חומר רקע
הלשכה המשפטית
הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת
:סימוכין2024-163767
,ירושלים22
בינואר
2025
כ"ב ב
טבת תשפ"ה
לכבוד :חברי ועדת הכנסת
,שלום רב
נייר הכנה לישיבת ועדת הכנסת : הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון-
אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-
2024
/(פ5037/25) של חה"כ טלי גוטליב
ביום4.12.2024
אושרה בדיון המוקדם והועברה לוועדת הכנסת הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם
וחובותיהם (תיקון- אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-
2024
/(פ5037/25
) שהגישה
חה"כ טלי גוטליב (להלן-
.)הצעת החוק
הצעת החוק מוסיפה סעיף-
קטן חדש לסעיף1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-
1951
(להלן-
:חוק החסינות או החוק) ולפיו
"לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר הכנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר הכנסת, אלא אם
כן קבעה הכנסת, ברוב של90
מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה
במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת; הוראה זו לא תחול לעניין חקירה פלילית שע ניינה
עבירה על הוראות סעיף284
וסימן ה' לפרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז-
1977
".
[ההפניה היא לעבירות
]שוחד, מרמה והפרת אמונים
לקראת ישיבתה הראשונה של ועדת הכנסת
ל הכנתה של הצעת החוק לקריאה הראשונה, להלן הערות
:ראשוניות של הייעוץ המשפטי
.א רקע-
חסינות חברי הכנסת
ו המצב הקיים
באשר ל
אפשרות לקיים הליך משפטי נגד
ם
1.
כפי שיפורט בפרק זה, חוק החסינות, אשר נחקק בשנת1951
,עוד בטרם
עוגן נושא החסינות כעיקרון
חוקתי ב סעיף17
ל
חוק-
,יסוד: הכנסת
מקנה
.לחברי הכנסת חסינות עניינית וחסינות דיונית
2.
סעיף1
לחוק קובע כי"
חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה
משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה-
בכנסת או מחוצה לה
- אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת."
חסינות
זו, המכ ונה
החסינות העניינית
או המהותית, אינה מוגבלת למעשים שנעשו במשכן הכנסת, לא ניתן
.להסירה, והיא חלה גם לאחר סיום הכהונה בכנסת
2
3.
תכליתה של החסינות
העניינית
הוצגה
לאורך השנים בשורה של פסקי דין של בית המשפט העליון. כך
למשל,
לאחר שחבר כנסת נדקר בשנת1967
בידי
תוקף שטען להגנתו כי עשה זאת
ב מטרה לזעזע את
הציבור בשל עמדותיו של חבר הכנסת ,כתב הנשיא אגרנט כי החסינות העניינית "לא הוענק[ה]
לחברי
הכנסת בשל ענינו הפרטי כביכול של כל אחד מהם ליהנות מהן, אלא רק מחמת האינטרס שיש לציבור
בפעולתו התקינה של התהליך הדמוקרטי, הוא התהליך של בירור ה"אמת" המדינית מכוח שקלא וטריא
מילולית ועל-ידי החלפת דעות באורח ח
ו
פשי...
."
1 בפסק דין נוסף בו נבחנה השאלה האם
מעשיו של חבר
הכנסת שנתבקשה העמדתו לדין נכללים במסגרת החסינות שבסעיף1
לחוק נכתב כי"
ביסוד החסינות
העניינית עומד הצורך להבטיח את פעילותו הפרלמנטרית
החופשית של חבר הכנסת. פעילות זו מהווה יסוד
חשוב במבנה הדמוקרטי שלנו. "חבר-כנסת" הוא "יחידה חוקתית". עצמאות פ עולתו, ויכולתו לגבש את
.השקפתו בעניינים שעל סדר היום הפרלמנטרי, חיונית למבנה המשטר החוקתי"
2
4.
לצד החסינות העניינית מוקנית לחברי הכנסת גם
חסינות דיונית מפני העמדה לדין פלילי , אשר חלה רק
בתקופת הכהונה ולא לאחריה . חסינות זו אינה מוחלטת במובן זה שהיא אינה מוקנית אוטומטית וחבר
הכנסת נדרש לבקש את קביעתה (בעבר- היועץ המשפ טי לממשלה נדרש היה)לבקש את נטילתה,
בהחלטה
של מליאת הכנסת לפי המלצה של ועדת הכנסת
; היא
אינה תלויה בזיקה למילוי התפקיד
ולכן
חלה גם על
מעשים שבוצ .עו לפני תחילת הכהונה
" בהתייחסו להוראות החסינות הדיונית ציין נשיא בית המשפט העליון לנדוי כי יש בהוראות מרחיקות
אלה סטייה מן הכלל הגדול, המונח ביסוד המשטר הדמוקרטי שלנו, שהכול שווים לפני החוק ... חסינות זו
... הוענקה להם ... כדי להבטיח את פעולתה התקינה של
נ הכ סת כרשות המחוקקת, פן תופרע פעולתה על
ידי הטרדת חבריה בהגשת אישומי שווא מטעמים פסולים, ביזמת הרשות המבצעת, שתבקש להשפיע
.בדרך זו שלא כדין על חופש פעולתם של נבחרי העם ולשבש את הבעת רצונם החופשי"
3
,בשל תכלית זו
החסינות הדיונית עוסקת רק בהליכים פליליים ולא.אזרחיים
5.
בדיון שנערך במליאת הכנסת ביום1.8.1979
על נטילת החסינות מחה"כ
שמואל פלאטו שרון,
הציג יו"ר
ועדת הכנסת, חה"כ יצחק ברמן, את תפיסתו בדבר
תכלית החסינות הדיונית:
"מוסד החסינות בא להגן על בית
.הנבחרים מפני התערבות שרירותית מצד הממשל בפעולתו התקינה
כידוע התפתח מוסד החסינות בראשית תולדותיו של הפארלאמנט כשהיה עליו להי אבק בנסיונות מצד
מלכים ושרים להצר את צעדיו ולהשפיע על החלטותיו על ידי לחץ ואיומים על חברי.ו
להצדקת עקרון
החסינות נטען בשעתו כי ממשלות הדביקו אשמות שווא בבעלי נטיות שלא היו רצויות לאנשים בעלי
השפעה בממשל, וזאת במגמה
להטרידם או גם להכניסם לבתי כלא כדי למנוע את נוכחותם בבית
.הנבחרים וכדי להרתיע נבחרים אחרים מלתקוף את הממשל
עם קום מדינת ישראל ראו מחוקקיה
הראשונים של
המדינה לנכון לאמץ את העקרון
ה.זה, על כל צרה שלא תבוא ..בשום פנים אין
המטרה
:לחלק את אזרחי ישראל לשני מחנות
מחנה אחד, שהוא מיעוט, ובו חברי הכנסת הזכאים למעמד של
כעין אצולה; ומחנה שני הכולל את כל יתר תושבי המדינה ובהם אנשים דגולים ביותר
שהם בבחינת
מעמד נחות. להיפך, מטרת החסינות היא, לעניות דעתי, למנוע אפליה נגד חבר הכנסת בגל ל היותו חבר
הכנסת ואין מטרתה להעניק לו זכויות יתר."
1 ע"פ
255/68
מ נ "י' אברהם בן משה (
8.9.1968
.)
2
בג"ץ1843/93
רפאל פנחסי נ' הכנסת( 'ואח17.1.1995
) (להלן-
.)בג"ץ פנחסי
3
בג"ץ507/81
( ח"כ אהרן אבו חצירא נ' היועץ המשפטי לממשלה20.11.1981
.)
3
6.
,בכל הנוגע לחסינות העניינית ניסה בית המשפט העליון במהלך השנים לבחון כיצד ניתן ליישב בין העובדה
שמילוי התפקיד של
חבר הכנסת צריך להיעשות כדין,
לבין העובדה שייתכן כי "במילוי תפקידו או למען
.מילוי תפקידו" ייעשו מעשים בניגוד לחוק" נקבע כי חוק החסינות מניח קיומה של זיקה או קירבה או
יחסי גומלין בין תפקידו של חבר
הכנסת (המשתרע על פעולות מותרות בלבד) לבין הפעולה האסורה
שבוצעה (שבגינה מופעלת החסינות). ז יקה, קירבה או יחסי גומלין אלה מבוטאים בהוראת חוק החסינות
כי הפעולה האסורה היא "במילוי" התפקיד או "למען" מילוי התפקיד"
4 .
7.
בדומה ניסה בית המשפט למצוא את האיזון בין
ה
תכליות השונות העומדות ביסוד
החסינות: מחד גיסא
להבטיח את הפעילות התקינה של הכנסת ולאפשר לחברי הכנסת לפעול בעצמאות וללא חשש מהליכים
משפטיים בקשר לכהונתם, ומאידך גיסא להגן על שלטון החוק ושוויון הכול בפני החוק והרצון למנוע
.שימוש לרעה במוסד החסינות
8.
הקרבה הדרושה בין הפעולה הבלתי חוקית שבוצעה לבין תפקידו של חבר הכנסת, כמו גם נקודת האיזון
,בין תכליות אלה" נמצאה במבחן המכונה
מבחן הסיכון הטבעי" " או
מבחן הסיכון המקצועי ". לפי מבחן
זה, "סביב תפקידו של חבר
הכנסת, הכולל בחובו פעולות חוקיות בלבד, קיים מיתחם או מעטפת או מעגל
של פעולות בלתי חוקיות, שעליהן-
ורק עליהן-
...משתרעת החסינות. פעולה בלתי חוקית מעבר למיתחם
לא תעניק לחבר-
".הכנסת חסינות עניינית5
"גלישה" של
חבר הכנסת
לאותו מתחם אסור אגב פעולה חוקית
תזכה את
חבר הכנסת
בחסינות העניינית, שכן מטרת החסינות למנוע מצב בו
חבר הכנסת
נמנע מביצוע
פעולות מותרות בש.ל החשש כי הן תגלושנה לעבר פעולות אסורות
9.
בהציגו מבחן זה לראשונה בפס"ד פנחסי פרט המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק מספר דוגמאות להמחש
ה6:
"חבר כנסת משתתף בדיון בכנסת על מדיניות הביטחון. תוך כדי דבריו הוא אינו
נזהר בלשונו, וברשלנותו
מוסר "ידיעה"... סודית. נניח כי במעשיו אלה הוא עבר עבירה פלילית... החסינות העניינית תעמוד לו. לא
כן, אם בהתנגדותו למדיניות הביטחון של הממשלה הוא ... קורא מתוך רשימה שהכין מראש ידיעות
סודיות... במקרה הראשון החסינות העניינית תעמוד לחבר הכנסת שכן העבירה שבוצעה על
ידיו היא בגדר
הסיכון שהוא מטבעו ומטיבו של מי שמביע דעה פומבית בענייני ביטחון... במקרה השני החסינות העניינית
לא תעמוד לחבר הכנסת, שכן העבירה שבוצעה על
ידיו היא אירוע עצמאי, שבו מנוצל המעמד של חבר
הכנסת כדי לבצע עבירה פלילית...
חבר ...הכנסת משתתף בהפגנה למען עניין הקשור במצע מפלגתו. להפגנה ניתן היתר כדין. בשלב מסוים
היא הופכת להפגנה אסורה. חבר הכנסת, בלהט הפעילות, ממשיך להשתתף גם בהפגנה האסורה. הח סינות
.העניינית תעמוד לו ..כדי לשמור על חופש שיקול דעתו אם להשתתף בהפגנה כדין, חוק החסינ ות מעניק
לו חסינות בפני אותו חלק בלתי חוקי של ההפגנה שאליו הוא עשוי להתדרדר. לא כן אם חבר הכנסת מתכנן
מראש הפגנה בלתי חוקית. ככל אזרח, גם חבר הכנסת צריך להשתתף רק בהפגנות כדין. תכנון וביצוע של
הפגנה בלתי חוקית הם עבירה פלילית, שגם חבר כנסת צריך ליתן את הדי...ן עליה
4
בג"ץ11298/03
( 'התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת, ח"כ גורולובסקי ואח23.2.2005
) (להלן-
.)בג"ץ גורולובסקי
5
.בג"ץ גורולובסקי
6
בג"ץ.פנחסי
.המבחן האמור הוצע ע"י המשנה לנשיא ברק והצטרפו אליו השופטים שלמה לוין ודב לוין
יוזכר כי בפס"ד זה הוצגו שני מבחנים נוספים
)(שבסופו של דבר לא התקבלו בבג"ץ גורולובסקי -
הנשיא שמגר הציע את מבחן הזיקה
המהותית, לפיו "חייבת להיות זיקה הגיונית בין התפקיד ומ ילויו לבין המעשה שלגביו מוענקת לו החסינות"; השופט גולדברג הציע
את מבחן הרלוונטיות, לפיו יש לב
חון את הרלוו" נטיות של הבעת הדעה או המעשה למילוי התפקיד: לעניין הבעת דעה יש לבחון אם
חבר כנסת סביר היה מבצע אותה עבירה בנסיבות אותו מקרה, במילוי תפקידו
", ואילו לעני ין מעשה אחר תחול החסינות רק
".)כשמדובר ב"עבירה שיסוד המודעות נעדר ממנה (דוגמת עבירות רשלנות ועבירות של אחריות קפידה
4
המצע של מפלגה בכנסת הוא לבטל את מס ההכנסה. למותר לציין שחבר הכנסת חופשי לנאום בעניינה
בכנסת כרצונו. אך אסור לו לחבר הכנסת להימנע מתשלום מס. בכך הוא יעבור עבירה פלילית שאינה נופלת
".לגדר החסינות העניינית
10
.
,חודשים ספורים לאחר שניתן פסק הדין בעניין פנחסי
נקרתה בפני בית המשפט העליון ההזדמנות לייש ם
את אחת הדוגמאות הנ"ל.
7
ביום28.6.1995, אגב דיון בהצעות אי-
,אמון במליאת הכנסת
תקף
חה"כ בנימין
נתניהו
את הממשלה בעניין עמדתה ביחס למשא ומתן עם סוריה, ואמר כי בידיו מסמ כים המוכיחים את
טענותיו. שר החוץ שמעון פרס עלה לדוכן להשיב להצעת
אי ה-
אמון וטען כי מדובר ב"בלוף". בתגובה, ציטט
חה"כ נתניהו מתוך מסמך שנטען הוא כי מסמך צבאי מסווג. העותרים פנו ליועץ המשפטי לממשלה בטענה
כי יש להעמיד את חה"כ נתניהו לדין, ונדחו בטענה של חסינות .עניינית, ועל כך הגישו את עתירתם
:הנשיא ברק קבע כי אכן במקרה זה חלה החסינות העניינית והסביר את עמדתו לאור נסיבות המקרה
"חבר הכנסת נתניהו לא תכנן מראש את הקראת המסמך. הוא נגרר לכך בעקבות דברי תשובתו של שר
החוץ. הייתה זו תגובה ספונטנית לטענה שהועלתה, כאילו
."המסמך לא קיים והוא אינו אלא "בלוף
,הקראת המסמך אינה אירוע העומד בפני עצמו. היא גם לא נשתזרה מראש בדבריו של חבר הכנסת נתניהו
באופן שניתן לראות בה חלק מתכנון מוקדם. הפעילות המותרת של חבר הכנסת נתניהו היא נאומו בכנסת
בענייני המשא והמתן לשלום עם הסורים. הגי לוי הבלתי חוקי של המסמך הוא סיכון טבעי שלפניו ניצב
הנואם לאור דבריו הקשים של שר החוץ כלפיו. זוהי אותה גלישה מהמותר לאסור, המאפיינת סיכון כרוך
וטבעי לתפקידו של חבר הכנסת".
מהאמור עולה כי החסינות העניינית המעוגנת בסעיף1 לחוק , כפי שפורשה בפסיקה ארוכת שנים של בית
המשפט העליון ויושמה הן
בבית משפט זה8
והן
בע רכאות נמוכות, מגנה על חברי הכנסת מקיומם של
.הליכים משפטיים, פליליים ואזרחיים, בקשר למילוי תפקידם
כיצד ממומשת הגנה זו הלכה למעשה ?
בשלב זה מבחין החוק בין הליכים פליליים לאזרחיים.
11
.
בכל הנוגע
ל
הליכים אזרחיים , החוק אינו מגביל את עצם הגשת התובענה נגד
חבר הכנסת
לבית המשפט
ופתיחה בהליך משפטי. ואולם, ח
בר הכנסת רשאי לטעון בבית המשפט
כי עומדת לו חסינותו
העניינית ,
.ואם בית המשפט מקבל טענה זו, נפסקים ההליכים
מעיון בפסיקה עולה שבהליכים אזרחיים שבהם טענו חברי הכנסת טענת חסינות (טענה שעלתה מטבע
הדברים בעיקר ביחס להתבטאויות), התקבלה על פי רוב טענה זו על ידי בתי המשפט והתביעה ,נדחתה
בדרך כלל בסילוק
:על הסף. להלן דוגמאות מהשנים האחרונות
א.
התקבלה בקשת חה"כ איתמר בן גביר לסלק על הסף תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו בקשר לפרסומים
.שפרסם בפייסבוק, שלפיהם התובע ארגן קבלת פנים למחבל משוחרר, והתובע חויב בתשלום שכ"ט
בית המשפט ציין כי הפרסום עוסק בעיקר בהתנצחות עם עיתונאי, וקיימת זיקה מובהקת בין הפרסום
לב.ין תפקידו של חבר הכנסת9
7
בג"ץ5151/95
ח"כ רן כהן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, ח
ה( '"כ בנימין נתניהו ואח28.1.1996
.)
8
בג"ץ11225/03
בשארה נ' היועמ"ש(
1.2.2006
)(להלן-
" :בג"ץ בשארה), הנשיא ברק
לנוכח ה
לשון הרחבה שבה מנוסחות, בדרך כל,ל
העבירות הקשורות בחופש הביטוי, כגון הוצאת לשון הרע, הסתה, המרדה ואמירת דברי שבח לארגון טרור, קיים חשש שאם יהיו
חברי הכנסת חשופים לאישומים פליליים אלה, יהיה בכך כדי ״לצנן״ את יכולתם להתב טא ללא חשש גם במקרים שבהם דבריהם
אינם מהווים עבירה פלילית. תוצאה זו תפגע פגיעה קשה בחופש הביטוי הפרלמנטרי ובחירויות היסוד הפוליטיות הקשורות בו."
9
)'ת"א (נת22
-
09
-
33783
( סאיד עיסא נ' ח"כ איתמר בן גביר1.3.2023
.)
5
ב.
התקבלה בקשת חה"כ מיכל שיר (בהליך שהתקיים בתקופה שבה התפטרה מהכנסת
אך החסינות
המהותית
עדיין עמדה לה ) לסלק על הסף תביעת לשון הרע שהוגשה
נגדה ביחס לפרסומים שונים
בסוגיות ציבוריות., והתובעים חויבו בתשלום שכ"ט10
ג.
התקבלה בקשת חה"כ אביר קארה לסלק על הסף תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו בקשר לראיונות
.לתקשורת שהופצו ברשתות החברתיות שבהם כונה התובע "עבריין", והתובע חויב בתשלום שכ"ט11
ד.
התקבלה בקשת חה"כ יאיר גולן לדחות על הסף תביעת לשון הרע שהגיש נגדו חה"כ איתמר בן גביר
בקשר.לציוצים בטוויטר12
ה.
התקבלה בקשת ח
ברות הכנסת מיכל בירן וסתיו שפיר לסלק על הסף תביע
ה בשל
לשון הרע והפרת
חובה חק
ו קה שהגישו איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי בקשר להתבטאויות בפאנל בחירות ובראיון
בתקשורת ששותף ברשתות החברתיות כנגד מועמדים בבחירות ושימוש בכינויים כגון.טרוריסטים13
ו.
התקבלה בקשת חה"כ יצחק הרצוג לסלק על הסף (בין היתר בשל טענת חסינות) תביעה בקשר
להעברת הודעות דוא"ל שקיבל והעביר
למשטרת ישראל,
.והתובע חויב בתשלום שכ"ט14
12
.
יצוין כי היו מקרים
ב שנים האחרונות
ש
בהם לא דחה בית המשפט תביעה אזרחית נגד ח"כ על הסף
וקבע
כי טענת החסינות תיבחן בשלב מאוחר יותר בהליך , אך ככלל
באותם מקרים חבר הכנסת היה יו
ז ם ההליך
ו
טענת החסינות נטענה לאחר ש הוגשה נגדו
תביעה שכנגד.
15
בהקשר זה ראוי להזכיר כי בית המשפט
העליון טרם הכריע בשאלה האם בחינת טענת חסינות צריך שתיעשה באופן שונה כאשר מדובר בתביעות
הדדיות, אך
התייחס לכך
לאחרונה במקרה שבו
חבר כנסת
הגיש תביעה בעילת לשון הרע נגד עמותה
שפרסמה דברים נגדו. וכך
כתב
:השופט סולברג
"אכן, מקובלת עלי טענתו העקרונית של זוהר, שלפיה אף אם באמתחתו פרסומים חריפים- אי ן בדבר כדי
'להתיר את דמו'... בהקשר זה אעיר, כי טענתו של זוהר, שלפיה היה ביד העמותה להגיש נגדו תביעה
שכנגד, בגין פרסומיו-
שלו, מעוררת מורכבות לא פשוטה כלל ועיקר. כך, משום שזוהר, כידוע, נהנה
מחסינות פרלמנטרית, אשר-
מבלי שאקבע מסמרות בדבר- עשויה היתה להוות מ
כשול כבד-
משקל
10
)ת"א (ת"א22
-
06
-
57508
'יגאל מלכה ואח' נ( מיכל שיר סגמן13.2.2023
.)
11 ת"א (י-
)ם22
-
02
-
17496
'אביר קארה נ( רחמים בן יהודה8.5.2022
.)
12 ת"א (י-
)ם21
-
04
-
64735
( ח"כ איתמר בן גביר נ' ח"כ יאיר גולן31.12.2021
.)
13 ת"א (י-
)ם19
-
03
-
11732
( איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי נ' מיכל בירן וסתיו שפיר13.12.2020
.)
14
)ת"א (ת"א18
-
11
-
5274
( 'בודניק נ' יצחק הרצוג ואח29.1.2020
.)
15
דוגמאות למקרים שמצאנו מהשנים האחרונות
ש בהם לא נדחתה תביעה נגד חבר הכנסת
על הסף
:בשל ניהול הליכים הדדיים
• ת"א
)'(רמ
4667-12-23
ח"כ
סוכות נ' הראל
(הליך תלוי ועומד, החלטה מיום21.7.2024
:)
בהליך זה תבע חה"כ צבי ידידיה סוכות
)'את האלוף (במיל
דן הראל ,בתביעת לשון הרע
והנתבע הגיש תביעה שכנגד, אותה ביקש חה"כ לדחות על הסף
בטענת חסינות. בית
המשפט קבע כי ייתכן שבסופו של יום תתקבל טענת החסינות, אך לא כטענת סף, באומרו כי "אדם הפותח את שערי בית-
המשפט
בתביעה נ גד נתבע אינו יכול לדרוש או לצפות, כי אותו נתבע יכנס בשעריו כאשר ידיו הדיוניות קשורות... חבר כנסת אשר בוחר לפתוח
הליך אזרחי נגד אדם אחר חייב לצפות את האפשרות כי אותו אדם יתגונן כלפי ההליך, כמיטב שהדין מאפשר לו ובין השאר שיפגוש
תביעה שכנגד, כאשר היא סבה על א".ותו נושא בדיוק שצפוי לעלות לדיון במסגרת תביעתו
•
בהחלטה
האמורה
הסתמך בית משפט השלום על דברים שאמר בית המשפט המחוזי בהקשר של תביעה שכנגד לתביעה שהגישה
חברת
ה
כנסת מירי רגב ,: "במקרה זה שבו חבר/ת הכנסת החליטו, מיוזמתם ומטעמיהם, כי יש מקום לנקוט הליך משפטי לא יהא
זה נכון, כך אנו סבורים, להצר את ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו של הנתבע אשר רשאי במסגרת התגוננותו מפני התביעה
".שהוגשה כנגדו, להגיש תביעה שכנגד
)'ע"א (מחוזי חי29466-01-15
ח"כ מירי רגב'נ
( גילי גולן1.7.2015
).
•
)ת"א (ירושלים44169-10-22
זהבה גלא ון נ' איתמר בן גביר (הליך תלוי ועומד, החלטה מיום24.4.2023
): בהליך זה חה"כ בן גביר
תבע את זהבה גלאון תביעת לשון הרע, והוגשה נגדו תביעה שכנגד בקשר לפרסומים אשר ייחסו לה מעורבות בזריקת אבנים על חיילי
צה"ל. ביהמ"ש ציין כי הדברים של שני הצדדים נאמרו במסגרת אות.ה מערכת בחירות
6
בדרכה של תביעה כאמור ... לא הרי פרסום המרחף לו בדד בחלל האוויר, כהרי פרסום המובע כתגובה
לדברים חריפים קודמים. כך, ביתר שאת, בהינתן חסינותו הנזכרת של זוהר, אשר הגבילה את משרעת
אפשרויות התגובה שפרושה היתה לפני העמותה, ובהתחשב גם בחוסר הנחת המסו
ים שמייצר אי-
שוויון
זה, אף אם ניתן גם להציג לו צידוקים רבי חשיבות, וגם אם תיתכן, בתנאים מסוימים, פריצתו של מחסום
".החסינות16
13
.
בכל הנוגע לקיום
הליכים פליליים ,
בנוסף לחסינות העניינית
עומד
ו
ת לח
בר הכנסת
:חסינויות נוספות
חסינו
יות הקשורות לפעולות חקירה מ סוימות
(חיפוש, מעצר, האזנת סתר), ו כאמור גם
חסינות דיונית
בפני
דין פלילי .
משמעותה של החסינות הדיונית הקבועה בסעיפים4 ו-
13
,לחוק החסינות היא כי הכנסת יכולה
לקבוע
לחבר הכנסת
שביקש זאת
חסינות מפני העמדה לדין פלילי באחת מהעילות הקבועות בסעיף 4
,
וזאת גם אם העבירה לא
בוצעה במילוי התפקיד ואף אם נעברה לפני בחירתו לכנסת .
,כאמור חסינות זו
עומדת לח
בר הכנסת רק בזמן כהונתו בכנסת שבה נקבעה.
'הסדר החסינות הדיונית תוקן בתיקון מס33
לחוק החסינות בשנת2005
,
,ביוזמת ועדת הכנסת אז נערכו
:בו שני שינויים מרכזיים
השינוי הראשון
עסק בהיפוך הנטל להגשת בקשת
ה 'חסינות. קודם לתיקון מס33
, ברירת המחדל הייתה
שלחבר כנסת עומדת חסינות דיונית מפני העמדה לדין פלילי, ואם היועץ המשפטי לממשלה ביקש להגיש
נגדו כתב אישום, היה על היועץ לפנות לכנסת ולבקש כי זו תיטול את
ה
חסינות הדיונית '. תיקון מס33
שינה
את ברירת המחדל- לחבר הכנסת
,לא עומדת חסינות דיונית "אוטומטית" מפני העמדה לדין פלילי
אלא אם כן
הכנסת החליטה לקבוע אותה
, לבקשתו.
השינוי השני
'עסק בעילות לקביעת חסינות דיונית. קודם לתיקון מס33
, החוק לא הגדיר את היקף שיקול
הדעת של הכנסת בבואה לבחון בקשה של היועץ המשפטי לממשלה ליטול חסינות של חבר כנסת, ואולם
.הפסיקה פירשה את היקף שיקול הדעת בצמצום17
'בתיקון מס33
הוגדרו העילות למתן החסינות
הדיוני
ת ., באופן שהרחיב את מנעד השיקולים אותם רשאים חברי הכנסת לשקול בבואם להעניק חסינות
אלה הן ארבע העילות שנקבעו בחוק: (א) העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי
תפקידו כח
בר הכנסת
וחלות הוראות סעיף1 לחוק ; (ב) כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך ;הפליה
(ג) התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים
הנהוגים בכנסת נגד
חבר הכנסת
בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן
הכנסת במסגרת פעילות הכנסת א
ו ועדה מוועדותיה, ואי-ניהול הליך פלילי, בהת ,חשב בחומרת העבירה
מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי; (ד) ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך
הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדות
יה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי-
ניהול הליך כאמור, בהתחשב
בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה.ניכרת באינטרס הציבורי
14
.
'מן הראוי להזכיר כי תיקון מס33
לחוק התקבל לאחר שיו"ר הכנסת דן תיכון מינה ועדה ציבורית בראשות
שר המשפטים לשעבר משה ניסים ,, שבה היו חברים שר המשפטים לשעבר חיים צדוק יו"ר ועדת החוקה
לשעבר אוריאל לין וכן שני אנשי אקדמיה-
פרופ' אליעזר .לדרמן ופרופ' קלוד קליין לעניין החסינות
העניינית הוועדה המליצה )(בדעת רוב
כי החסינות לא תחול כלל
,על מעשים שנעשו מחוץ לכנסת
ו כי חבר
16
רע"א817/23
( עמותת חוזה חדש נ' ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר30.5.2023
.)
17
בג"ץ גורולובסקי; ע"פ6833/14
( סעיד נפאע נ' מ"י31.8.2015
.)
7
הכנסת ישא באחריות אזרחית על פרסום לשון הרע שנעשה מחוץ לכנסת .
כן המליצה הוועדה כי פתיחה
.בחקירה נגד חבר הכנסת תיעשה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה לעניין החסינות הדיונית המליצה
( הוועדה
ב .דעת רוב) כי ההחלטה על נטילת החסינות תימסר לוועדה ציבורית חיצונית
ד עת המיעוט של
פרופ' קליין בעניין זה
היא שמצאה לבסוף את ביטויה בתיקון מ 'ס33
.
18
15
.
בדיקתנו העלתה כי 'מאז תיקון מס33
מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה על הגשת כתב אישום ל-
18
חברי כנסת
. רק שלושה מביניהם ביקשו כי הכנסת תקבע להם חסינות19
; רק בשתיים מאותן בקשות
התקיים דיון בוועדת הכנסת (במקרה הראשון הסתיימה כהונת הכנסת בטרם התקיים הדיון); רק במקרה
אחד
המליצה ועדת הכנסת על קביעת החסינות ו
התקיים דיון גם במליאת הכנסת,
בו נקבעה חסינות
דיונית ל
אותה כנסת . בכל יתר15
המקרים בחרו חברי הכנסת שלא לק יים
הליך בכנסת20.
16
.
,מהאמור עולה כי לאור הסדר החסינות הדיונית
ה
בחינ
ה האם העבירה המיוחסת ל
חבר הכנסת
נעשתה
""במילוי התפקיד או למען מילוי התפקיד,
יכולה להיבחן בשלוש נקודות זמן שונות של ההליך הפלילי, על
:ידי שלושה גורמים שונים
האחד , על ידי הגורמים האמונים על החקירה ועל ההעמדה לדין-
אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי
עבירה נעשתה במסגרת
מילוי ה
תפקיד כחבר כנסת, עליו
להימנע מהגשת כתב אישום נגד
חבר הכנסת
בקשר
לעבירה זו.
21
החסינות
העניינית במקרה זה תעמוד ל
חבר הכנסת
.גם לאחר סיום כהונתו
השנ
י , על ידי הכנסת במסגרת בקשה לקביעת חסינות דיונית-
חבר הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה
הודיע לכנסת כי בכוונתו להגיש נגדו כתב אישום, יכול לבקש שהכנסת תקבע לו חסינות בפני העמדה לדין
פלילי בטענה שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום בוצעו במילוי או למען מילוי .תפקידו כחבר הכנסת
במקרה זה, החסינות שתעמוד לו היא רק חסינות דיונית, קרי, כל עוד הוא מכהן באותה הכנסת לא ניתן
.יהיה להעמידו לדין
השלישי
, על ידי בית משפט במסגרת ניהול ההליך הפלילי22
- חבר הכנסת
שהוגש נגדו כתב אישום יכול
להעלות בפני בית המשפט טענת הגנה המבו ססת על קיומה של חסינות
עניינית , וזאת בין אם ביקש
שהכנסת תקבע לו חסינות ובין אם לאו.
23
אם בית המשפט ישתכנע שהחסינות
העניינית עומדת ל חבר
הכנסת ., ייפסק ההליך הפלילי נגדו. גם במקרה זה החסינות תעמוד לו גם לאחר סיום כהונתו
18
דוח הוועדה הציבורית לבחינה מחדש של נושא חסינות חברי הכנסת, הוגש ביום16.6.1997
(להלן-
.)דוח ועדת נסים
19 חה"כ
:מיכאל גורולובסקי, סעיד נפאע וחיים כץ, ובסופו של דבר ההליך בעניינם הסתיים בהרשעה
ת"פ (י-
)ם2214/06
מ"י
נ' מיכאל
גורלובסקי (
12.2.2007, הורשע לאחר סיום כהונתו ;)דנ"פ
6455/15
( סעיד נפאע נ' מ"י21.10.2015
); ת"פ22398-11-21
מ"י נ' חיים כץ
(
7.2.2022, ההרשעה נקב)עה בכנסת שלאחר הכנסת שבה נקבעה החסינות, שבה לא התבקשה חסינות והצדדים הגיעו להסדר טיעון.
20
,חברי הכנסת (לפי סדר מסירת כתבי האישום): עמרי שרון, שלמה בניזרי, צחי הנגבי, חיים רמון, אברהם הירשזון, מוחמד ברכה
אביגדור ליברמן, חנין זועבי, באסל גטאס, אורן חזן, בני.מין נתניהו, דוד ביטן, אריה דרעי, יעקב ליצמן, עופר כסיף
21
לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה4.2200
בעניין "חקירת אישי ציבור" (עדכון יולי2016
), ראש אגף החקירות יידע את היועץ
המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה נגד חבר הכנסת; ל
פי בדיקה עם משטרת ישראל, בהתאם לנהלי המש טרה הנוגעים לחקירות
נגד אישי ציבור, כל מקרה שבו נפתחת בדיקה או חקירה נגד חבר כנסת הדבר מחייב אישור מראש של פרקליט המדינה או היועץ
המשפטי לממשלה
.לאחר קבלת אישור של ראש האגף לחקירות ומודיעין
22
לפי סעיף149
(7) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
,
"חסינות" היא אחת הטענות המקדמיות שנאשם רשאי
.לטעון במשפטו
23
כך עשה למשל חה"כ מוחמד ברכה שלא ביקש קביעת חסינות בכנסת אך טען זאת בבית המשפט וטענתו התקבלה ביחס לחלק
מהאישומים: ת"פ12318-12-09
מ"י נ' מ
וחמד ברכה, בבית משפט השלום בת"א (
26.10.2011
); ע"פ13515-06-14
'מוחמד ברכה נ
( מ"י בבית המשפט המחוזי בת"א10.5.2015
.)
8
.ב
הצעת החוק שבנדון
17
.
כאמור, הצעת החוק באה לקבוע כי תידרש החלטה במליאת הכנסת ברוב של
תשעים חברי כנסת , בטרם
ניתן יהיה לבצע אחד מאלה
בקשר למעשה או התבטאות של
חבר הכנסת:
(1)
לפתוח בחקירה פלילית נגד
חבר הכנסת.
(2)
לקיים דיון בבית משפט בתביעה אזרחית נגד
חבר הכנסת.
השאלה שתעמוד בפני חברי
הכנסת במליאה
היא אם המעשה שבקשר אליו מבקשים לקיים חקירה או
לנהל הליך אזרחי נעשה או לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של
חבר הכנסת .
רק אם תשעים
חברי כנסת
יחליטו כי המעשה אינו במילוי התפקיד-
ניתן יהיה
לפתוח
בחקירה או לקיים
את הדיון האזרחי בבית המש.פט, לפי העניין
הוראה זו תחול
על
.כל סוגי העבירות הפליליות, למעט שוחד ומרמה והפרת אמונים
ג .הקשיים המרכזיים בהצעת החוק
18
.
.הצעת החוק משנה את דיני החסינות באופן מהותי ביותר
לכאורה , אין בה
שינוי של
הכלל הבסיסי שלפיו
לא יתקיימו הליכים משפטיים נגד
חבר הכנסת בשל דברים שאמר או עשה במילוי תפקידו
או למען מילוי
תפקידו ,. ואולם, כפי שיפורט להלן .בפועל השינוי במנגנון גורר שינוי מהותי באופייה של החסינות העניינית
באיזון שבין ההגנה על שלטון החוק לבין ההגנה על חברי הכנסת במילוי תפקידם, הצעת החוק מטה את
הכף באופן מכריע לכיוון ההגנה על חברי הכנסת תוך
פגיעה קשה ב
עקרון השוויון בפני החוק ושלטון החוק .
ההסדר המוצע יכול להביא ל כך
שהלכה למעשה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקיים הליך משפטי
נגד
חברי הכנסת, ללא קשר לשאלה
אם המעשים האסורים קשורים למילוי התפקיד .
בכך יהפוך ההסדר
את התפיסה שש לטה מאז ראשית ימי המדינה שלפיה"החברות בכנסת אינה הופכת "לעיר מקלט" לחברי
כנסת המבצעים עבירות פליליות
תוך כדי ביצוע תפקידם כחברי כנסת."
24
(1
)ה
דרישה לאישור מ
ליאת הכנסת לפני פתיחה בחקירה פלילית
19
.
הדרישה כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד
חבר הכנסת
בטרם קבלת אישור של תשעים
חברי כנסת תמנע
לחלוטין קיום
חקירות סמויות
.בידי רשויות אכיפת החוק נגד חברי הכנסת
לשם הדוגמה נתייחס לעבירה
ש בה הורשע
לפני מספר שנים
חבר כנסת לאחר סיום כהונתו-
.יבוא סמים
לפי הצעת החוק, במקרה שבו נודע למשטרה על מעורבותו של חבר כנסת מכהן ביבוא סמים, היא
לא תהא
רשאית לעשות כל פעולת חקירה סמויה נגדו (ובעקיפין גם נגד שותפיו) עד שתפנה לכנסת ותבקש את
אישורה לפתיחה בחקירה. מובן כי הליך זה
, הן בשל לוחות הזמנים והן בשל ה,פומביות
יסכל את היכולת
.של המשטרה להביא לחשיפת העבריינים
גם כאשר מדובר
בחקירה גלויה , הדרישה לקבל את אישור הכנסת לפתיחה בחקירה יש בה כדי להקשות
על
החקירה ב אופן שעלול לסכלה ולמנוע את מיצוי הדין לא רק עם חבר הכנסת אלא גם עם גורמים
אחרים .
24
.המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק בבג"ץ פנחסי
9
ראשית ,העיכוב בפ
תיחת החקירה
בשל ההליכים בכנסת יכול לשבש את היכולת של גורמי אכיפת החוק
למצות את יכולותיהם. בחקירה מורכבת שבה מעורבים חשודים נוספים הדבר עלול לסכל את החקירה
של אותם
חשודים ו
להביא ל.שיבוש חקירה והעלמת ראיות25
שנית
, הצגה
פומבית של
חומרים המבססים את התשתית לפת יחה בחקירה יכולה במקרים מסוימים
ל .צמצם את היכולת לחקירה אפקטיבית
ו
שלישית
, על
רשויות אכיפת החוק ללמוד את פרטי האירוע
בטרם יפנו לכנסת
. בעוד ש
חבר הכנסת
יכול
לנסות ולשכנע א ת הכנסת כי העבירה קשורה למילוי
תפקיד
ו ,ל משטרה לא תהיה כל יכולת לאסוף מידע
באופן שיאפשר
.לה לשכנע אחרת
,וכפי שיתואר בהמשך כל ,האמור נכון ביחס לכמעט כל סוגי העבירות
לרבות כאלה שברור כי אינן יכולות להיות
קשורות למילוי התפקיד.
בהקשר זה ניתן אף לציין כי באופן מעשי ההצעה מרחיבה את חסינות חברי הכנסת מעבר
לזו
המוקנית
לנשיא המדינה. לפי חוק-יסוד: נשיא המדינה, לנשיא חסינות מהותית , לפיה לא יתן את הדין לפני בית
משפט בשל דבר הקשור בתפקידיו (סעיף13
,)ו
חסינות ד
יונית
לפיה לא יובא לדין פלילי בזמן כהונתו (סעיף
14
.)ואולם, לשם פתיחה בחקירה נגד הנשיא לא נדרש הליך מיוחד, ו ,כפי שהבהיר בית המשפט העליון
"
חסינותו הדיונית של הנשיא אינה מתפרשת על פני פעולות חקירה פלילית ושימוע, הקודמות לשלב הגשת
כתב אישום והעמדה לדין פליל" י". בית המשפט הסביר כי פרשנות זו של החסינות הדיונית הנתונה לנשיא
הולמת את האיזון הראוי בין ערך השמירה על כבודו של מוסד הנשיאות לבין ערך שלטון החוק ושוויון כל
.אזרח בפני החוק" על כך התווספה ההנמקה שלפיה "
לבדיקת חשדות ותלונות נגד נשיא מכהן עשויה
להיות חשיבות רבה גם לצורך הפרכת חשדות-
סרק שאין בהם ממש, ולצורך טיהור
האוויר
ה
...הציבורית
השארת חשדות בלתי חקורים עלול ה להביא לפגיעה אנושה בנשיא מכהן ובמעמדו, ולהידרדרות מוסד
הנשיאות ואמון הציבור בו... תוצאות החקירה המשטרתית עשויות להיות חשובות לגיבוש דעת קהל שהיא
."ממאפייני ההליך הדמוקרטי26
(2
)הקשיים בפתיחה בהליך אזרחי נגד חברי הכנסת
20
.
כפי שתואר לעיל, לפי סעיף1 לחוק
, ה חסינות
ה
עניינית עומדת לחבר הכנסת גם בהליכים אזרחיים נש עשו
במילוי התפקיד
.או בקשר אליו לשם
מימושה על
חבר הכנסת
לטעון טענת חסינות בבית המשפט, ללא
שיתקיים הליך בכנסת. במקרה שבו
מתקבלת טענת החסינות יופסקו ההליכים המשפטיים27
.
,כאמור לפי הצעת החוק, כל אדם הרוצה לפתוח בהליך משפטי נגד
חבר הכנסת -
בין אם מדובר באדם
המשכיר דירה ל
חבר הכנסת
וטוען לחוב בשל אי תשלום דמי שכירות, בן זוג של
חבר הכנסת
שרוצה לתבוע
בבית משפט לענייני משפחה, בעל חנות הטוען ש
חבר הכנסת לא שילם לו עבור מוצר שקיבל
, שותף ע סקי
25
כאשר דחה בית המשפט העליון טענה שלפיה חסינות נשיא המדינה מונעת קיום חקירה פלילית נגדו,
הוא ציין כי "קיום חקירה
פלילית בזמן אמת הוא חיוני לאפקטיביות של הליך הבדיקה והבחינה של חשדות ותלונות העולים בעניינו של נשיא מכהן. דחיית
החקירה עד לאחר פרישת הנשיא עלולה להיות גורלית למידת יכולתה של המערכת המשטרתית לאסוף ראיות ולבחון את הסוגיות
".המחייבות חקירה
בג"
ץ962/07
לירן נ' היועץ המשפטי למ
משלה (
1.4.2007
.)
26
.שם
27
ראו גם סעיף13
(1
) לחוק
איסור לשון הרע, תשכ״ה-
1965
" :
שי לא מש עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסום המוגן לפי סעיף1
לחוק
חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, וחובותיהם, תשי"א-
1951
."
10
מהתקופה שקדמה לכהונה
'וכו-
יצטרך להתייצב בפני הכנסת ולהציג את טענותיו לפיהן התביעה אינה
קשורה למילוי תפקידו של ח
בר הכנסת .
התייצבות זו תידרש ביחס לכל הליך, גם כאשר מדובר בתביעות
.בעניינים פעוטים
ולא רק זאת, אלא שיהיה צריך לגייס תשעים
חברי כנסת כדי ש.יתייצבו במליאה ויצביעו על כך
מטבע
,הדברים
דרישות אלה
יצמצמו מאד את
האפשרות המעשית לפתוח בהליך אזרחי נגד,חבר הכנסת ויציבו
את חבר הכנסת
כמי
שעומד מעל החוק ל עומת.יתר אזרחי המדינה
תוצאה נלווית של ההסדר המוצע
עלול ה להיות שאנשים יירתעו ואף יימנעו מלהתקשר עם חברי הכנסת
בחוזים ביודעם כי במקרה של סכסוך, צד אחד יהיה רשאי להביא את
טענותיו
לבירור משפטי בעוד זכות
הגישה לערכאות של הצד השני תוגבל עד מאד.
(3
)הצורך לגייס תשעים חברי כנסת להצבעה במליאה
21
.
חוק החסינות
מקנה
כבר היום למליאת הכנסת סמכויות שעניינן קביעת חסינות דיונית בפני דין פלילי או
נטיל ה ,)של חסינות או זכות אחרת הקבועה בחוק (למשל חיפוש, מעצר, זכות יתר לחופש תנועה והכול לפי
.הצעה של ועדת הכנסת ,על פי הדין הקיים
החלטות אלה מתקבלות הן בוועדת הכנסת והן במליאת הכ נסת
ברוב רגיל של
המשתתפים בהצבעה .
,לעומת זאת, לפי הצעת החוק
כדי
לפתוח
בחקירה
( נגד חבר הכנסת הליך שהוא פחות פוגעני מהאפשרות
לעצור אותו)
, אין להסתפק בהחלטה ברוב רגיל אלא נדרש רוב חריג ביותר .של תשעים חברי כנסת
22
.
כידוע, בהתאם לסעיף25
לחוק-יסוד: הכנסת, ככלל
ההחלטות בכנסת מתקבלות ברוב רגיל של
המשתתפים בהצבעה. לכך ישנם חריגים מעטים
כמו תיקון של חוקי יסוד משוריינים או
חקיקה
מכוח חוק
יסוד (אז בד"כ נדרש רוב של61
חברי כנסת ולעתים80
) או הצבעה על חוקים תקציביים (אז נדרש רוב של
50
.)
דרישת רוב של תשעים חברי כנסת קיי מת במקרים בודדים, ורק בקשר להעברת נושא משרה
מתפקידו, אירוע שלא התקיים מעולם בתולדות הכנסת.
28
23
. יודגש כי
במקרה
שבפנינו
ההצעה כי תשעים חברי כנסת יצביעו אינה רק עניין מספרי, אלא הקושי הוא
בעצם הדרישה ממי שמעוניין לקיים הליך משפטי נגד
חבר הכנסת - ולא מ
חבר הכנסת
עצמו-
לדאוג
.להתייצבותם של תשעים חברי כנסת במליאת הכנסת ולהצביע באופן שיאפשר את תחילתו של ההליך
הדברים נכונים הן לגבי רשויות אכיפת החוק המעוניינות
לפתוח ב חקירה פלילית נגד
חבר הכנסת ו הן-
ביתר שאת-
לגבי אדם פרטי המעוניין לתבוע את
חבר הכנסת.
28
מדובר באפשרות להפסיק את כהונתו של
ח"כ
אם התקיים בו האמור בסעיף7א()(א2) ו-(3) לחוק-
יסוד: הכנסת (סעיף42א(ג) לחוק-
,)יסוד: הכנסת
ולהעביר
מכהונה מחמת התנהגות שאינה הולמת נושאי תפקיד שנבחרו במליאת הכנסת (סעיפים20
לחוק-
:יסוד
נשיא המדינה ביחס לנשיא ,
13
לחוק-יסוד: מבקר המדינה ביחס למבקר ,
8 לחוק הכנ
סת ביחס ליושב ראש הכנסת וסגניו).
11
24
.
,זאת ועוד
כא שר
מובאת
למליאה חקיקה הדורשת רוב מיוחד, גם
אם
זו נמצאת בקונצנזוס, לעתים ישנו
קושי להביא לכך ש-
61
חברי כנסת
.ינכחו במליאה ויצביעו29
ואם במקרים של חקיקה קונצנזואלית יש
קושי לגייס61
חברי כנסת ,
מה הסיכוי לגייס תשעים חברי כנסת להצבעה המשתמעת כפגיעה באחד
מחבריהם ?
25
. לשם המחשה,
בדקנו את הרוב שבו הצביעו חברי הכנסת על בקשות לקביעת חסינות או נטילת חסינות
בפני דין פלילי מאז קום המדינה, ומצאנו כי גם במקרים שבהם היה רוב גדול, והסכמה חוצת מפלגות
וגושים,
הוא מעולם
לא התקרב ל.תשעים30
הרוב הגדול ביותר שמצאנו בהצבעה בעד נטילת חסינות היה
ביום17.7.78
בעניינו של חה"כ
שמואל רכטמן, אז הצביעו71
חברי כנסת
בעד נטילת החסינות מול2
מתנגדים ו-3
נמנעים (באותה
ה עת ועד תיקון התקנון ביום11.10.1993
'ובהמשך תיקון מס12
לחוק ביום
15.2.1995
, ההצבעה על
נטילת חסינות במליאה הי
י
תה חשאית). עם זאת,
חשוב לציין כי את הרוב הגדול
ניתן להסביר, בין היתר,
" :בכך שבתחילת הדיון במליאה ציין יו"ר ועדת הכנסת כך מחובתי למסור לבית
כי חבר
הכנסת רכטמן ביקש מן הוועדה כבר עם פתיחת דיוניה ליטול ממנו את החסינות כדי שתינתן לו
ההזדמנות להוכיח את חפותו בבית המשפט ." חבר הכנסת רכטמן הוסיף
כי "לא שאפתי להגיע לכנסת על
מנת "להחזיק בקרנות המזבח" ולא על מנת לרכוש לעצמי זכויות יתר שאין לאזרח רגיל.
עם פניית היועץ
המשפטי ליוש
ב ראש הכנסת בדבר הסרת חסינותי הודעתי יד מ ליושב ראש
,הכנסת ל יועץ המשפטי
.ולוועדת הכנסת כי אני מצטרף לבקשה ומבקש כי תוסר חסינותי בגין האשמה שיוחסה לי"
26
.
גם במקרים
ש בהם ניטלו מחבר הכנסת זכויות לפי חוק החסינות, אז לכאורה הפגיעה בחבר הכנסת פחותה
.מאשר החלטה בדבר נטילת חסינות בפני דין פלילי, לא התקרב מספר התומכים לתשעים31
29
למשל: לאחרונה ביום5.8.2024
נפלה בקריאה הראשונה הצעה לתיקון חוק-
יסוד: הממשלה מטעם ועדת החוקה בשל העובדה
שלא תמכו בה61
( , אף שזכתה לתמיכת ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה
הצעת חוק-יסוד:
הממשלה(
תיקון מספר17
) (
ביטול
ממשלת החי
לופים )); ביום11.9.2019
נפלה בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית-
'הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס73
)
(תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט-
2019
שזכתה לרוב של58
ואפס מתנגדים (הצעה שלא הי
י תה בקונצנזוס והמתנגדים יצאו
מהאולם); ביום22.7.2014
נפלה בקריאה הראשו נה
הצעת חוק-
'יסוד: הממשלה (תיקון מס3
) (כשירות לכהונה של חבר הממשלה
)או סגן שר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון
בשל העובדה שלא זכתה לרוב של61
.אף שלא היו מתנגדים
30
דוגמאות למספר
מצביעים גדול במיוחד בדיוני חסינות
(עד11.10.1993
ההצבעה הי
י:)תה חשאית
א.
ביום1.8.1979
הצביעו61
ח"כים בעד נטילת החסינות מחה"כ שמואל פלאטו שרון מול30
.מתנגדים וקול אחד פסול
ב.
ביום13.1.1981
הצביעו63
ח"כים בעד נטילת החסינות מהשר אהרן אבוחצירא מול33
,מתנגדים5
.נמנעים וקול אחד פסול
" יו"ר ועדת הכנסת ציין כי
השר אבוחצירא...
ביקש ליטול ממנו את
החסינות כדי שיוכל להוכיח בבית המשפט את חפותו".
ג.
ביום5.11.1990
הצביעו45
ח"כים בעד נטילת החסינות מחה"כ מוחמד מיעארי מול49
.)מתנגדים (לא הוסרה
ד.
ביום13.11.1991
הצביעו48
ח"כים בעד נטילת החסינות מחה"כ יאיר לוי מול33
מתנגדים ו-5
.נמנעים
בדבריו ציטט יו"ר וע" :דת הכנסת את מכתבו של חה"כ לוי
כדי למנוע לזות שפתיים כאילו אני
מבקש להיאחז בחסינות
כבקרנות המזבח, החלטתי להסכים לנטילת חסינותי."
ה.
ביום17.3.1993
הצביעו58
ח"כים בעד נטילת החסינות מחה"כ רפאל פנחסי מול41
,מתנגדים8
.נמנעים ושני קולות פסולים
ו.
ביום29.7.1993
ה צביעו50
ח"כים בעד נטילת החסינות מחה"כ רפאל פנחסי מול54
מתנגדים ו-8
.)(לא הוסרה
ז.
ביום12.10.1993
הצביעו66
ח"כים בעד נטילת החסינות מחה"כ אריה דרעי מול9 מתנגדים ו-1 נמנע. חה"כ דרעי אמר" :
אפתח
את דברי בבקשה ברורה וחד-
משמעית, כי...
תסירו את חסינותי ותעניקו
לי את האפשרות לטהר את שמי בבית
.המשפט"
ח.
ביום7.11.2001
( הצביעו2
הצבעות על2
)אישומים65/61
ח"כים בעד נטילת חסינות מחה"כ בשארה מול24/30
מתנגדים ו-2
.נמנעים
ט.
ביום17.2.2020
( הצביעו2
הצבעות על2
)עילות62/63
ח"כים בעד קביעת חסינות לחה"כ חיים כץ מול43/42
מתנ
גדים ו-
2/1
.נמנעים
31 דוגמאות
:להחלטות בדבר שלילת זכויות לפי חוק החסינות
א.
ביום25.12.1984
החליטה הכנסת ליטול מחה"כ מאיר כהנא את זכות היתר לחופש תנועה-
ברוב של58
תומכים מול36
.מתנגדים
ב.
ביום25.2.1987
החליטה הכנסת ליטול מחה"כ מאיר כהנא את הזכות לדואר פטור מתשלום-
ברוב של34
תומכים מול10
.מתנגדים, נמנע אחד וקול פסול אחד
ג.
ביום6.1.1993
החליטה הכנסת ליטול מחה"כ
האשם מחאמיד
את זכות היתר לחופש תנועה לשלושה חודשים-
ברוב של54
תומכים מול48
מ .תנגדים
12
27
.
בהקשר זה נכון גם להזכיר כי
לא אחת הביעו ח
ברי כנסת
אי נחת מהעובדה שעליהם להצביע על ענייניו
.המשפטיים של עמיתם, והעדיפו שלא להשתתף בהליך זה גם ,ועדת ניסים שכאמור היו חברים בה שלושה
)חברי כנסת לשעבר (משה נסים, חיים צדוק ואוריאל לין, ציינה
בדוח שהגישה
את "הקו שי הנפשי הקיים
אצל חברי הכנסת
"בבואם להחליט על העמדה לדין של חבריהם32.
המחשה לכך ניתן למצוא ב דבריהם בישיבת ועדת הכנסת ביום25.6.1985
של חברי כנסת משתי הסיעות
)הגדולות בכנסת באותה עת (המערך והליכוד
ש בה נדונה נטילת חסינותו של חה"כ שלמה עמר בקשר
לעבירה שנגעה
לעבודתו בתקופה שלפני תחילת כהונתו בכ נסת. חברי הכנסת
נימקו את ה קושי להשתתף
:בהצבעה בנושאי חסינות בכלל ובמקרה זה בפרט
:חה"כ שבח וייס
"הגעתי למסקנה שאני צריך לומר זאת פה א ול לנהוג בדרך של הסתלקות מהישיבה בלי
...הסבר אני
נמצא
בנושא הזה בדילמה אישית קשה. אני מכיר את שלמה במשך הרבה מאוד שנים ואנחנו מקיימים בינינו יחסי
חברות...
כולנו בשר ודם. אינני חושב שאני מסוגל להגיע לדרגת אובייקטיביות כל כך נשגבת כדי לשבת
כאן בכיוון של כל החלטה. אם אמצא את עצמי מתנגד להמלצה של היועץ המשפ טי לממשלה, עלול הדבר
.להתפרש כי יחסי הרעות שלי עם שלמה הם היו אלה שעמדו בשלב כזה או אחר בליבה של החלטה כזאת
אם אמצא את עצמי תומך בבקשת היועץ המשפטי לממשלה, יהיה לי קשה מאוד רגשית-
ואני מגלה פה
חולשת אנוש-
.לתמוך בה. כי, כפי שאמרתי, כבשר ודם אינני מסוגל
עמדה לפני ברירה נוספת-
פשוט לא
לבוא. או כמו שעשו חברים אחרים בישיבות קודמות שלא באו, איחרו וכן הלאה. אינני חושב שזאת דרך
נכונה. אשר על כן אני פשוט מבקש להסביר לוועדה מדוע אני פוסל את עצמי לדיון הזה.
אני מרגיש את
עצמי אולי כאותו שופט שמביאים לפניו מקרה כ לשהו והוא מתוך קירבה או הכרה שהאיש שבא לפניו
למשפט פוסל את עצמו.
.. אני משאיר לראש סיעתי את ההחלטה: האם בכלל לשגר מישהו במקומי; או אם
".לשגר
:וחה"כ אליעזר קולס
"יש לנו בעיה שאני חושב שכדאי שנדון בה עוד לפני תחילת הדיון בענין הסרת החסינות והיא הנושא של
החלפ ת חברים בוועדת הכנסת בנושאים הנוגעים להסרת חסינות של חברי הכנסת על פי בקשת היועץ
המשפטי לממשלה... בסופו של דבר כולנו, כל מאה עשרים חברי הכנסת, חיים כאן במשפחה אחת גדולה
-
כל אחד ירגיש בצורה זו או אחרת שהוא בגלל סיבה זו או אחרת לא יכול להשתתף ואז
יימצאו כאלה שיבואו לכאן או
לעזור או להרע ולא מסיבה שתלויה בענין. אני מבקש לקבל החלטה עקרונית
שבנושאים הקשורים להסרת חסינות של חברי הכנסת על
פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה שהפורום
הקבוע של חברי הוועדה כפי שנקבע במליאת הכנסת הוא הפורום שיחליט בנושא ואין להחליף
את חברי
הוועדה בדיון בנושא זה."
חשש דומה הביעו חברי כנסת בדיון במליאה ביום11.10.1993
שעסק ב .פומביות ההצבעה על נטילת חסינות
ראו למשל דברי חה"כ:אברהם בורג
"
אני מוטרד מאוד מסוגיית הלבנת הפנים ברבים. בסופו של דבר, זה לא תפקיד נעים להצביע בעד או נגד
הסרת חס ,ינותו של חבר הכנסת, כשבסופו של דבר כולנו שווים בפני הבוחר, כולנו שווים בפני המחוקק
כולנו שווים בפני מליאתה של הכנסת, ואני צריך לעמוד ולעשות מעשה שהוא כמו-
שיפוטי, אף שאינני
שופט, ועלי לבוא לאדם ולהגיד לו, או בפומבי או במעט פחות פומבי: הנה חלק מהאצבע המאשימ .ה כלפיך
.המלבין פני חברו ברבים כאילו דחפו לכבשן האש"
ד.
ביום25.6.2002
החליטה הכנסת ליטול מחה"כ אחמד טיבי את זכות היתר לחופש תנועה-
ברוב של29
תומכים מול23
.מתנגדים
ה.
ביום13.7.2010
החליטה הכנסת לשלול זכויות יתר מחברת הכנסת חנין זועבי-
ברוב של34
תומכים מול16
.מתנגדים
32
'דוח ועדת נסים, עמ32
.
13
28
.
האמור לעיל ממחיש אף הוא את העובדה שדרישת החלטה פוזיטיבית של תשעים חברי כנסת אינה עולה
בקנה אחד עם המקובל בכנסת ו תסכל למעשה את היכולת לפתוח ,הליכים משפטיים נגד חברי הכנסת
בוודאי כאלה מסיעות הקואליציה או מסיעות גדולות שחבריהן יעדיפו שלא להצביע במליאת הכנסת
בהצבעה הנתפסת כפוגעת ב
חבר הכנסת .
וכך, החסינות שנתפסה ככזו המגינה בעיקר על
חברי כנסת
מסיעות המיעוט או השוליים
, תהפוך למגן עבור חברי הכנסת מהסיעות הגדולות.
33
(4
)סוגי העבירות והעוולות שעליהן יחול התיקון
29
.
לפי הצעת החוק, הדרישה להחלטת המליאה ברוב של
תשעים חברי כנסת
לשם פתיחה בחקירה או ניהול
:הליך אזרחי לא תחול על שני אלה
עבירת מרמה והפרת אמונים-
לפי סעיף284
;לחוק העונשין
עבירות
השוחד-
.לפי סימן ה' לפרק ט' לחוק העונשין
ההצעה משקפת את העמדה המקובלת
שלפיה עבירות אלה מתחום טוהר המידות אינן יכולות להיחשב
כאלה שבוצעו"במילוי תפקידו של חבר הכנסת"
. ואולם, ניתן לחשוב על סוגים רבים מאד של עבירות
שקשה להלום כיצד יכולות להתבצע במילוי התפקיד. רק לשם הדוגמה ניתן למנות עבירות פליליות
ש בהן
הואשמו או הורשעו חברי כ נסת בעת כהונתם-
גרימת מוות בתאונת דרכים ועבירות תעבורה נוספות
לרבות כאלה שגרמו לתאונות דרכים, עבירה לפי הפקודה למניעת טרור בנוגע לקשר עם ארגון טרור, זיוף
חתימה על שיקים לשם הוצאת כסף במרמה, ציד ללא רישיון, עבירות מין, תקיפה, ניסיון לקבלת תעודת
תואר אקדמי כוזבת, גניבה ביד .י מנהל, הברחת טלפונים לבית סוהר
30
. זאת ועוד, כבר היום ישנן עבירות שהחוק מחריג מגדרי החסינות,
:ולא ברור מה דינן לפי הצעת החוק
סעיף1(א1
) לחוק קובע כי עבירות שיש בהן אחד מאלה לא יראו אותן כנעשות במילוי התפקיד: שלילת
קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהו די, שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה, הסתה לגזענות
בש
ל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-
אתני, תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור
נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.
סעיף4 קובע כי לעניין עבירו ת תעבורה, עבירות קנס ועבירות מנהליות שדינן קנס מנהלי קצוב, לא ניתן
לבקש שהכנסת תקבע חסינות ודינו של
חבר הכנסת
לעניינן כדין כל אדם. כמו כן, אף שחוק החסינות ככלל
חל גם על שרים לרבות כאלה שאינם חברי הכנסת, סעיף1
אינו מגן על עבירות שבוצעו במילוי התפקיד
המינ
יס
טריאלי אלא במילוי התפקיד כח
בר הכנסת.
34
31
.
כמו כן, הצעת החוק מחייבת החלטה של הכנסת לפיה עבירה או עוולה לא נעשו במילוי התפקיד גם
אם
אלה בוצעו, לפי הנטען, לפני תחילת כהונתו של חבר .הכנסת
33 בעניי" :ן זה ראו דברי הנשיא ברק בבג"ץ בשארה החסינות העניינית מגנה על זכותם של האזרחים כולם שדעותיהם והשקפותיהם
תישמענה, באמצעות נציגיהם הנבחרים, במסגרות השונות של הדיון הציבורי בכלל ובבית הנבחרים בפרט. הגנה זו חיונית היא בעיקר
לאזרחים חברי קבוצות המיעוט באוכלוסי יה. במובן זה החסינות העניינית אף מקדמת את השוויון האזרחי בכך שהיא מגנה גם על
זכותם של חברי קבוצות המיעוט באוכלוסייה לייצוג פוליטי מלא ואפקטיבי, ומגנה עליהם בהגִנה על חבר הכנסת המייצג את ענייניהם
.ואת השקפותיהם מפני כוחו של הרוב"
34
בג"ץ620/85
מיעארי ואח' נ( '' יו"ר הכנסת ואח11.10.87); בג"ץ פנחסי. וליישום ראו: ע"א (י-
)ם4459/98
מ"י-
'משרד החקלאות נ
( 'פלסטיין פוסט, רפאל איתן ואח26.3.2002
)); ת"א (ת"א70065-11-19
( חפץ נ' אוחנה15.6.2021
.)
14
(5
)הסכמת חבר הכנסת לניהול הליך משפטי נגדו וויתור על ניהול הליך במליאה
32
.
,כפי שצוין בפרק א' לעיל כיום במקרים רבים
חבר הכנסת
יכול
ל הסכים לקיום הליך משפטי בעניינו בלי
שתיבחן שאלת החסינות ו בלי שיתקיים הליך בכנסת (אף שבהליך פלילי החלטת היועץ המשפטי לממשלה
כי חלה החסי נות העניינית אינה נתונה לשיקול דעתו של
חבר הכנסת ות
מנע קיום הליך מ .)שפטי
כך למשל, בכל סוגי ההליכים- חבר הכנסת
,יכול להימנע מלהעלות טענת חסינות בבית המשפט. בנוסף
בהליך פלילי שבו קיימת חסינות דיונית-
'מאז תיקון מס33
לחוק בשנת2005
,חבר הכנסת
יכול להימנע
מלבקש שהכנסת תקבע לו חסינות במקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה סבר שלא
חלה החסינות
העניינית ,ואזי לא יתקיים כל הליך בוועדת הכנסת או במליאה . כפי שצוין לעיל, מרבית חברי הכנסת
שהתבקשה העמדתם לדין.בחרו באפשרות זו
,בדומה בהתאם לסעיף13
לחוק, כאשר מדובר בהליך
,לנטילת חסינות (בפני חיפוש או מעצר) או זכות
חבר הכנסת רשאי להודיע כי ה
וא מסכים לנטיל
ה , ואז
ועדת הכנסת
תחליט
.בעניין ללא קיום דיון נוסף במליאה
33
. חשוב לציין כי האפשרות שלא לקיים דיוני חסינות בכנסת לא הי
י 'תה חידוש שנקבע בתיקון מס33
שכן
'מאז תיקון מס17
לחוק בשנת1995, כאשר נדרש עדיין הליך של נטילת חסינות ב כל מקרה של העמדה
לדין פלילי, היו רשאים חברי הכנסת להודיע על הסכמתם לנטילת החסינות,
ואז התקיימה רק הצבעה
בוועדת הכנסת ללא הליך במליאה. ואכן, ברובם של המקרים
ש בהם הוגשה בקשה לנטילת חסינות
הסכימו לכך חברי הכנסת, ולאחר הליך בוועדת הכנסת שהיה בדרך כלל קצר ביותר, הוגש כתב האישום
.לבית המשפט35
'בדברי ההסבר לתיקון מס17
הוסבר התיקון בכך ש"אחת הזכויות הבסיסיות של כל
אדם היא לטהר את שמו מכל רבב. יש לאפשר גם לחבר הכנסת אשר דבק בו רבב, לנקות את שמו אם הוא
".מעוניין בכך ,כלומר
במשך קרוב לשלושה עשורים, הליכים הנוגעים לחסינות בפני הליך פליל י במליאת
הכנסת היו עניין נדיר ביותר36
.
34
.
הצעת החוק משנה באופן מהותי את
ה הסדרים הנוגעים לעצם קיום ההליכים בכנסת, וקובעת כי גם
במקרה שבו
חבר הכנסת
סבור כי החקירה או ההליך האזרחי אינם קשורים למילוי תפקידו או שהוא אינו
,מעוניין שהכנסת תדון בנושא
או שחשוב לו שית ,קיים דיון בבית המשפט עדיין נדרשת המליאה לדון
.ולהחליט
(6
)מועד תחילת החוק
35
.
הצעת חוק זו היא דוגמה חריגה ומובהקת למצב שבו "הכנסת מחוקקת לעצמה". קבלתה של הצעת החוק
בנוסח שהונח על שולחן הכנסת יביא להפסקת חקירות פליליות והליכים אזרחיים המתנהלים בעת הז
את
.כנגד חברי הכנסת
35
למשל הסכימו לנטילת החסינות בין1995
ל-
2005
( חברי הכנסת: מאיר שטרית1995
( ), אבי יחזקאל1996
( ), סאלח טריף1996
,)
( רפאל איתן1996
( ), רפאל פנחסי1996
( ), אהוד אולמרט1996
( ), ראפיק חאג' יחיא1998
( ), סאלח סלים1999
( ), יצחק מרדכי2000
,)
( אביגדור ליברמן2001
( ), סאלח טריף2002
( ), נעמי בלומנטל2003
( ), יחיאל חזן2004
( ), יאיר פרץ2004
.)
36 מאז
'תיקון מס17
בשנת1995
'ועד תיקון מס33
בשנת2005
מצאנו כי התקיים בכנסת דיון
אחד בלבד
על נטילת חסינות בפני דין
( פלילי של חה"כ עזמי בשארה7.11.2001
.)
15
בדיון המוקדם במליאת הכנסת ביום27.11.2024
,אמרה יוזמת הצעת החוק בהקשר זה כך: "ראשית
אבקש להבהיר כי לשיטתי, גם בנוסחה הנוכחי, וגם שכוונתי כיוזמת הצעת החוק היא שההצעה תחול רק
לעתיד... וכדי להימנע מקידום הצעת חוק שיש בה עניין אישי, אני מבהירה שבמהלך הליך החקיקה ייקבע
".כי ההסדר לא יחול ... על הליכים משפטיים תלויים ועומדים או חקירות פליליות
36
. לעמדתנו דברים אלה הם בבחינת המינימום המובן מאליו
, ו
כדי
למנוע ניגוד עניינים ואף מראית עין של
ניגוד עניינים, מן הראוי שההסדר המוצע,, ככל שיתקבל
יחוקק "מאחורי מסך בערות" וייכנס לתוקף רק
.בכנסת הבאה
(7
)התאמות נוספות שיידרשו בהמשך הליכי החקיקה
37
.
בהציגו את תמיכת הממשלה בהצעת החוק במליאת הכנסת ביום4.12.2024
אמר שר המשפטים , חה"כ
,יריב לוין כי "אני חושב שהצעת
,החוק של חברת הכנסת גוטליב היא באמת גולמית
כמו הצעות חוק
בקריאה טרומית בדרך כלל. היא מצריכה ליבון, דיון מעמיק והתאמות משמעותיות ותיקונים
.משמעותיים. אין בזה בכלל ספק"
ואכן, ככל ש
הליכי החקיקה יתקדמו
, י
היה צורך
לקבוע התאמות והסדרים שחסרים בנוסח שאושר בדיון
המוקדם. בין היתר, יידרשו התאמות לסעי
ף 1
)(ג לחוק ;ולשאלת תוקף החלטת הכנסת לאחר תום הכהונה
לסעיפים2
,
2א ו-3
העוסקים בחסינות בפני חיפוש, האזנת סתר ומעצר, סייגים לחסינות זו והסמכות ליטול
אותה; ולסעיפים4 ו-
13
שעוסק בקביעת החסינות הדיונית. כמו כן יהיה צורך להסדיר את אופן ניהול
ההליך במליאת הכנסת
לרבות לוחות זמנים ומתן זכות טיעון, שכן כיום דיוני חסינות במליאה יכולים
.להיערך רק בעקבות המלצה של ועדת הכנסת לאחר שקיימה דיון שיפוטי
(8
)מבט משווה
38
. לבסוף
יוזכר כי הוראות בעניין חסינות חברי פרלמנט קיימות במדינות רבות וניתן ללמוד מהניסיון
והתקדימים שנקבעו בהן. במחקר שנערך בכנסת בשנת2021
נכתבו דברים אלה (המסמך המלא נמצא
באתר הכנסת37
:)
"בשנים האחרונות, המגמה העולמית במדינות שבהן קיימת חסינות דיונית היא להגבי ל את היקפה, כך
שלא יהיה צורך באישור הפרלמנט בכדי לפתוח בהליכים פליליים, אלא רק בכדי לבצע מעצר או פעולות
משפטיות ספציפיות אחרות. מגמה זו של צמצום החסינות הדיונית נובעת מכך שמוסד החסינות נתפס
כפוגע בעקרון השוויון בפני החוק, כמו גם בשל הניצול לרעה של החסינות הדיונית כדי לחמוק מענישה
.פלילית ומניעת הצדק, העלולים להוביל לפגיעה באמון הציבור בנציגיו הנבחרים ובמוסדות הפוליטיים
37 עו"ד צח בן יהודה "חסינות פרלמנטרית ופתיחה בחקירה פלילית נגד חבר פרלמנט בשל התבטאויותיו", הכנסת, הלשכ ה המשפטית
-
,תחום חקיקה ומחקר משפטי22.2.2021. המסמך נמצא באתר הכנסת בקישור הבא :
-
811a
-
eb11
-
e223
-
00155d0af32a/2_80b9976d
-
811a
-
eb11
-
e223
-
obaldocs/MMM/80b9976d
https://fs.knesset.gov.il/gl
00155d0af32a_11_17829.pdf
ראו גם
אסף שפיר ,א
חסינות בהשוואה בינלאומית ,המכון הישראלי לדמוקרטיה ,
27.5.2019
.
16
( כך, במסמך של נציבות ונציהVenice Commission
)
משנת2014
,, המליצה הנציבות למדינות אירופה
בין השאר, להימנע מלהחיל את החסינות הדיונית על חקירות מקדמיות, בתנאי שהן מנוהלות באופן שאינו
מטריד את חבר הפרלמנט שלא לצורך. לפי הנציבות, זאת משום שחקירות נועדו לבסס את עובדות
המקרה, והן הכי יעילות כאשר הן מתבצעות ,בסמיכות זמנים למועד ביצוע העבירה, ולא שנים לאחר מכן
כשהחסינות פוקעת." בהמשך צוין כי "בכל המדינות הנסקרות, החסינות המהותית אינה מונעת או
".מגבילה פתיחה בחקירה פלילית של חבר פרלמנט בגין התבטאות שאין לה שום קשר למילוי תפקידו
39
. המחקר הנ"ל מלמד שהחסינות בישראל כבר היום רחבה מאד בהיקפה ותחולתה. כך לשם הדוגמא:
באוסטריה,
החסינות המהותית חלה רק על דברים שנעשו בתוך הפרלמנט-
התבטאויות במליאה ובוועדות
או במסמכים פרלמנטריים, וביחס לעבירות של הוצאת דיבה או מסירת מידע מסווג רשאיות רשויות החוק
לפתוח בחקירה ולהגיש כתב איש
ום; בבריטניה, על דברים שנאמרו מחוץ לכ
ו תלי הפרלמנט אין לחברי
הפרלמנט חסינות; בגרמניה,
החסינות חלה על התבטאות בפרלמנט, אך לא על אמירות שנחשבות כהוצאת
;דיבה, ורשויות החקירה רשאיות לבצע חקירה מקדמית לבד ממקרים של אמירות בעלות אופי פוליטי
בדנמרק, דברים שנאמרו מ חוץ לפרלמנט אינם חוסים תחת הגנת החסינות המהותית, והחסינות הדיונית
אינה מג
י
נה מפני חקירות או מפני הליכים אזרחיים; בסלובקיה,
ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגד חבר
פרלמנט בשל אמירות מחוץ לפרלמנט אשר מעלות חשד לעבירה פלילית; בפינלנד
, אם
חבר פרלמנט ביצע
עבירה בנסיבו ת שאינן קשורות לפעילותו הפרלמנטרית בתוך הפרלמנט, ניתן להעמידו לדין או לתבוע אותו
ככל אזרח אחר; בקנדה,
החסינות חלה על דברים שנאמרו במסגרת הליכים בתוך הפרלמנט והיא אינה
מגינה מפני העמדה לדין בשל מעשים פליליים. כאמור, גם ב
מ
דינות שבהן ההגנה שפורסת החסינות רחבה
)מאד ויוצאת מתחומי הפרלמנט (למשל פולין,
לא
נמצאה
אף מדינה שבה חל הסדר דומה למוצע בהצעת
.החוק. מן הראוי להביא גם דברים אלה בחשבון בעת דיוני החקיקה
מסמך זה הוא עמדה ראשוני ת ותמציתית שאנו מבקשים להביא לתשומת לבם של חברי הכנסת לקראת תחילת
הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכנסת
. עם התקדמות הליכי החקיקה נבקש לה
ציג את עמד
ת נו המפורטת
בישיבות
הוועדה.
,בברכה
ארבל אסטרחן
היועצת המשפטית לוועדת הכנסת