חומר רקע
30
,בינואר2025
לכבוד
הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון
'מס16) התשפ"ד -
2024
,.ג.א.נ
עמדות ביחס להצעות שהועלו בוועדת החוקה להחרגת עסקים קטנים ובינוניים מחוק תובענות ייצוגיות :הנדון
,אנו
שבעה
משרדי עורכי-
דין המפורטים מטה , העוסקים בתחום התובענות הייצוגיות, מתכבדים לפנות אליכם
כ
עניין שבנדון, כ :דלקמן
1.
הנכם דנים, בין היתר, בהצעה אשר מטרתה להחריג עסקים שמחזורם השנתי נמוך מ-
20
מיליון ש"ח
,מתביעות ייצוגיות
על-
,כן
נבקש להציג את עמדתנו המפורטת ולהתייחס להשלכותיה האפשריות על
הציבור ועל מערכת המשפט, לצד סקירה השוואתית בין-לאומית ודוגמאות מפסיקה.
אנו מבקשים כי
דברינו ייבחנו בלב שומע ו
נפש חפצה , שכן מדובר בסוגיה משמעותית שיש בה כדי להשליך על תקינות העולם
.העסקי והצרכני במדינת ישראל
2.
,כאמור( במהלך דיוני ועדת החוקה הועלו הצעות שונות שנועדו להגדיר רף מחזור שנתי20
)מיליון ש"ח
שמתחתיו לא תתאפשר הגשת תובענות ייצוגיות כנגד
כלל העסקים במדינת ישראל . משמעותן המעשית של
הצעות אלה היא החרגת רוב העסקים בישראל, שכן נתוני משרד הכלכלה כפי שהונחו על שולחן הוועדה
מצביעים על כך שכ -
99%
מהעסקים במדינה מוגדרים כקטנים ובינוניים.
בפועל, מדובר בהשפעה על כמעט
,כלל המשק .שכן רוב מוחלט של העסקים יוחרגו מתביעות ייצוגיות, ללא קשר לגודלם או למחזורם בפועל
מדובר במתן חסינות
דה-יורה ו
דה-
פקטו למרבית המשק מפני הצורך לתת את הדין לציבור הנפגעים
.כאשר מדובר בעוולות צרכניות ואחרות
3.
לדברי תומכי ההצעות, מדובר בצורך חיוני להגן על עסקים קטנים מפני עומס כלכלי וניהולי שעלול להוביל
לקריסתם. אולם, אנו סבורים שהצעות אלה טומנות בחובן השלכות שליליות משמעותיות
ומרחיקות לכת
כלפי החברה, הכלכלה, וזכויות הציבור.
ממילא, כאשר מדובר בהחרגה בהיקף שכזה, לא מדובר רק
.בעסקים קטנים וזעירים, אלא בעסקים בעלי נפח פעילות ומחזור כספים גדול בהרבה
4.
אנו סבורים כי יש להחריג מחוק עסקים זעירים ו/או עסקים שאינם מאוגדים כחברה בע"מ, בעלי נפח
תזרימי נמוך, אולם החרגה של עסקים אשר אינם באים בקבוצות אלה
לא יהיה זה סביר להחריגם . נפנה
בהקשר זה למכתב התייחסות אחר שנשלח לוועדת חוקה
על ידי50
משרדי עורכי דין, שהציעה רשימה של
עסקים שיהיו מוחרגים מהחוק כגון: מסעדה/ בית קפה שאינ
ם משתיי
כים
,לרשת, קיוסק, בריכת שחיה
,אטליז, יריד מזון ,גן חיות מכבסה ועוד[
ראו סעיף3
)(ב
למכתבם האמור שנשלח מטעם משרד "ישראלי –
כהן", מיום12.1.25, אשר מופיע באתר הוועדה]. דומה שמדובר בהצעה סבירה בהחלט
,בהקשר זה
שיש
.לאמצה
השלכות ההצעו
ת -
ביטול מעשי של חוק תובענות ייצוגיות
5.
,כאמור נתוני משרד הכלכלה אשר הונחו על שולחן הוועדה
מראים כי אחוז ניכר מהעסקים במדינה נופלים
.תחת הגדרת "עסקים קטנים ובינוניים", ורבים מהם יוחרגו מהחוק אם ההצעות תתקבלנה
,כאמור
משמעות הדבר היא כי למעלה מ -
99%
מהעסקים בישראל יזכו למעשה לחסינות כמעט מוחלטת מפני
תובענות ייצוגיות. מצב זה יהפוך את חוק התובענות הייצוגיות לאות מתה בספר החוקים , שכן החלק הארי
של המגזר העסקי לא יהיה כפוף לו.
יתרה מכך, החרגה זו תפגע במטרה המרכזית של החוק: לאפשר לציבור להתמודד עם עוולות קולקטיביות
שאינן כדאיות לטיפול באמצעות תביעות פרטניות. לדוגמה, תביעות צרכניות בגין גביית יתר או מתן מידע
שגוי על ידי רשתות שיווק קטנות / בינוניות
יפסיקו להתקיים, מכיוון שהנזק לכל צרכן בודד לא יצדיק
,פתיחה בהליך פרטי יקר. באופן זה תיפגע ההרתעה מפני עוולות כלפי הצרכנים, והעסקים עלולים
להמשיך בהתנהלות בלתי אחראית ללא פיקוח או חשש מהשלכות משפטיות.
אוזלת
ידה של המדינה והפ
רט ת האכיפה לידי הציבור
6.
בעשורים האחרונים מסתמנת מגמה שבה המדינה נמנעת מלהפעיל מנגנוני אכיפה ופיקוח על חוקים שהיא
עצמה חוקקה, ומטילה את האחריות על הציבור הרחב באמצעות כלי התובענות הייצוגיות. במקום להפעיל
רגולטורים ואכיפה ישירה, המדינה הפריטה הלכה למעשה את הטיפול בעוולות עסקיות ואז רחיות, מתוך
הנחה כי הציבור יוכל להתמודד עמן באמצעים משפטיים.
7.
החרגת עסקים קטנים ובינוניים מחוק תובענות ייצוגיות תחמיר מגמה זו ותשאיר את הציבור ללא הגנה
אפקטיבית. הדבר יוביל להעמקת חוסר השוויון בין גורמים עסקיים לצרכנים, תוך יצירת מצב שבו עוולות
,לא יתוקנו כלל, מאחר ואין גוף ממשלתי שיטפל בהן. במקרים רבים, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים
לא קיימים מנגנונים פנימיים שיבטיחו עמידה בתקנים ובחוקים, והעדר אכיפה חיצונית יאפשר המשך
פגיעות בציבור תוך שמירה על חסינות מו
חלטת מפני סנקציות משפטיות.
8.
לפני קבלת החלטות הנוגעות
לביטול או צמצום
ניכר
של
חוק תובענות ייצוגיות , המדינה מחויבת
,להציג כיצד בכוונתה לאכוף את הדינים בפועל. ללא מערכת אכיפה אפקטיבית, הכוללת רגולטורים
משאבים וכלים מתאימים, ביטול החוק יהווה חיסול בפועל של
ההגנה על זכויות הציבור.
9.
יש לבחון מי יהיו הגופים האחראיים לאכיפה ובאיזה אופן יפעלו כדי להבטיח שקיפות, עמידה בתקנים
ואחריות מצד עסקים. אם אין כיום מנגנונים וכלים יישומיים שיבטיחו את האכיפה, ביטול החוק יוביל
לחוסר צדק מובהק, שבו עוולות כלפי הציבור יוותרו ללא מענה, והגורמים הפוגעים ל
א יישאו באחריות.
לשם הדגמה: איזו חלופה מציעים תומכי ההחרגה האמורה, לציבור הצרכנים, כאשר חברה בסדר גודל
בינוני תגבה כספים ממאות או מאלפי לקוחות, ללא הרשאה; ואם תאמר, זו עבודת הרגולטור–
הרי
שכאמור, מגבלותיו של הרגולטור בהקשר זה ידועות, ובמשך השנים הוא לא הו כיח יכולות אכיפה נרחבות
.)(ורחוק מכך
10
.
מנגנוני הפיקוח הנדרשים לאכיפת הדינים
רגולטורים ייעודיים לפי תחומים:
המדינה נדרשת להקים גופי רגולציה מקצועיים בתחומים כמו
,צרכנות, סביבה, תעסוקה ובריאות. גופים אלו יעסקו בבקרה שוטפת טיפול בתלונות הציבור, והטלת
סנקציות אפקטיביות.
.למען הסר ספק אין כיום בנמצא גופים שכאלה
מערכות בקרה ממוחשבו:ת
יש לשלב מערכות טכנולוגיות שיאפשרו זיהוי הפרות
חוקים ו תקנים בצורה
אוטומטית, כמו מעקב אחר מחירים, איכות מוצרים ותנאי העסקה.
אכיפה יזומה:
המדינה צריכה להשקיע באכיפה יזומה ולא להסתמך רק על תלונות פרטניות, על ידי
עריכת ביקורות פתע ובדיקות עומק.
כמובן, מדובר בהשקעת משאבים בלתי מבוטלת מבחינות רבות
.)(כ"א, תשומות ועוד
שקיפות מלאה :
יש לחייב עסקים קטנים ובינוניים בפרסום נתוני יסוד שיאפשרו בקרה ציבורית, כמו
מידע על הכנסות, רווחים ו הצהרות של
עמידה ב.רגולציה
נעיר כי ספק אם כל העסקים הללו (מדובר
ברבבות), יסכימו לחשוף נתונים אלה לכלל הציבור. מה יהיה דינו
שיתוף פעולה עם ארגונים ציבוריים :
יצירת שיתופי פעולה עם עמותות וארגוני חברה אזרחית, שיספקו
תמיכה וסיוע במעקב אחר הפרות.
ענישה מרתיעה:
המדינה צריכה להבטיח שענישה על הפרות תהיה משמעותית, כולל קנסות כבדים
ופסילות רישיונות במקרים חמורים.
פערי מידע בתביעות ייצוגיות
יקשו בנוסף על הגשת תביעות נגד עסקים שמחזורם השנתי
עולה
על20
מיליו
ן
ש"ח
11
.
,כידוע לכם אחת הבעיות המרכזיות בהחרגת עסקים קטנים ובינוניים מחוק תובענות ייצוגיות היא פערי
.המידע המשמעותיים בין הציבור לבין החברות הנתבעות
12
.
בעוד שלחברות ציבוריות קיימת חובה לדווח על מחזורים ורווחים, לעסקים קטנים ובינוניים אין חובות
שקיפות דומות. מצב זה
עתיד להקשות מאוד על הציבור להעריך את היקף הנזק ואת יכולת הפיצוי של
,הנתבעים
וי
וביל לכך ש גם
תביעות
נגד עסקים שמחזורם השנתי עולה על20
מיליון ש"ח
.לא יוגשו מראש
הצורך להסתמך על מידע שנמצא ברשות החברות בלבד מייצר תמריץ שלילי נוסף להגיש תביעות
.מלכתחילה
13
.
,בנוסף, חברות גדולות רבות מנצלות מבנים משפטיים מורכבים, כגון חברות ניהול או חברות בנות/ אחיות
במטרה להסתיר את עוצמתן הכלכלית. מצב זה מונע מהציבור את היכולת להבין מי הגורם האחראי בפועל
.לעוולות ולהגיש תביעות אפקטיביות נגדו החרגת עסקים בינוניים מחוק תובענות ייצוגיות תחמיר מצב
זה, שכן היא תאפשר לחברות גדולות להקים מבנים משפטיים שיחסמו תביעות עתידיות גם כאשר מחזור
העסקים שלהן גבוה מ-
20
מליון .ש"ח פערי המידע הללו יובילו לכך שתביעות רבות לא יוגשו
מלכתחילה, מאחר ולתובעים לא תהיה כל אפשרות לגשר על פערים עובדתיים א
לו . כן, לא יהיה ניתן
למצות את הדין עם חברות הבת ו/או חברות הניהול ולכן יוגשו תביעות ייצוגיות חסרות שלא נגד כלל
.המעוולים בהליך !עסקינן בעיוות דין
פגיעה בזכויות הציבור
14
.
,כידוע לכם ,תובענות ייצוגיות הן מנגנון חיוני המאפשר לאזרחים לממש את זכויותיהם באופן קולקטיבי
,במיוחד כאשר הנזק לכל פרט קטן יחסית ואינו מצדיק תביעה פרטנית. הגבלת החוק תפגע בעיקר בצרכנים
עובדים וספקים קטנים, שתביעותיהם לא יישמעו. מגבלות מסוג זה עלולות למנוע חשיפה של עו ולות
המתרחשות בהיקף נרחב, כמו גביית יתר, אי עמידה בתקני בטיחות או מתן מידע שגוי על מוצרים
ושירותים. למשל, בענפים רגישים כמו מזון או תרופות, מניעת תביעות ייצוגיות עשויה לאפשר לעסקים
להמשיך להפר את
הרגולציה הבסיסית
,ללא חשש מפיקוח משפטי דבר המסכן את בריאות ובטיחות
.הציבור
דוגמאות של הפרות ופסיקה בישראל
פיצוי בגין הטעיה צרכנית
15
.
במקרה של תביע
ות
ייצוגית נגד
חברות בינוניות
, נפסק פיצוי משמעותי לציבור לאחר שהוכח כי ה
חברות
ו גב מחירים גבוהים מהמוצהר. מקרה זה הוביל לתיקון הנהלים ברש
תות
ושיפר את השקיפות כלפי
הצרכנים.
פיצוי בגין אי הפחתת משקל אריזה
16
.
,בבתי עסק רבים המוכרים לציבור מצרכים במשקל (גבינות, בשרים, חמוצים מאפים פיצוחים ו
כיו"ב )
/והמצרכים נארזים במגשיות
אריזות
.פלסטיק וכדומה, העוסק לא מקזז בשעת השקילה את משקל המארז
כך יוצא, שמשקל המצרך המחויב בתשלום כולל את משקל האריזה והלקוח מחויב בגין משקל האריזה
,במחיר המוצר פר ק"ג. למשל, כאשר מדובר בבשר יקר שמחירו, לדוגמא100
לק"ג, הלקוח ישלם₪
בהתאם (באופן יחסי) גם עבור המגשית
!!
התיקון לחוק מבקש להחריג לחלוטין את האפשרות לתבוע בעילה כספית חשובה זו (במסגרת התוספת
)הרביעית המוצעת.
אולם אף האפשרות בכללותה לא תוחרג, הרי שפעמים רבות שמדובר בבתי עסק בעלי פריסה ארצית
מסוימת או אזורית, כאשר ניתן להעריך כי נפח פעילותן אינו מהמובילים בשוק. ניתן להעריך כי מחזורן
השנתי אינו חוצה, בהכרח, את רף ה-
20
.מיליון ש"ח
כך למשל, בהליך ת"צ ת"צ30065-02-22
וסילישין
נ' ג'וליה מעדני בשר בע,"מ
נתבעה רשת של מעדניות
בשר בדרום הארץ על אי קיזוז משקל אריזה. במסגרת הסדר פשרה שאושר בהליך, תוקן הליקוי וכן השיבה
.המשיבה מאות אלפי ש"ח לציבור הלקוחות
אילולי האפשרות להגיש נגד העסקים הנ"ל תביעות ייצוגיות, כפי הנראה הליקוי לא היה מתוקן ולבטח
הכספים ביתר שנגבו מהלקוחות לא היו מושבים להם.
אי מתן שירות לצרכנים
17
.
,חברות שונות, גם בגודל בינוני, מתקשרות עם לקוחות בעסקאות לתקופה מתמשכת. במסגרת זו
מתחייבות החברות לספק ללקוחות, במהלך תקופת העסקה, שירותים שונים כולל אספקת ציוד וציוד
.'נלווה, החלפת ציוד שנתבלה וכו
18
.
פעמים רבות שהעוסק לא עומד
בחובותיו כלפי
הלקוחות .כך היה למשל בדוגמא של חברה המספקת
ברי
מים ללקוחות יחד עם חבילת שירות הכוללת אחריות לשלוש שנים והספקה של מססים ונורות לאורך
תקופת השירות . בפועל, לקוחות רבים התלוננו
שההזמנות לא סופקו במעד המובטח וציוד נלווה לא סופק
כלל אף בקשות חוזרות ונשנות .מקרה כזה ,רלוונטי מאוד לתביעה ייצוגית.
הפסקת זיהום סביבתי
19
.
תביעה ייצוגית נגד מפעל בינוני חשפה זיהום נרחב של מקורות מים. כתוצאה מההליך, המפעל חויב לשנות
את שיטות הייצור שלו ולשלם פיצוי לתושבים שנפגעו.
פגיעה בזכויות עובדים
20
.
מקרה נוסף עסק ברשת חנויות שהעסיקה עובדים ללא תשלום שעות נוספות. התביעה הסתיימה בפיצוי
העובדים ובהטמעת מדיניות חדשה בכל סניפי הרשת.
מוצרים פגומים
21
.
,מקרה נוסף עסק ביצרן בינוני של מוצרי חשמל שהפיץ מכשירים עם פגם בטיחותי חמור. בעקבות התביעה
היצרן חויב להחזיר את המוצרים מהלקוחות, לפצות את הנפגעים, ולבצע בדיקות איכות קפדניות יותר
לפני הפצה עתידית.
זיו ף אישורי כשרות
22
.
זיופי ם של אישורי כשרות על גבי מוצרים אינם מקרים נדירים. אמנם, פעמים שהרבנות הראשית לישראל
מפרסמת אזהרות לצרכנים ואף קונסת את הזייפנים בקנס מנהלי שגובהו בין1,000
ל-
2,000
!ש"ח בלבד
.מה שהופך את זיוף הכשרות למשתלם במיוחד
,לשם כך, יש צורך בהליך הרתעתי כדוגמת תובענה ייצוגית
.במסגרתו יצטרך המעוול לשלם סכומים גבוהים בהרבה ולפצות את חברי הקבוצה
לרוב, העסקים שמזייפים כשרות אינם .בהכרח עסקים מאוד גדולים, אלא עסקים בינוניים ואף קטנים
.חרף זאת, הנזק שנגרם לצרכני הכשרות (הן הממוני והן הבלתי ממוני), הוא עצום
,לדוגמא בהליך ת"צ31275-04-16
רבינוביץ' ואח' נ' פיין פק בע"מ ,נתבעה
חברה
(שכפי הנראה מחזור
עס
קיה אינו גבוה ,)על זיוף אישורי כשרות על מוצר.
הרבנות הראשית אמנם ידעה על דבר הזיוף, אולם כל
,שיכלה לעשות הוא לקנס בקנס מנהלי את הזייפן (כאמור1000-2000
). רק במסגרת התובענה הייצוגית₪
.שהוגשה, נאלץ הזייפן לשלם סכום שש ספרתי כפיצוי לטובת הציבור
לצד
מקרים שכאלה
, פעמים שאין מדובר בזיוף כשרות בכוונה אלא ב אי מתן תשומת לב לכך שעל המוצר
מוטבע אישור כשרות אף שהוא אינו נושא אישור כזה. גם במקרה כזה נגרם נזק משמעותי לצרכנים (שכן
בסופו של יום המוצר לא קיבל אישור כשרות) והדרך היחידה לפצותם, ולהרתיע את העוסק למען לא
.יתרשל בשנית, היא באמצעות תובענה ייצוגית
סימון סמלים המצביעים על הימצאות רכיבים לא בריאים בכמות גבוהה במזון
23
.
בשנת
2020
נכנסה לתוקף רפורמה בתחום סימון מזון שאינו בריא–
המכיל כמויות גדולות של נתרן / שומן
רווי / סוכר. במסגרת זו, ע"פ קריטריונים שנקבעו
ב ,)תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי
תשע"ח-
2017
, על יצרן/יבואן לסמן את מוצריו בסימון אדום רלוונטי, המתריע בפני הימצאות כמות גבוהה
.של רכיב שאינו בריא
24
.
בפועל מתברר, כי עוסקים רבים (ודווקא אלה שאינם המובילים בשוק), העדיפו פעמים רבות שלא לסמן
את הסימון האדום במקרים שהיו מחויבים לעשות כן. מדובר בסימון שיכול להרתיע צרכנים מלרכוש את
המוצר, ושבמקרה "הכי גרוע", אם "ייתפס" על ידי הרגולטור, ישלם קנס מנהלי צנוע וית חיל לסמן מכאן
ואילך. גם כאן, כמו גם בדוגמאות אחרות, האפשרות הממשית להרתיע את המעוולים באי -
הסימון הוא
.באמצעות תובענה ייצוגית
25
.
,כך למשל במסגרת הליך ת"צ ת"צ
40895-06-23
"אטיאס נ' מוסא גלידות בע מ נתבעת חברה העוסקת
בייבוא ושיווק של שלגונים שונים, על כך שעל רבים ממוצריה אין סימולים אדומים המתריעים בפני
הימצאות כמות גבוהה של סוכר בשלגון, ועל חלק ממוצריה אף אין כל כיתוב בעברית. בעקבות התובענה
.הסדירה החברה את סוגיית הסימון על מוצריה ואף העבירה תרומה ליעדים חברתיים חשובים
תרגום הוראות שימוש ואזהרות במוצרים מיובאים לשפה העברית
26
.
סעיף 6
)(ב
לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-
1983, מחייב יבואן לתר
ג ם לעברית הוראות שימוש
.ואזהרה המופיעים על גבי מוצרים שהוא מייבא
.פעמים שהיבואנים מתרשלים ולא טורחים לתרגם את הוראות השימוש והאזהרות
גם כאן, אין המדובר דווקא ביבואנים הגדולים במשק אלא אף אלה בעלי היקף פעילות נמוך מכך. הללו
חוסכים לעצמם את עלויות התרגום, על גבם של הצרכנים. בית המשפט המחוזי ובעקבותיו בית המשפט
העליון קבעו כי לצרכן זכות ממשית שהמידע אודות המוצרים שרוכש יהיה גלוי לעיניו בשפה העברית אותה
הוא דבר, והכירו בכך
שאי תרגום הוראות שימוש ואזהרות הוא נזק בר פיצוי (ראו
פסיקות בית המשפט
המחוזי ובית המשפט העליון בהליך
ת "צ51324-03-14
'עזרא יהודה נHewlett-Packard Company
.)
נציין כי הצעת התיקון לחוק מבקשת לקבוע כי לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית בכל הקשור לאי
תרגום הוראות שימוש ע"ג מוצרים , מה שיביא לכך כי למוצרים מיובאים רבים בשוק לא יצורפו הוראות
שימוש בשפה העברית אלא רק בלועזית.
פגיעה בשוק החופשי
27
.
החרגת עסקים קטנים ובינוניים תיצור עיוותים בתחרות הכלכלית. בעוד שחברות גדולות יהיו כפופות
לחוק, עסקים קטנים ייהנו מחסינות מפני תביעות, מה שעשוי להוביל לתחרות בלתי הוגנת ולעידוד
התנהלות לא אחראית
לכאורה גם יש בכך אכיפה סלקטיבית ופגיעה בעיקרון השוויון בפני החוק, בוודאי
כאשר מדובר על תופעות הראויות להתברר במסגרת תובענה ייצוגית (כאשר הנזק לכל לקוח/צרכן קטן
)ואינו מצדיק הגשת תביעה קטנה.
השוואה בין-
לאומית
ארה"ב
28
.
.בארה"ב, תובענות ייצוגיות הן חלק אינטגרלי ממערכת המשפט, ללא מגבלות המבוססות על גודל העסק
הכלי המשפטי של תובענות ייצוגיות מאפשר להתמודד עם עוולות קולקטיביות במגוון תחומים, כולל
,צרכנות, איכות סביבה
וזכויות עובדים .
דוגמה בולטת לכך היא תביעה ייצוגית נגד רשת מסעדות בינונית
שהונחתה לשלם פיצוי משמעותי לצרכנים בעקבות פרסום מטעה בתפריט. במקרה אחר, יצרן מקומי של
מוצרי קוסמטיקה נתבע בשל אי עמידה בתקני בטיחות, מה שהוביל להסדרה רגולטורית חדשה .
29
.
בנוסף, תביעה ידועה הוגשה נגד ספקית אינטרנט אזורית קטנה שהטעתה לקוחות בתנאי ההתקשרות. בית
המשפט פסק לטובת הלקוחות, והחברה חויבה לשלם פיצויים ולשנות את מדיניותה.
30
.
ארה"ב משמשת דוגמה מובהקת לכך שהיעדר מגבלות על בסיס גודל העסק תורם להרתעה משמעותית
ומעודד עמידה
ברגולציה , תוך שמירה על איזון בין הגנה על הצרכנים לבין האפשרות לעסקים קטנים
להמשיך לפעול בצורה הוגנת.
אוסטרליה
31
.
.באוסטרליה, תביעות ייצוגיות מותרות לכל סוגי העסקים, אך קיים פיקוח משפטי על עלויות ההליך
לדוגמה, תביעה נגד חברה
בינונית
בגין מכירת מוצרים פגומים הביאה להסדרה רגולטורית חדשה ולפיצוי
כספי לצרכנים שנפגעו.
מדינות האיחוד האירופי
32
.
באיחוד האירופי, תובענות ייצוגיות הפכו לכלי משפטי רחב. לדוגמה, תביעה ייצוגית בגרמניה נגד יצרן
מקומי קטן בגין זיהום מים, הובילה להפסקת הפעילות המזהמת ולתשלום פיצויים לתושבים. מקרה נוסף
מצרפת הוכיח כיצד תביעות ייצוגיות הצליחו לחייב רשתות שיווק קטנות לשנות את תנאי החזרת המוצרים
ולשפר את מדיניות ההחזרות.
33
.
מסקירה זו עולה כי במדינות מפותחות לא נהוג להגביל תביעות ייצוגיות על בסיס גודל העסק, מתוך
הכרה בצורך להגן על הציבור מפני עוולות, תוך התחשבות בפרקטיקות מגינות שמונעות ניצול לרעה של
החוק.
מסקנות והמלצות
א.
איזון בין הגנה על עסקים לציבור:
,במקום החרגה גורפת, ניתן לקבוע מנגנוני סינון מוקדמים לתביעות
כמו דרישה להוכחת נזק קולקטיבי משמעותי כתנאי לאישור התביעה .
ב.
תמיכה בעסקים קטנים:
יש לשקול תמיכה
ממשלתית בעסקים זעירים
המתמודדים עם תביעות
ייצוגיות, כמו מענקים או הכוונה משפטית מסובסדת.
ג.
חיזוק הפיקוח על תביעות:
פיקוח על שכר הטרחה
בתביעות
והטלת עלויות משפטיות במקרים של
תביעות סרק יכולים למנוע ניצול לרעה של החוק.
ד.
,לסיכום
אנו מבקשים
להסיר
את ההצעות להחרגה גורפת של העסקים מתחת למחזור של20
מיליון ש"ח .
הצעות אלה עלולות לפגוע באופן קשה בזכויות הציבור ובאמון במערכת המשפט, תוך יצירת תמריץ שלילי
לאחריות עסקית. אנו ממליצים על גיבוש פתרונות מאוזנים שיבטיחו שמירה על האינטרסים של כלל
הציבור .
,בברכה
;גולן נפתלי, עו"ד
;האני וניזאר טנוס, עו"ד
;מורן שרביט, עו"ד; נועם צוקר, עו"ד
;אסף ברקוביץ', עו"ד ;טלי לופו, עו"ד יוחי גבע, עו"ד