ומתן ייעוץ בתחומי פעילותה; (6) שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם מוסדות להשכלה גבוהה ומתן ייעוץ בתחומי פעילותה; (7) פרסום כתבים ומחקרים ועריכת כנסים בתחומי פעילותה. (7) פרסום כתבים ומחקרים ועריכת כנסים בתחומי פעילותה. האקדמיה – תאגיד 4. האקדמיה היא תאגיד. האקדמיה היא תאגיד. מוסדות 5. לאקדמיה תהיה מליאה, שתורכב מכלל חבריה, למעט חברים יועצים וחברי כבוד, ומתוכה תיבחר המינהלה, וכן יהיה לה מנהל כללי. לאקדמיה תהיה מליאה, שתורכב מכלל חבריה, למעט חברים יועצים וחברי כבוד, ומתוכה תיבחר המינהלה, וכן יהיה לה מנהל כללי. הרכב האקדמיה 6. (א) מספר חברי האקדמיה לא יפחת מ-15 ולא יעלה על 23; חברים במוסד שמלאו להם 75 שנים לא יבואו במניין זה; לא יותר מעשרה אחוזים מהחברים הבאים במניין לפי סעיף זה (בחוק זה – חברים הבאים במניין) יכולים להיות חברי חוץ. (א) מספר חברי האקדמיה לא יפחת מ-15 ולא יעלה על 23; חברים במוסד שמלאו להם 75 שנים לא יבואו במניין זה; לא יותר מעשרה אחוזים מהחברים הבאים במניין לפי סעיף זה (בחוק זה – חברים הבאים במניין) יכולים להיות חברי חוץ. (ב) הממשלה תמנה את 15 החברים הראשונים של האקדמיה, לפי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם נציגי מוסדות להשכלה גבוהה ועם נציגי גופים ציבוריים העוסקים במדע ובחקר שפת הסימנים הישראלית; הודעה על הרכב המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים בו תפורסם ברשומות. (ב) הממשלה תמנה את 15 החברים הראשונים של האקדמיה, לפי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם נציגי מוסדות להשכלה גבוהה ועם נציגי גופים ציבוריים העוסקים במדע ובחקר שפת הסימנים הישראלית; הודעה על הרכב המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים בו תפורסם ברשומות. (ג) בתום שנה אחת למינוי 15 החברים הראשונים, תמנה מליאת האקדמיה, בכל שנה, לא יותר משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים ל-23; כן תמנה מליאת האקדמיה חבר חדש כל אימת שיתפנה מקומו של חבר מכל סיבה שהיא. (ג) בתום שנה אחת למינוי 15 החברים הראשונים, תמנה מליאת האקדמיה, בכל שנה, לא יותר משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים ל-23; כן תמנה מליאת האקדמיה חבר חדש כל אימת שיתפנה מקומו של חבר מכל סיבה שהיא. (ד) שני שלישים לפחות מהחברים הבאים במניין יהיו מקרב אוכלוסיית החירשים הישראלית. (ד) שני שלישים לפחות מהחברים הבאים במניין יהיו מקרב אוכלוסיית החירשים הישראלית. (ה) בהרכב מליאת האקדמיה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ובכל מקרה בין החברים הבאים במניין יהיו לפחות רבע בני כל אחד משני המינים. (ה) בהרכב מליאת האקדמיה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ובכל מקרה בין החברים הבאים במניין יהיו לפחות רבע בני כל אחד משני המינים. חברות באקדמיה והפסקתה 7. חברי האקדמיה מתמנים לכל ימי חייהם, אך מליאת האקדמיה רשאית לראות את מקומו של חבר כמקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו בהתקיים אחד מאלה: חברי האקדמיה מתמנים לכל ימי חייהם, אך מליאת האקדמיה רשאית לראות את מקומו של חבר כמקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו בהתקיים אחד מאלה: (1) החבר לא השתתף בישיבות האקדמיה במשך שנה או במשך חמש ישיבות רצופות, או שידוע מראש שלא יוכל להשתתף בהן, וזאת בלא סיבה מוצדקת; (1) החבר לא השתתף בישיבות האקדמיה במשך שנה או במשך חמש ישיבות רצופות, או שידוע מראש שלא יוכל להשתתף בהן, וזאת בלא סיבה מוצדקת; (2) החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כחבר האקדמיה; (2) החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כחבר האקדמיה; (3) החבר חדל להיות תושב ישראל ולא מונה כחבר חוץ. (3) החבר חדל להיות תושב ישראל ולא מונה כחבר חוץ. תוקף פעולות 8. תוקפו של דיון במליאת האקדמיה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל במינויו. תוקפו של דיון במליאת האקדמיה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל במינויו. חברי כבוד 9. (א) מליאת האקדמיה רשאית למנות חברי כבוד, מבין חברי המוסד ומבין שאינם חבריו, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית ממספר החברים הבאים במניין. (א) מליאת האקדמיה רשאית למנות חברי כבוד, מבין חברי המוסד ומבין שאינם חבריו, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית ממספר החברים הבאים במניין. (ב) נתמנה חבר האקדמיה לחבר כבוד, רשאית מליאת האקדמיה למנות חבר אחר במקומו. (ב) נתמנה חבר האקדמיה לחבר כבוד, רשאית מליאת האקדמיה למנות חבר אחר במקומו. חברים יועצים 10. מליאת האקדמיה רשאית למנות חברים יועצים, שהם מומחים בתחום שפת הסימנים, ובלבד שמספרם לא יעלה על שליש ממספר החברים הבאים במניין. מליאת האקדמיה רשאית למנות חברים יועצים, שהם מומחים בתחום שפת הסימנים, ובלבד שמספרם לא יעלה על שליש ממספר החברים הבאים במניין. נשיא האקדמיה וסגנו 11. חברי מליאת האקדמיה ימנו מביניהם את נשיא האקדמיה ואת סגנו. חברי מליאת האקדמיה ימנו מביניהם את נשיא האקדמיה ואת סגנו. סדרי עבודת מליאת האקדמיה 12. (א) מליאת האקדמיה תתכנס לפחות חמש פעמים בשנה; נשיא האקדמיה יזמן את ישיבות מליאת האקדמיה, יקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן וינהל אותן. (א) מליאת האקדמיה תתכנס לפחות חמש פעמים בשנה; נשיא האקדמיה יזמן את ישיבות מליאת האקדמיה, יקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן וינהל אותן. (ב) לישיבות מליאת האקדמיה יוזמנו גם החברים היועצים וחברי הכבוד, אולם לחברים היועצים ולחברי הכבוד לא תהא זכות הצבעה. (ב) לישיבות מליאת האקדמיה יוזמנו גם החברים היועצים וחברי הכבוד, אולם לחברים היועצים ולחברי הכבוד לא תהא זכות הצבעה. (ג) המניין החוקי בישיבות מליאת האקדמיה הם רוב החברים הבאים במניין. (ג) המניין החוקי בישיבות מליאת האקדמיה הם רוב החברים הבאים במניין. מינהלה 13. ענייני האקדמיה יתנהלו על ידי מינהלה שחבריה יהיו נשיא האקדמיה, אשר יהיה גם יושב ראש המינהלה, סגנו, שיכהן גם כממלא מקומו, וארבעה חברים נוספים שתבחר מליאת האקדמיה מבין חבריה. ענייני האקדמיה יתנהלו על ידי מינהלה שחבריה יהיו נשיא האקדמיה, אשר יהיה גם יושב ראש המינהלה, סגנו, שיכהן גם כממלא מקומו, וארבעה חברים נוספים שתבחר מליאת האקדמיה מבין חבריה. תפקידי המינהלה 14. תפקידי המינהלה – תפקידי המינהלה – (1) להתוות את קווי הפעולה של האקדמיה ואת תכניותיה בהתאם למדיניות הכללית שקבעה מליאת האקדמיה ולפקח על ביצועם בידי המנהל הכללי; (1) להתוות את קווי הפעולה של האקדמיה ואת תכניותיה בהתאם למדיניות הכללית שקבעה מליאת האקדמיה ולפקח על ביצועם בידי המנהל הכללי; (2) לאשר את תקציב האקדמיה שהוכן על ידי המנהל הכללי ולהביאו לאישור מליאת האקדמיה; (2) לאשר את תקציב האקדמיה שהוכן על ידי המנהל הכללי ולהביאו לאישור מליאת האקדמיה; (3) לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של האקדמיה יגיש לה, לקבוע מסקנות ולהביאן לפני מליאת האקדמיה. (3) לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של האקדמיה יגיש לה, לקבוע מסקנות ולהביאן לפני מליאת האקדמיה. תקופת כהונה 15. חברי המינהלה יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם מחדש לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות כאמור. חברי המינהלה יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם מחדש לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות כאמור. פקיעת כהונה 16. (א) חבר המינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר המינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למליאת האקדמיה; (2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המינהלה. (ב) מליאת האקדמיה רשאית להעביר את חבר המינהלה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו. (ב) מליאת האקדמיה רשאית להעביר את חבר המינהלה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו. המנהל הכללי 17. (א) מליאת האקדמיה תמנה מנהל כללי למוסד, לפי הצעת המינהלה לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים; המנהל הכללי יהיה מקרב אוכלוסיית החרשים הישראלית. (א) מליאת האקדמיה תמנה מנהל כללי למוסד, לפי הצעת המינהלה לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים; המנהל הכללי יהיה מקרב אוכלוסיית החרשים הישראלית. (ב) המנהל הכללי ימונה לתקופה של חמש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופות כהונה נוספות כאמור. (ב) המנהל הכללי ימונה לתקופה של חמש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופות כהונה נוספות כאמור. תפקידי המנהל הכללי 18. תפקידי המנהל הכללי – תפקידי המנהל הכללי – (1) ניהול האקדמיה; (1) ניהול האקדמיה; (2) יישום ההחלטות של מליאת האקדמיה ושל המינהלה; (2) יישום ההחלטות של מליאת האקדמיה ושל המינהלה; (3) הכנת תכנית עבודה שנתית ותקציב שנתי והבאתם לאישור המינהלה ומליאת האקדמיה; (3) הכנת תכנית עבודה שנתית ותקציב שנתי והבאתם לאישור המינהלה ומליאת האקדמיה; (4) דיווח למינהלה על פעולות האקדמיה. (4) דיווח למינהלה על פעולות האקדמיה. תנאי העסקתו של המנהל הכללי 19. המינהלה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את תנאי העסקתו של המנהל הכללי. המינהלה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את תנאי העסקתו של המנהל הכללי. פקיעת כהונת המנהל הכללי 20. המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולנשיא האקדמיה; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולנשיא האקדמיה; (2) מליאת האקדמיה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; (2) מליאת האקדמיה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל הכללי. (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל הכללי. מבקר פנימי 21. לאקדמיה ימונה מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992; המבקר הפנימי יגיש למינהלה דוח על ממצאיו. לאקדמיה ימונה מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992; המבקר הפנימי יגיש למינהלה דוח על ממצאיו. ניגוד עניינים 22. (א) חבר מליאת האקדמיה או עובד האקדמיה (בסעיף זה – חבר) יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות. (א) חבר מליאת האקדמיה או עובד האקדמיה (בסעיף זה – חבר) יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות. (ב) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לנשיא האקדמיה. (ב) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לנשיא האקדמיה. (ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה. (ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה. (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – "עניין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; "עניין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר. תקנון 23. מליאת האקדמיה תתקין תקנון ובו ייקבעו, בין היתר, הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה : מליאת האקדמיה תתקין תקנון ובו ייקבעו, בין היתר, הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה : (1) הכללים שלפיהם תמנה מליאת האקדמיה את חברי האקדמיה ואת חברי הכבוד; (1) הכללים שלפיהם תמנה מליאת האקדמיה את חברי האקדמיה ואת חברי הכבוד; (2) סדרי העבודה של האקדמיה וועדותיה והוראות לעניין חובותיהם של חברי האקדמיה והשתתפותם בפעילויותיה; (2) סדרי העבודה של האקדמיה וועדותיה והוראות לעניין חובותיהם של חברי האקדמיה והשתתפותם בפעילויותיה; (3) הכללים שלפיהם יתמנו חברים יועצים ותפקידיהם; (3) הכללים שלפיהם יתמנו חברים יועצים ותפקידיהם; (4) הרכבם, אופן הקמתם, תפקידיהם וסדרי עבודתם של המינהלה ומוסדותיה האחרים של האקדמיה; (4) הרכבם, אופן הקמתם, תפקידיהם וסדרי עבודתם של המינהלה ומוסדותיה האחרים של האקדמיה; (5) אופן ניהול ישיבותיה של מליאת האקדמיה, לרבות דיון בנושאים שיועלו לסדר היום לבקשת חבריה; (5) אופן ניהול ישיבותיה של מליאת האקדמיה, לרבות דיון בנושאים שיועלו לסדר היום לבקשת חבריה; (6) הוראות בדבר ניהולה השוטף וניהולה הכספי של האקדמיה. (6) הוראות בדבר ניהולה השוטף וניהולה הכספי של האקדמיה. אישור התקנון ופרסומו 24. תקנון האקדמיה וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישורו של השר ויפורסמו ברשומות. תקנון האקדמיה וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישורו של השר ויפורסמו ברשומות. החלטות האקדמיה ופרסומן 25. (א) השר יפרסם ברשומות את החלטות האקדמיה בענייני שפת הסימנים הישראלית, לפחות פעם בשנה. (א) השר יפרסם ברשומות את החלטות האקדמיה בענייני שפת הסימנים הישראלית, לפחות פעם בשנה. (ב) החלטות האקדמיה בענייני הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, והביטוי שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א) יחולו על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה, על כל מוסד ממוסדות המדינה, על הרשויות המקומיות ועל מוסדות חינוך וכן על כל גוף המחויב במתן שירות בשפת הסימנים לפי חוק. (ב) החלטות האקדמיה בענייני הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, והביטוי שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א) יחולו על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה, על כל מוסד ממוסדות המדינה, על הרשויות המקומיות ועל מוסדות חינוך וכן על כל גוף המחויב במתן שירות בשפת הסימנים לפי חוק. מימון פעולות 26. פעילות האקדמיה תמומן, בכפוף להוראות סעיף 27, מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומה, החזקתה וניהול מכלול פעילויותיה ומתרומות ומהכנסות שיהיו לאקדמיה. פעילות האקדמיה תמומן, בכפוף להוראות סעיף 27, מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומה, החזקתה וניהול מכלול פעילויותיה ומתרומות ומהכנסות שיהיו לאקדמיה. תקציב 27. המנהל הכללי יכין, בכל שנה, במועד שתקבע מליאת האקדמיה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המינהלה, מליאת האקדמיה, השר ושר האוצר. המנהל הכללי יכין, בכל שנה, במועד שתקבע מליאת האקדמיה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המינהלה, מליאת האקדמיה, השר ושר האוצר. ביקורת מבקר המדינה 28. האקדמיה היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏. האקדמיה היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏. ביצוע 29. השר ממונה על ביצוע חוק זה. השר ממונה על ביצוע חוק זה. תחילה 30. תחילתו של חוק זה ביום ___________ * תחילתו של חוק זה ביום ___________ *