חומר רקע

20 ינואר2025 כ' טבת תשפ"ה לכבוד יו"ר ועדת ה חוקה, חוק ומשפט של הכנסת חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ,שלום רב :הנדון נוסח לדיון בוועדת החוקה ביום21.1.25 של הצעת חוק- יסוד: השפיטה (תיקון 'מס3 ') והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס101), התשפ"ג- 2023 :עיקרי הדברים אנו מתנגדים להצעת החוק שבנדון. הצעת החוק אמנם אינה מעניקה רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים , כמו בנוסח קודם ., ואף קובעת שתחילתו של החוק בכנסת הבאה עם זאת, ואף שניתן לשקול תיקונים בשיטת בחירת השופטים – כל עוד התיקונים לא יפגעו בעצמאות מערכת המשפט ו יתקבלו בהסכמה רחבה – במתכונתה הנוכחית, מדובר בהצעת חוק שתביא לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים לכל בתי המשפט בישראל, תוריד את קרנו של השיקול המקצועי בבחירת השופטים ושל עקרון השיקוף החברתי בהרכב בתי .המשפט, ותביא להעדפה מלאה של השיקול המפלגתי :להלן עיקרי הטעמים להתנגדות • פגיעה באי -תלות השופטים בכל בתי המשפט: ההצעה תוביל למצב בו מינוי וקידום שופטים יהיו תלויים בנאמנות ובזהות פוליטית במקום בפסיקה מקצועית .לפי חוק בלבד זאת בשל הפיכת הוועדה לבחירת שופטים לוועדה עם רוב לנבחרי הציבור ולנציגיהם בנוסף למתן זכויות וטו הדדיות לנציגים של הקואליציה והאופוזיציה . • פגיעה ב איזונים והבלמים בין הרשויות: הגברת כוחן של הקואליציה והאופוזיציה בבחירת השופטים, תביא לכך שכל שופט בבית המשפט העליון יהיה מזוהה עם מחנה פוליטי- .מפלגתי עובדה זו תפגע ביכולת ו של בית המשפט העליון לשמש בלם כמעט יחיד בפני כוחן הרב של הממשלה ושל הכנסת . • :פגיעה במקצועיות השופטים צמצום השיקול המקצועי בבחירת השופטים יפגע ב מקצועיות השופטים שיתמנו ו ב איכות ההליכים השיפוטיים. שופטים ייבחרו בשל קירבתם הפוליטית או נאמנותם האישית ל מפלגות ולנבחרי הציבור , והתאמתם המקצועית והאישית של השופטים לתפקיד השיפוטי יהפכו ל שיקול משנ .י • פגיעה בזכות להליך הוגן: אין כאן רק פגיעה ברשות השופטת, אלא בכל אזרחי ותושבי ישראל. בלא רשות שופטת עצמאית, תיפגע זכותם של כל אזרחי ותושבי ישראל להליך הוגן. רק שופטים בלתי תלויים .הם ערובה למימוש זכות זו :חוות הדעת המלאה אנו מתנגדים להצעת החוק שבנדון בנוסח שהופץ לקראת דיון ביום21.1.2025 . הצעת החוק אמנם אינה מעניקה רוב לקואליציה ,בוועדה לבחירת שופטים כמו בנוסח הקיצוני ה קודם של הצעת החוק . הנוסח הנוכחי אף קובע שתחילתו של החוק ב כנסת הבאה , כפי שרצוי לעשות בתיקונים מסוג זה . עם זאת, ואף שניתן לשקול תיקונים בשיטת בחירת השופטים – כל עוד התיקונים יתקבלו בהסכמה רחבה– כגון הגברת שקיפות חלק מההליכים או מחויבות רבה יותר לעקרון השיקוף החברתי בהרכב בתי המשפט, .במתכונתה הנוכחית יש להתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית, מדובר בהצעת חוק שתביא לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים לכל בתי המשפט בישראל, תוריד את קרנו של השיקול המקצועי בבחירת השופטים ושל עקרון השיקוף החברתי בהרכב בתי ,המשפט ו תביא להעדפה מלאה של השיקול ה .מפלגתי בניגוד למגמה בדמוקרטיות אחרות שמבקשות לחזק את השיקולים המקצועיים בבחירת שופטים, הצעת החוק תוביל ל פגיעה במקצועיות של בתי המשפט . ההצעה תפגע באופן קשה בעקרון אי-תלות ם של השופטים ובעקרון האיזונים והבלמים ו הפרדת הרשויות , שהם מערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית . בנוסף, קבלת ההצעה תביא לבחירת שופטים המייצגים עמדות קצה • פגיעה בעקרון השיקוף החברתי של מיעוטים מודרים ושל נשים בהרכב :בתי המשפט תפקיד מרכזי של בית המשפט הוא להגן דווקא על אותם מיעוטים אשר אינם מיוצגים ברשויות הנבחרות. מנגנון הבחירה המוצע המעניק כוח רב לגורמים המיוצגים ברשויות הנבחרות – ומשעתק את יחסי הכוחות הפוליטיים לבית המשפט– יפגע בשיקוף החברתי בהרכב בתי .המשפט של המיעוטים המיוצגים בחסר ושל נשים • פוליטיזציה של בית המשפט העליון שתוביל לקיטוב ולפגיעה במגוון :השיפוטי המודל המוצע יקדם את העמדה המפלגתית הקיצונית ביותר של .כל אחד מהצדדים במערכת הפוליטית על רקע תהליכים של קיטוב פוליטי ,בחברה בישראל שיטה זו תביא לבחירה של שופטים על רקע זיהוי פוליטי .ולפי עמדה פוליטית מובהקת • פגיעה באמון הציבור ברשות השופטת: התומכים בשינוי שיביא לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים סבורים כי הירידה באמון הציבור בבית המשפט העליון בשנים האחרונות מחייבת שינוי. אלא שההצעה הזו .תפגע עוד יותר באמון הציבור בבית המשפט אמון הציבור ברשות השופטת תלוי בכך ששופטיה מקצועיים וממלאים היטב את תפקידם לשפוט באופן אובייקטיבי, ניטראלי ו .בלתי תלוי ולפי חוק בלבד אידאולוגיות, שיקטבו את החלטותיו של בית המשפט העליון, ויהפכו אותו למלבה .מחלוקות בימים אלה, בהם תשומת הלב הציבורית כולה נתונה להסכם שחרור החטופים, אין זה ראוי כלל להעביר במספר דיונים מתווה חדש ,בנושא כה יסודי לדמוקרטיה הישראלית שכמעט ולא זכה לדיון ציבורי ולביקורת מצד גורמי המקצוע . יש לאפשר זמן ראוי למומחים לחוות דעתם ולדיון ציבורי, ולא בימים אלה. אסור שמהפכה כזו תעבור במחטף (גם אם ת י.)כנס לתוקפה רק בכנסת הבאה .להלן חוות דעתנו עיקרי הצעת החוק 1. ,לפי הדין הקיים הליך מינוי השופטים בישראל מבוסס על עבודת הוועדה לבחירת שופטים אשר הוקמה בשנת1953 . ועדה זו מונה תשעה חברים, מהם ,ארבעה נבחרי ציבור וחמישה אנשי מקצוע: שני שרים (אחד מהם שר המשפטים שמכהן גם כיו"ר הוועדה), שני חברי כנסת (לפי נוהג שהתערער בשנים האחרונות לפחות אחד מהם נציג של האופוזיציה), שלושה שופטים (נשיא בית המשפט העליון ועוד שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון, שנבחרים על ידי חבר .שופטיו), ושני נציגים של לשכת עורכי הדין החלטות הוועדה מתקבלות בהסכמת רוב רגיל מבין המשתתפים בדיון, חוץ מאשר בעת מינוי שופט לבית המשפט ,העליון אשר דורש רוב של שבעה מתשעת חברי .הוועדה 2. ל פי הצעת החוק, ישתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן הבא: במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין ,המכהנים בה היום יכהנו בוועדה שני נציגי ציבור שהם משפטנים בעלי ניסיון בייצוג בפני בתי המשפט , שתבחר הכנסת בבחירה חשאית , אחד בידי סיעות הקואליציה ואחד בידי סיעות האופוזיציה. בנוסף, לפי הצעת החוק, ייקבע במפורש ששני חברי הכנסת שמכהנים כיום בוועדה י י בחרו האחד על ידי סיעות הקואליציה והשני על ידי .סיעות האופוזיציה 3. לפי הצעת החוק, כל החלטה של הוועדה, מלבד בחיר ה בשופט בית המשפט העליון, תתקבל על דעת רוב חבריה ובהם לפחות חבר אחד מבין נציגי הקואליציה (שר, חבר הכנסת או נציג הציבור), אחד מבין נציג האופוזיציה (חבר הכנסת או נציג הציבור) ושופט. בחיר ה ב שופט בית המשפט העליון תתקבל גם היא על דעת רוב חברי הוועדה (ולא על דעת שבעה חברי ועדה כמו היום), ובהם נציג קואליציה אחד או נציג אופוזיציה אחד– .בלא צורך בהסכמת שופט 4. לפי הצעת החוק, אם הסתיימה כהונתם של שני שופטים של בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו של הראשון בהם או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה (לפי המאוחר), רשאי שר המשפטים להחליט כי בחירת שני שופטים במקומם תהיה בהתאם למנגנון הבא: נציגי הקואליציה בוועדה ,(השר )חבר הכנסת ונציג הציבור כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה )יבחרו מהם אחד, ונציגי האופוזיציה בוועדה (חבר הכנסת ונציג הציבור כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו מהם אחד. שר המשפטים רשאי להחליט על הפעלת המנגנון הזה פעם אחד בלבד בתקו פת כהונתה של אותה .כנסת 5. תחילתו של החוק נקבעה בהצעת החוק ל יום כינוס הכנסת ה- 26 . 6. הצעת החוק נועדה ,, אם כן להביא לשינוי מהפכני בשיטת בחירת השופטים בישראל . היא תביא לכך שנבחרי ציבור ונציגיהם יחזיקו ברוב בוועדה לבחירת שופטים, ולא גורמי המקצוע כמו היום. בנוסף, נציגים של הקואליציה והאופוזיציה יחזיקו בזכויות וטו לבחירת שופטים בכל הערכאות, כולל במינוי נשיא בית המשפט העליון. בבית המשפט העליון אף ייקבע מנגנון שיאפש ר בחירת .שופט מבין מועמדי הקואליציה לבדה והאופוזיציה לבדה קרי, השופטים בוועדה .הם בפועל מיותרים, בכל הנוגע לבחירת שופטים לבית המשפט העליון ,בקצרה השיקולים המפלגתיים- ,קואליציוניים יקבלו משקל מכריע בבחירת השופטים במקום השיקולים המקצועיים כפי שמקובל היום . ביקורת על ההליך 7. אנו סבורים שמהלך מורכב ומהפכני כל כך באשר למינוי השופטים בישראל , ,הדורש, בין היתר, שינוי של חוק יסוד ראוי להליך ארוך וסדור, שיאפשר שקלא ,וטריא, שמיעת כל המומחים ודיון ציבורי משמעותי. ההקשר הנוכחי שבו מזה זמן רב לא מונה נשיא קבוע לבית המשפט העליון (וההצעה מוצגת כמעין "פשרה " ,)על מה שאמור להיות בבחינת המובן מאליו כאשר ישראל עדיין במלחמה, כאשר לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, ובייחוד בימים אלה בהם הציבור כולו עסוק בעסקת החטופים, מעלה חשש שהקואליציה מנסה להעביר את המתווה המוצע במחטף וכאשר תשומת הלב הציבורי ת לא ממוקדת בנושא החוקתי. תיקון כזה דורש זמן רב של דיונים ושל התייחסויות של מומחים, והמהלך של אימוץ ההצעה הקודמת ומשיכתה מהמליאה כדי לזרז את ההליך הוא מהלך שאינו .ראוי אמנם ההסדר ייכנס לתקפו רק בכנסת הבאה, אך אין זה אומר שהוא לא ראוי ליחס רציני. ה מדובר בשינוי כללי המשחק החוקתיים בישראל, ולא בקלות ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור (או להוציא את האבן מהבאר). יש לזכור שהמתווה בעצם מעצים גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, ולכן הסיכוי שפוליטיקאים בעתיד יסכימו שוב לוותר על כ ו ח רב לעשרות ומאות מינויים פוליטיים לטובת חלוקת כ ו ח עם אנשי מקצוע אינו גדול. מכאן שיתכן מאד הש תיקון המוצע יתקבע לשנים ארוכות ולכן גם אם תחולתו נדחית, אין בכך כדי להצדיק העברתו במחטף מהיר וכאשר כמעט אין קשב ציבורי ומשאבים .תקשורתיים עבורו השיטה הקיימת לבחירת שופטים– מערכי היסוד של הדמוקרטיה בישראל 8. ישראל אימצה את השיטה הקיימת לבחירת שופטים בשנת1953 , בהשראת .שיטה שהתקבלה לראשונה בצרפת ובאיטליה אופן אימוץ השיטה בישראל נ עשה במהלך חוקתי במלוא מובן המילה: הממשלה והכנסת החליטו עליו בהסכמה רחבה של הקואליציה (שמנתה אז87 )חברי כנסת עם נציגי ,האופוזיציה בכנסת בהליך שקול וארוך , שהוא דוגמה ומופת הן מבחינת ההליך והן מבחינת המגמה שהנחתה את החקיקה: ממלכתיות, ענייניות והתמקדות בטובת המדינה . הייתה הסכמה רחבה על הצורך בהבטחת אי- תלות השופטים באמצעות שיטה זו. דגם זה תואר כדרך הראויה לנטרול השפעתם של אינטרסים מפלגתיים שהיו .מעורבים עד אותה עת בהליך מינוי השופטים1 כפי שהסביר אז חבר הכנסת :)מנחם בגין (חירות "אנחנו באים להבטיח את אי- תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח במידת האפשר גם את אי- תלותם של ממניהם" (פרוטוקול ,ישיבה של ועדת החוקה17.8.1953 .) 9. בשנת1984 עוגן ההסדר הזה בחוק- יסוד: השפיטה, וקיבל מעמד נורמטיבי .חוקתי גם במישור הפורמלי ההסדר הזה עבר אז בכנסת פה אחד בקריאה ,השנייה .עם נמנע אחד בקריאה השלישית מדובר אם כן בהסדר בעל מעמד חוקתי מיוחד ורב- משמעות בשיטת המשפט בישראל. ההסדר הזה הושג מתוך ראייה ממלכתית של מעמד השופטים ובמשך עשורים רבים היה גורם מרכזי בהבטחת אי- .תלותם בממשלה ובכנסת 10 . שיטה זו של מינוי שופטים היא דרך טובה ויציבה לאזן בין שלושה עקרונות חשובים שעומדים בבסיס עבודת הרשות השופטת ומבטיחים ,פסיקה מקצועית 1 ,גיא לוריא הוועדה לבחירת שופטים ( 2019 .) איכותית, צודקת, וניטרלית לפי הדין בלבד ו את אמון הציבור בשופטים (ראו בג"ץ9029/16 אבירם נ' שרת המשפטים): א. אי-תלות השופטים . שיטת המינוי בישראל נועדה להבטיח את מינוי השופטים בהתאם למקצועיותם בתחום המשפט והשיפוט, כדי להבטיח את אי- תלותם השיפוטית שנקבעה בסעיף2 לחוק - :יסוד: השפיטה "בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של ."הדין נראה שלא ניתן להפליג בחשיבות אי- תלות השופטים בדמוקרטיה. כפי שציין המשנה לנשיא (כתוארו אז) אהרן ברק: "מן המפורסמות היא, כי עצמאותה (או אי- תלותה) של השפיטה היא אחד מערכיה המרכזיים של הדמוקרטיה הישראלית" (בג"ץ5364/94 ולנר נ' יו"ר מפלגת העבודה הישראלית .) ואכן, כפי שהסביר חבר הכנסת (דאז) מנחם בגין: "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חרות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל ,לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה" (מנחם בגין השקפת חיים והשקפה לאומית , 1952 ', עמ21 .) הרכבה המאוזן של הוועדה לבחירת שופטים מבטיח את ההגנה על אי - .תלות השופטים2 ב. אחריותיות השופטים. הרכב ועדת הבחירה– הכולל נציגים של שלוש הרשויות ו נציגי מקצוע עריכת הדין– נועד להבטיח את מימושו של ,עיקרון חשוב נוסף: אחריותיות דמוקרטית כלומר מנגנונים המבטיחים את נשיאתם של השופטים ובתי המשפט באחריות הן כלפי הציבור, הן .כלפי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת :כפי שהסביר השופט הנדל ""האחריותיות היא זו שקושרת את הרשות השופטת לציבור ולערכיו ( פרשת אבירם.), לעיל ג. שיקוף חברתי . ב בחירת השופטים יש להעניק משקל לעקרון "השיקוף החברתי", קרי לכך שבית המשפט ישקף בהרכבו את הרכב האוכלוסייה בישראל (הוועדה לסדרי הבחירה של שופטים בראשות השופט יצחק ,זמיר2001 .) ,יצוין כי עקרון זה לא בא לידי הגשמה מלאה במשך השנים 2 על היבטים אישיים, מוסדיים ומהותיים של אי- ,תלות השפיטה, ראו: שמעון שטרית על השפיטה - 265 206 ( 2004 .) אף שבעשורים האחרונים היה שיפור רב בגיוון החברתי ברשות .השופטת 11 . ,השיטה לבחירת שופטים באמצעות הרכבה המאוזן של הוועדה לבחירת שופטים מבטיחה בחירה של שופטים על בסיס השיקול המקצועי, כך שהשופטים ופסיקתם יהיו מקצועיים ואיכותיים. לשיקול המקצועי חשיבות בישראל, לא רק .בערכאות הדיוניות, אלא גם בבית המשפט העליון בהקשר זה חשוב לזכור כי בית המשפט העליון הישראלי הוא בית משפט כללי שעיקר עניינו אינו בביקורת שיפוטית על חקיקה או עיסוק בנושאים "חוקתיים" באופיים אלא דווקא כערכאת ערעור. לדוגמה, בשנים1995 עד2017 התנהלו בו במצטבר כ- 321 הליכים שעניינם היה ביקורת שיפוטית על חקיקה (נתונים שהתקב לו בעקבות בקשת חופש מידע). לשם השוואה, בשנים האחרונות מתנהלים בבית המשפט העליון בכל שנה כ- 9,000 )הליכים מסוגים שונים (לרבות הליכים בפני דן יחיד ,(דין וחשבון הרשות השופטת2023 ,), ובהם בעיקר ערעורים בהליכים פליליים .אזרחיים ומינהליים יש, לכן, חשיבות עליונה בהבטחת האיכות המקצועית של .השופטים והאופי הממלכתי של תפקידם 12 . למנגנון המינויים הטוב הנוהג בישראל חשיבות מיוחדת על רקע הסדרים :בעייתיים אחרים בישראל שאינם מבטיחים בצורה מספקת את מעמד השופטים א. בישראל אין שריון בחוקה של ההסדרים המבטיחים את מעמדם העצמאי של השופטים, כגון קביעותם בתפקיד, מועד פרישתם ודרכי .מינוים והדחתם ב. בישראל כוחן של הרשות המבצעת והקואליציה הוא רב , בשל החסר במנגנוני איזונים ובלמים הנהוגים בשאר הדמוקרטיות בעולם, כגון חוקה, שני בתי פרלמנט, ועוד. בית המשפט העליון בישראל הוא הבלם היחיד ,כמעט בפני כוחן של הממשלה וה קואליציה השולטת ב כנסת . 3 ג. מעבר לכך, מבחינה מוסדית, הרשות השופטת איננה עצמאית, שכן .האחריות האדמיניסטרטיבית לתפקודה מוטלת על שר המשפטים כך שממילא גם כעת , באיזון בין עקרונות העצמאות לבין האחריותיות , ניתן בישראל משקל רב לאחריותיותה המוסדית של הרשות השופטת, על חשבון עצמאותה ,, מבחינת מעורבות הרשות המבצעת בניהולה והדוגמאות לכך רבות: בתחום תקנות סדרי הדין, בתחום התקציב 3 עמיחי כהן פסקת ההתגברות: איזונים ובלמים של המוסדות הפוליטיים ומערכת המשפט( 2018 ) ובסדרי המינהל בבתי המשפט, ש מנהל בתי המשפט אחראי בפני שר המשפטים על ביצועם . 4 13 . ,מסיבות אלה, יש הצדקה מיוחדת להבטיח את עצמאותם של השופטים באמצעות הרכבה הנוכחי המאוזן של הוועדה לבחירת שופטים, אשר אמונה על בחירתם של השופטים ו במקרה הצורך על העברתם מתפקידם– שגם זו סמכות שנמצאת בידי הוועדה לבחירת שופטים . השוואה בינלאומית 14 . המהלך של הצעת החוק – על פיו יש להגביר את משקלם של השיקולים המפלגתיים-קואליציוניים בבחירת שופטים ו ל החליש את משקלם של השיקולים ,הממלכתיים המקצועיים ושל גורמי המקצוע בוועדה– סותר את מגמת ן של רפורמות שנעשות בשנים האחרונות בדמוקרטיות אחרות. מלבד בדמוקרטיות שחלה בהן נסיגה דמוקרטית , כגון פולין(לפני שנים אחדות) או הונגריה , דמוקרטיות עומלות כיום דווקא על צמצום השפעתם של שיקולים מפלגתיים- .קואליציוניים בבחירת שופטים 15 . בערכאות עליונות .הביטוי של מגמה זו באה לידי ביטוי בכמה דרכים ראשית , במנגנוני בחירה שנועדו למנוע מצד אחד במערכת הפוליטית לבחור לבדו את שופטי הערכאה העליונה , באופן שיקדם שיקולים ממלכתיים - קונצנזואליים ושיקולים מקצועיים : בחירה;ברוב מיוחד בפרלמנט, למשל שני שלישים בחירה בשיתוף בין שתי רשויות נפרדות, למשל נשיא ה;נבחר בבחירות כלליות ופרלמנט כל אחת מרשויות השלטון (בדרך כלל, כולל הרשות השופטת ) מקבלת למנות מספר מינויים בערכאה העליונה . 5 יש לשים לב שמנגנוני הוטו בהצעת החוק שבנדון ו דרך בחירת נציגי המקצוע בה אינם מקדמים שיקול ממלכתי - קונצנזואלי, כפי שנעשה בדמוקרטיות אחרות, אלא דווקא את העמדה .המפלגתית הקיצונית של כל אחד מהצדדים במערכת הפוליטית שנית , ב דמוקרטיות אחרות נהוגה גם שיטה של בחירת שופטי הערכאה העליונה רק מקרב מועמדים שהמליצו עליהם גורמי מקצוע או ועדות בעלות רכיב מקצועי מכריע , אשר מסננות את המועמדים או מחליטות בעצמן . ממחקר ש ערכנו לאחרונה במכון הישראלי לדמוקרטיה , שבו סקרנו15 דמוקרטיות שבחרו בדגם ,זה מצאנו ש לפחות ב -8 ן מה בשני העשורים האחרונים חוזק כוחם של גורמי 4 ,גיא לוריא ממונים על הצדק ( 2011 .) 5 133 (2022) TUDY S OMPARATIVE C A : OUNTRIES C OECD ONSTITUTIONS IN C OECD, המקצוע, ובאף מדינה דמוקרטית .לא הוחלש כוחם6 לדוגמה, בקנדה הוקמה בשנת2016 ועדה עצמאית עם רוב מקצועי המייעצת לראש הממשלה, בבריטניה חוק משנת2005 הקים ועד ת מינויים עם רוב מקצועי , ובנורווגיה הוקמה בשנת 2002 ועדה מייעצת עם רוב מקצועי . 16 . גם ביתר בתי המשפט , ולא רק בערכאות עליונות , המגמה ההשוואתית סותרת .את מגמת הצעת החוק שבנדון ,אמנם "כפי שהסבירה "ועדת ונציה (גוף של ,)מומחים הממליץ למועצת אירופה במספר דמוקרטיות ותיקות הליכי בחירת השופטים נותנים מקום רב לגורמים פוליטיים, אבל דמוקרטיות אלה שומרות על אי- תלות שיפוטית בשל מסורות פוליטיות ומשפטיות מרוסנות שמכבדות את .העקרון הזה7 ,עם זאת מאז מלחמת העולם השנייה אומץ הסדר דו מה ל הסדר הקיים בישראל במדינות רבות, בדמות מועצת רשות שופטת או ועדת מינויים שחברים בה נציגים של .רשויות שונות דגם מועצת הרשות השופטת הולך ו נהיה שכיח מאוד , עד כי באירופה דגם זה הוא ה ,דגם הנפוץ ביותר ו נהוג במדינות כגון איטליה , 8 צרפת9 ובלגיה . 10 בפועל, במועצות אלו חברים בדרך כלל שופטים רבים ולעיתים הם מהווים רוב , 11 ובמדינות מסויימות גם אסור שנציגי הרשויות .האחרות יהיו נבחרי ציבור12 ישנם ארגונים בינלאומיים ה ממליצים שבמועצות רשות שופטת , שופטים הנבחרים על ידי עמיתיהם יהיו לפחות מחצית מהחברים . 13 לדעת ""ועדת ונציה , גם אין זה ראוי ש נבחרי הציבור עצמם יהיו חלק ממועצות אלה, אלא הפרלמנט יבחר את נציגיו המקצועיים במועצה ברוב .מיוחס14 ,כאמור לעיל דגם בחירה אחר קיים במדינות שבהן בצד מעורבות של הממשלה, לוועדה מקצועית, לוועדה מעורבת או לגורמי מקצוע יש השפעה מכרעת או מסננת (לדוגמה ב ,אירלנד15 ,איסלנד16 ,בריטניה17 ,דנמרק18 וצ'כיה19 .) ,ונדגיש שוב המגמה בלא מעט דמוקרטיות היא להקים ועדות מקצועיות או מעורבות אלה, ו ל הגב י ר את השפעתן. כך, לדוגמה, באירלנד נערכה רפורמה מסוג 6 ,עמיחי כהן וגיא לוריא בחירת שופטים לערכאות עליונות – מחקר השוואתי ( 2023 .) 7 UDICIAL J ), OMMISSION C ENICE (V AW L EMOCRACY THROUGH D OMMISSION FOR C UROPEAN E APPOINTMENTS 2 (2007) (להלן– .)המלצות ועדת ונציה 8 Consultative Council of European Judges (CCJE), Compilation of Responses of the CCJE Members to the Questionnaire for the Preparation of the Opinion no. 24 (2021) :(להלןCCJE .) 9 CCJE , לעיל ה"ש8 . 10 CCJE , לעיל ה"ש8 . 11 Scoreboard 49 (2024) The EU Justice 12 לוריא, לעיל ה"ש1 ; Shaping Judicial Councils to Meet Contemporary Anne Sanders, Challenges (Council of Europe, March 2022) . 13 The EU Justice Scoreboard 48 (2024) 14 המלצות ועדת ונציה, לעיל ה"ש7 ', בעמ7. 15 Judicial Appointments Commission Act 2023 16 Act on the Judiciary no. 15/1998 17 לוריא, לעיל ה"ש1. 18 dur - https://www.domstol.dk/dommerudnaevnelsesraadet/om / 19 Superjudges and the Separation of Powers: A Case Study ej Kadlec and Adam Blisa, ř Ond of Judicial Informality in Czechia, 24 GERMAN LAW JOURNAL 1282 (2023). זה .רק לאחרונה20 בהתאמה לכך, השאיפה כיום היא להביא לכך שבחירת ,השופטים תיעשה על בסיס שיקולים מקצועיים21 ואכן ברוב מדינות אירופה ( 58% ) .בוחרים שופטים על בסיס בחינות מקצועיות22 הטעמים להתנגד להצעת החוק 17 . פגיעה באי-תלות השופטים ב כל בתי המשפט )(הערכאות הדיוניות. יש להתנגד להצעת החוק משום שהיא תפגע בעקרון אי-תלות השופטים , הקבוע בסעיף2 לחוק - .יסוד: השפיטה במקום ועדה שבה רוב לאנשי מקצוע בלתי- תלויים בנבחרי הציבור, בעקבות הצעת החוק יהיה בוועדה רוב לנבחרי הציבור ולנציגיהם , גם אם שניים מהנציגים בעלי רקע משפטי. יתרה מכך, כל הליך בחירת השופטים לבתי משפט השלום, וכל הליכי הקידום לבתי המשפט המחוזיים ולבית המשפט העליון , יהי ו בנוי ים על זכויות וטו הדדיות לנציגים של הקואליציה והאופוזיציה . בניגוד למצב היום, לא ניתן יהיה להשיג רוב בוועדה לבחירת שופטים בלא תמיכה של נציג פוליטי . בדרך זו, ידע כל מי שרוצה להתמנות לשיפוט בכל ערכאה בישראל שהדרך למינוי ו ולקידו מו עוברת אך ורק באמצעות השתייכות למחנה .פוליטי 18 . המשמעות של הצעת החוק היא, אם כן, פגיעה אנושה ב עקרונות שעומדים בבסיס שיטת בחירת השופטים היום , בפרט עקרון אי- תלות השופטים, בחירתם וקידומם של שופטים משיקולים מקצועיים ועקרון השיקוף החברתי בהרכב בתי המשפט , כלומר ימונו פחות נשים ומיעוטים לבתי המשפט . הבחירה לבית משפט השלום, וכן קידום לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון יהיו תלויים .בנאמנות ובזהות פוליטית במקום בפסיקה מקצועית לפי חוק בלבד כ ל שופט ,מכהן בבתי משפט השלום, המחוזי, ובבתי הדין לעבודה , יזכור ש בכל פעם ופעם ש הוועדה תצטרך להכריע איזה שופט לבחור לקידום – העמדה הפוליטית של המועמדים ונאמנותם תהיה החשובה ביותר בשורה התחתונה, ולא המקצועיו ת או עקרון השיקוף החברתי בהרכב בתי המשפט. 19 . פגיעה ב איזונים והבלמים בין הרשויות ובעקרון הפרדת הרשויות. במקום ההסדר הנוכחי המחייב מעורבות של גורמי המקצוע בבחירת שופטים לבית המשפט העליון והסכמה רחבה על כל מועמד, מוצע כי לקואליציה ולאופוזיציה 20 ראו פסק דין מיום8.12.2023 :של בית המשפט העליון באירלנד על רפורמה זוin the Matter of Article 26 of the Constitution and in the Matter of the Judicial Appointments Commission Bill 2022 [2023] IESC 34. 21 ראו לדוגמה את המלצות ועדת ונציה בנושא זה, לעיל ה"ש7, 'בעמ8. 22 45 (2024) YSTEMS S UDICIAL J UROPEAN E CEPEJ, .בלבד יהיו זכויות וטו ובתנאי שיתוק יוכל כל צד להביא לבחירת מועמדיו הגברת כוחן של הקואליציה והאופוזיציה בבחירת השופטים, תביא לכך ש כל שופט ב בית המשפט העליון יהי ה מזוה ה עם מחנה פוליטי- .מפלגתי האפשרות של הנציגים הפוליטיים ל שתק את הליכי בחירת השופטים לבית המשפט העליון תוכל להיות מנוצלת כדי להשפיע על תוצאותי הם של הלי כים .בבית המשפט העליון יתרה ,מכך הכוח שינתן לשר המשפטים להתגבר על שיתוק מעין זה – ברצותו י פעיל את מנגנון שבירת השיתוק וברצותו לא י ה עש זאת למשך תקופה ארוכה– גם הוא עלול להיות מנוצל כדי להשפיע על תוצאותיהם של הליכים בבית המשפט העליו .ן אף שכוח זה עלול להיות מנוצל רק פעם אחת בכהונת כנסת– עצם החזקתו בידי שר המשפטים משמעותית דיה כדי להאדיר את כוחו וכדי להשפיע עמוקות על הליכי בחירת השופטים לבית המשפט העליון . הגורמים האלה י פגע ו ביכולת ו של בית המשפט העליון למלא את אחד מתפקידיו העיקריים בדמוקרטיה הישראלית :לשמש בלם כמעט יחיד בפני כוחן הרב של הממשלה ושל הכנסת . בית המשפט העליון ששופטיו מתמנים לפי זהות מפלגתית ובעקבות וטו הדדי של הקואליציה והאופוזיציה בלבד יתקשה ל מלא את התפקיד המרכזי המוטל עליו, כלומר לפסוק באופן משפטי וניטראלי לפי חוק. ממילא, יהפוך בית המשפט העליון ממעוז של שלטון החוק וערכי היסוד של השיטה וממגינם של האזרחים והמיעוטים מפני פגיעות בלתי מוצדקות בזכויותיהם מצד השלטון, למוסד ה מעניק הכשר ולגיטימציה להתנהלות .שרירותית ופסולה של השלטון 20 . פגיעה במקצועיות השופטים . צמצום השיקול המקצועי בבחירת השופטים יפגע ב מקצועיות השופטים שיתמנו ו ב איכות ההליכים השיפוטיים. שופטים ייבחרו בשל קירבתם הפוליטית או נאמנותם האישית ל מפלגות ולנבחרי הציבור , והתאמתם המקצועית והאישית של השופטים לתפקיד השיפוטי יהפכו ל שיקול .משני23 21 . פגיעה בעצמאות הרשות השופטת ו באי-תלות שופטי בית המשפט העליון . הפגיעה באי- תלות שופטי בית המשפט העליון גלומה גם בפגיעה המשתמעת .בדרכי הבחירה בנשיא בית המשפט העליון לפי סעיף8 ,(א) לחוק בתי המשפט נשיא בית המשפט העליון מתמנה על ידי נשיא המדינה לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים (על דעת רוב חבריה) ,מקרב שופטי בית המשפט העליון .בפועל , נשיאי בית המשפט העליון התמנו עד כה בוועדה לבחירת שופטים לפי עקרון 23 השוו למצב העגום בתחום זה בבתי הדין הרבניים, אשר מוביל לכך ששיעור התלונות המוצדקות על ,דיינים הוא גבוה בהרבה משיעור התלונות המוצדקות על שופטים בשאר הערכאות: אריאל פינקלשטיין בתי הדין הרבניים ( 2020 .) הסניוריטי , קרי הוועדה לבחירת שופטים נוהגת לבחור לתפקיד את השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון . ,אף שאין לכך התייחסות בהצעת החוק כוונ תם המוצהרת של גורמים פוליטיים לא לדבוק בעקרון הסניוריטי, בשילוב ההצעה לתת רוב בוועדה לבחירת שופ ט ים ,לגורמי הקואליציה והאופוזיציה תביא לקדמת הבמה שיקולים מפלגתיים בהליך בחירת הנשיא, ותפגע באי- תלות השופטים המכהנים בכך שתתמרץ אותם לשאת חן בעיני .נבחרי הציבור ,בנוסף שינוי זה י אפשר לגורמים הפוליטיים להשפיע על ליבת העשייה השיפוטית והניהול השיפוטי של הרשות השופטת, באמצעות השפעה על נשיא בית המשפט העליון (תחומים ש בהם,, כאמור לעיל גם כך יש היום לשר המשפטים השפעה רבה24 .) דריסת רגל זו תגדל לא רק בבית המשפט העליון עצמו, אלא גם ביתר בתי ,המשפט .באמצעות השפעה פוליטית על בחירת נשיא בית המשפט העליון 22 . פגיעה בזכות להליך הוגן . אין כאן רק פגיעה ברשות השופטת, אלא בכל אזרחי ותושבי ישראל. בלא רשות שופטת עצמאית, תיפגע זכותם של כל אזרחי ותושבי ישראל להליך הוגן. רק שופטים בלתי תלויים הם ערובה למימוש זכות זו . 23 . פגיעה בעקרון השיקוף החברתי של מיעוטים מודרים ונשים בהרכב בתי המשפט בכלל, ו ב בית המשפט העליון בפרט. תפקיד מרכזי של בית המשפט הוא להגן דווקא על אותם מיעוטים אשר אינם .מיוצגים ברשויות הנבחרות מנגנון הבחירה המוצע המעניק כוח רב ל גורמים המיוצגים ברשויות הנבחר ות– ומשעתק את יחסי הכוחות הפוליטיים לבית המשפט– י פגע בשיקוף החברתי בהרכב בתי המשפט של ה מיעוטים ה מיוצגים בחסר . כך למשל: עולה החשש שבשיטת הבחירה המוצעת לא יהיה לאף צד תמריץ לבחור בשופט מהמיעוט הערבי או באישה לבית המשפט העליון על חשבון "המכסה" הפוליטית- מפלגתית .שלו 24 . פוליטיזציה של בית המשפט העליון תוביל לקיטוב ולפגיעה במגוון השיפוטי . דרכי בחירת נציגי המקצוע בוועדה, מנגנוני הוטו בהצעת החוק, ודרכי ההכרעה במקרים שבהם חלפה שנה בטרם מונה מחליף, אינם מקדמים שיקול ממלכתי- קונצנזואלי בבחירת נציגי המקצוע בוועדה ובבחירת שופטים , אלא דווקא את העמדה המפלגתית הקיצונית ביותר .של כל אחד מהצדדים במערכת הפוליטית ,על רקע תהליכים של קיטוב פוליטי בחברה בישראל שיטה זו תביא לבחירה של .שופטים על רקע זיהוי פוליטי ולפי עמדה פוליטית מובהקת כל צד במחנה הפוליטי ינסה להביא את חברי הוועדה ו המועמדים לשיפוט הקיצוניים ביותר שייצגו את עמדתו הפוליטית באופן המזוקק ביותר. איכותם המשפטית של 24 לוריא, לעיל ה"ש4. .המועמדים תידחק לקרן זווית ,בנוסף הדבר יוביל ל פוליטיזציה של הפסיקה בבית המשפט העליון, משום ששופטים שייבחרו על רקע עמדתם הפוליטית , על בסיס שיקולים פוליטיים, ישקפו בפסיקתם את הפוליטיקה– ו יש להניח ש אף יקצינו בפסיקתם את הקיטוב הפוליטי בחברה , בדומה לתהליכים שקרו לבית המשפט העליון הפדראלי בארצות הברית. כפי שקרה בארצות הברית, צפוי .שתהליכים אלה יערערו את האמון ואת הלגיטימציה של בית המשפט העליון25 מהלך זה אף יפגע במ גוון שופטי בית המשפט מבחינ ה חברתית, כגון השתייכות לאומית, מוצא עדתי או מגדר. 25 . פגיעה באמון הציבור ברשות השופטת . התומכים בשינוי שיביא לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים סבורים כי הירידה באמון הציבור בבית המשפט העליון בשנים האחרונות מחייבת שינוי. אלא שההצעה הזו תפגע עוד יותר באמון .הציבור בבית המשפט אמון הציבור ברשות השופטת תלוי בכך ששופטיה מקצועיים וממלאים היטב את תפקידם לשפוט באופן אובייקטיבי, ניטראלי ו :בלתי תלוי ולפי חוק בלבד. כפי שפסק, לדוגמה, השופט ברק "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, בלתי תלויה, הוא באמון הציבור. זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי הדין. זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, נייטרלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של עניין אישי בתוצאה. זהו אמון הציבור ברמתה המוסרית הגבוהה של השפיטה. בלא אמון הציבור לא תוכל הרשות השופטת לפעול" (בג"ץ732/84 צבן נ' השר לענייני דתות.) כיום אמון הציבור ברשות השופטת גבוה בהרבה מאמון הציבור בכנסת או בממשלה . 26 בחירת שופטים לפי נאמנותם הפוליטית תערער את אמון הציבור .ברשות השופטת, שתיתפס כפוליטית27 26 . וה וטו האופוזיציוני על מינוי שופטים בכל הערכאות עלול להביא לתוצאות מזיקות. אמנם בהצעה זו יש שיפור מסוים לעומת ההצעה שהובאה בינואר2023 לפיה הקואליציה ממנה לבדה את השופטים ללא היוועצות באף גורם אחר. אלא שמתן זכות וטו לאופוזיציה, בכל הערכאות, איננה פתרון פלא. אופוזיציה יכולה לבחור לא לשתף פעולה כלל או תוך סחטנות קיצונית מול הקואליציה, מה שיביא לשיתוק (לפחות בע רכאות הדיוניות ,). האופוזיציה בזמן הכנסת הקודמת מנעה 25 :לתהליכים אלה בארצות הברית, ראוHow Political Jon C. Rogowski and Andrew R. Stone, Contestation over Judicial Nominations Polarizes American’s Attitudes toward the Supreme Court, 51 BRITISH JOURNAL OF POLITICAL SCIENCE 1251 (2021) 26 ,'תמר הרמן ואח מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024 . 27 השוו ": גד ברזילי, "מינויים שיפוטיים בישראל ובעולם ספר גרוניס ( 2023 .) ,למשל, את קיומה של ועדת האתיקה, ועדה חיונית בכנסת, למשך מעל שנה מנימוקי "חרם פרלמנטרי" נטו. אין ספק שיש לשריין מקום ל נציג בוועדה מטעם האופוזיציה, אך לטעמנו מתן זכות וטו לאופוזיציה על כל מינוי בכל ערכאה עלול להביא לתוצאות בעייתיות מאד, בהן אופוזיציה ה משתקת או "מטרילה" את ו הו עדה. כמו כן, עלולים להיסגר "דילים" פוליטיים מול נציג האופוזיציה, כאלה שלא קשורים כלל במינוי שופטים אלא בדילים המקובלים בין הקואליציה והאופוזיציה. כל אלו נוגדים את מטרת הו ו עדה שהיא מינוי מקצועי וראוי .לשופטים בישראל 27 . ההקשר הכולל .שלושה הקשרים מחמירים את ה פגיעה באי-תלות השופטים (והשוו לפסיקת בית הדין האירופי לצדק, הנוקט גישה הקשרית לבחינת פגיעה באי-תלות השופטים , 28 ותופס צמצום מוסדי של ההגנה על אי- תלות השופטים כהפרה של הדין האירופי29 ,). ראשית, ההקשר הכולל של שיטת המשטר בישראל שבה בניגוד לשיטות משטר אחרות , ,כאמור לעיל בית המשפט הוא הבלם המוסדי היחיד כמעט על כוחן של הממשלה והקואליציה . 30 ,שנית ,כאמור לעיל הרשות השופטת בישראל אינה זוכה לעצמאות מוסדית מספקת בשל השפעתה של הרשות ה מבצעת על דרכי ניהולה ,ו על כן תפקידו ודרכי מינויו של נשיא בית המשפט העליון חשובים כגורמים מאזנים , הן ב הגנה על אי- תלות השופטים )ברמה האישית והן בהגנה על עצמאותה המוסדית (החלקית של הרשות השופטת . 31 28 . ההקשר השלישי מתייחס ל .תהליכי נסיגה דמוקרטית במיוחד במדינות שנמצאות בסכנה לנסיגה דמוקרטית ,כמו ישראל , חיוני לעמוד על המשמר מפני פגיעה בשלטון החוק על ידי כרסום ב אי-תלות השופטים . אחת הדרכים שבה נעשה הדבר במדינות החוות נסיגה דמוקרטית הוא בהגברת הפוליטיזציה של שיטת בחירת השופטים. לדוגמה, בפולין נקבע כי15 מתוך17 השופטים החברים בוועדה הבוחרת שופטים ימונו על ידי הפרלמנט. בהונגריה הוגברה הפוליטיזציה בשיטת בחירת שופטים על ידי ביטו ל הוועדה המיוחדת לבחירת שופטים שבה 28 The Untapped Potential of the Systemic Criterion in the ECJ’s Case Law Mathieu Leloup, on Judicial Independence 24(6) GERMAN LAW JOURNAL 995 (2023) 29 Prim Ministru, 20.4.2020 - Il . Repubblika v . בדומה, בית המשפט האירופי לזכויות אדם פירש את החקיקה בפולין שהעבירה סמכויות בהליכי מינוי שופטים לפרלמנט שם כפוגעת בסעיף6 לאמנה האירופית המגן על הזכות לשימוע בפני טריבונאל בלתי - :תלוי וחסר פניות שהוקם לפי חוק. ראוReczkowicz v. Ficek and Ozimek v. Poland, 8.2.2022 - ska ń Doli ; Poland, 22.7.2021 . 30 כהן , לעיל ה"ש3 . 31 ראו לוריא, לעיל ה"ש 4. על אי -תלות אישית ואי- :תלות קיבוצית ומוסדית, ראו שטרית , לעיל ה"ש2 , 'בעמ240-226 . לכל מפלגה היה קול אחד, והחלפתה בוועדה המשקפת את ההרכב הפוליטי בפרלמנט . 32 הניסיון של המדינות האלה הוא תמרור אזהרה גם למדינ ת .ישראל סיכום 29 . אף שהצעת החוק אינה מעניקה רוב לקואליציה ב וועדה ל בחירת השופטים, כפי ש הוצע בנוסחים קודמים , ואף שתחילתה נקבעה לכנסת הבאה– במתכונתה .הנוכחית יש להתנגד להצעת החוק פגיעה ב אי-תלות השופטים היא פגיעה במשטר הדמוקרטי. עצמאות השפיטה היא עקרון יסוד של השיטה הדמוקרטית . הפגיעה ,בעצמאות הרשות השופטת הגלומה בהצעה להעניק לגורמים הפוליטיים רוב בוועדה לבחירת שופטים , במציאות שבה אין איזונים ובלמים אחרים – מסכנת את אופי המשטר הדמוקרטי של ישראל . שפיטה שאינה עצמאית פוגעת בעקרון שלטון החוק ובשוויון בפני החוק, פוגעת ,בעקרון הפרדת הרשויות ו מאיימת על אפשרותם של כל אזרחי ותושבי ישראל לממש את חירויותיהם .הדמוקרטיות ברור שניתן לשקול תיקונים בשיטת בחירת השופטים, כגון הגברת שקיפות חלק מההליכים או מחויבות רבה יותר של הוועדה לבחירת שופטים לעקרון השיקוף החברתי בהרכב בתי המשפט – בתנאי שהתיקונים לא יפגעו בעצמאות מערכת המשפט ו ייעשו בהסכמה רחבה– אבל באותה מידה ברור שאין מקום לתיקון ההרסני ,המוצע כאן. מעבר לכך אסור שתיקון כזה ייעשה במהלך .מזורז, ללא זמן ארוך ומשמעותי לשמיעת הערות הציבור ומומחים בקשר אליו ההקשר הנוכחי, ובעיקר בימים אלה, של עסקת החטופים, מעלה חשש שמדובר י בנ סיון להעביר את המתווה במהירות כאשר אין קשב ציבורי לנושא. זהו מהלך .חמור ולא ראוי ,בכבוד רב פרופ' עמיחי כהן ד"ר גיא לוריא ד"ר עמיר פוקס 32 ,'סוזי נבות ואח התיקון לביטול עילת אי- הסבירות: התמונה הכוללת– דיון משווה על דמוקרטיות בנסיגה ( 2023 .)