חומר רקע

התנועה למען איכות השלטון בישראל ינואר2025 ,טבת תשפ"ה נייר עמדה על הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 2 נוכח דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית לע המתווה החדש שגיבשו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער ל הצעת חוק- 'יסוד: השפיטה (תיקון מס3 )ול הצעת חוק 'בתי המשפט (תיקון מס101 ,)התשפ"ג– 2023 ( :להלן"הצעת החוק" " או ה מתווה ה חדש)" , ונוכח כוונתם לקדם עד תום כנס החורף הנוכחי מספר שינויים נוספים ו מרחיקי לכת ביסודות המשטר הישראלי :(להלן "מתווה לוין-סער)" , אנו מתכבדים להעביר אליכם את עמדתה של התנוע ,ה למען איכות השלטון בישראל ע"ר" :(להלן התנועה.") בנושא ב נייר ה עמדה נבקש לעמוד על עיקרי התנגדותנו להצעת החוק, המביאה לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים ל כלל בתי המשפט בישראל , ובכך לפוליטיזציה של מערכת המשפט בכללותה ,. זאת תוך פגיעה ב מידת עצמאותה ומקצועיותה של הרשות השופטת, בעיקרון הפרדת הרשויות, במערכת האיזונים והבלמים ו בכך למעשה – .בדמוקרטיה הישראלית כולה פוליטיזציה של ההליך לבחירת שופטים ושל מערכת המשפט כולה ............................. 7 פגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובעיקרון הפרדת הרשויות ................................ ..... 8 ההצעה מאפשרת מינוי פוליטי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון .............................. 8 ההצעה יוצרת תמריץ לשיתוק הוועדה לבחירת שופטים ומעודדת אי הגעה להסכמות ...... 9 הקדמה 1. ביום 9.1.2025 פרסמו שר המשפטים ושר החוץ את עיקרי המתווה החדש , המבקש לבצע שינוי מוסדי יסודי בהליך המינוי של שופטים במדינת ישראל, ול עגן מעבר מהליך מינוי המושתת על הסכמה בין ,גורמים פוליטיים למקצועיים להליך ,שיוביל לפוליטיזציה מוחלטת של הוועדה לבחירת שופטים הליך בחירת השופטים ושל מערכת המשפט בכללותה. 2. " המתווה הוצג לציבור כ"הסכם פשרה היסטורי, על אף ש ב פועל גובש בין גורמים תוך - ,קואליציוניים ללא היוועצות עם גורמי מקצוע , ללא הידברות עם נבחרי הציבור מטעם ה אופוזיציה וללא תשתית עובדתית מספקת, ולמעשה מהווה המשך ישיר לרפורמה המשפטית שהממשלה מקדמת מינואר2023 . 3. התיקונים המוצעים בהצעת החוק מהווים ,, לדברי השרים, רק שלב ראשון במתווה הכולל ובהמשך אף תוגבל יכולתם של בתי המשפט, מלבד העליון, לבקר את חוקי מדינת ישראל ,תאוין כמעט לחלוטין האפשרות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד (מלבד חוקים העוסקים בבחירות) ויקודם חוק - ,יסוד: החקיקה ש יסדיר – בשלב בו כבר תאוין הביקורת השיפוטית, את ההסדרים הנוגעים לחקיקת חוקי יסוד במדינת ישראל . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 3 4. הצעת החוק , על אף השינויים המהותיים והשורשיים ש היא מבקש ת לערוך ,מקודמת בהליך חקיקה מזורז, על בסיס הצעת החוק שקודמה על ידי הקואליציה בשליש הראשון של שנת2023 , כשלפי הדיווחים התיקונים להרכב הוועדה והגבלת הביקורת השיפוטית מיועדים לעבור עד תום כנס החורף של המושב השלישי של הכנסת ה- 25 ,. והכל בזמן שתשומת הלב הציבורית נתונה כל כולה למלחמה , בימים רגישים אלו של הפסקת אש נפיצה וכשעיני הציבור נשואות יומם וליל לעבר חזרתם המיוחלת של החטופים והחטופות לשטחי מדינת ישראל . 5. לעמדת התנועה, שינויים משטריים יסודיים יש,לערוך בהתאם לתשתית עובדתית מתאימה בהסכמה רחבה ו תוך ייצוג הולם לכלל הצדדים הפוליטיים והחברתיים .במדינה ,על כן אנו קוראים לחברי הכנסת להתנגד לקידומ ו של מתווה לוין-סער ו בכלל זאת ל הצעת החוק במתכונת ה הנוכחית, ובתוך כך להימנע משינויים שורשיים ויסודיי ם במוסדות המדינה ב תקופה רגישה זו ו אופן חד-צ דדי, וחלף זאת להקים וועדה בדיקה מקצועית, שתבחן באופן מעמיק ויסודי את השינויים הנדרשים במערכת ,המשפט ו לחוקק תיקונים בהתאם למסקנותיה . עיקרי הצעת החוק 6. ,דרכי מינויים של שופטים במדינת ישראל זהותם והרכב הוועדה לבחירת שופטים ,הם נושאים ה עומד ים במרכזו של השיח הציבורי בשנים האחרונות , וביתר שאת מאז קודמה הרפורמה המשפטית בינואר2023 , שנועדה לבצע שינוי יסודי וקיצוני בהרכב הוועדה . 7. המתווה המקורי של הצעת החוק , קודם בראשית שנת 2023 בהליך מואץ במיוחד בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ו ביום27.3.2023 הונח על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, אך בשל הלחץ ציבורי אדיר והמשבר החברתי- פוליטי בישראל הוא מעולם לא נחקק. כמעט שנתיים לאחר מכן , ביום16.1.2025 , פרסם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט את הצעת החוק החדשה, המעגנת את השינויים המוצעים במתווה לוין-סער, שאמנם לא מעניקה כקודמתה ,רוב מובנה לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים אך מקנה רוב מובנה לגורמים פוליטיים בוועדה , ארבע מטעם הקואליציה ושניים מטעם האופוזיציה, ובכך מקימה .חשש כבד לפוליטיזציה של הליך מינוי השופטים בוועדה 8. ואלו עיקרי נוסח הצעת החוק החדשה :שהונחה על שולחן הוועדה 8.1 . שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: מ הרכב המאזן בין גורמים פוליטיים למקצועיים , להרכב המעניק רוב מובנה לגורמים פוליטיים ,בוועדה ביחס של6 מתוך9 חבר ים, באמצעות החלפת נציגי המקצוע מלשכת עורכי הדין, בשני משפטנים ""מטעם שיתמנו אחד בידי הקואליציה ואחד בידי האופוזיציה . 1 כאשר, נקבע רף כשירות מינימלי עד לא קיים , לפיו כשיר להתמנות כנציג כל " "משפטן בעל ניסיון בייצוג בפני בית המשפט . 2 8.2 . הרוב הנדרש לבחירת שופט ים : לפי הצעת החוק, כל מינוי של שופט לכל אחת מערכאות בתי המשפט )(לרבות מינוי של נשיא לבית המשפט העליון יעשה על דעת רוב חברי הוועדה, ברוב של5 חברים, לרבות בהליכי מינוי לשופט בית המשפט העליון שלפי החוק הקיים מחייב רוב מיוחד של 7 חברים מתוך9. לצד זאת, נקבע שכל מינוי חייב לכלול תמיכה של נציג קואליציה אחד, נציג אופוזיציה אחד, ובכל מינוי של שופט שאינו מתמנה לבית המשפט העליון גם ייכל ל שופט אחד, 3 1 סעיף4 ()(ב1 .)(ד) להצעת חוק היסוד 2 סעיף6(2 .)(ב) להצעת חוק בתי המשפט 3 סעיף4(ד) ו- .(ה) להצעת חוק היסוד Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 4 באופן שמבקש להסיר את יכולת ההשפעה של שופטים על הליכי מינוי ל .בית המשפט העליון 8.3 . הנמכת רף ה מניין ה חוקי ל קיום ישיב ו ת הוועדה ל חמישה חברים ולא שבעה חברים כ קבוע .היום4 8.4 . הוספת מנגנון "דד- לוק" במקרה של אי הסכמה על מינוי שופטי עליון: על רקע סירובו של שר ,המשפטים למנות שופטים לבית המשפט העליון נקבע בהצעת החוק מתווה חדש לפיו במידה ו הסתיימה כהונתם של שני שופטים ב בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו ,של הראשון או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה, לפי המאוחר שר המשפטים ראשי פעם אחת בתקופת כהונה של כנסת, להורות על הליך בחירה חלופי למינוי שני שופטים , כך שגם לנציגי הקואליציה וגם לנציגי האופוזיציה תעמוד האפשרות להציע3 מועמדים, אשר אם לא ייבחר ,מקרבם הנציג בדרך של הצבעה בוועדה, תמנה הקואליציה נציג ממועמדיה וכך גם האופוזיציה .ללא צורך בהסכמה5 8.5 . עיגון הנוהג ש שני נציגי הרשות המחוקקת בוועדה יהיו אחד מסיעות האופוזיציה ואחד מסיעות מהקואליציה : 6 בו נוסף עוגן כי במידה ו חל שינוי בהשתייכותו של חבר ו ועדה לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה, תיפסק חברותו בוועדה וייבחר חבר אחר במקומו בתוך30 ימים. 7 8.6 . תחולת התיקון: הצעת החוק תיכנס לתוקף ביום כינוס הכנסת ה- 26 , כלומר תוקפ ה יידחה עד .תום כהונתה של הכנסת הנוכחית8 התכליות העומדות בבסיס הרכב הוועדה לבחירת שופטים 9. הליך בחירת שופטים במדינת ישראל עוגן לראשונה בחוק השופטים, תשי"ג- 1953 , ו לימים עוגן ב חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 , בהליך חקיקה משמעותי ומקיף ש הוליד הסדר חקיקתי מאוזן שנתקבל בהסכמה רחבה של סיעות הקואליציה ו האופוזיציה . הסדר החקיקה נקבע מתוך מטרה לעגן הליך בחירה שיבטיח את עצמאות ם ואי-תלות ם של שופטים בחברי הוועדה ה אמונים על מינוי ים , כמו גם להבטיח את אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי לתפקיד. 9 10 . הרכב הוועדה , כפי שמעוצב כיום בחוק, נועד להשיג שתי תכליות עיקריות : האחת– להבטיח את רמתם המקצועית הגבוהה של המתמנים לשפיטה; והשנייה– להעניק להליך הבחירה ממד חזק של לגיטימיות ציבורית על ידי מתן ייצוג לשלוש רשויות השלטון וכן ייצוג לגורמים מקצועיים. 10 11 . שיטה זו למינוי ,השופטים המתבטאת הן בהרכבה הוועדה והן בהליך המינוי , נועדה לאזן בין העקרונות עליהם מושתתים הרשות השופטת והתפקיד השיפוטי – עיקרון,עצמאות השופטים עיקרון אחריותיות ו כן נועדה לתת ביטוי ל עיקרון ה שיקוף החברתי. 12 . עיקרון עצמאות השופטים , מהווה אחד מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי ונגזר מעיקרון הפרדת רשויות המדינה. עיקרון זה, משמעו, שעל מערכת המשפט כולה והשופטים בפרט, להתנהל כך שאינם תלויים בגורמים חיצוניים, ללא משוא פנים ובשקילת שיקולים מקצועיים בלבד ללא חשש לקבלת )'החלטות שנגועות בשיקולים זרים. על חשיבות עיקרון עצמאות השופטים עמדה כב' השופטת (בדימ עדנה ארבל ב 'פס28 לפסק דינה ב עע"מ3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר 4 סעיף4 .(ג) להצעת חוק היסוד 5 סעיף4 .א להצעת חוק היסוד 6 הצעת4 .(ב)(ג) להצעת חוק היסוד 7 סעיפים6(1 ))(ב- )(ד .להצעת חוק בתי המשפט 8 סעיף3 להצעת חוק היסוד וסעיף4 .להצעת חוק בתי המשפט 9 ,פרוטוקול ישיבה של ועדת החוקה17.8.1953 . 10 יעל כהן– רימר "הליך מינוי השופטים בישראל: עובד— אל תיגעו!" פרלמנט72 ) ,אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה2012 ( . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 5 עיתון הארץ בע"מ (נבו22.09.2014 :) " העצמאות השיפוטית היא מערכי היסוד של השיטה הדמוקרטית וקיומה הכרחי לשם הגשמת יתר ערכי השיטה . היא מהנכסים החשובים ביותר שיש לו לשופט במילוי המשימות כבדות המשקל שעל כתפיו. היא בריח התיכון של השפיטה, "ציפור הנפש של מלאכת השיפוט"... ומהווה הבסיס והתנאי למימוש הזכות להליך הוגן. בליבתה של עצמאות השפיטה מצויות האובייקטיביות והניטרליות, שהן עיקר העיקרים ...של השפיטה משמעה כי השופט מכריע בדין ,על פי החוק, מתוך חירות המחשבה והמצפון, ללא מורא וללא משוא פנים כאשר הוא פועל על- פי החוק ועל-פי מיטב שיקול דעתו המקצועי ותחושת הצדק ,והמצפון בלא שיש עליו כל לחץ או תמריץ . " 13 . כלומר, על מנת להבטיח לכל אזרח ואזרחית את הזכות להליך משפטי הוגן, נטול משוא פנים , בהתאם לדין ולפי מצפונו של השופט בלבד, ללא השפעת גורמים חיצוניים– יש להבטיח כי השופטים ימלאו תפקידם באופן עצמאי, ללא התערבות חיצונית וללא כל סוג של השפעה פסולה , לרבות פוליטית. 14 . ,לצד זאת נדרשים קיומם של מנגנוני פיקוח וביקורת על השופטים, על מנת שלא יחטאו בפועלם ולא ינצלו את מעמדם או עצמאותם לביצוע פעולות והליכים שאינ ם ראוי ים. 15 . עיקרון אחריו תיות ( accountability ,)מבטיח קיום ביקורת על התנהגותו והתנהלותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו, בפרט בעת ניהול הליכים משפטיים, ותוך עמידה על כך ששופט מתנהל באופן מקצועי, ללא משוא פנים, מנהל את הדיון באופן ראוי והולם ושומר ע ל כבודו, כבוד הצדדים וכבוד בית המשפט. ,בישראל עיקרון זה מובטח בעיקר על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים והוועדה ,לבחירת שופטים שהרכבה מייצג ,את שלושת רשויות השלטון כאשר חברי הקואליציה והאופוזיציה מהוו ים ה ,נציגות הפוליטיות בוועדה ו נציגי לשכת עורכי הדין והשופטים ה .נציגים המקצועיים 16 . נוסף לעקרונות אלה, הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים נועד לקדם את עיקרון השיקוף החברתי , באופן כזה שהמערכת השיפוטית תייצג את המגוון המגזרי והאידיאולוגי הקיים בחברה. לעמדת התנועה, ,המצב הקיים ,הן בערכאות הנמוכות והן בבית המשפט העליון אינו מייצג כראוי את הגיוון החברתי ,הנדרש ואנו שותפים לחלק מן הביקורות המושמעות ב עניין זה ,. עם זאת הרחבת נציגותן של האופוזיציה והקואליציה בוועדה אינה הפתרון לכך , והיא רק צפויה להרחיב את המחנאות הקיימת ,ממילא לה עצים את הקיטוב ,בין הצדדים ללא יכולת לקרב ולגשר על הפערים כ שכל "צד" יקדם את המועמדים הקיצוניים ביותר התואמים את השקפת.יו 17 . אם כן , העקרונות העומדים בבסיס הרכב הוועדה לבחירת שופטים, נועדו מחד להבטיח את יכולתם של שופטים לקבל החלטות עצמאיות ללא קיומן של השפעות חיצוניות ,ומאידך להבטיח קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח מקצועיים שיתנו .מענה למצב בו שופט חוטא בתפקידו 18 . ,אולם השינויים המוצעים כעת בהצעת החוק הנוכחית , יערערו עקרונות אלה מן היסוד ויובילו לפגיעה אנושה בעצמאותם של השופטים, באיכות הפיקוח והביקורת המופעלים עליהם ויביאו לפגיעה חמורה באמון הציבור ברשות השופטת ובזכותו של כל אזרח להליך הוגן. 11 19 . התנועה תדגיש כי אינה טוענת לשלמות המנגנונים הקיימים ,ובהחלט יש מקום ל קיום דיון מקצועי ומעמיק בנושא , שראוי שיתקיים במסגרת הקמת וועדת בדיקה עצמאית , שתבצע בחינה מעמיקה של הכשלים והפגמים במצב הקיים , שתבחן הסדרים במדינות אחרות שו תציע דרכים אפשריות לתיקון 11 לפי סקרים עדכנים, הרשות השופטת זוכה לאמון הציבורי הגבוה ביותר בהשוואה לרשות המחוקקת והרשות המבצעת. פוליטיזציה של .הליך מינוי שופטים עלולה לפגוע באמון הציבור, ולזכות את הרשות השופטת במידת אמון דומה לזו שזוכות לה הרשות המחוקקת והמבצעת לפי 'תמר הרמן ואח מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024 ( 2024 '). בעמ10 : במדגם היהודים חלו ירידות בשיעורים של נותני האמון במוסדות בהשוואה למדד2023. במוסדות הפוליטיים: הממשלה (מ־28% ל־19% ,)הכנסת (מ־24% ל־13% )... גם שיעור האמון בבית המשפט העליון ירד במעט (מ־42% ל־39% .) Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 6 ושיפור.הליך המינוי של שופטים במדינת ישראל 20 . הצעת החוק שהובאה כעת לפניכם, אינה מביאה לכדי תיקון המצב הקיים, כי אם להרעתו, ועל כן יש לדחותה במתכונתה הנוכחית . בטרם נפרט את הקשיים המרכזים העומדים בבסיס הצעת החוק ואת השלכותיה החמורות , נתייחס לסעיפי ההצעה שלעמדתנו ראוי ל שמר ולאמץ . סעיפים בהצעת החוק שראוי לאמץ 21 . לעמדת התנועה בהצעת החוק ישנם מספר סעיפים אשר ראוי לאמץ. ראשית, החוק הקיים אינו מסדיר את נציגות הקואליציה והאופוזיציה כנציגי הרשות המחוקקת בוועדה ,ומינויים בעניין זה נסמ ך על מנהג ארוך שנים שאינו מחייב .ובעבר כבר הוביל להיעדר ייצוג האופוזיציה בוועדה12 22 . התנועה תומכת בעיגון הנוהג בסעיף 4(ב)(ג) להצעת חוק היסוד , הקובע כי שני נציגי הרשות המחוקקת בוועדה ,יתמנו אחד מקרב סיעות הקואליציה והשני מקרב סיעות האופוזיציה. ,בהמשך לכך התנועה גם תומכת בעיגון ה שינוי המוצע בסעיפים6(1 ))(ב- (ד) להצעת חוק בתי המשפט, המסדיר את הבחירה בנציגי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה, אשר קובע כי במידה ו חל שינוי בהשתייכותו של חבר הוועדה לסיעות הקואליציה או האופוזיציה, תיפסק חברותו בוועדה ובמקומו ייבחר נציג אחר שישמר את איזון הכוחות .בין הצדדים 23 . לעמדת ,התנועה מדובר בשינוי מבורך שיסיע לשמור על הייצוג היחסי הנדרש בוועדה ועל כן אנו תומכים באימוצו . ,לצד זאת התנועה מבקשת להציע חידוד נוסף לסעיפים אלה, כך ש יכללו גם חיוב להפסיק את חברות ו של חבר וועדה שפרש מסיעתו , ובכלל זאת שהקים ,סיעת יחיד וזאת גם אם באופן פורמלי הוא לא משתייך לסיעות שהן צד להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה (או להפך , כתלות במי מסיעות האופוזיציה או הקואליציה מינ ה אותו כנציג). לעמדתנו, ככל שלא יינתן לסוגיה ,זו מענה הצעת החוק תהא חסרה ולא תצליח לשמור באופן מיטבי על הייצוג היחסי שנבחר לסיעות .הקואליציה והאופוזיציה בוועדה 24 . שנית", התנועה תומכת בקביעת סעיפי "תחילה ,המעגנים תחולה נדחית להצעת החוק כך שתיכנס לתוקף החל מ יום כינוס הכנסת ה- 26 . ,קרי החל מהכנסת הבאה . 13 25 . כידוע, שינויים חוקתיים מהותיים ראוי ,לערוך במבט צופה פני עתיד מאחורי מסך בערות, מבלי שהמחוקק ידע עם מי דבר החקיקה צפוי להיטיב או את מי הוא צפוי לשרת. זאת, במטרה להבטיח קבלת החלטות נקיה מפניות, מאינטרסים אנוכיים ומדעות קדומות . 14 26 . ,אולם מאחר והצעת החוק הגיע לעולם על רקע סירובו המתמשך של שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות שלושה תקנים חסרים לבית ,המשפט העליון המהווים1/5 מסך השופטים המכהנים בה , חשוב לוודא כי הצעת החוק לא תשמש תמריץ נוסף לשר המשפטים להמשך שיתוק הוועדה עד לקיומן של הבחירות הבאות בכנסת באוקטובר2026 . 12 בבג"ץ9029/16 'עו"ד יצחק אבירם ואח' נ' שרת המשפטים ואח (נבו2017 1.2.), דחה בית- המשפט העליון עתירה בה נדונה לרוחב ולעומק שאלת יישומו של עקרון הייצוג היחסי בוועדה לבחירת שופטים בעקבות הצטרפותה של מפלגת "ישראל ביתנו", אשר מטעמה כיהן נציג .האופוזיציה בוועדה, לסיעות הקואליציה, ובכך נעדרה האופוזיציה נציגות בוועדה 13 סעיף3 להצעת חוק היסוד וסעיף4 .להצעת חוק בתי המשפט 14 בג"ץ2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ', פס35 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן (נבו3.1.2024 .) Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 7 הקשיים המרכזיים הטמונים בהצעת החוק ה.1. פוליטיזציה של ה ה ליך לבחירת שופטים ושל מערכת המשפט כולה 27 . כיום, בהתאם לסעיף4 לחוק-יסוד: השפיטה, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה 9 :חברים נשיא בית המשפט העליון ו שני שופטים נוספים של בית המשפט העליו ן , שר המשפטים ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני חברי כנסת (כך שנהוג לבחור )נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד ושני נציגים מקצועיים של לשכת עורכי הדין הנבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה . הרכב זה, מטבעו, אינו מבטיח רוב מובנה לאף אחד מן הצד דים בוועדה וכן מבטיח צורך בהסכמה בין נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת , לבטח כשמדובר במינוי שופט לבית המשפט העליון . 28 . השינוי המוצע פוגע באיזון זה פעמיים – פעם ראשונה בכך שמוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מן הוועדה ומחליפם בשני נציגים""מטעם, ,הממונים אחד על ידי הקואליציה ואחד על ידי האופוזיציה ופעם שנייה בכך שהרוב הנדרש למינוי שופט ים ל .בית המשפט העליון יורד משבעה לחמישה 29 . אף אם ניתן לקבל את העמדה לפיה יש לשקול את נוכחותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, דבר הדורש בחינה עצמאית ונפרדת, אין השינוי המוצע מביא לכדי פתרון ראוי, שכן השפעתו חמורה .מהחלופה הקיימת הוצאת הנציגים המקצועיים בוועדה והחלפתם בגורמים ""מטעם הממונים ישירות על ידי חברי הכנסת, אינה אלא מראית עין של החלפת גורם מקצועי אחד באחר . 30 . מטבע הדברים, משפטן הממונה באופן ישיר על ידי האופוזיציה או הקואליציה, יחוש כלפי ממניו תחושת מחויבות דומה לזו המאפיינת חברי כנסת למפלגתם. זאת, ביחוד כאשר רף המינוי המקצועי " שנקבע בהצעת החוק הוא נמוך ביותר וכולל כל"משפטן בעל ניסיון בייצוג בפני בית המשפט . 31 . הרכב ה וועדה במידה ויתקבלו השינויים המוצעים, יהא כזה בו לקואליציה יש4 נציגים, לאופוזיציה2 ולרשות השופטת3 בלבד, כאשר במקביל הרף הנדרש למינוי שופט עליון הוא5 חברי ם , מבלי שנדרשת ,תמיכה ולו של שופט אחד בוועדה , .במניין הרוב מצב זה יוביל לפוליטיזציה מוחלטת של הוועדה ושל הליך בחירת ה שופטים ., דבר המאיים לפגוע בתכליות העומדות בבסיסה 32 . ,הפוליטיזציה שעתידה להתרחש בהרכב הוועדה בעקבות השינויים המוצעים תקנה משקל עודף לשיקולים פוליטיים על פני שיקולים מקצועיים ו עלולה להשפיע על התנהלותם המקצועית של שופטים בכלל ערכאות השיפוט . זאת, על מנת להתחבב על חברי הוועדה ובכך להגדיל את סיכוייהם להתמנות למשרת שיפוט או להתקדם למינוי בערכאה גבוהה יותר , או לחלופין למנוע העבר ה מתפקידם . 33 . החשש לפוליטיזציה מחריף בכל הנוגע לבחירת שופט ים ,לבית המשפט העליון מאחר ו בחירה כזו לא מחייבת כל תמיכה של גורם מקצועי שאינו מזוהה עם גורמים פוליטיים בוועדה . בכך, הצעת החוק מגלמת מעבר ממנגנון מאוזן לבחירת שופטים , ,המושתת על הסכמה בין גורמים פוליטיים למקצועיים במטרה להבטיח את המקצועיות והעצמאות של בתי המשפט, למנגנון בחירה פוליטי לחלוטין , ה מעניק לגורמים פוליטיים זכות וטו בבחירת שופטי העליון המתמנים לדין . 34 . על כן, קיים חשש כבד כי הצעת החוק תוביל לכך שהרכבו של בית- המשפט העליון יתעצב כשני מחנות מנוגדים, משל היו אלה נציגי הקואליציה והאופוזיציה במערכת המשפט , ובכך יביא לכדי קיטוב פוליטי- חברתי הפוגע במקצועיות השופטים, באיכות השירות הניתן לציבור ולפגיעה אנושה ב הפרד ת הרשויות הנדרשת בין הרשות .המחוקקת, המבצעת והשופטת 35 . ,לעמדת התנועה יש למנוע כל ניסיון להפוך את בית המשפט לפוליטי ועל כן יש להתנגד לעיגון מנגנון המקדם מינוי שופטים"מטעם ", שיהיו בעלי זהות והשתייכות פוליטית מובהקת , חלף עיגון מנגנון Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 8 המקדם מינוי של שופטים בהתבסס על כישורים מקצועיי ם. 36 . בשל החשש מהליך פוליטיזציה שיפגע עמוקות במוסד הוועדה לבחירת שופטים, ישפיע על מינויים לכלל הערכאות ,השלום, המחוזי והעליון כאחד, וכן על הליכי הדחה או העברת שופטים מתפקידם – התנועה קוראת לחברי הכנסת להתנגד ל הצעת החוק במתכונתה הנוכחית . ה.2. פגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובעיקרון הפרדת הרשויות 37 . הליך מינוי המעניק לגורמים פוליטיים רוב מובנה ושליטה בוועדה לבחירת שופטים, צפוי לפגוע בעצמאות השופטים בכלל ערכאות השיפוט, להחליש משמעותית את כוחה ועצמאותה של הרשות השופטת ו .לפגוע פגיעה חמורה בעיקרון הפרדת הרשויות במדינת ישראל 38 . ,כמו כן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועיגון רוב מובנה לגורמים פוליטיים המיוצגים בה , יהווה גורם מרתיע ובעל אפקט מצנן עבור כלל השופטים במערכת המשפט ,ו יעודד שופטים לאמץ זהות פוליטית מובהקת ולפעול מתוך שיקולים פוליטיים על מנת שיגדל סיכויים להיבחר לתפקיד . 39 . פגיעה כזו עומדת בניגוד מוחלט לתכליתו של החוק, אשר מעלה על נס את חשיבותה של העצמאות השיפוטית , לפיה על השופטים להתנהל כך שאינם תלויים בגורמים חיצוניים וללא משוא פנים. על חשיבות עצמאותם של השופטים עמד נשיא בית המשפט העליון (כתוארו דאז) כב' השופט אהרון ברק ב ע"א6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, (מט4 ) 221 , פסקה81 ( 1995 :) "דוקא השופט – שאינו חייב לעמוד לבחירה חדשות לבקרים– הנהנה מעצמאות .שיפוטית, ראוי לתפקיד זה דווקא משום שהשופט אינו נבחר על- ידי העם ,במישרין ואינו מציג לפניו מצע פוליטי או חברתי, הוא מסוגל לתת ביטוי לתפיסות העומק של החברה, מבלי שיושפע מרוחות השעה החולפות . לשם כך עליו לפעול באובייקטיביות "שיפוטית. עליו לשקף את השקפותיה של החברה, גם אם אינן השקפותיו שלו. 40 . על כן, לעמדת התנועה, בשל החשש מהליך פוליטיזציה שיפגע עמוקות ב מערכת המשפט ובעצמאות השופטים, או לכל הפחות יביא לאפקט מצנן בהיתכנות של שופטים לדון ולפסוק כנגד גורמים בממשלה ובכנסת או כנגד מדיניותם , וכן יערער את עיקרון הפרדת הרשויות במדינת ישראל– נבקש כי חברי הכנסת יתנגדו להצעת החוק במתכונת ה הנוכחית . ה.3. ההצעה מאפשרת מינוי פוליטי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון 41 . חלף עיגון ,עיקרון הסניוריטי שהונהג מקום המדינה לפיו הוועדה לבחירת שופטים ממנה את השופט הוותיק ביותר לכהן כנשיא בית המשפט העליון , במטרה להבטיח את עצמאותו ואי- תלותו של מי שנבחר לעמוד בראש הרשות השופט ת – הצעת החוק כביכול שותקת בעניין זה, ומתירה את המצב החוקי כפי שהוא. כך, שלפי סעיף8 (א) לחוק בתי המשפט, נשיא בית המשפט העליון מתמנה מקרב שופטי בית המשפט העליון על ידי נשיא המדינה ,ב.בחירה שנעשית על דעת רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים 42 . ,אולם בראי כוונתם המוצהרת של יוזמי הצעת החוק לחדול מנוהג הסניוריטי ובראי השינוי הצפוי בהרכב הוועדה המעניק לגורמים פוליטיים רוב מובנה ושליטה בוועדה לבחירת שופטים , הצעת החוק מעגנת, ,הלכה למעשה מעבר להליך מינוי ה מעניק מעמד של בכורה לשיקולים פוליטיים צרים , על פני שיקולים של עצמאות ואי-תלות של נשיא בית המשפט העליון הנבחר, בגורמים הפוליטיים ש אמונים .על מינויו לתפקיד 43 . באופן זה, מתחזק ה חשש כי הרשות השופטת צפויה לאבד לא רק את כשירותה המקצועית ואת אמון הציבור בה , אלא גם את עצמאותה ויכולתה למלא כראוי את התפקיד המוטל על יה במדינה דמוקרטית , Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 9 בהיותה אמצעי מרסן ומאזן לכוחן הרב של.הרשות המחוקקת והמבצעת ה.4. ההצעה יוצרת תמריץ לשיתוק הוועדה לבחירת שופטים ומעודדת אי הגעה להסכמות 44 . במקרה שהוועדה מגיעה למבוי סתום ולא מושגת הסכמה על מינוי שופטי ,ם לבית המשפט העליון הצעת החוק מקנה לשר המשפטים סמכות בשיקול דעת להורות פעם אחת בכנסת על הליך מינוי חלופי של שני שופטים לבית המשפט העליון ,במסגרתו נציגי הקואליציה והאופוזיציה יידרשו להעמיד3 מועמדים מטעם כל צד לבחירה, ובמידה הוועדה לא מצליחה להגיע לכדי הסכמה במינוי אחד מהם , כל צד יבחר באחד ממועמדיו באופן עצמאי וללא צורך באישור הוועדה או בהסכמת חבריה . 45 . ,לעמדת התנועה קביעת הסדר למצב בו נעדרת הסכמה בקרב הוועדה הוא צעד חשוב ומבורך . די בקיפאון פעילות הוועדה בשנתיים האחרונות וביתר שאת לאחר פרישתם של3 שופטי עליון שטרם מונו ,להם מחליפים ב כדי להמחיש את החשיבות במציאת הסדר הנועד להתגבר על חוסר הסכמה וחוסר .התפשרות בין הצדדים השונים בוועדה 46 . עם זאת, ההסדר המונח לפני כם נ אינ ו ההסדר המיוחל, והוא צפוי להשיג בדיוק ההפך– ההסדר יעודד את הצדדים בוועדה להתבצר בעמדתם ולא להגיע להסכמות ו אף עלול להוביל לשיתוק מלא וממושך ,של הוועדה מאחר ו חבריה ידעו כי הדבר "יזכה" אותם בהמשך במינוי שופטים שהם חפצים ביקרם, אשר ככל הנראה מועמדותם ומינויים לא היו מתרחשים לולא הסדר זה . 47 . מינוי פוליטי כה מובהק של שופטים ""מטעם לבית המשפט העליון, צפוי לגרום לקיטוב פוליטי בתוך ,הרשות השופטת כאשר הסכנה הגדולה ביותר היא כי נאמנות ם של ה שופטים לפוליטיקאים שרק בזכות בחירתם הישירה הם מונו לתפקיד , תפגע אנושות בעצמאותה של הרשות השופטת ו במקצועיות השירות שניתן על ידה לכל אזרח ואזרחית במדינה ובכך בזכות הציבור .להליך הוגן 48 . ,לצד זאת בשל עיקרון התקדים המחייב הנהוג בישראל ומעוגן בסעיף20 לחוק - יסוד: השפיטה, שילובם של שופטים "קיצוניים" ,, ששכל הנראה לא היו נבחרים בכל מתכונת אחרת צפוי לפגוע עמוקות לא רק בשירות הניתן לציבור על בית המשפט העליון עצמו, אלא ליצור תקדימים שנויים במחלוקת להם יהיו .מחויבים בתי המשפט השלום והמחוזי והערכאות המקבילות להם שינוי תכוף של הלכה פסוקה .בהתאם להשקפות ועמדות קצה, צפוי להוביל אף לחוסר יציבות במערכת המשפט כולה 49 . על כן, לעמדת ,התנועה יש לדחות סעיף זה בנוסחו הנוכחי ולעגן תחתיו הסדר חלופי שיתמרץ את חברי הוועדה להגיע להסכמות ויחייב אותם לפעול בתום לב לאיתור מועמד מוסכ ם. הליך החקיקה רצוף פגמים ואינו נותן מענה למשבר החברתי- פוליטי 50 . כידוע, המתווה המקורי של הצעת החוק, קודם בראשית שנת2023 ,בהליך בזק תחת ביקורת ציבורית ,אדירה וביום27.3.2023 כבר הונח על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ,אך בשל הלחץ הציבורי והמשבר החברתי-פוליטי בישראל מעולם לא קודם,. כעת ביום16.1.2025 , ,כמעט שנתיים לאחר מכן ,פורסמה הצעת החוק החדשה המעגנת את השינויים המוצעים במתווה לוין- סער שהוצגו לציבור כ הסדר חדש המהווה "מתווה פשרה היסטורי" לוועדה לבחירת שופטים . 51 . ,הצעת החוק החדשה מעבר לכך שעודנה שנויה במחלוקת ו ש השלכותיה על מערכת המשפט חמורות ביותר, מכילה שינויים רבים מאוד ,מהצעת החוק המקורית המצדיקים את הגשת הצעת החוק בהליך חקיקה חדש, חלף שימוש בהצעת החוק המקורית מ שנת2023 כמצע נוח לקידום מואץ של הסדר חדש , על ידי ניצול לרעה של המנגנון הקבוע ב סעיף89 )(א לתקנון הכנסת . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 10 52 . נוסף לכך, הצעת החוק הוצגה לציבור ,""כהסכם פשרה היסטורי על אף שגובשה על ידי שר המשפטים ושר החוץ, כלומר גורמים תוך- קואליציוניים, ללא היוועצות עם גורמי מקצוע, ללא הידברות עם נבחרי הציבור מטעם האופוזיציה וללא תשתית עובדתית מספקת . ,לעמדת התנועה הצעת חוק המעגנת שינויים שורשיים ויסודיים כאלה בשיטת המשפט הישראלית, יש לקדם ב בחינה מעמיקה ויסודית בו.דיון משמעותי ומקיף עם גורמי המקצוע ובין שני צידי המתרס של המפה הפוליטית 53 . קידומה של רפורמה במערכת המשפט, בדומה לרפורמות תשתיתיות נוספות שנערכו במקרים אחרים , דוגמת הרפורמה שנערכה בחקיקת חוק בתי משפט לענייני ם מנהליים , תש"ס - 2000 , הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי והרפורמה בעבירות המתה בחוק העונשין – ,יש לעשות בשיתוף עם גורמי המקצוע לאחר הליך למידה, מחקר והסקת מסקנות נדרשות . 54 . לא זה המצב בענייננו. "התיקון ההיסטורי" המובטח נרקם, בדיוק כמו קודמו בינואר2023 , על ידי חברי ,הקואליציה .באופן חד צדדי וללא הידברות לעמדת התנועה, על מנת לתקן כשלים במערכת המשפט ולהציע שינויים אשר לא נועדו לשרת אינטרס פוליטי צר אלא לשפר את המערכת כולה לטווח הארוך – ראוי להקים ועדת בדיקה , המשלבת גורמי מקצוע ונציגים מכלל הקשת הפוליטית, אשר תבדוק את הצורך ברפורמה במערכת המשפט ואת האפשרויות השונות לתקנה, ככל שנדרש ; או לחלופין, לכל הפחות, לפתח מתווה חקיקה בשיתוף הגורמים המקצועיים ובהסכמה רחבה . מבט רחב על השינויים הצפויים במתווה לוין-סער 55 . הצעת החוק החדשה מהווה, לדברי השרים, רק שלב ראשון במתווה הכולל, ובהמשך אף תוגבל יכולתם של בתי המשפט, מלבד העליון, לבקר את חוקי מדינת ישראל ותאוין כמעט לחלוטין האפשרות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, מלבד חוקי יסוד הפו ג .עים בזכות השוויון בבחירות 56 . המשמעות היא, כי המתווה מעגן הסדר לפיו מעתה ואילך, לא משנה מה יהיה תוכנו של חוק היסוד, גם אם יפגע בזכויות יסוד חוקתיות, או באופייה היהודי או הדמוקרטי של המדינה– יאסר על בית המשפט לפסלו, אלא אם יוכח שעסקינן באותו מקרה קיצוני וחריג של פגיעה מפורשת בשוויון בבחירות, וגם אז ניתן יהיה לבטל את חוק היסוד רק ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט העליון . 57 . כך למשל, יוכל המחוקק לשנות את סעיף7 (4) לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע כיום כי על מנת לסיים את כהונתו של שופט נדרש רוב של7 חברי ועדה, ולנסחו באופן דומה לרוב הנדרש לפי הצעת החוק החדשה למינוי שופט בית משפט עליון– כלומר רוב של5 ללא דרישה כי על הרוב יימנה שופט, ובכך להחליש עוד יותר את מערכת המשפט ולהביא לפגיעה נוספת בעיקרון הפרדת הרשויות. 58 . ,בד בבד, על פניו המתווה מציע לציבור הישראלי דבר שנדרש כבר זמן רב– ,עיגון חוק יסוד: החקיקה שיקבע את ההסדרים הנוגעים לחקיקת חוקי יסוד אשר יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופייה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר . 59 . ,אולם, באופן תמוה לפי המתווה שהוצג, חקיקתו של חוק יסוד: השפיטה נועדה לשלב מאוחר יותר בהליכי החקיקה המוצעים – לאחר שיחוקקו התיקונים שיובילו לפוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים ולאחר שתוגבל סמכותו של בית המשפט העליון לבקר דברי חקיקה. על כן, עולה חשש כבד כי צעדים אלו נועדו להכשיר את הקרקע לקראת חקיקת חוק יסוד חד צדדי, שאינו משקף הסכמה רחבה, שתוכנו פוגע בזכויות אדם מוגנות, תוך שהביקורת השיפוטית עליו תהא מוגבלת מאוד עד בלתי-קיימת . 60 . לעמדת התנועה, חקיקת חוק יסוד: החקיקה מהווה באופן עקרוני צעד מבורך, אך זו צריכה להיעשות כצעד ראשון, לפני שתקודם כל רפורמה משפטית או שינוי תשתיתי ויסודי בחוק יסוד: השפיטה. Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 11 61 . למעשה, במתכונתו הנוכחית, המתווה שהוצג מאפשר לקואליציה לקדם שינויים תשתיתיים ויסודיים במערכת המשפט– ובתוך כך לערוך שינויים מהותיים בחוקי יסוד הנוגעים ל הליכי בחירת שופטים ולהגביל עד כדי לאיין את הביקורת השיפוטית על חקיקה – ורק לאחר מכן לקדם את :חוק יסוד ה חקיקה המיוחל עם סעי ף ,שריון שצפוי לכבול את ידיהן של הכנסות הבאות, תוך כבילת ם להסדרים המוקדמים כעת .במתווה 62 . ,כזכור לעמדת התנועה, קידום רפורמה כפי שמוצעת במתווה לוין- סער ,יש לבצע לאחר בחינה מעמיקה תוך הידברות וכשיש הסכמה על השלבים לביצועה , כאשר התנועה מתנגדת לקידום הצעת החוק במועד ,הנוכחי וסוברת כי כ צעד ראשוני ליישום המתווה יש לקדם תחילה את חקיקת חוק יסוד: החקיקה . וזאת, חלף קידום מתווה באופן חד- צדדי, המאיים על יסודות הדמוקרטיה הישראלית, מרחיב את הקרע החברתי- .פוליטי בעם ומטיל ספק לגבי כוונותיהם של מקדמיו בענייני חקיקה עתידיים סיכום 63 . הנה כי כן , ,על אף שאנו תומכים בחלקים מסוימים של הצעת החוק אנו מתנגדים לקידומה של הצעת החוק במתכונתה הנוכחית ,שתביא לפוליטיזציה של הליכי בחירת שופטים בכלל הערכאות במדינת ישראל – ובבית המשפט העליון בפרט – ובכך לפוליטיזציה של.מערכת המשפט בכללותה 64 . הצעת החוק מהווה המשך ישיר של ניסיונות הרשות המבצעת והמחוקקת להכפיף את הרשות השופטת לרצונותיהם של פוליטיקאים, ובכך לפגוע בעצמאותה, בעיקרון הפרדת הרשויות, במערכת ,האיזונים והבלמים באמון הציבור ברשות השופטת ובזכותו של כל אזרח ואזרחית להליך הוגן , ובכך למעשה– .בדמוקרטיה הישראלית כולה 65 . הצעת החוק המונחת ,לפניכם מקודמת במסלול מואץ על בסיס הצעת חוק אחרת שהוחזרה לדיון בוועד ת חוקה, חוק ומשפט לקראת קריאה שנייה ושלישית, בזמן שתשומת הלב הציבורית נתונה למלחמה ולעסקה לשחרור חטופים .וכאשר עול הנטל מכריע רבים ממשרתי המילואים והסדיר אלו לא התנאים המתאימים לביצוע שינויים מרחיקי לכת במוסדות המשטר הישראלי, בטח כאשר שינויים אלה נעשים במעמד צד- אחד, תוך מידורם של גורמים מקצועיים וגורמים מהאופוזיציה .מעיצוב המתווה שהתגבש 66 . על כן, התנועה תציע לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית, ולקדם תחתיה ועדת ,בדיקה מקצועית ש תבחן את הצורך ברפורמה במערכת המשפט ותגיש את מסקנותיה בטרם יקודם כל מתווה חקיקתי, בטח במעמד צד- .אחד ,בכבוד רב ________________________ ________________________ סתיו לבנה להב, עו"ד אמיר סביר מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכז מחלקת מדיניות וחקיקה