הצעת חוק לדיון מוקדם
2226949 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
טטיאנה מזרסקי
יוזמים: חברי הכנסת
______________________________________________
5378/25/פ
2025–הצעת חוק גיל פרישה )תיקון – ביטול גיל פרישת חובה(, התשפ"ה
. – בטל4 )להלן – החוק העיקרי(, סעיף12004–בחוק גיל פרישה, התשס"ד.1
4 ביטול סעיף
: לחוק העיקרי יבוא5 אחרי סעיף.2 א5 הוספת סעיפים
ב5-ו
מעסיק לא יחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל
)א(
גילו, אולם, עובד שהגיע לגיל פרישה, וקיימת אי
התאמה תפקודית בעניינו, רשאי מעסיק לחייבו
לפרוש מעבודתו; לעניין סעיף זה, "אי התאמה
תפקודית" – קביעה של רופא תעסוקתי בדבר
חוסר יכולת אובייקטיבית למלא את עיקרי
התפקיד.
.א5
"תנאים לחיוב
פרישה
שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות
)ב(
בארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר
של עובדים במדינה ובאישור ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע תחומי עבודה
מסוימים שמעסיק יוכל לחייב עובד בהם לפרוש
מעבודתו בשל גילו לאחר עבודה במשך פרק זמן
שיקבע השר.
עובד שהגיע לגיל פרישה וניתן לחייב את פרישתו
א, לא תחול לגביו הוראה המתנה את5 לפי סעיף
הליך פיטוריו באישור ועד העובדים."
.ב5 הסרת ההגנה מפני
פיטורים
.46 ' ס"ח התשס"ד, עמ1
2
. לחוק העיקרי – בטל7 סעיף.3
7 ביטול סעיף
( לחוק העיקרי, במקום "מגיל פרישת חובה" יבוא "מהגיל1)()ב10 בסעיף
א)ב( כגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בתחומי5 שנקבע לפי סעיף
עבודה מסוימים".
.4
10 תיקון סעיף
)א(, אחרי פסקה2 , בסעיף21988–בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח
( יבוא:6)
.5
תיקון חוק שוויון
ההזדמנויות
בעבודה
".פרישה מעבודה
(7)"
. חודשים מיום פרסומו24 תחילתו של חוק זה.6תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
המוסד "גיל פרישת חובה", אשר לפיו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הכרונולוגי, נעוץ
. הוא נולד בתקופה שבה תוחלת החיים 19-בהסדרים חברתיים של אירופה במחצית השנייה של המאה ה
שנים ובהיעדר מנגנוני ביטחון סוציאלי חברתיים, אנשים נאלצו 50-הממוצעת באירופה היתה מתחת ל
לעבוד גם בזקנתם על מנת שלא לסבול חרפת רעב.
מאז ועד היום התרחשו שינויים חברתיים וכלכליים מפליגים: תוחלת החיים כמעט והכפילה את
עצמה, ואוכלוסיית ה"זקנים" הבריאים, הצלולים והכשירים בגילאי שבעים, שמונים ומעלה, גדלה באופן
ניכר. במבט לפנים, אוכלוסייה זו צפויה להמשיך לגדול, ולחיות שנים רבות יותר במצב בריאותי טוב
יותר. מדובר על אוכלוסייה שהיא נכס ולא נטל, המסוגלת להמשיך ולתרום לכלכלה ולחברה, בין היתר על
ידי המשך עבודה ופעילות יצרנית בשוק העבודה.
יתרה מכך, מסגרות ביטחון סוציאלי הכוללות קצבאות אזרח ותיק אוניברסאליות, השלמת הכנסה
סלקטיבית, ופנסיה תעסוקתית )שחובת ההפרשה לה חלה כיום על כלל שוק העבודה השכיר(, יצרו
מציאות חדשה לפיה מובטחים למרבית הזקנים בישראל החופש והיכולת לבחור לסיים את עבודתם
ולצאת לגמלאות תוך ביטחון לקבלת קצבה חודשית האמורה להבטיח קיום בסיסי בכבוד, ועצם ביטול
חובת הפרישה אינו פוגע במערך זכויות זה.
לאור זאת, בעשרות השנים האחרונות התגבשה ההכרה כי הפלייתם של עובדים על בסיס גילם
הכרונולוגי בלבד וללא קשר ליכולותיהם, כישוריהם, רצונותיהם או מידת תרומתם הכלכלית היא תופעה
פסולה שיש בה השפלה ופגיעה בכבוד האדם שאינה פחותה מהפלייתם של קבוצות מוחלשות אחרות כגון
נשים, אנשים עם מוגבלות, או הומוסקסואלים. תפיסה זו אף הביאה לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות
, אשר הוסיף את איסור ההפליה מטעמי גיל בכל הקשרי העבודה: קבלה, קידום, 1988–בעבודה, התשמ"ח
תנאי שכר, ותנאים נלווים. ממצאים אמפיריים מצאו כי חיוב אנשים לפרוש מעבודתם בניגוד לרצונם אך
.38 ' ס"ח התשמ"ח, עמ2
3
ורק על בסיס גילם הכרונולוגי גרר לא רק פגיעה במצבם הכלכלי, אלא אף הרעה במצבם הבריאותי
והנפשי, והגביר אצלם את החולי, התלות והמוגבלות.
על רקע שינוי חברתי–כלכלי–ערכי זה, במדינות רבות ברחבי העולם ביטלו לחלוטין את ההסדר החוקי
של חובת הפרישה מהעבודה. אין מדובר בביטול זכות לפנסיה או הזכות לקצבאות אזרח ותיק או החופש
של העובדים לצאת לפנסיה. חופש זה נותר בעינו, ומכלול הזכויות הסוציאליות והכלכליות לקצבאות
אזרח ותיק ופנסיה – נותר בעינו. כל אשר מדינות שונות במערב עשו הוא ביטול האפשרות החוקית לפטר
עובדים ולחייב אותם בניגוד לרצונם לסיים את עבודתם, אך ורק בשל הגעתם לגיל המוגדר כ"זקנה".
וינברגר ואח' נ. אוניברסיטת בר209/10 (גם בישראל, הביע בית הדין הארצי לעבודה )בעע"א )ארצי
אילן( את דעתו לפיה: "החיוב לפרוש מעבודה רק בשל הגעת העובד לגיל כרונולוגי מסוים, בפרט בהתחשב
בהשלכות הקשות של פרישה כזו הנעשית בניגוד לרצונו של העובד, מהווה על פניו הסדר הפוגע בזכות
החוקתית לשוויון, וייתכן שגם בזכות החוקתית לחופש עיסוק. כפי שהטעים השופט ג'ובראן בעניין זוזל –
"כל הסדר המחייב יציאה לגמלאות הוא בבחינת הפליה על בסיס גיל, שכן מעצם מהותו הוא מבחין בין
עובדים צעירים ומבוגרים ללא כל זיקה ישירה לכישוריהם או ליכולת העבודה שלהם )לקביעה דומה ראו
בעניין קלנר(".
( קבעה כי21.4.2016 גביש ואח' נ' הכנסת ואח' )ניתן ביום9134/12 פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ
אף שנפגעת זכות חוקתית הרי הפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. בית המשפט ציין כי "העובדה כי
סוגית גיל הפרישה לא ירדה מסדר היום הציבורי מחזקת את המסקנה שלפיה המקום המתאים לשקול
שיקולים נוספים בה הוא בית המחוקקים".
ואכן, ביטול חובת הפרישה יכול ברמה הכלכלית לתרום הן ליחיד, שמסוגל להמשיך ולהשתכר
בכוחות עצמו ולצבור לפנסיה, והן למדינה, אשר תזכה לתוספת הכנסה ממסים.
אשר על כן, הצעת החוק שבנדון מציעה לתקן את חוק גיל פרישה בהקשר צר וממוקד: ביטול
האפשרות לסיים את העסקתו של עובד, בניגוד לרצונו ובהיעדר עילה מוצדקת אחרת – אך ורק בשל הגיעו
. התיקון מבוסס על הרציונל שחובת פרישה בשל גיל כרונולוגי פסולה.67 לגיל
,יש להדגיש כי התיקון המוצע לחוק אינו משנה או פוגע בזכויות של עובדים ומעסיקים כאחד
בהקשרים הבסיסיים של יחסי העבודה והפנסיה, לאמור:
( בזכות לקבל קצבאות אזרח ותיק, השלמת הכנסה או פנסיה תעסוקתית – כפי שהדברים מוגדרים1
;כיום בדין
)וזכותן של נשים לעשות כן67 ( בזכות של עובדים לצאת לפנסיה ולפרוש לגמלאות בהגיעם לגיל2
;(כבר בגיל מוקדם יותר
( בזכותם של עובדים ומעסיקים להגיע להסדרי עבודה שונים ולתנאי תעסוקה חדשים לאחר גיל3
;הזכאות לפנסיה – כל זאת בצורה מוסכמת והדדית
( בזכותם של המעסיקים לסיים את עבודתם של עובדים על פי כל עילה שבדין )אשר אינה גילם4
.(הכרונולוגי
.בהצעת החוק מוצע לבטל את ההסדר החוקי הקיים כיום לפיו ניתן לחייב עובד בפרישה בשל גילו
לצדו של תיקון זה, וכדי ליצור איזון במערכת היחסים שבין העובדים והמעסיקים, מעוגן הסדר
4
:המאפשר למעסיקים
ראשית – לסיים את עבודתם של עובדים שהגיעו לגיל פרישה ושאינם מסוגלים למלא את תפקידם
בהתאם לדרישות התפקיד, כפי שאלה הוגדרו על ידי המעסיק;
שנית – למרות כל האמור בהסכמי עבודה קיבוציים קיימים – לסיים את עבודתם של עובדים שהגיעו
לגיל פרישה, אפילו עובדים שנהנו מ"קביעות", בדרך של פיטורים.
לעניין תאריך התחילה, הואיל ומדובר בשינוי משמעותי בהסדרי העבודה הקיימים, מוצע לקבוע
תקופה ארוכה יחסית, אשר תאפשר לעובדים ולמעסיקים כאחד להיערך ולתכנן את השינויים הנדרשים
מתוקף התיקון המוצע לחוק.
: הואיל והחוק המרכזי1988–בנוסף, מוצע תיקון בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח
המסדיר את ההתייחסות למקרי הפליה בעבודה הוא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חיוני לתקן חוק זה
ולשלב בו גם את איסור ההפליה מטעמי גיל בהקשר של פרישה מעבודה.
.הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת "והדרת" – עמותה לחיזוק והעצמת אוכלוסיית הגיל השלישי
עשרה על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת-הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע
((, על שולחן 2013 בנובמבר6) ; הוסרה מסדר היום ביום ג' בכסלו התשע"ד1511/19/חברי הכנסת )פ
(, על ידי חברת הכנסת 709/20/הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת )פ
( ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת 2626/20/טלי פלוסקוב וקבוצת חברי הכנסת )פ
( ועל שולחן 2001/24/(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת איימן עודה )פ2761/20/)פ
(.1999/25/הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת אלון שוסטר וקבוצת חברי הכנסת )פ
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי
(.474/24/( ועל ידי חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת )פ471/24/)פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.01.2025) כ' בטבת התשפ"ה