חומר רקע

1 כ"ז בטבת ,התשפ"ה7 2 בינואר2025 :אל חברי ועדת החוקה :מאת הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה מסמך הכנה מהייעוץ המשפטי לוועדה לדיון בנושא ש ינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים- הצעת חוק- יסוד: השפיטה (תיקון 'מס3 ) 'והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס101), התשפ"ג- 2023 הצעות החוק שבנדון,, שעניינן תיקונים הנוגעים לוועדה לבחירת שופטים קודמו כהצעות חוק מטעם ועדת החוקה לפי סעיף80 לתקנון הכנסת. הן נדונו בוועדה בחודשים ינואר- מרץ2023 , אושרו בוועדה לקריאה שנייה ושלישית ביום27.3.2023 והונחו על שולחן הכנסת , אך הליך החקיקה שלהן לא התקדם מעבר לכך . ביום15.1.25 החליטה ועדת החוקה לחדש את הדיון בהצעות החוק בהתאם לסעיף89 .לתקנון כעת מובא בפני הוועדה נוסח מעודכן ש יו"ר הוועדה ביקש להביא לדיון ו משקף "את "מתווה ההסכמה בין שר המשפטים ושר החוץ, ש מוצע ש.יחול מהכנסת הבאה השרים הציגו את המתווה ב וועדה ב יום21.1.2025 : ראשית, מוצע לשנות את הרכב הוועדה ש כך ,במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין יבחרו סיעות הקואליציה וסיעות האופוזיציה, כל אחת בנפרד, שני נציגי ציבור שהם משפטנים בעלי ניסיון בייצוג בבית משפט. ,בנוסף מוצע לעגן בחוק היסוד את הנוהג ולפיו מקרב שני נציגי הכנסת בוועדה, אחד יהיה מסיעות הקואליציה והשני מסיעות האופוזיציה. על- .פי המוצע, הנציגות של הרשות השופטת ושל הממשלה בוועדה לא תשתנה שנית, מוצע לשנות את כללי ההכרעה בוועדה – כיום נדרשת תמיכת7 מ תוך9 חברי הוועדה בבחירת שופט לבית המשפט העליון ותמיכה של רוב רגיל למינוי יתר( השופטים5 מתוך9) . כעת מוצע לקבוע ש כלל החלטות הוועדה בעניין בחירת שופטים יתקבלו רוב ב רגיל(5 מתוך9 ), אך תינתן מעין"זכות וטו "לקבוצות הבאות : ב מינוי שופט ל ערכאות הנמוכות – בחירת שופט ת חייב הסכמה של אחד מ ארבעת נציגי הקואליציה בוועדה (שר, חבר כנסת מה קואליציה או נציג ציבור שנבחר על- )ידי הקואליציה , אחד מ שני נציגי האופוזיציה בוועדה (חבר כנסת מה אופוזיציה או נציג ציבור שנבחר על- ידי האופוזיציה) ואחד מ שלושת השופטים חברי ה וועדה . ב מינוי שופט ל בית המשפט העליון – בחירת שופט ת חייב הסכמה רק של אחד מנציגי הקואליציה ו אחד מנציגי האופוזיציה בוועדה ,ללא צורך ב הסכמ ת אחד השופטים החברים בוועדה . לבסוף , מוצע מנגנון להכרעה במצב של "מבוי סתום" בבחירת שופט ים לבית המשפט העליון , שניתן להפעילו פעם אחת בכל,כנסת ש בעיקרו מאפשר לנציגי הקואליציה בוועדה להציע שלושה מועמדים מטעמם ו מ חייב את יתר ה חברי ם לבחור מהם מועמד , ונותן אפשרות מ.קבילה לנציגי האופוזיציה ,כמפורט להלן המתווה המוצע נותן מענה לביקורת העיקרית שנמתחה על הצעות החוק בנוסחן הקודם- העובדה שהן הקנו ל קואליציה שליטה בשני המינויים הראשונים לבית המשפט העליון ב כהונת .הכנסת כן יודגש ש תחולתו עתידית- .רק מן הכנסת הבאה ואולם, גם מתווה זה מעורר קשיים עקרוניים ומעש ים י. בראש ובראשונה, בשל השינוי ב איזון בין שיקולי מקצועיות לבין שיקולים פוליטיים-ייצוגיים , ובפרט האפשרות למינוי שופט לבית המשפט העליון בתמיכה של נציג קואליציה ונציג אופוזיציה בלבד. כמו כן , ה הסדר המוצע, ובפרט מנגנון "שובר השוויון", עלול ים ליצור קיטוב, ואף להוביל לכך ש שופטי ם ב בית המשפט העליון יהיו מזוהים עם הצד הפוליטי שבחר בהם, מה שישליך על אמון הציבור בבית המשפט. ,בנוסף גם "מתן "זכות וטו לנציגי הקואליציה ולנציגי האופוזיציה במינוי לכל הערכאות , עלול להשליך על יכולתו של בית המשפט למלא את תפקידו המוסדי כגורם עצמאי ומקצועי המאזן את הרשויות האחרות . בהמשך לכך ,נציע לוועדה לבחון תיקונים ל הסדר המוצע במטרה למתן קשיים אלו, מ תוך מגמה לאזן בין שיקולים של ייצוגיות, מקצועיות ועצמאות של השופטים , ובראש ובראשונה נציע שינוי בהליך בחירת נציגי הציבור בוועדה שיפחית מהזיהוי הפוליטי שלהם וכן שינוי בכללי ההכרעה בוועדה . להלן רקע רלוונטי .להצעה והתייחסות לשאלות העומדות על הפרק 2 רקע היסטורי 1. ,בהמשך להסדר שנהג בתקופת המנדט בשנותיה הראשונות של המדינה מונו שופטי בית המשפט העליון על-ידי הממשלה, לפי הצעת שר המשפטים ובאישור הכנסת , ויתר השופטים מונו באותו האופן אך ללא צורך באישור הכנסת. ואולם, בפועל, כפי שהיה גם בתקופת המנדט, המינוי לבת י משפט השלום והמחוזי .היה בהתייעצות עם ועדה שכיהנו בה שופטים ועורכי דין בלבד 2. בשנת1953 נחקק חוק השופטים, התשי"ג- 1953 ש שינה תפיסה זו ובי סס את ההסדר שקיים מאז , ולפיו שופטים ממונים על- ידי נשיא המדינה, לפי הצעת הוועדה לבחירת שופטים, הכוללת שלושה שופטי בית ,המשפט העליון שני שרים, שני חברי כנסת, ו .שני נציגי לשכת עורכי הדין 3. ב דיוני החקיקה בכנסת בהצעת החוק הממשלתית הדגיש שר המשפטים ,דאז, פנחס רוזן את החשיבות בהדגשת השיקולים המקצועיים בהליך בחירת השופטים, בהדגישו כי: " אני מבין שכמעט כל המתווכחים– ואולי כולם– ,הסכימו איתי שהמינוי אסור שיהא מודרך ומכוון על ידי שיקולים פוליטיים ....השיקול צריך להיות אך ורק מקצועי " (ד"כ 231 ', בעמ 1192 (תשי"א)). 4. בשל אופיו החוקתי והיסודי של ההסדר, שאפה הממשלה כי יתקבל ב הסכמה רחבה, וההסדר שהתקבל .ביטא פשרה בין הקואליציה והאופוזיציה חה"כ דאז יוסף שמשון שפירא שהוביל את המאמצים לגבש נוסח מוסכם אף הדגיש בדיון במליאה" כי הממשלה הסתלקה מרצונה הטוב מהסמכות שיש לה היום , ,ויכלה לקבוע גם לגבי העתיד, למנות את השופטים והעבירה זאת למעשה לוועדה, שהרוב בה– לפי הצעת ועדת החוקה– אינו לא של הממשלה ולא של תומכי הממשלה; הרוב הוא שלושה שופטים של ( "בית הדין העליון ושני נציגים של הסתדרות עורכי הדין ד"כ298 , 'בעמ2436 .))(התשי"ג 5. ,ואכן מאז קבלת חוק השופטים בשנת1953 ו ,עד היום ,יש רוב בוועדה לגורמים המקצועיים והמשפטיים .והגורמים הפוליטיים נותרו במיעוט 6. לאורך השנים הוכנסו בהסדר מספר תיקונים: העלאת עיקרי ההסדר לרמה החוקתית בחוק- :יסוד ( השפיטה1984 ;)חיזוק עצמאות שיקול הדעת של חברי הוועדה ביחס לגוף אותו הם מייצגים ( 2004 ;) ( קביעה כי בחירת שופט לבית המשפט העליון תחייב רוב של שבעה חברים2008 ;) וכן קביעה כי לפחות אחד מהנציגים של כל אחד מהגורמים ה"שולח ים( " נציג לוועדה יהיה אישה2014 .) מרכיבי ההסדר הקיים – בחירת שופטים 7. עיקרו של ההסדר מעוגן בחוק- :יסוד השפיטה, ולצדו חלק מן ההוראות הרלוונטיות קבועות בחוק בתי המשפט [נוסח משול ב ], התשמ"ד- 1984 , .כמפורט להלן 8. מינוי רשמי בידי הנשיא – על- פי ההסדר הנוכחי שופט "יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים" (סעיף4(א) לחוק- .)יסוד: השפיטה 9. הרכב הוועדה – הוועדה מורכבת מ שלושה נציגי הרשות השופטת – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי בית המשפט העליון שנבחרו על ידי השופטים ;שני נציגי הרשות המבצעת – ( שר המשפטים שהוא ;יו"ר הוועדה) ושר נוסף שני נציגי הרשות המחוקקת – שנבחרים על- ;ידי הכנסת בבחירות חשאיות ושני נציגי לשכת עורכי הדין הנבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה .בבחירה חשאית :כלומר מדובר בחמישה נציגים "מקצועיים" אל מול ארבעה נציגים של הדרג הפוליטי (סעיף4 (ב) לחוק .)היסוד למרות זיהויים של החברים בוועדה כמי שנבחרו על- ידי ,רשות מסוימת בסעיף6 א לחוק בתי המשפט נקבע כי" חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה ." 3 10 . הרוב הדרוש לבחירה– בחירת שופטים לכלל הערכאות נעשית( בהצבעה ברוב רגיל בוועדה5 מתוך9 ,) אך בחירת שופט לבית המשפט העליון נעשית ברוב של7 מתוך9 חברי ם , או "על דעת רוב המשתתפים "שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים (סעיף7 )(ג) לחוק בתי המשפט . ,כאמור הרוב המיוחד נוסף בתיקון משנת2008 , שתכליתו ה י יתה להבטיח שמינוי לבית המשפט העליון ייעש ה על יסוד הסכמה רחבה . ואכן, בהתאם ל תיקון, לא ניתן למנות שופט לבית המשפט העליון ללא תמיכה של לפחות אחד מ( חברי הוועדה הנמנים עם סיעות הקואליציה ה שרים או חברי )הכנסת ו אחד מהשופטים . על בחירת נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון , ,מקרב שופטיו חל כלל הבחירה הרגיל – רוב רגיל ( בוועדה בג"ץ1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים ', פס19 לפסק הדין( 8.9.2024 .)) ביקורות על ההסדר הקיים 11 . לאורך השנים הועלו ביקורות שונות ביחס להליך בחירת השופטים, במיוחד ככל שמדובר ב בחירת שופטי .בית המשפט העליון בכלל זה , הועלתה טענה כי הרכב השופטים בבית המשפט העליון אינו מייצג נאמנה את הקבוצות השונות בציבור יות הישראלית .ויש בו ייצוג יתר לקבוצות דמוגרפיות מסוימות עוד נטען כי הליך הבחירה הקיים הוביל לחוסר גיוון אידיאולוגי בקרב השופטים . ,שני גורמים אלה, כך נטען משליכים על .פסיקתם ועל אמון הציבור במערכת המשפט לבסוף , נטען כי ככל שבית המשפט הופך להיות "אקטיביסטי" יותר, ופעולתו מתבססת יותר על ערכים ו עניינים שב ,השקפת עולם כך גוברת ה הצדקה לכך ש יינתן יותר דגש לייצוגיות ו אחריותיות דמוקרטית בבחירת השופטים. 12 . בעקבות ביקורות אלה, הוקמה בשנת2001 ועדת משנה מקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים, בראשות השופט זמיר, אשר התבקשה לבחון את סדרי הבחירה של שופטים ולהעלות הצעות לשיפור ה הסדרים . במסקנותיה, הוועדה המליצה שלא לשנות את ההסדר הקיים בעניין זה , אך קבעה כי מקום בו הרמה האישית של המועמד לשפיטה עומדת ברמה הנדרשת , יש לתת משקל בבחירה גם ל עקרון ה שיקוף החברתי – מתן שיקוף הולם למגזרים השונים בחברה הישראלית . 13 . גם ה תיקון שהוזכר לעיל משנת2008 ביקש לתת מענה לחלק מהביקורות, באמצעות הדרישה ל רוב של 7 מתוך9 חברי הו ועדה בבחירת שופט לבית המשפט העליון, ו זאת כדי לעודד השגת קונצנזוס רחב כתנאי לבחירתו . ואולם, גם על תיקון זה (משנת2008), נמתחה ביקורת בטענה כי " בפועל הוא מעניק זכות וטו" לשופטים החברים בוועדה ו .מונע כשלעצמו גיוון אידיאולוגי בבית המשפט 14 . בהתבסס על טענות אלה הונחו על שולחן הכנסת לאורך השנים שור ת הצעות חוק פרטיות ש ביקשו לשנות את ה הסדר הקיים בהקשר זה ., וכמפורט להלן, גם הצעות החוק דנן מבקשות לתת מענה לביקורות אלה מודלים השוואתיים ל בחירת שופטים 15 . מהסקירה ההשוואתית של מרכז המחקר והמידע (הממ"מ) שהוכנה בשנת2023 במסגרת הדיונים בהצעת חוק זו וממחקרים נוספים1 , עולה כי ניתן למצוא בעולם מגוון רחב של שיטות לבחירת שופטים , המושפע ות מפרמטרים רבים ובכלל זה שיט ו ת הממשל והמשפט הנוהג ות , ההיסטוריה וההקשר התרבותי היי חודי כל ב מדינה וקיומם של גורמים נוספים המובנים בשיטה ו מאזנים את הכוח השלטוני , למשל קיומו של,משטר פדרלי נשיא הנבחר ישירות.וכיו"ב 1 :לשורה של מחקרים השוואתיים בעניין זה אשר עליהם התבססנו ראו (מחקר משווה של ה- OECD ( "Constitutions in OECD Countries" ( 2022 '), בעמ133 (להלן: דוח ה- OECD ); אביטל מגן, עדי כהן אהרונוב וישי לקס בחירת שופטים לבית משפט חוקתי או לבית משפט עליון ,(הכנסת, מרכז המחקר והמידע2023 :) (להלן דוח הממ"מ) ,; גיא אלזם, יעל סירקיס ואלעד גיל עיון השוואתי במעורבות נבחרי ציבור בבחירת שופטים לבתי משפט עליונים ,(מכון תכלית2023 ) (לה:לן מסמך תכלית)) ; Mary Volcansek, Appointing Judges the European Way, 34 Fordham Urb. L.J. 363 (2007) . 4 16 . ככלל, שיטות בחירת השופטים השונות מבקשות לתת ביטוי למספר ערכים: בראש ובראשונה- העצמאות השיפוטית והמקצועיות של השופטים שנבחרו. ,לצד זאת כ שמדובר בבתי משפט חוקתיים )(או בתי משפט גבוהים ש עיקר עיסוקם בפרשנות החוקה ובנושאים חוקתיים, במדינות רבות הליך בחירת השופטים נותן ביטוי גם לפן הפוליטי-ייצוגי, וזאת מטעמים של אחריותיות דמוקרטית ,, ואולם ,גם אז נעשה מאמץ למנוע פגיעה בעצמאות השופטים ו ,להבטיח הרכב מאוזן, ככל הניתן כמפורט .להלן 17 . הבחנה מרכזית שיש לעמוד עליה בכל הנוגע לשיטות בחירת שופטים היא בין מדינות שיש בהן בית משפט חוקתי הפועל לצד ערכאות "רגילות", ובין מדינות )(כמו ישראל שיש בהן מערכת שפיטה אחודה , שבראשה בית משפט עליון העוסק גם בנושאים חוקתיים, לצד ערעורים אזרחים ופליליים רגילים. מדינות שיש בהן בית משפט לחוקה 18 . ככלל, במדינות שיש בהן בית משפט לחוקה ,ש עיקר עיסוקו בביקורת שיפוטית על ,חוקים יש הבחנה ברורה בין אופן בחירת ה שופטים לבתי משפט החוקתיים ובין אופן"הבחירה לערכאות "הרגילות . כך, במדינות המשפט הקונטיננטלי ,(מרבית מדינות אירופה) שבהן הוקם בית משפט חוקתי בחירת "השופטים לערכאות השיפוטיות "הרגילות נעשית לרוב על בסיס מקצועי, כשהשופטים מתמנים לכהונתם בשלב מוקדם בקריירה המשפטית שלהם, והתקדמותם במערכת היא על בסיס הצטיינות מקצועית וותק עד לגיל פרישה, במודל של עובדי .שירות מדינה ,מנגד המינוי לבתי המשפט החוקתיים נעשה במקרים רבים על- ידי גופים פוליטיים, דוגמת הפרלמנט או הרשות המבצעת ,, תוך התחשבות גדולה יותר בהשקפותיהם הערכיות של השופטים ובמדינות רבות המינוי הוא לקדנציה מוגבלת. באופן טיפוסי, שיטת הבחירה של השופטים לבית המשפט החוקתי נעשית באופן שיבטיח יצירת קונצנזוס בפרלמנט, בין קואליציה ואופוזיציה, ולעתים בשילוב עם חלוקת הזכות למנות שופטים בין גורמים, או רשויות שונות. זאת ב מגמה ליצור הרכב מאוזן של בית המשפט החוקתי (דוח ה- OECD ', בעמ132 '; דוח הממ"מ, בעמ2 :). כך למשל בגרמניה , בחירת השופטים לבית המשפט החוקתי (שמונה16 שופטים) טעונה רוב של2/3 ;בפרלמנט באיטליה , בית המשפט החוקתי מונה15 שופטים- חמישה נבחרים על- ידי ,הנשיא חמישה על- ידי בתי המשפט העליונים במדינה ו חמישה על- ידי שני בתי הפרלמנט בהצבעה משותפת ברוב של2/3 מהמצביעים ( 3/5 .)אם הניסיונות הראשונים אינם מצליחים בצרפת ,ה מועצה החוקתית מונה9 שופטים, שלושה ממונים בידי ה נשיא (הנבחר בבחירות ישירות), שלושה נבחרים בידי נשיא הבית העליון של הפרלמנט ושלושה בידי נשיא הבית התחתון של הפרלמנט, וכל המינויים מאושרים ב וועדות הרלוונטיות ב פרלמנט. מדינות שיש להן מערכת שיפוטית אחודה 19 . בשונה מכך , המדינות שהן רלוונטיות יותר ל השוואה למדינת ישראל, הן המדינות שבהן אין בית משפט לחוקה ונושאים חוקתיים נדונים בבית משפט עליון שהוא חלק מ מערכת בתי המשפט הרגילה. זו השיטה במדינות המשפט המקובל (דוגמת אנגליה, אוסטרליה, אירלנד , ארה"ב וכיו צא באלה ), אך גם בשורה של מדינות דמוקרטיות נוספות דוגמת שבדיה, דנמרק, .נורבגיה ועוד 20 . ברוב המכריע של מדינות א,לו ב מינוי של שופטים ל בית המשפט העליון ניתן משקל ניכר בהליך המינוי לגורמים מקצועיים, גם אם המינוי נעשה בסופו של דבר בידי גורמים פוליטיים (ראו בעניין זה , מסמך תכלית ', בעמ11 ). .)חריגה בולטת בהקשר זה היא ארה"ב (ראו להלן 5 תוצאה זו מושגת באמצעות הסדרים הכוללים מנגנונים מוסדיים מחייבים או באמצעות נוהגים מחייבים שנועדו למתן את ההיבט הפוליטי ב הליך הבחירה ולתת משקל משמעותי ל היבטים .המקצועיים ,כך למשל ב בריטניה , בעקבות רפורמה משנת2005 ,הליך מינוי ה שופטים לבית המשפט העליון , מבוסס על המלצה מחייבת של ועדת מינוי מקצועית ,בראשות נשיא בית המשפט העליון המונה מלבדו ארבעה חברים נוספים הממונים על ידי גורמים מקצועיים - שופט שאינו מכהן בבית המשפט העליון ושלושה נציגי ועדות מדינתיות לבחירת שופטים. המלצותיה מועברות לשר המשפטים , שמוקנית לו זכות סירוב מוגבלת ביחס אליהן , והוא מעביר את המלצתו לראש הממשלה .המעבירה למלך לאישור פורמלי בקנדה ,ב שנת2016 נקבע נוהל ממשלתי, ולפיו המינוי בידי ראש הממשלה נעשה על בסיס המלצה בלתי מחייבת של מועצה מייעצת עצמאית ,, בת שמונה חברים שרובם אינם קשורים לרשות המבצעת או לדרג הנבחר. כל ששת השופטים שנבחרו לבית המשפט העליון מאז הקמתה הופיעו ברשימת ההמלצות שלה (כולל שופטת אחת ב שנת2023 .) בשבדיה , שופטים ב כל הע רכאות ממונים על ידי הממשלה, על בסיס שיקולים אובייקטיביים של כשירות ומקצועיות. חוק מינוי השופטים קובע שו ועדה ממלכתית תייעץ לממשלה לגבי המועמדים המתאימים לתפקידי השפיטה. הוועדה מונה תשעה חברים: חמישה שופטים מכהנים ה ממונים על- ידי הממשלה בהמלצת מערכת בתי המשפט ; שני משפטנים מקצועיים הממונים על-ידי הממשלה בהמלצת רשויות ציבוריות וארגונים מקצועיים ; ושני נציגי ציבור שנבחרים על- ידי .הפרלמנט כאמור בדוח הממ"מ, אף כי הממשלה אינה מחויבת להמלצת הוועדה , נדיר מאוד שתפעל בניגוד 'להמלצותיה (עמ29 )לדו"ח ( התנהלות דומה ניתן למצוא גם ב דנמרק והולנד למשל; בנורבגיה נקבע לאחרונה שכל המועמדים לשפיטה צריכים לקבל אישור ועדה מקצועית שעמדתה מחייבת.) 21 . דוגמא ראויה לציון בהקשר זה היא אירלנד , שערכה בשנת2023 רפורמה בשיטת מינוי השופטים שנועדה .לחזק את ההיבטים המקצועיים בהליך המינוי על-פי החוק החדש, שופטים ממונים על- ידי ה נשיא , בהמלצת הממשלה , אך המועמדים שייבחרו חייבים להיות מאושרים על- ידי ועד ה מקצועית המורכבת מארבעה שופטים, שניים מכהנים מכוח תפקידם ושניים נבחרים על- ידי מועצת השופטים , וכן ארבעה נציגי ציבור הממונים על- ידי שר המשפטים (מתוך רשימת מועמדים המובאת על- ידי נציבות שירות המדינה ,ו מאושרת ב בתי ה פרלמנט). כמו כן, מכהן בוועדה ללא זכות הצבעה היועץ המשפטי לממשלה. 22 . ,כאמור חריגה בולטת בהקשר זה היא ה מערכת הפדראלית של ארה"ב , שבה המועמדים לשפיטה לכל הערכאות, מוצעים על-ידי הנשיא ו נזקקים לאישור הסנאט :, כלומר ההליך כולו מבוסס על הכרעתם של נבחרי ציבור. ,כך גם באוסטרליה, שר המשפטים, הממליץ לממשלה על מועמדים לבחירה, מחויב על- פי חוק להיוועץ בגורמים בכירים במערכת המשפט כחלק מהליך ,המינוי. עם זאת הוא אינו מחויב לפ עול בהתאם להמלצה כלשהי. ש אף קיימת מוסכמה חוקתית כי הליך הבחירה מבוסס בראש ובראשונה על שיקולים מקצועיים, הובעה בעבר ביקורת על( ההשפעה הפוליטית על הליך הבחירה מסמך תכלית ', בעמ 12 - 13 .) כך גם ניתן למצוא שיטת מינוי בעל ת מאפיינים דומים גם ביפן. 23 . סיכומו של ,דבר במרבית המדינות שבהן אין בית משפט לחוקה אלא מערכת של בתי משפט רגילים שבראשה עומד בית משפט העליון, העוסק גם בערעורים רגילים וגם בעתירות חוקתיות, מנגנוני המינוי מדגישים היבטים של מקצועיות. בנוסף, אף כי המינוי נעשה לרוב על-ידי גורם פוליטי , הוא נעשה באופן טיפוסי על יסוד המלצה של ועדה מקצועית ש יש בה משקל ניכר לשופטים לצד משפטנים אחרים , אשר ברוב המקרים המלצתה מחייבת פורמלית, על ש או- ה פי נוהג מתקבלת על- ידי הדרג הפוליטי. 6 ,מעבר לכך נראה כי המגמה העולמית בהקשר זה היא בכיוון של הגברת מעורבות ה גורמים מקצועיים במינוי השופטים. ,כך למשל בחלק לא מבוטל מהמדינות ,שהוזכרו הוועדות המקצועיות המייעצות הוקמו או התחזקו ב עשרים ה שנים האחרונות (כך היה למשל ,בבריטניה, בקנדה בשבדיה, בנורבגיה ובאירלנד.) הליך החקיקה עד עתה 24 . ,כאמור הליך חקיקת הצעות החוק דנן החל בינואר2023, עת החלה הוועדה להכין את הצעת חוק- :יסוד השפיטה כהצעת חוק מטעם הוועד ה, בהתאם לסעיף80 לתקנון הכנסת (וביחד איתה את הצעת חוק בתי .)המשפט המשלימה 25 . לאחר שורת דיונים בוועדה, ביום13.2.2023, אישרה הוועדה את הצע ו ת החוק לקריאה הראשונה והן אושר ו בקריאה הראשונה במליאה ביום20.2.2023 . הצעות החוק עברו שינויים שונים במהלך הדיונים , ובסופו של דבר אושר ו בוועדה לקריאה השנייה והשלישית ביום27.3.2023 . בנוסח שאושר בוועדה הוצע כי הוועדה לבחירת שופטים תמנה11 חברים– שלושה שופטים - נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים שיבחר חבר שופטיו (ובמינוי לערכאות ה נמוכות – נשיא בית המשפט העליון ושני נשיאים של ערכאות אחרות ;)שלושה שרים – שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה ;וחמישה חברי כנסת – .שלושה מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה ,כלומר הרכב זה מעניק ככלל רוב מובנה לחברים המזוהים עם הקואליציה, ואולם לצד זאת נקבע כלל הכרעה מורכב: במינוי לבית המשפט העליון– בשני המינויים הראשונים בתקופת כהונת כנסת ההכרעה תהיה ברוב רגיל (כלומר - תוכל להתקבל רק בתמיכת נציגי הקואליציה), במינוי השלישי– הרוב הדרוש יכלול חבר כנסת מ ה אופוזיציה, וביתר המינויים– גם חבר .כנסת מהאופוזיציה וגם שופט עוד הוצע כי מינוי לערכאות אחרות ידר ו ש רוב של שבעה חברים:, כלומר לצד החברים המזוהים עם הקואליציה, ת ,ידרש תמיכה של חבר נוסף .מהאופוזיציה או מקרב השופטים 26 . נוסח זה הונח על שולחן הכנסת בישיבת המליאה שהחלה ביום27.3.2023 .ולא קודם מאז הנוסח המוצע 27 . ה נוסח המוצע כעת כ ,ולל שינויים משני סוגים בהסדר בחירת השופטים: האחד שינויים בהרכב הוועדה ,לבחירת שופטים; והשני שינויים בכללי ההכרעה .שלפיהם היא תפעל כן מוצע כי ההסדר החדש יכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. בעיצובו של הסדר זה נעשה ניסיון לתת מענה לביקורת העיקרית שנמתחה על הצעת החוק בגרסתה הקודמת– העובדה שהיא הקנתה לחברי הקואליציה שליטה בשני המינויים הראשונים לבית המשפט העליון בתקופת כהונת ה של כנסת נתונה. 28 . שינוי הרכב הוועדה – ה שינוי ה ראשון המוצע בהרכב בוועדה ,עניינו ב החלפת שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה ב שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת שהם משפטנים בעלי ניסיון בייצוג בבית משפט – האחד ייבחר בידי חברי הכנסת של הקואליציה והשני .בידי חברי הכנסת של האופוזיציה השני, קביעה מפורשת כי אחד מנציגי הכנסת בוועדה יהיה מסיעות הקו אליציה אשר ייבחר בידי חברי הכנסת בקואליציה, והשני .מסיעות האופוזיציה אשר ייבחר בידי חברי הכנסת באופוזיציה ,כתוצאה משינויים מוצעים אלה הרכב הוועדה יהיה ניתן ל חלוקה ל שלוש קבוצות :  קבוצת הקואליציה שתמנה ארבעה חברים– שני שרים, חבר כנסת מסיעות הקואליציה ונציג ציבור שייבחר על- ;ידי סיעות הקואליציה  קבוצת האופוזיציה ש ת מנה שני חברים– חבר כנסת מסיעות האופוזיציה, ונציג ציבור שייבחר על- ;ידי סיעות האופוזיציה 7  קבוצת השופטים שתמנה שלושה חברים– נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים בבית המשפט שייבחרו על- .ידי חבר שופטיו 29 . שינוי כללי ההכרעה בוועדה – ,מוצע לקבוע כי כלל ההכרעה הבסיסי ש יחול על בחירת שופטים לכל הערכאות למעט בית המשפט העליון , יהיה רוב חברי הוועדה(5 מתוך9 ), ובלבד שהרוב כולל אחד מקבוצת הקואליציה , אחד מקבוצת האופוזיציה, ואחד מהשופטים החברים בוועדה . כלל ההכרעה ל בחירת שופט ל בית המשפט העליון יהיה רוב חברי הוועדה(5 מתוך9 ), ובלבד שהרוב כולל אחד מקבוצת הקואליציה ו אחד מקבוצת האופוזיציה , ואין צורך.בתמיכת אחד מהשופטים זאת בניגוד להסדר מאז שנת2008 , ולפיו ה מינוי חייב להיות מקובל על לפחות אחד מ חברי הוועדה המזוהים עם הקואליציה וגם .מקובל על לפחות שופט אחד בוועדה יצוין כי אין התייחסות מפורשת בהסדר למינוי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא ומכאן שיחול הכלל הרגיל המוצע – רוב ב וועדה הכולל אחד מקבוצת הקואליציה, אחד מקבוצת האופוזיציה .ואחד השופטים 30 . כמו כן , מוצע לקבוע מנגנון להכרעה כשיש "מבוי סתום" בבחירת שופט ים לבית המשפט העליון, המופעל על- ,ידי שר המשפטים ולפיו אם התפנו שני מקומות בבית המשפט העליון ו חלפה שנה מ פרישתו של הראשון שבהם או ממועד תחילת כהונת הכנסת , ,לפי המאוחר ניתן למנות :שני שופטים בדרך זו נציגי הקואליציה בוועדה יציעו שלושה מועמדים לכהונת שופט .ושאר חברי הוועדה יבחרו מהם אחד ,במקביל נציגי האופוזיציה בוועדה יציעו שלושה מועמדים ושאר חברי הוועדה יבחרו מהם אחד . אם בתוך30 ימים לא תהיה בחירה כזאת, הצד שהציע את שלושת ה מועמדים יוכל להחליט באופן חד- צדדי .מיהו המועמד המועדף עליו מוצע להגביל את השימוש במנגנון זה לסבב מינויים אחד במהלך כהונתה של כנסת – כך שכתוצאה ממנו ימונו יחד שני שופטים בלבד. הטעמים העומדים ביסוד הנוסח המעודכן 31 . ההצעה פורסמה והוצגה בוועדה בדיון מיום21.1.25 כמתווה שסוכם בין שר המשפטים, חה"כ יריב לוין ושר החוץ, חה"כ גדעון סער, על בסיס שיחות שקיימו עם השר לשעבר יזהר שי ותא"ל( .מיל) .דדי שמחי 32 . בנימוקים שפורסמו ל ציבור ,והוצגו בוועדה הודגש כי ביסוד המתווה עומד הרצון לקדם נוסח מוסכם :המבוסס על מספר עקרונות עיקריים הגברת הגיוון ב בית המשפט תוך שמירה על מקצועיות השופטים )(במיוחד בערכאות הנמוכות ; ביצוע תיקון אבולוציוני ש מבוסס על מבנה הוועדה הקיים ; מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות ;שופטי בית המשפט העליון לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית המשפט העליון, מצד שני לא ניתן יהיה לבחור שופט לבית משפט ברוב קואליציוני בלבד ו ללא תמיכת נציג האופוזיציה , וזאת בהתחשב ב ,תפקידי בית המשפט העליון בכלל זה ביקורת שיפוטית ע ל חקיקה ; החשיבות ב קביעת מנגנון מיוחד שנועד למנוע שיתוק של הליכי המינוי לבית המשפט העליון בהיעדר הסכמות ;עיגון מפורש בחקיקה לייצוג ש ל הקואליציה והאופוזיציה בוועדה ; התיקון הוא פרוספקטיבי .ויחול רק מהכנסת הבאה 8 נקודות לדיון 33 . ,כאמור הנוסח המעודכן המונח בפני הוועדה מבקש לתת מענה לביקורת העיקרי ת שנמתחה על ההסדר שהונח על שולחן הכנסת– העובדה שהעניק לחברי הוועדה המזוהים עם הקואליציה שליטה בשני המינויים הראשונים לבית המשפט העליון בכהונתה של כל.כנסת המענה לכך ,בנוסח החדש מבוסס ע ל ההצעה לתת זכות וטו ב מינוי שופטים לכל הערכאות לנציג של סיעות האופוזיציה( חבר כנסת או נציג ציבור שנבחר על-ידם) , כך שהמינוי לא יהיה על בסיס חברי ועדה המזוהים עם הקואליציה בלבד . 34 . ואולם ,גם ,הנוסח הנוכחי מעורר קשיים ושאלות אשר נובעים ב עיקר ם מהשינוי בנקודת האיזון בין שיקולי המקצועיות ואי-התלות לבין שיקולים פוליטיים-ייצוגיים במינוי השופטים. נציע לבחון סוגיות אלה על רקע הנחת המוצא כי בעיצוב הסדר משטרי העוסק בהליך בחירת השופטים יש לקחת בחשבון את חשיבותם של בתי המשפט בכלל, ובית המשפט העליון בפרט, כגורם המרכזי המאזן את הכוח השלטוני במבנה החוקתי של מ דינת ישראל, והחשיבות שיש בשמירה על מקצועיותם, עצמאותם .ואי תלותם, כדי שיוכלו למלא תפקיד חשוב זה 35 . נקדים ונאמר, כי נראה שחלק מ הקשיים המתוארים להלן, נובע מהאופן שבו מוצע לעצב את מקומם של .שני נציגי הציבור בוועדה אף כי בהצגת המתווה ההתייחסות אליהם הייתה כ אל גורמי מקצוע שיחליפו את נציגי לשכת עורכי הדין, בפועל מוצע לעצב את מעמדם כנציגים "פוליטיים" לכל דבר. כך, על- פי ,המוצע ;לא נקבעו לגביהם כללי כשירות מיוחדים מעבר לכך שהם משפטנים בעלי ניסיון בייצוג סיעות הקואליציה אמורות לבחור את נציג הציבור "מטעמן" וסיעות האופ ;"וזיציה את נציג הציבור "מטעמן כהונתם נקבעת בהתאם לתקופת כהונת הכנסת; וחשוב מכל– "הם ייחשבו נציגי "קואליציה או ""אופוזיציה .לצורך השגת הרוב הנדרש בוועדה במצב ,כזה ברור כי ל סיעות ה קואליציה ו ה אופוזיציה הממנות את נציגי הציבור יהיה תמריץ למנות נציגי ם המזוהים במובהק עם עמדותיה ן, כך שבפועל הם לא יוכלו לשמש כ.קבוצה מובחנת מנבחרי הציבור בוועדה על רקע האמור נעבור לבחון את השאלות .שעולות ביחס למתווה המוצע (1) בחירת שופט ים לבית המשפט העליון – מתן עדיפות מובהקת לשיקולים פוליטיים-ייצוגיים על- פני שיקולים מקצועיים 36 . ,כאמור על- ,פי המוצע מינוי שופט ל( בית המשפט העליון ייעשה ברוב רגיל בוועדה5 מתוך9 ), אך תידרש תמיכה של נציג מקבוצת הקואליציה ו נציג מקבוצת האופוזיציה .ההצעה מבטלת בכך את הדרישה הקיימת ל הסכמה רחבה של7 מתוך9 חברי הוועדה, ובכלל זה תמיכת אחד השופטים ,וממירה אותה בדרישה ל תמיכת נציג האופוזיציה. 37 . אף כי כלל ה בחירה המוצע אמור להבטיח כי לא ייבחר שופט לבית המשפט העליון רק על- דעת הממשלה והקואליציה, התוצאה הטבעית שהכלל מוביל אליה היא ששופטים ייבחרו בעיקר על בסיס הסכמה פוליטית בין קואליציה לאופוזיציה ,וזאת במקום בחירה המשלבת באופן מובנה בין היבטים ייצוגיים- פוליטיים ובין היבטים מקצועיים ,כפי שקיים בוועדה כיום. ואולם, הדגשת יסוד ה הסכמה ה פוליטית כאמור כבסיס לבחירה בשופט , אינה תואמת את אופי עבודתו של בית המשפט העליון בישראל שעיקרה משפטי- ,מקצועי ו אף אינ ה תוא מת את המשפט המשווה. 38 . כמתואר לעיל, ההצדקה העיקרית להגברת ההיבט הפוליטי- ייצוגי בבחירת שופטים, היא כשהערכאה .בה הם מכהנים עוסקת בצורה מוגברת בנושאים שבהם יש משקל רב לערכים ולהשקפת עולם הדברים נכונים במיוחד ביחס למינוי שופטים ל בית משפט חוקתי שזהו עיקר עיסוקו. ,ואולם כידוע ,בית המשפט 9 העליון בישראל לא הוקם כבית משפט לחוקה .בפועל, כיום, עיקר עיסוקו הוא בנושאים אזרחיים )(ערעורים, בקשות רשות ערעור ובקשות שונות ו פליליים )(ערעורים, עררים על מעצרים וכיוצא באלה , ו ההיבטים המנהליים ו בוודאי החוקתי ים ,בעבודתו מצומצמים יחסית. כך למשל, לפי הדוח השנתי של הנהלת בתי המשפט ל שנת2023, בשנה זו, מתוך9,170 הליכים שנפתחו בבית המשפט העליון רק כ- 18% היו עתירות לבג"ץ. ,באופן טבעי גם רבות מהעתירות לבג"ץ אינן מעוררות שאלות עקרוניות- ,ערכיות ומספר העתירות שבהן נטענות טענות חוקתיות כנגד תוק ף של חוקים עומד על עשרות .בשנה 39 . ,בנסיבות אלה כשבית המשפט העליון משמש כערכאה עליונה בעלת מעמד מנחה עבור ה ערכאות ,הנמוכות בכל תחומי המשפט ובראשם המשפט הפלילי והאזרחי – יש קושי רב ב מינוי השופטים מבלי שיינתן משקל מובנה בהליך המינוי גם להיבט המקצועי. 40 . גם מן התיאור ההשוואתי עולה כי, ככלל, במדינות שבהן עניינים חוקתיים נדונים בבית משפט עליון של מערכת בתי המשפט הרגילה , ,כמו בישראל ולא בבית משפט חוקתי , הליך הבחירה מבוסס לרוב על שילוב בין שיקולים פוליטיים- ייצוגיים לבין שיקולים מקצועיים. כך, המינוי באותן מדינות נעשה אמנם לרוב בידי דרג פוליטי , אך על פי המלצתן של ועדות בחירה המורכבות מגורמים מקצועיים , שיש בהן משקל ניכר לשופטים, ולצדם משפטנים נוספים, כאשר הגורם הממנה פועל לרוב על פי המלצתן , בין אם מכוח חוק מפורש ובין אם על-פי הנוהג המקובל . ,כתוצאה מהאמור הגם שהליך המינוי מעניק משקל לדרג הפוליטי, הוא מקנה גם משקל נ יכר לגורמים מקצועיים ולשיקולי מקצועי תו, ו אין זה מקובל שם לבסס את הבחירה על יחסי הכוחות הפוליטיים בין קואליציה ובין אופוזיציה ( ,כמתואר לעיל חריגה בולטת בהקשר זה– ארה"ב, שבה שיטת הבחירה פוליטית לגמרי, וכן במידה מסוימת אוסטרליה ויפן שם יש מנגנוני היוועצות מקצועיים אך "חלשים" יותר). 41 . ,נוכח האמור עולה חשש כי הליך הבחירה המוצע של שופטים לבית המשפט העליון יקנה עדיפות לשיקולים פוליטיים- ייצוגים על פני שיקולים מקצועיים באופן ש אינו תואם את אופי עבודתו ו את המבט ההשוואתי., ומוצע כי הוועדה תידרש לכך ותבחן הצעות שעשויות לתת מענה לקושי זה 42 . הצעה אפשרית כדי לתת מקום משמעותי יותר לשיקולים המקצועיים במסגרת קבלת ההחלטות בוועדה לבחירת שופטים היא– העלאת הרוב הדרוש בוועדה מחמישה חברים לשישה חברים, וזאת לצד שינוי הליך בחירת נציגי הציבור :כך שייבחרו נציגי ציבור שלא יהיו בעלי זהות פוליטית מובהקת. למשל בחירת נציגי ציבור שהם נשיאי בית משפט בדימוס, בהסכמה בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה . (2 ) "מנגנון "שובר השוויון לבחירת שופטים לבית המשפט העליון– חשש מ קיטוב מו זיהוי השופטים על בסיס פוליטי 43 . מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לחשש נוסף שמתעורר ביחס לשיטת הבחירה המוצעת– יצירת קיטוב בבית המשפט, ואף זיהוי של שופטים עם עמדות פוליטיות .מסוימות 44 . על פי ,המוצע אם לא ימונו שופטים בבית המשפט העליון לפי הכלל הרגיל, ייכנס לפעולה מנגנון "שובר השוויון", שלפיו ימונו במקביל ."שופט "מטעם נציגי הקואליציה" ושופט "מטעם נציגי האופוזיציה החשש המרכזי המתעורר ביחס למנגנון זה הוא ש יוביל כל אחד מ הצדדים לבחור במועמדים המזוהים במובהק עם ""הצד שלו.באופן שיוביל להחרפת הקיטוב בבית המשפט בנוסף, אף עלול להיווצר תמריץ למנות שופטים צעירים ככל הניתן כדי""להרוויח יותר שנות שיפוט לצד שמינה אותם. 10 45 . יתר על כן , חשש נוסף העולה בהקשר הזה הוא כי השופטים שייבחרו לפיו יהיו "צבועים פוליטית" שכן במוצהר כל אחד מהם נבחר על- ידי צד אחד במפה הפוליטית . ודוק, החשש הוא שהסיווג של השופטים שנבחרו כך לא יהיה רק על בסיס תפיסתם השיפוטית (שופט שמרן או שופט ליברל) אלא ממש על בסיס פוליטי– האחד ייחשב כ"שופט של הקואליציה" והשני "שופט של האופוזיציה", על ההשלכות .הבעייתיות שעלולות להיות לכך על אמון הציבור בשופט ובשיקול דעתו 46 . ,מעבר לכך גם אם לא נעשה שימוש בפועל ,"במנגנון "שובר השוויון עצם קיומו עלול להשפיע על כלל המינויים לבית המשפט העליון . ,ראשית הוא עלול ליצור עבור חברי הוועדה תמריץ להמתין שנה בלי ,להגיע להסכמות כדי לעשות שימוש במנגנון האמור .בנוסף , עצם קיומו של המנגנון עלול להוביל לכך שגם אם יחליטו למנות ב"שיטה "הרגילה , גם מי נויים אלו לא יביאו ל מציאת מועמד קונצנזואלי המקובל על הקואליציה ו על האופוזיציה, אלא יפעלו מראש בשיטה דומה למנגנון האמור– בחירה ב מועמדים משני קטבים של המפה הפוליטית. 47 . נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תיתן דעתה ל קשיים המעשיים הכרוכים ב"מנגנון "שובר השוויון המוצע, תו שקול האם יש הצדקה לקביעת מנגנון מיוחד מסוג זה, וככל שיש צורך בכך– האם ניתן לעצב את המנגנון בצורה שתמתן את השפעותיו .כך למשל, ניתן לקבוע שבהיעדר הסכמה על מועמדים למשך תקופה מסוימת, נציגי ה ציבור יבחרו ביחד את השופטים במקום שיוצעו על-ידי כל "צד" בנפרד . בנוסף, נית ן להגביל את משך כהונתם של שופטים שנבחרים במנגנון המיוחד כדי להפחית מהתמריץ לעשות בו שימוש. (3 ) בחירת שופטים לערכאות הנמוכות – הדגשת המימד הפוליטי ב הליך הבחירה ופגיעה אפשרית ביכולתו של בית המשפט להגן על הפרט מפני השלטון 48 . על- ,פי המוצע בחירת שופטים לכל הערכאות פרט לבית המשפט העליון (בתי המשפט המחוזיים, בתי ,משפט השלום ,בתי משפט לענייני משפחה)בתי הדין לעבודה ובתי משפט לנוער תהיה ב רוב רגיל ,בוועדה הכולל חבר ,המזוהה עם הקואליציה חבר המזוהה עם האופוזיציה ואחד מן השופטים . זאת בשונה מ שיטת הבחירה כיום – ברוב רגיל– שמאפשרת בחירה באמצעות צירופים שונים של חברים בוועדה, ובכלל זה גורמים מקצועיים בלבד (שלושה שופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין) ובלא תמיכ ת נציגי .הדרג הנבחר שינוי זה בשיטת הבחירה לערכאות הנמוכות עלול לעורר קשיים ב כמה היבטים: 49 . ראשית ,התניית בחירה של שופט לכל ערכאה ב תמיכ ה של נציג קואליציה ו נציג אופוזיציה מעלה חשש למתן משקל יתר להיבטים הפוליטיים בהליך ה ,בחירה ונראה כי אין ב הוספת הדרישה לתמיכה של אחד השופטים כדי לשנות זאת . כמתואר לעיל, ההצדקה העיקרית המובאת למתן משקל רב יותר לדרג הנבחר בבחירת שופטים קשו רה ב .מימד הערכי בהכרעות השיפוטיות שלהם הצדקה כזו יכולה להיות רלוונטית ,כשבוחרים שופטים לבית המשפט העליון למשל. ואולם מדוע נדרש לחייב הסכמה בין קואליציה ובין אופוזיציה ביחס למינוי של כל שופט שלום או מחוזי , אשר עיסוקו מתמצה בהכרעות ?בתיקים אזרחים, פליליים ומינהליים "רגילים", שהמימד הערכי בהם נמוך ביותר יש חשש שתנאי מסוג זה יוביל לשינוי באתוס של השפיטה מאתוס של מקצועיות לאתוס פוליטי , ולפגיעה באמון הציבור כנגזרת מכך. בנוסף, שינוי כ זה עלול להוביל שופטים ומועמ דים לשפיטה בערכאות הנמוכות ל עסוק ב שדלנות בקרב הפוליטיקאים השולטים בעתידם המקצועי. 11 50 . שנית ,מתן כוח מוגבר למערכת הפוליטית במינוי שופטים לערכאות הנמוכות עלול לפגום ביכולת ן לשמש כבלם לשלטון מפני פגיעה אפשרית בזכויות היסוד של הפרט. כך למשל ,שופט שיבקש להתקדם במערכת השפיטה עלול להירתע מפסיקה לעומתית לשלטון, ואף מפסיקה לעומתית לגורמים הקשורים ,במערכת הפוליטית בכללותה מתוך רצון שלא לעורר אנטגוניזם בקרב שני המחנות הפוליטיים (קואליציה ואופוזיציה) אשר תמיכתם בו היא תנאי לקידומו. כאמור ,חשש זה מתעורר במיוחד כשמדובר במינוי שופט לערכאות הנמוכות ש עיסוק ן בעניינים פליליים או מינהליים "רגילים" שבהם האזרח עומד מול רשויות השלטון , ולכן אי ה תלות של השופט בשלטון חיוני ת .למילוי נאמן של תפקידו 51 . אכן, גם בשיטה הנוכחית, יש( ייצוג לנבחרי ציבור בוועדה לבחירת שופטים4 מתוך9 ,)כאמור ו לחברי הוועדה המזוהים עם הממשלה ו הקואליציה יש"וטו" על מינויים לבית המשפט העליון. ואולם, אין להם " זכות וטו" ב)מינויים לערכאות הנמוכות (שם די ברוב רגיל בוועדה למינוי. ,מעבר לכך הכוח הנגדי המוקנה לגורמים בוועדה שאינם קשורים לנבחרי הציבור , מאזן במידה מסוימת את יחסי הכוחות בוועדה., ומקשה יותר לחזות מי יהיה הגורם שיכריע בהצבעה על קידומו של השופט 52 . בנסיבות אלה, מוצע כי הוועדה תבחן האם אין מקום להותיר בערכאות הנמוכות כללי הכרעה המאפשרים בחירה וקידום שאינ ם תלוי ים בהשגת תמיכה של נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים . (4 ) המרכזיות של נציגי האופוזיציה בהסדר המוצע 53 . .ההסדר המוצע שם דגש רב על החלוקה בוועדה בין הקואליציה ובין האופוזיציה על- פי המוצע, לנציגי הקואליציה ולנציגי האופוזיציה תהיה" זכות וטו" על מינוי שופט"לכל ערכאה, ובמנגנון "שובר השוויון המוצע– לנציגי הקואליציה ,, כמו גם לנציגי האופוזיציה תהיה זכות בלעדית להציג שלושה מועמדים "שמתוכם "הצד השני חייב .לבחור אחד ,מבחינה זו ,נראה כי במידה רבה, נציגי האופוזיציה מחליפים את השופטים ולשכת עורכי הדין כגורם האמור לאזן את כוח .ם של נציגי הקואליציה בוועדה 54 . ,ואולם ,הפתרון של מתן זכות וטו לאופוזיציה בכל קונסטלציה פוליטית יכול להביא אתו בעיות חדשות שנובעות מכך ש קבוצת האופוזיציה, בניגוד לקבוצת הקואליציה, עשויה להשתנות במאפייניה בין כנסות ,שונות. למשל אם האופוזיציה קטנה יחסית והכוח שיוקנה לה בוועדה לבחירת שופטים יהיה לא פרופורציונאל י ;לכוחה בציבור או אם האופוזיציה מורכבת משני קצוות המפה הפוליטית ,(למשל כשמכהנת ממשל,)ת אחדות ,ההכרעה איזה צד ייוצג בוועדה יכולה להיות מקרית למדי, כך למשל כשהאופוזיציה מורכבת מסיעות מקצה אחד של המפה הפוליטית שבהן20 חברי כנסת ו מ סיעות מקצה שני שבהן 19 ,חברי כנסת שני נציגי האופוזיציה בוו עדה עשויים לייצג20 .ח"כים בלבד 55 . על רקע ,האמור ככל שהוועדה מבקשת להטיל על האופוזיציה, כקבוצה, לשמש כבלם לכוחה של ,הקואליציה במינוי שופטים מוצע לשקול את השינויים הבאים:  מוצע לשקול לקבוע הסדר מיוחד לעניין נציגי האופוזיציה , שיחול למשל אם יש ממשלה רחבה , והקואליציה מונה מספר גבוה של חברי כנסת.  מוצע לשקול להגביל את כהונתם של חברי הוועדה הנבחרים בכנסת בתקופה שלאחר כינונה של כנסת חדשה, פרק זמן שבו ממילא ה הבחנה המקורית בין סיעות הקואליציה ובין סיעות האופוזיציה אינה רלוונטית עוד. הדברים אמורים במידה לא מבוטלת גם בתקופה שלאחר התפזרות הכנסת שבה החלוקה הרגילה בין קואליציה ובין אופוזיציה מאבדת במידה רבה .מחשיבותה 12  מוצע לשקול לקבוע כי נציגי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה צריכים להתחלף לא רק כשסיעתם משנה את הסטטוס שלה ומצטרפת לקואליציה או ,לאופוזיציה אלא גם אם סיעה מרכזית מצטרפת לקואליציה או לאופוזיציה וכפועל יוצא חל שינוי משמעותי ביחסי הכוחות ביניהן בכנסת. (5 ) בחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא 56 . כיום, ע ל בחירת נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון , ,מקרב שופטיו חל כלל הבחירה הרגיל – רוב ( רגיל בוועדה בג"ץ1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים ', פס19 לפסק הדין ( 8.9.2024 .)) בפועל, באופן מסורתי, בחירתם נעשתה על בסיס כלל הסניוריטי– הנשיא שנבחר הוא .השופט בעל הוותק הרב ביותר בבית המשפט במועד הבחירה 57 . ב הסדר המוצע אין התייחסות מפורשת ל .אופן מינויים של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא מכך נובע לכאורה שהם יבחרו לפי כלל "ברירת המחדל", כלומר: רוב חברי הוועדה, הכולל לפחות נציג .אחד מקבוצת הקואליציה, נציג אחד מקבוצת האופוזיציה ושופט מוצע כי הוועדה תבחן האם ההסדר המוצע מאזן כראוי בין השיקולי ם השונים הנוגעים לעניין זה. (6 )הצעות ל תיקונים נוספים ב הסדר המוצע 58 . בנוסף להצעות לתיקונים שפורטו לעיל, ניתן לשקול תיקונים נוספים להסדר המוצע אשר עשויים לתת :מענה לחלק מהקשיים והשאלות שהועלו לעיל, ובכלל זה לקבוע כללי כשירות מפורטים יותר לשופטים, למשל, לקבוע מה ייחשב ניסיון רלוונטי למינוי לכל ערכאה; לקבוע כללים מחמירים לעניין אי תלות פוליטית וכיוצא באלה ; לקבוע הוראות שיקוף (ייצוג) מפורשות שיסייעו בהגברת הגיוון בקרב ;השופטים לקבוע שיקולים נוספים שהוועדה תוכל ל שקול בהליך הבחירה , כמו צורך מערכתי בשופטים המתמחים בענף משפטי מסוים (למשל, מומחיות בדין הפלילי .)