חומר רקע

בחירת שופטים לערכאות עליונות מחקר השוואתי עמיחי כהן | גיא לוריא Mootagoc.com ומדינות נוספותOECD- מדינות החברות ב42 במחקר זה נבדקו מתוך הדמוקרטיות המובילות בעולם במדד הדמוקרטיה. למחקר בהרחבה: www.idi.org.il/articles/48482 *אנחנו מודים לעו"ד דפני בנבניסטי, עו"ד עמיר כהנא ועו"ד ליטל פילר על עזרה במחקר תוכן העניינים: תקציר פרק א. מבוא על חשיבות בית המשפט העליון העצמאי פרק ב. הטבלאות המסכמות פרק ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי פרק ד. מחקר פורום קהלת וההבדלים בינו לבין מחקר זה על המחברים 42מדינות 1 חריגה מינוי ברוב מיוחד בפרלמנט למשל שני שלישים.7 מינוי הנעשה בשיתוף בין שתי רשויות נפרדות, למשל נשיא נבחר בבחירות כלליות ופרלמנט.11 מדינות מדינות מדינות מדינות בניגוד לכמעט כל המדינות, בישראל אין כיום כל הגנה מפני יכולתו של הרוב הקואליציוני לשנות את המבנה החוקתי ולשלול את מלוא הזכויות המוענקות בחוקי היסוד. ישראל היא המדינה היחידה מכל המדינות שנבדקו שאין בה כל מגבלה, פנימית או חיצונית, על כוחו של הרוב הפוליטי השולט במוסד אחד )הכנסת(, מלבד בית המשפט. פולין, המדינה היחידה שבה אין מגבלות על כוחו של הרוב למנות שופטים. כל אחת מהרשויות )בדרך כלל, כולל שופטים( אחראית לכמה מינויים בערכאה העליונה. 8 ממונים רק מועמדים שהמליצו עליהם גורמי מקצוע )למשל נשיא בית המשפט העליון( או ועדות עם רכיב מקצועי מכריע, מסננות או מחליטות. 15 ?איך בוחרים שופטים לערכאות עליונות בעולם באמת - - תקציר גורמי המקצוע בעלי השפעה מכרעת בריטניה לוקסמבורג יוון מאוריציוס בוטסואנה מלטה ישראל לפני הרפורמה המוצעת דגמים מייעצים נורווגיה* **אוסטרליה*קנדה *שוודיה *הנוהג הוא לקבל את העצה; השיקולים מקצועיים **השיקולים מקצועיים .לוין-באף מדינה לא הוחלש כוחם של גורמי המקצוע למעט בהצעת רוטמן לפי ההצעה החדשה גורמי מקצוע מסננים דנמרק אירלנד ניו זילנד אסטוניה ?מה חלקם של בתהליך הבחירה בעולם גורמי המקצוע המדינות במודלים האלה, בשני15 מתוך8-לפחות ב העשורים האחרונים חוזק כוחם של גורמי המקצוע )או במקרה של אירלנד עתיד בקרוב להתחזק(. מדינות הקואליציה ממנה את השופטים על פי רוב רגיל 5-רק ב שהושג במוסד אחד, כמתוכנן בישראל; ואף בהן, מלבד בפולין, קיימים נהגים של התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות, המביאים לכך שלמעשה הממשלה ממנה רק שופטים שהומלצו על ידי המנגנון המקצועי. - - תקציר .(2018 ,עמיחי כהן, פסקת ההתגברות – בלמים ואיזונים בחסות בית המשפט )המכון הישראלי לדמוקרטיה1 בכל הדמוקרטיות הליברליות בית משפט עליון עצמאי הוא רכיב חשוב בשמירה על מנגנוני הדמוקרטיה ועל זכויות הפרט והמיעוטים. בישראל תפקידו של בית המשפט העליון חשוב במיוחד, מכיוון שהכוח הפוליטי בה מרוכז בידי "גרעין השליטה הקואליציוני" – קבוצה קטנה יחסית של פוליטיקאים השולטים בכלל הכוח הפוליטי: ממשלה וכנסת – ובהיעדר מנגנונים פנימיים או בינלאומיים המגבילים את כוחו של גרעין שליטה זה. ישראל ייחודית 1.בעולם בריכוז כוח זה עצמאותו של בית המשפט העליון תלויה במידה רבה בעיצוב מנגנונים ראויים למינוי והדחה של שופטים. מנגנונים אלו צריכים להבטיח איזון בין עקרון התלות והמקצועיות של השופטים לבין עקרון -אי האחריותיות הדמוקרטית ושיקוף המגוון החברתי. כדי לאזן בין עקרונות אלו ולהגשימם, דמוקרטיות בעולם אימצו מגוון של שיטות לבחירת שופטים. המשותף לשיטות אלו הוא שלממשלה העומדת בראש הרשות המבצעת אין שליטה בלעדית בבחירת השופטים בערכאה העליונה, וכמעט שלא קיימת בעולם הדמוקרטי כולו שיטת מינוי שופטים שבה לממשלה יש שליטה בלעדית כזאת. א | מבוא על חשיבות בית המשפט העליון העצמאי מחקר השוואתי שערכנו, בתגובה ובהמשך למחקרים קודמים שנערכו על ידינו ועל ידי אחרים, מגלה שישנם ארבעה מנגנונים עיקריים המקובלים בעולם לבחירת שופטים לערכאות עליונות: ( מינוי שופטים על ידי הפרלמנט ברוב 1) מיוחס המחייב, בדרך כלל, הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה. ( מינוי שופטים המחייב שיתוף בין שתי רשויות 2) הנבחרות באופן עצמאי, ואשר ממילא אינן נשלטות בהכרח על ידי אותה המפלגה. ( מינוי שופטים המחולק בין רשויות השלטון 3) השונות )מחוקקת, מבצעת, שופטת( באופן שבו כל אחת מהן ממנה חלק מהשופטים. ( מגוון גופים עם רכיב מקצועי מכריע, 4) המסננים את המועמדים למשרת השיפוט המגיעים להכרעת הממנה הפוליטי. כמעט כל הדמוקרטיות בעולם ממנות שופטים על פי אחד מהמנגנונים האמורים. אין כמעט מדינה דמוקרטית בעולם שבה ממונים שופטים ללא מנגנון שמונע שליטה קואליציונית. * המדינה היחידה שנבחנה ובה למיטב ידיעתנו לא קיים כל מנגנון המאזן את כוחו של הרוב או מציב 2.סינון מקצועי כלשהו למינוי )ולו מייעץ( היא פולין . לאחר מכן אירעו בפולין שינויים שונים. 2019 נציין כי בדקנו את המצב בפולין עד לשנת2 שיתוף בין שתי רשויות הנבחרות באופן עצמאי הולנד בלגיה סלובקיה ארה”ב פינלנד סלובניה טורקיה יפן איסלנד צ’כיה מקסיקו על בסיס רשימה של בית משפט העליון אישור במשאל עם גם ועדה מסננת מחייבת מינוי המחולק בין הרשויות איטליה ספרד צ’ילה אוסטריה צרפת לטביה דרום קוריאה ליטא גם רוב מיוחס גם רוב מיוחס אישור במשאל עם ועדה מחייבת ועדה מחייבת גופים מקצועיים מסננים אירלנד ניו זילנד לוקסמבורג בשליטת הרשות השופטת יוון ועדה מחייבת ישראל ועדת משפטנים למעט נשיא העליון המלצה מחייבת למעט נשיא העליון מאוריציוס בוטסואנה החלטה מחייבת של ועדה מקצועית למעט נשיא העליון, שנבחר ברוב של שני שלישים בפרלמנט מלטה דנמרק שוודיה נורווגיה אסטוניה קנדה אוסטרליה בריטניה מינוי על ידי הפרלמנט ברוב מיוחס פורטוגל אורוגוואי כף ורדה גרמניה הונגריה קוסטה ריקה הסכמה פוליטית שווייץ א. מבוא על חשיבות בית המשפט העליון העצמאי גורמי המקצוע בעלי השפעה מכרעת כאמור, בדגם השם דגש על הוועדות המקצועיות כלולות שיטות שבהן לגורמי המקצוע יש השפעה מכרעת על מינוי השופטים. כך למשל בדנמרק, שבה לא ניתן למעשה למנות שופט לבית המשפט העליון בלא שיזכה לתמיכת בית המשפט העליון והוועדה המקצועית; באסטוניה, שבה נשיא בית המשפט העליון הוא בעל הסמכות היחיד שיכול להציע לפרלמנט מועמדים לבית המשפט העליון )לבד מהנשיא עצמו(. כך גם כפי הנראה יהיה המצב באירלנד בעוד זמן לא רב – לפי הצעה הנמצאת בשלבים סופיים של דיון בבית העליון במדינה. דגמים מייעצים הדגם הרך ביותר של השפעת גורמי המקצוע נהוג במדינות שבהן לגורמים אלו יש סמכות מייעצת בלבד – כגון אוסטרליה, שוודיה ונורווגיה. יש לשים לב שגם במדינות אלו הנוהג הוא שהגורמים הממנים שועים להמלצות גורמי המקצוע. יתר על כן, כמעט בכל המדינות הללו נקבע באופן ברור בחוק או בחוקה – ואם לא כך, בנוהג שמעמדו בלתי מעורער – כי המינוי צריך להיעשות מטעמים מקצועיים. א. מבוא על חשיבות בית המשפט העליון העצמאי בגלל הדומיננטיות של הרשות המבצעת בישראל, השולטת למעשה בכנסת, לא ניתן בפועל לחלק את כוח הבחירה בין רשויות נבחרות עצמאיות. הצעת החוק העומדת לדיון כיום מציעה שילוב של האופוזיציה בהחלטה על מינוי שופטים לבית המשפט העליון רק החל במינוי השלישי בקדנציה. במחקר זה התמקדנו במדינות שבהן נהוגה לכאורה שיטת מינוי שבה הקואליציה השולטת ברשות המבצעת היא בעלת הדומיננטיות במינוי, מתוך התחשבות במנגנוני סינון מקצועיים. התבוננות עומק בדגם זה מגלה כי הוא מורכב משיטות אחדות, שניתן לסדרן על פני רצף בהתאם למידת ההשפעה של גורמי המקצוע על המינוי: בקצה האחד נמצאות שיטות שבהן לגורמי המקצוע יכולת להטיל, להלכה או למעשה, וטו על מינוי שופטים; ובקצה השני נמצאות שיטות שבהן גורמי המקצוע מעורבים ובעלי השפעה על המינוי. אין כמעט אף מדינה בעולם הדמוקרטי שממונים בה שופטים לערכאה העליונה מתוך התעלמות מגורמי המקצוע. גורמי המקצוע מסננים דגם מרוכך יותר של סינון מקצועי נהוג במדינות שבהן גורמי המקצוע מציעים לגוף הפוליטי הממונה כמה מועמדים למשרה שיפוטית, והגורם הממנה בוחר מתוכם. כך למשל בקנדה, שבה ועדה עם רכיב מקצועי מכריע מגבשת רשימה של מועמדים, וראש הממשלה בוחר מתוכה את השופט; בניו זילנד, שבה נשיא בית המשפט העליון יוצר רשימת מועמדים לכל תפקיד בבית המשפט העליון, ושר המשפטים בוחר מתוכה מועמד. אם כך, הדגמים הנהוגים בעולם מלמדים על החשיבות שבהגבלת כוחה של הממשלה בבחירת השופטים. בדרך כלל הגבלה זו נעשית על ידי ביזור חוקתי של הכוח המוסדי. ואולם גם כאשר הממשלה או הקואליציה אינן חולקות את הכוח הזה עם רשות אחרת – לפי דין או בפועל – יש חשיבות מכרעת לוועדות מסננות לבחירת שופטים או לגורמים מקצועיים מייעצים, והשיקולים המקצועיים מקבלים קדימות. הפרקטיקה של בחירת שופטים בדמוקרטיות מלמדת אפוא על חשיבותן של ועדות מסננות ושל גורמים מקצועיים. גם במדינות שבהן הרשויות הפוליטיות הן בעלות הכוח ה"פורמלי" לבחירת שופטים, הפוליטיקאים השכילו להכיר בחשיבות ההתייעצות בקבלת ההחלטה על בחירת שופטים, וכמעט תמיד משמעותה של התייעצות זו היא קבלת עמדתם של גורמי המקצוע. נהגים אלו הם חלק מהמארג החוקתי הבלתי כתוב של הסדרים משפטיים. על פי המסורת השמרנית מבית מדרשו של אדמונד ברק, הסדרים אלו "משקפים את החוכמה הנצברת במאות שנים של קבלת החלטות פוליטיות ]...[ וההיגיון שבהן עולה על זה של כל יחיד ואכן, התעלמות מנהגים חוקתיים 3."או דור היא אחד המאפיינים הרדיקליים, והבעייתיים 4.ביותר, של תנועות פופוליסטיות היא בעייתית כפליים כאשר לא מדובר בוויכוח עיוני בעניין הדרך הראויה לפעול, אלא בהפחתת החשיבות של נהגים חוקתיים כפי שהם נהוגים בפועל. למעשה, באחדות מהמדינות שבהן הנוהג הוא של התייעצות עם גורמים שיפוטיים, לעולם, או כמעט לעולם, הרשויות הפוליטיות אינן מחליטות על בחירת שופטים בניגוד להמלצותיהם. כמעט בכל המדינות הללו השיקול המכריע במינוי שופטים הוא השיקול המקצועי ולא השיקול הפוליטי. Ernest Young, Rediscovering Conservatism: Burkean Political Theory &3 Constitutional Interpretation, 72 N.C. L. Rev. 619, 649 (1994) הנקודה האחרונה שיש להדגיש בעניין זה היא המגמה בעולם בעשורים האחרונים בעניין עיצוב ההסדרים של מינוי שופטים. המגמה הברורה בדמוקרטיות, בין במפורש ובין במשתמע, היא הפחתת ההשפעה של הרשות המבצעת על בחירת השופטים. בשורה ארוכה של מדינות נערכות רפורמות המיועדות להגביר את כוחם של גורמי המקצוע במינוי השופטים, בערכאות העליונות בפרט ובמערכת המשפט בכלל. :השופט האמריקאי הידוע פליקס פרנקפורטר סיכם זאת בצורה הקלסית הזאת4 Deeply embedded traditional ways of conducting government cannot supplant the Constitution or Legislation, but they give meaning to the words of a text and supply them. It is an inadmissibly narrow conception of American Constitutional law to confine it to the words of the constitution and to disregard the gloss which life has written upon them. Youngstown Sheet & Tube v. Sawyer 343 US 579, 610 (1952) (Frankfurter, J., Concurring) א. מבוא על חשיבות בית המשפט העליון העצמאי המגבלות הפנימיות • פדרליזם: משטר שבו הכוח מחולק בין השלטון המרכזי לבין המחוזות. • שני בתי פרלמנט: על מנת להעביר חוק יש לזכות ברוב בשני מוסדות פוליטיים נפרדים. • נשיא בעל סמכויות ביצועיות הנבחר באופן עצמאי: נשיאותיים מעניקים -משטרים נשיאותיים או סמי סמכויות לנשיא לבקר את פעילות החקיקה של הרוב ולהגבילו. • בחירות אזוריות: בבחירות אזוריות המחויבות של הנציג בפרלמנט היא בעיקר לתושבי מחוז הבחירה, ולפיכך הכוח המרכזי של מפלגת הרוב חלש יחסית לעומת הנציג הנבחר. המגבלות החיצוניות • האיחוד האירופי: חלק גדול ממדינות אירופה לאומי -חברות באיחוד האירופי, שהוא מוסד על המגביל מאוד את יכולתו של הרוב במדינה לחוקק כרצונו בשורה ארוכה של תחומים, כולל בנושא זכויות האדם. • בתי דין בינלאומיים לזכויות אדם: בית הדין אמריקאי -האירופי לזכויות אדם ובית הדין הבין לזכויות אדם מעניקים לבתי דין בינלאומיים סמכויות לבקר את הפרות זכויות האדם בתוך המדינות, והם משמשים מעטפת נוספת של הגנה על זכויות האדם מעבר לבתי המשפט החוקתיים. א. מבוא על חשיבות בית המשפט העליון העצמאי המגבלות הנוספות על כוחם של הפוליטיקאים כפי שצוין כבר בראשית הדברים, כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם קיימים עוד מנגנונים מאזנים מלבד בית המשפט העליון כבלמים על כוחו של הרוב. ניתן לחלק מנגנונים אלה לשתי קבוצות עיקריות: מגבלות פנימיות ומגבלות חיצוניות. מקורות המידע כללו, בין היתר, את הפרסומים האלה: התייחסות היועצת5 ,(; אביטל מגן2.2.2023) יסוד: השפיטה-המשפטית לממשלה לטיוטת תזכיר חוק עדי כהן אהרונוב וישי לקס "בחירת שופטים לבית משפט חוקתי או לבית משפט (; עמיחי כהן, גיא לוריא ונדיב 2023 ,עליון" )מרכז המחקר והמידע של הכנסת מרדכי ״התמקדות במודל בחירת השופטים: כשלים מתודולוגיים בדיון העכשווי״ (; 2021 , )המכון הישראלי לדמוקרטיה, נדיב מרדכי עורך33 ,1 על חוקתיות ניצן -(; שי2020) עמיחי כהן מלחמות הבג"ץ: המהפכה החוקתית ומהפכת הנגד כהן, שמעון נטף ואביעד בקשי, בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – מחקר (; גיא לוריא, הוועדה 2019 , )פורום קהלת22 ,55 השוואתי נייר מדיניות מס׳ (. בנוגע למדינות אחרות 2019 ,לבחירת שופטים )המכון הישראלי לדמוקרטיה השלמנו את הנתונים על בסיס מקורות מידע נוספים, כמפורט בהמשך. את כלל המידע שבידינו בדבר דרכי המינוי המדינות שנבחנו במחקר שפורסם בשנת 42-ב על ידי פורום קהלת, הכוללות את כלל 2019 ומדינותOECD-המדינות שהיו חברות אז ב נוספות מתוך הדמוקרטיות המובילות בעולם 5.במדד הדמוקרטיה, סיכמנו בלוחות הבאים הוספנו בהם עוד מידע הרלוונטי לדיון: • קיומה של חוקה וביקורת שיפוטית )או מנגנון אחר כגון חוק זכויות האדם(; • מספר הזכויות המוגנות בחוקה; • מנגנונים נוספים לביזור הכוח הפוליטי. חילקנו את הלוחות לארבע קבוצות לפי הדגמים למינוי שופטים לערכאה העליונה שתוארו לעיל )מלבד פולין, שלא כללנו בלוחות אלו, משום שהיא כאמור חריגה(. מדינה גרמניה חוקה וביקורת שיפוטית מדינה פדרלית; שני בתים בפרלמנט הפדרלי; חברה באיחוד האירופי ובבית הדין האירופי לזכויות אדם בידי שני בתי הפרלמנט ברוב מיוחס של שני שלישים. בפועל, המפלגות מגיעות מראש להסכמים ביניהן על המועמדים 48 קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה הונגריה חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי ובבית הדין האירופי לזכויות אדם הפרלמנט ברוב מיוחס68 שופטים נבחרים על10 ידי הפרלמנט ברוב מיוחס של שני שלישים, שופטים נוספים 3-ו נבחרים בידי שופטי בית המשפט לחוקה עצמם פורטוגל חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; בחירות אזוריות; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם 87 מינוי שופטים על ידי הפרלמנט ברוב מיוחס ב | הטבלאות המסכמות מדינה אורוגוואי חוקה. אין פסילת חוקים, אך ניתן להתעלם מחוק במקרה הנדון שני בתי פרלמנט; נשיא הנבחר באופן עצמאי; חברה בבית הדין אמריקאי לזכויות -הבין אדם הפרלמנט ברוב מיוחס54 קוסטה ריקה חוקה וביקורת שיפוטית נשיא בעל סמכויות ביצועיות; חברה בבית אמריקאי -הדין הבין לזכויות אדם הפרלמנט ברוב מיוחס55 כף ורדה חוקה וביקורת שיפוטית נשיא הנבחר באופן עצמאי ובעל סמכויות ביצועיות הפרלמנט ברוב מיוחס87 שווייץ חוקה. לבית המשפט אין סמכות לפסול חוקים פדרליים, אבל הוא מבקר אותם לאור האמנה האירופית לזכויות אדם מדינה פדרלית; שני בתים בפרלמנט הפדרלי; בחירות אזוריות לבית העליון; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם השופטים נבחרים ברוב רגיל על ידי שני בתי הפרלמנט. סינון המועמדים נעשה באמצעות ועדה פרלמנטרית שבה נציגות פריטטית של המפלגות בפרלמנט. אף שלכאורה ניתן בכך כוח לקואליציה לבחור את השופטים, למעשה זהו לא מצב הדברים. בשווייץ ישנו מנהג חזק שלפיו נדרש ייצוג של כל המפלגות בכל מוסדות המדינה, לרבות בבתי המשפט. לכן הפרלמנט בוחר את השופטים לפי שיטה זו של ייצוג כל המפלגות, מתוך מסורת של שיתוף פעולה בין המפלגות והסכמה פוליטית 65 קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה מינוי שופטים על ידי הפרלמנט ברוב מיוחס ב. הטבלאות המסכמות ארצות הברית חוקה וביקורת שיפוטית נשיא שנבחר עצמאית; מדינה פדרלית; שני בתי פרלמנט; בחירות אזוריות נשיא המדינה )שנבחר עצמאית( באישור הסנאט ברוב רגיל. השופטים ממונים לכל ימי חייהם, ולפיכך הם שולטים לרוב במועד פרישתם 35 איסלנד חוקה וביקורת שיפוטית חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם; שיטת יחסית-בחירות אזורית נשיא המדינה )שנבחר עצמאית( לפי המלצת שר המשפטים. שר המשפטים מחליט על פי המלצה מחייבת לפי דין של ועדה עם רוב מקצועי )אשר כוללת נציגים של בית המשפט העליון, אחד 2 מהם אינו מכהן כשופט בפועל; נציג מטעם הגוף שאחראי על מינהל בתי המשפט; נציג של לשכת עורכי הדין; ונציג הפרלמנט(. יש אפשרות לסטייה מסוימת מההמלצות – רק באישור הפרלמנט. הדגש בבחירה הוא על מקצועיות 40 שיתוף בין שתי רשויות הנבחרות באופן עצמאי מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה ב. הטבלאות המסכמות שיתוף בין שתי רשויות הנבחרות באופן עצמאי מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה בלגיה חוקה וביקורת שיפוטית מדינה פדרלית; שני בתי פרלמנט; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם הממשלה ממנה מועמד מתוך רשימה מועמדים שמציעים שני בתי 2 של הפרלמנט ברוב מיוחס. לפי מנהג, המפלגות מחלקות ביניהן את המינויים לפי יחסי הכוחות הפוליטיים 35 צ'כיה חוקה וביקורת שיפוטית שני בתי פרלמנט; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם נשיא המדינה, שאינו ראש הרשות המבצעת אבל נבחר בבחירות כלליות, ממנה את שופטי בית המשפט לחוקה, באישור הסנאט, ברוב רגיל 57 סלובקיה חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם נשיא המדינה, שאינו ראש הרשות המבצעת אך נבחר בבחירות כלליות, בשיתוף הפרלמנט 74 מקסיקו חוקה וביקורת שיפוטית שני בתי פרלמנט; נשיא הנבחר בבחירות ישירות ראש הרשות המבצעת בשיתוף הסנאט81 ב. הטבלאות המסכמות שיתוף בין שתי רשויות הנבחרות באופן עצמאי מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה הולנד חוקה. אין ביקורת שיפוטית על סמך החוקה, אלא רק על סמך משפט בינלאומי שני בתי פרלמנט; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם מועמדים שמציע 3 שר המשפטים מתוך הפרלמנט, שמסתמך על רשימה שהוצעה על ידי בית המשפט העליון. אומנם הפרלמנט אינו מחויב להמלצות בית המשפט, אך עד כה כל השופטים נבחרו על סמך המלצות אלו 26 פינלנד חוקה. אין פסילת חוקים, אך ניתן להתעלם מחוק במקרה הנדון נשיא נבחר בעל מעט סמכויות ביצועיות; בחירות אזוריות; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם נשיא המדינה, שהוא מראשי הרשות המבצעת, על סמך המלצה של הממשלה ועל סמך המלצה בלתי מחייבת של בית המשפט. נהוג תמיד למנות על סמך המלצת בית המשפט 48 סלובניה חוקה. בית משפט בעל סמכות לפסול חוקים שני בתים; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם השופטים נבחרים על ידי הפרלמנט ברוב מוחלט בהתאם להמלצת נשיא המדינה, שאינו ראש הרשות המבצעת אך נבחר בבחירות כלליות. נשיא בית המשפט נבחר על ידי שופטי בית המשפט המכהנים מקרבם 72 ב. הטבלאות המסכמות שיתוף בין שתי רשויות הנבחרות באופן עצמאי מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה יפן חוקה. חוקה. בית משפט בעל סמכות לפסול חוקים שני בתים; בחירות אזוריות נשיא בית המשפט העליון ושופטיו נבחרים על ידי הממשלה )וממונים במינוי טקסי על ידי הקיסר(. לאחר מכן, בבחירות הכלליות הראשונות שלאחר מינויו של שופט, תלוי המשך כהונתו בכך שלא הצביע רוב המשתתפים בבחירות בעד הדחתו )אף שבפועל אף שופט לא הודח בבחירות(. במילים אחרות, ביפן אומנם הממשלה בוחרת בעצמה את השופטים, אולם נקבע בה מנגנון נוסף )חריג יחסית לבתי משפט עליונים( של אשרור הבחירה באמצעות קול הבוחר 48 טורקיה חוקה. בית משפט בעל סמכות לפסול חוקים טורקיה אינה נחשבת לדמוקרטיה ראש הרשות המבצעת )נשיא המדינה( והפרלמנט, מתוך רשימות מועמדים המגובשות ברובן על ידי גורמים משפטיים 68 ב. הטבלאות המסכמות מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה המינוי מחולק בין הרשויות השונות צרפת חוקה וביקורת שיפוטית שני בתי פרלמנט; נשיא הנבחר באופן עצמאי; בחירות אזוריות; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם המועצה מורכבת מנשיאי צרפת בעבר ומחברים נוספים, המתמנים באופן הזה: חברים בידי יו"ר 3 , חברים בידי הנשיא3 ,(הסנאט )הבית העליון של הפרלמנט חברים נבחרים על ידי נשיא האספה 3-ו הלאומית )הבית התחתון של הפרלמנט(. כולם לאחר שרוב מיוחס בוועדות בית המחוקקים רשאי לדחות את המינוי 13 אוסטריה חוקה וביקורת שיפוטית מדינה פדרלית; שני בתי פרלמנט; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם שופטים )נשיא בית 11 הממשלה בוחרת 3- שופטים מכהנים ו6 ,המשפט, סגנו שופטים מחליפים, למקרה שהשופטים המכהנים נעדרים בעקבות מחלה או ניגוד 9 עניינים(, ובתי הפרלמנט בוחרים שופטים 3- שופטים מכהנים ו6) שופטים מחליפים(. בפועל, בדרך כלל שופטים אלו מייצגים חלוקה מאוזנת בין שתי המפלגות המרכזיות במדינה. איזון זה מבטיח למעשה את האיזון בבית המשפט, ללא קשר לזהות המפלגה השלטת 17 ב. הטבלאות המסכמות מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה לטביה חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם 10 שופטים מוצעים על ידי לפחות3 שופטים מוצעים על ידי2 ,חברי פרלמנט שופטים מוצעים על ידי 2-הקבינט, ו נבחרים 7-בית המשפט העליון – כל ה באישור הפרלמנט 44 ליטא חוקה וביקורת שיפוטית נשיא נבחר בעל סמכויות ביצועיות; בחירות אזוריות חלקיות; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם 3 ; שופטים לפי הצעת יו"ר הפרלמנט3 שופטים לפי הצעת נשיא המדינה )שאינו שופטים לפי 3-חלק מהרשות המבצעת(; ו הצעת נשיא בית המשפט העליון – כולם נדרשים לאישור הפרלמנט 66 איטליה )גם רוב מיוחס( חוקה וביקורת שיפוטית שני בתי פרלמנט; חברה באיחוד האירופי; בחירות אזוריות; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם השופטים בבית המשפט לחוקה, 15 מתוך שופטים )הנשיא 5 נשיא המדינה בוחר הוא ראש המדינה, ואינו ראש הרשות 5 המבצעת(, שני בתי הפרלמנט בוחרים שופטים ברוב של שני שלישים, והרשות שופטים5 השופטת בוחרת 56 המינוי מחולק בין הרשויות השונות ב. הטבלאות המסכמות מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה דרום קוריאה חוקה וביקורת שיפוטית נשיא הנבחר באופן עצמאי; בחירות אזוריות חלקיות בידי ראש הרשות המבצעת, 3 בידי נשיא3 , בידי הפרלמנט3 בית המשפט העליון, שנבחר על ידי נבחרי ציבור 56 צ'ילה חוקה וביקורת שיפוטית שני בתי פרלמנט; נשיא הנבחר באופן עצמאי; חברה אמריקאי -בבין הדין הבין לזכויות אדם בידי ראש הרשות המבצעת,3 , בידי בית המשפט העליון3 בידי הפרלמנט4 46 ספרד )גם רוב מיוחס( חוקה וביקורת שיפוטית מדינה פדרלית; שני בתי פרלמנט; חברה באיחוד האירופי; בחירות אזוריות; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם שופטים נבחרים בידי הרשות המחוקקת 8 בידי כל בית4) 60% ברוב מיוחס של 2- שופטים בידי הממשלה, ו2 ,(פרלמנט שופטים בידי מועצת הרשות השופטת 60 המינוי מחולק בין הרשויות השונות ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה שוודיה חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם הממשלה על סמך המלצה בלתי מחייבת של ועדה, שמורכבת ברובה מגורמי שופטים )מכהנים או 5 מקצוע וכוללת עורכי דין הנבחרים על 2-לשעבר( ו נציגי ציבור 2-ידי הממשלה, ו הנבחרים על ידי הפרלמנט. לפי החוקה, שופטים נבחרים משיקולים מקצועיים בלבד. בפועל, הממשלה תמיד בוחרת מתוך המועמדים שהוועדה ממליצה עליהם 34 נורווגיה חוקה וביקורת שיפוטית שיטת בחירות מעורבת יחסית; חברה בבית -אזורית הדין האירופי לזכויות אדם הרשות המבצעת על סמך המלצה בלתי מועמדים של ועדה שבה 3 מחייבת על שופטים, עו"ד 3) רוב לאנשי מקצוע נציגי 2 ומשפטן מהמגזר הציבורי, וכן ציבור ללא רקע משפטי( ולאחר חוות דעת של נשיא העליון. בפועל מונו תמיד מועמדים מתוך אלו שעליהם המליצה הוועדה, ולמעשה מתוך אלו שנשיא בית המשפט העליון חיווה את דעתו החיובית עליהם 39 ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה דנמרק חוקה. אין פסילת חוקים, בית המשפט קובע שחוק אינו תקף במקרה הנדון ומייצר תקדים מחייב חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם המלכה )באופן פורמלי( לפי המלצת שר המשפטים, שבתורו מקבל המלצה של ועדת המינויים השיפוטית. ההליך כולל מנגנוני סינון המבטיחים שליטה מעשית של המערכת השיפוטית במינוי: בשלב הראשון, עוד לפני המלצת הוועדה, שופטי בית המשפט העליון ממליצים על המועמד המועדף עליהם. בשלב השני מובאים שמות המועמדים לוועדה שופטים, 3-האמורה, אשר מורכבת מ נציגי ציבור שאינם חברי 2-עורך דין ו פרלמנט. ועדה זו ממליצה רק על מועמד אחד לכל מקום המתפנה. מעולם ועדה זו לא המליצה על מועמד אחר מזה שהיה מועדף על שופטי בית המשפט העליון. בשלב השלישי שר המשפטים ממליץ על המינוי בפני המלכה. בפועל, שר המשפטים נוהג לקבל את המלצת הוועדה ומעולם לא דחה את המלצתה. בשלב הרביעי, לאחר המינוי, "נבחן" השופט החדש בכתיבת ארבעה פסקי דין, ושופטי בית המשפט העליון יכולים להכריע על פיהם כי המועמד אינו ראוי 21 מדינה ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה אסטוניה חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם נשיא בית המשפט העליון נבחר בידי הפרלמנט )בהצבעה חשאית וברוב רגיל( על פי הצעת נשיא המדינה )שאינו ראש הרשות המבצעת(; הפרלמנט ממנה בהצבעה חשאית וברוב רגיל את יתר שופטי בית המשפט העליון, על פי הצעת נשיא בית המשפט העליון. כלומר: לנשיא העליון סמכות וטו על מינוי השופטים, מלבד על המינוי שלו. בטרם נשיא בית המשפט העליון מציע מועמד, הוא מתייעץ עם יתר שופטי בית המשפט העליון ועם מנהל בתי המשפט 66 אוסטרליה חוקה וביקורת שיפוטית מדינה פדרלית; שני בתי פרלמנט; בחירות אזוריות כביכול המושל, אך למעשה לפי בחירת שר המשפטים והממשלה. שר המשפטים מתייעץ עם שרי המשפטים של המדינות, ועל פי נוהג שאינו מוסדר בחקיקה ברמה הפדרלית, גם עם שופטים, נשיאי בתי משפט ועוד גורמי מקצוע. אחר כך שמות המועמדים עוברים לדיון בקבינט, שמחליט על ההמלצה שתועבר למושל 11 ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה קנדה מגן, כהן אהרונוב ולקס, שם.6 .חוקה, ביקורת שיפוטית פסקת התגברות חלקית שני בתי פרלמנט; מדינה פדרלית ראש הממשלה ממנה על סמך המלצה 3 : חברים8 של ועדה עצמאית. בוועדה 2 ממונים על ידי שר המשפטים )לפחות חברים פעילים 3 ,(מהם אינם עורכי דין בלשכת עורכי הדין של פרובינציה או טריטוריה, שופט עליון בדימוס שממונה על ידי מועצת השופטים הקנדית ומשפטן אקדמי שממונה על ידי מועצת הדיקנים המשפטיים של קנדה. לאחר גיבוש הרשימה, התחייבה הממשלה להתייעץ גם עם נשיא בית המשפט העליון, תובעים כלליים, שרים, חברי מערכת המשפט וחברי הוועדות הרלוונטיות של בית הנבחרים. השופטים שנבחרו לבית 5 כל6,בפועל המשפט העליון מאז הקמת הוועדה הופיעו ברשימת ההמלצות של הוועדה. בנוסף, השיקולים שנשקלים בהליך המינוי הם במפורש שיקולי מגוון חברתי ושיקולים מקצועיים 36 ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה אירלנד חוקה, ביקורת שיפוטית שני בתי פרלמנט; בחירות אזוריות; חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם המצב הקיים: התייעצות בוועדה שבה חברים שופטים, עורכי דין ונציגי ציבור, שממליצה רק על מינוים חדשים אם המועמדים לא מכהנים כבר כשופטים. לפי הצעת חוק שכנראה תאושר בקרוב, כל המינויים יועברו לוועדה מקצועית שהמלצותיה יחייבו את הממשלה – תחויב לבחור מתוך עד שלושה המועמדים שעליהם תמליץ הוועדה 31 ניו זילנד ללא חוקה, אלא חוק זכויות אדם; סמכות להצהיר על היעדר התאמה וחובת פרשנות לפי חוק זכויות האדם. הצהרות שיפוטיות על סמכות פוטנציאלית לפסילת חוקים )טרם נעשה( שיטת בחירות מעורבות יחסית-אזורית שר המשפטים בהסתמך על המלצות גורמי המקצוע. פורסם פרוטוקול רשמי בעל מעמד תחיקתי אשר על פיו נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם חבר שופטי בית המשפט העליון, מסכים מועמדים, 3 עם השר על רשימה של אשר רק מהם יכול השר לבחור. לא נשקלים שיקולים פוליטיים 40 ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה בריטניה ללא חוקה, אלא חוק זכויות אדם; סמכות להצהיר על התאמה וחובת פרשנות -אי לפי חוק זכויות אדם מידה חלקית של פדרליזם; שני בתים בפרלמנט )לבית העליון סמכות חלשה יחסית(; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם; בחירות אזוריות ועדה עם רוב מקצועי וללא נבחרי ציבור )נשיא בית המשפט העליון, שופט בכיר ונציג אחד מכל ועדת מינויים לבתי המשפט באנגליה, סקוטלנד וצפון אירלנד, שלפחות אחד מהם אינו עו"ד(, בהתבסס על שיקולים מקצועיים. היא עושה זאת בשיתוף שר המשפטים, במובן זה שמוקנית לו זכות סירוב מוגבלת להמלצת הוועדה, גם כן משיקולים מקצועיים לוקסמבורג חוקה, ללא סמכות לפסול חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם שופטים בבית המשפט לחוקה, 5 שחייבים לכהן כבר כשופטים, נבחרים בידי ועדה מקצועית )מטעם בית המשפט העליון ובית המשפט המינהלי( מועמדים עבור 3 המגבשת רשימה של כל תקן, באישור ובשיתוף הדוכס שופטים אחרים מכהנים בבית 4 ;הגדול המשפט לחוקה מתוקף תפקידיהם הסטטוטוריים כשופטי ערכאות אחרות 27 יוון חוקה וביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם על פי בחירת המועצה השיפוטית הגבוהה שבה רוב לשופטים 56 44 ב. הטבלאות המסכמות גופים מקצועיים מסננים מדינה קיומה של חוקה וסמכות ביקורת שיפוטית מספר הזכויות המוגנות ביזור הכוח הפוליטי מינוי שופטים לערכאה העליונה ישראל חוקי יסוד הניתנים לשינוי ברוב רגיל; ביקורת שיפוטית המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבה אין כל מגבלה מוסדית פוליטית על כוחו של הרוב בכנסת הוועדה לבחירת שופטים. כיום: וטו הדדי של קואליציה ושופטים. הצעות שונות: ביטול וטו השופטים )"מתווה העם"(; שליטה קואליציונית במינויים ראשונים בקדנציה )"המתווה המרוכך"( מאוריציוס חוקה, סמכות ביקורת שיפוטית בחירות אזוריות נשיא בית המשפט העליון בידי נשיא המדינה, שאינו ראש הרשות המבצעת אך נבחר על ידי הפרלמנט. השופט הבכיר – בידי נשיא בית המשפט העליון; יתר השופטים – בידי ועדת משפטנים 36 בוטסואנה חוקה, סמכות ביקורת שיפוטית נשיא הנבחר באופן עצמאי; בחירות אזוריות נשיא בית המשפט על ידי נשיא המדינה, ויתר השופטים לפי המלצה מחייבת של ועדה מקצועית 36 מלטה חוקה, סמכות ביקורת שיפוטית חברה באיחוד האירופי; חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם נשיא בית המשפט על ידי נשיא המדינה )בעל סמכות טקסית בעיקרה( לפי החלטה של בית הנבחרים ברוב של שני שלישים. השופטים האחרים על ידי הנשיא לפי המלצה מחייבת של הוועדה לבחירת שופטים, המורכבת מנשיא בית שופטים מבית המשפט 2 ,המשפט העליון העליון שנבחרים על ידי שופטי בית המשפט העליון, שופט מבתי המשפט האחרים שנבחר על ידי שופטי בתי המשפט האחרים, מבקר המדינה, נציב קבילות הציבור ויו״ר לשכת עורכי הדין 46 11 ב. הטבלאות המסכמות סמכות לבית המשפט העליון של פינלנד )העוסק בנושאים אזרחיים ופליליים( ולבית המשפט המינהלי העליון )העוסק בנושאי משפט ציבורי( סמכות להתעלם מחוקים הסותרים את החוקה במקרים הנדונים בפניהם. שופטים 16 מספר השופטים – לפחות 8.בכל אחת משתי הערכאות מינוי השופטים מינוי השופטים 9,לפי מחקר של פורום קהלת בפינלנד מסור לשיקול דעתו הבלעדי של נשיא המדינה, מראשי הרשות המבצעת. שופטי בית המשפט העליון מגבשים המלצה בדבר המינוי – ואולם המלצה זו אינה מחייבת, אף שנשיא המדינה תמיד מקבל אותה. תיאור זה של פורום קהלת לוקה בחסר, מאחר שאינו מתאר את השיטה החוקתית בפינלנד. נשיא פינלנד הוא דמות שאינה ייצוגית או טקסית גרידא. אומנם עם השנים חל פיחות ניכר בסמכויותיו )בעבר סווגה פינלנד כבעלת משטר אך עדיין הוא בעל סמכויות 10,(נשיאותי-חצי 11,שונות לקבל החלטות ושיקול דעת עצמאי בעיקר כיוון שהוא נבחר בבחירות ישירות .33 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש7 Supreme Court Act (665/2005), Section 10(1); Supreme Administrative 8 Court Act (1265/2006) Section 10(1) .36 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש9 עובדה המעניקה לו12,לתקופה של שש שנים מידה לא מבוטלת של לגיטימציה לעצמאות. בשורה של נושאים נשיא פינלנד מקבל את ההחלטות, אולם כמעט בכל הנושאים הוא יכול לעשות זאת רק בהסתמך על המלצת 13.הממשלה כך גם לגבי מינוי שופטים. למעשה, נשיא פינלנד ממנה שופטים בהסתמך על המלצת הממשלה )שכאמור, מבוססת על פי חוק על המלצת שופטי בית המשפט העליון, שבפועל הוא אינו מחויב לקבלה, 14.(תמיד התקבלה אך אינו יכול למנות בלעדיה. במילים אחרות – לנשיא ולממשלה, שאינם בהכרח מאותה מפלגה והם עצמאיים זה מזה, סמכות וטו הדדית על מינוי השופטים לבית המשפט. להלן מובא פירוט, לרבות הפניות למקורות, של שיטות המינויים לבתי משפט עליונים במדינות שונות. מדינות אלו הוזכרו כמדינות שבהן מתקיים לכאורה מצב הדומה למוצע בישראל – שליטה של הקואליציה במינוי שופטים; ואולם מסקנתנו היא כי רק במספר קטן של מדינות שיטת המינוי מאפשרת לקואליציה למנות שופטים ללא מנגנוני סינון אפקטיביים. 7 48 :פינלנד | חוקה | מספר הזכויות המוגנות :, עם אימוץ החוקה – ראו2000 הליך פיחות סמכויותיו של הנשיא החל בשנת10 Jaakko Nousiainen, From Semi-presidentialism to Parliamentary Government: Political and Constitutional Developments in Finland, SCANDINAVIAN POLITICAL STUDIES, 95 (2001) .לדוגמה, הוא בעל סמכות להכריז על מצב חירום11 Finland Constitution of 1999 (English Translation), Section 54 12 Finland Constitution of 1999 (English Translation), Section 58 13 Act on Judicial Appointments (205/2001) Sections 2 & 5(2) 14 ג | בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי 24 (2) ; מגן, כהןThe Australian Constitution, section 71 16 .5-4 ', בעמ5 אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש High Court of Australia Act 1979, section 5 17 .37 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש20 ,5 ; התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"שCourt Act, section 25 21 . לנספח א; ראו גם באתר בית המשפט העליון של אסטוניה8-7 'בעמ Estonia’s Constitution of 1992 (English translation), Article 152 22 סמכות בית המשפט העליון של אוסטרליה הוא הערכאה השיפוטית הפדרלית הגבוהה ביותר במערכת 7 בבית המשפט מכהנים16.המשפט האוסטרלית 17.שופטים מינוי השופטים המושל כביכול ממנה את השופטים, אך למעשה המינוי הוא לפי בחירת שר המשפטים והממשלה. שר המשפטים מתייעץ עם שרי משפטים של ועל פי נוהג שאינו מוסדר בחקיקה 18,המדינות ברמה הפדרלית גם עם שופטים, נשיאי בתי משפט, חברי לשכת עורכי הדין, דיקני בתי ספר למשפטים וארגונים משפטיים נוספים. שמות המועמדים עוברים לדיון בקבינט, אשר מחליט 19.על ההמלצה שתועבר למושל 20 66 :אסטוניה | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות בית המשפט העליון הוא הערכאה הגבוהה ביותר הוא רשאי לבטל 21. שופטים19 באסטוניה, ובו בבית המשפט מותב 22.חוקים שאינם חוקתיים שופטים, ששופטיו נבחרים על 9 חוקתי מיוחד, של 23.ידי כלל שופטי בית המשפט העליון מינוי השופטים נשיא בית המשפט העליון נבחר בידי הפרלמנט )בהצבעה חשאית וברוב רגיל(, על פי הצעת נשיא המדינה )שאינו ראש הרשות המבצעית(; הפרלמנט ממנה בהצבעה חשאית וברוב רגיל את יתר שופטי בית המשפט העליון, על פי הצעת נשיא בית בטרם נשיא בית המשפט העליון 24.המשפט העליון מציע מועמד, הוא מתייעץ עם יתר שופטי בית המשפט העליון ועם מנהל בתי המשפט. במחקר של פורום קהלת סווגה שיטת בחירת השופטים לבית המשפט העליון של אסטוניה תחת "מעורבות משפטנים", כך: "נשיא בית המשפט העליון – אין; יתר שופטי בית המשפט העליון – המלצה סטטוטורית בלתי מחייבת של משפטנים 25."שמונו בעצמם על ידי נבחרי ציבור הקביעה של פורום קהלת בעניין נשיא בית המשפט העליון מדויקת. בעניין שאר שופטי בית המשפט העליון – קביעה זו שגויה. מועמד לשופט בבית המשפט העליון אינו יכול להגיע כלל להצבעה בפרלמנט אם נשיא בית 26.המשפט העליון לא מציע אותו במילים אחרות: לנשיא בית המשפט העליון יש וטו על מינוי כלל שופטי בית המשפט העליון, למעט המינוי שלו עצמו. התיאור במחקר של פורום קהלת שלפיו נשיא בית המשפט העליון מתייעץ לפני הצעת המועמדות על מנת לוודא שלמועמד שיציע יש רוב, רק מחזקת את המסקנה שנשיא בית המשפט העליון הוא המוסד בעל המעמד המכריע מבחינה מעשית במינוי שופטי בית המשפט העליון באסטוניה. 11 :אוסטרליה | חוקה | מספר הזכויות המוגנות High Court of Australia Act 1979, section 6 18 The Senate Legal and Constitutional Affairs 19 References Committee, Australia’s Judicial System ; מגן, כהן אהרונובand the Role of Judges 12-13 (2009) .5-4 ', בעמ5 ולקס, לעיל ה"ש Estonia’s Constitution of 1992 (English translation), Article 149; 23 Court Act, section 29(1) .5 , נספח א, עמ׳5 התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש24 .36 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש25 Estonia’s Constitution of 1992 (English translation), Article 150 26 ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי .33 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש15 27 36 :קנדה | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות בית המשפט העליון הפדרלי של קנדה משמש ערכאה עליונה ואחרונה לערעורים ובעל סמכות שופטים 9 לביקורת שיפוטית על חקיקה. יושבים בו 28,המייצגים את ארבעת האזורים העיקריים במדינה 29. מהשופטים חייבים להיות מקוויבק3-ו מינוי השופטים ראש הממשלה ממנה על סמך המלצה של ועדה ממונים על ידי 3 : חברים8 עצמאית. בוועדה מהם אינם עורכי דין(,2 שר המשפטים )שלפחות פעילים בלשכת עורכי הדין של פרובינציה או 3 טריטוריה, שופט עליון בדימוס שממונה על ידי מועצת השופטים הקנדית ומשפטן אקדמי שממונה 30.על ידי מועצת הדיקנים המשפטיים של קנדה לאחר גיבוש הרשימה, התחייבה הממשלה להתייעץ גם עם נשיא בית המשפט העליון, תובעים כלליים, שרים, חברי מערכת המשפט 31.וחברי ועדות רלוונטיות של בית הנבחרים מנגנון הוועדה העצמאית המייעצת נקבע בשנת מתוך רצון לקדם עצמאות, פתיחות, 2016 32.שקיפות ואחריותיות השופטים שנבחרו לבית המשפט 5 בפועל, כל העליון מאז הקמת הוועדה הופיעו ברשימת ההמלצות של הוועדה. נוסף על כך, השיקולים שנשקלים בהליך המינוי הם במפורש שיקולי 33.מגוון חברתי ושיקולים מקצועיים 34 34 :שוודיה | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות בשוודיה שני בתי משפט עליונים )אחד לעניינים מינהליים והשני לעניינים פליליים 36. שופטים30 בשניהם יחד35.(ואזרחיים מינוי השופטים הממשלה היא זו שממנה שופטים לכל על סמך המלצה בלתי מחייבת של 37,הערכאות 5 – ועדה, שמורכבת ברובה מגורמי מקצוע שופטים )מכהנים או לשעבר – הממונים על ידי עורכי 2-הממשלה לפי הצעת בתי המשפט( ו נציגי ציבור 2-דין הנבחרים על ידי הממשלה, ו הנבחרים על ידי הפרלמנט. לפי החוקה, 38.שופטים נבחרים משיקולים מקצועיים בלבד בפועל, הממשלה בוחרת מתוך המועמדים 39.שהוועדה ממליצה עליהם .33 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש27 Supreme Court Act (R. S. C. 1985, c. S-26) section 4(1) 28 Ibid. Section 6 29 .89 ', בעמ5 ; לוריא, לעיל ה"ש26 ', בעמ5 מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש30 .27 מגן, כהן אהרונוב ולקס, שם, עמ׳31 .38 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש34 The Instrument of Government, Chapter 11, Art. 1 35 .29-28 ', בעמ5 ; מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"שThe Swedish Code of Judicial Procedure, Chapter 3, Section 4 36 The Instrument of Government, Chapter 4, Section 2 37 Ordinary Law (Section 2 of the Act [2010:1390] regarding appointment of permanent judges) 38 .29-28 ', בעמ5 מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש39 לנספח א. ראו גם38-37 ', בעמ5 התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש32 .הודעת ראש הממשלה הקנדי ג׳סטין טרודו בעניין אופן המינוי החדש לנספח א; 38-37 ', בעמ5 התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש33 Independent Advisory Board for the Supreme Court of Canada Judicial Appointment, Report on the 2022 Process, 8 (2022) ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי סמכות באירלנד שלושה בתי משפט שלהם סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקים: (, High Court) בית המשפט הגבוה Court of) בית המשפט לערעורים ( ובית המשפט העליון Appeal (, שהוא הערכאהSupreme Court) הבכירה במדינה והפוסק האחרון בנוגע 41.חוקתיות-לפסילת חוקים בשל אי בבית המשפט העליון מכהנים נשיא בית שופטים נוספים וכן 9 ,המשפט העליון נשיא בית המשפט לערעורים ונשיא בית 42.המשפט הגבוה מתוקף תפקידם שופטים לפחות בהליך 5 :מותבים 43.ביקורת חוקתית השיטה הקיימת למינוי שופטים שופטים לכל הערכאות ממונים על ידי ובעצת 45, על פי עצת הממשלה44,הנשיא Judicial Appointment Advisory -ה .Board -כיום שופטים באירלנד ממונים מכוח ה . Courts and Courts Officers Act (1995) Judicial בתמצית, חוק זה הקים גוף שנקרא המורכב Appointment Advisory Board ,(מנשיא בית המשפט העליון )יושב הראש High) נשיאים של הערכאות השונות3 ועוד (, Court, Circuit Court, District Court Attorney) היועץ המשפטי לממשלה עורכי דין מטעם לשכות 2 ,(General נציגי ציבור שעליהם3-עורכי הדין ו 47.מחליט שר המשפטים כלומר: בגוף זה רוב לנציגים מקצועיים. גוף זה מגבש המלצות למינויים חדשים לכל שופטי בית המשפט, אם המועמדים לא מכהנים כבר כשופטים. 48ההצעה החדשה ההצעה העומדת לדיון, ואשר כפי הנראה תאושר בקרוב, היא הצעה למינוי על ידי 49.ועדה מקצועית בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון. שופטים 2 ;ובנוסף: נשיא בית המשפט לערעורים Judicial) שעליהם תחליט המועצה השיפוטית (, גוף שבו חברים שופטי כל הערכאות; Council נציגי ציבור, מתוך רשימה שעליה ממליץ שירות4 public appointment) המינויים הציבורי (, גוף מקצועי לא פוליטי. היועץ המשפטי service 50.יהיה במעמד משקיף ללא זכות הצבעה הוועדה תמליץ גם על מינויים חדשים וגם על המלצות אלו יחייבו את 51.קידומים של שופטים 3 הדרג הפוליטי – הוועדה תעביר שמות של עד 52.מומלצים, שמהם הממשלה תהיה חייבת לבחור אם תתקבל ההצעה )וסביר להניח שתאושר בתקופה הקרובה(, באירלנד יהיה סינון מחייב על ידי ועדה מקצועית. .37 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש40 .7 ', בעמ5 ; כן ראו מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"שArticle 34 of the Constitution of Ireland 41 .35 , הטקסט של הערה5 ; מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"שSection 6 of Courts and Courts Officers Act (1995) 42 .36 , הטקסט של הערה5 מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש43 Article 35(1) of the Constitution of Ireland 44 Article 13(9) , שם45 Section 13(1) of Courts and Courts Officers Act (1995) 46 Section 13 of Courts and Courts Officers Act (1995) 47 : רפורמת מינוי שופטים27 בעניין זה ראו אדם שנער "נייר עמדה מס׳48 באירלנד – כמו בישראל אבל הפוך" )פורום המרצות והמרצים למשפטים (.14.3.2023 ,למען הדמוקרטיה 40 31 :אירלנד | חוקה | מספר הזכויות המוגנות Judicial Appointment Commission Bill 2022 49 Section 9 of the Judicial Appointment Commission Bill 2022 50 Section 10(1)(a) of the Judicial Appointment Commission Bill 2022 51 Section 47 of the Judicial Appointment Commission Bill 2022 52 46 ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי 1990 ניו זילנד | ללא חוקה אך עם חוק זכויות אדם משנת סמכות הטענה המועלית היום בישראל היא שהמשפט החוקתי בניו זילנד אינו מאפשר טענה זו אינה 53.פסילת חוק של הפרלמנט מייצגת בצורה מדויקת את העמדה של 54.המשפט החוקתי בניו זילנד כיום ראשית, גוף פסיקה משמעותי בניו זילנד סבור כי לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים הפוגעים בערכי היסוד של השיטה, כגון עצמאות שיפוטית ומאפייני בסיס של 55.הפרלמנט, או בזכויות אדם גרעיניות שנית, בחוק בניו זילנד יש הוראות אחדות, הנוגעות בעיקר לבחירות, אשר שינוין דורש מחברי הפרלמנט, או לחלופין 75% רוב של שינוי שזכה במשאל עם לתמיכת רוב המצביעים הן בקרב האוכלוסייה הכללית הן בקרב 56.אוכלוסיית המיעוט הילידי המאורי חוקק חוק מגילת זכויות 1990-שלישית, ב New Zealand Bill of) האדם הניו זילנדי (, המורה לבית המשפט Rights Act 1990 לעשות ככל שניתן כדי לפרש כל חקיקה אחרת כך שתהיה בהלימה עם הזכויות המעוגנות בחוק וכן סמכות להכריז על קיומה של 57,זה התאמה בין הקבוע בחוק אחר לבין הקבוע -אי 59. זכויות20 בחוק מוגנות58 .1990-בחוק מ הממונים עד 60 שופטים5 בבית המשפט העליון 61 .70 לגיל מינוי שופטים לבית המשפט העליון בחלק מהמקורות נטען כי בניו זילנד המינוי נעשה על ידי פוליטיקאים, בהסתמך על המלצה בלתי 62.מחייבת של גורמי המקצוע Senior- ל100 מסקנה זו שגויה. אומנם סעיף קובע כי המינוי נעשה על ידי המושל Courts Act בהמלצת ראש הממשלה בכל הנוגע לנשיא בית המשפט העליון, ולפי המלצת שר המשפטים בכל הנוגע לכל השופטים האחרים; ואולם מקורות אלו לאותו החוק, על שר 93 מתעלמים מכך שלפי סעיף המשפטים חלה החובה לפרסם את מנגנון המינוי. שר המשפטים אכן פרסם את המנגנון, ובו נקבע בפירוש כי שר המשפטים יבחר שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט לערעורים מתוך רשימה שגיבש בהסכמה עם נשיא בית המשפט העליון )המתייעץ עם שופטי בית המשפט העליון(. עולה, אם כן, כי מנגנון הסינון המקצועי בניו זילנד הוא מנגנון בעל מעמד נורמטיבי לפי דין. .22 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש53 .(19.2.2023 ,זילנד" )פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה- בנושא ביקורת שיפוטית על חקיקת הפרלמנט בניו12 זיו בורר "נייר עמדה מס׳54 .7 וההפניות שבה״ש2 שם, עמ׳55 Electoral Act 1993, s 268(2) ;4 ' שם, בעמ56 New Zealand Bill of Rights Act 1990, s 6 57 .. הסמכות היא של היועץ המשפטי לדווח לפרלמנטNew Zealand Bill of Rights Act 1990, s 6 58 New Zealand Bill of Rights Act 1990, Part 2 -Civil and political rights 59 .22 ', בעמ5 ; כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"שSenior Court Act 2016, s 66 60 Senior Court Act 2016, s 133 61 .22 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש62 ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי 63 39 :נורווגיה | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות בית המשפט העליון של נורווגיה משמש ערכאה 64.אחרונה במערכת המשפט הנורווגית 65. שופטים20 בבית המשפט העליון הנורווגי מינוי שופטים השופטים נבחרים על ידי הממשלה וממונים על ידי הוקמה הוועדה לבחירת שופטים 2002 בשנת66.המלך (. the judicial appointment board for judges) .הוועדה היא גוף עצמאי שנבחר על ידי הממשלה חברי ועדה 2- עורכי דין ו2 , שופטים3 חברים בה 67.נוספים שאינם משפטנים .38 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש63 The Constitution of the Kingdom of Norway, article 88 (unofficial translation) 64 .16 , עמ׳5 מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש65 The Constitution of the Kingdom of Norway, article 21 (unofficial translation) 66 Presentation of the National , כן ראו19-18 , עמ׳5 מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש67 Courts Administration and the Norwegian Court Reforms of 2002, Scandinavian studies in law, 51, 618-619 (edited by Arvid Rosseland, 2007) .19 , עמ׳5 מגן, כהן אהרונוב ולקס, לעיל ה"ש68 .43 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש69 מועמדים לתפקיד3 הוועדה מגבשת רשימה של ודירוג של המועמדים לפי סדר עדיפות. כמו כן – נדרשת המלצת נשיא בית המשפט העליון על המינוי. המלצות הוועדה אינן מחייבות, אבל מינוי מחוץ לוועדה מחייב העברה מחדש לדיון בוועדה. , מאז תחילת הרפורמה בשנת 2018 על פי דוח משנת , כל המועמדים שהתמנו לבית המשפט העליון 2002 68.היו מתוך המועמדים שהוועדה המליצה עליהם בפועל, גם תמיד מונה המועמד שנשיא בית המשפט 69.העליון המליץ עליו ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי 70 21 :דנמרק | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות לבית המשפט העליון סמכות )לא מכוח ולפי החוק 71,החוקה( לפסול חוקים 72. שופטים18 מכהנים בו מינוי שופטים סיווג את דנמרק 73המחקר של פורום קהלת כמדינה שבה שר המשפטים ממנה את שופטי בית המשפט העליון על סמך המלצת ועדה מייעצת – לדבריהם, השופטים נבחרים על פי המלצת ועדה "בלתי מחייבת". הם גם מסיקים ש"העובדה שבחירת זהות השופטים נתונה בסופו של דבר לשיקול דעתו הבלעדי של השר משפיעה מראש 74."על תוכן המלצות הוועדה בכל הכבוד, סיווג זה נכון מבחינה פורמלית, אך הלכה למעשה הוא חסר משמעות. אף שמבחינה פורמלית יש לשר המשפטים האפשרות למנות את השופטים לבית המשפט העליון, קיימים לא פחות מארבעה מנגנונים שמביאים לשליטה מעשית של המערכת השיפוטית, ובראשה בית המשפט העליון 75.בדנמרק, במינוי המינויים לבית המשפט העליון מתפרסמים באתר אינטרנט מיוחד שבו יכול כל אחד להגיש מועמדות. אולם בשלב הראשון, כדי להיכלל ברשימת מועמדים, נדרש אישור של ועדת The Judicial) המינויים השיפוטית ( והמלצתה. Appointments Council – JAC בפועל, עוד לפני המלצת הוועדה, השופטים ממליצים על המועמד המועדף עליהם עבור כל מקום שמתפנה בבית המשפט. בשלב השני מובאים שמות המועמדים לוועדה , הממונה באופן 1999-האמורה, שהוקמה ב פורמלי על ידי שר המשפטים, אך למעשה לפי 3-המלצות גורמים אחרים. ועדה זו מורכבת מ נציגי ציבור שאינם חברי 2-שופטים, עורך דין ו פרלמנט. הוועדה ממליצה רק על מועמד אחד לכל מקום שמתפנה. מעולם לא המליצה ועדה זו על מועמד אחר מזה שהיה מועדף על שופטי בית המשפט העליון. בשלב השלישי ממליץ שר המשפטים על המינוי בפני המלכה. בפועל, שר המשפטים נוהג לקבל את המלצת הוועדה ומעולם לא דחה את המלצתה. מובן כי גם המלכה היא בעלת סמכות פורמלית בלבד. בשלב הרביעי, לאחר המינוי, "נבחן" השופט החדש בכתיבת ארבעה פסקי דין, ושופטי בית המשפט העליון יכולים להכריע לאחר קריאת פסקי הדין כי המועמד אינו ראוי. זכות זו של השופטים מקובלת מאז המאה , בדיוק ככלי למניעת השתלטות של הרשות 18-ה המבצעת על בית המשפט. בפועל, כיוון שממילא המינוי נעשה על פי ההמלצה של השופטים בעליון, השופטים אינם דוחים את ההמלצה על המועמד. אם כן, בהקשר של דנמרק, הקביעה שמדובר ב"וועדה מייעצת" היא למען האמת רחוקה מן המציאות. .38 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש70 להסבר מפורט על כך שבית המשפט אינו יכול לבטל חוקים, אלא לקבוע כי החוק אינו71 תקף במקרה הספציפי, וכך ליצור תקדים שיחול במקרים עתידיים דומים, ראו התייחסות לנספח א. ראו גם כהן, נטף ובקשי, לעיל 16 ', בעמ5 היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש .40 ', בעמ5 ה"ש Administration of Justice Act, Section 2 72 .40 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש73 .40 שם, עמ׳74 ,188 , בה"ש40 ' תיאור דברים זה מבוסס על המקור הנזכר אצל שם, בעמ75 Simon Drugda, New Appointment to the Supreme Court of Denmark, INT’L J. CONST. L. BLOG (Aug. 9, 2019) וכן על ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי 76 46 :מלטה | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות בית המשפט לחוקה מוסמך לפסול שופטים, כולל 3 חוקים, ומכהנים בו 77.נשיא בית המשפט מינוי שופטים נשיא בית המשפט נבחר על ידי נשיא המדינה, על פי החלטה של בית הנבחרים 78.ברוב של שני שלישים השופטים האחרים מתמנים על ידי 2 נשיא המדינה, שפועל בהתאם להמלצת הוועדה לבחירת שופטים, המורכבת שופטים 2 ,מנשיא בית המשפט העליון מבית המשפט העליון, שופט מתוך בתי .45 ', בעמ5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש76 .70 ', בעמ5 ; כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"שConstitution of Malta, section 95(2) and 95(6) 77 Constitution of Malta, section 96(3) 78 Constitution of Malta, sections 96, 96A and 96B 79 80 48 :יפן | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות לבית המשפט העליון של יפן סמכות לבטל חוקים שופטים 14 – הסותרים את החוקה. מספר השופטים 81.ונשיא מינוי שופטים נשיא בית המשפט העליון ושופטיו נבחרים על ידי ממשלת יפן )וממונים במינוי טקסי על ידי הקיסר(. לאחר מכן, בבחירות הכלליות הראשונות שלאחר מינויו של שופט, תלוי המשך כהונתו בכך שלא הצביעו רוב המשתתפים בבחירות בעד הדחתו )אף 82.(שבפועל אף שופט לא הודח בבחירות במילים אחרות, ביפן אומנם הממשלה בוחרת בעצמה את השופטים, אבל נקבע בה מנגנון נוסף )חריג יחסית לבתי משפט עליונים( של אשרור הבחירה באמצעות קול הבוחר. .33 ,5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש80 .23 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש81 .23 ' שם, בעמ82 המשפט האחרים, מבקר המדינה, נציב קבילות הציבור ויו״ר לשכת עורכי הדין. תפקידה של הוועדה לבחירת שופטים הוא לבחון אם המועמדים עומדים בדרישות החוקיות להתמנות לשופטים, וכן היא גם עורכת להם ראיונות. כאשר מתפנה משרת שיפוט, הוועדה מגבשת מועמדים ומעבירה 3 רשימה מנומקת של אותה לנשיא המדינה, והנשיא בוחר 79.מועמד מתוך הרשימה התיאור במחקר של פורום קהלת מבוסס על השיטה הקודמת במלטה, ששונתה בינתיים. ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי 83 65 :שווייץ | חוקה | מספר הזכויות המוגנות סמכות לבתי המשפט בשווייץ אין סמכות לפסול חוקים, אבל לבית המשפט העליון הפדרלי סמכות לבקר חקיקה פדרלית לאור האמנה האירופית לזכויות אדם, ובמקרה של סתירה הוא מחויב לאמנה ולא לחקיקה. כמו כן, יש לו סמכות לבקר ולבטל חקיקה בית 84.של הקנטונים על סמך החוקה המשפט העליון הפדרלי הוא הערכאה העליונה לערעורים בתחומי המשפט 85,הפרטי והפלילי ורוב המשפט הציבורי 86. שופטים קבועים38 ומכהנים בו .35 ,5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש83 אווה מריה בלסר ואסטריד אפיניי "עמדת בכירי משפט ציבורי שוויצרי על אודות ההשוואה בין שוויץ להפיכה84 .(9.3.2023 ,המקודמת בישראל" )פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה לנספח א.39 ', בעמ5 התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש85 מינוי שופטים השופטים נבחרים ברוב רגיל על ידי שני בתי הפרלמנט: מועצת הקנטונים )קרי נציגי האזורים האוטונומיים של שווייץ( והמועצה הלאומית )שבה 87.(נבחרים נציגי אזורים בהתאם לגודל האזור סינון המועמדים נעשה באמצעות ועדה פרלמנטרית 88.שבה נציגות פריטטית של המפלגות בפרלמנט אף שלכאורה בכך ניתן בשווייץ כוח לקואליציה לבחור את השופטים, למעשה זהו לא מצב הדברים. בשווייץ ישנו מנהג חזק שלפיו נדרש ייצוג של כל המפלגות בכל מוסדות המדינה, לרבות בבתי המשפט. לכן הפרלמנט בוחר את השופטים לפי שיטה זו של ייצוג כל המפלגות, מתוך מסורת של "שיתוף פעולה 89."מפלגתי ודמוקרטיה שיתופית-בין ג. בתי משפט עליונים במדינות שונות – סמכויות ודרכי מינוי .26 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש86 . לנספח א40 ', בעמ5 התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש87 . לנספח א40 ', בעמ5 התייחסות היועצת המשפטית לממשלה, לעיל ה"ש88 .84 בלסר ואפיניי, לעיל ה"ש89 פרסם פורום קהלת מחקר מדיניות עב2019 בשנת כרס ורחב היקף, שנכתב על ידי ד"ר אביעד בקשי ניצן כהן ושמעון נטף. הטענה -ועורכי הדין שי המרכזית שהופיעה במחקר הייתה זו: הראינו )עמיחי כהן, גיא לוריא 2021 כבר בשנת ונדיב מרדכי( כי המסגור של המחקר של פורום קהלת היה מטעה. הצגת שאלה יחידה של בחירה על ידי נבחרי ציבור אל מול וטו שיפוטי היא הצגה מטעה של דרכי הבחירה לערכאות בעלות סמכות השאלה החשובה, או לכל 91.ביקורת שיפוטית הפחות החשובה באותה המידה, היא השאלה באילו מדינות הקואליציה השלטת ממנה לבדה את שופטי בית המשפט העליון, בלא להתחשב באופוזיציה, או ברשויות אחרות, כפי שציינּו לעיל. . 92 ', בעמ5 כהן, נטף ובקשי, לעיל ה"ש90 .5 כהן, לוריא ומרדכי, לעיל ה"ש91 לאחר ששמנו בצד את כל המדינות הנוקטות את השיטות שפורטו לעיל )התחשבות באופוזיציה או ברשויות אחרות(, התברר כי רק בחלק לא גדול מהמדינות, לפי טענת כותבי מחקר קהלת עצמם, נהוגה שיטה שבה הקואליציה ממנה לבדה את השופטים. אלא שמאז יצאו לאור המחקרים האמורים, אירע שינוי דרמטי במערך הכוחות בישראל: מצד אחד, הכנסת העבירה בקריאה ראשונה הצעת חוק שעל פיה מינוי שופטים ייעשה על ידי הקואליציה בלבד. מצד שני, מתווה העם, שהוצג על ידי נשיא המדינה, הציע למעשה ויתור על מודל הווטו השיפוטי ומעבר למודל שבו הקואליציה יכולה למנות שופטים גם ללא הסכמת השופטים עצמם, אלא בהסכמת האופוזיציה. ממילא, רק שאלה אחת מונחת כרגע על שולחן הכנסת: עד כמה נפוצה השיטה שלפיה הרשות המבצעת ממנה לבדה שופטים לערכאה העליונה. למעשה, גם לפי המחקר של פורום קהלת רק במספר לא גדול של מדינות הקואליציה ממנה לבדה )דהיינו ללא הסכמת האופוזיציה, או ללא הסכמת רשויות אחרות, שופטים וכו'( את שופטי הערכאה העליונה. ואולם גם חלק מהמדינות שחוקרי פורום קהלת תיארו כמדינות שבהן הממשלה ממנה לבדה שופטים לערכאה העליונה – אינן כאלה. להלן נבהיר את היקף הטעויות, הנובע משלוש סיבות עיקריות: | הצגה שגויה של עמדת כמה מהמדינות. 1 | התעלמות מהנהגים החוקתיים בכמה2 מהמדינות, מתוך עמדה עקרונית שגויה שלפיה נהגים חוקתיים אינם רלוונטיים למחקר. | שינויים ורפורמות במדינות שונות שהביאו 3 לשינוי דרכי הבחירה – משליטה של הרשות המבצעת לשיטה שבה ישנן מגבלות על הרשות המבצעת. ממצאי המחקר מלמדים כי חלקן הארי של הדמוקרטיות שנבחנו מפקיד את סמכות בחירת שופטי הערכאה החוקתית העליונה במדינה לידי נבחרי הציבור. במדינות ארצות 22-הברית הדברים מובהקים אף יותר — ב מן המדינות קובע הציבור במישרין את זהות שופטי הערכאה, ואילו בכל היתר הוא עושה זאת באמצעות נציגיו. נוכח ממצאים אלו, מתחדדת ייחודיותה של ישראל בנוף הסדרי 90 .בחירת השופטים ברחבי העולם ד | מחקר פורום קהלת וההבדלים בינו לבין מחקר זה המדינה ממצאי פורום קהלת )מתוך המחקר( ממצאי מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בלוח שלהלן אנו משתדלים להבהיר את הטעון הבהרה בכל הנוגע לשיטות מינוי השופטים לבתי משפט עליונים במדינות השונות הכלולות ברשימת המדינות שבהן לכאורה, לפי מחקר פורום קהלת, הקואליציה ממנה שופטים. נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי הרשות המחוקקת, על פי הצעת נשיאת המדינה, ללא מעורבות שיפוטית. יתר שופטי בית המשפט העליון – על ידי הרשות המחוקקת, על פי המלצה בלתי מחייבת של משפטנים. אסטוניה התיאור של פורום קהלת במקרה זה עלול להטעות. אומנם נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי הפרלמנט על פי הצעת נשיא המדינה )מינוי בשיתוף של רשויות(, אבל שאר שופטי בית המשפט העליון ממונים רק על פי הצעת נשיא בית המשפט העליון. כלומר – לנשיא בית המשפט העליון סמכות וטו. מינוי השופטים נעשה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצה בלתי מחייבת של שופטי בית המשפט העליון. פינלנד התיאור של פורום קהלת במקרה זה אינו משקף במדויק את שיטת המינוי בפינלנד. בפינלנד נשיא המדינה הוא רשות עצמאית מהממשלה, הנבחרת על ידי העם ומפעילה שיקול דעת עצמאי. מינוי של שופטים נעשה בידי הנשיא על פי המלצת הממשלה, שמן הסתם אינה מחויבת כלפיו. ממילא, המינוי הוא בתיאום בין שתי רשויות עצמאיות ואינו בשליטת הרשות המבצעת. בכל מקרה, גם לשיטת פורום קהלת, נשיא המדינה אינו חלק מהרשות המבצעת; ולענייננו, מינוי בידי נשיא המדינה משמעו שהממשלה אינה שולטת במינוי. ד. מחקר פורום קהלת וההבדלים בינו לבין מחקר זה המדינה ממצאי פורום קהלת )מתוך המחקר( ממצאי מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מינוי שופטים עליונים על ידי שר המשפטים על פי המלצה מנהגית לא מחייבת. ניו זילנד תיאור זה במחקר פורום קהלת אינו מביא בחשבון את העובדה שהחוק חייב את שר המשפטים להוציא מסמך שבו הוא מפרט את שיטת מינוי השופטים לבית המשפט העליון. במסמך זה מובהר כי שר המשפטים יבחר את שופט בית המשפט העליון מתוך רשימה שתגובש בתיאום עם נשיא בית המשפט העליון, ומתוכה בלבד. כלומר: בפועל לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות וטו על מינוי שופטים. מינוי שופטים על סמך המלצה בלתי מחייבת של ועדה. דנמרק המונח "המלצה בלתי מחייבת" שבו השתמשו חוקרי פורום קהלת לתאר את שיטת המינוי בדנמרק הוא פורמלי עד כדי אבסורד. בדנמרק יש שורה של שיטות סינון המבטיחות שלא ימונה שופט עליון שהשופטים אינם מעוניינים בו – מהמלצה של נשיא בית המשפט העליון שבלעדיה לא ניתן מעשית להתקדם, ועד מעין "תקופת מבחן" לשופט לאחר המינוי, שאם לא יעמוד בה יכולים שופטי בית המשפט העליון להעבירו מתפקידו. מינוי על ידי הרשות המבצעת. אם המועמדים אינם שופטים – המלצה סטטוטורית שאינה מחייבת. אירלנד באירלנד כמעט הושלמה חקיקה המעגנת ועדה מקצועית לבחירת שופטים, שתהפוך את אירלנד למדינה שבה שיטת מינוי שופטים נעשית על ידי ועדה מעורבת, דומה למדי לישראל. ד. מחקר פורום קהלת וההבדלים בינו לבין מחקר זה המדינה ממצאי פורום קהלת )מתוך המחקר( ממצאי מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מינוי על ידי ראש הממשלה על סמך המלצה בלתי מחייבת של מועצה מייעצת. קנדה בפועל, ממשלת קנדה מקבלת תמיד את עמדתה של "המועצה המייעצת", שהוקמה על פי החלטת ממשלה נוהגת. מינוי על ידי ראש הממשלה. מינוי שופטי בית המשפט העליון )מלבד הנשיא( בהמלצה לא מחייבת של משפטנים שמונו על ידי נבחרי הציבור. מלטה במלטה שונתה החוקה. נשיא בית המשפט נבחר על ידי נשיא המדינה )בעל סמכות טקסית בעיקרה(, על פי החלטה של בית הנבחרים ברוב של שני שלישים. השופטים האחרים נבחרים על ידי הנשיא לפי המלצה מחייבת של הוועדה לבחירת שופטים, המורכבת מנשיא בית שופטים מבית המשפט העליון 2 ,המשפט העליון שנבחרים על ידי שופטי בית המשפט העליון, שופט מתוך בתי המשפט האחרים שנבחר על ידי שופטי בתי המשפט האחרים, מבקר המדינה, נציב קבילות הציבור ויו״ר לשכת עורכי הדין. רוב רגיל על ידי שני בתי הפרלמנט, המכונים יחדיו "האספה הפדרלית". שווייץ בשווייץ יש מסורת חזקה של דמוקרטיה שיתופית ( שמאפיין מרכזי שלה הוא concordance democracy) הקפדה על ייצוג כלל המפלגות בכל המוסדות, כולל בבית המשפט הפדרלי. עולה, אם כן, כי בכל הנוגע לכמחצית מהמדינות שניתן היה להבין לפי התיאור של פורום קהלת שהממשלה או הקואליציה בוחרות בהן את השופטים לבדן – המחקר הוא בעייתי, שלא לומר שגוי. גם בעניין כמה מהמדינות הנותרות )שוודיה, נורווגיה(, הנוהג הוא שהשופטים מתמנים על פי המלצה של ועדה מקצועית, גורמי מקצוע או של שופטי בית המשפט העליון, גם אם המלצה זו אינה מחייבת. ד. מחקר פורום קהלת וההבדלים בינו לבין מחקר זה על המחברים ד"ר גיא לוריא הוא עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. תחומי המומחיות שלו הם הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשות התביעה, דיני תעמולת בחירות וצנזורה, היסטוריה של המשפט הציבורי והיסטוריה של המחשבה המדינית והאזרחות. פרופ' עמיחי כהן הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. תחומי המחקר שלו הם משפט חוקתי ומשפט בינלאומי פומבי. www.idi.org.il