חומר רקע
1
20.1.2025
לכבוד
ועדת
החוקה , חוק ומשפט
נייר עמדה
הצעת חוק יסוד: השפיטה (ת
יקון מס '
3
)
'והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס101), התשפ"ג-
2023
בנייר עמדה ז ה נתמקד בקצרה
בש
תי הצעות לשיפור ה
נוסח המ
וצע.
נדגיש כי הצעות אלו אינן
לטובתו של אחד מהצדדים לויכוח, אלא
הצעות ש
נכונות מנקודת ה מבט של
שני המחנות.
קבלתן ש ל הצעות אלו עשויה להוביל לכך ש חלקים רחבים יותר בציבור הישראלי יתמכו ,בשינוי
והוא יתקבל בהסכמה רחבה יותר, אולי א
ף הסכמה חוצ.ת מחנות
י
ודגש, כי אין בכוונתנו ל פרוס במסמך זה את
עמדתנו ביחס ל מלוא
ההסדר החוקתי
,הכולל
מש תייחס כמובן
גם ל היבטים
נוספים ו
רחבים , כגון הרוב הנדרש בכנסת ,לחקיקת חוקי יסוד הרוב
הנדרש בבית המשפט העליון לפסילת חוקים והחלטות ממשלה, צורך בחיזוק
מעמדה העצמ אי של
הכנסת ועו
ד.
.א ה
שינוי הראשון :
מינוי שנעשה שלא בהסכמה
חוצת מחנות –
חייב
להיות מינוי
קצוב בזמן
סעיף4
א להצעת החוק קובע כי בתנאים המפורטים בהצעה, במקרה של אי הצלחה להגיע להסכמה
חוצת מחנות בוו עדה למינוי שופטים, כל צד ימנה
ש.ופט
בהתאם לנוסח הקיים, מדובר במינוי של קבע ,
כך ש
יש סיכוי גדול ש יווצר "מצב של "מרוץ לתחתית
מבחינת מינוי שופטים צעירים מאוד לבית המשפט העליון, כך שיהיו להם יותר שנות שיפוט. כך
לדוגמא, מינוי של שופט בגיל30
שווה
ל40
שנות שיפוט, שהוא שווה ערך למינוי4
שופטים בגיל60
.
מינוי שופטים צעירים ו
ח סרי ניסיון לערכאה העליונה של מדינת ישראל
אינו אינטרס של א ף אחד
מהצדדים.
2
בנוסף לחוס ר הניסיון של השופטים, שיט ה זו תתמרץ מינוי שופטים שיהיו בקצה הימני ביותר או
השמאלי ביותר
של הקשת הפוליטית, וזאת על מנת למנוע מצב של
החלטה שיפוטית בניגוד לעמדת
.הגורם הממנה
השאי פה צריכה להיות
דוו קא לתמרץ את הצדדים
להגיע להבנות חוצות מ חנות, וז את על מנת שבית
המשפט העליון ישקף את
מגוון הדעות שב
קשת הפוליטית, כולל עמדות ימין-מרכז ושמאל-מרכז .
מצב שבו יש שני גושים קיצוניים ב
בית המשפט העליון, האחד מימי
ן והשני משמאל, אינ
ו
משרת
מי מהצדדים .
מש תי הסיבות האלו, ההצעה הינה להגביל את
כהונתו של מי שמ
ונה במנגנון ה בחירה ה מוצע בסעיף
4א לפרק זמן קצ .וב נראה כי פרק
ה זמן
הנכון ביותר הוא מינוי ל-3 שנים, כך ש
המשי מה להגיע
להסכמה חוצת מחנות תעבור לו.ועדה למינוי שופטים הבאה ב אופן זה, גם
תיווצר מוטיב ציה גדולה
,בהרבה
בשני הצדדים, להגיע להבנ ה חוצת מחנות ביחס למינוי השופטים, שכן באופן טבעי כל
חברי הוועדה למינוי שופטים יהיו מעוניינים להותיר חותם של קבע, ולא חותם ז מני.
לפיכך מוצע כי סעיף4
א לחוק היסוד יכלול
את סעי ף קט :ן (ו) בנוסח הבא
"מונ
ו שני שופטים לבית המשפט העליון בהתאם לאמור בסעי ף זה, תקופת כהונתם תעמוד על3
שנים."
.ב
השינוי ה
שני :ה
משפטנים שי
בחרו על ידי הקואליציה והאופ וזיציה–
צריכים להיות משפטנים
בכירים בעלי מעמד
ושיקול דעת מ קצועי עצמאי
בית המשפט העליון של מדינת ישראל איננו רק בית משפט לחוקה, אלא גם בית משפט לע רעורים
פליליים ואזרחיים, ולכן
לצד כך ש ישנה חשיבות רבה לכך שהוא יהיה מ אוזן ומייצג
את כל
מגוון
הציבור הישראלי ,
ישנה חשיבות גם
ש
תשמ
ר הרמה המקצו
עית הגבוהה
של השופטים.
,בהתאם להצעה
ניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון
באמצעות הגעה להסכמות של חברי
הכ ,נסת ונציגי הציבור המשפטנים משני הצדדים גם ללא תמיכה של שופט משופטי בית המשפט
ה .עליון
בשל כך, יש צורך לוודא כי המשפטנים שימונו על ידי
הקואוליציה והאופוזיציה יהי ו משפטנים בעלי
מעמ
ד מ
קצועי ב
כיר ושיקול דעת מקצועי עצמאי ,ש
חלק מ
תפקידם יהיה לוודא שה מינויים לא רק
מייצגים את
כל ה קשת הפוליטית, אלא גם
שרמת
ם המ קצועית תתאים לערכאה הראשונה של
מדינת י
שראל .
3
,בנוסף בשלב זה, ההגדרה המוצעת ה
יא אמורפית, ו עלולה לגרום לעתירות רבות ביחס לשאלה האם
ה
משפטן שנ בחר עומד או לא עומד בהגדרה שנקבע בחוק"כשיר להתמ נות כנציג ציבור משפטן בעל
ניסיון בייצוג בפני בית המשפט."
ה
נוסח המוצע לא מג דיר מהו"ניסיון בייצוג"
:
האם מדובר על
שנתיים ניסיון או שלושים שנות
ניסיון
? מה דינו של מי ש
יי
צג בב
תי ה משפט
מדי פעם,
אך לא
ז ו
עבודתו העיקרית? האם מי ש ניסיונו
מ
סתכם בייצ
וג בפני בית המשפט ה
שלום
מתאים להיות חבר
בוועדה? למעשה, הגד רה אמורפית זו היא פתח לעתירות
ו מאבקים משפטיים בלתי נגמרים ביחס
לחברי הווע.דה שיבחרו
יש לתקן את ההצעה, כך שה צדדים יוכלו לבחור במשפטנים בעלי מעמד מקצועי עצמאי שאינו ניתן
,לערעור
תוך נקיטה ב
קריטריונים ברורים וחד מש
מעיים
, ש
גם יצמצמו את האפשרות לו ויכ
וח ביח ס
לשאלה האם המועמד אכ
ן עומד בקריטריונים הקבועים בחוק .
אנו סבורים
שה
נכון ביותר הוא ש
המשפטנים ש הצדדים יוכלו לבח ור יהיו
שופטים בדימוס
או 'פרופ
למש
פטים.
מדובר בדמויות שיש להם
משקל עצמאי משמעותי
ומחוייבות גבוהה לרמה המקצועית
של מערכת המשפט .
מן הצד השני, יש
מגוון רחב מ
אוד של עמדות בקרב
כלל השופטים בדימוס
והפרופ' למשפטים מה
מוסדות האקדמ
איים השונים
, כך ש כל צד יוכל למצוא לעצמו מועמד ים
מתאי
ם מי .
לצד זאת, אם הוועדה תסבור כי
בנוסף למ שפטנים אלו יש לאפשר גם עורכי דין המייצגים בבתי
ה ,משפט
יש להג
דיר בצורה ברו
רה וחד משמעית קריט
ריונים שיבטיחו שמדובר יהיה ב שורה
הראשונה של
ע ורכי הדין ה
מנוסים וה
בכירים ביותר שקיימים בשוק הפרטי (
,ולהבדיל לא חלילה
פעילים פוליטיים
שיש להם גם תעודת עורך דין)
. לכן מוצע שהקריטריון יהיה משפטן בעל רישיון
לע
ריכת דין
במשך
לפחות
20
ה שנ ,
שייצג ב
לפחות
100
הליכים שהוגשו ל
בית המשפט העליון. מס פר
שנות הוותק, כמו ג
ם
מספר ההליכים "שהוגשו" לבית המשפט העליון הוא קריטריון קשיח שניתן
לספי
רה חד משמעית (גם אם בחלק מההלי)כים האלו לא היו דיונים משמעותיים .
לפיכך מוצע כי בסעיף6(2)(ב) בחוק בתי המשפט יופיע הנוסח הבא :
"
כשיר להתמנות כנציג ציבור משפטן:שהוא אחד מאלה
א.
מי שכיהן
בעברו כ
פט שו.
ב.
.פרופ' למשפטים
ג.
(ככל שהוועדה תסבור שהדבר נד
רש)
משפטן בעל רישיון
לעריכת דין
במשך
לפחות
20
ה שנ ,שייצג ב
לפחות
100
הליכים שהוגשו ל
בית המשפט העליון.
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין ,
מנהל"מוקד –
המרכז
היש
ראלי ל קידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם" .