חומר רקע
20
ינואר2025
לכבוד
ועדת החוקה, חוק ומשפט
נייר עמדה
נוסח מוצע לדיון בוועדת החוקה ביום21.1.2025
– הצעת חוק-
יסוד: השפיטה(
'תיקון מס 3
)
והצעת חוק בתי
המשפט(
'תיקון מס101
), התשפ"ג-
2023
– מתווה לוין-
סער
'אחים ואחיות לנשק למען
הדמוקרטיה' היא עמותה שהוקמה בתגובה לנאומו של שר המשפטים יריב לוין ב-
4.1.2023
במטרה לעצור את ניסיון ההפיכה המשטרית שאיימה על הדמוקרטיה הישראלית. העמותה שמה לה
למטרה לפעול למען שמירה על ישראל חזקה יהודית ,דמוקרטית, ליברלית
ושוויונית לדורות על פי ערכי ורוח
מגילת העצמאות.
מתוקף כך אנו מתנגדים בתוקף למתווה שהוצג בתאריך9.1.2025
,על ידי השרים לוין וסער
המכונה 'מתווה לוין-
סער', ובפרט אנו מתנגדים לתיקון המוצע לדיון בוועדת החוקה ביום21.1.2025
.
מתווה לוין-
סער כחלק מהפיכה משטרית
באותו נאום "מפכח" של שר המשפטים לפני כשנתיים, לוין שרטט את משנתו המהפכנית, מתווה בן ארבעה
( :מסלולים לחרוב הדמוקרטיה1
( ,) השתלטות על הוועדה למינוי שופטים2
) הגבלת הביקורת השיפוטית על
( ,חוקי יסוד וחקיקה ראשית3) "אין דבר כזה עילת הסבירות" ו-(4
) סילוק תפקידם של היועצים המשפטיים
.לממשלה
מאז הקואליציה מקדמת במהלך חפוז ודורסני חקיקה בתחומים שונים, המשותף לכולם שנולדו לכרסם
בעקרון הפרדת הרשויות והעברת סמכויות לקואליציה השולטת. מבחינת שר המשפטים, אין התעסקות
אחרת, לא ייעול הליכי השפיטה, לא שיפור הגישה לערכאות, לא חיזוק מערכת המשפט, ולא שמירה על שלטון
החוק. מטרה אחת לו והיא מוצהרת: ריכוז סמכויות בלתי מוגבלות בידי הממשלה, שתשלוט בפעילות הרשות
.המחוקקת, המבצעת והשופטת ללא כפיפות לביקורת שיפוטית. זאת אומרת דיקטטורה
כשזה גלוי על השולחן, כל הצעה של שר המשפטים נגועה בחוסר תום לב ובניגוד אינטרסים. כל נגיעה שלו
בגוף החקיקה נועדה כדי להחריב את הדמוקרטיה. ולכן כל צעד כזה צריך להבחן גם בהקשרו הכללי. זהו אך
צעד נוסף בניסיון להכפיף את הרשות השופטת לצרכיה של הרשות המבצעת ולפרק את אושיות הדמוקרטיה
)הישראלית, שהרי (לשיטת הממשלה הנוכחית לשם מה נחוץ גוף שאינו נשלט ואיננו כלי בידי הממשלה ?
אחיזת עיניים של פשרה
.גם הניסיון להשתמש במילות "הסכמה" או "פשרה" הוא אחיזת עיניים
לא מדובר בהסכמה– מדובר בהצעה עליה הסכימו שני שרים בעלי השקפה ימנית ,שמרנית קיצונית.
מדובר
בהצעה של הקואליציה שאיננה משקפת את ההסתייגויות של שאר הציבור ואיננה מבוססת על הסכמות
רחבות יותר מלבד הסכמות .פנים קואליציוניות
לא מדובר בפשרה–
השינויים בהצעה לעומת זו שהועלתה לפני שנתיים על ידי יו"ר הוועדה הם מינוריים
,ואינם משקפים פשרה. ההצעה עדיין הופכת את הוועדה לוועדה פוליטית, עם זכות וטו לנציגים הפוליטיים
עם כוח יתר לשר המשפטים, צמצום הקוורום להסכמה על מינוי, הוצאת הגוף המקצועי מחברות בוועד ,ה
.וצמצום דרישות המקצועיות מנציגי הציבור כביכול
בדומה, גם"
מנגנון "ההגנה שהוצע להחלפת נציג האופוזיציה בוועדה במקרה שחבר לקואליציה איננו פותר
את ,הבעיה. ראשית, כשהרוב הנדרש למינוי הוא רוב של פוליטיקאים, בין מהקואליציה ובין מהאופוזיציה
רוב זה יושג בהליך של מקח וממכר פוליטי ולא רוב מקצועי וענייני. שנית, המציאות מלמדת שהקואליציה לא
מתקשה לגייס אצבעות של חברי כנסת שיחליפו צד תמורת אתנן פוליטי כלשהו. ול בסוף, המנגנון המוצע הוא
בגדר מעט מדי ומאוחר מדי, שכן, חבר כנסת של האופוזיציה יכול "לשנות את דעתו" גם מבלי להצטרף באופן
פורמלי לקואליציה (ולכן לא ניתן יהיה להחליפו) ו"השינוי בעמדתו" יתגלה רק לאחר הצבעתו כ"שהסוסים
כבר ברחו ."מן האורווה
המתווה שהוצג בתקשורת הוא בעל השפעה גורפת במיוחד. אגרוף לדמוקרטיה מימין ואגרוף לדמוקרטיה
משמאל. מכיוון אחד, השתלטות פוליטית על הוועדה למינוי שופטים, ומכיוון נוסף הגבלת סמכותו של בית
המשפט להגן על זכויות יסוד. עם זאת, הרכיב השני של מתווה לוין-סער, לא נכלל ב נוסח המוצע לדיון בפני
.הוועדה, ולכן נייר עמדה זה אינו מתעמק בו, בתקווה שלא יעלה שוב אי פעם כהצעת חוק
פוליטיזציה של הוועדה למינוי שופטים
בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות, נקודת המוצא צריכה להיות שהוועדה למינוי שופטים
,תהיה בעיקרה ועדה
מקצועית שביכולתה להעריך את התאמתו של כל מועמד למשרה
שיפוטית על בסיס
טעמים מקצועי י .ם
ככל
שהשיקולים הנשקלים בוועדה יהיו פחות מקצועיים ,כך יהיו המינויים פחות ופחות
ראויים .
על פי ההצעה, במקום נציגי לשכת עורכי הדין ,שהם נציגים מקצועיים ללא הטייה פוליטית
מובנית ,מוצע
למנות שני
משפטנים :האחד ע"י הקואליציה והשני ע"י האופוזיציה .כלומר ,במקום שני נציגים בלתי תלויים
השוקלים שיקולים מקצועיים בלבד ,ימונו שני
נציגים פוליטיים.
כל כישורם הנדרש הוא ניסיון בייצוג בבתי
.המשפט, ואף אינם חייבים להיות בעלי רישיון עריכת דין בתוקף
כך תהפוך הוועדה לפוליטית לחלוטין, ועם הורדת הקוורום והרוב הנדרש למינוי שופטים–
כך למעשה היא
.מאבדת עצמאותה ומקצועיותה
השר סער הסביר בעצמו בדברי ההסבר להצעת החוק בתי המשפט (תיקון מס'
51
) (רוב מיוחד למינוי שופט בית
המשפט העליון), התשס"ח-
2008
,
.מדוע ראוי רוב מיוחד, ולא רוב רגיל, במינוי שופטים לבית המשפט העליון
:ואלה דברי השר
"
,בית המשפט העליון הוא בעל מעמד בכיר במערכת השפיטה לבית המשפט העליון סמכויות נרחבות
והלכה שהוא פוסק מחייבת כל בית משפט זולתו מטעם זה, מינויו של שופט לבית המשפט העליון הוא
בעל חשיבות מיוחדת לעומת מינוי של שופט לערכאות נמוכות יותר הצעת החוק המתפרסמת בזה
באה ל הבטיח כי הצעת הוועדה בדבר מינויו של שופט בית המשפט העליון, ובמובחן ממינויו של שופט
בערכאות אחרות, תיעשה על יסוד הסכמה רחבה בין חברי הוועדה.
מוצע כי הרוב הדרוש להחלטה
כאמור יהיה רוב של שבעה מבין תשעת חבריה.
ההנחה שביסוד ההצעה היא שכדי להשיג תמיכה
רחבה כזאת יידרשו דיון ושכנוע הדדי בין חברי הוועדה במידה רבה מהדרוש להכרעה על יסוד רוב
רגיל. "
כעת מתפשר השר לא רק על רוב רגיל, אלא מוסיף מנגנוני וטו שיהפכו את ההסכמה לבלתי ישימה כמעט
בוודאות. ועוד מוצע מנגנון חליפי להשלמת חסרים של שופטי בית המשפט העליון: כל צד יבחר אחד מתוך
שלושה מועמדי הצד השני, שוודאי יתאמץ לבחור את נציגיו הנאמנים ביותר. אין כאן
דיון על התאמה, אין
טעם בתהליך שכנוע הדדי, אין צורך בתמיכה רחבה. כל צד יאלץ לבחור מבין שלושה מועמדים שאינו מסכים
.להתאמתם באופן מהותי, ומנגד יציע מועמדים באותה רמה
הצעה שחותרת לביטול עקרון הפרדת הרשויות
שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים לכאורה במתווה פשרה הוא למעשה צעד ראשון בהפיכת מערכת המשפט
לכלי פוליטי מובהק. ההצעה כמכלול תביא לפוליטיזציה של השפיטה על חשבון המקצועיות והעצמאות
.השיפוטית
.שופטים יהיו "קואליציוניים" או "אופוזיציוניים" בהכרח
אם זהותו הפוליטית של כל שופט ידועה מראש והיא הבסיס לבחירתו, היכן עצמאותו השיפוטית? היכן
נאמנותו– לחוק או למפלגה שמינתה אותו? היכן עצמאות המערכת? השיח השיפוטי יהפוך לשיח פוליטי
במקום שיח
,ענייני והפסיקה תהפוך לתלויה באוריינטציה הפוליטית של השופטים שישובצו לכל
.תיק
הכרה בחולשות אלה תפגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט. זה נכון במיוחד בנסיבות של עתירות
.מנהליות, ביקורת על חקיקה, ביקורת על פעולות הממשלה, והליכים נגד פוליטיקאים
עם גוף שפיטה קואליציוני ברובו, הופכת הרשות המבצעת לסמכות עליונה ובלתי מוגבלת, שאינה כפופה
לביקורת שיפוטית ואינה כפופה לדין. ואילו במשטר דמוקרטי הפרדת הרשויות נועדה לאפשר מערכת משפט
אפקטיבית שיכולה להגן על זכויות הפרט, גם מול הרשות המבצעת. הרשות המבצעת, הממ שלה, חייבת להיות
כפופה לחוקים שחוקקה הרשות המחוקקת, הכנסת. הרשות השופטת אמונה על פרשנות אותה חקיקה
.והבטחת שלטון החוק והתקינות המנהלית
על חשיבותה של הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית על
השלטון כגרעין המשטר הדמוקרטי עמד בית המשפט
העליון בבג"ץ1993/03
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ 'ראש-הממשלה ,מר אריאל שרון
בו קבע
:כבוד השופט א. ריבלין
"עקרונות אלה כולם – שלטון החוק ,הפרדת הרשויות תוך
איזונים ובלמים ביניהן ,סמכות הביקורת
השיפוטית וכן מנגנוני הביקורת הדמוקרטיים הנוספים – ניצבים כעמודי תווך במשטר הדמוקרטי .
הם תנאי-בלעדיו-אין לשמירת זכויות האדם ,ואלה הן גרעין המשטר הדמוקרטי ,החותר לקידום
טובת האדם .בשל כל אלה נאמר ,ולא
פעם, כי בית-משפט זה מופקד על חוקיותה וסבירותה של
פעולתן של
".רשויות
בחשש כבד נסיים באזהרה כי ללא הפרדת רשויות, שלטון עם סמכות בלתי מוגבלת הוא סכנה ממשית לזכויות
.אדם, זכויות האזרח ושלטון החוק
.זוהי דרכה של אוטוקרטיה. כך דמוקרטיה משמידה את עצמה
,בכבוד רב
איתן הרצל, מנכ"ל
אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה
:העתקים
ראש
הממשלה- מר בנימין נתניהו
ש ר המשפטים-
מר יריב לוין
היועצת המשפטית לממשלה-
עוה"ד גלי בהרב מיארה