חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
20
בינואר2025
לכבוד
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעת 'חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס3) –
מתווה
לוין סער
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק, גם בנוסח החדש (מתווה לוין-
)סער , שכן הוא יוביל
לפגיעה
בהפרדת הרשויות, בעצמאותם ו
ב אי תלותם של השופטים, וכתוצאה מכך בזכות להליך
הוגן. כמו כן, התיקון המוצע יוביל לפגיעה ביכולתם של השופטים להגן על זכויות אדם, במקצועיות
.של השופטים ובאמון הציבור
:נפרט
פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות
1.
תפקידה המשטרי של הרשות השופטת
מחייב שיטת בחיר ת שופטים שאינה מבוססת על
השקפות פוליטיות,, אלא על מקצועיות וזאת כדי שהרשו
ת השופטת ת מלא את תפקידה בהגנה
על זכויות אדם ושלטון החוק, ותהיה אחראית לפרש את החוק בצורה ניטרלית ואחידה
וללא
מורא .
כלומר- האופי האנטי-
רובי של הרשות השופטת נובע מתוך הצדקות דמוקרטיות של
.הפרדת רשויות, ולא רק מתוך הצדקות פרופסיונליות
פרופ' יואב דותן עמד על הכשל האפשרי
:במערכת הפוליטית שעשוי להוביל להכרעות רוב הפוגעות בחירויות היסוד של המיעוט. לדבריו
"
המוסד שיקבל את ההכרעות בדבר גבולות כוחו של הרוב בדמוקרטיה אינו
יכול להיות מוס
ד המייצג באופן ישיר את אותו רוב .
היינו: זה צריך להיות מוסד
שתהיה לו אוטונומיה (חלקית לפחות) לגבי ההשפעה הישירה של הרוב, שכנגדו
נטענת הטענה של הפרת חירויות המיעוט, אחרת אין כל ערובה ממשית כי מוסד
כזה יוכל להעניק הגנה של ממש למיעוט, כנגד הכרעה רובנית המסכנת את
חירויותיו. בתי המשפט הם מוסד מתאים לשאת בתפקיד האנטי-רובי הזה ,
שכן בניגוד לפרלמנט הם אינם תלויים באופן ישיר ומיידי באישור או בתמיכה
של רוב הציבור להכרעותיה( "ם יואב דותן"
?חוקה למדינת ישראל-
הדיאלוג
הקונסטיטוציוני לאחר "המהפכה החוקתית""
משפטים
כח149
,
154
(
1997
.))
2.
האופן
המקצועי
שבו נבחר
ים
שופטים בישראל עוגן כבר בשנת1953
בחוק השופטים, התשי"ג-
1953
. עד אז שופטים התמנו בידי הפוליטיקאים. חברי הכנסת סברו
כבר אז, כי ה
ה סדר הקיים
בחוק השופטים אינו ראוי, וביקשו לשנותו. בשנת1953
הסכימה הממשלה לוותר על כוחה
לבחור שופטים והכפיפה את הבחירה לוועדה, שבה הרוב
ניתן
לגורמים מקצועיים: שלושה
שופטים ושני חברי לשכת עוה"ד, לעומת
ארבעה
פוליטיקאים. בכך
התחזקה
עצמאות הרשות
.השופטת
חרף היו תו חוק רגיל בעת חקיקתו נתפס החוק כחוק יסוד משטרי והוא קודם
בהסכמה רחבה, כפשרה בין שאיפות המשלה לשליטה נרחבת יותר בבחירה לבין שאיפת
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
האופוזיציה להגדלת השפעתם של גורמי המקצוע בבחירה (גיא לוריא
הוועדה לבחירת שופטים
מחקר מדיניות137
( של המכון הישראלי לדמוקרטיה2019
'), בעמ22
(להלן: לוריא))
,. כך
,למשל
חבר הכנסת מנחם בגין הציע
להרחיב את השליטה של אנשי המקצוע בבחירת
השופטים :
"אנחנו באים להבטיח את אי
תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח
במידת האפשר גם את אי
.תלותם של ממניהם..
:אני מציע את ההצעה הבא
,ארבעה שופטים
שני חברי כנסת, שני עורכי
...דין ושר המשפטים
אני מציע
לחברי ללכת צעד נוסף לקראת הכוון של אי תלות הוועדה" (
פרוטוקול ועדת
,החוקה, חוק ומשפט17.8.1953
; ציטוט מתוך
לוריא ', בעמ26
.)
3.
יתר על כן, במהלך הדיונים לחקיקת חוק השופטים מחלוקות משמעותיות שניטשו בין
הקואליצ
יה ל
בין ה .אופוזיציה הוכרעו בסופו של דבר לכיוון הגברת אי התלות של השופטים
למשל , הוחלט שהוועדה לבחירת שופטים תהיה גורם מחליט ולא גורם מייעץ בלבד לשר
.המשפטים
עוד הוחלט,
כי לא רק שר המשפטים יוכל להציע מועמדים אלא גם נשיא בית
( המשפט העליון וכן שלושה חברי ועדה
לוריא ', בעמ28
.)
4.
לאורך השנים הוכנסו מספר תיקונים שלא היה בהם כדי לשנות את הרכב הוועדה או את
העקרונות העומדים ביסודה: ראשית, עיגון ההסדר בחוק-
יסוד: השפיטה בשנת1984
, אשר
העניק להסדר מעמד חוקתי . שנית, חיזוק עצמאות שיקול הדעת של חברי הוועדה ביחס לגוף
אותו הם
מייצגים בשנת2004
'(ר סעיף6א לחוק בתי המשפט). שלישית, קביעה
בשנת2008
כי
בחירת שופט לבית המשפט העליון תחייב רוב של שבעה חברים (
( חוק בתי המשפט'תיקון מס
55
),
"התשס
ח-
2008
). רביעית, קביעה
בשנת2014
כי על כל אחד מהגורמים ה"שולח" נציג
לוועדה
להבטיח שתהיה מטעמ ו נציגה אחת(
חוק בתי המשפט(
'תיקון מס74
) ,התשע"ד-
2014
.)
5.
השינויים מצביעים על כך שבמשך
72
שנים כל הממשלות וכל הכנסות כיבדו את שיטת
הבחירה ואשררו אותה בתיקונים קלים, שמבוססים על שיפור השיטה תוך שמירתה . גם
ממשלות ימין תמכו בשיטה שהבטיחה ששופטי
ם לא ייבחרו רק ע ל ידי הפוליטיקאים. ביום
28.2.2012
נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום חגיגי בבית הנשיא לרגל מינוי שופטים
חדשים, ולציון פרישתה משיפוט של הנשיאה ביניש וכניסתו של השופט גרוניס לתפקיד נשיא
בית המשפט ה
עליון . אלו הדברים הברורים שאמר אז :ראש הממשלה
"בדמוקרטיה ישנם
מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה, אבל אני מאמין
שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות
האחרים בדמוקרטיה. קל מאוד להבחין בזה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא
דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים מנוסחים לעילא
ולעילא. מדברי
ם גבוהה-
גבוהה על זכויות האדם, אך האם זכויות האדם
מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות?! התשובה היא לא. אני מבקש שתראו
לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה
,ועצמאית! אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית
הזכויות אינן יכול ות להיות
מוגנות . למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש
זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, הוא מערכת משפט חזקה
ועצמאית. זוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי, כדי לשמור
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
.על מערכת משפט חזקה ועצמאית...
רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק
,שאיים לפגוע בעצמאות המערכת: מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת
.דרך הגבלת עתירות לבית המשפט, ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
אני אמשיך לפעול כך, ובכל פעם שיגיע לשולחני דבר שעלול לפגוע בעצמאות
בתי המשפט בישראל- אנחנ"ו נוריד אותו.
:הנאום בקישורhttps://www.gov.il/he/departments/news/speechjudge280212
6.
למרות דבריו הברורים של ראש הממשלה נתניהו, שנאמרו רק לפני13
שנים, בשנים האחרונות
הלכו וגברו הק ולות בימין
הקוראים לשינוי בהרכב הוועדה,
או נכון יותר- להשתלטות עליה .
,נשים בצד את הפן הפוליטי של הדברים
ונתייחס לכמה ביקורות לגיטימיות על שיטת מינוי
.השופטים הקיימת
7.
הביקורת הראשונה הינה,
שכיוון שבית המשפט העליון מכריע בסוגיות ערכיות כערכאה
חוקתית, יש לאפשר למנות לערכאה זו שופטים שמייצגים את עמדות הציבור, שכן שופטים
מקצועיים אינם מייצגים את הלכי הרוח בציבור והם עלולים ללקות בחוסר אחריותיות כלפי
נבחרי הציבור. בעניין זה נטען כי כך נהוג גם בד .מוקרטיות אחרות
8.
ביקורת נוספת הינה
שהרכב הוועדה מוטה כלפי הצד הליברלי של המפה הפוליטית, וזאת משום
שהגורמים המקצועיים מזוהים עם
מחנה זה
. מכאן , על פי הטענה, יש להפחית את משקל
הגורמים המקצועיים בוועדה , מתוך הנחה שהדבר יוביל לאיזון בבחירת שופטים. נטען גם כי
הר כב הוועדה אינו מאפשר גיוון של הרכב
השופטים מבחינה דמוגרפית , תוך חריגה מעקרון
השיקוף של הציבור הישראלי (ובפרט השיקוף של
הציבור המזרחי בבית המשפט העליון ו על
הציר של חילוניות מול דתיות).
9.
לבסוף נטען, כי בית המשפט הסיג את גבולות הרשות המבצעת או המחוקקת, פסיקות יו
אקטיביסטיות
בצורה המחייבת ריסון, וכי זכות הווטו האפקטיבית של השופטים בוועדה
מונעת מהפוליטיקאים בוועדה לבחור שופטים שהשקפת עולמם הינה "שמרנית" ודוגלת
בצמצום
.ההתערבות בעבודת השלטון
10
.
.השינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים אינו הפתרון לאף אחת מהטענות הנ"ל
נתייחס אליהן
.כסדרן
הטענה לגבי הצורך באחריותיות כאשר בית המשפט נכנס לשדה הפוליטי
11
.
השינוי המוצע
מגביר מאוד את ה
פוליטיזציה
של
בחירת השופטים בכל הערכאות
ולא רק לגבי
בית המשפט
העליון , אשר עוסק בסוגיות חוקתיות. ברוב מוחץ של הדמוקרטיות המינוי
לערכאות הנמוכות
הוא מינוי מקצועי -
שיפוט
כמקצוע לכל דבר ועניין - וללא מעורבות
פוליטיקאים
, וממילא מרבית השופטים אינם דנים בסוגיות בעלות אופי ציבורי-
.פוליטי גם
לגבי בית המשפט העליון, בשיטה הישראלית רוב עי
סוקו אינו בסוגיות חוקתיות שהן בלב
המחלוקת הערכית
, אלא בסכסוכים אזרחיים ובתיקים פליליים .
12
.
גם בשיטות שבהם נבחרי ציבור בוחרים את הערכאה
החוקתית , ישנם מנגנונים נוספים
,להבטיח את איכות השופטים ואת אי תלותם, או זיהויים הפוליטי עם צד מסוים. למשל
,בגרמניה
ישנה
וועדה מיוחדת שמתייעצת עם שופטים .ונציגי אקדמיה לגבי רשימת המועמדים
4
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מתוך ר שימה זו נבחרים שופטים ברוב של שני שליש.בשני בתי הנבחרים
רוב משמעותי כזה
מבטיח שהשופט לא י היה 'מזוהה בעיקר עם מפלגה מסוימת (ר משה כהן אליה "הצעה לשיקום
האמון בבית המשפט העליון: מתווה שני השלישים"
ICON-S-IL Blog
(
2.5.2023
)). לעומת
זאת, בהצעה הנוכחית השופטים שייבחרו לבית המשפט העליון יהיו מזוהים בעיקר עם
הקואליציה, שיש לה4
,קולות בוועדה משום שדי
ב-5
קולות לבחירת שופט לבית המשפט
ה עליון. יתר על כן, המתווה המוצע בהצעת החוק
מתמרץ אי הגעה להסכמות,
שכן אז יחול
הסדר חלופי
ל בחירה
של מועמדים ל
בית המשפט ה עליון שמזוהים
באופן מלא וברור
עם צד
.מסוים של המפה הפוליטית
13
.
,בכל שיטת משפט יש מתח מובנה בין הצורך לשמור על עצמאות הרשות השופטת ושלטון החוק
על ידי הכרה בכך שבית המשפט הוא הפרשן המוסמך והסופי של החוק, לבין הצורך בהגברת
האחריותיות של ה שופטים כלפי השלטון ומניעת קבלת החלטות הפוגעות במשילות. אין שיטה
מושלמת, אך רוב עצום של הדמוקרטיות נותנות לבית המשפט את הכוח לפסוק ולפרש את
החוק, ומעדיפות את עצמאותו על פני החשש התיאורטי מקבלת החלטות חסרות אחריות, או
.רודניות
בנוסף, התפיסה שבית המשפט הוא "ב על המילה האחרונה" רחוקה מלשקף את
המציאות. למעשה, פעמים רבות פסיקה מובילה לחקיקה חדשה, שמגשימה את רצון הרוב
הפוליטי גם אם היא מ
י .דתית יותר, וקיים דיאלוג חוקתי מתמשך
14
.
,זאת ועוד המציאות,מלמדת
כי גם בית המשפט העליון
מבין את החשיבות בריסון סמכות.
ההתערבות השיפ ,וטית בהחלטות של השלטון הינה מדודה
ולעמדתנו
.אף יתר על הנדרש
המוניטין של בית המשפט העליון כמי שנוהג בחוסר אחריות הוא בעיקר תוצר של קמפיין
השפעה על דעת הקהל מאשר מסקנה הנטועה בעובדות. גם במקרים שבהם בית המשפט גילה
"אקטיביזם", הדברים נגעו
בעיקר
ם ל עמדות שהיו
מקובלות על רוב האזרחים,
אך לא קיבלו
ביטוי בחקיקה בשל כוח וטו של קבוצות מיעוט ו בשל חוסר יכולת של הרוב הפוליטי לתקן
פגיעה בזכויות אדם. כך,, למשל לגבי זכויות נשים או זכויות להט"ב.
למערכת הפוליטית היה
נוח שבית המשפט איפשר לשמור על ערכים ליברליים שמייצגים את רו
ב האזרחים ,
בעוד
המערכת הפוליטית הנתונה ללחצים קואליציוניים
כשלה בכך .
הטענה שהגורמים המקצועיים נוטים
באופן אוטומטי
לצד הליברלי/
שמאלי
של המפה
15
.
הטענה הנפוצה נגד הגורמים המקצועיים בוועדה (השופטים ועורכי הדין) היא כי הם חלק מגוש
ליברלי המוטה לשמאל, ה מהווה תמיד אופוזיציה למינויים שמרניים או ימניים ומקדם
שופטים ליברליים. בפועל, השיטה שפעלה בישראל מאז1953
דווקא הוכיחה את עצמה
בצמצום ההשפעות הפוליטיות על השיפוט. מחקר מקיף של ד"ר
קרן וינשל מצא,
כי השופטים
בישראל מושפעים במידה מועטה מעמדותיהם הפוליטיות בהכרעות השיפוט יות שלהם, למעט
בנושאי חופש דת(
" קרן וינשל השלכות תכנית לוין על קבלת החלטות אידיאולוגית ואקטיביזם
שיפוטי בבית המשפט העליון–
ניתוח אמפירי "
IL Blog
-
S
-
ICON
(
15.2.2023
) (להלן:
וינשל .))
16
. כך או כך
, הרכב הוועדה, ש
מ בקש לתת משקל לשיקולים מקצועיים ולא רק לשיקולים
פוליטיים, א
ינו היה חסין לשינויים בעמדות הציבור. ואכן, היו תקופות שבהן נציגי לשכ ת עורכי
הדין
" קיימו
ברית"
עם שרת משפטים מהימין .ותמכו במועמדים שהיא הציעה
5
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
17
.
גם הקביעה כאילו טרם התיקון השופטים החברים בוועדה שימרו הומוגניות בבית המשפט
ביחס לתפיסות שיפוטיות או ב צירים פוליטיים כמו ציר הליברליות מול לאומיות, אקטיביזם
מול שמרנות ודתיות מול חילוניות– אינה מיוסדת על עובדות . היא מבוססת על עמדה שבשיח
הציבורי יש מי שמנסה להפוך אותה למעין אקסיומה, שא
ינה דורשת הוכחה, לפי
ה
השופטים
בוועדה הם מקשה אחת;
בוחרים
ב
דומיהם ומטילים וטו על מינוי שופטים ימני
י ם או בעלי
.תפיסות לאומיות
18
. במציאות, בעקבות ה
תיקון
משנת2008
,
הפוליטיקאים בקואליציה
החזיקו
זכות וטו על
מינוי
ים שא
ינם לרוחם.
השפעתם היא עצומה, והכוח של השופטים קטן. השיטה
הקיימת
הובילה בהכרח לשינוי פני בית המשפט לאורך זמן,
וזה
משקף ג ם שינויים בעמדות הציבור
באותם צירים שבהם החברה מקוטבת. די להסתכל בשופטים שנבחרו לבית המשפט העליון
בעשור האחרון כדי להיווכח בכך שיש ביניהם מגוון גדול הן על הציר הליברלי-
לאומי והן על
הציר הדתי-
חילוני, ובוודאי על הציר של אקטיביזם
ל .מול שמרנות
שופטים אלו משתלב ים
.לאחר מכן גם כנציגי השופטים בוועדה לבחירת שופטים
19
.
בהיותה פוליטיקאית פעילה ביטאה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מהימין חוסר שביעות
רצון מהמינויים שלא הצליחה להעביר. אך לאחר פרישתה הודתה: "הצלחתי לשנות את בית
המשפט העליון, והוכחתי שאפשר לעשות את זה במסגרת הו
ועדה הקיימת לבחירת שופטים"
(דרור מרמור" ,איילת שקד חוזרת למגזר הפרטי ולא חוסכת ביקורת מהממשלה הנכנסת"
גלובס (
13.1.2023
)).
20
.
יתר על כן, התיקון המוצע
הוא דרך מעוותת ומסוכנת להתמודד עם הטענה להטייה , גם לו
?הייתה מוצדקת. מדוע
משום ש הוא יוביל דווקא לבחירה של מועמדים מהקצוות, כדי לצמצם
.את הסיכון שהשופט לא יעמוד בציפיות של הפוליטיקאים ולא יגלה נאמנות לדרכם מכאן
שהשיטה המגולמת בתיקון המוצע ,, שבו שליטה מלאה לפוליטיקאים במינויים לא תוביל
לאיזון אלא
למינויים קוטביים יותר
, מזוהים פוליטית י
ותר ,ו
מקצועיים פחות .
הטענה שהרכב הוועדה הנוכחי מונע שיקוף של החברה בכללותה בקרב הרשות השופטת
21
.
הוועדה לסדרי הבחירה של השופטים בראשות השופט זמיר קבעה בדוח משנת2001
,
כי אין
מקום לקבל את הדרישה לייצוגיות בבית המשפט, אך יש מקום לקבל את הדרישה לשיקוף ככל
הניתן של החברה בכללותה .ועדת זמיר המליצה,
כי "הוועדה לבחירת שופטים תאמץ באופן
רשמי מדיניות מינויים הנותנת משקל גם לעקרון השיקוף, כפוף לשיקולים של רמה מקצועית
ואיכות אישי ."ת של המועמד לכהונת שופט
ה
המלצה אומצה על ידי בית המשפט בעני
י ן
אבירם
(
בג"ץ9029/16
אבירם נ' שרת המשפטים (
1.2.2017
)
, בפסקה15
.)
22
.
קשה לחלוק על הטענה שהוועדה לבחירת שופטים לא השכילה להרחיב במידה הרצויה את
השיקוף החברתי בבתי המשפט בכלל, וב
בית המשפט ה.עליון בפרט
יש בכך כדי לפגוע באמון
,הציבור כי בית המשפט משקף את כלל ציבור על אמונותיו ותפיסות המוסר שלו. כך, למשל
מונחים כמו "הכיסא הערבי" או "הכיסא המזרחי" עדיין שגורים, הגם ששיעור המזרחים
והערבים בחברה גבוה בהרבה מאשר "כסא" אחד. כך, למשל, הערבים הם20%
,מהאוכלוסייה
ו-
10%
מציבור עורכי הדין, אך מאז שנת1999
הם מקבלים באופן קבוע
רק
מקום אחד בבית
6
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
המשפט העליון, השקול ל-
6.6%
. לעומת זאת יש שיקוף יתר לקבוצות אחרות, כמו הציבור הדתי
.לאומי והציבור החילוני אשכנזי, ואין שיקוף בכלל לקבוצות אחרות, כמו החרדים
23
. בד בבד עם הביקורת המו צדקת, בחינה אמפירית של הרכב השופטים והביוגרפיה שלהם מראה
כי עקרון השיקוף בהחלט קיבל מענה משמעותי בוועדה לבחירת שופטים, גם בהרכב
הקיים .
אם כן, הגם ש יש
להוסיף ו לשאוף
ל גיוון פני מערכת השיפוט בישראל, אין בסיס עובדתי של
ממש
ל
טענה שנדרש שינוי משטרי עמוק כדי לממש
.את עקרון השיקוף. המחקר מראה אחרת
24
. אלון חספר בחן ומצא, כי "הדימוי של הרשות השופטת כפי שהוא
מוצג על ידי הביקורות
השונות, היה נכון להרכב החברתי של הרשות השופטת בשנת1992
". חספר מצא עוד:כי
"ב-
25
השנים האחרונות התחוללו תמורות משמעותיות בהרכב החברתי של
הרשות השופטת: במהלך תקופה זו גדל חלקן היחסי של השופטות, כך שכיום
הן מהוות מעל ל-
50%
מכלל השופטים; שיעור השופטים הערבים הכפיל עצמו
(אם כי נותר פחות ממחצית שיעורם בחברה הישראלית); שיעורם של שופטים
יהודים בעלי רקע דתי-
לאומי, שכבר בשנות התשעים של המאה הקודמת נע
;סביב חלקם באוכלוסייה הכללית, עלה אל מעבר לשיעורם באוכלוסייה
שיעורם של שופטים יהודים שגדלו בפריפריה החברתית-
כלכלית של ישראל
הכפיל את עצמו, כך שהוא עומד כיום על רבע מהשופטים היהודים (אך שיעור
ז" ה עודנו נמוך ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית)" (אלון חספר מקום ליד
"השולחן: על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת
מחקרי משפט
לג1
,
4 (
2021) (להלן: חספר)
.)
25
.
לא רק שאין בסיס לטענה שעקרון השיקוף לא קיבל ביטוי בוועדה לבחירת שופטים, גם אין
בסיס לטעון שהאחריו ת לכך שעקרון השיקוף לא קיבל את המענה המירבי נובעת מהגורמים
המקצועיים ולא מהגורמים הפוליטיים. לכן אין בסיס לטעון שהעברת כל הכוח לבחירת
שופטים לידי
הפוליטיקאים ., ונטרול הגורמים המקצועיים, הוא זה שיוביל לשינוי
26
. יתר על כן, יש בסיס לחשוש שהתיקון רק יוביל לעיוות
ים בתחום השיקוף,
משום שהבחירה
בשופטים תיעשה על בסיס השקפות פוליטיות, ולא על בסיס ניסיון לגוון את פניו של בית
המשפט. כך, למשל, בשנים האחרונות רבים מהמועמדים שקודמו על ידי הפוליטיקאים מהימין
היו שופטים דתיים, מתוך אמונה שיש קורלציה גבוהה בין הדתיות לבין הזדה ות עם ערכים
ימניים ושמרניים. אולם דווקא קבוצה זו מצויה בשיקוף יתר בבית המשפט. כפי שציין חספר
" :במחקרו עוד בשנת1992, ל אחר עלייה הדרגתית בשנות השבעים והשמונים, שיעורם של
שופטים יהודים בעלי רקע דתי ברשות השופטת נע סביב שיעורם באוכלוסייה הכללית. ב-
25
השנים הא חרונות שיעורם אף עולה על שיעורם באוכלוסייה, וריכוזם בערכאות הערעור גדול
יותר מכל קבוצה אחרת שנבחנה( "חספר ', בעמ55
. )
27
.
בעוד
שלנשים יש לפחות הבטחת ייצוג כלשהי בוועדה , לחברה הערבית אין הבטחת ייצוג בוועדה
,לבחירת שופטים, אף שמדובר בקבוצת המיעוט המרכזית במדינה
המונה כ-
20%
מאזרחי
המדינה, אשר מאופיינת מאז ומעולם בשיקוף חסר בקרב השופטים בכלל, וב בבית המשפט
ה עליון בפרט. שיקוף הולם היה מבטיח לפחות3
שופטים ערבים בעליון מתוך15
, אך באופן
7
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
קבוע יש רק שופט אחד ערבי בעליון, ומעולם לא מונתה אישה ערביה לתפקיד שופטת
ב בית
המשפ .ט העליון
28
.
ההיסטוריה מלמדת ,עוד כי מעולם לא נבחר פוליטיקאי ערבי לוועדה. הדרך היחידה שבה
ערבים הצליחו להיות חלק מהוועדה לבחירת שופטים היה גורמים המקצועיים ובמיוחד לשכת
עורכי הדין, בזכות השפעתם של עורכי הדין הערבים במחוז צפון של הלשכה. בשנים האחרונות
בזכות כ .וחם של עורכי הדין הערבים בלשכת עוה"ד, אחד מנציגי הלשכה היה מהחברה הערבית
עו"ד חאלד זועבי כיהן כחבר בוועדה בין2011
ל-
2018
, ועו"ד מוחמד נעאמנה מכהן בוועדה
משנת2020
,. רק פעם אחת בהיסטוריה כיהנו בוועדה לבחירת שופטים שני משפטנים ערבים
השופט סלים ג'ובראן כיהן
במקביל לעו"ד זועבי בתקופה שבין2015
ל-
2017. לכן,
כפי שכותבת
ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, "
ביטול החברות של נציגי לשכת עורכי הדין, שהייתה עד כה הצינור
העיקרי דרכו כיהנו נציגים ערבים בוועדה, הוא בהחלט שינוי משמעותי אשר עלול לפגוע בייצוג
המיעוט הערבי בה
" (מנאל תות
רי-
" ג'ובראן מינוי שופטים לבית המשפט העליון: היש חדש
?מתחת לשמש ," פורום עיוני משפט מז
תגוביות משפט
(פברואר2023
.))
29
.
השילוב של פוליטיזציה של בחירת השופטים, במדינה בה הערבים הם מיעוט פוליטי מבודד
יחסית שלמעט מקרה אחד ויחיד בכל ההיסטריה מעולם לא שולבו בקואליציה
שלטונית, יחד
עם הירידה הצפויה בייצוג של החברה הערבית בוועדה,
יוביל להעמקת הפגיעה בשיקוף של
הערבים ברשות השופטת. בנוסף, קיים חשש ברור כי שופטים ערבים שכבר מכהנים לא יקודמו
או שיחששו לבטא עמדות עצמאיות, ביודעם שהם מלכתחילה חשודים בעיני הפוליטיקאים
השולטים ב.וועדה
הטענה שהרכב הוועדה הנוכחי מעודד בחירת שופטים אקטיביסטיים
30
.
מחקרים רבים מנסים לנתח את מידת האקטיביזם בבית המשפט העליון. יש חוקרים
המצביעים על האקטיביזם של בית המשפט העליון,
ובמיוחד על פתיחת דלתו לעותרים
ציבוריים ושימוש מועט בעילות סף. מנגד יש חוקרים שמ ציינים שבעוד הרטוריקה של בית
המשפט העליון היא אקטיביסטית, בפועל הוא ממעט להתערב בהחלטות שלטוניות. ד"ר קרן
וינשל
, למשל, מציינת
כי רק בכשמונה וחצי אחוזים מהתיקים החוקתיים שנדונו בין השנים
2018-2010
הוחלט בפסק דין על הפיכת החלטות הממשלה ורק בעשרה אחוזים נוספי ם החלטת
( הממשלה השתנתה בעקבות פשרה שקידם בית המשפט
וינשל.)
31
. ו
אולם,
המחלוקת היא חסרת חשיבות שכן ממילא הטענה בעניין הצורך בריסון האקטיביזם
השיפוטי היא הצדקה שגויה לתיקון. המחקר מראה כי פוליטיזציה של בחירת שופטים רק
מגבירה את האקטיביזם השיפוטי, ולא מרסנת אותו .
כפי שציינה:ד"ר וינשל
"ככל שמעורבים במינוי יותר גורמים פוליטיים, כך עולה גם רמת האקטיביזם
השיפוטי של בית המשפט בהיבט של מידת התערבות השופטים
בהחלטות הרשות המחוקקת והמבצעת . מידת האקטיביזם השיפוטי בולטת
במיוחד כאשר שופטים הממונים פוליטית מכהנים במקביל לממשל שאינו
תואם לזה שמינה אותם. כך למשל שופטים שמונו על ידי הנשיא טראמפ
הרפובליקאי ופועלים בממשל הנשיא ביידן הדמוקרטי ניכרים כשופטים
האקטיביסטיים ביותר מאז שנות ה-
30
של המאה ה
קודמת בארה"ב.
,אולם
8
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
שופטים ממונים פוליטית נוטים להיות אקטיביסטים (בהשוואה לאלו שאינם
ממונים פוליטית) גם ביחס למשטר שמינה אותם, כאשר זה אינו מחליט באופן
שנראה לשופטים כמוצדק. תופעה זו מכונה לאחרונה בהקשר האמריקאי
כ'אקטיביזם-שמרני"'
(וינשל)
.
32
. מכאן שהטענה שה שתלטות הקואליציה על בחירת השופטים תוביל למינוי שופטים בעלי גישה
מרוסנת ביחס לתפקידו של בית המשפט אינה נתמכת במחקר. היא אולי תוביל לצמצום
ההתערבות בהחלטות השלטון שמינה את אותו שופט אך להגברת האקטיביזם שלו ביחס
.להחלטות של השלטון שמנגד
פגיעה באי תלותם של השו
פטים ומכאן בזכות להליך הוגן
33
.
הזכות להליך הוגן, במרכיביה הגרעיניים הקשורים להגנה על החירות ועל הכבוד, היא זכות
חוקתית מוגנת
(בש"פ8823/07
פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה17
לפסק דינו של המשנה לנשיאה
( ריבלין11.2.2010
.))
תנאי למימוש הזכות להליך הוגן הוא ניהולו של ההליך המשפטי בידי גורם
עצמאי, אישית ומוסדית .
כך פסק בית המשפט
העליון:
"
היבט מהותי וחשוב של הזכות להליך שיפוטי הוגן-
,יהא זה הליך פלילי
משמעתי, מינהלי או אזרחי-
היא זכותו של כל אדם שהליך משפטי המתנהל
בעניינו יוכרע בידי גורם אובייקטיבי הנהנה מעצמאות אישית
ומוסדית .
עקרון זה יונק במישרין מעקרונות היסוד בדבר הפרדת רשויות השלטון ושיטת
משפטנו האדברסרית. שיטה זו מבוססת על ההנחה שמשני צדי המתרס של
,ההליך השיפוטי עומדים יריבים דיוניים שכל אחד מהם מייצג אינטרס שונה
ואילו הגורם המכריע הוא פסיבי...
מכוח עקרונות אלו-
אשר חלים גם על
טריבונל מעין-
שיפוטי-
נוהגת הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת, האמונה על
אכיפה אקטיבית של החוק ומסור לה שיקול דעת רחב בשאלה כיצד לנהל את
ההליך ואלו עניינים יובאו להכרעת בית המשפט; לבין הרשות השופטת
שתפקידה להכריע בסכסוכים שמובאים לפניה ואין לה שי קול דעת לבחור את
הסכסוכים המובאים לפתחה
...
ההפרדה בין הרשויות היא חלק אינהרנטי
ובלתי נפרד מהזכות החוקתית להליך שיפוטי הוגן. חריגה ממנה פוגעת בזכות
זו והיא כפופה למבחני המידתיות( "
בג"ץ8425/13
איתן-
מדיניות הגירה
ישראלית נ' ממשלת ישראל (
22.9.2014
)
, בפסקה173
לפסק דינו של השופט
.)פוגלמן
34
. עוד נפסק ביחס לעצמאותם האישית והמוסדית של גופים שיפוטיים ומעין-
שיפוטיים כחלק מן
:הזכות החוקתית להליך הוגן
"
בפסיקתנו מוכרים שני היבטים עיקריים של הזכות להליך הוגן הקשורים
בקשר הדוק לכבוד האדם .ההיבט האחד
הוא עצמאותו-
האישית והמוסדית
- של הגורם המכריע בעניינו של הפרט . היבט זה יונק במישרין מעקרונות
היסוד בדבר הפרדת רשויות השלטון ומשיטת משפטנו האדברסרית, המבוססת
על ההנחה שמשני צדי המתרס של ההליך השיפוטי עומדים יריבים דיוניים שכל
אחד מהם מייצג אינטרס שונה ושבעניינם מכריע ג .ורם ניטרלי ההפרדה
9
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
המוסדית בין הצדדים להליך לבין הגורם המכריע בו–
שנדרשת גם בפעילותו
של טריבונל מעין-
שיפוטי כמו ועדת השחרורים–
היא חלק מהותי ובלתי
נפרד מהזכות החוקתית להליך שיפוטי הוגן"
(רע"ב4644/15
ראעי נ' שירות
בתי הסוהר , פסקה15
(
15.6.2016
.))
35
. התיקון
המוצע מקיף את כל הערכאות השיפוטיות ואת כל הנושאים ומכאן
שהפוליטיזציה
של
בחירת השופטים תשפיע על ערכאות שעוסקות בפלילים, בהליכים מנהליים ובהליכים
אזרחיים. התיקון יוביל לפוליטיזציה של בית המשפט, לפגיעה בעצמאות השיפוטית של
השופטים ולכן יפגום באי תלותם. בכך תי .פגע בצורה קשה הזכות של המתדיינים להליך הוגן
36
.
אמנם גם במצב ,כיום
שופט שנצמד לדין, ופ
ו סק באופן שאינו נעים לשלטון או לערכים של
מפלגות
הקואליציה
ו , י דע שהוא עלול לשלם על כך מחיר בשלב בו ירצה להתמנות לתפקיד בכיר
יותר במערכת. אולם, השופט י
ו דע ,עוד
כי אם ישפוט בא ופן לא מקצועי ויכופף את הדין לטובת
חנופה לשלטון, הוא ייתקל בהתנגדות מצד הגורמים המקצועיים-
השופטים ועורכי הדין. מכאן
שהוועדה
מ
שפיעה על השופטים המכהנים באופנים הפוכים ומנטרלים, ב דרך
שמ
פחית
ה
את
החשש שלשופט מכהן יהיה מורא מלבד הדין. התיקון המוצע
מעביר לכל שד רת השופטים מסר
ברור וחד,
לפיו כל צעד שלהם נבחן בעיקר בהקשר הפוליטי, ואם לא יפסקו"נכון"
, כפי שמצפים
הפוליטיקאים ., הם לא יקודמו
37
. אירועי השנה האחרונה מצביעים על כך שאפילו שופטים בערכאות נמוכות , שהחליטו בעניינים
שאינ
ם חוקתיים או שנויים במחלוקת, עמד
ו
בפני ביקורת
פוליטי
ת . כך, למשל, שופטים שמיאנו
להאריך מעצר בנסיבות שבהן לא קמה עילת מעצר, נתקלו בתגובות קשות של המערכת
.הפוליטית, והשר לביטחון לאומי כינה בכמה מקרים שופטים כאויבים מבית ,משום כך קיים
חשש ממשי ששופטים החוששים לקידומם בוועדה לבחירת שופטים יתנו משקל גבוה יותר
.לשיקולים פוליטיים בהחלטות שיפוטיות
פגיעה בזכויות האדם ובמאבק בשחיתות ציבורית
38
. פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל ל פגיעה
קשה
ביכולתו של בית המשפט לבצע
את אחד מתפקידיו המרכזיים-
הגנה על זכויות
ה
אדם , ובמיוחד במקרים שבהם מדובר בהגנה
על זכויו ת של קבוצות מיעוט לא פופולריות, כמו אסירים, פלסטינים ומבקשי מקלט. אין רווח
פוליטי בפסק דין שמגן על זכות יסוד חוקתית של מי שביצעו מעשה טרור; להפך. אין כותרות
,מחמיאות שנלוות לפסק דין שמגן על זכות להליך הוגן של נאשם בעבירות מין. ובכל זאת
הרעיון שבבסיס זכויות
האדם הוא שהן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם. ההגנה על
זכויות
ה
אדם צריכה להיות
אדישה לתחושות
רוב ה
ציבור,
שלפיהן מי שביצע מעשה כזה או
אחר הוא מתועב ולא זכאי לכל הגנה שהיא. ההגנה על זכויות אדם כרוכה לעתים בקבלת
החלטות לא פופולריות ומכעיסות
. יפים לעני
י ן:זה דבריו של פרופ' אהרן ברק
"העצמאות של השופט ואי-תלותו מאפשרות לו לעמוד כנגד גלי היום-
יום. עליו
ליתן ביטוי למגמות היסוד ארוכות הטווח של החברה, ולא לצרכים החולפים
קצרי הטווח... דווקא השופט שאין לו חרב ואין לו ארנק, וכל שיש לו הם
עצמאותו ואי-תלותו, הכשרתו ו נסיונו, מסוגל וראוי לשקף את תפיסות היסוד
של העם.
דווקא הניתוק מהצורך להיבחר לעיתים מזומנות הוא שמנתק את
10
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
השופט מהצורך ליתן ביטוי לרוחות השעה, והוא שנותן לו את היכולת והעוצמה
לתת ביטוי לערכי עומק, העשויים לעיתים להיות בלתי פופולריים" (אהרן ברק
"תפקידו של בית
המשפט העליון
"בחברה דמוקרטית
עיוני משפט
,כא16-15
(
1998
.))
39
.
הפגיעה בהיקף ההגנה על זכויות האדם תיגרם במיוחד כאשר מלכתחילה רשימת הזכויות
החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הינה מצומצמת ביותר, וכאשר חלק ניכר מהזכויות
החוקתיות הן תוצאה של פרשנות פסיקתית ולא של עיגו ן חוקתי פורמלי. כלומר, בישראל יש
מגילת זכויות פורמלית צרה ומגילת זכויות יותר משמעותית שהיא "רכה" ויכולה להשתנות
.אם ימונו לבית המשפט שופטים שנאמנים לשלטון ומבקשים לאפשר לו לבצע את זממו
40
. תיגרם גם
פגיעה
קשה במאבק בשחיתות שלטונית
. בנושאים אל
ה השלטון מצוי בני גוד עניינים
מוסדי, ולפעמים גם פרסונלי, שכן השלטון הוא זה שטוהר מידותיו עומד למשפט וגם זה שבוחר
את השופטים שיבחנו את טוהר המידות. כאשר הקואליציה יכולה למנות שופטים באמצעות
כוח מוחלט, היא תוודא כי יהיו
ה אל
שופטים שמעדיפים"משילות"
ואי התערבות בעבודת
הממשל על
.פני טיפול באי סדרים, שחיתות ודאגה למקורבים
פגיעה במקצועיותם של השופטים
41
. פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל ל
פגיעה קשה במקצועיות השופטים . נטרול
המשקל של הגורמים המקצועיים
ב
וועדה, והותרת מלוא המשקל לפוליטיקאים, י
וביל
ו
לבחירת שופטים פחות
ראויים ו
פחות
מקצועיים. קשרים יחליפו כישורים ודעות פוליטיות של
המועמד יקבלו עדיפות על-פני מזגו השיפוטי, הבנתו המקצועית ויעילותו. שיקולים מקצועיים,
כמו למשל סוג ההתמחות שחסר בבית משפט מסוים, יידחק
ו
.לטובת שיקולים פוליטיים צרים
.התוצאה תהיה פגיעה בציבור המתדיינים
42
.
יודגש-
מלאכת השיפוט, כשמה כן היא: מלאכה. מי שממלא אותה נדרש לעשות זאת
במקצועיות. ניהול של דיון בבית המשפט צריך להיעשות באורך רוח, תוך כיבוד הצדדים
והימנעות מאמירות מסוימות שעלולות להסגיר עמדה של השופט או חלילה להעליב את
המתדיינים ובאי-כוחם. הדברים אולי נשמעים ט
ריוויאליים,
אך כל מי שישב בדין יודע
.שלעתים קשה ליישם את הכללים הללו
43
.
בנוסף לאופן שבו
מנוהלים
דיונים, מקצוע השיפוט מצריך הכרעה בשאלות משפטיות סבוכות
ומורכבות שעלולות להתעורר :. כפי שציין השופט פוגלמן "אין להפריז בחשיבות הצורך לבחור
שופטות ושופטים מעולות ומעו .לים השיפוט קורא אליו'אַ נְשֵׁ י אֱמֶ ת שֹׂנְאֵׁ י בָצַע'
)(שמות יח, כא
ו ,מיומנים במשפט
הניחנים ב'לֵׁב
ַשֹׂמֵׁ ע'
.)(מלכים א ג, ט
זו אינה מליצה ריקה. בחירת שופטים
בעלי התכונות האמורות מצדיקה את אמון הציבור בשופטים ואת הסמכויות הרחבות שהוקנו
,להם. אכן'
כוח השיפוט
ניתן בידי שופט מתוך אמון ביושרו ,בכושרו המקצועי והאישי וביכולתו
לקיים את המוטל עליו תוך כיבוד עקרונות האתיקה השיפוטית'"
"(עע
ם
414/18
התנועה
למשילות ודמוקרטיה נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט
(
13.12.2018
), בפסקה21
) (להלן:
ענין התנועה
למשילות)).
11
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
44
.
סביר אף להניח
כי
מועמדים מקצועיים וערכיים ששוקלים קריירה בשיפוט לא יגישו מועמדות
לוועדה פוליטית שעוינת את הלאום שלהם, את הרקע האקדמי שממנו הם באים או את
.הסביבה המקצועית בה צמחו. הם יניחו, בצדק, שאין להם סיכוי והציבור יפסיד
פגיעה באמון הציבור
45
. פו
ליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל ל
פגיעה קשה באמון הציבור בשופטים . כפי
שציין המשנה לנשיא ברק בעניין
ולנר:
"מן המפורסמות הוא כי ביסוד המשטר הדמוקרטי מונח
אמון הציבור בשופטים. ידועה אימרתו של דה-
בלזק, כי חוסר אמון בשפיטה הוא תחילת סופה
של החברה...
מי יפ
נה לבית-
( "?משפט שבו ניתן, מנקודת המבט העקרונית, רק להפסיד בג"ץ
5364/94
ולנר נ' יושב ראש מפלגת העבודה הישראלית פ"ד
(מט1
)
758
,
789
(
1995
).)
46
.
קל וחומר שאמון הציבור ייפגע כאשר שופט יהיה מזוהה באופן קבוע עם
צד פוליטי מסוים .
כפי
שציין השופט עמית בעניין התנועה
למשילות , שם נדחתה עתירה נגד הנחיית הנשיאה לשופטים
:המועמדים לקידום לא להיפגש עם נציגי הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים
"
קשה להלום, בלשון המעטה, כי אמון הציבור במערכת בתי המשפט יגדל, אם
הציבור ידע כי שופט פלוני זכה בקידום לאחר פגישה בארבע עיניים עם
פוליטיקא י או עם חבר לשכת עורכי הדין בוועדה. אין לי אלא לצטט מדברים
שנאמרו בפרוטוקול הוועדה הנזכר לעיל, על ידי נציגת לשכת עורכי הדין'
אתה
יודע מה יקרה אם נראה כל יום תמונה בעיתון של שופט נכנס לחבר כנסת זה
?או אחר', והדברים ברורים. אכן, פשוט בעיני כי מראית העין עלול ה להביא
.לפגיעה באמון הציבור ובעצמאות המערכת
אפילו אניח כי יש בהנחיה מושא דיוננו כדי לפגוע ביכולתו של חבר ועדה זה או
אחר להתרשם ממועמד פלוני דווקא בפגישה'אחד על אחד'
, הרי שמדובר
.בפגיעה שולית ביותר'פגיעה'
זו, אם בכלל, בטלה בשישים מול התכלית של
שמירה על העצמאות השיפוטית, אמון הציבור ותדמיתה של מערכת בתי
המשפט כמערכת מקצועית א-
פוליטית. בהיבט זה, לא רק שההנחיה סבירה
ונטועה היטב במתחם הסבירות, היא אף מתבקשת, שלא לומר מתחייבת, ולא
בכדי הייתה זו ההתנהלות הראויה והרצויה במערכת המשפט מימים ימימה "
(שם , בפסקה15
.)
47
.
מתדיין שיחשוש ששופט מסוים הוא מינוי פוליטי ולא מקצועי או שפסיקתו של השופט ידועה
מראש וצבועה לפי קווים מפלגתיים, לא ייתן אמון בבית המשפט. הוא לא יראה בבית המשפט
מקום שבו יש לו בכלל סיכוי לנסות ולשכנע בצדקתו . ניתן לראות זאת בבירור בארה"ב. כל עוד
הרכב
בית המ
שפט
העליון היה יחסית מאוזן בשל חילופי שלטון ומקריות בעיתוי של מינוי
שופטים, האמון הציבורי בבית המשפט היה גבוה יחסית,
שכן הוא לא נטה בבירור לאף צד
פוליטי. ברגע שהימין הצליח להשתלט על הרכב בית המשפט העליון, באופן שגם שיקף מקריות
רבה (עיתוי המינויים נובע גם מפטירת שופטים שכן הם מכהנים עד יום מותם או עד שהם
מחליטים לפרוש), הוא הפך עצמו למוסד פוליטי שהתוצאות בו בסוגיות מסוימ ות ידועות
מראש. כתוצאה מכך נרשמה בשנת2022
מידת האמון הנמוכה ביותר בבית המשפט מאז החל
מכון גאלופ למדוד את האמון בשנת1972
. בתוך שנתיים בלבד, מאז2020
, ולאחר ששלושה
12
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מינויים שנויים במחלוקת ציבורית עמוקה של הנשיא טראמפ היטו בחדות את יחסי הכוחות
בבית המשפט לכי
וון הימין, ירד האמון הציבורי בבית המשפט העליון האמריקאי ב-
20%. מ-
67%
ל-
47%
.
48
.
גם בישראל אמון הציבור בבית המשפט העליון נמצא בירידה, אך האמון בכל המוסדות נמצא
בירידה. באופן יחסי שומר בית המשפט העליון על רמה גבוהה יותר של אמון ציבורי כמוסד
ביחס לרוב מוסדות השל
טון , ואין קורלציה ברורה בין האקטיביזם לכאורה של בית המשפט
,לבין הירידה באמון. ישנן השערות שחלק מהירידה באמון נגרם בשל שמרנות של בית המשפט
הן מימין (ירידה שנצפתה לאחר שבית המשפט לא התערב בעניין ההתנתקות), והן בקרב
השמאל (ירידה באמון מצד הציבור הליברלי בעקבו ת הליכתו של בית המשפט לכיוון יותר
)שמרני
'(ר אדם שנער "יש ירידה באמון הציבור במערכת המשפט, אבל עד כמה זה צריך
להטריד אותנו?
"
ICON-S-IL Blog
(
11.7.2021
.))
49
.
לעומת השערות לא מבוססות על ירידה באמון כתוצאה ממנגנון הבחירה הקיים, יש מחקרים
אמפיריים המצביעים על כך
שדווקא פוליטיזציה של בחירת השופטים פוגעת באמון הציבור .
גם בארץ המוסדות שזוכים לאמון הגבוה ביותר בסקרי דעת קהל הם המוסדות הממלכתיים
(הצבא, הנשיא ובית המשפט) והמוסדות שזוכים לאמון הנמוך ביותר של הציבור הם המוסדות
הפוליטיים (הממשלה, הכנסת והמפלגות). מכאן שהצי בור הישראלי דווקא רוחש יותר אמון
,למוסדות שלא צבועים בצבע פוליטי
ו השתלטות הפוליטיקאים על בחירת השופטים תוביל
לפגיעה באמון הציבור. יש להדגיש כי הפגיעה באמון הציבור תיגרם אף אם בית המשפט יגיע
,לתוצאה שהיא נכונה משפטית, ואפילו ינמק את פסק דינו כנדרש
שכן הציבו ר יתפוס את
ההחלטה
כ.מוטה פוליטית
50
.
בוודאי שתיגרם פגיעה קשה באמון הציבור כאשר הפוליטיזציה של השופטים לא תתבטא רק
בהחלטות מעטות הנוגעות לנושאים חוקתיים, המאפיינים בתי משפט לחוקה, אלא במגוון רחב
ועצום של נושאים, לרבות בהליך הפלילי. למשל, אם השופטים שידונו באישו ם או בערעור על
הרשעתו של פוליטיקאי בשחיתות יהיו שופטים שמונו על ידי גורמים פוליטיים, הדבר יוביל
לפגיעה אנושה באמון הציבור בכך שנעשה משפט צדק. בין שאותם שופטים הם מינויים של
הקואליציה בה חבר המערער, שאז הציבור יראה בכך מצב לא תקין בו הנאשם ממנה את
שופטיו, ו בין אם השופטים ימונו על ידי קואליציה מהצד השני של המפה, שאז הציבור יפקפק
.ביכולתו של אותו פוליטיקאי נאשם לקבל משפט צדק
לסיכום, התיקון המוצע מרע את המצב לעומת הוועדה הקיימת, והוא לא ייתן מענה לביקורות
הקיימות על הוועדה לבחירת שופטים, אלא אף יוביל להחרפת נק
דו ות התורפה של הוועדה
.הקיימת. לכן, אנו סבורים כי אין מקום לקדם את הנוסח המוצע
,בכבוד רב
גיל גן-מור, עו"ד