חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) איתמר בן אב"י9 תל אביב6473629 |شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | 9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv טלפון :هاتف03-5608185 Phone | פקס :فاكس03-5608165 Fax: | www.acri.org.il | [email protected] 20 בינואר2025 לכבוד חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת ,שלום רב :הנדון הצעת 'חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס3) – מתווה לוין- סער– תקציר עמדת האגודה לזכויות האזרח האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק, גם בנוסח החדש ( לפי מתווה לוין- )סער , שכן הוא ,יוביל לפגיעה בהפרדת הרשויות ב אי תלותם של השופטים, וכתוצאה מכך בזכות להליך הוגן. כמו כן, התיקון המוצע יוביל לפגיעה ביכולתם של השופטים להגן על זכויות אדם, במקצועיות של .השופטים ובאמון הציבור חוות הדעת המפורטת שלנו מצורפת בנפרד, אך למען הנוחות ננמ ק בקיצור רב את עמדתנו: פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות 1. תפקידה המשטרי של הרשות השופטת מחייב שיטת בחיר ת שופטים שאינה מבוססת על השקפות פוליטיות,, אלא על מקצועיות וזאת כדי שהרשו ת השופטת ת מלא את תפקידה בהגנה על זכויות אדם ושלטון החוק, ותהיה אחראית לפרש את החוק בצורה ניטרלית ואחידה וללא מורא . ואכן האופי המקצועי שבו נבחר ים שופטים בישראל עוגן כבר בשנת1953 בחוק ,השופטים ולאחר מכן בחוק- יסוד: השפיטה בשנת1984, אשר העניק להסדר מעמד חוקתי . מאז ו במשך72 שנים כל הממשלות וכל הכנסות כיבדו את שיטת הבחירה ואשררו אותה בתיקונים קלי ם, שמבוססים על שיפור השיטה תוך שמירתה .רק בשנים האחרונות הלכו וגברו הקולות בימין הקוראים לשינוי בהרכב הוועדה, או נכון יותר- להשתלטות עליה . נתייחס .לכמה ביקורות לגיטימיות על שיטת מינוי השופטים הקיימת 2. הביקורת הראשונה הינה, שכיוון שבית המשפט העליון מכריע בסוגיות ערכיות כערכאה חוקתית, יש למנות לערכאה זו שופטים שמייצגים את עמדות הציבור, שכן שופטים מקצועיים .אינם מייצגים את הלכי הרוח בציבור והם עלולים ללקות בחוסר אחריותיות אך השינוי המוצע מגביר מאוד את ה פוליטיזציה של בחירת השופ טים בכל הערכאות ולא רק לגבי בית המשפט העליון , אשר עוסק בסוגיות חוקתיות. ברוב מוחץ של הדמוקרטיות המינוי לערכאות הנמוכות .הוא מינוי מקצועי גם בשיטות שבהם נבחרי ציבור בוחרים את הערכאה החוקתית , ישנם מנגנונים נוספים להבטיח את איכות השופטים ואת אי תלותם, או זיהו יים הפוליטי עם צד .מסוים לעומת זאת, בהצעה הנוכחית השופטים שייבחרו לבית המשפט העליון יהיו מזוהים בעיקר עם הקואליציה, שיש לה4 קולות בוועדה, משום שדי ב-5 קולות לבחירת שופט לבית המשפט העליון. יתר על כן, המתווה המוצע בהצעת החוק מתמרץ אי הגעה להסכמות , שכן אז יח ול הסדר חלופי לבחירה של מועמדים לבית המשפט העליון שמזוהים באופן מלא וברור עם .צד מסוים של המפה הפוליטית 2 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 3. ביקורת נוספת הינה שהרכב הוועדה מוטה כלפי הצד הליברלי של המפה הפוליטית, וזאת משום שהגורמים המקצועיים מזוהים עם מחנה זה . בפועל, השיטה שפעלה בישראל מאז1953 דווקא הוכיחה את עצמה בצמצום ההשפעות הפוליטיות על השיפוט. כך או כך , הרכב הוועדה, ש מ בקש לתת משקל לשיקולים מקצועיים ולא רק לשיקולים פוליטיים, א ינו היה חסין לשינויים בעמדות הציבור. בעקבות ה תיקון משנת2008 , הפוליטיקאים בקואליציה החזיקו זכות וטו על מינוי ים שא ינם לרוחם. השפעתם היא עצומה, והכוח של השופטים קטן. השיטה הקיימת הובילה בהכרח לשינוי פני בית המשפט לאורך זמן, וזה משקף גם שינויים בעמדות הציבור באותם צירים שבהם החברה מקוטבת. התיקון המוצע הוא דרך מעוותת ומסוכנת להתמודד עם הטענה להטיה , גם לו הייתה מוצדקת. הש יטה המגולמת בתיקון המוצע , שבו שליטה מלאה ,לפוליטיקאים במינויים לא תוביל לאיזון אלא למינויים קוטביים יותר , מזוהים פוליטית יותר ,ו מקצועיים פחות . 4. נטען גם כי הרכב הוועדה אינו מאפשר גיוון של הרכב השופטים מבחינה דמוגרפית , תוך חריגה מעקרון השיקוף של הציבור הישרא.לי קשה לחלוק על הטענה שהוועדה לבחירת שופטים לא השכילה להרחיב במידה הרצויה את השיקוף החברתי בבתי המשפט בכלל, וב בית המשפט ה .עליון בפרט אך בד בבד עם הביקורת המוצדקת, בחינה אמפירית של הרכב השופטים והביוגרפיה שלהם מראה כי עקרון השיקוף בהחלט קיבל מענה משמעותי בשני העשורים האחרונים גם בהרכב הקיים של הוועדה , והוביל לשינוי . אין בסיס לטעון שהעברת כל הכוח לבחירת שופטים לידי הפוליטיקאים , ונטרול הגורמים המקצועיים, הוא זה שיוביל לשינוי. יתר ,על כן יש בסיס ממשי לחשוש שהתיקון רק יוביל לעיוותים בתחום השיקוף, ותסיג את המאמ צים לאחור, במיוחד כלפי שופטים מהחברה הערבית . 5. לבסוף נטען, כי בית המשפט הסיג את גבולות הרשות המבצעת או המחוקקת, פסיקותיו אקטיביסטיות בצורה המחייבת ריסון, וכי זכות הווטו האפקטיבית של השופטים בוועדה מונעת מהפוליטיקאים בוועדה לבחור שופטים שהשקפת עולמם הינה "שמ רנית" ודוגלת בצמצום .ההתערבות בעבודת השלטון איננו סבורים שיש ממש בטענה על אקטיביזם קיצוני של בית המשפט ו אולם, המחלוקת היא חסרת חשיבות שכן ממילא הטענה בעניין הצורך בריסון האקטיביזם השיפוטי היא הצדקה שגויה לתיקון. המחקר בתחום מראה כי פוליטיזציה של בחירת שופטים רק מגבירה את האקטיביזם השיפוטי, ולא מרסנת אותו . 6. מכאן ש השינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים אינו הפתרון לאף אחת מהטענות הנפוצות נגד הרכב הוועדה לבחירת שופטים כפי שקיים ב- 72 .השנים האחרונות פגיעה באי תלותם של השופטים ומכאן בזכות להליך הוגן 7. התיקון יוביל לפוליטיזציה של בית המשפט, לפגיעה בעצמאות השיפוטית של השופטים ולכן .יפגום באי תלותם. בכך תיפגע בצורה קשה הזכות של המתדיינים להליך הוגן אמנם גם במצב ,כיום שופט שנצמד לדין, ופ ו סק באופן שאינו נעים לשלטון או לערכים של מפלגות הקואליציה , יו דע שהוא עלול לשלם על כך ,מחיר בשלב בו ירצה להתמנות לתפקיד בכיר יותר במערכת. אולם השופט י ו דע ,עוד כי אם ישפוט באופן לא מקצועי ויכופף את הדין לטובת חנופה לשלטון, הוא ייתקל בהתנגדות מצד הגורמים המקצועיים- השופטים ועורכי הדין. מכאן שהוועדה מ שפיעה על השופטים המכהנים באופנים הפוכים ו מנטרלים, ב דרך שמ פחית ה את החשש שלשופט מכהן .יהיה מורא מלבד הדין התיקון המוצע מעביר לכל שדרת השופטים מסר ברור וחד, לפיו כל 3 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel צעד שלהם נבחן בעיקר בהקשר הפוליטי, ואם לא יפסקו"נכון", כפי שמצפ ים הפוליטיקאים , הם לא יקודמו . פגיעה בזכויות האדם ובמאבק בשחיתות ציבורי ת 8. פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל ל פגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט לבצע את אחד מתפקידיו המרכזיים- הגנה על זכויות ה אדם , ובמיוחד במקרים שבהם מדובר בהגנה על זכויות של קבוצות מיעוט לא פופולריות, כמו אסירים, פלסטינים ומבקשי מקלט. אין רווח פוליטי בפסק דין שמגן על זכות יסוד חוקתית של מי שביצעו מעשה טרור; להפך. אין כותרות מחמיאות שנלוות לפסק דין שמגן על זכות להליך הוגן של נאשם ב ,עבירות מין. ובכל זאת הרעיון שבבסיס זכויות האדם הוא שהן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם. ההגנה על זכויות ה אדם צריכה להיות אדישה לתחושות רוב ה ציבור, שלפיהן מי שביצע מעשה כזה או אחר הוא מתועב ולא זכאי לכל הגנה שהיא. ההגנה על זכויות אדם כרוכה לעתים בקבלת החלטות לא פופולריות ומכעיסות . תיגרם גם פגיעה קשה במאבק בשחיתות שלטונית . פגיעה במקצועיותם של השופטים 9. פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל ל פגיעה קשה במקצועיות השופטים . נטרול המשקל של הגורמים המקצועיים ב וועדה, והותרת מלוא המשקל לפוליטיקאים, י וביל ו לבחירת שופטים פחות ראויים ו פחות מקצועיים. קשרים יחליפו כישורים ודעות פוליטיות של המועמד יקבלו עדיפות על-פני מזגו השיפוטי, הבנתו המקצועית ויעילותו. שיקולים מקצועיים, כמו למשל סוג ההתמחות שחסר בבית משפט מסוים, יידחק ו .לטובת שיקולים פוליטיים צרים התוצאה תהיה .פגיעה בציבור המתדיינים פגיעה באמון הציבור 10 . פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל ל פגיעה קשה באמון הציבור בשופטים . מתדיין .שיחשוש ששופט מסוים הוא מינוי פוליטי לא ייתן אמון בבית המשפט אם השופטים שידונו באישום או בערעור על הרשעתו של פוליטיקאי בשחיתות יהי ו שופטים שמונו על ידי גורמים פוליטיים, הדבר יוביל לפגיעה אנושה באמון הציבור בכך שנעשה משפט צדק. בין שאותם שופטים הם מינויים של הקואליציה בה חבר המערער, שאז הציבור יראה בכך מצב לא תקין בו הנאשם ממנה את שופטיו, ובין אם השופטים ימונו על ידי קואליציה מהצד השני ,של המפה ,שאז הציבור יפקפק ביכולתו של אותו פוליטיקאי נאשם לקבל משפט צדק. דווקא במצב הקיים באופן יחסי שומר בית המשפט העליון על רמה גבוהה יותר של אמון ציבורי כמוסד ביחס לרוב מוסדות השלטון. לסיכום, התיקון המוצע מרע את המצב לעומת הוועדה הקיימת, והוא לא ייתן מענה לביקורות הקיימות על הוועדה לבחירת שופטים, אלא אף יוביל להחרפת נקו ד ות התורפה של הוועדה .הקיימת. לכן, אנו סבורים כי אין מקום לקדם את הנוסח המוצע ,בכבוד רב גיל גן-מור, עו"ד