חומר רקע

27 בינואר, 2025 לכבוד יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היועץ המשפטי ל ו ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ,נכבדינו :הנדון הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס׳3 ) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס׳101 ,)התשפ״ג- 2023 " ,בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה . קל מאוד להבחין בזה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים מנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה- ,גבוהה על זכויות האדם !?אך האם זכויות האדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות התשובה היא לא. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית ! אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הז כויות אינן יכולות להיות מוגנות ,. למעשה ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית " ,מתוך דברי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בטקס חילופי נשיא בית המשפט העליון 28.2.2012 . אנו , נציגות ונציגי המגזר הפרטי ,של מקצוע עריכת הדין מתכבדים להגיש את התנגדותנו ,להצעות החוק שבנדון מהנימוקים שלהלן שנוגעים ל תוכן ההצעה , שיש בה פוליטיזציה ,של הועדה לבחירת שופטים וכן ל הלי ך במסגרת ו היא מקודמת : 2 1. הצעות החוק שבנדון מקודמות ב הליך .פגום מיסודו 2. ההצעות מגלמות שינוי חוקתי עמוק ויסודי, שאינו מתמצה בדרך בחירתם של שופטים בישראל, אלא גם ,ובעיקר משנה באופן מהותי את מערך האיזונים והבלמים בשיטת המשטר הישראלית מחליש עד מאוד )(שלא לומר מבטל את הפרדת הרשויות, פוגע קשות באי- תלותה של הרשות השופטת ברשות המבצעת וברשות המחוקקת ועקב כך בהוגנות ההליך המשפטי ובהגנה על זכויות ה .פרט 3. ,כפי שיפורט להלן לגישתנו מדובר בהצעות הפוגעות בלב הדמוקרטיה הישראלית, אך גם מי שיחלוק על עמדתנו לגופן של ההצעות - לא יחלוק על מהותיותן. הצעות חוק מעין אלה, חובה להעלות כהצעות חוק ממשלתיות על כל הכרוך בכך, לרבות ליווי מלא של מערך ה ייעוץ המשפטי לממשלה , פרסום להתייחסות הציבור במסגרת תזכיר חקיקה ולאחר מכן דיון בממשלה או בוועדת השרים לענייני חקיקה . את הצעות החוק חובה ללבן בדיון ציבורי יסודי , מ קיף ושקוף, במסגרתו יידונו וינותחו מלוא משמעויות יו . את כללי הכרעה המוצעים חובה לנתח כשלעצמם, וכן את זיקתם לנורמות קיימות ומתוכננות בהיבטים חוקתיים אחרים (למשל אלו העתידות להכלל בחוק יסוד: החקיקה), ולהעריכם בין היתר על רקע כללי בחירת .שופטים במשפט המשווה 4. את כל אלה לא ניתן לקיים על הבסיס הרעוע של הצעת חוק פרטית אשר נדונה במליאת הכנסת ובוועדה לפני כשנה ותשעה חודשים, לפני טבח השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ה ברזל שבאה בעקבותיו. את כל אלה לא ניתן לקיים בדיון חפוז בוועדה, תוך ״שליפת״ נוסח חדש , ללא כל תהליך של הערות ציבור ומתכונת ממוסדת של דיון ציבורי . דיון מעין זה בוועדה אינו יכול להניב הסכמה ציבורית רחבה, שהיא נשמת אפה .של נורמה חוקתית דיון .מעין זה חוזר על שגיאות העבר החמורות אשר הביאו לקרע חמור ולקיטוב בעם 5. לחיפזון הרב בהליך החקיקה אין כל הצדקה . ההצעה היא הרי שתיקוני החקיקה יכנסו לתוקף רק ב כנסת הבאה. בהינתן הצעה נכונה זו, ברור ש אין כל דחיפות בחקיקה, ואין כל הבדל לעניין החקיקה בין מושב הכנסת הנוכחי למושב הבא . קשה אפוא להשתחרר מהתחושה שהחיפזון נועד בכוונת מכוון "לעקוף " את הגורמים המקצועיים ,לפגוע ביכולת הציבור להערך, ללמוד.ולהשמיע מגוון דעות ועמדות 6. הליך החקיקה החפוז והפגום פוגע בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בחקיקה. כידוע, ״ עקרון ההשתתפות בהליך החקיקה מחייב הליך חקיקה שבו תינתן לחברי- הכנסת אפשרות מעשית לגבש את עמדתם בקשר להצעת החוק" (הלכת קוונטינסקי). כאשר הליך חקיקה מנוהל כהצעת חוק פרטית, אשר ,עברה קריאה ראשונה ודיוני הכנה לשניה ולשלישית לפני כמעט שנתיים(!), וכעת נשלפה, תוקנה בחופזה נדונה בוועדה שבה מטבע הדברים רק מקצת חברי הכנסת חברים, ללא דברי הסבר, ללא ליווי של היעוץ ,המשפטי לממשלה, ללא הערות ציבור בהליך חפוז ומהיר, כדי להביאה מחדש להצבעה בקריאה שניה ושלישית – זה לא הליך המקיים את עקרון ההשתתפות של כלל חברי הכנסת, בפרט לא כשמדובר בנורמה .חוקתית 3 7. כאשר הכנסת חובשת את כובע ה רשות ה ,מכוננת היא אינה רשאית לנהוג בנורמה החוקתית כבאחרון דברי החקיקה. חובה על הרשות המכוננת לאמץ הליכי חקיקה יאים לתוארה. כידוע, הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית הוקמה בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת לאחר דיון ארוך בין קואליציה לאופוזיציה ורק לאחר שהושגה הסכמה רחבה . אין לקבל כקביל הליך חקיקה ,שרדידותו בוהקת למרחקים וכל כולו נראה ש מכוון למטרה שסומנה מראש . 8. לגופן של ההצעות , מדובר בבירור במהפכה משטרית. מזה למעלה מ- 70 ,שנה, כמעט מאז קום המדינה שופטי ישראל נבחרים ע״י ועדה שרוב חבריה וחברותיה הם אנשי מקצוע. על פי הצעות החוק, מעתה יבחרו .שופטי ישראל ע״י פוליטיקאים בלבד האבות המייסדים של מדינת ישראל הזהירו מפני מצב דברים שבו פוליטיקאים ימנו את השופטים :, כדברי שר המשפטים הראשון מר פנחס רוזן" מושכל ראשון ומובן מאליו ,הוא, שבחירת שופטים היא ענין למומחים, ולמומחים בלבד; ולא פחות חשוב ואני מקווה שלא פחות מובן מאליו הוא שבחירת שופטים אסור שתיהפך לענין פוליטי" .אין סיבה טובה, ונהפוך הוא , ,יש נזק רב .בביטול עקרון יסוד זה והכפפת השופטים לבחירה פוליטית בלבד 9. ונחדד : טענתנו אינה נטענת כלפי פוליטיקאים מצד זה או אחר של המתרס הפוליטי. טענתנו נטענת כנגד עצם הפיכת הליך בחירת השופטים להליך פוליטי , תוך ביטול המרכיב המקצועי בהליך הבחירה. אנו מבקשים להדגיש את חשיבותם הקריטית בהליך הבחירה של נציגי לשכת עורכי הדין . נציגים אלה, אשר נבחרים בבחירות דמוקרטיות ע״י ציבורי עורכות ועורכי הדין, הם אלה שמכירים טוב מכולם את .המועמדים שעניינם נדון בוועדה קשה לדמיין כיצד ניתן לבחור שופטים, ללא חברי הוועדה אשר מכירים בפועל את המועמדים, מופיעים בבתי המשפט ועוסקים בפרקטיקה של עריכת הדין. ביטול הרכיב המקצועי .עלול להביא לבחירת שופטים שהם אנשי מקצוע ״על הנייר״, אך בפועל חסרי יכולת לבצע את תפקידם 10 . :וגם זאת נבקש לחדד אין לקרוא בטענתנו זו טענה לפיה פוליטיקאים הם ״בני חושך״ שיש להדירם מבחירת שופטים. אכן, לפוליטיקאים ניתן .מקום של כבוד בוועדה הקיימת הדגש בטענתנו הוא בכך שתפקיד מרכזי של בית המשפט הוא לשפוט בסכסוכים בין המגזר הפרטי- אדם ותאגיד - ,לבין השלטון לרבות הממשלה והכנסת. משזה תפקיד בית המשפט, אין זה מתקבל על הדעת שהשלטון ימנה את .השופטים מעולם לא ראינו בית משפט שבו הנתבע ממנה את השופט, או שיש לו השפעה מהותית על מינויו או קידומו )(או פיטוריו .של השופט ,״בית משפט״ שבו אחד הצדדים ממנה את השופט הוא לא בית משפט .אלא משחק מכור מראש. ב״בית משפט״ כזה אין הליך הוגן ב״בית משפט ״ כזה, זכויות הפרט הן ״ זכויות על הנייר ״ ולא ״ זכויות בפועל ״ , כדברי ו הנכונים .של ראש הממשלה ״בית משפט״ כזה לא יזכה ב אמון .המגזר הפרטי, ולא לאמון העולם והמערכת הפיננסית ״בית משפט״ כזה לא יקיים את עקרון המשלימות .שבמשפט הבינלאומי ולא יספק הגנה לאזרחי ישראל מפני הליכים במדינות זרות 4 11 . בית משפט,, אם רוצה הוא להקרא בית משפט חייב להיות עצמאי ובלתי תלוי . בית משפט, אם רוצה הוא להקרא בית משפט, חייב להיות ממוקם במרכז בין שני הצדדים– .המגזר הפרטי מזה והשלטון מזה ,לכן גם אם נניח ,שהפוליטיקאים כולם מלאכים לא ניתן להפקיד רק בידיהם את בחירת השופטים. כפי שאמר :בשעתו חבר הכנסת מנחם בגין" אנחנו באים להבטיח את אי־תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח במידת האפשר גם את אי-תלותם של ממניהם" . גם הטובה שבממשלות יכולה לחטוא כלפי האזרח . גם היא זקוקה לבית משפט עצמאי שיבקר את פעולותיה. לכן עצמאות ואי- תלות הרשות השופטת ביתר רשויות השלטון היא מיסודות הדמוקרטיה. די בפגיעה בעצמאות הרשות השופטת כדי לפסול את .הצעות החוק מכל וכל 12 . ישראל היא דמוקרטיה חלשה. אין לה חוקה פורמאלית. יש בה מעט זכויות פרט מוגנות. אין בה שני בתי פרלמנט. השלטון הוא ריכוזי ואין בו נציגות לאזורי הארץ השונים. הממשלה שולטת בכנסת, ולכן הכנסת .לא מבקרת את הממשלה בית המשפט הוא ה מוסד היחיד שיש בסמכותו וביכולתו להגן על המגזר הפרטי מפני הפרת דין מצד השלטון. לכן, הצעות החוק המקנות לפוליטיקאים סמכות בלעדית לבחור את שופטי בית המשפט העליון )מגלמות פגיעה קשה ביסודות הדמוקרטיה, מחלישות עד מאוד (שלא לומר מבטלות את הפרדת הרשויות, ומסכלות את יכולתו של בית המשפט לבצע את תפקידו הב סיסי ביותר . 13 . משמעות ההצעה היא שמינוי שופטים יהיה תוצאה בלעדית של משא ומתן פוליטי. כך, מקום בו האופוזיציה מעדיפה מטעמיה הפוליטיים הלגיטימיים להעדיף אינטרס מסויים על פני מינוי שופטים, יהא הדבר בידה לסחור במינויים שיפוטיים כנגד אינטרסים אחרים. מותר יהיה לה להקנות לקואליציה שליטה מוחלטת במינוי, אם בעיניה ראוי יותר יהיה לקדם בתמורה אינטרסים פוליטיים אחרים. מותר יהיה לקואליציה ולאופוזיציה לחלק ביניהן את מינויי השופטים לפי מפתח כמותי , תוך הפיכת בתי המשפט למאגר של ״ ג׳ובים״ פוליטיים. 14 . בהנתן העובדה שאין בחוק תנאי סף מחמירים למשר ו ת שיפוט, השיטה המוצעת תוביל בהכרח לכך שהקריטריון לבחירת שופטים יהיה קרבה לפוליטיקאים והיכרות עימם, ולא הצטיינות מקצועית או עבודה .קשה על פי,הצעות החוק מהוועדה י י עלמו הגורמים המקצועיים, וחברי הוועדה לא יהיו בעלי כשירות .להעריך את מקצועיותם של המועמדים השיטה המוצעת תוביל אפוא ,לרדידות מקצועית. על כס המשפט .בערכאות גבוהות ונמוכות, ישבו אנשים חסרי יכולת. זו פגיעה חמורה בציבור ובזכות להליך הוגן 15 . ,בנוסף השיטה המוצעת לא תעודד הסכמות רחבות. נהפוך הוא, היא תעודד כל צד פוליטי לבחור את .הקיצוניים שבמועמדים במיוחד אמורים הדברים במנגנון ״שובר השוויון״ שיחול אם הוועדה לא תצליח להגיע להסכמה בתוך שנה. מנגנון זה )(מעצם היותו מתמרץ כל צד להימנע מהסכמות, כדי למנות בחלוף שנה .את מחצית השופטים קיים אפוא חשש ממשי שתוצאת השיטה המוצעת תהא ״חלוקת השלל״ בין הקואליציה לאופוזיציה , כאשר כל המינויים יהיו פוליטיים . 5 16 . .דרישת הסכמת נציגי האופוזיציה אינה תרופת פלא אופוזיציה היא קבוצת ה מפלגות שנותרו מחוץ .לקואליציה ה אופוזיציה יכולה להיות הומ ו גנית או שהיא יכולה להיות מפולגת ו מסוכסכת. יתכן שתהיינה בה מפלגות מגושים פוליטיים מנוגדים. לעתים יש באופוזיציה מפלגות שבמהותן מזדהות עם הקואליציה לפחות בנושאים המשפטיים. לעתים יש באופוזיציה מפלגות שזמן קצר קודם לכן היו בקואליציה, או מפלגות שבדרכן להצטרף לקואליציה. בתרחיש אפשרי של קואליציה רחבה של מפלגות מרכז, האופוזיציה תכלול מפלגות קיצון מועטות– ולאלה על פי המוצע תהיה זכות ווטו על מינו י שופטים, וזכות לאחר שנה של קפאון יזום .לבחור את מחצית שופטי ישראל 17 . כלומר, הצעה שמנסחיה מצהירים עליה שהיא באה לתת יותר כוח ״לעם״ לבחור את שופטיו באמצעות הרוב הפוליטי, מקנה בעצם זכות למיעוט (שיכול ויהיה קטן מאוד וקיצוני מאוד) לבחור לבדו את מחצית שופטי ישראל. וזאת, כאשר כאמור אין כמעט בחוק תנאי סף מקצועיים לבחירת שופטים, ואי ן בחוק אמצעים להבטחת ייצוג הולם של מגזרים באוכלוסיה– נשים, להט"בים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, בני העדה האתיופית, נציגי הפריפריה. כאשר הצעת החוק מקדשת בחירה ע״י פוליטיקאים, די אם :נציין מתוך 41 מנכ"לים של משרדי ממשלה שמונו בממשלה הנוכחית– רק2 היו נשים, כל ומר פחות מ- 5% , וגם הן היום כבר לא בתפקיד. אם זו המציאות שאנו מבקשים לראות בבתי המשפט, הבה נתקדם ונאמץ את .הצעות החוק 18 . קיים אפוא חשש ממשי וכבד שהשיטה המוצעת תוביל לבחירת שופטים בלתי מקצועיים, שופטים שזהותם .העיקרית פוליטית ולא מקצועית, שופטים שהקו המנחה אותם הוא הקרבה למפלגה ולא שלטון החוק קיים חשש ממשי שבתי המשפט על כל דרגותיהם יהפכו לשיקוף של הכנסת, יהיו מקוטבים ודו- ,מפלגתיים שלא יעסקו באכיפת החוק ובשירות לציבור אלא בקרבות פוליטיים. אם יוענק כוח המינוי לשוליים הקיצוניים שבציבוריות הישראלית , יהיה ם ביד למנות שופטים שיפעלו להכשלת מערכת המשפט ולמניעת ,תפקודה התקין כפי ש שר המשפטים הנוכחי מנע שלא כדין את כינוס הועדה לבחירת שופטים , ואמש הגיע לשפל חסר תקדים כאשר הכריז שלא יכיר בהחלטת הועדה לבחירת שופטים למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון . 19 . לטענה שעל פי הצעות החוק הבחירה בשופטים לערכאות הדיוניות תחייב הסכמה של אחד השופטים .החברים בוועדה, נשיב שגם בכך אין תרופה לפגמים החמורים בהצעה ראשית, לאור המתכונת המוצעת לבחירת שופטים בבית המשפט העליון , בבחירה פוליטית בלבד, קל מאוד יהיה לבחור פוליטיקאים לתפקיד השופטים חברי הועדה. שנית, בכל הנוגע לבתי המשפט בערכאות הדיוניות, העוסקים בתחומי המשפט שאין להם זיקה ציבורית – המשפט הפלילי והאזרחי– אין שום סיבה שבחירת השופטים לא תהיה מקצועית בלבד. אין שום סיבה שבחירת שופטים אלה תהיה פוליטית, ואין דרך שפוליטיקאים יוכלו לבחור .שופטים בעלי מקצועיות ראויה לערכאות אלה 6 20 . לטענה שעל פי הצעות החוק, המתכונת המוצעת תכנס לתוקפה רק בכנסת הבאה, נשיב שמתכונת גרועה .היא מתכונת גרועה טיבה של המטוטלת הפוליטית לנוד מצד לצד, אבל שיטת בחירת השופטים חייבת לשמור תמיד על אי-תלות ועצמאות. מקום בו השיטה המוצעת פוגעת אנושות באי- ,תלותם של השופטים מה רבותא יש בעובדה ששיטה זו תחול עם בחירת כנסת חדשה? עקרון שלטון החוק עיוור לשאלה אם כנסת פלונית או מ משלה פלמונית הן ״טובות״ או ״רעות״ בעיני ציבורים מסוימים. כל אזרח זכאי לדעתו, ומטבע הדברים הדעות בציבור תהיינה חלוקות. החשוב הוא, שבמדינה דמוקרטית כל אזר ח זכאי לקיומו של בית משפט עצמאי ומקצועי שיוכל לדון בטענותיו נגד השלטון, יהא אשר יהא. הזכות והצורך בענין זה תהיינה .קיימות תמיד, ולכן כמבואר לעיל לא יעלה על הדעת שמינוי שופטים יהא תוצאת קוניוקטורה פוליטית 21 . לבסוף נוסיף, שלא מצאנו מדינה דמוקרטית אחת, שבה הבחירה בשופטים היא פוליטית לחלוטין, באין .בה חוקה פורמאלית קשיחה המגדירה את סדרי המשטר ואת זכויות הפרט :אכן, כדברי ראש הממשלה ״ מערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה ״ ...״ תראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית! אין דבר כזה ״ .צדק ראש הממשלה בדבריו: מדינה ש אין בה ,מערכת משפט חזקה ועצמאית לא מתאפשר בה קיומם של כל המוסדות האחרים ב דמוקרטיה . מדינה כזו היא רודנות . גיורא ארדינסט, עו״ד צבי בר נתן, עו״ד יול ברדוש, עו״ד נדב ויסמן, עו״ד ברוריה לקנר, עו״ד נעה מי- דן, עו"ד אבי ניסנקורן, עו״ד ארז קמיניץ, עו״ד רונן קנטור, עו"ד נגה רובינשטיין, עו״ד חברות וחברי הנהלת הגלימות השחורות העתק: היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה 7 :עורכות ועורכי הדין הבאים מצטרפים לנייר העמדה י שראל לשם אמיר לויצקי גיל אורן צבי אגמון יונתן קהת בארי לוונפלד דוני טולדנו יונה גושן גוטשטיין חגית בבלי ליאור אבירם יפעת צפריר דניאל אברבנאל ד דו י תדמור אדי אשכנזי עופר בר און ברק ט ל ניר קהת פיטר שוגרמן גיל אוריון אדם שפרוך שירי איש- שלום רוני ברקמן אדריאן דניאלס אשר ביצ'ונסקי אהרון מיכאלי נאווה קרוואני אלירן סטריכמן דן הכהן אורטל גר אילנה סגיס מתן מרידו ר ניצן כהנא הילה פלג דוד לשם אלירן פורמן דורון קילשטיין עמנואל קדוש שוהם קרן רעות גן אריה ליאני אייל הכהן אירית לשם עמית קריספין שירי שחם אנדרי ניקל שי בקל יובל שלהבת ש י פינס נמרוד רוזנבלום רן שפרינצק גיל אוריון תומר ויסמן סיגל שלימוף דן סלע אורית עמירן- סין ירון סובול אודי ארד אריק ברנאייזן דיויד כהן יובל נעים משה נאמן יעל אוריאלי גדי אוזן דרור ורסאנו אייל מאמו רונית אמיר -יני ב 8