הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2225650
הכנסת העשרים וחמש
יוזמות: חברות הכנסת פנינה תמנו
גלית דיסטל אטבריאן
קטי קטרין שטרית
מירב בן ארי
שרון ניר
אפרת רייטן מרום
מטי צרפתי הרכבי
קארין אלהרר
מרב מיכאלי
יסמין פרידמן
מיכל שיר סגמן
יוליה מלינובסקי
דבי ביטון
נעמה לזימי
שלי טל מירון
טטיאנה מזרסקי
אורית פרקש הכהן
מירב כהן
______________________________________________
פ/5414/25
הצעת חוק תוספת ימי היעדרות והרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים לבן זוג של משרת מילואים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025
דברי הסבר
מאז המתקפה האכזרית על מדינת ישראל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), מאות אלפים נקראו לשירות מילואים, והשאירו אחריהם בני ובנות זוג, משפחות וילדים. אותן משפחות, אשר מנהלות את החזית בעורף – נאבקות בין הצורך לשמור על הקריירה, הפרנסה, הבית והילדים.
כדי להגן על אותם בני ובנות זוג של משרתי המילואים, יש לאפשר להם תקופת היעדרות מהעבודה, בתשלום, אשר תאפשר להם לתמרן בין הזירות השונות בעוד בן הזוג נמצא בשירות המילואים או לאחר שירות המילואים, בין אם כדי להתמודד עם עומס המשימות, בין אם כדי לאפשר להם לא לאבד את הקריירה שבנו ובין אם כדי לאפשר תקופת החלמה משותפת ומשפחתית מההתמודדות המורכבת לאור ההיעדרות הממושכת של משרת המילואים.
לאור זאת, בחודש פברואר 2024 נחתם הסכם בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים החדשה אשר הרחיב את ימי ההיעדרות הניתנים לבן זוג של משרת מילואים ואת תקופת ההגנה עליהם מפיטורים, ותוקפו הוארך עד לסוף שנת 2025. הצעת חוק זו מתבססת על עקרונות אותו ההסכם ומציעה לקבוע אותו בחקיקה כהוראת קבע ולהרחיבו – גם במספר ימי ההיעדרות אשר ניתנים לבן הזוג בהתאם למספר ימי המילואים בפועל של משרת המילואים, כך שיהלום את הצרכים בשטח של המשפחות, וגם בהשוואת תקופת ההגנה של בן הזוג מפני פיטורין לזו של משרת המילואים, כך שפרנסת התא המשפחתי תוגן באופן מאוזן. יובהר כי ההסדר המוצע, כמו ההסכם האמור, יחול גם על בני זוג שהם ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין והורים בהורות משותפת. נוסף על כך, כפי שנקבע בהסכם, עובדים במשרה חלקית יהיו זכאים לאותו מספר ימי היעדרות כמו עובדים במשרה מלאה אך התשלום שיקבלו עבור כל יום היעדרות יהיה באופן יחסי להיקף המשרה שלהם. מעבר לכך, יובהר כי מספר ימי ההיעדרות והזכות לנצל אותם יהיו תלויים אך ורק במספר ימי המילואים של בן הזוג ולא יגזרו מנתון אחר.
ההצעה הופכת את הוראות ההסכם להוראת קבע שאינה מוגבלת בזמן והזכאויות לפיה יחודשו מידי שנה קלנדרית, בהתאם למספר ימי שירות המילואים של משרת המילואים באותה השנה.
יצויין כי לפי ההצעה התשלום על ימי ההיעדרות יעשה דרך הביטוח הלאומי, מתקציב הביטחון, בדומה לתגמולי משרתי מילואים. באופן הזה תימנע פגיעה גם במעסיקי בני הזוג של משרתי המילואים שלא יממנו מכיסם את ימי ההיעדרות, וזאת כדי להבטיח שלא תהיה הימנעות מלכתחילה מהעסקת בני זוג משרתי מילואים.
הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף עם פורום נשות המילואימניקים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בטבת התשפ"ה (27.01.2025)
תיקון חוק עבודת נשים 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (6) יבוא:
"(7) (א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – תקופת מילואים) כמפורט להלן, לפי העניין: (א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – תקופת מילואים) כמפורט להלן, לפי העניין: (א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – תקופת מילואים) כמפורט להלן, לפי העניין: (א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – תקופת מילואים) כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) בתקופת מילואים של 14 ימים רצופים ומעלה בשנה קלנדרית אחת – יום היעדרות אחד; (1) בתקופת מילואים של 14 ימים רצופים ומעלה בשנה קלנדרית אחת – יום היעדרות אחד; (1) בתקופת מילואים של 14 ימים רצופים ומעלה בשנה קלנדרית אחת – יום היעדרות אחד;
(2) בתקופת מילואים של 31 עד 60 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – שלושה ימי היעדרות; (2) בתקופת מילואים של 31 עד 60 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – שלושה ימי היעדרות; (2) בתקופת מילואים של 31 עד 60 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – שלושה ימי היעדרות;
(3) בתקופת מילואים של 61 עד 90 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – שישה ימי היעדרות; (3) בתקופת מילואים של 61 עד 90 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – שישה ימי היעדרות; (3) בתקופת מילואים של 61 עד 90 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – שישה ימי היעדרות;
(4) בתקופת מילואים של 91 עד 120 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – תשעה ימי היעדרות; (4) בתקופת מילואים של 91 עד 120 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – תשעה ימי היעדרות; (4) בתקופת מילואים של 91 עד 120 ימים בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – תשעה ימי היעדרות;
(5) בתקופת מילואים של 121 ימים ומעלה בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – 12 ימי היעדרות. (5) בתקופת מילואים של 121 ימים ומעלה בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – 12 ימי היעדרות. (5) בתקופת מילואים של 121 ימים ומעלה בשנה קלנדרית אחת, אף אם אינם רצופים – 12 ימי היעדרות.
(ב) על היעדרות לפי פסקת משנה (א) יחולו ההוראות הבאות: (ב) על היעדרות לפי פסקת משנה (א) יחולו ההוראות הבאות: (ב) על היעדרות לפי פסקת משנה (א) יחולו ההוראות הבאות: (ב) על היעדרות לפי פסקת משנה (א) יחולו ההוראות הבאות:
(1) היו לעובדת ולבן זוגה משרת המילואים ילד אחד עד שלושה ילדים יתווסף למספר ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) יום היעדרות נוסף; היו לעובדת ולבן זוגה כאמור ארבעה ילדים ומעלה, יתווספו לימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) שני ימי היעדרות נוספים; (1) היו לעובדת ולבן זוגה משרת המילואים ילד אחד עד שלושה ילדים יתווסף למספר ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) יום היעדרות נוסף; היו לעובדת ולבן זוגה כאמור ארבעה ילדים ומעלה, יתווספו לימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) שני ימי היעדרות נוספים; (1) היו לעובדת ולבן זוגה משרת המילואים ילד אחד עד שלושה ילדים יתווסף למספר ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) יום היעדרות נוסף; היו לעובדת ולבן זוגה כאמור ארבעה ילדים ומעלה, יתווספו לימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) שני ימי היעדרות נוספים;
(2) היעדרות לפי פסקת משנה (א) יכול שתיעשה לסירוגין ואף אם ההיעדרות אינה רציפה; במימוש ימי היעדרות כאמור זכאית העובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה לפי הוראות פסקת משנה (א); חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות לבין שעות העבודה של העובדת באותו יום, אילולא נעדרה; (2) היעדרות לפי פסקת משנה (א) יכול שתיעשה לסירוגין ואף אם ההיעדרות אינה רציפה; במימוש ימי היעדרות כאמור זכאית העובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה לפי הוראות פסקת משנה (א); חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות לבין שעות העבודה של העובדת באותו יום, אילולא נעדרה; (2) היעדרות לפי פסקת משנה (א) יכול שתיעשה לסירוגין ואף אם ההיעדרות אינה רציפה; במימוש ימי היעדרות כאמור זכאית העובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה לפי הוראות פסקת משנה (א); חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות לבין שעות העבודה של העובדת באותו יום, אילולא נעדרה;
(3) לא ניצלה העובדת את מלוא ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) בשנה יכולה היא לצבור את הימים לשנה שלאחר מכן, או לקבל תשלום בגין ימי היעדרות כאמור שלא נוצלו, לפי בחירתה". (3) לא ניצלה העובדת את מלוא ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) בשנה יכולה היא לצבור את הימים לשנה שלאחר מכן, או לקבל תשלום בגין ימי היעדרות כאמור שלא נוצלו, לפי בחירתה". (3) לא ניצלה העובדת את מלוא ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה (א) בשנה יכולה היא לצבור את הימים לשנה שלאחר מכן, או לקבל תשלום בגין ימי היעדרות כאמור שלא נוצלו, לפי בחירתה".
תיקון חוק הביטוח הלאומי 2. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 283 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 283 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 283 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 283 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 283 יבוא:
"תגמולים לבן זוג של משרת מילואים "תגמולים לבן זוג של משרת מילואים "תגמולים לבן זוג של משרת מילואים 283א. (א) בן זוג של משרת מילואים שנעדר מעבודתו לפי הוראות סעיף 7(ג)(7) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, יהיה זכאי לתשלום בעד הימים שבהם לא עבד או לא עסק במשלח ידו בגובה שכר עבודתו הרגיל.
(ב) תשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם לזכאים מאוצר המדינה במסגרת תקציב הביטחון."
תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) 3. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 –
(1) בסעיף 41א1, אחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)"; (1) בסעיף 41א1, אחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)"; (1) בסעיף 41א1, אחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)"; (1) בסעיף 41א1, אחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)"; (1) בסעיף 41א1, אחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)";
(2) בסעיף 41א2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 41א2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 41א2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 41א2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 41א2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) לא יפטר מעסיק עובד ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה המנויה בסעיף 41א(ב), שלאחר תום שירות המילואים, ויחולו לעניין זה הוראות אותו סעיף בשינויים המחויבים." "(ב1) לא יפטר מעסיק עובד ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה המנויה בסעיף 41א(ב), שלאחר תום שירות המילואים, ויחולו לעניין זה הוראות אותו סעיף בשינויים המחויבים." "(ב1) לא יפטר מעסיק עובד ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה המנויה בסעיף 41א(ב), שלאחר תום שירות המילואים, ויחולו לעניין זה הוראות אותו סעיף בשינויים המחויבים." "(ב1) לא יפטר מעסיק עובד ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה המנויה בסעיף 41א(ב), שלאחר תום שירות המילואים, ויחולו לעניין זה הוראות אותו סעיף בשינויים המחויבים."
תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) 4. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, סעיפים 7, 12 ו-14 – בטלים. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, סעיפים 7, 12 ו-14 – בטלים. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, סעיפים 7, 12 ו-14 – בטלים. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, סעיפים 7, 12 ו-14 – בטלים. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, סעיפים 7, 12 ו-14 – בטלים.
תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 5. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים" ואחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים" ואחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים" ואחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים" ואחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים" ואחרי "41א(ב)" יבוא "או 41א2(ב1)".