הצעת חוק לקריאה הראשונה

596 ,)11 'הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס 2010-התש"ע א6 תיקון סעיף.1 - א6 , בסעיף1‏1992-בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב ואילך" יבוא "משנות2007 האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "משנות התקציב )1( ; תימחק- "", והסיפה החל במילים "לעניין זה2010 עד2007 התקציב :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( ואילך, לא יעלה2011 "(ב) סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב בשיעור העולה על שיעור התוספת המרבית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור .הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה - בסעיף זה (ג) סכום ההוצאה הממשלתית, נטו, לפי הקבוע- ""סכום ההוצאה הממשלתית בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד ;שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה 1 סעיף החוק), הוא- (להלן1992- התקציבית, התשנ"ב בעל חשיבות רבה בשמירה על היציבות הפיסקלית של מדינת ישראל, בקובעו מגבלות הן על גובה הגירעון הכולל והן על קצב הגידול בהוצאה הממשלתית. החוק קובע כי ואילך2014 הגירעון הכולל ילך ויפחת, עד שבשנות התקציב . כמו כן, קובע1% הוא יעמוד על שיעור שלא יעלה על על הגידול בהוצאה1.7% החוק כנוסחו היום, מגבלה של הריאלית של הממשלה מדי שנה. המטרה שעמדה בבסיס החוק היתה להביא לצמיחה כלכלית של המשק באמצעות הפחתה של שיעור ההוצאה הממשלתית מתוך התוצר .המקומי הגולמי, במקביל לקידום רפורמה מקיפה במסים החוק הקיים הביא לשיפור ניכר באמינות המדיניות הפיסקלית של הממשלה בשנים האחרונות. השיפור באמינות חל, בין השאר, בשל הירידה בגירעון, וכתוצאה ,מכך ביחס שבין החוב הציבורי (החוב הממשלתי ברוטו בצירוף החוב של הרשויות המקומיות ברוטו ובניכוי חוב הרשויות המקומיות לממשלה) לבין התוצר המקומי תוצר), המהווה אינדיקטור מרכזי- יחס חוב- הגולמי (להלן .ליציבות המשק בפני זעזועים פרץ משבר כלכלי עולמי אשר נתן2008 באמצע שנת את אותותיו גם במשק הישראלי. משבר זה הביא להאטה בפעילות הכלכלית המקומית ולירידה חדה בהכנסות ממסים. בשל כך חלה עלייה ניכרת בגירעון התקציבי ונבלמה מגמת הירידה של החוב הציבורי ביחס לתוצר .המקומי הגולמי המאפיינים הדמוגרפיים של מדינת ישראל, יחד עם פוליטיים הייחודיים לה והיותה משק קטן-הסיכונים הגיאו ופתוח מוטה ייצוא, חושפים את כלכלת ישראל לזעזועים המחייבים המשך נקיטה במדיניות פיסקלית אחראית, תוך .התחשבות בצרכים התקציביים הייחודיים של המשק לפיכך, נערכה עבודה ממושכת במשרד האוצר בשיתוף עם בנק ישראל ועם המועצה הלאומית לכלכלה, שבה נבחנו ההשפעות ארוכות הטווח של המגבלות הפיסקליות .הקיימות אל מול ההשפעות הכלכליות הרצויות א לחוק ולקבוע כי6 בעקבות כך מוצע לתקן את סעיף 2011 סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב ואילך, לא יעלה, ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה :שקדמה לה, בשיעור העולה על השיעור הבא תוצר, כשהוא מוכפל- ובין היחס חוב60% היחס שבין בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים האחרונות שלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית ,לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי. כל זאת ובלבד שסכום הוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור .הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות החוק אופן חישובה של מגבלת ההוצאה הממשלתית בהתאם לכלל המוצע נועד לשמור על פשטות יחסית ,המושגת באמצעות שימוש במספר מועט של משתנים תוך שמירה על ודאות ושקיפות, אשר מושגות באמצעות .שימוש בנתונים כלכליים ידועים המטרות המרכזיות אשר עמדו ברקע לקביעת הכלל הפיסקלי המוצע הן הרצון להמשך הפחתת החוב הציבורי .282 '; התשס"ט, עמ45 'ס"ח התשנ"ב, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 15.3.2010 ,, כ"ט באדר התש"ע498 - הצעות חוק הממשלה 597 תוצר, כשהוא- ובין היחס חוב60% היחס שבין- ""שיעור התוספת המרבית מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית ;לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי ביחס לתוצר המקומי הגולמי על פני זמן, תוך שמירה על .אמינות המדיניות ומתן מענה לצרכים התקציביים לעניין הפחתת החוב הציבורי ושמירה על האמינות הפיסקלית נדרשת התייחסות הן לטווח הזמן הקצר והן לטווח הזמן הבינוני והארוך. חזרה מהירה לתוואי גירעונות פוחת (אשר נקטע עקב המשבר הכלכלי העולמי), החיוני למניעת חוסר שליטה תקציבית ואיבוד אמינות במדיניות ,הפיסקלית, היא המטרה המרכזית בטווח הקצר. ירידה אחוזי60–תוצר אל מתחת ל-בתוך כעשור, של יחס החוב תוצר, בדומה ליעד שנקבע באמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי, מהווה מטרה מרכזית בטווח הבינוני והארוך. על תוצר יעמוד בפועל-כן, קובע הכלל כי ככל שהיחס חוב , יתאפשר שיעור גידול גבוה60%–על שיעור הקרוב יותר ל .יותר בהוצאה הממשלתית תוצר, כמטרה-חשיבותה של ההפחתה ביחס החוב :מרכזית נובעת מהטעמים האלה תוצר מגבירה את- הפחתת יחס חוב- יציבות המשק- יציבות המשק בפני זעזועים חיצוניים ומאפשרת גמישות בשעת משבר. אחד מלקחי המשבר הכלכלי הנוכחי הוא כי מדינות שבהן החוב נמוך ביחס לתוצר המקומי הגולמי הן מדינות בעלות מרווח פעולה רחב להתמודדות עם משברים. לעומתן, מדינות שבהן החוב הציבורי גבוה מוגבלות במרחב התגובה, שכן הרחבה פיסקלית, המביאה ,לגידול בגירעון התקציבי, וכתוצאה מכך בחוב הציבורי גוררת גידול משמעותי בעלויות מימון החוב וקשיים בגיוס אשראי עד כדי חשש ליציבותן הפיסקלית של אותן מדינות וספק לגבי ליכולתן להמשיך ולגייס כספים למימון .הפעילות הממשלתית מדינת ישראל חשופה לזעזועים- פוליטי- המצב הגיאו- פוליטי. כדי להתמודד-כלכליים שמקורם במצבה הגיאו עם זעזועים כלכליים כאמור, גובר הצורך בהשגת יחס .תוצר נמוך ככל האפשר-חוב גידול בחלקה של- תהליך הזדקנות האוכלוסיה- האוכלוסייה המבוגרת ביחס לגודל האוכלוסייה בשוק העבודה הוא בעל השלכות נרחבות בכל הנוגע להוצאות הסוציאליות והבריאותיות. לפיכך, תהליך הזדקנות האוכלוסייה מהווה סיבה מרכזית להפחתת החוב הציבורי במרבית המדינות המפותחות. יצוין, כי בישראל, להבדיל ממרבית המדינות המפותחות, חלקה של האוכלוסייה .המבוגרת לא צפוי לגדול באופן משמעותי בעשור הקרוב עם זאת, בהמשך צפוי תהליך דומה לזה המתרחש כיום במדינות המפותחות ולכן קיימת חשיבות רבה בהפחתת החוב בטווח הבינוני. חשוב להדגיש כי חוב גבוה מהווה .נטל גם לדורות האלה הפחתת החוב מביאה- מתן מענה לצרכים תקציביים- לצמצום הוצאות הריבית. זאת הן בשל הפחתה בעלות מימונו והן בשל הצורך בתשלומי ריבית על חוב נמוך יותר באופן יחסי לתוצר המקומי הגולמי. בכך הפחתת החוב :מפנה למעשה מקורות תקציביים לצרכים אחרים (כגון בריאות, חינוך והשקעה בתשתיות), בלא צורך בהרחבת .מסגרת התקציב הכוללת מטרה מרכזית נוספת העומדת ברקע לקביעת הכלל היא שמירה על איזון בין יכולתה של הממשלה לספק שירותים ציבוריים באיכות גבוהה לטובת רווחתם של ,חברתיים במשק-התושבים ולצמצום הפערים הכלכליים לבין הפחתת נטל המס התורמת להגברת התחרותיות של המשק הישראלי. לפיכך, הכלל המוצע קובע כי שיעור הגידול בהוצאה התקציבית ייגזר משיעור הצמיחה הפוטנציאלי של המשק בטווח הארוך, אשר יימדד על פי ממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר ,השנים האחרונות שקדמו למועד גיבוש הצעת התקציב ואשר לגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .נתונים לגבי התוצר המקומי הגולמי קביעת ההוצאה הממשלתית בהתאם לכלל המוצע מספקת ודאות ושקיפות ביחס לשיעור הגידול בהוצאה הממשלתית שכן היא מסתמכת על נתונים הקיימים בפועל תוצר ושיעורי הצמיחה במשק, ואינה-לגבי יחס חוב מתבססת על נתונים אשר מקורם בתחזיות כלכליות. שימוש בנתוני ממוצע הצמיחה של עשר השנים האחרונות מייצג את פוטנציאל הצמיחה של המשק לטווח הארוך באופן מדויק יותר מנתונים שמקורם בתחזית כלכלית לשנת תקציב מסוימת, אשר יכולה להיות מושפעת מתנודות .כלכליות לעניין זה יובהר כי חישוב הנתונים לפי הכלל המוצע ייעשה בהתאם לנתונים הידועים במועד הנחת הצעת חוק :) לחוק–יסוד1()(ב3 התקציב על שולחן הכנסת, לפי סעיף –משק המדינה, וזאת גם כאשר המדובר בחוק תקציב דו שנתי, כמוצע בהצעת חוק–יסוד: תקציב המדינה לשנים ,) (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון2010– ו2009 .592 'המתפרסמת בחוברת זו, בעמ תוצר, כשהוא- ובין היחס חוב60% היחס שבין- ""שיעור התוספת המרבית מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית ;לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי ד ב ר י ה ס ב ר 15.3.2010 ,, כ"ט באדר התש"ע498 - הצעות חוק הממשלה 598 היחס הידוע במועד הנחת חוק התקציב, בין סכום החוב- "תוצר-"יחס חוב ,הממשלתי, ברוטו, בצירוף סכום החוב של הרשויות המקומיות, ברוטו ובניכוי סכום החוב של הרשויות המקומיות לממשלה, לבין גובה התוצר ;המקומי הגולמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המועד להנחת הצעת חוק התקציב על שולחן- ""מועד הנחת חוק התקציב ".2‏) לחוק–יסוד: משק המדינה1()(ב3 הכנסת, לפי סעיף .206 'ס"ח התשל"ה, עמ 2 15.3.2010 ,, כ"ט באדר התש"ע498 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר