הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081214
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר
______________________________________________
פ/359/22
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – חייבים מוגנים), התש"ף–2019
דברי הסבר
הצעה זו נועדה להביא לתיקונו של מצב אשר יש בו פוטנציאל לפגיעה בזכות לקיום בכבוד של החייבים, כפי שעולה מדוח האגודה לזכויות האזרח בישראל "חייבים לשנות" משנת 2015, ומטרתה להביא לייעול הגבייה וחסכון בהוצאות מיותרות לכל הצדדים, תוך איזון ראוי בין זכות הקניין של הזוכים לבין הזכות לקיום בכבוד של החייבים.
כיום, חוק ההוצאה לפועל מטיל את הנטל על החייב להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב ולפיכך החוק מבחין בין כמה סוגי חייבים: הראשון הוא חייב משתף פעולה, המוגדר כמי שבתוך 21 הימים שניתנו לו מיום המצאת האזהרה החל לשלם את חובו במועדים ובשיעורים שנקבעו לו או הגיש בקשה לצו תשלומים או התייצב לחקירת יכולת; השני הוא חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום, המוגדר כמי שבתוך 21 הימים שניתנו לו מיום המצאת האזהרה לא עשה דבר, כלומר לא החל לשלם את החוב או לא הגיש בקשה לחקירת יכולת או לא הגיש בקשה לצו תשלומים וכיוצא בזה. על חייב כזה ניתן להטיל מגבלות קשות לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול חשבון הבנק, הגבלות על שימוש בכרטיס חיוב, הגבלות על רישיון הנהיגה ועוד; הסוג השלישי הוא חייב חדל פירעון, המוגדר כמי שטוען בפני הרשות שאין ביכולתו לשלם את החוב בהתאם למועדים ושיעורים הנקובים בסעיפים 7א1 או 69א לחוק.
אם כך, מערך הזכויות והחובות המוטלות על החייב משתנה בהתאם לכל מסלול, ופעולותיו של החייב הן אשר מייעדות אותו לכל אחד מהמסלולים השונים. ואולם קיים ספק אם ההסדר הקיים כיום משקף נאמנה את יכולתו וכוונתו של החייב להחזיר את החוב. זאת, מכיוון שההסדר הקיים מצריך מעורבות אקטיבית מצד החייב בעוד שבפני אוכלוסיות מגוונות קיימים חסמים רבים לנגישות למשפט ולמיצוי זכויות. חסמים אלה כוללים, בין היתר, את החסם הגיאוגרפי, מחסום השפה, הדרה ממוקדי קבלת החלטות וכוח, המחסום הכלכלי, חסמים פסיכולוגיים ועוד.
בכל הנוגע למערכת ההוצאה לפועל, קיימים נתונים עובדתיים המשקפים את החסמים הנ"ל ומצביעים על פערי כוח משמעותיים בין חייבים לזוכים, פערים המקשים על יכולתם של החייבים לממש את זכויותיהם בהתאם לכל מסלול. כך למשל, 93% מהחייבים בהוצאה לפועל לא מיוצגים על ידי עו"ד, בעוד ש–95% מהזוכים כן מיוצגים; 91% מכלל החייבים הם אנשים פרטיים, לעומת 22% מהזוכים; 78% מהזוכים הם נושים מקצועיים כגון חברות, בנקים, רשויות, משרדי ממשלה, עמותות וכדומה, שיש להם מידע רב על החייב, כמו מצבו הכלכלי, משפחתי ומידע אישי נוסף; מרבית התיקים מנוהלים על ידי שחקנים חוזרים המתמצאים ברזי המערכת, לעומת החייבים, שברוב המקרים נתקלים במערכת בפעם הראשונה בחיים; כ-84% מהתיקים נפתחים ישירות בהוצאה לפועל, בלי שנוהל הליך משפטי מקדים ובלי שהוכח בהם החוב בפני גורם שיפוטי. מצב זה מטיל על החייב את הנטל לסתור את קיומו של החוב או גובהו. אולם ללא ייצוג משפטי, ניסיון וידע, מימוש זכויות הוא דבר כמעט בלתי אפשרי עבור מרבית החייבים. בנוסף, במסגרת ההליך הקריטי של חקירת יכולת וקביעת צו התשלומים, החייב נדרש למלא אחר דרישות לא פשוטות: להביא חשבונות, קבלות, תדפיסי הוצאות, אישורים רשמיים ומידע על הכנסות, להוכיח מדוע יש לקבוע את צו התשלומים בהתאם לסכום המבוקש על ידו ולערער על ההחלטה במידת הצורך. זהו הליך משמעותי עבור החייב, במיוחד החייב נטול האמצעים. הליך מורכב זה דורש ידע מקצועי, לעתים כלכלי, יכולת להתמודד עם נבכי הבירוקרטיה, פנאי רגשי ויכולת להתנתק מהלחץ הנפשי שנוסף ללחצי היום-יום הרגילים עם הכניסה למערכת ההוצאה לפועל.
החסמים השונים, לרבות פערי הכוח וההטיה המבנית של המערכת לטובת הזוכים, מעלים חשש כבד כי תחת ההסדר הקיים, חייבים שאין להם די אמצעים עלולים להיתפס על ידי המערכת כמי שלא משתפים פעולה או כסרבני תשלום שיוגדרו כמשתמטים מתשלום. זאת, על אף שחוסר שיתוף הפעולה מצידם נובע מפערי הכוח, והיעדר נגישות והתאמה של המערכת אליהם. נוכח ההשלכות הקשות של הגדרת החייב כמשתמט מתשלום, המצב הקיים עלול להוביל לפגיעה לא מוצדקת בזכות היסוד של החייבים לקיום בכבוד, לחירות, לקניין ועוד.
לפיכך מוצע לבטל את החזקה בסעיף 7ג לחוק בדבר יכולת החייב לפרוע את החוב עד אשר הוכיח אחרת, ביחס לחייבים המשתייכים לאוכלוסיות פגיעות שלמערכת יש כבר אינדיקציה לגבי מצבם החברתי–כלכלי. מערכת ההוצאה לפועל תוכל לקבל אינדיקציה לגבי חייבים פגיעים, באמצעות שליחת שאילתה למוסד לרשויות השונות המנויות בתוספת הראשונה א' המוצעת או קבלת חוות דעת מעובדים ועובדות סוציאליים ברשויות המקומיות. לחייבים הפגיעים ישלח עלון מידע ידידותי שיפרט את זכויות וחובות החייבים במרבית השפות בהן משתמשים תושבי מדינת ישראל. כן יהיה על נציגי מערכת ההוצאה לפועל לבצע פעולות יזומות על מנת ליצור עם החייבים הפגיעים קשר טלפוני, וליידעם על אודות מצבם והאפשרויות העומדות בפניהם כגון, זכותם להתייצב לחקירת יכולת בלשכה הקרובה לביתם, זכותם לייצוג משפטי, זכותם לבקש חקירת יכולת, אפשרויות לפריסת החוב, לאיחוד תיקים וכיוצא בזה. במידה ונקיטה באמצעים אלה לא תעודד את החייב המוגן לנקוט בפעולה כלשהי ביחס לחוב, הוא יוזמן לדיון בפני רשם שיסביר לו את השלכות אי–פעולותיו בטרם הגדרתו כמשתמט (הצעה דומה בנוסח אחר הוצעה גם בדוח המסכם של הוועדה לשיפור ולייעול הליכי האכיפה והגבייה בישראל (2012) (להלן – דוח מאור). יצוין כי רשות האכיפה והגבייה הסתייגה מהצעה זו (שם, בעמ' 24)). עד למיצוי הליכים אלה, מוצע לקבוע כי לא יינקטו נגדו הליכי ביצוע, זאת על מנת לאפשר לחייב המוגן "תקופת חסד" להסדיר את החוב תוך הנגשת המערכת אליו, ובלי שינקטו נגדו הליכי ביצוע שיגדילו את החוב על ידי הטלת הוצאות ושכר טרחה.
עוד מוצע לקבוע כי תוקפא ריבית הפיגורים על החוב מרגע הגדרת החייב כמוגן על מנת לעצור את "מירוץ ניפוח החוב" ביחס לחייבים שאין להם די אמצעים (הצעה דומה עלתה בהמלצות הוועדה למלחמה בעוני בישראל (להלן – ועדת אלאלוף), בעמ' 10). התכלית של ריבית פיגורים היא לתמרץ את החייב לשלם את החוב במועד, ולהעניש אותו במקרה שאיחר בתשלום (ראו רע"א 369/10 אוחיון ואח' נ' חממי, עמ' 6 (החלטה ניתנה ביום 30.5.2010)). ריבית זו, המביאה לניפוח החוב המקורי, פוגעת בזכויותיהם של חייבים נטולי אמצעים והחיים בעוני משני טעמים עיקריים: ראשית, מכיוון שהתכלית לתמרץ את החייב לשלם לא מתקיימת כאשר מדובר באנשים שידם אינה משגת ואינם מתחמקים מתשלום. למעשה, התכלית היחידה שמקדמות ריבית הפיגורים ועלויות הגבייה בנסיבות אלה היא תכלית עונשית בלבד, כאשר הסיבה להטלת העונש היא חוסר יכולתו הכלכלית של החייב לשלם. במקרים כאלה חוב התופח כל חודש בסכום הדומה לתשלום החודשי שהם מסוגלים לשלם ייפרע בתוך שנים רבות, אם בכלל, ולא יאפשר למשפחה לחיות בכבוד ולצאת מהעוני. שנית, מכיוון שהמצב הקיים עלול לייצר הפליה בין חייבים נטולי אמצעים לבין חייבים בעלי אמצעים על בסיס שיקולים לא רלוונטיים. ריבית הפיגורים ועלויות הגבייה הן כה גבוהות, כך שהחוב מתנפח בשיעור גבוה במיוחד. בנסיבות מסוימות, לפיכך, יש עדיפות ללוות כסף מגופים מוסדיים כדי לכסות החוב, מכיוון שייתכן שהריבית על ההלוואה תהיה נמוכה יותר מריבית הפיגורים ועלויות הגבייה. מכיוון שאנשים החיים בעוני סובלים מהדרה כלכלית, המתבטאת בין היתר בכך שאין להם חשבון בנק או שאין להם אפשרות לקחת הלוואות בשוק המפוקח, נמנעת מהם האפשרות לצאת מהחוב בדרך זו.
ההצעה להקפיא ריביות לחייבים שאין להם די אמצעים עשויה גם לתמרץ את הזוכים להגיע להסדר פריסת תשלומים נוח שייטיב עם כל הצדדים. כיום, לזוכים, שמרביתם כאמור חברות, רשויות, וכיו"ב, אין תמריץ להגיע להסדר מהיר ונוח עם החייבים מכיוון שאין להם בעיית נזילות מידית והם יכולים להמתין שנים רבות עד שהחייב יפרע את החוב (בתוספת הריביות). אם יוקפאו ריביות הפיגורים לחייבים שאין להם די אמצעים, זוכים אלה יידעו שלא ירוויחו את הריביות שיתווספו לסכום החוב, ויעדיפו להגיע להסדר נוח ומהיר עם החייב.
התיקון המוצע לחוק לא יפגע בזכותם של הזוכים לנקוט בהליכי גבייה במקרים מתאימים, שכן סעיף 7א3(3) המוצע מותיר בידי רשם ההוצאה לפועל מרחב שיקול דעת להורות על התחלת ביצוע הגבייה גם במקרים של חייב מוגן אם ראה שנסיבות הענין מצדיקות זאת.
הצעת החוק נכתבה בסיוע האגודה לזכויות האזרח בישראל על בסיס נייר העמדה שיצא באוקטובר 2015 "חייבים לשנות – כיצד מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני".
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברות הכנסת קארין אלהרר ומרב מיכאלי (פ/3395/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בחשוון התש"ף – 11.11.19
תיקון סעיף 1 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייב" יבוא:
"חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';". "חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';". "חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';". "חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';". "חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';". "חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';". "חייב מוגן" – אדם שנמנה בתוספת הראשונה ב';".
הוספת סעיפים 6א ו-6ב 2. אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא:
"איתור חייב מוגן "איתור חייב מוגן "איתור חייב מוגן 6א. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לכל גורם האמור בתוספת הראשונה א' שאילתה בדבר היתכנות הגדרת החייב כחייב מוגן. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לכל גורם האמור בתוספת הראשונה א' שאילתה בדבר היתכנות הגדרת החייב כחייב מוגן. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לכל גורם האמור בתוספת הראשונה א' שאילתה בדבר היתכנות הגדרת החייב כחייב מוגן.
(ב) גורם כאמור בסעיף קטן (א) יבחן אם החייב הוא חייב מוגן ויודיע על תוצאות בחינתו בהקדם האפשרי למנהל לשכת ההוצאה לפועל. (ב) גורם כאמור בסעיף קטן (א) יבחן אם החייב הוא חייב מוגן ויודיע על תוצאות בחינתו בהקדם האפשרי למנהל לשכת ההוצאה לפועל. (ב) גורם כאמור בסעיף קטן (א) יבחן אם החייב הוא חייב מוגן ויודיע על תוצאות בחינתו בהקדם האפשרי למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ג) בכפוף להוראות כל דין, לא יעשה גורם כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמם שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת למילוי המטרות המנויות בסעיף 7א1, ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. (ג) בכפוף להוראות כל דין, לא יעשה גורם כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמם שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת למילוי המטרות המנויות בסעיף 7א1, ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. (ג) בכפוף להוראות כל דין, לא יעשה גורם כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמם שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת למילוי המטרות המנויות בסעיף 7א1, ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע.
הכרזה על חייב כחייב מוגן הכרזה על חייב כחייב מוגן הכרזה על חייב כחייב מוגן 6ב. (א) העביר גורם כאמור בסעיף 6א למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על היותו של החייב חייב מוגן, יכריז רשם ההוצאה לפועל על כך. (א) העביר גורם כאמור בסעיף 6א למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על היותו של החייב חייב מוגן, יכריז רשם ההוצאה לפועל על כך. (א) העביר גורם כאמור בסעיף 6א למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על היותו של החייב חייב מוגן, יכריז רשם ההוצאה לפועל על כך.
(ב) לבקשת החייב, רשאי הרשם להכריז עליו כחייב מוגן מטעמים שיירשמו אף אם לא נמסרה הודעה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א). (ב) לבקשת החייב, רשאי הרשם להכריז עליו כחייב מוגן מטעמים שיירשמו אף אם לא נמסרה הודעה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א). (ב) לבקשת החייב, רשאי הרשם להכריז עליו כחייב מוגן מטעמים שיירשמו אף אם לא נמסרה הודעה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הודעה על הכרזת חייב מוגן תימסר לחייב ולזוכה ללא ציון עילת הזכאות להכרזה." (ג) הודעה על הכרזת חייב מוגן תימסר לחייב ולזוכה ללא ציון עילת הזכאות להכרזה." (ג) הודעה על הכרזת חייב מוגן תימסר לחייב ולזוכה ללא ציון עילת הזכאות להכרזה."
הוספת סעיף 7א1 3. אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא:
"חייב מוגן "חייב מוגן "חייב מוגן 7א3. (א) חייב מוגן לא יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום כאמור בסעיף 7ג, וכן לא תתווסף לחוב ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, או ריבית כאמור בסעיף 81א3(ד), וכן לא יחולו לגביו הוראות סעיף 7 ולא ינקטו כלפיו בפעולות לביצוע פסק דין או תביעה על סכום קצוב. (א) חייב מוגן לא יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום כאמור בסעיף 7ג, וכן לא תתווסף לחוב ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, או ריבית כאמור בסעיף 81א3(ד), וכן לא יחולו לגביו הוראות סעיף 7 ולא ינקטו כלפיו בפעולות לביצוע פסק דין או תביעה על סכום קצוב. (א) חייב מוגן לא יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום כאמור בסעיף 7ג, וכן לא תתווסף לחוב ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, או ריבית כאמור בסעיף 81א3(ד), וכן לא יחולו לגביו הוראות סעיף 7 ולא ינקטו כלפיו בפעולות לביצוע פסק דין או תביעה על סכום קצוב.
(ב) לגבי חייב מוגן יחולו הוראות אלה: (ב) לגבי חייב מוגן יחולו הוראות אלה: (ב) לגבי חייב מוגן יחולו הוראות אלה:
(1) (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך ימציא לחייב מוגן עלון מידע מפורט בו יפרט, בשפה פשוטה וברורה, מידע על אודות הליך ההוצאה לפועל, פירוט זכויות החייב והאפשרויות העומדות לרשותו, לרבות אפשרויות לקבל סיוע משפטי, אופן התנהלותה של חקירת יכולת, טענת פרעתי והאפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
(ב) לעלון יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או צו תשלום;
לעניין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת;
(ג) העלון יודפס בשפות שונות כפי שייקבע בתקנות ויימסר בדרך של מסירה אישית לפי תקנות סדר הדין;
(2) בתוך 7 ימים מיום קבלת אישור מסירת העלון, מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך ייצור קשר טלפוני עם החייב המוגן, יפרט לו את האמור בעלון ובהתאם לנסיבות המקרה יציע לחייב להתייצב לחקירת יכולת ויסביר לו על משמעותה והשלכותיה; השיחה תערך במידת האפשר בשפת האם של החייב; (2) בתוך 7 ימים מיום קבלת אישור מסירת העלון, מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך ייצור קשר טלפוני עם החייב המוגן, יפרט לו את האמור בעלון ובהתאם לנסיבות המקרה יציע לחייב להתייצב לחקירת יכולת ויסביר לו על משמעותה והשלכותיה; השיחה תערך במידת האפשר בשפת האם של החייב;
(3) לא פעל חייב מוגן כאמור בסעיף 7א או סעיף 19 או סעיף 67(א1) או סעיף 81א(ג) או סעיף 81א1(ד) בתוך 7 ימים מיום השיחה, ייצור מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך קשר טלפוני נוסף עם החייב; (3) לא פעל חייב מוגן כאמור בסעיף 7א או סעיף 19 או סעיף 67(א1) או סעיף 81א(ג) או סעיף 81א1(ד) בתוך 7 ימים מיום השיחה, ייצור מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך קשר טלפוני נוסף עם החייב;
(4) לא פעל חייב מוגן כאמור בסעיף 7א או סעיף 19 או סעיף 67(א1) או סעיף 81א(ג) או סעיף81א1(ד) בתוך 7 ימים מיום השיחה כאמור בפסקה (3), יזמין הרשם את החייב ללשכת ההוצאה לפועל ויפרט בפניו את האמור בעלון. (4) לא פעל חייב מוגן כאמור בסעיף 7א או סעיף 19 או סעיף 67(א1) או סעיף 81א(ג) או סעיף81א1(ד) בתוך 7 ימים מיום השיחה כאמור בפסקה (3), יזמין הרשם את החייב ללשכת ההוצאה לפועל ויפרט בפניו את האמור בעלון.
(ג) מוצו ההליכים כאמור בסעיף קטן (ב) והחייב סירב להסדיר את סילוק חובו בתנאים המקובלים בהוצאה לפועל, יבוטל מעמדו כחייב מוגן. (ג) מוצו ההליכים כאמור בסעיף קטן (ב) והחייב סירב להסדיר את סילוק חובו בתנאים המקובלים בהוצאה לפועל, יבוטל מעמדו כחייב מוגן. (ג) מוצו ההליכים כאמור בסעיף קטן (ב) והחייב סירב להסדיר את סילוק חובו בתנאים המקובלים בהוצאה לפועל, יבוטל מעמדו כחייב מוגן.
(ד) על פי נסיבות העניין ומטעמים שיירשמו, רשאי הרשם לקבוע כי אין הצדקה לנקוט בהליכים כאמור וכי מעמד החייב כחייב מוגן יבוטל לאלתר." (ד) על פי נסיבות העניין ומטעמים שיירשמו, רשאי הרשם לקבוע כי אין הצדקה לנקוט בהליכים כאמור וכי מעמד החייב כחייב מוגן יבוטל לאלתר." (ד) על פי נסיבות העניין ומטעמים שיירשמו, רשאי הרשם לקבוע כי אין הצדקה לנקוט בהליכים כאמור וכי מעמד החייב כחייב מוגן יבוטל לאלתר."
הוספת תוספת ראשונה א' 4. אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:
5. "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב) "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב) "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב) "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב) "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב) "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב) "תוספת ראשונה א'
(סעיפים 6א ו-6ב)
(1) המוסד לביטוח לאומי; (1) המוסד לביטוח לאומי; (1) המוסד לביטוח לאומי; (1) המוסד לביטוח לאומי; (1) המוסד לביטוח לאומי; (1) המוסד לביטוח לאומי; (1) המוסד לביטוח לאומי;
(2) משרד הבינוי והשיכון; (2) משרד הבינוי והשיכון; (2) משרד הבינוי והשיכון; (2) משרד הבינוי והשיכון; (2) משרד הבינוי והשיכון; (2) משרד הבינוי והשיכון; (2) משרד הבינוי והשיכון;
(3) הרשות לניצולי שואה; (3) הרשות לניצולי שואה; (3) הרשות לניצולי שואה; (3) הרשות לניצולי שואה; (3) הרשות לניצולי שואה; (3) הרשות לניצולי שואה; (3) הרשות לניצולי שואה;
(4) משרד הביטחון; (4) משרד הביטחון; (4) משרד הביטחון; (4) משרד הביטחון; (4) משרד הביטחון; (4) משרד הביטחון; (4) משרד הביטחון;
(5) משרד העלייה והקליטה. (5) משרד העלייה והקליטה. (5) משרד העלייה והקליטה. (5) משרד העלייה והקליטה. (5) משרד העלייה והקליטה. (5) משרד העלייה והקליטה. (5) משרד העלייה והקליטה.
תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1) תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1) תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1) תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1) תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1) תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1) תוספת ראשונה ב'
(סעיפים 6א, 6ב ו-7א1)
(1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; (1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; (1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; (1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; (1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; (1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; (1) זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 או חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954;
(2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995; (2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995; (2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995; (2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995; (2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995; (2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995; (2) זכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995;
(3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי; (3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי; (3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי; (3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי; (3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי; (3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי; (3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי;
(4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) זכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980;
(5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; (5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; (5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; (5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; (5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; (5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; (5) זכאי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 2(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972;
(6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה; (6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה; (6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה; (6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה; (6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה; (6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה; (6) זכאי לסיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה;
(7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי; (7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי; (7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי; (7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי; (7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי; (7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי; (7) דייר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, וכן דייר בדיור מוגן ציבורי;
(8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים." (8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים." (8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים." (8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים." (8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים." (8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים." (8) דר רחוב לפי תקנון העבודה הסוציאלית של משרד העובדה הרווחה, והשירותים החברתיים."