חומר רקע

24-01-2025 לכבוד ועדת הכנסת הצעה של חה"כ גוטליב – בעניין חסינות חברי הכנסת – נייר עמדה "אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה" היא עמותה שהוקמה כדי להגן על מדינת ישראל מפני ניסיון ההפיכה המשטרית שאיימה על הדמוקרטיה הישראלית, ושמה לה למטרה לפעול למען שמירה על ישראל חזקה, יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית לדורות על פי ערכי ורוח מגילת העצמאות. משום כך אנו מתנגדים בתוקף.להצעת החוק של חה"כ גוטליב שעניינה הרחבת חסינות חברי הכנסת חברי הכנסת בישראל נהנים מחסינות מהרחבות שמוכרות במדינות דמוקרטיות. מדינות רבות תוחמות את החסינות לתחומי הפרלמנט וגם אז היא חלה על התבטאויות בלבד, שקשורות למילוי תפקידו של חבר הפרלמנט. בחלק מהמדינות, לא חלה החסינות על הוצאת דיבה ועל הבעת דעות בעלות אופי פרטי. באחרות היא לא חלה על תביעות אזרחיות. מחקר שבוצע במרכז המחקר של הכנסת ואשר פורסם ביום21.2.2021 , אף מצביע על מגמה הולכת וגדלה בעולם לצמצם את היקפה של החסינות. לעומת זאת, חסינות חברי הכנסת בישראל,, כבר היום חלה הן על הבעת דעה והן על מעשים שנעשו הן בכנסת והן מחוצה לה. נותרה רק מגבלה אחת – "שההתבטאות והמעשים ייעשו במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת". עד להצעת החוק של חה"כ ,גוטליב המצב הוא ש יש לחברי הכנסת שלנו שני סוגים של חסינות: חסינות מהותית (במילוי ה .תפקיד) וחסינות דיונית החסינות המהותית מגנה על התבטאויות ומעשים שנעשו במסגרת מילוי התפקיד, בעוד שהחסינות הדיונית מגינה על חברי הכנסת, בין היתר, מפני הליכים משפטיים על מעשים שנעשו שלא במסגרת מילוי התפקיד. החסינות המהותית אינה ניתנת להסרה והיא עומדת לחבר הכנסת לנצח, גם לאחר סיום כהונתו, אבל היא אינה מוחלטת. לא כל התבטאות של חבר כנסת מוגנת, והחסינות לא נועדה לאפשר לחבר הכנסת לעבור על .החוק החסינויות הדיוניות הן רבות: חסינות מפני העמדה לדין פלילי בעבירות שאינן במילוי תפקיד, חסינות מפני .האזנת סתר, חסינות מפני חיפוש ומפני מעצר חסינויות אלה ,מגינות על חבר הכנסת רק בתקופת כהונתו פרטיהן מוסדרים בחוק חסינות חברי הכנסת .וחה"כ יכול לבקש מהכנסת שתעניק לו חסינות על פי התפיסה ,המקובלת החסינות,, כפי שהיא כיום אינה חלה על שלב החקירה הפלילית . בשנת2007 קבע ,בג"ץ כי חסינותו הדיונית של נשיא המדינה אינה משתרעת על שלב החקירה הפלילית, ומסקנתו זו התבססה בין היתר, על ההשוואה לדין החל לגבי חברי כנסת. נפסק כי "בצד הוראות החסינות הדיונית הנוגעות לחבר הכנסת, מוכרת, ככלל, כפיפותו של חבר הכנסת ,לחקירה פלילית" ובהמשך: "החסינות הדיונית הנתונה לחבר הכנסת, כזו הנתונה לנשיא אינה מונעת, אפוא חקירה פלילית ושימוע". עמדה זו, על פיה אין חסינות מפני ח קירה, באה לידי ביטוי גם בדו"ח ה ועדה הציבורית לבחינה מחדש של נושא חסינ ות חברי-הכנסת, שפורסם ב- 1997. ה ועדה הציעה להוסיף הסדר בעניין חקירת ח"כים ולפיו פתיחה בחקירה תיעשה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, תוך שמובהר כי "אין בחוק הוראה כלשהי המתנה חקירה פלילית נגד חברי הכנסת, בהסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה". בשל רגישות העניין, קיים נוהל משטרתי מיוחד המסדיר פתיחה בחקירה נגד אישי ציבור בכירים, לרבות חברי-כנסת. חקירה כזו טעונה אישור של ראש אגף החקירות והמודיעין במטה הארצי, שנדרש לי דע את ,היועמ"ש על החלטה לפתוח בחקירה. על פי הנוהל, ביצוע חקירה גלויה ראשונה, ובכלל זה חקירה פרונטלית יובא מראש לידיעת פרקליט המדינה או פרקליט המחוז הרלוונטי. אם שוכנע ראש אגף החקירות כי יש צורך לזמן את חבר הכנסת לחקירה– עליו לדווח על כך למפכ"ל. אם חבר הכנ ס ת נדרש לחקירה כחשוד, יש צורך לי דע על כך את יו"ר הכנסת, בכפוף לטובת החקירה . אם החקירה מעלה בסופו של יום כי העבירה בוצעה במסגרת מילוי ה תפקיד, חלה החסינות המהותית ולא ניתן יהיה להעמיד לדין את חבר הכנסת . ,אם, לעומת זאת מעלה החקירה כי המעשים שנעשו לא בוצעו בזיקה לתפקידו של חבר הכנסת– אפשר יהיה להמשיך את ההליך הפלילי ובסיומו אף להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת. במקרה כזה יחול ההסדר שבחוק החסינות, המאפשר לחבר הכנסת לפנות בבקשה לקבל חסינות דיונית מפני העמדתו לדין פלילי . הצעת החוק שהגישה לאחרונה ח ה "כ טלי גוטליב מבקשת לסטות מן הדין הקיים ולקבוע כי ככלל, אי אפשר יהיה לפתוח בחקירה נגד ח"כ ואף לא לדון בתביעה אזרחית נגדו, אלא אם90 חברי כנסת יקבעו כי המעשה המיוחס לחבר הכנסת לא נעשה במסגרת מילוי תפקידו . להצעת החוק הנדונה אין אח ורע בעולם והיא הופכת את כנסת ישראל לעיר מקלט לעבריינים ולמעוולים . על פי ההצעה , חקירה פלילית והליכים אזרחיים נגד חבר כנסת לא ייפתחו אלא אם קבעה הכנסת ברוב של90 ,מחבריה רוב ש כמובן לא יושג לעולם , שהמעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה "לא נעשו במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת". זאת לעומת המצב הקיים ,כיום לפיו חקירה נפתחת ב ידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה ומשגובש כתב אישום, על חבר הכנסת לשכנע את הכנסת שכתב האישום שהוגש נגדו הוא בגין עבירה שעבר במסגרת מילוי תפקידו ואילו בתביעה אזרחית יהא עליו לשכנע בכך את בית המשפט. על פי לשון ההצעה לא תיפתח חקירה ולא יוגש כתב אישום נגד חבר כנסת שתוקף את אשתו או יורה בשכנו אלא אם90 חברי כנסת אישרו לעשות כן. לכאורה, בית דין רבני או בית דין שרעי לא יוכל ו אף לדון בתביעת גירושין נגד חבר כנסת אם רק89 ח"כים סמכו ידיהם עליה. את הצעתה נימקה חה"כ גוטליב בכך שבית- המשפט אינו כשיר לקבוע האם האמירות או המעשים היו במסגרת מילוי תפקידו של חבר- ."הכנסת שכן "אין בידיו הכלים להחליט מהו היקף תפקידיו של חבר הכנסת בהציגה את הצעת החוק היא הוסיפה שדווקא לה יש את היכולת לקבוע האם היא ביצעה את העבירה במסגרת תפקידה כחברת כנסת. !זוהי איוולת מוחלטת על- פי היגיון זה יש לקבוע שלבית המשפט גם אין כלים להחליט האם עבר נאשם כלשהו מעשה עבירה שהרי "אין בידיו הכלים להחליט מהו היקף תפקידיו ומה היקף פעילותו של החשוד ." !ברור שזהו אבסורד בתי המשפט דנים מידי יום בעבירות מכל המינים והסוגים ואינם נדרשים ליכולת מיוחדת כדי להכריע בשאלה האם עומדת לנאשם הגנה כמו "הגנה עצמית" או "הגנת העדר השפיות" או שאין לו הגנה ויש לדון בשאלת .אשמתו או חפותו ,בכבוד רב איתן הרצל, מנכ"ל אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה