חומר רקע

כ"ז ב טבת ה תשפ"ה 27 ב ינואר 2025 לכבוד יו"ר ועדת חוקה, חה"כ שמחה רוטמן חברות וחברי ועדת חוקה נכבדי ,שלום רב הנדון : הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות( תיקון- הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג- 2023 נייר עמדה מטעם המועצה לשלום הילד לקראת הדיון ביום28.1.2025 א. המועצה לשלום הילד סבורה כי השינוי המוצע בהצעת החוק לעיל, לפיו ההסדר הקבוע ב סעיף 27 )א(א יחול גם ב מקרים בהם ההורה חבל חבלה בכוונה מחמירה ב אחד מילדיו או בהורה האחר , הינו שינוי חשוב ומשמעותי מאוד עבור ילדים וילדות שחוו פגיעה קשה כל- כך על ידי אחד מהוריהם, או היו חשופים לכזאת .עם זאת, נו א סבור ים ,כי ההסדר המוצע צריך להיות זהה לזה הקיים בעבירות חמורו ת כדוגמת ניסיון רצח, ולחול כבר מעת הגשת כתב האישום .בעבירה זו ב. השלכות תיקון מספר19 ל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 :, (להלן החוק ) – המ אפשר שלילת אפוטרופסות א ם הורשע הורה בפסק דין חלוט בביצוע רצח או ניסיון לרצח כלפי ההורה ה אחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו, או אם הורשע בעבירת אינוס או מעשה סדום באחד מילדיו – הינן משמעותיות עבור ילדים ו ילדות שנפגעו קשות על- ידי אחד מהוריהם או היו חשופי ם לפגיעה חמורה כזו באחיו או בהורה השני. זאת, הן מבחינת איון הצו רך לנהל הליכים משפטיים סבוכים וממושכים ו הן מבחינת ה התמודדות עם הקושי הרגשי נפשי הנגרם, לא רק כתוצאה מהפגיעה אלא גם כתוצאה מהמשך הקשר והתלות בהורה הפוגע . ג. ,לעמדתנו התיקון המוצע, לפיו ההסדר האמור יחול גם ב מקרה של ה ורה שהורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה כלפי ההורה השני של הקטין או כלפי אחד מילדיו, הוא נחוץ ו מוצדק )לא פחות מאשר ההסדר הקיים (שכולל עבירות חמורות כרצח ואינוס, וזאת בין היתר, נוכח 'קירבתה העובדתית' של עבירה זו לעבירות שכבר מצויות ב)הסדר הקיים (בחוק . ד. לא זו בלבד ש נחיצות זו אינה פוחתת בשלבים המוקדמים לה רשעה, קרי בעת הגש ת כתב אישום , אלא שאף אין כל הצדקה להשתת הסדרים שונים ביחס לעבירה חמורה במיוחד זו , לעומת העבירות האחרות שכבר כלולות בהסדר הקיים: ,ראשית ברי כי מבחינה מהותית, הנזק עבור הילד.ה אינו שונה בין עבירת ניסיון הרצח לבין .עבירת חבלה בכוונה מחמירה הצלקת שנושא ילד שהיה קורבן או ,עד לאירוע בו הורה חבל בו באחיו או בהורה השני חבלה בכוונה מחמירה, אינה שונה מהצלקת של ילד בנסיבות של .ניסיון רצח ,ברור גם כי העבירה המיוחסת בכתב האישום היא תוצאה של בחינה משפטית דקדקנית שמושפעת מסוגיות משפטיות וראייתיות שונות. משכך, היא אינה הולמ ת בהכרח את עוצמת האירוע כפי שנחווה על ידי הילד.ה. לדוגמא, דקירת סכין שלא פגעה באיבר חיוני ,בעקבות ניסיון בריחה של הנפגע עלולה להביא למצב בו לא ניתן יהיה לייחס ניסיון רצח אלא ,רק חבלה בכוונה מחמירה. אך כאמור הנזק לילד, הקושי והאבסורד ,שבצורך לקבל הסכמה למ ,של בנוגע להחלטות מהותיות הנוגעות לחייו , קיימים בדיוק באותה מידה גם בהקשר של .העבירה המוצעת יתרה מכך , משך הזמן מרגע הגשת כתב האישום ועד להרשעה – שכידוע, יכול להתפרס על פני חודשים ואף שנים– הוא במקרים רבים פרק הזמן הקריטי עבור הילד.ה לקבלת מענים שיקומיים, חינוכיים וכיוצ"ב. לכן, להחלת ההסדר על .תקופה זו אף נודעת חשיבות יתרה ,בברכה עו"ד ליה קוק נעם וילדר, עו"ד מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה יועצת משפטית ה :עתק עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, כאן