חומר רקע
נייר עמדה
בנוגע ל הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון-
הרחבת
שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים
בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג-
2023
1
.
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג משפטי ב מגוון
תחומי המשפט האזרחי ובקשת
רחבה של ערכאות משפטיות בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-
1972
,
תקנות הסיוע
המשפטי, התשל"ג-
1973
,
והחלטות הממשלה לעניין מתן סיוע משפטי (להלן :
החוקים
)וההחלטות
הסיוע המשפטי פועל על מנת לאפשר לאנשים הסובלים מחסמי נגישות לצדק
(מפאת מצבם הכלכלי או מפאת
מוחלש
ו ת
אחרת ) להתמודד עם החסמים העומדים בפניהם
.ועם המערכת המשפטית המורכבת ולממש את הזכויות המגיעות להם על פי דין
2
.
בהתאם לחוקים ולהחלטות הסיוע המשפטי מייצג לקוחות ,
בקשת רחבה של תחומי
המשפטי
האזרחי וביניהם ייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון וגבייה, ייצוג בהליכים אזרחיים למשל
בתחום הנזיקין, דיני העבודה ,ייצוג בתחום ה מעמד
ה
אישי, ייצוג קטינים והורים בהליכי ם לפי
חוק ה נוער )(טיפול והשגחה ו בהליכי ,אימוץ ,ייצוג נפגעי עבירה ייצוג בהליכי ערעור על החלטות
ה ביטוח ה ,לאומי
ייצוג בתחום ה כשרות
ה משפטית
ו
הזקנה ,
ועוד . ככלל, ייצוג משפטי ניתן על
.בסיס מבחן זכאות כלכלית ומבחן סיכוי משפטי
3
.
בתחום המעמד האישי מ
עניק הסיוע המשפטי ייצוג בהליכים לפי חוק הסדר התדי ,ינויות
בסכסוכי משפחה שונים , בהליכים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ועוד. הסיוע
המשפטי מייצג גברים ונשים הזכאים לייצוג מטעם הסיוע המשפטי.
כן קיים בסיוע המשפטי
מערך ייצוג קטינים ה
מייצג קטינים ב
עיקר ב התאם להחלטות בתי המשפט לענייני משפחה
.ובתי הדין המורות על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין
4
.
הסיוע המשפטי מייצג צדדים שונים בכ-
30%
מכלל ההליכים המתנהלים בפני בתי המשפט
לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים וכן מייצג ,, כאפוטרופוס לדין
למעלה מ-
6,500
קטינים
בסכסוכי משפחה מורכבים .
5
.
הסיוע המשפטי אף מייצג בייצוג מותאם
נשים וגברים
נפגע
י
,אלימות לרבות נשים הנמצאות
במקלטים לנשים נפגעות אלימות , בהליכי הגנה אזרחיים כגון צווים למניעת הטרדה מאיימת
וצווי הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. הסיוע המשפטי אוחז במומחיות מיוחדת
בייצוג בהליכי מעמד אישי על רקע אלימות במשפחה ואף היה שותף ביצירת והעברת הכשרות
.ייחודיות לנשים ולגברים במעגל האלימות
6
.
הסיוע המ שפטי מייצג משפחות שאיבדו את יקיר
י הן כתוצאה מעבירות רצח והמתה מכוח
החלטת ממשלה936
שעניינה מעטפת ייחודית טיפולית תמיכתית ומשפטית למשפחות
,הנרצחים (להלן "תוכנית סנ"ה"). במסגרת תוכנית סנ"ה מייצג הסיוע המשפטי, בין היתר
משפחות שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מעבירת אל ימות במשפחה ונשים שנרצחו לאחר שהיו
במעגל אלימות שנים רבות וכל ניסיונותיהן ל צ
את ממעגל אלימות זה עלו בת
ו .הו
עמדת הסיוע המשפטי לעניין הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון-
הרחבת
שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות
במשפ
חה), התשפ"ג-
2023
,עמדת הסיוע המשפטי מובאת מתוך ניסיונו הרב בשטח כמי שמייצג הורים נפגעי עבירות אלימות וכמי
שמייצג אלפי קטינים בסכסוכי משפחה מורכבים ובתביעות לפי חוק הכשרות המשפטית
.והאפוטרופסות
הסיוע המשפטי תומך בתיקון המוצע לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-
1962
, ורואה
בו צעד
חשוב
'והשלמה ראויה לתיקון מס19
שנח קק בתשפ"א-
2020
'. תיקון מס19
אפשר שלילת
אפוטרופסות מהורה שביצע כלפי ההורה השני עביר
ות פלילי
ו ת
במדרג החומרות הגבוה ביותר
כגון
רצח או ניסיון לרצח וכן בעבירות אינוס או מעשה סדום כלפי מי מילדיו . התיקון המוצע כעת מרחיב את
ההגנות על הקטינים גם
ל מקרים
של עבירות א ,לימות חמורה, אף אם לא כללו רצח או ניסיון לרצח
ומטרתו ליצור סביבה מוגנת ונטולת לחצים עבור הקטינים וההורה המגדל אותם.
תיקון זה נדרש
:מהטעמים הבאים
א. השפעות אלימות במשפחה על קטינים
כתיבה מחקרית ענפה עוסקת בהשפעות הקשות של חשיפת ילד למעשי אלימות ,קשים כלפי הורהו
המהווה עבורו אירוע טראומטי הנושא מחירים רגשיים קצרי וארוכי טווח לרבות דיכאון, הפרעות דחק
פוסט-
טראומטיות וירידה בתפקוד גם כמבוגרים1
,. אל אלה מצטרף גם השימוש הנעשה, למרבה הצער
בילדים ככלי להפעלת אלימות משפטית וכאמצעי להמשך שליטה ומנוף לחץ על ההורה אשר נפל קרבן
.לאלימות .שימוש זה מוכר לנו היטב מניסיוננו בייצוג בתיקים מורכבים אלה
1
:לעניין זה ראה למשל:ילדים בצל אלימות בני זוג
כיצד אימהות מתארות את הפגיעות של ילדיהן? קרני קריגל
ועדינה הופנונג, חברה ורווחה מ"ב יוני2022
ב.
ניצול הליכים משפטיים על ידי הורה אלים
אנו עדים ל דפו ס שבו הורים ה נאשמים והמורשעים
בעבירות אלימות מנצלים את ההליכים המשפטיים
כדי
ל המשיך ולייצר מוטת שליטה ואלימות משפטית
על ההורה האחר והילדים. דוגמאות לכך כוללות:
•
בקשות להסדרי ראייה
שאינם תואמים את טובת הקטין:
הורים מורשעים עשויים לדרוש
שהילדים יבקרו אותם בתדי
רות גבוהה בבתי הסוהר, גם במצבים שאינם לטובת הקטין
וכן
עשויים לדרוש שינויים מרחיקי לכת בזמני השהות שהיו נהוגים קודם לכן בתקופת ניהול ההליך
.הפלילי, כאמצעי לחץ על ההורה הנפגע יצויין כי חלק מהקטינים סובלים בעצמם מהשלכות
השהיה בבית רווי אלימות וחווים חרדות לא ,פשוטות מהמפגש עם ההורה האלים גם אם
האלימות לא הופנתה ,כלפיהם
אך הדבר אי נו מונע ממנו לבקש החלטות שיפוטיות שיכפו על
.הקטינים להפגש עימו באופן שאינו מותאם להם
•
התערבות בהחלטות רפואיות וחינוכיות:
לעיתים קרובות נעשה ניסיון להתנגדות לבקשות
לטיפולים רפואיים חיוני ים לקטין או לשינויים חינוכיים, כל זאת מתוך מטרה להטריד את ההורה
השני ולאפשר שליטה מרחוק.
•
מניעת יציאה מהארץ:
הורים מורשעים עשויים להגיש התנגדויות לנסיעת הקטין לחו"ל, גם
כאשר אין לכך הצדקה אמיתית.
ג.
פגיעה בקורבנות ההליך הפלילי
ניצול הליכים משפטיים על ידי הורה מורשע או נאשם יוצר מצב שבו הקורבן נאלץ להמשיך להתמודד
עם התוקפן, גם לאחר הרשעתו או בעת ההליך הפלילי. מצב זה מגביר את העומס הרגשי, הכלכלי
והמשפטי על הקורבן ועלול לפגוע ביכולתו להתמקד בגידול הקטינים בסביבה יציבה ותומכת.
ואולם, הסיוע המשפטי סבור שנו
סחו הנוכחי של התיקון חסר . על פי המוצע, שלילת האפוטרופסות
תחול לאחר הרשעה חלוטה בעבירת אלימות חמורה בהתאם לסעיף329
לחוק העונשין. מצב עניינים
זה אינו נותן מענה
להורה הנפגע בתקופת הביניים בה מתנהל ההליך הפלילי נגד ההורה הנאשם
בעבירות אלימות חמורה במדרג החומ .רות הגבוה ביותר
בשלב זה, שלאחר הגשת כתב האישום נגד ההורה שביצע לכאורה עבירת אלימות במדרג חומרה גבוה
ביותר, נדרשת מלאכת איזונים שבין חזקת החפות העומדת להורה הנאשם
מחד , והצורך שלא לפגוע
באופן שאינו מידתי בזכויותיו כאפוטרופוס ובזכויות הקטין לקשר עמו, במיוחד מקום בו ייתכן כי בסוף
ההליך הפלילי האפוטרופסות
לא תישלל, לבין האפשרות הקיימת להרשעה ושלילת האפוטרופוסות
באופן סופי מאידך ובייחוד לאור
הפרקטיקה בה קיימים מקרים בהם עוש ה ההורה הנאשם שימוש לרעה
בהליכי משפט ונוקט באלימות משפטית כלפי ההורה הנפגע, תוך שימוש בקטינים כאמצעי לחץ
וסחטנות
.ד המלצות להתאמות במסגרת התיקון
מנגנון שלילת אפוטרופסות זמנית
מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר שלילת אפוטרופסות זמנית להורה שהואשם בעבירות אלימות ח מורות עד
להכרעת הדין בעניינו. מנגנון זה חיוני כדי למנוע מהנאשם לנצל את התקופה שבין הגשת כתב האישום
לבין פסק הדין כדי להפעיל לחצים על הקורבן ולפגוע בזכויותיו ובטובת הקטין.
לעניין זה יודגש כי הוראות סעיף27
לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות -
תשכ"ב1962
כלשונ ן
כיום אינן מייצרות איזון נכון. בתי המשפט כיום אינם שוללים אפוטרופסות במקרים בהם מתנהל נגד
הורה כתב אישום בגין עבירת אלימות חמורה, ונותנים משקל רב לקיום קשר בין הורה לקטין
ולשמירת
זכויותיו של ההורה להכריע לגבי הקטין ב הכרעות השונות הנדרשות תדיר בחייו .
ללא הוראה מתאימה
שתבהיר כי במסגרת שיקוליו מוסמך בית המשפט לשקול גם קיומו של הליך פלילי המתנהל נגד הורה
בגין עבירת אלימות חמורה שביצע לכאורה כנגד ההורה השני , לא יתחולל שינוי מהותי בפסיקה
שיאפשר הגנה על הקטינים וההורה
הנפגע אף בשלב כתב האישום, גם במקרים שבהם
הדבר נדרש .
לא זאת אף זאת. הפער שייוצר בתיקון דנן בין השלילה הזמנית האוטומטית הקיימת כיום בסעיף
27
א(ב) לחוק הכשרות המשפטית עת מדובר בעבירות רצח וניסיון לרצח לבין שתיקת המחוקק בשלב
ניהול ההליך הפלילי בעבירת האלימות החמורה, עשויה להיתפס על ידי בתי המשפט כה סדר שלילי
ואך יקשה יותר על קבלת הסעד .
לאור האמור סבור הסיוע המשפטי כי יש לייצר איזון מתאים שיאפשר, במקרים המתאימים, שלילת
.אפוטרופוסות מהורה הנאשם בעבירות אלימות חמורה כלפי ההורה השני
עדכון גופים ממשלתיים: יש לעגן בחוק את החובה של גופי ממשל רלוונטיים , כגון משרד החינוך או
רשויות הרווחה, ל
בטל את העיד
כ ון של
ההורה המטפל בנוגע לזכויות והחלטות הנוגעות לקטין
אם
נשללה אפוטרופוסותו על הקטין.
מניעת עיכוב הליכים
יש להגדיר מנגנונים שימנעו מההורה המורשע או הנאשם לעכב הליכים
משפטיים בנוגע לקטין, כגון התנגדויות
חוזרות ונשנות לבקשות חיוניות או הפעלת הליכים ללא הצדקה
עניינית.
.ס ה יכום והמלצות
התיקון המוצע מהווה התקדמות חשובה בהגנה על קטינים ובני משפחותיהם במצבים של אלימות
במשפחה. יישומו יאפשר למנוע מהורה אלים לנצל את מעמדו המשפטי כדי לפגוע בזכויותיהם של
קטינים ושל ההורה המטפל בהם, ויסייע להבטיח סביבה בטוחה ויציבה לילדים.
הסיוע המשפטי ממליץ על קידום התיקון במהירות, תוך התחשבות במנגנונים המפורטים לעיל, על מנת
להבטיח מענה משפטי יעיל ואפקטיבי לצרכי הקטינים והמשפחות.
התיקון המו צע מכניס לסט הערכים בפני הציבור הרחב כי ישנם עבירות של אלימות
ש מחייבות או
מאפשרות את הנתק הבסיסי בין הורה לילד . מדובר בלא פחות ממהפכה באופן החשיבה שהיה נהוג
עד כה ול כן חשוב שאם לא
מכניסי
ם את השלילה האוטומטית בשלב כתב האישום , הדבר יעוגן מפורשות
בסעיף27
לחו .ק הכשרות
__________
__
_____________
דניאל
רז ", עו ד
מיה שושטרי, עו"ד
ממונה אר
צ
י (תחום דיני מעמד אישי ודיני
)משפחה ממו( נה ארצי תחום ייצוג)קטינים