חומר רקע
08
ינואר2025
ח' טבת תשפ"ה
לכבוד
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
,שלום רב
:הנדון 'הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס46) (דמי חבר), התשפ"ה-
2024
1.
בהמשך לחוות דעתנו מיום27.10.2024
, אשר העברנו לכם עם תחילת הכנת
,הצעת החוק שבנדון לקריאה ראשונה
ו אנ חוזרים ומביעים
את התנגדותנו
להצעת החוק
גם ב גרסתה
הנוכחי
ת, כפי שהתגבש ה
בהכנתה לקריאה שנייה
ושלישית (לפי נוסח שהופץ מטעם יו"ר הוועדה לקראת ישיבת הוועדה שנערכה
ב-
6.1.2025
) .
2.
בחוות דעתנו הקודמת עמדנו על כך שיש להבין את הצעת החוק בהקשר הרחב
יותר של ניסיון להעצים את כוחה של הממשלה
באמצעות
החלשת גורם מקצועי
עצמאי המאזן ומבקר את כוחה, באופן שפוגע באיזונים והבלמים בדמוקרטיה
.הישראלית אמנם, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי כבר אינה מנסה להכפיף את
לשכת עורכי הדין למרותו הישירה
של שר המשפטים
. עם זאת, ו למרות
התיקונים בנוסח הצעת החוק ,
אנו סבורים שעדיין מדובר בניסיון להחליש את
לשכת עורכי הדין כגורם עצמאי ומקצועי
העשוי לבקר את הממשלה והכנסת .
3.
הצעת החוק מבקשת ל
קבוע שהלשכה תוכל להשתמש ב דמי חבר ובאגרות שהיא
,גובה רק לשם תפקידים מסוימים, כגון הסמכת עורכי דין ושיפוט משמעת
ואילו פעולות נוספות של הלשכה
ניתן יהיה לממן רק בהסכמת
המועצה
הארצית ו כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, ורק מיתר מקורות המימון
העומדים לרשות הלשכה, לרבות דמי חבר רשות או תשלומי רשות לעניין
מסויים. הצעת החוק גם כוללת הוראות מפורטות על אופן קביעת דמי החבר
ועל אופן חלוקת התקציב, לרבות הוראות קשיחות ומפורטות על אופן חלוקתו
בין
מחוזות הלשכה לבין שאר הלשכה. הצעת החוק נועדה לחול באופן מלא רק
בשנת2026, אולם מוצעת בו (בנוסח שהופץ ב-
6.1.2025
) גם הוראת שעה
שתפחית את דמי החבר בשיעור של20%
כבר בשנת2025
.
4.
ניתן לשקול שינויים ב
מבנה לשכת עורכי הדין ובאופן ניהולה .
,אכן
לפני כעשור
פורסמו מסקנותיה של ועדה ציבורית
שדנה בנושא זה
(ועדת פרוקצ'יה, דצמבר
2013
)
ולפני
כ שמונה שנים תוקן חוק לשכת עורכי הדין
בעקבות מסקנותיה.
5.
אולם ניכר כי הצעת החוק לא
נועדה להביא
לשיפור ניהולה של לשכת עורכי
הדין, אלא בעיקר היא נועדה להחלישה ולבזר את כוחה של המועצה הארצית .
העיתוי הנוכחי
של קידום הצעת החוק
ומהותה נרא
ים
כניסיון "להעניש" את
הצד שזכה בבחירות שנערכו בה ביוני2023
. בהקשר זה יש להזכיר כי לשכת
עורכי הדין בוחרת שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים, ומובן שהנ
י סיון לאיים
על לשכת עורכי הדין בהחלשתה הוא למעשה נ
י סיון עקיף להשתלט על הוועדה
.לבחירת שופטים לאורך הדיונים, גם אנשי הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם
מוזמנים שונים ניסו לתהות: מהי הבעיה שמנסה החוק לפתור? לשאלה זו לא
ניתנה תשובה, ומכאן שעדיין החוק נותר כחוק נקמני שכל מטרתו לנגח גוף
.עצמאי שלא "מיישר קו" עם הממשלה הנוכחית
6.
מידת ההתערבות של הצעת החוק בפרטי הפרטים של אופן חלוקת התקציב
וקביעת דמי החבר בלשכת עורכי הדין מבהירה שהיא נועדה ל פגוע
במעמד
לשכת עורכי הדין כגוף עצמאי .העובדה שה צעת החוק נועד
ה
אך ורק לשם
החלשת לשכת עורכי הדין כגורם עצמאי עולה גם
מ חוסר ה הלימה בין
התיקונים המוצעים בהצעת החוק לבין מסקנות ועדת פרוקצ'יה ותיקוני
החקיקה שנעשו בעקבותיה. בעוד שוועדת פרוקצ'יה הוקמה על רקע החשש
משיתוק לשכת עורכי הדין בעקבות ,מאבקי כוחות בין מוסדות הלשכה
התיקונים המוצעים מבקשים לפתוח פתח מחודש לשיתוקה בשל זכויות וטו
שיינתנו למוסדות לשכה שונים.
7.
,למעשה, הצעת החוק היא חלק ממהלך כולל רחב יותר נגד לשכת עורכי הדין
המתבטא
בהצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג–
2022
, שכבר
קיבלה בשנת2023
את אישורה של ועדת שרים לחקיקה. באותה הצעת חוק
דובר על מהלך מרחיק לכת, של הפקעה מוחלטת של סמכויות לשכת עורכי הדין
לאסדר את מקצוע עריכת הדין, ולהפקידן במקום זאת בידיה של מועצה חדשה
שתהיה בשליטת הממשלה . הצעת החוק הנוכחית היא חלק מהמהלך הרחב
.הזה
8.
על כן, כפי שכתבנו גם בחוות דעתנו
הקודמת ,
הצעת החוק הזו היא
חלק
מהמהלך של הממשלה שכונה על ידה "הרפורמה המשפטית", שתכליתו לפגוע
בעבודת מערכת המשפט
(שמגולם בהצעות החוק שהקואליציה קידמה בכנסת
בשנת2023
בניסיון להחליש את הביקורת השיפוטית ולהשתלט על הוועדה
)לבחירת שופטים.
זהו מהלך שמבטא שאיפה של הקואליציה להחליש כל גורם
המבזר ובולם את כוחה הרב של הממשלה, באופן הפוגע באיזונים והבלמים
בדמוקרטיה הישראלית.
,על כן, כאמור לעיל אנו חוזרים ומביעים את
התנגדותנו להצעת החוק .
,בכבוד רב
ד"ר גיא לוריא
ד"ר עמיר פוקס
עו"ד דפני בנבניסטי